מצרים ממלאת מאז תחילת גל האלימות והטרור הנוכחי תפקיד חשוב של תיווך בין ישראל לחמאס, והיא הצליחה למנוע עד כה התדרדרות המצב הביטחוני לסבב לחימה חדש ברצועת עזה. חקירת הפיגועים האחרונים שוב מגלה את מידת הרגישות הדתית של הפלסטינים לפגיעה בקדושת מסגד אל-אקצא. כל פגיעה כזו הינה דלק למדורת הטרור. ישראל חייבת להפיק את הלקח הדרוש.

ההיסטוריה חוזרת על עצמה, במיוחד בירושלים. גל האלימות והטרור הנוכחי, שהחל עוד לפני חודש רמדאן, נמשך ועל פי הערכות גורמי הביטחון בישראל הוא יימשך עוד זמן רב.

ההיסטוריה חוזרת על עצמה, במיוחד בירושלים. גל האלימות והטרור הנוכחי, שהחל עוד לפני חודש רמדאן, נמשך ועל פי הערכות גורמי הביטחון בישראל יימשך עוד זמן רב

שוב מסתבר כי לירושלים ולמסגד אל-אקצא יש תפקיד חשוב בהנעת גל האלימות הנוכחי, כפי שהיה בחודש מאי 2021 שהביא למבצע "שומר החומות" וכפי שהיה באירועי האלימות בחודש אוקטובר 2000.

מתחם הר הבית הינו אחד המקומות הרגישים ביותר במזרח התיכון בגלל קדושתו ליהודים, למוסלמים ולנוצרים, וכל אירוע חריג בו יכול להצית חבית חומר נפץ של אלימות. כך היה גם השנה במהלך חודש רמדאן.

על פי גורמי ביטחון בכירים בישראל, חקירת הפיגועים הרצחניים שהיו בעיר אריאל ובעיר אלעד העלתה שהמניע והמוטיבציה לשני הפיגועים האלה היו האירועים במזרח ירושלים, ובמיוחד במסגד אל-אקצא.

חקירת השב"כ של הפיגועים האחרונים שוב מגלה את מידת הרגישות הדתית של הפלסטינים לפגיעה בקדושת מסגד אל-אקצא, כל פגיעה כזו הינה שפיכת דלק על מדורת הטרור, ישראל חייבת להפיק את הלקחים הדרושים בהשלטת הריבונות בהר הבית. pic.twitter.com/ZsN465o1l1

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) May 9, 2022

הרצון היה לנקום בישראל בגלל "הפגיעה בקדושת מסגד אל-אקצא". לכך יש להוסיף את קמפיין ההסתה האדיר של תנועת חמאס בעניין "מסגד אל-אקצא בסכנה" שמתברר כיעיל מאוד בהנעת מעשי טרור ואלימות.

למצרים היה תפקיד חשוב מאוד בהפחתת רמת האלימות ומניעת התדרדרות המצב הביטחוני לסבב לחימה נוסף בין ישראל לחמאס בגבול רצועת עזה.

הקשר של המודיעין המצרי הוא ישיר עם ראש המל"ל הישראלי אייל חולתא ועם ראשי חמאס והג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה.

מצרים נאלצה להפעיל לחץ מסיבי על חמאס לאחר ששוגרו כמה רקטות מהרצועה לעבר ישראל בעקבות האירועים בהר הבית. חמאס טען שמדובר בגורמים "סוררים" וכי הוא אינו עומד מאחורי הירי, אך המצרים לא קנו את גרסתו. מניסיון העבר הם יודעים שיש לו "קבלני משנה" שמבצעים עבורו את ירי הרקטות לעבר ישראל כדי לאפשר לו לשמור על מרחב הכחשה.

למצרים היה תפקיד חשוב בהפחתת רמת האלימות ומניעת התדרדרות לסבב לחימה נוסף בין ישראל לחמאס בגבול הרצועה. למודיעין המצרי קשר ישיר לראש המל"ל חולתא ולראשי חמאס והג'יהאד שם

מאז חודש מרץ האחרון הקשר הוא כמעט יומיומי נוכח ההתפתחויות השונות בשטח.

התיווך המצרי עצר הסלמה ביטחונית גדולה

מצרים ממלאת מאז תחילת גל האלימות והטרור הנוכחי תפקיד חשוב של תיווך בין ישראל לחמאס והיא הצליחה למנוע עד כה התדרדרות המצב הביטחוני לסבב לחימה חדש ברצועת עזה. pic.twitter.com/jj7UZhSmrW

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) May 9, 2022

המצרים הבהירו באופן חד משמעי להנהגת חמאס כי יעצרו את עבודות השיקום של רצועת עזה מנזקי המלחמה האחרונה במקרה הצורך. את העבודות מבצעת חברה מצרית ביחד עם גורמים בינלאומיים.

על פי גורמים מצרים, התיווך המצרי הפחית מאוד את המתח בין ישראל לחמאס בעקבות הקריאות והאיומים בישראל לחסל את מנהיג חמאס יחיא סינוואר.

ארגון חמאס הפגין כלפי חוץ ביטחון עצמי ושלח את דוברו אבו עוביידה להזהיר את ישראל, אך למעשה הוא היה בלחץ גדול מהאפשרות הזו. הזרוע הצבאית של חמאס וגם הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי טענו כבר את המשגרים במאות רקטות כדי לשגר מטחים לעבר ישראל ברגע שיהיה ניסיון לפגוע ביחיא סינוואר, אולם המודיעין המצרי הצליח לפרק את מוקש ההסלמה האפשרית ללא פיצוץ.

הזרועות הצבאיות של חמאס והג'יהאד האסלאמי טענו כבר את המשגרים במאות רקטות לשיגור לישראל אם יהיה ניסיון לפגוע בסינוואר, אך המודיעין המצרי פרק את מוקש ההסלמה האפשרית ללא פיצוץ

העיתון "אל-קודס" דיווח ב-8 במאי כי  המתווכים השונים, ובראשם מצרים, העבירו מסרים לארגון חמאס מישראל, כי אין לה שום כוונה להסלים את המצב ברצועת עזה וכי היא מחויבת למגמה להוציא את הרצועה ממעגל האלימות כל עוד רצועת עזה שומרת מצידה על שקט.

ישראל גם הבהירה לחמאס באמצעות מצרים כי אין לה שום כוונה לחסל כעת את יחיא סינוואר וכי היא מבינה שכל ניסיון לחסלו יצית גל אלימות וירי רקטות מגבול הרצועה לעבר ישראל.

המשימה העיקרית של המודיעין המצרי היא למנוע את התדרדרות במצב הביטחוני, שתביא להתלקחות בגבול הרצועה ולסבב לחימה חדש ברצועה, שיוריד לטמיון את כל המאמצים המצריים בשנה האחרונה לשקם את רצועת עזה ביחד עם הקהילה הבינלאומית.

לפנינו עוד כמה תאריכים בעייתים שעלולים שוב להעלות את מפלס האלימות בירושלים ובהר הבית כמו "יום שחרור ירושלים", "יום הנכבה" ויום השנה למבצע "שומר החומות" אן כפי שחמאס מכנה אותו "מערכת חרב ירושלים".

ישראל חייבת להפיק לקחים מהאירועים האחרונים. החשוב בהם הוא לא להכניס שוטרים חמושים למסגד אל-אקצא עצמו. התמונות אלה של שוטרים בתוך המסגד עם נעליהם מטריפות את הפלסטינים. הם רואים בהן חילול של המקום הקדוש והשפלה דתית, אפשר גם לצור על המסגד מבחוץ ולעצור את המתפרעים המתבצרים בתוכו ברגע שייצאו מהמסגד. הם הרי לא יישארו שם לנצח.

ישראל גם הבהירה לחמאס באמצעות מצרים כי אין לה שום כוונה לחסל כעת את יחיא סינוואר וכי היא מבינה שכל ניסיון לחסלו יצית גל אלימות וירי רקטות מגבול הרצועה לעבר ישראל

ימים קשים עוד לפנינו וגם בפני מצרים עומדת המשימה החשובה למנוע מלחמה נוספת בין ישראל לארגוני הטרור ברצועת עזה.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

מערכת החינוך בישראל ניצבת לפני האתגר הגדול של חייה, מהותה וסיבת קיומה.

אם שרת החינוך חושבת שמדובר ברפורמת הבגרויות שהיא מנסה לקדם, היא טועה ומטעה גם את עצמה. האתגר גדול ממנה וממספר בחינות הבגרות.

מערכת החינוך בישראל ניצבת בפני אתגר חייה. אם שרת החינוך חושבת שמדובר ברפורמת הבגרויות שהיא מנסה לקדם, היא טועה ומטעה גם את עצמה

תלמידי ישראל הלומדים במערכת החינוך הממלכתית, להבדיל מהחרדית, מוצפים במידע. מידע דיגיטלי אין סופי זורם למוחם יומיום דרך הרשתות החברתיות, רובו ככולן חסר ערך לחייהם. מידע ויזואלי ואינפורמטיבי זורם דרך שלל ערוצי שידור אלקטרוניים – הרדיו והטלוויזיה – ועיקרו חדשות ושעשועים.  חידונים ותחרויות סרק בין בשלנים לרקדנים.

אבל כמה תלמידים שילמדו לאחר הרפורמה ויתגייסו יבינו, אם בכלל, את המושג "הנני" שעליו ביסס הרמטכ"ל את נאומו בערב יום הזכרון? הם הרי יצטרכו לעשות עבודה על פרק אחד או כמה פסוקים ויתר הפרקים לא ילמדו.

כמה מהם מבינים את ההבדל בין חוקי ההלכה לבין חוקי מדינה דמוקרטית בעידן המודרני?

שרת החינוך יפעת שאשא ביטון רוצה להוריד עומס מהתלמידים, להפוך את בחינות הבגרות במקצועות ההומניים – תנ"ך, ספרות, אזרחות, היסטוריה – לעבודות מחקר. משהו שלא יחייב מאמץ לימודי מתיש וארוך לקראת בחינת בגרות מסכמת ויאפשר יוזמה אישית ואולי אף העתקות באמצעות האינטרנט או סתם חברים.

"למידה לעולם לא מתישה את המוח" כתב פעם ליאונרדו דה וינצ'י. ובעידן המודרני כדאי לדבר על התשת המוח באמצעות הצפת מידע.

כמה תלמידים שילמדו לאחר הרפורמה ויתגייסו יבינו, אם בכלל, את המושג "הנני" שעליו ביסס הרמטכ"ל את נאומו בערב יום הזיכרון?

אלא שהידע, לעומת המידע, אמור להיות נחלתו של ביה"ס. תפקידו בחייהם של בני הנוער ועילת קיומו. ידע שיגרום לגירוי וסקרנות לצבירת עוד ידע, לפיתוח ידע להנחלת ידע. לשם כך הם זקוקים למערכת סינון  מפותחת יעילה, חכמה, שתדע לגרום להם להבין ולהבדיל בין  עודף המידע לבין הידע שיהווה בסיס לחייהם.

בעולם שבו מכשיר סלולרי חכם מדבר ומתכתב עם התלמידים בסלנג בין לאומי, בשפות זרות ובעברית לעיתים ייחודית לשפת הרשתות והאינטרנט, עם חדשות ותמונות מרחבי העולם ופיתויים אין סופיים בפרסומות, סרטים, וקבצים משלל תחומי חיים – ביה"ס אמור להיות בסיס קבע איתן של השכלה, ידע, תרבות, היסטוריה, שפה עברית, מקורות של זהות בתנ"ך ובספרות, ערכים יהודיים ואוניברסליים.

הניסיון למקד את חשיבות ההשכלה שהמדינה מציבה לפני דור העתיד רק בארבעה מקצועות (במתמטיקה, לשון, אנגלית ומקצוע מדעי אחד) ודחיקתם לאחור והצידה של מקצועות הומניים, רק תגרום נזק נוסף ליכולתם לנווט בעולם של עודף מידע.

התנ"ך לא הפך לספר הספרים ברחבי העולם כולו, כדי ששרת החינוך של מדינת ישראל תהפוך אותו ל"עומס בבגרות".

ההיסטוריה לא התחילה בגן עדן, קפצה לדוד המלך ודילגה משם לשואה. דרך ארוכה עבר העם היהודי, שגם אותה מכירים בני הנוער רק בחלקים שנלמדים בביה"ס. אלא שגם חלקים אלה עלולים לשקוע בתהום הנשייה של עידן הטלגרם הווטסאפ, הפייסבוק והטיקטוק.

הניסיון למקד את חשיבות ההשכלה שהמדינה מציבה לדור העתיד רק ב-4 מקצועות (מתמטיקה, לשון, אנגלית ומקצוע מדעי אחד) תוך דחיקת מקצועות הומניים, רק תגרום נזק נוסף ליכולתם לנווט בעולם של עודף מידע

שיעורי האזרחות בעידן של איום תמידי על הדמוקרטיה אמורים להיות חובה בכל מבנה חברתי שפוי במדינת חוק דמוקרטית ולא זכות לעבודת סיכום אחרי 12 שנה.

בוגרי בתי הספר יצטרכו מחר למלא פקודות ולהבדיל בין פקודה בלתי חוקית בעליל לפקודה בלתי חוקית. יצטרכו לבחור מפלגה בבחירות הקרובות לפי מצע וערכים ומטרות חברתיות וכלכליות.

ביה"ס הוא המקום שבו הם אמורים להבין מה חשוב ממה, מהם ההקשרים של מהלכים פוליטיים בימינו להיסטוריה של עם ישראל, מהי חשיבותם של מקומות ואתרים היסטוריים במדינת ישראל, מדוע אנחנו נלחמים על קבר מסוים, מי הם האישים שהשפיעו יותר מכל על גורלנו.

בית ספר הוא המקום שבו הם אמורים להבין מהם יסודות הבניין של מדינה דמוקרטית, מדוע הפרדת רשויות חשובה יותר מנוסחה במתמטיקה, ועל מה יוצאים מיליונים לרחובות כאשר הדמוקרטיה בסכנה.

בית ספר הוא המקום שבו הם אמורים להבין מהי כלכלה סוציאלית ומהי קפיטליסטית ומהי חובתה של מדינה לשכבות החלשות. כיצד נוצר הפער העדתי חברתי ומה מזין היום את ה"שד העדתי".

לכל השאלות הללו אין תשובות פשוטות, וארבע בחינות בגרות לא יהפכו את התלמידים לבעלי ידע שיעזור להם לקפוץ אל המציאות המבעבעת בישראל.

חווית הבגרויות בישראל הפכה את סוגיית הלימוד לסוגיה של תחרות ציונים בין מנהלים ובתי ספר, ותחרות הישגים בין התלמידים עצמם בדרך לתארים אקדמאים. אבל ביה"ס לא נועד רק להיות סלקטור בכניסה לאוניברסיטה, הוא אמור להיות מי שמצייד את בוגריו בכלים בסיסיים לחיים. ביכולת לשקול, להעריך, לבחון בעצמם, לבדוק לעומק, לחפש מידע, לסנן מידע, לפעול בשיקול דעת, לקבל החלטות על פי נתונים, עובדות וערכים מסוימים.

ביה"ס לא נועד להיות רק סלקטור בכניסה לאוניברסיטה, אלא מי שמצייד את בוגריו בכלים בסיסיים לחיים. ביכולת לשקול, לבדוק לעומק, לחפש ולסנן מידע, לקבל החלטות עפ"י נתונים, עובדות וערכים

נדמה לי שלא שמעתי את שרת החינוך מבהירה את כל אלה בהסברים לרפורמה. האתגרים הם הרבה יותר רחבים וארוכי טווח משאלת צמצום מספר הבחינות.

בגרות בעידן המודרני היא אתגר שהמדינה חייבת להקדיש לו מחשבה. ממשלת ישראל חייבת להתכנס ולדון בנושא. הכנסת וארגוני המורים, רשתות התקשורת והציבור חייבים להיות מעורבים עד לשד עצמותיהם. שינוי דרמטי כזה הוא כמו יציאה למלחמה בלי תחמושת ודלק, בלי מודיעין וללא מטרה מדינית ארוכת טווח.

"זה שלומד אבל לא חושב, אבוד! זה שחושב אבל לא לומד נמצא בסכנה גדולה"(קונפוציוס).

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.