נושא
קרן קיימת לישראל

1.17 מיליון שקל ל"ידיעות אחרונות", 2.5 מיליון שקל ל"קופיקו", 7 מיליון שקל לאפליקציה לסימון שבילים ומאות אלפי שקלים ליחצ"נים - אחת מהן הייתה חברת אספת קק"ל והשני מואשם בפלילים ● כך בזבזו דני עטר ומנהלי קק"ל עשרות מיליוני שקלים על יחסי ציבור, חסויות, פרסומות ומסיבות

דני עטר, יו"ר קרן קיימת לישראל מאז סוף 2015, מייחס חשיבות רבה ליחסי ציבור. בטלוויזיה, ברדיו וברשת משובצים פרסומות וזמרירים שמפארים את הישגיה ומעשיה של קק"ל, ומכנים אותה, בין היתר, "קרן של אהבה" ו"קרן במרומים".

להצפה הזאת יש ביטוי כספי מובהק: הסכמים לפרסום ולקידום תוכן שיווקי במיליוני שקלים, שנחתמו בשנים האחרונות עם כלי תקשורת מובילים.

תקציב מערך ההסברה של קק"ל, הכולל את אגפי הדוברות וקשרי הציבור, זינק בקרוב ל-50% בין השנים 2017-2018. השיא נרשם בשנה שעברה, שבה תוקצבו מערכי ההסברה והדוברות של הקרן בסכום דמיוני של 43.4 מיליון שקל.

מעטים הם הגופים במגזר הציבורי שהוצאותיהם על הסברה ודוברות מדגדגים את המספרים האלה, אף שהיקף פעילותם הכספית גדול בהרבה מאלה של קק"ל.

תקציב דוברות והסברה של קק״ל

43.4 מיליון שקל

תקציב כולל של קק״ל ב-2018: 1.1 מיליארד שקל

תקציב דוברות והסברה של משרד התרבות

18.1 מיליון שקל

תקציב כולל ב-2018: 1.1 מיליארד שקל

תקציב דוברות והסברה של הביטוח הלאומי

15 מיליון שקל

תקציב כללי של הביטוח הלאומי ב-2018: 86 מיליארד שקל

כך, למשל, התקציב השנתי של מרכז ההסברה במשרד התרבות, האחראי על הטקסים הממלכתיים בארץ, עומד על 18.1 מיליון שקל; תקציב הדוברות וההסברה של הביטוח הלאומי, החברה הגדולה בישראל, עם תקציב כולל של 86 מיליארד שקל, עמד על 18 מיליון שקל ב-2018 וירד ל-15 מיליון השנה. רוב התקציב הזה, אגב, מיועד להסברה עבור ציבור הנזקקים לשירותי הביטוח הלאומי.

בכירים בקק"ל אמרו השבוע כי לפחות חלק מהוצאות היח"צ בתקופת עטר אינן מוצדקות. "התווכחתי איתו פעמים רבות על הצורך 'להשכיב' מיליונים על פרסום ויח"צ. למשל, מודעות ענק המבשרות על 'עידן השקיפות' בקק"ל, כשבפועל הנושא הזה שנוי במחלוקת, פרסומים יקרים בתקשורת הכתובה והאלקטרונית, והוספת סעיפים תקציביים להסברה, עם שמות יצירתיים", אמר אחד מהם.

לשאלה מה יכול להסביר את ההשקעה העצומה בפרסום, השיבו בכירים בארגון בעבר ובהווה: ניסיון לצמצם את הביקורת על קק"ל מצד כלי תקשורת מובילים.

כרזה של קק"ל (צילום: לע"מ)
כרזה של קק"ל (צילום: לע"מ)

המגמה הזאת החלה עוד לפני הקדנציה של עטר, שהחליף בתפקידו את אפי שטנצלר. בשנת 2014 פורסם דוח חמור מטעם מבקר המוסדות הציוניים הלאומיים, שקק"ל כפופה לו, לפיו תקציב הדוברות של הקרן זינק פי ארבעה בשלוש שנים: מ-6 מיליון שקל ל-22 מיליון שקל בשנה.

לפי הדוח, התקציב החדש והמנופח כלל רכיב של כ-5 מיליון שקל לטובת "תוכן שיווקי", או בשם הפחות מכובס, קניית פרסום סמוי המתחזה לכתבות עיתונאיות.

בין 2013 ל-2014, למשל, הוציאה הקרן 200% יותר על סעיף של "סיורי כתבים", שם קוד בברנז'ה העיתונאית להזמנת עיתונאים לסיורי פינוק, כדי שיכתבו דברים טובים על הגוף שהזמין אותם. המבקר המליץ אז על רוויזיה כמעט בכל תחום, כולל דרכי התקשרות, תקצוב וגיבוש תכנית עבודה.

נדמה היה שבקק"ל הפנימו את המסר, וב-2016 הצטמק תקציב רכיב הדוברות ל-7.8 מיליון שקל. בסה"כ עמד תקציב התקשורת, קשרי הציבור ו"אגף קשרי קהילה" על כ-29 מיליון שקל. גם ב-2017 נשמר היחס הזה: 8.8 מיליון שקל לדוברות – ובסך הכל 28.8 מיליון שקל לתקשורת וקשרי ציבור.

אבל בשנה שלאחר מכן התקציב חזר להתנפח. בשנת 2018 נוספו לתקציב הדוברות, כמה סעיפים שלא היו קיימים בו קודם לכן: "הקמת אתר אינטרנט" (1.5 מיליון שקל); "פרסום ניו מדיה" (1.2 מיליון שקל), "פרויקט בתי קק"ל" (כ-1.5 מיליון שקל, כולל "תוכן שיווקי בטלוויזיה"); ואפליקציית קק"ל (חצי מיליון שקל), "קמפיין קיץ, יום ניקיון וחגי תשרי" (כ-2 מיליון שקל) ועוד. כמו כן זינק "תקציב המיתוג" של קק"ל פי-שישה בתוך שנה, מחצי מיליון שקל ל-3 מיליון שקל.

בתקציב 2019 כבר יזנק רכיב הדוברות פי-שלושה, ל-23.5 מיליון שקל. ההוצאה הכוללת של קק"ל על תקשורת וקשרי ציבור ב-2018 היתה 43.4 מיליון שקל. בתקציב 2019 היא עומדת על 38 מיליון שקל.

תחקיר "זמן ישראל" חושף איך בזבזו עטר ואנשיו את כל המיליונים הללו – במקום על יעדי קק"ל המקוריים כמו ייעור, פיתוח הקרקע או פעולות חינוכיות.

לאה פדידה (צילום: פלאש 90)
לאה פדידה (צילום: פלאש 90)

1.17 מיליון שקל ל-ynet

ב-2018 צץ בתקציב של קק"ל סעיף חדש בשם "חסויות – התקשרויות מיוחדות", שתוקצב בכ-1.5 מיליון שקל. איך סעיף כזה נולד בחברה לתועלת הציבור?

ובכן, תקציבי "ההתקשרויות המיוחדות" בקק"ל, נקבעים ב"ועדה להתקשרויות מיוחדות" שפוצלה מוועדת המכרזים הרגילה בקק"ל, כדי לעקוף את נוהלי המכרז הרגילים (ועדה שמכונה במסדרונות הארגון "הוועדה לשחיתויות מיוחדות"). בעבר הוטמעו תקציבי ההתקשרויות המיוחדות בסעיפים אחרים בתקציב. הם נולדו ב- 2015, במסגרת שינוי הנוהלים. אחד הדיונים הסוערים בוועדה, היה על הקצאת 1.17 מיליון שקל לוועידת ynet.

בספטמבר 2016 עודכנה הוועדה כי קק"ל מנהלת מו"מ עם "ידיעות אחרונות" ו-ynet, על שיתוף פעולה בוועידה העוסקת בחינוך בלתי-פורמלי.

בתמורה, נמסר כי תקבל קק"ל פרסום באירוע, לרבות "נאום של דני עטר". עם זאת מהדיון עלה כי אין בנמצא סעיף תקציבי שיכסה את שיתוף הפעולה הזה.

בפברואר 2017 שוב התכנסה הוועדה, ואז התברר שבקק"ל כבר התחייבו לפרויקט. בנסיבות אלה נוצר צורך להכשיר את המהלך בדיעבד. מאחר שהנתיב של "שיתוף פעולה" כשל, הוחלט לכנות את התשלום ל-ynet בשם הקוד: "חסות".

סמנכ"ל הכספים, יובל ייני, נבהל מהסידור ואמר: "חסות של 1.17 מיליון שקל היא חסרת תקדים, ולא ניתן להגן עליה. מה אומרים? 'לא יודעים להגן על זה באמצעות שת"פ, בוא נשים את זה בשיתוף של חסות'. אנחנו עובדים לא נכון".

"חסות של 1.17 מיליון שקל היא חסרת תקדים, ולא ניתן להגן עליה. מה אומרים? 'לא יודעים להגן על זה באמצעות שת"פ, בוא נשים את זה בשיתוף של חסות'. אנחנו עובדים לא נכון"

מנהלת אגף ההתקשרויות, דורית חבני, ניסתה להגן על ההחלטה שכבר התקבלה, ובתשובה לטענה שחלק מדמי החסות בכלל מופנים למימון לינה ומזון, ניסתה להסביר שמדובר בשיטה מקובלת להטמעת החסות בתוך סעיפים שלכאורה אינם קשורים. "זה חלק מהחסות, תמיד זה ככה. כל העלויות של הכנס. נותנים כסף לחסות, בשביל שישימו לוגו ויגידו קק"ל נתנה חסות".

אבל ייני התעקש: "אי אפשר לאשר סכום כזה בחסות, אנחנו מאשרים עד 50 אלף שקל", הזכיר לנוכחים, והזהיר אותם: "מבקר הפנים עכשיו יבוא".

בשלב הזה נכנסה לתמונה לאה פדידה.

פדידה, לשעבר סגנית ראש מועצת יקנעם וחברת כנסת מטעם העבודה, הנחשבת מקורבת לדני עטר. ב-2016 היא מונתה ללא מכרז לממלאת מקום מנהלת קשרי ציבור בקק"ל. אחר כך היא יצאה לחל"ת, נכנסה לכנסת, והתפקיד לא אויש בהעדרה. כעבור שנה בכנסת פרשה פדידה והוחזרה לתפקיד, שוב ללא מכרז.

"אי אפשר לתת סכום אחר", הבהירה פדידה במענה להצעה של מאי ויצלבסקי, עו"ד מהלשכה המשפטית. "זו ההתחייבות… תארי לך שאני כבר חתמתי על מיליון שקל, אנחנו חתמנו, אנחנו חשופים לתביעה… אנחנו חישקנו את עצמנו".

היא גם הציעה להכשיר את המהלך על ידי התקשרות ופטור ממכרז. כשנשאלה מה תהיה עילת הפטור השיבה: "גורם ייחודי, תקשורתי, שעושה כנסים".

אבל אפילו לחברים בוועדה ההצעה הזאת נראתה מופרזת: "הנקודה כאן שצריך למצוא איזו קונסטלציה לאשר, כי התחילו לפעול…", הבהירה ויסלבצקי.

ייני לא הרפה וביקש: "תדברו שוב בסקייפ בערב, חייבים למצוא פתרון".

וכך, למרות ההסתייגויות המשמעותיות, ה"התקשרות המיוחדת" אושרה.

בכיר בקק"ל, שהיה מעורב בדיונים, אמר: "הייתה חלופת מסמכים שדיברה על פרויקט משותף. היא התבשלה, עד שראו שלא יכולים לעמוד בה מבחינת נהלים, כי ynet הוא גוף למטרת רווח. אחרי שראשי הוועדה גילו שלא עמדו בתנאים לגבי מיזם משותף, הם מיהרו להתכנס שבועיים לפני האירוע, ברגע האחרון, והעבירו את זה כחסות. זו התנהלות מבישה המעידה על ניסיונות קנייה של התקשורת".

בתכניית האירוע דווח כי יו"ר קק"ל ידבר על "חינוך בלתי-פורמלי בונה קהילה". לא מצאנו בתוכנייה אזכורים משמעותיים נוספים לקק"ל. כזכור, קק״ל השקיעה יותר ממיליון שקל

וכך, ועידת "ידיעות אחרונות" ו-ynet נערכה ב-7 במרץ 2017. בתכניית האירוע דווח כי יו"ר קק"ל, דני עטר, ידבר על "חינוך בלתי-פורמלי בונה קהילה". לא מצאנו בתוכנייה אזכורים משמעותיים נוספים לקק"ל. כזכור, קק״ל השקיעה בוועידה יותר ממיליון שקל.

"מדובר בטענות ממוחזרות ומופרכות, שכבר הוכחו כשקריות מלפני מספר שנים", נמסר מקק"ל. "ההשתתפות בוועידה עמדה בכל הקריטריונים המתאימים לבקשת חסות מסוג זה. הבקשה נבדקה ע"י הגורמים המקצועיים ונמצאה מתאימה.

עוד נמסר בתגובה, כי "השגות שהיו לחבר וועדה כזה או אחר במהלך הדיונים מעידות על כך שבוועדה מתקיימים דיונים אמיתיים ומעמיקים בנוגע לבקשות ושכל חבר ועדה אומר בה את דעתו ופועל לפיה. החלטת הועדה נתקבלה מתוך שיקול דעת של החברים לאחר ששמעו את כל הדברים".

הסופרת תמר-בורשנטיין לזר עם בובה בדמותו של קופיקו, 2008 (צילום: משה שי פלאש 90)
הסופרת תמר-בורשנטיין לזר עם בובה בדמותו של קופיקו, 2008 (צילום: משה שי פלאש 90)

2.5 מיליון שקל למסיבה עם "קופיקו"

אחד האירועים היקרים שערכה קק"ל ב-2017 נועד לציין את חגיגות 115 השנה להקמת הארגון – פרויקט ששאב לתוכו שורה ארוכה של אירועים ברחבי הארץ. זאת, על אף שבכירים בארגון תמהו על הוצאת מיליונים ביום הולדת לא עגול.

בדצמבר 2016, ועדת המכרזים התבקשה לאשר הוצאת 2.5 מיליון שקל לטובת "אירועי טו-בשבט" במסגרת חגיגות ה-115, בהשתתפות דמות הילדים "קופיקו".

"אני דורש להקפיא את ההחלטה", אמר מנכ"ל קק"ל דאז, מאיר שפיגלר, כבר בתחילת הדיון, ומחה על כך שההצעה הונחתה עליו ללא נימוק וללא חלופות.

"זה לוקה בחסר", הוסיף. "אני לא רוצה להשתמש במילים בוטות יותר. זה לא התקשרות של שקל, וזו לא התקשרות נקודתית. שהוועדה תביא פרוטוקול מפורט, שכולל התייחסות לחלופות שיכולות לתת מענה לצרכים של קק"ל".

גורמים אחרים בארגון הביעו בפנינו תמיהה מדוע דווקא קופיקו ומה פשר ההוצאה המופרזת. "מה הקשר בין קופים ליערות קק"ל", תמה אחד מהם.

"שמחתי לראות שקק"ל כל כך משופעת בכסף, ויש לה עודפים להוציא על שטויות שאין בהן שום מסר – לא חינוכי, לא ערכי, עם דמות משנות השבעים", הוסיף.

"שמחתי לראות שקק"ל כל כך משופעת בכסף, ויש לה עודפים להוציא על שטויות שאין בהן שום מסר – לא חינוכי, לא ערכי, עם דמות משנות השבעים"

אבל מהדיון ההוא עלה שלמרות הביקורת, ההתקשרות הזו מול קבוצת "קופיקו" נשארה האופציה היחידה על השולחן, וכי כבר מתנהל מו"מ מול ראשיה. שפיגלר לא הרפה ודרש לעצור את הדיונים מול החברה, ולבחון את הסוגיה מחדש. חלק מהנוכחים אכן תמכו בעמדתו, ובהצבעה שקיימה הוועדה אושר לעכב את הביצוע.

בינואר 2017, חודש לאחר הדיון, פרש שפיגלר ומונה למנכ"ל הביטוח הלאומי. אלה היו כנראה חדשות מצוינות לקופיקו – שכן הדרך לאישור הפרויקט נסללה.

בפברואר 2017, שלושה חודשים לאחר ההחלטה על עיכוב הפרויקט התכנסה הוועדה שוב, ואישרה את ההתקשרות עם "קופיקו", בהיקף של 2.5 מיליון שקל.

בכיר בארגון אמר לנו: "הם המתינו ששפיגלר יעוף, ואישרו את הפרויקט מחדש".

פעילות של קק"ל ביום העצמאות, 2009 (צילום: Roni Schutzer/Flash90)
פעילות של קק"ל ביום העצמאות, 2009 (צילום: Roni Schutzer/Flash90)

7 מיליון שקל לאפליקציה לסימון שבילי אופניים

במאי 2014 הקרן השיקה מחדש את האתר והאפליקציה "E ירוק", המסמנים שבילי טיול ורכיבת אופניים, וכוללים מידע והמלצות על טיולים.

אף שמספר המשתמשים בשירות נאמד בכמה עשרות אלפים, הוא עלה לקק"ל המון כסף. על הפיתוח וההפעלה של המיזם הופקדה חברת "דאטא פרו proximity", שזכתה במכרז מוגבל בזמן בשווי 5 מיליון שקלים.

ב-2016, לקראת סיום ההתקשרות עם "דאטא פרו proximity", הצהירה ועדת המכרזים על כוונתה לצאת למכרז חדש שיאגד את כל שירותי האינטרנט ואת כל האתרים של קק"ל מול חברה אחת. מטרת המהלך הייתה להוזיל עלויות.

בארגון בירכו על המהלך, אך הפקת המכרז החדש התעכבה מאוד, והוא פורסם רק באמצע 2018. בינתיים, לאורך מרבית 2017 ועד אמצע 2018, זכתה "דאטא פרו" ל"הארכות זמניות" של ההתקשרות עמה בשווי יותר מ-1.5 מיליון שקל.

לפני שמונה חודשים, באוקטובר 2018, בדיקת הצעות המחיר שהוגשו במכרז לאיגוד כל שירותי האינטרנט של קק״ל, הביאו לפסילת ההצעות בכללותן, וזאת בגלל "פערים שהתגלו בפתיחת המעטפות". בתגובה החליטו חברי הוועדה לבטל את המכרז כולו, ובמקום זאת להמשיך ולאשר הארכות נוספות ל"דאטא פרו".

חלק מהאישורים האלה ניתנו לכאורה בדיעבד, עבור המחצית השנייה של 2018 ועד מרץ 2019. הפעם הגיע שווי כל הארכות הזמניות לקרוב ל-600 אלף שקל.

בסך הכל ניתנו בוועדת המכרזים לפרויקט זה הארכות אוטומטיות, ללא מכרז, במשך שנתיים, בסכום כולל של 2 מיליון שקל.

הנימוקים שניתנו בוועדה להארכות הנמשכות הללו: "המכרז ארוך".

דני עטר (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
דני עטר (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

600 אלף שקל ליועץ תקשורת המואשם בפלילים

ביוני 2016, אישרה ועדת המכרזים של קק"ל "התקשרות זמנית" עם משרדו של רונן משה, "טוגד'ר", למשך ארבעה חודשים, בעלות של יותר מ-102 אלף שקל.

זהו, אגב, אותו רונן משה המואשם במסגרת "פרשת ישראל ביתנו" במתן שוחד והלבנת הון, ומשפטו מתנהל בימים אלה. ומה עם מכרז? אין.

בשירות הציבורי מקובל ש"פטור ממכרז" ניתן במשורה, להתקשרויות בשווי עד 50 אלף שקל. לרוב, ניתן הפטור על התקשרות עם ספק, כדי לייעל את המערכת ולהימנע מהליך מורכב עבור כל רכש של מהדקים או עפרונות. פטור ניתן גם כאשר מדובר בספק למוצר ייחודי, שאין אחר מלבדו שיכול לספק את השירות .

מכרזי קק"ל כוללים "פטורים" ממכרז עד לסכום של 400 אלף שקל, סכום הגבוה פי 8 מהמקובל בשאר החברות הציבוריות. למרות זאת, קשה לראות כיצד התקשרויות עם יועצי תקשורת נכנסות להגדרת "ספק בודד שאין גורם אחר מלבדו", שהרי רוב משרדי היח"צ מספקים שירותים דומים.

ב-2017 התכנסה ועדת המכרזים 4 פעמים ברציפות, והאריכה שוב ושוב את ההתקשרות עם טוגד'ר ללא מכרז. הארכת הפטור הזניקה את הסכום הכולל המאושר ב-100% בהשוואה לסכום המקורי – 204 אלף שקל.

בנימוק להארכות בפרוטוקול, צויין בפשטות: "הליך המכרז טרם הסתיים".

במרץ 2017, פחות מחודש לאחר ההארכה הרביעית, זכה רונן משה בהתקשרות נוספת, הפעם במכרז, למתן שירותי ייעוץ תקשורתי לקק"ל. הוא כבר מונה ל"יועץ אסטרטגי תקשורתי לניהול משברים", תמורת סכום חודשי קבוע של 28 אלף שקל למשך שנה. בסך הכל הגיעה העלות של שירותיו לכ-400 אלף שקל אחרי מס, לשנה.

בכיר בארגון אמר לנו בעניין זה: "שיטת הפטורים ממכרז בקק"ל הפכה מזמן לשחיתות ממוסדת. הנהלת קק"ל עושה כל מאמץ כדי לשאוב אליה את אנשי יחסי הציבור המקושרים ביותר במשק, בין אם יש לכך הצדקה ובין אם לא".

איתן כבל (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
איתן כבל (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

204 אלף שקל ליח"צנית – שהיא גם חברת אספת קק"ל

בסוף 2016, יצאה ועדת המכרזים של קק"ל במכרז לשכירת שירותיה של חברת יחסי ציבור נוספת – הפעם עבור "חיזוק הקשר עם התקשורת המקומית", וגם עבור "הנגשה של אייטמים" ב-2017.

במכרז זכתה יחצ"נית לא מאוד מוכרת בשם רביד דוד-אזולאי בסכום של כ-100 אלף שקל לשנה, עם אופציית הארכה לשנה נוספת (שאכן מומשה ב-2018).

יש רק בעיה אחת: רביד-אזולאי הייתה אז חברת האספה הכללית של קק"ל, וככזו אסור היה לה לספק שירותים חיצוניים לקק"ל, על פי כללי המוסדות הציוניים.

כמו כן הייתה חברת ועידת מפלגת העבודה באותה עת, ואף עבדה ב-2015 במטה הבחירות של המפלגה, אשר בראשו עמד ח"כ איתן כבל – שפעל, אגב, בעבר למינויו של עטר ליו"ר קק"ל.

ואם ניתן היה לחשוב שחברי הוועדה לא ידעו במי מדובר, הרי שב- 2018 התקבלה תלונה אצל מבקר הפנים של קק"ל, עם העתק למשרד המשפטים, על העסקת חברי ועידת מפלגת העבודה והמוסדות הציוניים במקביל להעסקתם בקק"ל.

אחת מהמועסקות האלה הייתה חברת האספה רביד-אזולאי.

אחרי קבלת התלונה המשטרה פתחה בחקירה והנהלת קק"ל הודיעה כי חברי ועידת המפלגה – ובהם גם רביד-אזולאי – התפטרו מהארגון.

במקום להפיק לקחים, בקק"ל ראו בהתפטרותה מהאספה הזדמנות להכשרת העסקתה כיחצנית: ההתקשרות איתה עלתה לאישור הדירקטוריון – וזאת אחרי שהתמורה עבור שירותיה כבר שולמה. בקיץ 2018 התבקשו חברי הדירקטוריון לאשר את ההתקשרות איתה ב"אישור מיוחד", ובדיעבד.

המינוי נדון גם בוועדת הביקורת של הארגון, והשאלה שעמדה על הפרק היא האם להכשיר את המינוי בדיעבד, או להפסיק את ההתקשרות איתה באופן מיידי.

אילנה אבידוב-מור, רואת החשבון של הוועדה, קבעה בעניין: "משנעשה מעשה בלתי ראוי יש להפסיקו". לעומתה, חברי הוועדה האחרים, בהם יו"ר הוועדה השופט אורי שטרוזמן, הורו על הסרת הנושא מסדר היום, וגם על אישור ההתקשרות – בדיעבד ולמפרע. וכך, רביד-אזולאי ממשיכה לשמש כיועצת תקשורת גם ב-2019, אחרי שזכתה שוב במכרז, עם שתי אופציות הארכה נוספות.

בסך הכל שילמה עד כה קק"ל לרביד-אזולאי מעל 200,000 שקל. 100 אלף שקל נוספים תקבל רביד-אזולאי בחודשים הקרובים, ועוד 200,000 שקל ישולמו לה אם תאושרנה שתי אופציות ההארכה של התקשרותה עם קק"ל. בסך הכל, אזולאי עשויה לקבל מקק"ל חצי מיליון שקל במשך חמש שנים.

בקק"ל טוענים בתגובתם, כי: "אזולאי התפטרה מחברותה באסיפה כבר לפני כשנה, מיד כשעלה שיש סתירה בין היותה נותנת שירותים מקצועיים לקק"ל לבין חברותה באסיפה, והמשך העסקתה לאחר מכן נבחנה ע"י ועדת הביקורת החיצונית, שקבעה כי אין הצדקה להפרת ההסכם עמה באותה עת.

"ההתקשרות עם אזולאי בוצעה בתום לב, שכן לא היה ידוע לגורמי המקצוע על חברותה באסיפה הכללית של קק"ל, והיא נבחרה בהתאם לכישוריה המקצועיים ולאחר שבוצע הליך של סבב הצעות, שבמסגרתו נבחרה ההצעה הטובה ביותר".

קק"ל קובעת כי חברותה של אזולאי-רביד באסיפה "לא הייתה ידועה" לחברי ועדת המכרזים, אך רביד-אזולאי טוענת ההפך בתגובתה: "יצוין כי במהלך המכרז, הובא לידיעה נושא חברותי באסיפה הכללית דאז בשקיפות מלאה".

עוד מוסרת רביד-אזולאי בתגובה: "עבודתי המצטיינת בשנתיים האחרונות מגובה במאות פרסומים תקשורתיים פרי עבודתי על תרומתה של קק"ל לאיכות חיינו כחברה וכמדינה, עבודה הזוכה לשבחים של יתר נותני שירותי היח"צ בקק"ל".

תגובת קק"ל: "התנהלנו בצורה ראויה ומסודרת"

בניסיון לאפשר לקק"ל לנמק כמה החלטות מעוררות תהיות העולות מהפרוטוקולים של ועדת המכרזים, פנינו לסמנכ"ל הכספים של קק"ל, יובל ייני, ולחבר ועדת המכרזים וראש מנהל פיתוח הקרקע, אלכס חפץ, בבקשה לנסות ולהסביר כיצד אושרו סכומים כאלה למטרות יחצנות וקשרי ציבור. גם ייני וגם חפץ סירבו בתוקף להשיב לשאלות והפנו אותנו לדוברות.

בתגובתה הרשמית סירבה קק"ל להגיב באופן פרטני על מרבית השאלות שלנו. לא קיבלנו מענה לשאלות ספציפיות על ההגדלה העצומה בתקציב הדוברות, סוגיית הפטור ממכרזים, הארכת המכרזים, האישורים בדיעבד, העלויות של אתר האינטרנט ועוד. במקום זאת הועברה אלינו מטעם קק"ל התגובה הבאה.

"השאלות שהועברו אלינו הינן ערבוב של נתונים מעוותים, חוסר הבנה של החומר המקצועי שאליו מתייחסות השאלות וניסיון שקוף של גורמים אינטרסנטיים להשתמש בשאילתה עיתונאית כביכול, כדי לפגוע בתדמית קק"ל.

"תקציב מערך ההסברה כולל את תקציבי אגף הדוברות והפרסום, אגף קשרי ציבור ותקציב החסויות, והוא כולל בתוכו, בין השאר, את פעילות הדוברות והיח"צ, הניו-מדיה והדיגיטל, הפרסום והתוכן השיווקי, ועידות וכנסים, את תקציב החסויות הניתן לפעילויות ציבוריות ואת תקציב אגף קשרי ציבור העוסק בהפקות אירועים, בפעילויות בשטח; ובעוד מגוון נושאים רחב לתועלת הציבור.

כרזה של קק"ל (צילום: לע"מ)
כרזה של קק"ל (צילום: לע"מ)

"כל בחינה אמיתית של תקציב זה בהתאם לפירוט הפעילויות שהוא כולל יראה בבירור כי הוא מנוצל בצורה הטובה ביותר ליישם את המטרות שלשמן הוקצה, שכאמור משרתות את הציבור, וכי הוא אף קטן ביחס לתקציבים המוקצים לפעילויות דומות בארגונים אחרים או במשרדי הממשלה. גם הגידול בתקציב ביחס לשנים אחרות נובע מהיקף פעילות קק"ל, שגדל משמעותית, ומהרצון להביא פעילות מבורכת זו לידיעת הציבור ומשינויים ארגוניים שנעשו בקק"ל".

בעניינה של לאה פדידה ענו בקק"ל: ״פדידה עובדת בקק״ל למעלה מ-29 שנה, עשרות שנים לפני תחילת כהונתו של דני עטר כיו״ר, ועל-כן הטענה בעניינה מעוררת גיחוך. לאה מונתה לכל תפקידיה בהתאם לכישוריה ועל פי נהלי קק"ל. כך גם בכל הנוגע לתפקידה הנוכחי כממלאת מקום מנהלת אגף קשרי ציבור. בכל מקרה, מכרז לתפקיד מנהל קבוע לאגף קשרי ציבור אמור להתפרסם בחודשים הקרובים, עם סיום תהליך בניית המבנה הארגוני החדש של קק״ל.

"אשר לשאר השאלות, כל הפעולות נעשו בהתאם לנהלי קק"ל, בצורה ראויה ומסודרת, במסגרת ועדת המכרזים והוועדות האחרות שמלוות ומפוקחות על ידי הלשכה המשפטית, חטיבת הכספים והגורמים המקצועיים הנוספים הנדרשים במידת הצורך. כל הפרטים הללו ואחרים, לרבות החלטות הועדות והתקציבים המדוברים מעלה, מופיעים בצורה שקופה באתר האינטרנט של קק"ל".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 2,715 מילים

2.4 מיליון שקלים הושקעו ללא מכרז, פיקוד העורף לא היה בתמונה, וחלוקת המיגוניות המובטחות לתושבי הצפון התעכבה בשנה ● כך עשתה קק"ל את כל הטעויות האפשרויות ביוזמה למיגון רמת הגולן

במאי 2018 הודיע נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, על פרישה אמריקאית מהסכם הגרעין עם איראן. האירוע הבינלאומי הזה הכניס את ישראל לכוננות מחודשת, גרם לפתיחה זמנית של המקלטים הציבוריים ברמת הגולן, ולדעת פרשנים ביטחוניים יכול היה להביא לפעולת נקם של כוחות פרו-איראניים בסוריה.

גם יו"ר קק"ל, דני עטר, לא נשאר אדיש להסלמה המסתמנת באזור:

הוא החליט לעשות מעשה ציוני הולם ולרכוש עשרות מיגוניות לטובת התושבים ברמת הגולן ובעיר קצרין.

דונלד טראמפ מבטל את הסכם הגרעין עם איראן, מאי 2018 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)
דונלד טראמפ מבטל את הסכם הגרעין עם איראן, מאי 2018 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)

המיגונית, מעין חדר ביטחון קטן וזול יותר מהממ"ד הממוצע, יכולה לתת מענה מיידי להתקפות של רקטות ופצמ"רים. המיגוניות הוכיחו את עצמן בעיקר כמרחבים מוגנים בשטחים ציבוריים, כגון גני משחקים ותחנות אוטובוס, או בשטחים חקלאיים, וב-2014 סופקו כ-160 מהן ליישובי עוטף עזה.

ומי ישלם את החשבון? כדי לממן את היוזמה, פנתה קק״ל ללב היהודי החם ויצאה במבצע התרמה באירופה ואמריקה הצפונית.

1. המיגונית הראשונה הגיעה, אבל מה עם השאר?

על פניו, יוזמת הבזק של עטר למיגון הגולן יצאה לפועל ללא שהות: כבר למחרת ההכרזה של טראמפ הודיעה קק"ל לתקשורת על הכוונה לרכוש 70 מיגוניות, ובהודעה רשמית מסרה כי המיגוניות יגיעו כבר "מחר".

ההודעה הזאת לוותה בסרטון שפורסם באתרי החדשות שבו נראית המיגונית הראשונה, כשהיא מורדת אחר כבוד מהמשאית ומונחת על אדמת הקודש במרום גולן. בקק"ל הבטיחו אז שמיגוניות נוספות יבואו אחריה "באופן מיידי".

עטר גם לא פספס את ההזדמנות להזכיר את תרומתו לחיזוק הצפון בעתות חירום. "מחויבות קק"ל לפריפריה בכלל, ולאזורים כמו רמת הגולן בפרט, אינה מתבטאת רק בתרומה היומיומית לפיתוח האזורים הללו, אלא גם במצבי חירום או כוננות שבהם נדרשת היערכות מיוחדת שקק״ל יכולה לסייע בהם״, הטעים.

מסע יחסי הציבור הזריז של קק״ל הניב את התוצאות הרצויות, ובתוך שבועות ספורים הצליחה החטיבה לגיוס משאבים, שהיא זרוע ההתרמה של קק"ל בחו"ל, לגייס התחייבויות כספיות למימון מיגון הצפון בהיקף של אלפי דולרים.

תורמים מצרפת התחייבו לרכוש שבע מיגוניות, תורמים משוויץ התחייבו לרכוש שש, ותורמים מאיטליה ומנורווגיה העבירו אלפי דולרים לטובת המטרה הנעלה.

2. כיצד אושר פרויקט בשווי 2.4 מיליון ללא מכרז?

אבל במקביל לבקשת התרומות היה צורך להחליט לאן הכסף יעבור, מי החברה שתיהנה ממנו, ומהם הקריטריונים לפיהם יפעל הפרויקט.

החלטות מסוג זה מתקבלות בוועדת המכרזים העליונה של קק"ל, והיא אכן התכנסה ואישרה את התכנית ב-8 במאי 2018, בדיוק ביום של הצהרת טראמפ – ועוד לפני שהגיעו התרומות לארגון.

הוועדה לא הסתפקה באישור הפרויקט, והחליטה בנוסף כי בנסיבות שנוצרו אין בכלל צורך לצאת במכרז לרכישה מיידית של 67 מיגוניות שעלותן מוערכת ב-30 אלף שקל כל אחת, ועוד 3 מיגוניות שעלותן הכוללת מגיעה לכ-400 אלף שקל.

קק"ל אמנם מוגדרת "חברה לתועלת הציבור", ולכן אינה כפופה לחוק חובת המכרזים הציבוריים, אבל הפטור הפנימי ממכרז בקק"ל מוגבל ל-400 אלף שקל.

עבור המיגוניות, ועדת המכרזים פטרה ממכרז עסקה לרכישת 70 מיגוניות שהיקפה 2.4 מיליון שקל – סכום הגבוה פי-שישה מהפטור המותר בקק"ל.

היועצים המשפטיים, מצדם, נימקו את בקשת הפטור ממכרז בפני הוועדה, בטענה שמדובר בצעד חירום, בעל חשיבות ביטחונית ראשונה במעלה.

ועדת המכרזים פטרה ממכרז עסקה לרכישת 70 מיגוניות שהיקפה 2.4 מיליון שקל – סכום הגבוה פי-שישה מהפטור המותר בקק"ל

בהחלטה שקיבלה הוועדה נכתב: "בעקבות הכרזתו של טראמפ, נמסרו הודעות איום מצד האיראנים. כל זה יצר מצב של כוננות בצה"ל ופיקוד העורף הורה על היערכות מיוחדת באזורים אלו, ועל פתיחת מקלטים. לאור הבעת הדאגה העמוקה מצד הרשויות הללו בדבר המחסור במיגוניות, החליטה קק"ל לסייע לרשויות לצורך רכישה והצבת מיגוניות תוך פיקוח ובקרה צמודים של קק"ל".

בנוסף, אושר הפטור ממכרז דווקא מול מזמיני השירות, כלומר המועצה האזורית גולן והמועצה המקומית קצרין, ולא מול ספקי השירותים, כפי שנהוג. משפטנים שפנינו אליהם הגדירו את המהלך הזה "מוזר וחריג", ותהו על סמך איזה כלל פוטרת רשות ציבורית אחת את הרשות הציבורית השנייה ממכרז.

3. מצב החירום נגמר – אבל המכרז לא הוחזר

בחודשים שחלפו מאז פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין והודעות האיום מצד האיראנים, שככו רוחות המלחמה והמצב בגבול הצפון אינו מוגדר יותר כ"חירום".

דני עטר (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
דני עטר (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

עם זאת, השינוי לא הביא לעדכון החלטת קק"ל לפטור ממכרז עסקה בהיקף כה גדול. "ברור שאם מצב החירום נעלם ועוד לא בוצעה הזמנה או נוצרה התקשרות מחייבת, אין להמשיך את ההליך בפטור במכרז", אמר לנו גורם משפטי.

החברה שהייתה אמורה לעמוד בהליך מכרזי מול קק"ל או מול הרשויות היא חברת "אקרשטיין", שייצרה את המיגוניות. אלא שמכרז אין, בשוק יצרני המיגוניות לא מכירים מכרז שכזה, וגם ב"יפעת מכרזים" מאשרים כי לא נמצא מכרז לייצור מיגוניות מהשנתיים האחרונות.

4. המיגוניות הגיעו רק אחרי פניית זמן ישראל

ומה עם תושבי הצפון שאמורים היו ליהנות מתרומת העם היהודי ולקבל את המיגוניות מקק"ל לפני חודשים רבים? הם המתינו עד 30 באפריל כדי לקבל את המיגוניות, כמעט שנה אחרי ה"איום המיידי".

"אנחנו לא מכירים את יוזמת המיגוניות של קק"ל, ולא נועצו בנו. אנחנו לא במעגל", נמסר לנו בתגובה רשמית מטעם פיקוד העורף

רק במאי האחרון, שנה תמימה אחרי הפטור החפוז ממכרז, הסתיימה פריסתן של המיגוניות באזור הצפון, בין השאר, בעקבות פנייה של זמן ישראל לגורמים האחראיים בקק"ל.

מיגונית מוצבת בעוטף עזה, 2014 (צילום: אדי ישראל פלאש 90)
מיגונית מוצבת בעוטף עזה, 2014 (צילום: אדי ישראל פלאש 90)

מדוע זה לקח כל כך הרבה זמן, ומי אחראי לאופן שבו בוצעה התכנית?

גורמים בקק"ל מציינים כי התכנית למיגון הצפון נעצרה למשך כל כך הרבה חודשים עקב התנגדות פיקוד העורף לפעולות החד-צדדיות שקק"ל ביצעה, ללא כל התחשבות בגופי הביטחון."אנחנו לא מכירים את היוזמה הזאת ולא נועצו בנו. אנחנו לא במעגל", נמסר לנו בתגובה רשמית מטעם פיקוד העורף.

כאשר הצגנו לחברת "אקרשטיין" שאלות נוספות הנוגעות למכרז, אנשי אקרשטיין הפנו אותנו למועצה אזורית גולן לקבלת מידע. גם האדם הממונה על הנושא בקק"ל, ירון אוחיון, הפנה אותנו למועצה האזורית גולן לקבלת פרטים נוספים.

אבל מהמועצה האזורית גולן החזירו אותנו לברר את הנושא מול קק"ל, ולבסוף הצלחנו לקבל מקק"ל תגובה רשמית, לפיה "מדובר בחלקי מידע שגויים ולא נכונים. בעקבות ההסלמה בגבול הצפון במאי 2018, נרתמה קק"ל לסייע ברכישת מיגוניות. ההתקשרות נעשתה מול מועצה אזורית גולן ומועצה מקומית קצרין לפי כל הנהלים, והן קיבלו האחראיות לניהול וביצוע".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
לכולם:על פניו שווה חקירה משטרתית. ללא קשר לכתוב לעיל , תחום הבנייה היינו הרווחי ביותר לגוזרי קופונים. מהאי היווני (היסטוריה ישראלית) דרך רעידת האדמה בתורכיה, (הבנייה שם הייתה בתקן של סר... המשך קריאה

לכולם:על פניו שווה חקירה משטרתית. ללא קשר לכתוב לעיל , תחום הבנייה היינו הרווחי ביותר לגוזרי קופונים. מהאי היווני (היסטוריה ישראלית) דרך רעידת האדמה בתורכיה, (הבנייה שם הייתה בתקן של סרטי אסונות) ועד הכור היפני בפוקושימה (פורסם בזמנו שהיקוזה) השתתפה בבנייתו. עמירם

עוד 872 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שני, 26 באוגוסט 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו

צבא וביטחון מלחמת איראן הראשונה

חישבו במהירות בלי לגגל – מתי היתה הפעם האחרונה שבה נלחמה ישראל כנגד מדינה עם צבא סדיר?

התשובה היא – לפני 37 שנים. שלושים ושבע שנים לא-תמימות חלפו מאז התנגש צה"ל בצבא סוריה בבקעת הלבנון.

בכל המערכות הצבאיות מאז, כולל מלחמת לבנון השנייה, וכמובן בכל ה"סבבים" שניהלנו מול עזה, התמודד צה"ל מול "שחקנים לא-מדינתיים", ארגונים פוליטיים-צבאיים, שהגדולים שבהם, חיזבאללה וחמאס, מונים כמה עשרות אלפי לוחמי חי"ר, נטולי חילות אוויר ושריון, אם כי בעלי יכולות ירי רקטות וטילים.

חישבו במהירות בלי לגגל – מתי היתה הפעם האחרונה שבה נלחמה ישראל כנגד מדינה עם צבא סדיר?

מלחמה מול איראן היא הרפתקה מסדר גודל שונה לחלוטין, שכמותו לא היכרנו מאז מלחמת יום הכיפורים וקרבות היבשה והאוויר הקשים מול צבא מצרים.

מדובר במעצמה אזורית עם שאיפות גלובליות, מדינה גדולה של 83 מליון איש, המדורגת במקום ה- 19 בעולם מבחינת גודלה הגאוגרפי (ישראל מדורגת במקום ה-153 בטבלה זו). ציווילזציה עתיקה, גאה ועיקשת, השוכנת 5000 שנה על אותו חבל-ארץ, ומחזיקה צבא בעל יכולות משמעותיות, המונה כמעט מליון חיילים.

לאיראן 'אורך נשימה' אסטרטגי גדול במיוחד. כך היא ניהלה מלחמה אכזרית ועקובה מדם מול עירק במשך 8 שנים, שבמסגרתה איבדה כחצי מליון חיילים ועשרות אלפי אזרחים.

מלחמה בין מדינות היא התנגשות בין שתי תרבויות אסטרטגיות. במקרה האיראני תרבות שהתפתחה ברציפות על פני אלפי שנים, וכוללת את המצאת משחק השח, יכולות משא ומתן הנחשבות לטובות בעולם, ויכולת מוכחת לתכנון וביצוע השתלטות מתוחכמת על מדינות שלמות וטריטוריות נרחבות תוך הפעלה מוצלחת ויוצאת דופן של שלוחים (proxies).

איזו תרבות אסטרטגית מביאה ישראל ללוח השח הזה?

לאיראן 'אורך נשימה' אסטרטגי גדול במיוחד. כך היא ניהלה מלחמה אכזרית ועקובה מדם מול עירק במשך 8 שנים, שבמסגרתה איבדה כחצי מליון חיילים ועשרות אלפי אזרחים

השאלה הקרדינלית לגבי כל מלחמה או מערכה צבאית היא שאלת התכלית האסטרטגית. מהי המטרה שלשמה מחליטה אומה לצאת למלחמה? מי מגדיר אותה וכיצד?

לישראל מסורת בעייתית במיוחד בנושא, ועל אף ביקורות של גופים ממלכתיים כמו מבקר המדינה וגופי תכנון צבאיים ומדיניים, הנשמעות מזה עשרות שנים, נראה כי השינויים הנדרשים בתהליכי קבלת ההחלטות ובתרבות המדינית-אסטרטגית לא בוצעו.

המערכה המוגבלת שמנהלת ישראל מול איראן בשטח סוריה בשנים האחרונות, בהובלת נתניהו, היא דוגמא בולטת לכשל מתמשך בהגדרת התכלית האסטרטגית.

היעד שהגדיר ראש הממשלה – "הוצאת כל כוחות איראן מסוריה" – איננו ניתן להשגה בטווח הנראה לעין. איראן נוכחת צבאית בסוריה כבר שלושים שנה, וביתר שאת מאז פרוץ מלחמת האזרחים ב-2011.

המערכה המוגבלת שמנהלת ישראל מול איראן בשטח סוריה בשנים האחרונות, בהובלת נתניהו, היא דוגמא בולטת לכשל מתמשך בהגדרת התכלית האסטרטגית

משטר אסד חב את הישרדותו לפעולתם של משמרות המהפיכה והמיליציות הפרו-איראניות, שפעלו ופועלות על אדמת סוריה, בתיאום הדוק עם רוסיה.

גם אילו – תאורטית – היתה ישראל מטילה למערכה את צה"ל כולו, מניעה אוגדות לתוך שטח סוריה ומנסה להשמיד כל נוכחות איראנית בשטח, קשה להניח שהמערכה היתה מסתיימת בגירוש סופי, מוחלט וארוך טווח של אירן משם.

לא כל שכן כשמדובר במערכה אווירית מוגבלת, המתנהלת בניגוד לאינטרס של המעצמה השולטת במדינה – רוסיה, ובצל מדיניות 'התנתקות פעילה' של ארה"ב מסוריה בפרט ומן המזרח התיכון בכלל.

נתניהו מודע לכך כמובן, עובדה שרק מדגישה את עומק הכשל המערכתי. לפנינו ראש ממשלה ישראלי השולח את צה"ל לשדה הקרב לשם השגת מטרה שהוא יודע שאיננה בת-השגה.

במקביל, הוא משווק לאזרחיו במרץ את 'הישגיו' המדיניים-צבאיים, כשהוא פועל בוואקום פוליטי שיצר לאורך שנים. דיוני הקבינט הישראלי הפכו הלכה למעשה למופע-יחיד. ראש הממשלה הוא גם שר הביטחון והיה עד לא מכבר שר החוץ.

לא נכביר מילים על משקלו הסגולי של שר החוץ הזמני שמונה מטעמו. גם לא על שר המשפטים הזמני, או קודמתו חסרת הנסיון והמשקל בסוגיות אסטרטגיות. די להיזכר בתפקיד המשמעותי שמילאו שרי משפטים כמו דן מרידור או ציפי לבני בדיונים על שלום ומלחמה.

לפנינו ראש ממשלה ישראלי השולח את צה"ל לשדה הקרב לשם השגת מטרה שהוא יודע שאיננה בת-השגה

צידו הפוליטי של שולחן הקבינט נותר הלכה למעשה ריק, למעט כסאו של נתניהו. ומה באשר לצד המקצועי? המועצה לבטחון לאומי, האמורה מכוח החוק להציג "חלופות אסטרטגיות" בפני הקברניטים, נהפכה ע"י נתניהו לשלוחה של לשכתו, נטולת אוטוריטה מקצועית.

גם ראשי הארגונים הממלכתיים הכפופים ישירות לראש הממשלה – המוסד והשב"כ –  שבשנים עברו מילאו את תפקידיהם בראייה ממלכתית ולא היססו לאתגר את עמדות ראשי הממשלה שתחתיהם שירתו, פועלים בשנים האחרונות באופן שונה.

משרד החוץ, גוף מוחלש מאז ומתמיד, הפך לאסקופה נדרסת ונעדר כל מעמד מקצועי עצמאי סביב שולחן קבלת ההחלטות.

צה"ל עדיין משמר עוצמה ובלעדיות מסוימת, מסיבות מובנות, אבל פרשת הצוללות, דו"ח מבקר המדינה על תהליכי קבלת ההחלטות ב"צוק איתן" ודיווחים רבים נוספים מעידים על שחיקת מעמדו המקצועי תחת המכבש הפוליטי.

בחודשים האחרונים נעה ישראל בשני כיוונים מקבילים ומדאיגים. מחד, נתניהו רק מגדיל את סכום ההימור, לכאורה עדיין תחת אותה תכלית אסטרטגית.

הרחבת התקיפות הישראליות לשטח עירק (לפי פרסומים זרים, כולל אמריקניים רשמיים), ויתכן שגם לשטח לבנון, לראשונה מאז מלחמת לבנון השנייה – אינה מתבצעת כ"ניצול הצלחה" של המערכה בסוריה, אלא כמעין "פיצוי-עצמי" על הכישלון בזירה זו.

במקביל, כרסום האדנים של שיטת המשטר הישראלית, הפרת האיזונים והבלמים בין הרשויות, והחלשתם השיטתית של גורמי המקצוע ושומרי הסף למיניהם, מואצים ומתרחבים אף הם.

סכנת חציית-הסף של מלחמה כוללת בין ישראל לאיראן, הראשונה בתולדות המדינה, מוחשית מתמיד. אזרחי ישראל זכאים לדעת, וחובתה של הממשלה וראשה לומר זאת באופן ברור – מהי התכלית האסטרטגית של מלחמת איראן הראשונה?

לאחר הבחירות יש לאייש את הקבינט המדיני-בטחוני כראוי, להפסיק את המערכה נגד שומרי הסף והגופים המקצועיים, ולהחליפה בתהליכי תכנון אסטרטגי סדורים. אחרת, נגיע חלילה למשחק שח עם קוביות שש-בש

מה שואפת ישראל להשיג? סילוק כוחות איראן מכל המזרח התיכון? שינוי המשטר האיראני? אילו מחירים אנו צפויים לשלם? לאיזה גיבוי אמריקני יכולה ישראל לצפות? וחשוב מכל – אילו חלופות מדיניות-אסטרטגיות הובאו לקבינט ונדונו במלוא כובד הראש בטרם נבחרה חלופת המלחמה?

לאחר הבחירות יש לעמוד על כך שהקבינט המדיני-בטחוני יאוייש בשרים ושרות הראוים לתפקידם, וכי המערכה להחלשת הגופים המקצועיים ושומרי הסף תיפסק מיידית, ותוחלף בתהליכי תכנון אסטרטגי סדורים ומובנים. כולל הצגת תכליות אסטרטגיות ודרכי פעולה חלופיות. אחרת, נגיע חלילה למשחק שח עם קוביות שש-בש.

ערן עציון הוא יזם מדיני ופוליטי, דיפלומט בכיר לשעבר, כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכראש התכנון המדיני במשרד החוץ. המוטו שלו הוא: Speak Truth to Power. מאמין שהמפתח לעתיד ישראל, והעולם החופשי, הוא מהפיכה בשיטה הדמוקרטית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 913 מילים
גיא זהר גיא זהר

העליון פסל את גופשטיין ומרזל מהתמודדות לכנסת

העתירה נגד בן גביר ועוצמה יהודית כולה נדחתה, כמו כן העתירה לפסילת הרשימה המשותפת ● עמיר פרץ הוריד את השפם: "כדי שכולם יוכלו לקרוא את שפתיי - לא נשב עם נתניהו" ● ראש הממשלה ביקר ברמת הגולן והתייחס לסיכול הפיגוע אמש

עוד 42 עדכונים
מלחמות כבר לא קורות בקיץ

מומחי ביטחון מעריכים: מלחמה אחרי הבחירות

תא"ל במיל' אסף אוריון וסא"ל בדימוס אורנה מזרחי תמימי דעים: הסיכוי ל"מערכה צבאית גדולה" זמן קצר אחרי הבחירות גבוה מאוד ● על מה הם כן חלוקים? היכן זה יקרה - בעזה או בצפון

עוד 601 מילים

למקרה שפיספסת

המו"לית החרדית הראשונה מרימה ידיים

נעמה עידן: "עייפתי ממלחמות"

ביהמ"ש נענה לבקשת השבועון החרדי "יום ליום" ומינה לו מפרק זמני ● העיתון, שהיה שייך בעבר לש"ס, נקלע לקשיים לאחר שנמכר לפרסומאית החרדית נעמה עידן ● עידן אמרה היום לזמן ישראל: "חשוב שהעיתון ימשיך לפעול, גם אם הוא לא יהיה בבעלותי"

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, עירית וינברג נוטוביץ, נענתה לבקשת חברת "יום ליום" שבבעלות נעמה עידן, ומינתה היום (ראשון) את עו"ד אורי גיל כמפרק הזמני של החברה, והסמיכה אותו לבחון את כדאיות הפעלתה.

השבועון שמוציאה החברה נקלע לקשיים לאחר שש"ס מכרה אותו והקימה עיתון מתחרה, "הדרך", שגזל מ"יום ליום" חלק גדול מקוראיו. הבקשה לפירוק החברה הוגשה על ידי "הדפוס החדש", שעבד עם העיתון והוא חב לו 700 אלף שקלים.

גליון העיתון ״יום ליום״
גליון העיתון ״יום ליום״

בבקשת הפירוק שהגיש "יום ליום" נכתב: "בשנתיים האחרונות נוצר קושי בניהול עסקי החברה, לאור הוצאת העיתון המתחרה בידי ש"ס וביטול מספר עצום של מנויים, כגון עובדי רשת מעיין החינוך התורני שבבעלות ש"ס".

עוד נכתב בבקשה כי: "ביולי האחרון הגיש נושה בקשה למתן צו פירוק כנגד העיתון, ולאחר שבקשת הפירוק פורסמה הידרדרו עוד יותר עסקי העיתון, שכן נוצר חשש אצל כל הגורמים הקשורים לעיתון להמשך קיום העיתון כעסק חי.

"החברה מעריכה כי ניתן למכור את עסקי העיתון בסכום אשר יביא להחזר לנושים בשיעור של עשרות אחוזים. המותג ׳יום ליום׳ חזק וידוע, וייתכן מאוד שיהיה גורם שיהיה מעוניין להשתלט על כלי תקשורת פעיל, לחזקו ולהפעילו".

"במשך שנתיים נלחמתי"

נעמה עידן אמרה היום בתגובה לזמן ישראל, כי "במשך שנתיים נלחמתי לייצר עיתונות חרדית מקצועית שמכבדת נשים ורבנים ופועלת על פי אתיקה עיתונאית, מביא תמונה רחבה של המציאות, אבל עייפתי ממלחמות".

היא הוסיפה, כי "אני לא רואה הגיון עסקי בפירוק החברה כי כשהחברה מפורקת אף אחד לא יקבל כסף, במקרה הטוב מקבלים 10%.

נעמה עידן: "הדבר החשוב ביותר הוא שהעיתון ימשיך לפעול, ולכן ביקשתי מבית המשפט למנות כבר עכשיו מפרק זמני שיוכל לקדם את מכירת החברה"

"אני מבינה שהאינטרס של הספק הוא לא לקבל כסף אלא אינטרס אחר. אני חושבת שהדבר החשוב ביותר הוא שהעיתון ימשיך לפעול, ולכן ביקשתי מבית המשפט למנות כבר עכשיו מפרק זמני שיוכל לקדם את מכירת החברה".

התייאשת ואת מעדיפה שמישהו אחר ימשיך אותך?

"אני חושבת שחשוב שהעיתון ימשיך לפעול, גם אם הוא לא יהיה בבעלותי. אני מאמינה שאם יהיה כונס נכסים שהוא גורם ניטרלי הוא יוכל לקדם את הנושא של מכירת החברה בצורה הטובה ביותר".

בימים אלה העיתון ממשיך לצאת כסדרו, לבקשת המפרק הזמני. עידן הוסיפה, כי "אני רוצה לעזור למפרק ועושה כל מאמץ להוציא את העיתון גם בימים קשים אלה. אנחנו עוברים יום ביומו ולא מתכננים קדימה".

מו״ל ״יום ליום״, נעמה עידן (צילום: אריק סולטן)
מו״ל ״יום ליום״, נעמה עידן (צילום: אריק סולטן)

עובדיה יוסף הקים

"יום ליום" הוקם על ידי הרב עובדיה יוסף ב-1993 כביטאון תנועת ש"ס, ולאחר שנקלע לקשיים הפך לשבועון. בשנת 2003 נרכש על ידי איל ההון קובי מימון ונוהל על ידי איש העסקים בועז אברהמי.

בשנת 2017 נקלע השבועון לקשיים והוצע למכירה בשנית, ולבסוף נמכר לאשת העסקים החרדית נעמה עידן, קרובת משפחתו של מימון. זמן קצר לאחר שנודעה כוונתה של עידן לרכוש את השבועון, הודיע דרעי על הקמת עיתון מתחרה משלו בשם "הדרך".

בראיון ל"זמן ישראל" שפורסם בתחילת החודש אמרה עידן "בניגוד ל'הדרך', שהוא בטאון של ש"ס, 'יום ליום' הוא עיתון אמיתי, ללא מימון מפלגתי או הטיה פוליטית. ש"ס עדיין מחזיקים במניות, כך שהם יכולים להתערב בהחלטות ניהוליות, אבל אין להם השפעה על התוכן".

העיתונים ממשיכים לשלוט במגזר החרדי. אילוסטרציה (צילום: נתי שוחט/פלאש90)
העיתונים ממשיכים לשלוט במגזר החרדי. אילוסטרציה (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

בראיון סיפרה עידן שמאז הרכישה היא סובלת מהתנכלויות ואיומים מצד גורמים בש"ס ובקהילה החרדית, וסיפרה שרשת החינוך התורני של ש"ס כבר ביטלה 2,000 מנויים למורים שלה, אבל הביעה אופטימיות ביחס לעתיד העיתון.

עידן אמרה אז: "יש לנו כמה אלפי מנויים, והמספר מגיע לסדר גודל של מספר המנויים בכל עיתון במגזר. כל המגזר כולו הוא כמיליון איש, ויש שמונה עיתונים בתשלום. ההכנסה העיקרית היא כמובן המנויים, שמשלמים 15 שקל בשבוע עבור עיתון, וכן מפרסום".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 529 מילים

"הבנתי שאני והמדינה החדשה הולכים לכתוב הרבה הומורסקות ביחד"

kishon

מזל טוב אבאל'ה, ליום הולדתך ה- 95. זה מה שהייתי אמור לומר ביום שישי לאבי, וגם לתת לו חיבוק ונשיקה, ואגב כך לנשום לתוכי את ריחו האהוב והמוכר, עם ניחוח הבושם האופייני, שעד היום, כשאני משתמש בו, משרה עלי אוירה של ביטחון וחוזק.

אפרים קישון ובנו רפי קישון, באדיבות המשפחה
אפרים קישון ובנו רפי קישון, באדיבות המשפחה

אבי, אפרים קישון, נולד בכלל בשם פֶרֶנץ הופמן, בבודפסט הונגריה ב- 23 לאוגוסט 1924 – ילד הונגרי עם ניחוח יהודי קל ביותר. הוא לא ידע מילה עברית ומעולם לא היה בבית כנסת. להפך -הוא חש עצמו כפטריוט הונגרי לכל דבר, שהיה שר בהתלהבות, בבית הספר, את השירים על הצבא ההונגרי הבלתי מנוצח, אשר נקרא ככה – כפי שהסביר לי אבי – בגלל שלא ניצח מעודו אף מלחמה.

בגיל 13 הוא נעתר לבקשת הסבא והסבתא לעלות לתורה בבית הכנסת, ולהקריא כמה דברים מן הכתוב, באותיות הונגריות, בטקס שהוא בכלל לא הכיר: בר-מצווה.

הוא מילמל שם פסוקים שלא הבין כלל את משמעותם, אבל משפט אחד נחרט בתת-המודע שלו: "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים" – המשפט הזה יציל אותו בהמשך חייו.

השואה הייתה בלי ספק האירוע המכונן של חייו – רעידת אדמה נוראית, אגרוף פלדה שהוטח בפרצופו, ואמר לו אתה לא הונגרי אתה יהודי עלוב. בגיל 20 הוא נשלח למחנה עבודה בסלובקיה – את פניהם קידם מפקד המחנה בברכה הלבבית: "חזירונים יהודים מטונפים, הגעתם הנה כדי לעבוד עד צאת נשמתכם – אתם תצאו מהמחנה רק בארונות מתים".

את פניהם קידם מפקד המחנה בברכה הלבבית: "חזירונים יהודים מטונפים, הגעתם הנה כדי לעבוד עד צאת נשמתכם – אתם תצאו מהמחנה רק בארונות מתים"

אבל אבי לא הסכים אף פעם להיכנע לגורל ולכן תכנן וביצע בריחה מתוחכמת מהמחנה ביחד עם עוד אסיר. הוא חזר לבודפסט ושרד שם בקושי רב את אקט הסיום של מלחמת העולם השנייה.

עם סיום המלחמה הוא התחתן עם אימי, שהיתה פליטה יהודיה אוסטרית, יפת תואר ולבבית, וביחד הם ניסו לשכוח את זוועות השואה ולנסות ולהתבסס בהונגריה הקומוניסטית. שם אבי החל את הקריירה שלו כהומוריסטן בעיתון הסאטירי הנודע: לודאש מאטי.

את שמו הוא שינה מהופמן לשם הונגרי שורשי – הונט. אבל עד מהרה חבריו החלו לכנות אותו הונט הקטן – דהיינו קיש-הונט, בהונגרית. הוא לקח את הכינוי הזה כשם רישמי – מה שהתחיל את המסע לעבר היעד הסופי – קישון.

אחרי 4 שנות קומוניזם – אבי ואימי הבינו שזה מודל לא כל כך מוצלח. שהקומוניזם הוא תאוריה מאוד יפה – אבל הבעייה שלה היא – שניתן להגשים אותה. אחרי שעבר כבר 2 ניסויים אכזריים בבני אדם: נאציזם וקומוניזם, חמוש בניסיון חיים יוצא דופן זה, הוא החליט לברוח לארץ ישראל. אימי ואבי ברחו לוינה ובקשו מסוכנות הבריחה היהודית להביא אותם ארצה.

את שמו הוא שינה מהופמן לשם הונגרי שורשי – הונט. אבל עד מהרה חבריו החלו לכנות אותו הונט הקטן – דהיינו קיש-הונט, בהונגרית

הסוכנים בקשו מהם להוכיח את יהדותם – המסמכים שבידם לא הספיקו כי "ניתן לזייף אותם". באבי חשדו במיוחד כי היה לו מראה לא-יהודי מובהק – בלונדיני, עם עיניים כחולות ואף קטן, לכן חקרו אותם בנפרד ובקשו מהם לומר מילה או משפט אחד בעברית. אבל אבי לא ידע אפילו מילה אחת. 

אם מישהו היה אומר לו ברגע זה שהוא יהיה בעתיד הסופר העיברי הנפוץ ביותר בעולם (אחרי התנ"ך) הוא היה חושב שהאיש משוגע (דרך אגב הוא אוחז בתואר הזה עד היום, ארבע עשרה וחצי שנים אחרי מותו).

כדי להוכיח את יהדותו הוא נאלץ להוריד את מכנסיו כדי להראות הוכחות חתוכות..אהה..חותכות. אבל גם זה לא הספיק כי החוקרים טענו – ש"גם את זה אפשר לזייף".

ברגע דרמטי זה, צף ועלה ממעמקי זכרונו, המשפט מהבר-מצווה: "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט…", וכך הכירו ביהדותו ושלחו אותו לישראל על סיפון האוניה גלילה – במאי 1949.

כבר בנמל חיפה הוא למד המון על מדינת ישראל הצעירה והמתפתחת, כשהספינה המתינה במשך שעות רבות, מתנדנדת בנמל, ומחכה לשלטונות שיפתחו עבורם את שערי הארץ. אבל הפקיד הג'ינג'י שצריך היה לקלוט את העולים, נעלם.

לבסוף הגיע אחד, שאבי תאר אותו כך: הגיע פקיד קשיש לעייפה, שכולו חאקי, יידיש וותק, התיישב על ארגז תפוזים ורשם את השמות שלנו – אני אמרתי לו את האמת: פֶרֶנץ קישהונט, אבל הוא החליט שעדיף: אפרים קישון – כי ככה זה פה בישראל.

אבי עמד שם המום ואמר: ברגע זה הבנתי שאני והמדינה החדשה הזאת – הולכים כנראה לכתוב הרבה מאוד הומורוסקות ביחד. ואחרי התחלה כזאת קשה להפסיק. את כל החוויות הראשוניות בארץ אבי אצר בתוכו בדייקנות מופלאה, והשתמש בהם בהמשך ביצירותיו. דבר שגרם לו, די מהר, לקרוא למדינת ישראל "פרטאצ'יה" – מדינת הבלאגן האין סופי.

מהנמל אבי ואימי נשלחו למעברת שער עלייה שם קיבלו צריף קטן ביחד עם משפחה ממרוקו ותשעת ילדיהם העירניים. במעברה אבי למד להכיר את בני עדות המזרח – הוא שם לב מיד, שאמנם יש להם את המסורת, המנהגים, המוזיקה והמאכלים שלהם – אבל הם יהודים ציונים נפלאים האוהבים את המדינה בכל נפשם ומאודם. הוא לא הבין למה הממסד הוותיק מתעמר בהם וקולט אותם בגסות וזלזול.

מהמעברה עבר לקיבוץ כפר החורש, שהיה קיבוץ של יוצאי הונגריה – הוא ניסה כבר בימים הראשונים ללמוד לדבר בעיברית – בדיוק כמו המקומיים: הדר אוהל (חדר אוכל), הוההות הותהות (הוכחות חותכות) וכדומה. הוא לא ידע שהכל נאמר במבטא הונגרי כבד – וכך דבק בו המבטא הזה עד סוף ימיו.

בקיבוץ הוא עשה צעד נועז וקיצוני – הוא התחיל ללמוד עברית. בתור התחלה צנועה הוא החליט ללמוד את כל המילון בעל-פה מא' ועד ת' – וכך הוא אכן עשה. הוא התנדב להיות מנקה בתי-השימוש הקבוע של הקיבוץ, כדי שיהיה לו זמן פנוי לשינון השפה העיברית.

מצער אותי מאוד שעד היום, בקיבוץ כפר החורש לא תלוי אפילו שלט זיכרון קטן, האומר: "את האסלה הזאת ניקה אפרים קישון במו ידיו…"

מצער אותי מאוד שעד היום, בקיבוץ כפר החורש לא תלוי אפילו שלט זיכרון קטן, האומר: "את האסלה הזאת ניקה אפרים קישון במו ידיו…"

הוא עוזב את הקיבוץ ומגיע לתל-אביב – ופה הכישרון היצירתי שלו פשוט מתפוצץ. המהירות והשלמות שבה הוא למד עיברית הן בעצם שיא עולמי.

בכל תולדות האנושות לא דווח על אדם שלמד בגיל כה מבוגר שפה זרה לגמרי, ותוך שנתיים וחצי כבר כותב בה הומורסקות בהצלחה אדירה, תוך שלוש וחצי שנים מעלה על בימת התאטרון הלאומי "הבימה" את המחזה שלו "שמו הולך לפניו", שקוצר הצלחה ותהילה חסרת תקדים, ועוד קצת בהמשך מתחיל לכתוב בעיתון מעריב את הטור האייקוני שלו "חד-גדיא", הנמשך 30 שנה והופך לטור הנקרא ביותר בעיתונות העיברית.

בהמשך הוא עשה עוד כמה דברים קטנים, כמו למשל סרטו הראשון סאלח שבתי שאותו עשה בגיל 39, ללא שום ניסיון קולנועי קודם, ובכל זאת הפך להיות לסרט הישראלי הראשון המועמד לאוסקר, והיחיד שזכה ל 2 פרסי גלובוס הזהב ועוד פרסים רבים.

אבל בעיקר הפך לאייקון – סרט הומוריסטי ביקורתי חברתי נוקב, שגרם לאנשים רבים לעלות אליו לרגל, משפחות שלמות שראו אותו כמה פעמים – כי הוא היטיב לזעוק מלבם את הטענה ההגיונית הפשוטה והברורה כנגד הממסד: "למה אני צריך לשכוח את המסורת והמנהגים שלי – הם טובים בדיוק כמו שלכם".

גם סרטיו הבאים: ארבינקא, תעלת בלאומילך והשוטר אזולאי היו להצלחה גדולה עתירת פרסים בינ"ל חשובים. הוא גם היה מחזאי ובימאי תאטרון בולט בישראל עם 14 המחזות שכתב, ביניהם גם: הכתובה, הו הו יוליה, סאלח שבתי, שהפכו גם הם להצלחה עולמית.

ספר ההומורסקות שלו: ספר משפחתי – הוא עד היום הספר העברי הנפוץ ביותר בעולם (אחרי התנ"ך).

את פרס ישראל הוא קיבל בגיל 78 – שנתיים לפני מותו. הוא רצה פרס לספרות – אבל קיבל פרס על מפעל חיים.

אני בטוח שהוא מצטער מאוד שהוא לא חיי עדיין איתנו – כי מדינת ישראל היא גן עדן לסטיריקנים והומוריסטנים.

ד"ר רפי קישון הוא בעל כמה תארים: ווטרינר, מרצה ואיש תקשורת ומדיה. אבל התואר הראשון שלו הוא: הבן הבכור של אפרים קישון - גדול ההומוריסטים ואנשי הקולנוע בישראל. לד"ר רפי קישון יש הופעה הומוריסטית ייחודית, מצחיקה ומצליחה, בשם: ״אפרים קישון - ההומור, הבידור והסרטים״ בתאטרון הקאמרי בתל אביב, וברחבי הארץ, כולל חוגי-בית ואירועי תרבות רבים. רפי מרצה גם על ההומור היהודי , על אהבה מהסרטים , על ההומור שמאחורי הפוליטיקה , וגם על חיות וחיוכים , עולם החיות המופלא, האבולוצייה של האדם הקוף ועוד. לרפי דף פייסבוק פעיל שבו הוא מפרסם יום יום את הגיגיו בכל התחומים. אם אתם רוצים להזמין את המופע שלו - התקשרו או כתבו לו ישירות : 054-7475599, rafi@kishon.com

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,158 מילים
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות
יערות האמזונס עולים באש

פרשנות בולסונארו אמנם חשוך, אבל תעשיית הבשר היא האשמה

האיומים באירופה על נשיא ברזיל מוצדקים, אבל גם צבועים ● ההכחדה המהירה של יערות האמזונס היא תוצאה ישירה של הרגלי האכילה של רוב האנושות, שממשיכה לזלול בשר - למרות האזהרות ההשלכות ● גם רבים מהתאגידים שבוזזים את הטבע בגלל בצע כסף נמצאים במערב

עוד 683 מילים

פורום קהלת הצליח לקדם את חוק הלאום, וזה רק עשה לו תיאבון

המושכים בחוטים עם תקציב שנתי של 30 מיליון שקל, קשרים מצוינים עם פוליטיקאים ומשפטנים ואמביציה לשנות את ישראל מהיסוד, חברי "פורום קהלת" כבר הצליחו לקדם בכנסת את העברת חוק הלאום ● עכשיו הם מסמנים את המטרות הבאות: החלשת בג"ץ, היועץ המשפטי ומבקר המדינה; פגיעה במעמד הרופאים והאחיות; הגבלת זכות השביתה; והקמת בתי ספר נפרדים לילדי פליטים - שיכשירו אותם לעזיבת ישראל ● וזו רק הההתחלה

עוד 2,337 מילים ו-1 תגובות

דעה כשהאמזונס נשרף, לנתניהו אסור לשתוק

יער האמזונס עולה באש תחת שלטונו חסר המצפון של בולסונארו ● במשך שלושת השבועות האחרונים, שטחים עצומים של היער, בעל תפקיד מכריע בשמירת האקלים, נשרפו בצפון ברזיל ● את הלהבות אפשר לראות מהחלל ● הנזק אינו רק מקומי - הוא עולמי ● והצלת האקלים למען הדורות הבאים חייבת לקבל עדיפות גבוהה יותר מאשר יחסי האחווה של נתניהו עם נשיא ברזיל

עוד 745 מילים
"בחוץ הוא חזק, בפנים הוא גמור"

כולם רוצים את גדעון סער בראש הליכוד - חוץ מהליכודניקים

סקר חדשות 12 שפורסם בשישי מסעיר את בכירי הליכוד ● על פי הסקר, גדעון סער הוא הבחירה המוחצת של הציבור לרשת את בנימין נתניהו בראשות הליכוד ● הסקר סימן את סער כמטרה, אך ממילא מאמינים שם שהוא אינו פופולרי בפנים כמו שנדמה בחוץ ● מה שבטוח, זה לא מרגיע את תיאוריות הקונספירציה של נתניהו על יריבו המר ● פרשנות

מבין שלל האירועים הפוליטיים של סוף השבוע – הראיונות, הציוצים ושבתות התרבות – נדחק הצידה נתון מעניין שעלה בסקר חדשות 12 שפורסם בשישי בערב: גדעון סער מוביל בפער ענק על פני כל המועמדים האחרים בצמרת הליכוד בשאלה מי ראוי לרשת את מקומו של בנימין נתניהו בראשות מפלגת השלטון.

סער, על פי הסקר שערך מכון מדגם בראשות מנו גבע לאולפן שישי, מקבל 29 אחוזים מהקולות בציבור הרחב, בעוד האחרים בצמרת הליכוד – יולי אדלשטיין, ישראל כ"ץ, גלעד ארדן ומירי רגב – נעים סביב אחוזים חד ספרתיים נמוכים.

הנתון הזה, מתברר, העסיק את היורשים הפוטנציאליים של נתניהו ואת חברי הכנסת והפעילים כמעט כמו הסקרים על תוצאות הבחירות, אם לא יותר.

הבכירים בליכוד הולכים אחרי נתניהו בעיניים עצומות, אבל גם מביטים מסביב בדאגה כדי לבחון את מצב היריבים בקרב הצפוי על ההנהגה. כולם בכוננות גבוהה ומדברים כמעט בוודאות על מצב שבו נתניהו יצטרך לעזוב את החיים הפוליטיים בגלל הפסד פוליטי בבחירות, משולב עם החלטה להגיש נגדו כתבי אישום אחרי שימוע.

יולי אדלשטיין, גלעד ארדן, גדעון סער, ישראל כ״ץ (צילום: פלאש90)
יולי אדלשטיין, גלעד ארדן, גדעון סער, ישראל כ״ץ (צילום: פלאש90)

עם זאת, כל הבכירים בליכוד עמם שוחחנו מאוחדים בדעה כי פרסום הסקרים הללו (פעם שנייה בחודש האחרון) אינם טובים לסער עצמו. הטענה היא כי סער אינו הכי פופולרי בליכוד, ובפריימריז האחרונים שהתקיימו במפלגה בתחילת פברואר השנה הוא תפס רק את המקום הרביעי, אחרי אדלשטיין, כ"ץ וארדן.

מאז המעמד של סער השתנה עוד לרעה, בבעקבות הזוגיות המתוקשרת (והמאושרת) של אלונה בתו עם השחקן הערבי אמיר חורי, שלא התקבלה בקלות בקרב חלק מהליכודניקים. "בחוץ הוא חזק, בפנים הוא גמור", אבחן אחד הבכירים אמש.

לפי הבכירים, סער מוביל כרגע בסקרים הללו, משום שהוא כבר מתויג כמי שיתמודד על ראשות הליכוד אחרי נתניהו – והלוא ראש הממשלה עצמו הפך אותו לאלטרנטיבה בעימות הגדול שפרץ ביניהם לפני חצי שנה.

בכירים אחרים עוד לא נכנסו למרוץ, ואיש מהם לא הצהיר באופן רשמי על המועמדות שלו, אלא רק על כוונות בעתיד. כך אדלשטיין, כ"ץ, רגב, הנגבי ואחרים. כולם רומזים אבל לא מנופפים בראש חוצות. ארדן, למשל, החליט להישאר בארץ ולא לקחת את תפקיד שגריר ישראל באו"ם – אבל הוא לעולם לא יודה בפומבי כי הוא רואה את קץ שלטונו של נתניהו מתקרב ורוצה להיות כאן ביום הדין.

הסקרים עלולים גם להפוך את סער למטרה. היום כבר מתגבשות בריתות בין יריבים מרים לשעבר, בגלל האיום של סער. ישראל כ"ץ וארדן שיתפו פעולה בפריימריז האחרונים בהצלחה גדולה, ודחקו את סער למקום הרביעי.

הנאהבים והנעימים. מירי רגב וגדעון סער, 2013 (צילום: פלאש 90)
מירי רגב וגדעון סער ב-2013 (צילום: פלאש 90)

יחד עם זאת, הנחת עבודה בקרב פעילי הליכוד היא שאם סער ימשיך להיות פופולרי בציבור ויתגלה כשואב מנדטים רציני, לא תהיה לחברי המפלגה ברירה והם יבחרו בו כדי שיבטיח להם את השלטון גם אחרי נתניהו.

אין לי מושג איך סער עצמו מקבל את הנתונים המחמיאים, שעלולים לעורר מולו גל של התנגדות, כאמור. מה שבטוח, ראש הממשלה ומקורביו רותחים מול האפשרות הנוראה שנתניהו יאלץ לעזוב את תפקידו בבושת פנים ואילו שנוא נפשו יתפוס את מקומו. נתניהו הרי חשד כי סער חתר תחתיו וזמם נגדו פוטש יחד עם נשיא המדינה ראובן ריבלין. הוא לא שינה מאז את דעתו.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
עוד 456 מילים ו-3 תגובות
"כלב השמירה של הדמוקרטיה" או "הפודל של נתניהו"?

פרשנות מבקר בלי שיניים

ארגונים לזכויות אדם ומומחים למדעי המדינה מביטים בדאגה על המהפכה שמחולל מתניהו אנגלמן במשרד מבקר המדינה ● נראה כי הדבר היחידי שהוא נחוש לעשות בכל הכוח הוא לטלטל את המוסד הזה מהיסוד ● פיקוח הדוק על נבחרי הציבור שלנו לא צפוי להתרחש שם ● וגם הפרסומים על חלק מחברי ועדת ההיתרים לא מצליחים לעצור אותו

עוד 1,147 מילים

איימן עודה: "גנץ כנראה מתייחס אליי כעל 'ערבי' וזו גזענות"

עוד אמר עודה: "אם לגנץ יהיה האומץ להיות כמו רבין בשנות ה-90, יהיה לי את האומץ להיות יו"ר הגוש החוסם" ● גנץ: "נשב רק עם אנשים שמכירים במדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית" ● ליברמן על הכספים המועברים לפלסטינים: "זה שוחד בחירות לחמאס ולרשות

12:35

כמדי שבת גם היום נערכו ברחבי הארץ אירועי שבתרבות, ופוליטיקאים נדרשו בהם לענייני השעה –

13:31

חבר הכנסת עפר שלח, מספר 8 ברשימת כחול לבן, אמר כי "לא היה איסוף חומרים על בני גנץ". בשבתרבות בחדרה אמר חבר הכנסת כי "רוב הידיעות שפורסמו (בנושא) היו שקריות". שלח הוסיף שאינו יודע מה גנץ חיפש – "(אני) יודע מה נמצא". כך דיווח יואב איתיאל ב"וואלה! נוז".

כן נדרש שלח להתנהלותם הפוליטית של החרדים –

עפר שלח (צילום: פלאש 90)
עפר שלח (צילום: פלאש 90)
13:54

העיתונאי בני ציפר, המקורב לבנימין ושרה נתניהו, אומר כי רעיית ראש הממשלה "לקחה נורא קשה" את פרשת השלכת החלה על הארץ באוקראינה. לדברי ציפר, נתניהו לא הייתה מוכנה לטקס שנערך ברדתה מהמטוס. "פשוט לא התחשק לה לחם", הסביר. הדבר, לדברי עורך "תרבות וספרות" ב"הארץ", נעשה בשוגג ומבלי משים, ולא בזדון. את הדברים אמר מקורבם של בני הזוג לניסים משעל בתחנת הרדיו 103 אף-אם, והם פורסמו באתר "מעריב".

בראיון אמר ציפר כי הדיווח על הנושא היה מוגזם. כן טען לגבי ההתפרצות של נתניהו בזמן הטיסה כי הדבר "לא היה ולא נברא".

14:02

נושאי סביבה מעולם לא תפסו מקום מרכזי בפוליטיקה הישראלית. לראיה, מפלגות ירוקות מעולם לא הצליחו לעבור את אחוז החסימה, כשהתמודדו בבחירות באופן עצמאי.

חברת הכנסת תמר זנדברג, מספר 4 ברשימת המחנה הדמוקרטי, מנסה להעלות לסדר היום את נושא השריפות באמזונס –

14:27

חבר הכנסת אלי אבידר, מספר 4 בישראל ביתנו, אמר כי ראש המטה לביטחון לאומי, "מאיר בן שבת, פועל למען קמפיין הבחירות של הליכוד – לא מעכשיו אלא עוד מלפני הבחירות האחרונות עם הביקור בעומאן, ולאחרונה הביקור באוקראינה". לדברי אבידר, "היועץ המשפטי לממשלה ראה שבן שבת מתדרך פוליטית את הרב דרוקמן כדי ללחוץ על נפתלי בנט. היועמ"ש היה צריך להתערב ולחקור את הנושא". אבידר אמר את הדברים בשבתרבות בבאר שבע, והם פורסמו על ידי יניר ינגה ב"וואלה! ניוז".

אלי אבידר (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)
אלי אבידר (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

חבר הכנסת גם התייחס להשלכת החלה על הארץ על ידי שרה נתניהו: "כאיש שרות החוץ בעבר אני אומר שתקריות יכולות לקרות, אבל נתניהו היה חייב להתנצל בפני נשיא אוקראינה והעם האוקראיני ולהעביר את המשבר הזה. אי ההתנצלות רק העצימה את הנזק לקשרים בין המדינות".

14:54

מספר 2 במחנה הדמוקרטי, סתיו שפיר, קוראת להקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל –

19:13

יואב קיש מהליכוד עונה לשאלה בפגוש את העיתונות בחדשות 12, איך ייתכן שאדם אחד, בנימין נתניהו, מכהן כראש הממשלה, שר הביטחון, נמצא במערכת בחירות ומתכונן לכתבי האישום:

"אין מישהו אחר שמסוגל לעשות את זה יותר טוב ממנו – גם בנושא הביטחוני. מאוד ברור לי שהוא האדם הנכון בזמן האחרון".

יואב קיש (צילום: Miriam Alster/Flash90)
יואב קיש (צילום: Miriam Alster/Flash90)
19:25

עמר בר לב מהעבודה-גשר על ב"פגוש את העיתונות" על האפשרות שהמפלגה תצטרף לקואליציה בראשות נתניהו: "אין סיכוי שזה יקרה. הכל ספינים. אנחנו רוצים שביבי יעוף כמו שכל אחד אחר רוצה שיעוף".

19:37

איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת מתייחס לדבריו השבוע על כך שיישב בקולאיציה עם מפלגתו של בני גנץ: "אם הוא באמת בעד שלום, דמוקרטיה וצדק חברתי – כנראה שהוא נגד. כנראה שהוא מתייחס אליי כעל 'ערבי' וזו גזענות".

לשאלה מה התנאי שלו להיכנס לממשלה, ממנה התחמק שוב ושוב, ענה בסופו של דבר ב"פגוש את העיתונות": "המשא ומתן לשלום מבחינתנו הפך לדבר נתעב, למרות שהוא אמור להיות דבר טוב. ממשלות ישראל אהבו את תהליך השלום, אבל לא את השלום. השתמשו במשא ומתן בשביל למרוח. אני אמרתי – אם לגנץ יהיה האומץ להיות כמו רבין בשנות ה-90, יהיה לי את האומץ להיות יו"ר הגוש החוסם". 

19:46

ח"כ עודד פורר מישראל ביתנו: "אין סיכוי שנשב עם המחנה הדמוקרטי באותה ממשלה"

19:56

בני גנץ, יו"ר כחול לבן: "אנחנו משוחחים עם כל המפלגות ברמות שונות. ליברמן הוא שותף אסטרטגי אפשרי. נקרא לממשלת אחדות עם הליכוד כשאנחנו מובילים".

על אמרתו של עודה על כך שהוא מתייחס אליו בגזענות, אמר גנץ ב"פגוש את העיתונות": "אנחנו הולכים לנצח בבחירות ולשרת את כל אזרחי מדינת ישראל. אני רוצה לשרת את החברה הערבית בכל מה שחסר להם. אנחנו נשב רק עם אנשים שמכירים במדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".

לשאלה האם הוא מצטער על שכירת חברת החקירות, אפילו מבלי לעדכן את שותפיו: "אני נושא באחריות ואני אעשה את כל מה שצריך כדי למנוע מאנשים שרוצים לפגוע בנו להצליח. אינני מצטער על כך, אני אבדוק את הליכי אבטחת המידע שלי".

19:59

אהוד ברק משתמש בגובהו של סמוטריץ' כדי לתקוף אותו: "בתרומה לביטחון סמוטריץ הוא גמד"

 

 

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 12 עדכונים
התפוח מתוח, הבננה בג'ננה

הירוקים נגד משרד החקלאות: פועל לעטוף בפלסטיק פירות וירקות

במשרד החקלאות סבורים שמצאו פתרון לכמות הירקות והפירות שמגיעה לפח בישראל: עוד אריזות פלסטיק, שאולי ישמרו על איכותם - אבל ירימו תרומה מכובדת לזיהום הסביבה ● הירוקים מזועזעים: "בכל העולם עסוקים היום בלייצר פחות פלסטיק, אז למה אצלנו הולכים בכיוון ההפוך?" ● משרד החקלאות: מדובר בפיילוט שדווקא יועיל לסביבה

עוד 841 מילים

העיירה ארוזה בשווייץ, שיש בה מלון כשר מאז 1930, היא יעד מועדף לתיירים חרדיים בחופשת הקיץ ● אולם בשנים האחרונות החלו חיכוכים בין התיירים היהודיים לבין תושבי העיירה הקטנה ● הקיץ החליטה הקהילה היהודית בשווייץ לשהכין שלום בגן העדן האלפי

עוד 900 מילים

ביום רביעי, כשבארה״ב סערו בעקבות דבריו של דונלד טראמפ על ״חוסר הנאמנות״ של יהודים המצביעים לדמוקרטים, אחד הבודדים שיצאו להגנתו היה ויין אלין רוּט, מנחה תוכנית אירוח שמרני ● מי האיש שנשיא ארה״ב מצטט ומדוע הם כל כך אוהבים זה את זה?

עוד 562 מילים
רקפת רוסק עמינח מציגה:

בדרך למיקונוס שוכחים את האתיקה הבנקאית

אם מנכ"לית לאומי נוסעת לחו"ל עם הלקוח הטייקון עידן עופר, איזה מסר היא משדרת בדיוק? ● מה זה אומר על ההחלטות של לאומי לגבי האשראי לחברות של עופר? ● ומה אמורה לחשוב עכשיו הפקידה בסניף באור יהודה? אם הלקוח מביא לה בושם, מותר לה לקחת? ● פרשנות

עוד 1,186 מילים
סגירה