נושא
קליטת עלייה
אני וההורים שלי ילנה וניקולאי (צילום: מהאלבום הפרטי)
מהאלבום הפרטי

משפחה בשלט רחוק "ילדה שלנו, אולי היינו רק מקשים עלייך"

ישראל העלתה עשרות אלפי צעירים ממדינות בריה"מ לשעבר, מתוך תקווה שהוריהם יבואו בעקבותיהם ● אבל לא תמיד זה עבד ● אירה טולצ'ין אימרגליק, שמשפחתה מתגוררת עד היום בחברובסק (עניין של שבע שעות טיסה ממוסקבה) מביאה את סיפורי המשפחות שחיות עד היום עם המרחק ● "אני מזמינה לעצמי סושי בטייק-אווי בארץ, וגם לבית של ההורים שלי באוקראינה, ואנחנו יושבים לאכול יחד בסקייפ"

עוד 2,305 מילים
כנס עולים בירושלים לציון 25 שנות עלייה, 2015 (צילום: הדס פרוש/פלאש 90)
הדס פרוש/פלאש 90
נתונים חדשים חושפים כיצד מצביעים העולים מבריה"מ לשעבר

פרסום ראשון מה הרוסים רוצים

מחקר חדש המתפרסם לראשונה ב"זמן ישראל": כל 5 המנדטים של ישראל ביתנו בבחירות האחרונות הגיעו מעולים ● יוצאי בריה"מ לשעבר העניקו 4 מנדטים לליכוד ו-2.5 לכחול לבן ● במערכת הפוליטית מחזרים אחר הקול הרוסי: "פתאום הפוליטיקאים נזכרו להתייחס למיליון עולים שנמצאים כאן 30 שנה" ● עוד עולה מהמחקר כי העולים פחות מתעניינים בדת ומדינה, ויותר ביוקר המחיה

לא בכדי הפכו העולים ממדינות ברית המועצות לשעבר לקהל הכי מחוזר במערכת הבחירות הנוכחית. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), 12% מבעלי זכות הבחירה בישראל הם יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר.

מדובר בכ-770 אלף קולות, מתוך 6.3 מיליון בעלי זכות בחירה בישראל, ששווים 15-16 למנדטים. נתונים בלעדיים שהגיעו לידי "זמן ישראל" חושפים את דפוסי ההצבעה של ציבור העולים בבחירות שהתקיימו באפריל השנה.

פרופ׳ זאב חנין, מצא בסדרת מחקרים שערך כי בבחירות האחרונות הלכו 40.2% מהקולות של עולי מדינות ברית המועצות לשעבר – שהם קרוב לשישה מנדטים –  למפלגת ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן. כלומר, מהנתונים עולה שכל חמשת המנדטים שקיבל ליברמן בסופו של דבר, הגיעו מציבור העולים, והוא לא זכה לכל תמיכה אלקטורלית מישראלים ותיקים.

על פי חנין, 26.7% מקולות העולים, שהם כארבעה מנדטים, הלכו לליכוד; 15.1% למפלגת כחול לבן – כ-2.5 מנדטים; ו-5.8% למפלגת כולנו, קצת פחות ממנדט.

יתר הקולות התחלקו בין מפלגת העבודה (2.3%); הימין החדש (3.2%); ש"ס, שקיבלה תמיכה מיוצאי מדינות הקווקז ואסיה המרכזית (1.5%); ומפלגת זהות (4%), שקיבלה מהעולים הרבה יותר תמיכה מאשר מהציבור הכללי.

קמפיין ברוסית של המחנה הציוני, 2015 (צילום: תומר נויברג פלאש 90)
קמפיין ברוסית של המחנה הציוני, 2015 (צילום: תומר נויברג פלאש 90)

חנין, פרופ' מהמחלקה ללימודי ישראל במזה"ת ומדעי המדינה באוניברסיטת אריאל בשומרון, ששימש בעבר פרשן פוליטי בתקשורת הישראלית ברוסית, עסק בעשור האחרון במחקר אקדמי של דפוסי ההתנהגות הפוליטיים של ציבור העולים.

הסקרים שערך התבססו על מדגמים גדולים של 1,000 איש, והם נערכו בשיטת התשאול פנים מול פנים. מהנתונים עולה עוד כי אין הבדל גדול בין דפוסי ההצבעה של המגזר הרוסי בבחירות 2015 לעומת בחירות אפריל 2019.

חלוקת קולות העולים בין ישראל ביתנו לליכוד בבחירות 2015 הייתה דומה – 42% הצביעו לישראל ביתנו, ו-29% לליכוד.

מי שאיבדה קולות רוסים רבים בשנים האחרונות היא מפלגת העבודה, שבבחירות 2015 השיגה מהעולים 6.3% מהקולות (כמנדט) ובבחירות באפריל זכתה לתמיכה בשיעור של 2.3% בלבד.

העלייה של השנים האחרונות, המכונה "העלייה של פוטין" – אנשים פרו מערביים וליברליים שהגיעו לישראל מהערים הגדולות – הייתה לתקווה הגדולה של השמאל הישראלי, אך גם הם הלכו ימינה, כמו העולים הוותיקים

מחקריו של חנין מגלים עוד כי למרות נטייתם ימינה, דפוסי ההצבעה של המגזר הרוסי דומים יחסית לדפוסי ההצבעה של המגזר היהודי בכללותו.

יבני סובה
יבני סובה

לפי הממצאים שאסף, 8% מהעולים ממדינות ברית המועצות לשעבר מצביעים לשמאל, בהשוואה ל-14% מהישראלים היהודים הוותיקים (הפרש של 6%); 29% מגדירים עצמם כמצביעי מרכז, בהשוואה ל-26% מהאוכלוסייה היהודית הוותיקה; ואילו 54% מהעולים הם מצביעי ימין, בהשוואה ל-55% מהאוכלוסייה היהודית הוותיקה.

המחקר של חנין, שהוצג לאחרונה בכנס האגודה לחקר ישראל במכללת כנרת, מצא עוד כי שנת העלייה אינה משפיעה משמעותית על דפוסי ההצבעה.

כפי שהסביר חנין בכנס בכנרת, העלייה של השנים האחרונות, המכונה "העלייה של פוטין" – אנשים פרו מערביים וליברליים שהגיעו לישראל מהערים הגדולות – הייתה לתקווה הגדולה של השמאל הישראלי, אך גם הם הלכו ימינה.

כנס עולים בירושלים לציון 25 שנות עלייה, 2015 (צילום: הדס פרוש פלאש 90)
כנס עולים בירושלים לציון 25 שנות עלייה, 2015 (צילום: הדס פרוש פלאש 90)

על פי חנין, שמשמש גם כמדען הראשי של משרד הקליטה, דפוסי ההצבעה והעמדה האידאולוגית של העולים הם דווקא תוצאה של ניסיון ישראלי – ולא תוצאה של ניסיון סובייטי.

בסקרים נמצא כי רובם המכריע של העולים מצפה מהמנהיגים להתרכז בנושאים של ביטחון לאומי, אך הנושאים שמעניינים את דוברי הרוסית הם רווחה וכלכלה, פתרונות דיור ומחירי שכירות, וכן שיפור רמת החינוך וההשכלה בישראל.

על פניו מדובר בנושאים שמעניינים את כלל החברה הישראלית, אך על פי ההסבר של חנין, עבור העולים מדובר בבעיות חמורות ואקוטיות הרבה יותר.

הדעות הפוליטיות של הצעירים שונות

מחקרים אחרים שנערכו לאחרונה מצאו הבדל משמעותי בין דור ההורים והסבים, לבין הדור הצעיר של דוברי הרוסית, שהגיעו לכאן בגילאי בית ספר בשנות ה-90.

הדור הצעיר אמנם החל את תהליך החינוך בברית המועצות, אך גיבש את הזהות שלו בארץ. דור זה מכונה על ידי החוקרים "דור ביניים", דור 1.5.

בסקר שערכה פרופ' לריסה רמניק, ראש המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר אילן, על ההבדל הבין דורי בציבור העולים,  נמצא כי בעוד דור ההורים היה מלוכד מהמרכז ימינה, הדור הצעיר יותר אמביוולנטי.

הפגנה נגד שר הפנים אריה דרעי, 2019 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
הפגנה נגד שר הפנים אריה דרעי, 2019 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

לפי הממצאים של רמניק, שליש מהצעירים ציינו כי דעותיהם הפוליטיות שונות מהדעות של הוריהם, ודפוסי ההצבעה שלהם מפוזרים יותר.

בעוד 80% מהדור הוותיק סימן את עצמו מהמרכז ימינה במפה הפוליטית, ורואה את ליברמן כ"ימין מתון ושפוי", 25% מהצעירים מגדירים את עצמם כבעלי דעות שמאלניות, ו-8% מגדירים עצמם כימניים קיצוניים יותר מההורים.

"יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר מאמינים במנהיגות החזקה, ופחות במנגנון הדמוקרטי. הדמוקרטיה השתויה שהם חוו בשנות ה-90 הייתה תוהו ובוהו. לא היה חוק וסדר, לא הייתה פרנסה ולא היה מה לאכול"

בזמן שחנין מסביר את הנטייה של מצביעים דוברי רוסית ימינה על ידי ניסיון ישראלי, רמניק מקשרת את דפוס ההצבעה לתרבות הפוליטית שממנה הם מגיעים.

"יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר מאמינים במנהיגות החזקה, ופחות במנגנון הדמוקרטי", אומרת רמניק. ״הדמוקרטיה השתויה שהם חוו בשנות ה-90, מיד לאחר פירוק בריה"מ, היתה תוהו ובוהו אחד שלם. לא היה שם חוק וסדר, לא הייתה פרנסה ולא היה מה לאכול. זו הסיבה שולדימיר פוטין הגיע לשלטון ונמצא שם כבר 20 שנה. אנשים נאחזים בסדר וביציבות שמנהיג חזק יכול לספק להם".

נובי גוד בישראל, ינואר 2016 (צילום: הדס פרוש פלאש 90)
נובי גוד בישראל, ינואר 2016 (צילום: הדס פרוש פלאש 90)

למרות שמדובר בציבור מאובחן ומאופיין עם כוח פוליטי רב, נראה כי מרבית הפוליטיקאים והמפלגות לא השכילו לפנות אליו בשנים האחרונות.

"כשמדברים על הקול הרוסי אני רואה הרבה שטחיות והיעדר עניין אמיתי", אומרת לנה רוסובסקי, עיתונאית ומגישה ברדיו כאן רקע וכאן תרבות, פעילה חברתית ומייסדת קבוצת "רוסיות בלי חוש הומור וחבריהן".

רוסובסקי, שמשתייכת ל'דור 1.5' של העולים, נחשבת למובילת דעת קהל בכל הקשור לתפיסות בחברה הישראלית לגבי ציבור העולים, ונשים עולות בפרט.

"הפוליטיקאים נזכרו להתייחס למיליון הזה, שנמצא כאן 30 שנה, אז מדברים אליהם ברוסית ונותנים ברכה לנובי גוד״, אומרת רוסובסקי. ״יש בעיות אקוטיות שמלוות את הציבור גם בדורות ההמשך שנולדים כאן, וצריך להכיר בבעיות האלה ולטפל בהן.

לנה רוסובסקי
לנה רוסובסקי

"אצל דוברי רוסית לא נהוג ולא נעים לדבר על הקושי הכלכלי, אבל החברות שלי שמגדלות כאן ילדים ועובדות קשה, צריכות לעזור כלכלית גם להורים שלהן. מה לעשות שזו אוכלוסיה עם הכי פחות בעלות על דירות בישראל.

"הם מגיעים לגיל 75  ומשלמים שכר דירה או משכנתה, ואין להם חסכונות פנסיוניים. אז האם זו בעיה רק של הדור הוותיק? ממש לא. זו בעיה של הדור הצעיר וגם של הדור הבא שנולד כאן, כי הוא לא מקבל את המשאבים האלה".

זה נראה שאת משווה את העולים רק לאוכלוסיה הוותיקה בישראל, לבעלי דירות ממעמד סוציו אקונומי גבוה. מכיוון שעולים הם מהגרים ומשתייכים לקבוצות מיעוטים, האם לא נכון להשוות אותם למיעוטים אחרים בחברה?

"אם לא מדברים על תהליכי קליטה, אלא על מעמד סוציו-אקונומי, אז ברור שמשווים למצב אופטימלי שבו האוכלוסייה נמצאת במקום יציב וממצה את הפוטנציאל – לאוכלוסיה הוותיקה.

"כי אם לא, למי אז להשוות? לעולים הצרפתים? ליוצאי אתיופיה? לכל גל הגירה יש מאפיינים משלו, רקע שונה וכישורים רלוונטיים שונים וכן תקופות הגעה שונות".

ראש הממשלה יצחק רבין מלווה עולים מרוסיה בדרכם לארץ, 1994 (צילום: אבי אוחיון לע"מ)
ראש הממשלה יצחק רבין מלווה עולים מרוסיה בדרכם לארץ, 1994 (צילום: אבי אוחיון לע"מ)

יאיר לפיד מנסה להפיק לקחים

אחת המפלגות שמנסה להפיק לקחים מהבחירות באפריל היא כחול לבן. מספר 2 ברשימה, יאיר לפיד, כבר שחרר לרשת סרטונים שבהם הוא פונה לעולים בשפתם.

לפיד מבטיח בסרטונים אלה לעולים תחבורה ציבורית ופתיחת חנויות בשבת, אך לא נוגע בבעיות של פנסיה, תעסוקה ודיור, שמעסיקות את הציבור הזה.

חבר מפלגתו של לפיד, ח"כ יואל רזבוזוב, דווקא גאה בבוס: "אני חושב שהסרטונים מעולים", הוא אומר. ״אנחנו בתקופת קמפיין אחרי קמפיין, וצריך לעשות משהו נחמד. וזה דווקא מעלה חיוך. אני רואה את ההשתדלות שלו כשהוא שובר את השיניים ברוסית. היום כולם מדברים על דת ומדינה, אבל הסרטונים מזכירים שאנחנו המפלגה היחידה שהביאה להישגים בתחומים האלה".

חגיגות השנה האזרחית החדשה באווירה רוסית בתל אביב, במעבר בין 2013 ל-2014 (צילום: Gideon Markowicz/FLASH90)
חגיגות השנה האזרחית החדשה באווירה רוסית בתל אביב, במעבר בין 2013 ל-2014 (צילום: Gideon Markowicz/FLASH90)

אבל גם רזבוזוב יודע שמה שמעניין את העולים באמת, אלה החיים עצמם.

"הדור הצעיר של דוברי רוסית מתחיל את החיים מנקודת מוצא יותר נמוכה מהצברים", הוא אומר, "אין סבתא שתוריש לו דירה, אין דוד שהיה בצבא ויעזור לו להתקבל לעבודה", אומר יואל רזבוזוב, ח"כ מטעם יש עתיד ומספר 18 ברשימת כחול לבן לכנסת, שמשתייך לדור הביניים של דוברי הרוסית. "הדור הזה גם נאלץ לסייע לדור ההורים, כי אין להם חסכונות פנסיוניים או רכוש בארץ".

רזבוזוב אומר כי הוא מכיר את הבעיות האלה מקרוב. "אבא שלי הוא דוגמה קלאסית", אומר חבר הכנסת. "הוא בן 63 והוא עדיין עובד כפועל בניין, למרות שהגיע לפה כמהנדס עם שני תארים. זה נשמע כמו קלישאה, אבל אלה הם החיים. הקצבה שצפויה לו מהביטוח הלאומי היא כ-700 שקל בחודש. יש מאות אלפי אנשים כמוהו, שאין להם פנסיה ואין להם דירה בבעלותם. זוג שחי מקצבה וצריך לשלם שכירות, מה יישאר לו למחיה?"

אז מה עשיתם ב"יש עתיד" כדי לקדם את הנושא?
"בשבע השנים שאני בכנסת ומשמש כיו"ר ועדת העלייה והקליטה הצלחנו לקדם מעמד של 'פליטי שואה', שאלה הם יהודים יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר, ששרדו את מלחמת העולם השנייה, ויקבלו קצבה מיוחדת מהמדינה. שוחחתי עם ההנהגה הבכירה של כחול לבן, בני גנץ, משה יעלון וגבי אשכנזי והסברתי להם את החשיבות של קידום חוקים שיתמכו באוכלוסיה הרוסית המבוגרת".

ח"כ יואל רזבוזוב: "אני חושב שהסרטונים של לפיד ברוסית מעולים. אנחנו בתקופת קמפיין אחרי קמפיין, וצריך לעשות משהו נחמד. וזה דווקא מעלה חיוך. אני רואה את ההשתדלות שלו כשהוא שובר את השיניים ברוסית"

גם בישראל ביתנו מבטיחים להיאבק בכנסת הבאה על הפנסיות לעולים.

"כשאנחנו באים לעזור לדור ההורים שלנו, אנחנו בעצם מחזקים את מעמד הביניים, שכל הכובד הכלכלי של תשלומי המסים מוטל עליו", אומר יבגני סובה, הח"כ החדש מטעם ישראל ביתנו. "ההורים שלנו עבדו 11-12 שעות ביום, ויתרו על נסיעות לחו"ל ועל כל המותרות, כדי שלנו, הילדים, לא יחסר דבר. היום להורים האלה אין שום דבר מהמדינה, והם זקוקים לעזרה של הילדים, בעוד יש מגזרים שלמים שלא משלמים מסים ומקבלים עוד ועוד תקציבים והנחות".

אבל חוק הפנסיות היה לכם ביד במו"מ הקואליציוני, ובחרתם לפוצץ אותו על חוק הגיוס. לא היה עדיף להעביר את חוק הפנסיות ולהשלים עם חוק הגיוס?

"אנחנו ממש לא בגדנו בחוק הפנסיות ואנחנו המפלגה היחידה שתעמיד את נושא הפנסיה כתנאי בהסכמים הקואליציוניים. נכון שזה יהיה קשה יותר כי הגירעון התקציבי גדל, אבל אנחנו באים להגן כאן על דור מתוסכל, שמהווה קטר של הכלכלה הישראלית, שמשרת בצבא, עובד קשה, משלם מסים והוא סוס שסוחב על עצמו את כל המגזרים שלא עובדים. חשוב לעצור את אלה שרוצים להעמיס עוד – לקצץ בתקציבים שחשובים לו ולעלות עוד ועוד את המסים. שייקחו ממקומות אחרים הפעם".

עוד 1,510 מילים ו-1 תגובות
  • אירה אימרגליק טולצ'ין, יטבתה, 2019 (צילום: דותן בק)
    דותן בק
  • החברות הכי טובות, יטבתה, שנות התשעים. מימין: אירה, יוליה ולנה (צילום: מהאלבום הפרטי)
    מהאלבום הפרטי
  • בנות הדודה הופרדו בירידה מהמטוס. אירה וסוניה, ברוסיה (צילום: מהאלבום הפרטי)
    מהאלבום הפרטי
  • "עיר הנוער" ביטבתה, 2019 (צילום: דותן בק)
    דותן בק
  • מחלבת יטבתה, שנות התשעים (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)
    אבי אוחיון, לע"מ
  • הרפת של יטבתה, שנות התשעים (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)
    אבי אוחיון, לע"מ
  • חדר האוכל, יטבתה, 2019 (צילום: דותן בק)
    דותן בק
״זה קיבוץ שאוהב עלייה – אבל לא אוהב עולים״

הפרעות קליטה השיבה ליטבתה

את חייבת ללמוד עברית. את חייבת להיפטר מהמבטא. את חייבת לעבוד בתקשורת הישראלית. להעלב כששואלים אותך אם נשלחת מערוץ 9 ● אירה טולצ׳ין אימרגליק עלתה לבדה מרוסיה בגיל 15, ונשלחה לקיבוץ יטבתה ● עכשיו היא חוזרת לשם, לפגוש את בני הקיבוץ שלא ידעו איך להתמודד עם העולים, ולהודות לאלה שתמכו בה ושינו את חייה

עוד 2,369 מילים ו-5 תגובות
כל הזמן // יום שלישי, 20 באוגוסט 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו
גיא זהר גיא זהר
איילת שקד (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
יונתן סינדל/פלאש90

פרשנות איילת שקד, ללא מסכות

איילת שקד הכחישה את הדיווחים לפיהם ניסתה לרקום עם נתניהו דיל חסינות (שלו) תמורת משילות (שלה) ● אלא שהסיפור דווקא תואם את האמביציה של שקד - ואת קלות הדעת שהיא מפגינה ביחס לשחיתות שלטונית ● או כמו שהיא עצמה אמרה: צריך "לתת לבן אדם להיות ראש ממשלה, ולא להציק לו בעבירות שהן לא מאוד משמעותיות"

עוד 743 מילים

מה קרה לחוש ההומור של השמאל?

לפני ארבעים שנה, יצא לאקרנים סרטם הקלאסי של חבורת מונט פייתון, "בריאן כוכב עליון".

לקול מחאות הכנסיה וקבוצות ימין שמרניות שהזדעזעו מחילול הקודש ופגיעה בערכי הדת בכלל והנצרות בפרט, נאלצו הפייתונים לקבל סיוע כספי מהחיפושית ג׳ורג׳ האריסון על מנת להפיק את הקומדיה האנטי ממסדית, שהאולפנים הגדולים סרבו לממן.

הסרט, שנאסר להקרנה במדינות כמו אירלנד ונורווגיה, הפך להצלחה מסחררת והוכתר ב-1979 על ידי המבקרים כקומדיה הטובה בכל הזמנים.

מול נסיונות הצנזורה מצד הימין השמרני, שניסו למנוע הקרנת הסרט, עמדו איתן ארגוני שמאל פרוגרסיביים בהגנה על חופש הביטוי, עקרון שהיה נהוג ליחס לשמאל מימים ימימה

בימינו דומה שעקרון חופש הביטוי התחלף בקרב הוגי הדעות של השמאל בשמירה על תקינות פוליטית, וברצון להמנע בכל מחיר בפגיעה ולו מרומזת ברגשותיהם של אוכלוסיות, בעיקר כאלה הנתפסות כאוכלוסיות מוחלשות. אחד הקורבנות של השינוי הזה הוא חוש ההומור.

נסו רק לדמיין את תגובת השמאל האירופאי לסרט דוגמת "בריאן כוכב עליון" שהיה מציג באור נלעג את דמותו של הנביא מוחמד. כמה קיתונות רותחין על איסלמופוביה היו ניתכים על יוצרי הסרט מצד המצדדים בנרטיב של המערב מדכא העולם השלישי המוסלמי.

שאלו את עצמכם אם בדיחות על מגמגמים היו עוברות היום את צנזורת התקינות הפוליטית, או מה היה עולה בגורל הבדיחה על מריה הבתולה, שכאשר נשאלה אם נאנסה ענתה: "בהתחלה כן". והיה גם הצולע שקיטר שריפאו אותו מהצליעה וגזלו ממנו את האפשרות לקבץ נדבות. בדיחות כאלה על חשבון נכים לא היו עוברות היום את משטרת המחשבות של התקינות הפוליטית. אני לא בטוח שהיו מצנזרים את הסרט משמאל, אבל אני לא רואה ארגונים פרוגרסיביים יוצאים להגנתו, אני אפילו לא רואה אותם צוחקים מהבדיחות שבו.

סרט איום ונורא, "בריאן כוכב עליון". יש שם בדיחות על פמיניסטיות, על נכים, על מהפכנים, בדיחות על גבר שמבקש לשנות את מינו ולהפוך לאשה, אפילו סצינת הסיום המפורסמת לועגת לכל העמים הכבושים והמדוכאים על ידי האימפריה הרומית.

יש בכלל מקום להפעיל שיפוט מוסרי על הומור? נואל קארול טוען שלהכפיף הומור לרציונאל אתי זו שגיאה לוגית. מבחינתו זה כמו לשאול מה הצבע האופייני של משולשים. לא בטוח שהקביעה הזו מדויקת. הפילוסופית רוקסנה קריימר, שמאמר שלה היווה את ההשראה לפוסט הזה, טוענת שיש ״בדיחות״ שהן באופן מובהק גזעניות ופוגעניות, ולדוגמא מביאה את ״הבדיחה״ – כמה זמן לוקח לאשה שחורה לחרבן? – תשעה חודשים. קשה יהיה, אם לא בלתי אפשרי, להגן על טענה שבדיחה כזו איננה בדיחה גזענית בעליל. (התנצלותי הכנה על הגזענות, על רמת ״הבדיחה״ ועל השפה הוולגרית)

איפה עובר, אם כן, הגבול?

התקינות הפוליטית היא תוצר של הפוסטמודרניזם, היא נותנת פירוש מילולי נוקשה למילים הנאמרות, ולוקחת בחשבון אך ורק את השפעתן (המשוערת) על השומעים, מבלי לשקלל את הקונטקסט, את כוונת הדובר, את המסגרת האומנותית או התאורטית בהן נאמרים הדברים, ובמחי יד היא מוחקת רבדים שלמים של מורכבות תקשורתית ומחילה עליה כללים קשיחים של אסור ומותר.

בארה״ב, קומיקאים וסטאנדפיסטים רבים אינם יכולים כבר להופיע באוניברסיטאות, מעוז השמאל.

ההומור, מטבעו הוא פרובוקטיבי, פורץ גבולות, מכעיס ולפעמים מכאיב.

פעם השמאל הבין את זה וידע לעשות בזה שימוש. היום, התקינות הפוליטית חונקת את חופש הביטוי ומשתקת את ההומור. יש "בדיחות" שאינן משתמעות לשני פנים – הן גזעניות ותו לא. ויש את מונטי פייתון, עם הומור מורכב, עוקצני ובלתי מתחשב בתקינות פוליטית. השמאל איבד את חוש ההומור שלו, ואיבד את היכולת להבחין בין השניים.

מקורות:

Carroll, N. (2014). Humour: A very short introduction. OUP Oxford.
Kreimer, Roxana , "The Ethics of Humor (Roxana Kreimer in the 1st Int. Conf on Philosophy of Humor)"

גיא נבו הוא יליד 1964, עורך דין לשעבר, יזם סדרתי בהווה. גרוש מאד, אב לשתי בנות, חי בארגנטינה מאז רצח רבין אותו לקח באופן אישי. לכלב שלו קוראים רון.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 524 מילים

למקרה שפיספסת

עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

פרשת חלה

האוקראינים לא מכירים את שרה נתניהו כמו שאנחנו מכירים ● הם לא מבינים את הנסיבות, ויש נסיבות ● בירנית גורן ניתחה את תקרית החלה של שרה נתניהו, פריים אחרי פריים, פירור אחרי פירור ● פרשנות

בנימין ושרה נתניהו מגיעים לקייב

האוקראינים לא מכירים את שרה נתניהו כמו שאנחנו מכירים ● הם לא מבינים את הנסיבות, ויש נסיבות ● בירנית גורן ניתחה את תקרית החלה של שרה נתניהו, פריים אחרי פריים, פירור אחרי פירור ● פרשנות

עוד 650 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

ים של סכנות

תא"ל במיל' שאול חורב, לשעבר יו"ר הוועדה לאנרגיה אטומית, מזהיר מאיום איראני ימי: "גם אנחנו חשופים שם לפגיעה, הם יכולים להציב עלינו איום ישיר" ● חורב מטיל ספק בכוחם של נתניהו וטראמפ ("מדינה שרוצה פצצה תשיג אותה"), ומותח ביקורת על כ"ץ, שהתגאה כי ישראל "הורגת איראנים" ● ראיון

אש ועשן מיתמרים ממכלית שהותקפה במפרץ עומאן, ליד מצר הורמוז, 13 ביוני 2019 (צילום: ISNA/AFP)
ISNA/AFP

תא"ל במיל' שאול חורב, לשעבר יו"ר הוועדה לאנרגיה אטומית, מזהיר מאיום איראני ימי: "גם אנחנו חשופים שם לפגיעה, הם יכולים להציב עלינו איום ישיר" ● חורב מטיל ספק בכוחם של נתניהו וטראמפ ("מדינה שרוצה פצצה תשיג אותה"), ומותח ביקורת על כ"ץ, שהתגאה כי ישראל "הורגת איראנים" ● ראיון

עוד 2,000 מילים
חשש מגל אלימות כלפי להט"בים ברשות הפלסטינית

הרשות הפלסטינית מקצינה את המאבק בלהט"ב

המשטרה הפלסטינית איימה לעצור חברים בארגון גאה וקראה לציבור לדווח עליהם ● ראש הנציבות לזכויות אדם בגדה: "רבים הבינו את ההצהרה הזאת כקריאה לשפיכות דמים, וללקיחת החוק לידיים במעשי רצח מאורגנים"

קטע מגדר ההפרדה ברמאללה, שבו נצבעו שישה לוחות בטון בצבעי הקשת על ידי האמן הפלסטיני חאלד ג'ראר, יוני 2015 (צילום: חאלד ג'ראר, באמצעות AP)
חאלד ג'ראר, באמצעות AP
קטע מגדר ההפרדה ברמאללה, שבו נצבעו שישה לוחות בטון בצבעי הקשת על ידי האמן הפלסטיני חאלד ג'ראר, יוני 2015

הרשות הפלסטינית הודיעה כי היא אוסרת על ארגון פלסטיני למען זכויות להט"בים לארגן פעילויות כלשהן בגדה המערבית, ואיימה לעצור את חבריו בטענה שפעילותם מנוגדת ל"ערכי החברה הפלסטינית".

בשבת האחרונה שחרר דובר המשטרה הפלסטינית, לואיי ארזייקאת, הצהרה שלפיה פעילותו של ארגון אל-קאוס "פוגעת ומפרה את העקרונות והערכים הגבוהים ביותר של החברה הפלסטינית".

ארזייקאת גם האשים כי "גורמים חשודים" מנסים "לזרוע סכסוך ולערער את השלום הביתי בחברה הפלסטינית", וטען שהמשטרה תרדוף את פעילי אל-קאוס ותמסור אותם לרשויות במקרה שתלכוד אותם.

הוא גם קרא לאזרחים הפלסטינים לדווח על כל פעילות של אל-קאוס, והבטיח שהמודיעים יישארו אנונימיים.

אל-קאוס הוא ארגון לא ממשלתי שהוקם ב-2001 במטרה לתמוך בערבים ישראלים ופלסטינים הומוסקסואלים, לסביות, בי-סקסואלים וטרנסג'נדרים.

על פי אתר האינטרנט של הארגון, הוא מחזיק משרדים במזרח ירושלים ובחיפה. כוחות הביטחון הפלסטיניים אינם מורשים להיכנס לאזורים הללו, על פי ההסכמים בין ישראל לאש"ף.

הכל התחיל בפוסט

הצהרת המשטרה באה בעקבות פוסט שפרסם אל-קאוס בעמוד הפייסבוק שלו, ולפיו ב-4 באוגוסט הוא ארגן מפגש בשכם, בצפון הגדה המערבית, כדי לדון בפלורליזם המגדרי בעיר.

הארגון גם הודיע שהוא מתכנן לקיים "מחנה קווירי" ב-30 וב-31 באוגוסט, במיקום שיפורסם במועד מאוחר יותר.

על פי הפרסום, המחנה "יספק מקום מפגש לצעירים הומוסקסואלים, לסביות, בי-סקסואלים וטרנסג'נדרים מפלסטין, שבו הם יוכלו להתוודע למושגים הבסיסיים של פלורליזם מגדרי ולחקור את הצדדים השונים של המיניות שלנו".

לדברי הארגון, הוא "מהווה חזית של שינוי חברתי ותרבותי נמרץ בחברה הפלסטינית, בונה קהילות להט"ביות ומקדם רעיונות חדשים על תפקיד השונות המגדרית והמינית בפעילות פוליטית, במוסדות אזרחיים, בתקשורת ובחיי היומיום".

למרות שהרשות הפלסטינית אינה אוסרת בחוק על פעילות הומוסקסואלית, קהילת הלהט"בים הפלסטינית חיה בעיקרה במחתרת בשל דיכוי משפחתי, דתי וממשלתי, כך אמר לנו מקור המקורב לנושא, שהסכים לדבר בעילום שם.

אתמול בערב גינה אל-קאוס את הצהרת המשטרה כ"אומללה מאוד", ודחק ברשויות להתוודע אל עבודתו.

ארזייקאת גם האשים כי "גורמים חשודים" מנסים "לזרוע סכסוך ולערער את השלום הביתי בחברה הפלסטינית", וטען שהמשטרה תרדוף את פעילי אל-קאוס ותמסור אותם לרשויות במקרה שתלכוד אותם

הארגון ציין כי המשטרה שחררה את הצהרתה שעות ספורות לאחר "מתקפה חסרת תקדים של עשרות אנשים על דפי המדיה החברתית של אל-קאוס, לרבות איומים באלימות".

אתמול הצלחנו לאתר רק כמה פוסטים מאיימים בדפי המדיה החברתית של אל-קאוס. אבל לית' א-טמיזי, לשעבר עיתונאי ברשת החדשות אל-קודס, כתב בעמוד הפייסבוק שלו שהוא ספר 643 תגובות שנכתבו ביום ראשון בערב, בפרק זמן של שלוש שעות, על ידי פלסטינים נגד הקהילה הלהט"בית.

חנין מאיקי, מנכ"לית אל-קואס, אמרה לאתר החדשות אולטרא-פלסטין שלמרות הצהרת המשטרה, הארגון "ימשיך בפעילותו בחלקים שונים של פלסטין, כשהוא מביא בחשבון את האווירה הטעונה עקב ההשתלחויות במדיה וההסתה המשטרתית, כדי שלא נעמיד אף אחד מהפעילים או מהחברים שלנו בסכנה".

גינוי חריף

אחמד חרב, ראש הנציבות העצמאית לזכויות אדם, גינה בחריפות את דברי המשטרה וטען שהיא למעשה קוראת לאזרחים לקחת את החוק לידיים.

"הצהרת המשטרה הפלסטינית לגבי האיסור על מפגשים של 'גייז' ופעילים של אל-קאוס, האיום לרדוף אותם והקריאה לאזרחים לדווח בחשאי על 'חשודים' היא חמורה מאוד", כתב חרב בעמוד הפייסבוק שלו.

"היא מגיעה לרמה של קריאה ל'אלימות קהילתית והסתה לפשע'. רבים הבינו את ההצהרה הזאת כקריאה לשפיכות דמים וללקיחת החוק לידיים במעשי רצח מאורגנים. לא כך מטפלים בעניינים. לא כך מגנה המשטרה על אזרחיה", הוסיף.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 482 מילים
זאב אלקין (צילום: Hadas Parush/Flash90)
Hadas Parush/Flash90
הפקרות בחופים ובים המלח:

מי מפריע לפוליטיקאים למשול?

השרים מקטרים על היעדר משילות ועל שומרי הסף שמפריעים להם לעבוד? שני מקרים בשבוע האחרון מוכיחים שבמקרים רבים זה דווקא הפוך ● השר להגנת הסביבה מפיק תשדירים נגד פלסטיק במקום לחוקק, ורשות המים תפקח על מפעלי ים המלח רק כי בית המשפט הכריח אותה

שרים ומקבלי החלטות נוספים במדינת ישראל נוהגים בשנים האחרונות לתרץ מחדלים בעזרת מילת הקסם: משילות.

לטענתם הם מאוד רוצים למשול, אבל שורת גורמים עוינים מונעת מהם לממש את מדיניותם: שומרי הסף, בתי המשפט, הפקידים, ולעתים ארגוני החברה האזרחית, שבתחום איכות הסביבה מוכרים גם בשם הכללי והמאיים "הירוקים".

אז הנה שתי דוגמאות שמגחיכות את הטענה הזו, ומוכיחות שלפעמים המציאות דווקא הפוכה: מתחננים בפני הממשלה שתמשול – אבל היא פשוט מסרבת.

בימים אלה אפשר לשמוע את התשדיר של המשרד להגנת הסביבה, עם גבי עמרני בתפקיד המציל ששומר על הים מפני ערימות הפלסטיק החד פעמי שעם ישראל מביא לחוף. התשדיר משעשע, אולי אפילו אפקטיבי. בסיומו קורא המשרד להגנת הסביבה לציבור, ממש מפציר בו, 'לא מביאים חד פעמי לים'. בקשה בהחלט ראויה.

אבל רגע, למה המשרד להגנת הסביבה צריך לפנות ללב שלנו אם הוא יכול פשוט לחוקק? למה השר להגנת הסביבה, זאב אלקין, בוחר להתחנן בפני הישראלים לא לזהם את החופים והים בפלסטיק, במקום למשול ולאסור עליהם לעשות את זה?

באיחוד האירופי תיכנס לתוקף בשנים הקרובות שורת חוקים אגרסיביים לאיסור השימוש בפלסטיק חד פעמי, וגם עיריות בישראל כמו אילת והרצליה, מעבירות חוקי עזר שיאסרו להכניס פלסטיק לחופים. אז מה מונע מהשר להגנת הסביבה לעשות משהו בנושא חוץ מתשדיר? בתי המשפט? מבקר המדינה? אולי הירוקים?

מדובר באותו שר שמסרב להחיל את חוק הפיקדון על הבקבוקים המשפחתיים, ובינתיים גם לא מרחיב את חוק השקיות מעבר לרשתות המזון.

לכאורה, יש לכל זה תירוץ מצוין – שנת בחירות, קיפאון, ידה ידה ידה. רק שהקמפיין נגד הפלסטיק בחופים התחיל כבר בקיץ שעבר, חודשים רבים לפני שנקבע שהולכים לבחירות, ובכל זאת דבר לא נעשה בנושא.

במקום למשול, אלקין מעדיף להפיק תשדירים ולבקש מאיתנו לקחת אחריות.

פלסטיק ואשפה על חוף הים (צילום: AP Photo/Thanassis Stavrakis)
פלסטיק ואשפה על חוף הים ביוון (צילום: AP Photo/Thanassis Stavrakis)

אלקין לא לבד

והוא לא לבד: השבוע קיבל בית המשפט המחוזי בחיפה את עתירת "אדם טבע ודין" נגד רשות המים. מדובר בפסק דין משמעותי מאוד, בכל הנוגע למפגש הרגיש שבין סביבה, ממשלה ותעשייה-הון.

אם לתמצת דיון מורכב, אדם טבע ודין דורשת כבר שנים שהמדינה, כלומר רשות המים, תפקח ותגביל את כמויות המים שבהן משתמשים מפעלי ים המלח לצורך הפקת אשלג מהים ההולך ונעלם.

המפעלים בים המלח, כידוע, מזרימים מים דרך תעלה מחלקו הצפוני של ים המלח לחלקו הדרומי, שם ממוקמות בריכות האידוי.

חלקה היחסי של כי"ל בירידת המפלס של הים שנוי במחלוקת – הגרסאות נעות בין 10% ל-30% – אבל בכל מקרה מדובר בפעילות בעלת השלכות מרחיקות לכת: ירידת המפלס מאיצה את היווצרות הבולענים, פוגעת בתשתיות, בתיירות ובפרנסה של היישובים השוכנים בסמוך לחופי ים המלח.

מפעלי ים המלח (צילום: Lior Mizrahi/Flash90)
מפעלי ים המלח (צילום: Lior Mizrahi/Flash90)

לאור זאת, באדם טבע ודין טוענים שעל פי חוק המים, השימוש במשאב הטבע הזה צריך להיות מוגדר ברישיון מסודר עם מכסות ברורות ומפוקחות.

אב בית הדין המחוזי בחיפה, השופט רון סוקול, קיבל כאמור את עמדת העמותה. הוא קבע כי במשך שנים רשות המים לא התעניינה בנעשה בים המלח והקציב לה 6 חודשים לקבוע את תנאי הרישיון, שבמסגרתו כי"ל תשתמש במי הים.

אז הנה סיכום האבסורד: ה"ירוקים" מפצירים בזרוע של הממשלה (רשות המים כפופה לשר יובל שטייניץ) למשול ולנהל משאב טבע נדיר, הממשלה מגמגמת ומושכת זמן, עד שבא בית המשפט ומורה לה לעשות זאת.

כדאי לזכור את זה בפעם הבאה שתשמעו שר מקטר על כל הנודניקים שמפריעים לו למשול ולממש את מדיניותו.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 484 מילים

"בלי החלה לא הייתם יודעים על הביקור שלנו באוקראינה"

בליכוד "חגגו" על פרשת החפרפרת במטה של כחול לבן, אבל הרשת התעניינה יותר בעלילות שרה נתניהו באוקראינה ● "הארץ" האשים את איילת שקד שהציעה לנתניהו להתערב לטובתו בפרשיותיו תמורת שיבוץ בליכוד● האופוזיציה ביקשה מבג"צ לפסול את "עוצמה יהודית" ● אורלי לוי הבטיחה להצטרף לממשלה שתאמץ את תוכניתה הכלכלית ● עודה הירהר בקול על גוש חוסם עם גנץ ● נתניהו הבטיח לעזור לתושבי עזה להגר, אבל לא ברור לאן

sarah1
עוד 30 עדכונים
איור (צילום: istockphoto)
istockphoto

מצוקת הדיור בעלי הבתים מתעשרים והשוכרים מתרוששים

השתוללות מחירי הנדל"ן הפכה את בעלי הדירות למיליונרים - והחריפה את מצב השוכרים ● הארגונים החברתיים מציעים שני פתרונות להקטנת הפערים: מעורבות ממשלתית חזקה בשוק הנדל"ן, ומיסוי על ירושות ● חלק מהפוליטיקאים מקדמים את הבנייה הציבורית, אבל אין דבר שיותר מפחיד אותם מלהטיל מס חדש על בוחריהם העשירים ● פרשנות

עוד 1,449 מילים ו-2 תגובות
יאיר לפיד ואביגדור ליברמן ב-2016 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מרים אלסטר/פלאש90
המהלך שאמור היה לזעזע את כל מערכת הבחירות

בלעדי יש עתיד תכננו לפרוש מכחול-לבן ולחבור אל ליברמן

ימים ספורים לפני סגירת הרשימות, בחודש שעבר, רקמו בכירים ביש עתיד מהלך פוליטי דרמטי: פרישה מכחול-לבן וחבירה אל אביגדור ליברמן וישראל ביתנו, תחת דגל הרשימה החילונית ● מוביל המהלך היה הלל קוברינסקי, האיש המקורב ביותר ליאיר לפיד ● לפיד עצמו הוא שבלם את המהלך, והוא אומר היום לזמן ישראל: "בחיים לא הייתי שובר הסכם, בטח לא עם גנץ"

פרסום ראשון: בכירים ביש עתיד רקמו מהלך דרמטי בחודש שעבר, לפרוש מרשימת כחול-לבן ולרוץ במשותף עם אביגדור ליברמן וישראל ביתנו תחת הדגל של הרשימה החילונית.

לפי הסקרים שהזמינו הבכירים ביש עתיד, רשימה משותפת של יש עתיד וישראל ביתנו היתה עשויה לזכות בקלפי ב-26-27 מנדטים – יותר מאשר כל מפלגה לחוד. ליברמן, טוענים אותם מקורות, היה בסוד העניין ולא דחה את הרעיון על הסף.

המהלך, שנרקם ימים ספורים לפני תאריך הגשת הרשימות לוועדת הבחירות המרכזית, ב-31 ביולי, אמור היה לזעזע את כל מערכת הבחירות ויכול היה לשנות את מפת המפלגות בישראל.

אלא שהתוכנית טורפדה על ידי יאיר לפיד עצמו, שאמר לחבריו במפלגה: "אני חתמתי על הסכם עם בני גנץ ועם בוגי יעלון ואני לא יכול להפר אותו. זה גם ייראה מאד רע בעיני הציבור".

יאיר לפיד: "אני חתמתי על הסכם עם בני גנץ ועם בוגי יעלון ואני לא יכול להפר אותו. זה גם ייראה מאד רע בעיני הציבור"

מקורות המקורבים לראשי יש עתיד סיפרו לזמן ישראל כי את המהלך כולו בישל הלל קוברינסקי, האיש המקורב ביותר ליאיר לפיד.

הלל קוברינסקי (צילום: Drivenets)
הלל קוברינסקי (צילום: Drivenets)

קוברינסקי, תא"ל במילואים ויזם הייטק, הוא האיש שהביא את לפיד לפוליטיקה בתחילת 2012 והוא זה שעומד מאחורי ההישג הגדול של יש עתיד בבחירות 2013, אז זכתה מפלגתו של לפיד ב-19 מנדטים. קוברינסקי שימש במשך השנים ראש המטה של יש עתיד ויועצו של לפיד כאשר כיהן כשר האוצר, והוא עדיין המוציא והמביא ביש עתיד.

המהלך של קוברינסקי נולד וצבר תאוצה על רקע הקרע בין השותפים בתוך כחול-לבן, אשר לפי  המקורבים הינו עמוק ורציני הרבה יותר ממה שנראה בעין ובשטח. החשדות בין הגורמים השונים עצומים, למרות חיבוקי האחווה על הבמות, ההצהרות בגבול עם עזה והארוחות המשותפות בכל פעם בבית אחר. גם פרשיות ח"כ עומר ינקלביץ, ההדלפות והחפרפרות השונות לא מוסיפות לאמון בין הצדדים.

לפי המקורבים, לפיד ואנשיו יודעים שאין להם סיכוי להקים ממשלה אחרי הבחירות עם הקואליציה במרכז ובשמאל, שנשענת על המפלגות הערביות. הם גם מניחים שבני גנץ יפצל את כחול-לבן וירוץ עם נתניהו אחרי הבחירות. המהלך נועד לטרוף את הקלפים ולהפוך את הפירמידה.

"גנץ לא הולך לשום אופוזיציה", אומר מקור ביש עתיד. "זה ברור לכולם. הוד בצר (ראש המטה של בני גנץ, ש"י) מדבר כמעט בגלוי על האפשרות הזו. אתה שומע איך גנץ מתבטא כלפי נתניהו. אין לו שום חשבונות קודמים אתו. להיפך, נתניהו מינה אותו לתפקיד הרמטכ"ל ונתן לו את השנה הרביעית, והוא יהיה אצלו שר הביטחון".

"התנאי של גנץ יהיה שהוא לא יתמוך בשום חוקי חסינות. זה יהיה מבחינתו מרחיק לכת. חוץ מזה לא תהיה לו שום בעיה", מסכם מקור נוסף בשיחה עם זמן ישראל.

בינתיים, אנשיהם של גנץ ומשה (בוגי) יעלון בכחול-לבן ממשיכים לטעון כי לפיד הורס להם את כל הסיכויים, בגלל ההתעקשות שלו על הסכם הרוטציה לראשות הממשלה, שחתם עם גנץ.

לפני שבועיים דיווחנו כאן על הבכירים שטוענים כי "לפיד עומד בינינו ובין הניצחון בבחירות". אתמול טענו גורמים בכחול-לבן שאיתם שוחחנו כי לפי הסקרים שיש בידיהם, כחול-לבן תקבל עוד שישה מנדטים אם לפיד יוותר על הרוטציה, וכי הלחצים על לפיד ממשיכים ויימשכו עד יום הבחירות עצמו.

יאיר לפיד מסר בתגובה לזמן ישראל: "היו אלף איש שדיברו והעלו אלף רעיונות, יש בלי סוף שמועות, אבל אני בחיים לא הייתי שובר מילה או הסכם, בטח לא עם בני גנץ שאני מאמין לו וחבר שלו".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 499 מילים

עכשיו זה רשמי: המתנחלים מקבלים הכי הרבה כסף

הפריבילגים החדשים דוח מרכז אדווה: ההשקעה הממשלתית לנפש בהתנחלויות מגיעה ל-8,548 שקל לתושב, בתקציבי חינוך, רווחה, תרבות ובריאות ● ב-15 הערים העשירות בישראל הסבסוד נמוך יותר ומסתכם ב-8,291 שקל ● בתחתית הרשימה נמצאים היישובים הערביים, ההתנחלויות החרדיות ועיירות הפיתוח ● הנתונים נאספו במשך 20 שנה

ההתנחלות יקיר בשומרון (צילום: פלאש 90)
פלאש 90
ההתנחלות יקיר בשומרון

מי שגר בהתנחלויות בשני העשורים שהסתיימו ב-2017, נהנה מהסבסוד הממשלתי הגבוה ביותר לתקציבי חינוך, רווחה, תרבות ובריאות. הכוונה להתנחלויות האידאולוגיות, שמזוהות עם הימין ושאינן חרדיות. כך עולה מדוח מרכז אדוה, שבדק את נתוני האי שוויון בהשקעה הממשלתית ברחבי המדינה.

האוכלוסייה בהתנחלויות אלה הכפילה את עצמה בשני העשורים שנבדקו, אך הן שמרו על המקום הראשון בהשקעה הממשלתית לנפש – 8,548 שקל לכל תושב.

את המקום השני בדירוג ההשקעה הממשלתית תופסות הערים העשירות בישראל, המכונות גם "פורום ה-15", שכל תושב בהן מקבל 8,291 שקל. הכוונה לערים עצמאיות שלא מקבלות מענקי איזון ופיתוח, וחברות בהן בין היתר, ת"א, חיפה, באר שבע, אשדוד, חדרה, חולון, רעננה, כפר סבא ועוד. שיעור הגידול באוכלוסייה של ערים אלה גדל בשני העשורים שנבדקו ב-31%.

"על פני 20 השנים האחרונות אמנם חלו תזוזות במימון הממשלתי של הרשויות , אולם לכל אורך התקופה התקציבים הגבוהים ביותר הופנו להתנחלויות הלא-חרדיות"

אחר כך מדורגות עיירות הפיתוח, עם 7,496 שקל, ובמרחק רב מאחור ממוקמים היישובים הערבים, שמקבלים תקציב של 5,888 שקל לנפש בלבד.

למרות הדירוג הנמוך של הרשויות הערביות, הייתה תקופה אחת שבה הן נהנו מהשקעה נדיבה יחסית. בין 1997 ל-2007, יושמה תכנית חומש לקידום חינוך ערבי, כך שבסך הכל ההשקעה ברשויות שם עלתה ב-45% בעשורים שנבדקו.

ההתנחלויות החרדיות מדורגות בתחתית הרשימה, וההשקעה בהן אף ירדה בחישוב לנפש, אלא שייתכן כי השינוי נובע מהצמיחה המואצת במספר התושבים שם: מ-21 אלף תושבים ב-1997 ל-128 אלף תושבים ב-2017.

הכוונה להתנחלויות עמנואל, בית"ר עלית ומודיעין עלית, שממוקמות קרוב יחסית לקו הירוק ולא צפויות להוות מכשול בפני הסדר מדיני, אם וכאשר יתהווה כזה.

הדוח שמציג את המימון הממשלתי לרשויות מקומיות, מבחין, כאמור, בין ארבע קבוצות יישובים, ובין היתר מנתח את ההשתתפות הממשלתית למימון שירותי חינוך ורווחה, וכן את מענקי האיזון לרשויות עם הכנסות נמוכות במיוחד.

"ב-20 השנים האחרונות חלו תזוזות במימון הממשלתי של הרשויות המקומיות, אולם לכל אורך התקופה התקציבים הגבוהים ביותר הופנו להתנחלויות הלא-חרדיות״, אומר ד"ר שלמה סבירסקי, המנהל האקדמי של אדוה.

מבט על ההתנחלות עפרה (צילום: Lior Mizrahi/Flash90)
מבט על ההתנחלות עפרה (צילום: Lior Mizrahi/Flash90)

"גובה ההשתתפות הממשלתית ברשויות גוזר בסופו של דבר את איכות השירותים הניתנים לתושבים. התקציבים העודפים המופנים להתנחלויות הלא-חרדיות משקפים העדפה ממשלתית ברורה והשפעת לובי חזק של חברי כנסת".

הממשלה הגדילה את השקעתה בעיירות הפיתוח רק ב-31%, וזהו שיעור הצמיחה הנמוך ביותר בארץ. עיירות אלה נשענות באופן מסורתי על תעשיות מעוטות טכנולוגיה

עוד מציין הדוח, כי ההתנחלויות הלא חרדיות מקבלות יותר תקציבים מאשר חלק מהיישובים המבוססים ב"פורום ה-15". בסך הכל צמחה ההשתתפות הממשלתית ביישובי הארץ בכ-160% לכ-21 מיליארד שקל בסוף התקופה שנבדקה.

עם זאת, בעיירות הפיתוח גדלה השקעת הממשלה רק ב-31% במהלך העשורים שנבדקו, וזהו שיעור הצמיחה הנמוך ביותר בהשוואה לשאר חלקי הארץ.

עיירות אלה ממוקמות בדרך כלל רחוק מהמרכז ונשענות על תעשיות מעוטות טכנולוגיה. עיירות הפיתוח קלטו עד היום כ-850 אלף עולים מברה"מ לשעבר, הן מדורגות באשכולות חברתיים נמוכים וסובלות מיציבות פיננסית נמוכה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 425 מילים
  • רשידה טליב ממישיגן ואילהן עומאר (מימין) ממינסוטה (צילום: AP Photo/J. Scott Applewhite, File)
    AP Photo/J. Scott Applewhite, File
  • בנימין נתניהו ודונלד טראמפ (צילום: AP Photo/Manuel Balce Ceneta, File))
    AP Photo/Manuel Balce Ceneta, File)
  • בנימין נתניהו וברק אובמה (צילום: AP Photo/Pablo Martinez Monsivais, File)
    AP Photo/Pablo Martinez Monsivais, File

פרשנות סטירת לחי לאמריקה

למרות הזלזול המופגן של נתניהו, רבים מחברי המפלגה הדמוקרטית בארה"ב תמכו בעקביות בישראל ● ואז הגיעה פרשת עומאר-טליב ● הרבה אחרי עידן טראמפ ונתניהו, המחוקקים בארה"ב לא יסלחו לישראל על מניעת הביקור ● וההשלכות עלולות להיות מרחיקות לכת

עוד 790 מילים
אהוד ברק נואם בכנס המועצה לשלום וביטחון, ב-13 באוגוסט 2019 (צילום: פלאש90)
פלאש90

חילוקי דעות במחנה הדמוקרטי סביב התוכנית המדינית של ברק

התוכנית המדינית שהציג אהוד ברק בשבוע שעבר, הכוללת סיפוח גושי התנחלויות, מעוררת מחלוקת בקרב שותפיו במחנה הדמוקרטי ● "דברי ברק לא משקפים את עמדת מרצ, רחוק ממנה״ אומר בכיר במרצ ● מנגד, מדגיש מוסי רז, בראיון לזמן ישראל: "אם ברק מבין שהכיבוש הוא הבעיה המרכזית של ישראל, הוא כבר קרוב אליי יותר מ-110 חברי כנסת"

עוד 891 מילים
סגירה