נושא
ל"ג בעומר
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

להבות ל"ג בעומר דועכות

החדשות המשמחות אחרי ל"ג בעומר: מדורות הן כבר לא מנהג חובה ברוב הבתים ● ההכנסות של חברת "יפאורה" ירדו ברבעון הקודם בכ-20% לעומת אשתקד - תוצאה מבורכת של הטלת מס הסוכר ● על מה לעזאזל חשבו בעיריית ירושלים כשעטפו ברשת את העצים בעיר? ● עוד סרטון מוצלח של "ויגן פרנדלי" מגשר בין הטבעונים לירוקים ● וחמישה עופות דורסים נחתו היישר לתוך בריכת חמצון בערבה

עוד 1,180 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

מחניק, אבל פחות

ל"ג בעומר הסתיים עם טרגדיה מחרידה, אבל מבחינת הסביבה, זיהום האוויר בחג הזה היה נמוך מבעבר - בזכות יוזמה של התושבים וראשי רשויות מקומיות, ועל זה מגיע להם הגלובוס הירוק של השבוע ● מנגד, הגלובוס השחור הולך לזיהום נחלי הצפון גם הקיץ ● ולמרות זאת, הטיפ לשבת: בחברה להגנת הטבע חוגגים בסוף השבוע הזה את "קרנבל בנחל" - עשרות אירועים בנחלים ומעיינות ברחבי הארץ

עוד 681 מילים

נתוני המשרד להגנת הסביבה מספרים את כל הסיפור: ירידה של 50%-80% בריכוז החלקיקים הנשימים הרעילים בחג, לעומת אשתקד ● הקורונה גרמה לנו לעשות הרבה דברים שלפני חודשיים נראו כמו מדע בדיוני, כמו לצאת מהבית עם מסיכה או לערוך את ליל הסדר דרך מסך מפוקסל ● אין סיבה שלא נסתדר באופן קבוע בלי תפוחי אדמה חרוכים והבערת רהיטים מצופים בכימיקלים רעילים

עוד 587 מילים

שוטרים היכו נער לוקה בשכלו לאחר שהדליק מדורה בשטח אסור

תיעוד של אלימות משטרתית כנגד צעיר, בשכונת מקור ברוך בירושלים, הופץ בשעות האחרונות ברשתות החברתיות ● לפי המשטרה, הנער וחבריו הדליקו מדורה בשטח אסור ● בסרטון נשמעים עדי ראייה אומרים לשוטרים כי מדובר בנער שלוקה בשכלו, כשהוא צועק "מאמי רוצה הביתה" ו"תצילו אותי"

ל״ג בעומר הפך כנראה לחג השנוא בישראל, באופן שחוצה מגזרים, אמונות והשקפות פוליטיות ● המדורות מסכנות חיים, מזהמות את האוויר ומפריעות לתושבים ● בעיריות עושים הכל כדי לאסור מדורות וכוחות הכיבוי וההצלה בכוננות ● החברה הישראלית בשלה לבחון מחדש את ההרגלים המסורתיים

רגע לפני ל״ג בעומר, ליל המדורות השנתי שיתקיים מחר (רביעי), מפלס הלחץ בקרב מכבי האש והרשויות המקומיות מטפס לגבהים חדשים.

השרב הכבד הופך את הדלקת האש ההמונית לסכנה ברורה ומיידית. הטראומה של אסון השריפה בכרמל צרובה בזיכרון הישראלי, לכולם ברור מה פוטנציאל הנזק של השילוב בין טמפרטורות גבוהות, יובש קיצוני, רוח מזרחית עזה ואלפי מדורות.

מכיוון שהשנה היא שנה מעוברת, ל"ג בעומר ממוקם קרוב יחסית לקיץ (אשתקד הוא נחגג בתחילת במאי), ומזג האוויר בהתאם; החורף הגשום תרם להיווצרות צמחייה עשירה, אבל עכשיו היא כבר יבשה ועלולה להוליך את האש במהירות.

אזהרת החום הקיצוני של השירות המטאורולוגי נראית קצת יותר מוחשית מההתראות של המטה ללוחמה בטרור מפני נופש בסיני

במילים אחרות, אזהרת החום הקיצוני של השירות המטאורולוגי נראית קצת יותר מוחשית מההתראות של המטה ללוחמה בטרור מפני נופש בסיני.

עוד לפני שהתבררה עוצמת השרב הצפוי, התנהל השיח המוכר מהשנים האחרונות על נזקי זיהום האוויר של ל"ג בעומר. דומה שזה הפך לחג השנוא על ההורים בישראל, באופן שחוצה מגזרים, אמונות והשקפות פוליטיות.

במסגרת המאמץ לצמצם את היקף העשן, הטרנד השנה מתבטא בתמריצים כלכליים וצ'ופרים לסרבני המדורות: עיריית ראשון לציון יצאה בקריאה לתושבים 'בריכה במקום מדורה' – ופותחת מחר בערב את כל הבריכות העירוניות בחינם; בעקבותיה באו גם רעננה ואריאל.

מדורות ל״ג בעומר – עדכון :בעקבות תנאי מזג האוויר השרבי הקיצוני הצפוי החל מיום רביעי ובמשך כל סוף השבוע הקרוב ולאור…

פורסם על ידי ‏מועצה מקומית מזכרת בתיה‏ ב- יום שני, 20 במאי 2019

מועצת שוהם הודיעה שכל כיתה או קהילה שיוותרו על מדורה יקבלו 300 שקלים לפעילות קהילתית; והרחיקה לכת המועצה האיזורית נחל שורק, שהודיעה לוועדי היישובים שכל יישוב שיסתפק במדורה אחת בגודל שלא יעלה על חבית, יקבל מהמועצה 2,500 ש"ח לפעילות קהילתית פלוס קרטיבים כצ'ופר. משפטנים עשויים לטעון שזה השוחד האקולוגי הראשון בהיסטוריה.

מעבר לעלייה במודעות הציבורית להשלכות הבריאותיות של שאיפת חלקיקי העשן, ההתנגדות לריבוי המדורות גוברת בשנים האחרונות גם בגלל הצטופפות הערים.

פעם גם בלב הערים היו שלל מגרשים ריקים, היום אי אפשר להבעיר מדורה בלי שהעשן יתאבך ישירות לתוך הסלון של מישהו. בלית ברירה העיריות מסמנות נקודות על מפת העיר ומקצות שטחים ייעודיים להבערת מדורות.

בתל אביב, למשל, אסור להדליק מדורה בכל האיזור הצפוף של לב העיר. המדורות מתרכזות באיזור רידינג, כיכר המדינה (למגינת לב תושבי הרחובות הסמוכים) וכמה מגרשים בשכונות הדרום הדלילות יותר.

בגבעתיים הצפיפות והמצוקה אפילו גדולות יותר. התוצאה: במקום לפזר את המדורות על פני העיר, פורסים אותן על ציר הזמן. העירייה סימנה מגרש אחד בשכונת תל גנים כאתר המדורות העירוני, וחילקה את הזכות להבעיר בו מדורות על פני שישה ימים. השכנים הרימו קול זעקה ומחו על השבוע המסוייט שממתין להם, אבל העירייה התעלמה.

תושבי גבעתיים יכולים רק לקנא בתושבי רשויות מקומיות שהודיעו על איסור מוחלט להבעיר מדורות בשטחן, למשל מזכרת בתיה, אריאל וההתנחלות אלפי מנשה.

מעבר לל"ג בעומר, שעומד כבר כמה שנים במרכז מחלוקת, נראה שיש בשלות בציבור הישראלי לבחון מחדש את האופן שבו אנחנו מציינים חגים ומועדים.

מיכלי קצף בפעולה ביום העצמאות (צילום: חן לאופולד/פלאש90)
מיכלי קצף בפעולה ביום העצמאות (צילום: חן לאופולד/פלאש90)

ביום העצמאות נרשמה ברשתות החברתיות מחאה עזה כנגד מפגעי הרעש שנוצרו בחסות החוק שמחריג את יום העצמאות ומאפשר להרעיש בלי חשבון ובלי הגבלת שעות. יש הבדל בין במת הופעות של העירייה שפועלת עד שתיים בלילה, למסיבה פרטית של כמה עשרות אנשים שמונעים שינה מכמה אלפים. גם הזיהום שיוצרים מיכלי הקצף, שנערמו בהמוניהם בצידי הכבישים, נתפס כמו מפגע שעבר זמנו.

כמו כן, יותר ויותר ישראלים – כולל דתיים אדוקים ואפילו רשימה ארוכה של רבנים – סולדים מההתעללות בתרנגול הכפרות ביום כיפור, ומעדיפים לממש את מנהג הכפרות באמצעות מטבע.

בשורה התחתונה, נראה שיש קונצנזוס הולך ומתרחב סביב הצורך לחשב מסלול מחדש ולהלביש את חגי ישראל בתלבושת הרבה יותר ירוקה ומתחשבת בסביבה.

עוד 521 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה