נושא
משרד האוצר

"אם בית החולים הדסה היה חברה בורסאית, בחיים לא הייתי משקיעה בו"

מעקב זמן ישראל חברת דירקטוריון לשעבר בנשות הדסה: "אם זמן ישראל היה מצטט אותי בתחקיר על ביה"ח, ייתכן שהיה מגיע למסקנות הרבה יותר נחרצות" ● "אולי פעמוני האזהרה יתחילו לצלצל סוף סוף"

עוד 946 מילים
בעקבות תחקיר זמן ישראל

מנכ"ל "הדסה" משנה כיוון: "עד 2023 נהיה מאוזנים"

בעקבות התחקיר שחשף כי "הדסה" עלול שוב לקרוס כלכלית, פרופ' רוטשטיין משנה על דעת עצמו את מועד פקיעת הסכם ההבראה, וטוען: "חווינו נס"

פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל בית החולים הדסה משיב בראיון למגזין "ג'ואיש וויק", לטענות של בכירים בבית חולים, ולממצאי תחקיר "זמן ישראל", ולפיהם ביה"ח עלול לקרוס כלכלית עם סיומה של תכנית ההבראה ב- 2020, וטוען: "חווינו בהדסה נס חנוכה, הדסה תצלח את היציאה מהסכם ההבראה באופן מושלם".

את המסר הזה הדהד רוטשטיין גם בדבריו בכנס השנתי של "נשות הדסה" (הבעלים של בית החולים) שהתקיים בניו יורק בשבוע שעבר ובו צוינו 99 שנים להקמת הארגון. עם זאת, ההסברים שהשמיע בראיון ובכנס סותרים לכאורה את ההסברים שנתן פרופ' רוטשטיין שבועיים קודם לכן במענה לתחקיר "זמן ישראל".

אז טען רוטשטיין בהתכתבות עם הח"מ, כי "הסכם ההבראה הינו טיסה לשום מקום", והסביר כי ההסכם לא לקח בחשבון באופן מלא את צרכיה של הדסה בעידן שיבוא אחריו, כלומר אחרי דצמבר 2020.

רוטשטיין נמנע מלחזור על הביטוי "טיסה לשום מקום" (שמשמעו התנגדות להסכם החתום מול בית משפט וגם הסדר מול נושים) בראיון עמו.

במקום זאת, הוא מסמן לעצמו מעין "הארכה מלאכותית" של תקופת ההסכם, ללא אישור המדינה או בית המשפט, ומבטיח שהדסה תגיע לאיזון תקציבי רק שלוש שנים אחרי מועד פקיעתו של ההסכם עליו חתם בית החולים.

"משרד האוצר אמר שאם נמשיך לרדת (בגובה החוב, א"ה) נעבור למאזן חיובי ב- 2023", אמר רוטשטיין. ההסכם, כאמור, מחייב איזון תקציבי עד סוף 2020.

הפגנה נגד סגירת מחלקת ההמטו־אונקולוגית בבית־החולים הדסה, יוני 2017 (צילום: Hadas Parush/Flash90)
הפגנה נגד סגירת מחלקת ההמטו־אונקולוגית בבית־החולים הדסה, יוני 2017 (צילום: Hadas Parush/Flash90)

רוטשטיין גם מטעה לכאורה את קוראי המגזין, בהציגו את סכומי הגרעון המצטבר הנוכחיים: לדבריו "ירדנו בגרעון ל- 438 מיליון שקל", בעוד שנכון לסוף 2018 החוב עומד על כ- 150 מיליון שקל יותר מכך, וגם התחזיות ל- 2019 גבוהות יותר.

תחקיר "זמן ישראל" חשף כיצד מתקשה הנהלת הדסה לעמוד בתנאי הסכם ההבראה שנחתם ביולי 2014, ואיפשר את הצלת בית החולים, בין היתר באמצעות הזרמה הדרגתית של קרוב למיליארד וחצי שקלים במשך שבע שנים, מחיקת חובות וגיוס תרומות מוגבר מצד נשות הדסה. טרם חתימת ההסכם, המוסד היה קרוב לחדלות פירעון, עם גרעון מצטבר של יותר ממיליארד שקלים.

בהסכם התחייב בית החולים להגיע ל"איזון תקציבי לאורך זמן" עד תחילת 2021, באופן שיאפשר לו להתנתק מ"מכשירי ההחייאה" של הזרמת התקציבים ממשרדי האוצר והבריאות. בפועל, מסיים הדסה את 2018 עם גירעון מצטבר של 574 מיליון שקל, וצפי הגירעון של ההנהלה לקראת 2019 עומד על 519 מיליון שקל.

לכך יש להוסיף לפחות 100 מיליון שקלים, תשלומים שפסק בית המשפט לטובת קופות הפנסיה של בית החולים.

רוטשטיין שב ומצטט בראיון משפט בודד מתוך דוח החשב המלווה של ביה"ח, ולפיו בינואר עד ספטמבר שנה שעברה "בית החולים עמד בחובותיו הכלכליות, חיזק את איתנותו הכלכלית והוריד באופן מתמשך את הגירעון המצטבר שלו", אולם נמנע מפרסום הדוח המלא או ציון ההקשר בו נאמרו הדברים.

בפני "זמן ישראל" הציג רוטשטיין את המשפט כאילו הוא מתייחס לכל שנות ההסכם, ולא רק לשנה שעברה. "הדסה" סירבה לבקשות "זמן ישראל" לקבל את הדוח המלא או אף חלקים רלוונטיים מתוכו.

הג'ואיש וייק מצטט מקורות המכירים מקרוב את ההסכמים בין הדסה למדינה, וטוענים כי המוסד קרוב לקריסה:

"אנו מרגישים מחויבות להסב את תשומת לב הציבור וציבור התורמים למצב האמיתי של בית החולים, למעשים המתבצעים בכספי הציבור שהוזרמו להדסה, ולהתנהלות המזניחה שהביאה בעבר את בית החולים לסף קריסה וחוזרת על עצמה גם כעת אחרי הסכם ההבראה שנחתם ב- 2014!!!"

כך טוענים המקורות בתכתובת עם כתב המגזין (סימני הקריאה במקור).

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 492 מילים

למדינת ישראל דרושים: מפקחי ים

שלל קידוחי הגז והנפט המתקרבים לחופי ישראל מחייבים הכנה למקרה של תאונה או דליפה, אשר תזהם את הים ותאיים על קו החוף ● במשרד להגנת הסביבה דרשו ממשרד האוצר תקנים ל-25 מפקחי ים ● נכון לעכשיו, לא קיבלו אפילו אחד

הים הופך לזירה הסביבתית המשמעותית ביותר בישראל, אבל נראה שבממשלה לא מפנימים שמישהו צריך לנהל את הזירה הזו.

כדי להיערך לפיקוח על שלל קידוחי הגז והנפט ולהיות מוכנים למקרה של תאונה/דליפה שתזהם את הים ותאיים על קו החוף, במשרד להגנת הסביבה דרשו ממשרד האוצר תקנים ל-25 מפקחי ים. נכון לעכשיו, לא קיבלו אפילו אחד.

כבר לפני מספר שנים, אחרי אסון דליפת הנפט במפרץ מקסיקו ועם הפיכת הים הישראלי למרחב שוקק קידוחי גז ונפט, הבינו במשרד להגנת הסביבה שבמצבת כוח האדם הנוכחי אין סיכוי שמדינת ישראל תהיה מסוגלת להתמודד עם תאונה עתידית.

אסדת הקידוח ״תמר״, כ-24 ק״מ מחוף אשקלון (צילום: משה שי/פלאש90)
אסדת הקידוח ״תמר״, כ-24 ק״מ מחוף אשקלון (צילום: משה שי/פלאש90)

כשבכיר במשרד להגנת הסביבה נשאל בזמנו מה נוכל לעשות במקרה של תאונה באחד הקידוחים, הוא השיב: ״להתפלל״. מאז הצטיידו במשרד בספינות ובציוד לעצירת זיהום, אבל בכל מה שנוגע לכוח אדם מיומן, ולמעשה לכוח אדם בכלל, העניינים מדשדשים.

כדי להתמודד עם האתגרים הימיים, המשרד להגנת הסביבה ביקש מהאוצר הקצאה של 25 תקנים למפקחי ים. לאחר מו"מ ממושך האוצר הסכים לאשר שמונה, מתוכם שישה ל-2020 ושניים באופן מיידי. אלא שגם השניים האלה עדיין לא הגיעו – האיוש שלהם מתקדם באיטיות בצנרת הביורוקרטית של מכרזים ואישורים.

בעמותת ״צלול״ פרסמו עצומה הקוראת לאוצר להקצות את כוח האדם הדרוש לפיקוח על הנעשה בים. "המזהמים מזהמים, ולאף אחד לא אכפת", נכתב בעצומה, עליה חתמו כבר יותר מ-450 אזרחים.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר הגיעו לסיכום במסגרתו יחידת הפיקוח בים תחוזק ב-8 תקנים, וזאת בהתאם לבקשת המשרד".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 219 מילים
הנהלת בית החולים לא עומדת בתנאי הסכם ההבראה

תחקיר הדסה עדיין חולה

בית חולים הדסה ייצא בעוד שנה וחצי מהסכם ההבראה, שבו שילם הציבור כמעט 1.5 מיליארד שקל לצורך שיקומו, לאחר שקרס ב-2014 ● דוחות הנחשפים כאן לראשונה מראים: הנהלת הדסה לא עומדת בתנאי ההסכם ועלולה להגיע בסופו, שוב, לחדלות פרעון ● פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל הדסה שנחקר השבוע באזהרה על ניפוח שכר לרופאים: "הסכם זה הינו בבחינת 'טיסה לשום מקום'"

עוד 2,875 מילים

דוח חריגות השכר מחלקה שלמה באלתא זכתה לחריגת שכר

דוח חריגות השכר של משרד האוצר מצביע על מגמת ירידה אך מצא חריגות גדולות בצמרת רשות שדות התעופה, בנק ישראל, הביטוח הלאומי, רכבת ישראל והאוניברסיטאות ● ודווקא חברת החשמל ונמל חיפה לא נמצאות בדוח

כסף, צילום אילוסטרציה. נתי שוחט פלאש 90

משרד האוצר מפרסם היום (שלישי) את דוח חריגות השכר בגופים המתוקצבים והנתמכים לשנת 2017 והחקירות בנושא בשנת 2018.

לפי הדוח, ב-2017 נמצאו חריגות שכר, לכאורה, ב-93 גופים מתוקצבים, שהם כ-12% מהגופים הנתמכים והמתוקצבים בידי ממשלת ישראל.

לפי הדוח, מספר חריגות השכר נמצא בירידה חדה ומתמדת. הדוח מציין כי מספר הגופים שבהם התגלו חריגות שכר בשש השנים האחרונות ירד כמעט בחצי.

שיאנית הדוח: אלתא

החברה הממשלתית שבה התגלה מספר החריגות הגדול ביותר ב-2017 היא חברת התעשייה הביטחונית אלתא, בעיקר במחלקת המחקר שלה. הדוח מציין לא פחות מ-49 עובדים במחלקת המחקר באלתא, נוסף על מהנדס אחד ועובד "בתפקיד מיוחד", שהתגלתה אצלם חריגת שכר – יותר מאשר בכל שאר החברות הממשלתיות גם יחד.

לפי הדוח, התגלתה אצל המנהל הראשי של מחלקת המחקר באלתא, שהשתכר ב-2017 כ-79 אלף שקל לחודש ברוטו, חריגת שכר של כ-31%. אצל מנהל פרוייקט שהשתכר כ-46 אלף שקל ברוטו התגלתה לכאורה חריגה של 17%. אצל מהנדס מכ"ם בשכר של כ-44 אלף שקל ברוטו התגלתה חריגה של כ-16%.  עובד שתפקידו הוגדר כ"מנהל עומסים" שהשתכר כ-55 אלף שקל בחודש ונהנה מחריגת שכר של כ-17%.

שיאנית הרשויות הממשלתיות: רשות שדות התעופה

הרשות הממשלתית עם מספר החריגות הגדול ביותר היא רשות שדות התעופה. ברש"ת נרשמו 49 חריגות שכר, בהיקף כספי גדול עוד יותר מהיקף החריגות באלתא.

ראש אגף אלקטרוניקה ברש"ת, למשל, השתכר ב-2017 לפי הדוח כ-54 אלף שקל ברוטו לחודש ונהנה מחריגת שכר של יותר מ-52%. אחד היועצים המשפטיים, שהשתכר כ-42 אלף שקל ברוטו לחודש, נהנה מחריגה של כ-33%. אצל רכז ניטור ואיכות הסביבה, בשכר של כ-45 אלף שקל, נרשמו חריגות של כ-31%. אצל ראש מטה המנכ"ל, בשכר של כ-39 אלף שקל בחודש, נמצאו חריגות של כ-22%.

גם אצל מנכ"ל רשות שדות התעופה, יעקב גנות, שהשתכר כ-63 אלף שקל בחודש, נמצאה חריגה של כ-13%. חריגות נמצאו גם במשכורותיהם הגבוהות של סמנכ"ל המבצעים, מנהל הכספים, מנהל המחשוב, ראש אגף החשמל, המבקר והדובר של רש"ת ואצל מנהל נתב"ג, שהשתכר כ-63 אלף שקל ברוטו לחודש ונהנה, לפי הדוח, מחריגה של כ-15%.

דואר ישראל: חריגת שכר דווקא אצל מבקר הפנים

בביטוח הלאומי, שמנהליו מביעים דאגה לעתידו הפיננסי, התגלתה חריגת שכר של כ-16% אצל מנהל אזור קריות, שהשתכר ב-2017 כ-35 אלף שקל ברוטו.

חריגות שכר גדולות התגלו בבנק ישראל, שמנהליו חוזרים וקוראים לממשלה להגביל את הוצאותיה ולהטיל מסים. מנהל אגף הפיקוח על הבנקים, שהשתכר באותה שנה כ-57 אלף שקל ברוטו, נהנה מחריגה של כ-11%. החוקר הראשי, שהשתכר כ-48 אלף שקל לחודש, נהנה מחריגה של כ-14%. יועץ בכיר השתכר כ-53 אלף שקל ונהנה מחריגה של 15%.

הדוח חושף כי מבקר הפנים של דואר ישראל – חברה הסובלת מקשיים רבים – שהשתכר ב-2017 כ-39 אלף שקל ברוטו בחודש, נהנה מחריגת שכר של כ-9%. סגן מנהל אגף ברכבת ישראל, שהשתכר לפי הדוח כ-39 אלף שקל בחודש, נהנה מחריגה של כ-21%. מנהלת אגף בחברה הקטנה להגנת מצוקי הים התיכון, שהשתכרה כ-28 אלף שקל בחודש, נהנתה מחריגה של כ-8%.

חגיגה באקדמיה

הדוח מצא חריגות שכר גדולות ורבות במוסדות האקדמיים, שנאבקו בעבר על החופש לקבוע את שכר עובדיהן. הדוח גילה חריגות שכר באוניברסיטה העברית, הטכניון, אוניברסיטת חיפה, בר-אילן, בן גוריון, מכון ויצמן, בצלאל ושנקר.

אצל דיקן המדעים של הטכניון, שהשתכר כ-64 אלף שקל ברוטו, נרשמה חריגה של כ-51%. רקטור אוניברסיטת חיפה, שהשתכר כ-65 אלף שקל בחודש, נהנה מחריגה של כ-40%. יו"ר ועדת הוראה באוניברסיטה העברית השתכר כ-65 אלף שקל בחודש ונהנה מחריגה של כ-40%.

חריגות שכר רבות התגלו גם בחברה לניהול נמלי ישראל, מקורות, חברת הדיור הציבורי עמידר, שירות התעסוקה, מפעל הפיס, קופת חולים כללית, כפר הנוער מאיר, החברה ובית הספר להכשרה ימית וחברת נתג"ז להובלת הגז הטבעי.

חברת החשמל ונמל חיפה – שתי שיאניות של חריגות שכר בעבר – אינן מופיעות בדוח וגם אינן מוזכרות ברשימת החברות שנמצאו בהן חריגות שכר בחמש השנים האחרונות.

בחברת נמל אשדוד, לעומת זאת, מסורת חריגות השכר נמשכת. מלח שהשתכר כ-41 אלף שקל, למשל, נהנה מחריגה של כ-27%. עובד מנוע בשכר של כ-40 אלף שקל ברוטו לחודש נהנה מחריגה של כ-26%. מנופאי בשכר של כ-57 אלף שקל ברוטו לחודש נהנה מחריגה של כ-22%.

חריגות גם ברשויות המקומיות

שיאנית חריגות השכר בשלטון המקומי היא עיריית תל אביב, עם 25 חריגות שכר. התובע העירוני של ת"א, למשל, זכה, לפי הדוח, לחריגת שכר של כ-18%. סגן מפקד שירותי הכבאות זכה לחריגה של 16% ולשכר של כ-27 אלף שקל בחודש, ואילו מנהל מחלקת החופים, שהשתכר כ-40 אלף שקל בחודש, זכה לחריגה של כ-16%.

חריגות שכר נרשמו גם בירושלים, אריאל, בית שמש, טבעון, דלית אל כרמל, חיפה, חדרה, טייבה, כפר קאסם, רמת השרון ונוף הגליל (לשעבר נצרת עלית). עם זאת, חריגות השכר ברשויות המקומיות קטנות בהרבה מאלה שהתגלו בחברות ובגופים הממשלתיים, והחריגה היא ממשכורות שברובן קטנות יותר. כמו כן, חריגות השכר במגזר הערבי אינן גדולות יותר מאשר במגזר היהודי.

בחברת כביש חוצה ישראל ובמוסדות החינוך מקווה ישראל והכפר הירוק נמצאו חריגות שכר ב-2016 אך לא ב-2017.

במועצות הדתיות, שכיכבו בעבר בדוחות חריגות השכר, חל שיפור גדול בשנים האחרונות. המועצות נעלמו מדוח החריגות של 2016; ב-2017 התגלו חריגות קלות יחסית במועצות הדתיות אצל שני עובדים בלבד: מזכיר המועצה הדתית בני ברק ורב היישוב שדות נגב.

לפי הדוח, בחמישה גופים – רשות שדות התעופה ו-4 רשויות מקומיות – התגלו חריגות שכר לפחות שנתיים ברציפות. ברש"ת התגלו חריגות שכר במשך ארבע שנים רצופות (מאז 2014), ובעיריית ת"א – חמש שנים רצופות.

פחות מ-1% מהעובדים נהנו מחריגות השכר

למרות הכל, הדוח מראה שתופעת חריגות השכר היא שולית יחסית ברוב הגופים הציבוריים – גם אלה שבהם נתגלו חריגות. ב-60% מהגופים שבהם התגלו חריגות שכר מדובר בפחות מ-1% מהעובדים וב-66% מהגופים הללו מדובר על פחות מחמישה עובדים.

לפי הדוח, רוב חריגות השכר אירעו אצל עובדי מחקר ועובדים שעיסוקם ייחודי לגוף שבו הם עובדים. מרבית העובדים שהתגלו אצלם חריגות שכר אינם נמנים עם מקבלי השכר הגבוה ביותר ורבים מהם עובדים זוטרים.

"מאז הוקמה יחידת האכיפה במשרד האוצר ב-1997, ירד שיעור הגופים שבהם מתקיימות חריגות שכר מ-44% ל-12%", מציין הדוח. "פעילות האכיפה שמתבצעת הודות למעקב אחרי חריגות השכר, הכוללת השבה של חריגות השכר למדינה, חסכה לקופה הציבורית רק בשנתיים האחרונות קרוב ל-2 מיליארד שקל".

 

עוד 922 מילים ו-1 תגובות
כולם מדברים על הסדרה, אבל לאף אחד לא אכפת מהניצולים שחיים בישראל

צ׳רנוביל האסון שלא נגמר

בישראל חיים כיום 1,500 מנטרלי אסון צ׳רנוביל שעלו ממדינות בריה״מ, וזכאים כבר 18 שנים לדיור ציבורי, למענק כספי ולטיפולים רפואיים ייעודיים ● בפועל כלום לא זז ● הניצולים חולים מדי בשביל חברות הביטוח, ובריאים מדי בשביל משרד הבריאות ● "חשוב לי שישמעו לא רק את הסיפורים על מה שהיה אז, אלא גם את זעקתנו היום"

סדרת הטלוויזיה המדוברת "צ'רנוביל", שמספרת על האסון הגרעיני הנורא ביותר במאה ה-20, גרמה לעולם להיזכר במה שאירע בכור הגרעיני מספר 4 לפני 33 שנים.

למרות הסכנה הממשית לבריאות, לא מעט תיירים סקרניים מכתתים את רגליהם לעיירה האוקראינית הרחוקה, שהחיים בה עצרו מלכת אז, באפריל 1986, ועיתונאים מחפשים בנרות את האנשי שנאבקו באש הנוראית, ובנו מעל הכור ההרוס את הסרקופג.

רוב רובם של מנטרלי האסון בצר'נוביל, חיים במדינות חבר העמים. אבל כ-5,000 מהם עלו לישראל בתחילת שנות ה-90, מתוכם חיים בארץ כיום כ-1,500. למצער, מצבם הבריאותי של הליקווידטורים (המנטרלים) עגום, הם מבוגרים וחולים. מן הסתם, העובדות האלה מעניינות פחות מאשר הזכרונות הכואבים שלהם מאותם ימים טרופים. החברים שנספו, השיער שנשר, המחלות שהתפרצו.

צ׳רנוביל (צילום: קסניה סבטלובה)
מאבק מנטרלי אסון צ׳רנוביל בישראל (צילום: קסניה סבטלובה)

"כל היבשת הייתה בסכנה"

התוודעתי לקבוצת האנשים הייחודית הזאת לפני כארבע שנים, במהלך מערכת הבחירות לכנסת ה-20. ראש ההתאחדות של מנטרלי האסון מצ'רנוביל, אלכסנדר קלנטירסקי, פנה אלי עוד לפני שנבחרתי לכנסת, וביקש את עזרתי. כשהתחלנו לשוחח, התברר לי שהוא למד הנדסת בניין יחד עם אמי באותה אוניברסיטה במוסקבה.

בהיותו גבר בשנות ה-40 לחייו, בעל משפחה ואב לילדים, נשלח קלנטירסקי לעבוד בצ'רנוביל, שם היה צריך להקים סרקופג חד מעל הכור ההרוס.

האם הוא ידע מה מצפה לו שם, ושבריאותו עלולה להיפגע לעד? ידע גם ידע, אך לרגע לא חשב להימנע מהשליחות הזאת.

"ידענו שאם הקרינה תמשיך להתפשט, לא רק אוקראינה, בלארוס, ליטה ורוסיה ייפגעו, אלא אירופה כולה, כולל אגן הים התיכון. חשבנו רק על זה, קיווינו שנוכל לנטרל את הסכנה הגדולה", סיפר לי אז, בשיחתנו הראשונה.

להתמודד עם חולי ומחסור

הזכויות של מנטרלי האסון בצ'רנוביל מעוגנות בכמה אמנות בינלאומיות שישראל אינה חתומה עליהן. אבל כשהמנטרלים עלו ארצה, הם ביקשו סיוע שיאפשר להם להתמודד עם החולי והמחסור.

יעקב ליצמן: "המחקר לא הוכיח שמנטרלי האסון בצ'רנוביל סובלים מתחלואה בגין עבודתם בכור. מדובר לרוב במעשנים, וייתכן שהתחלואה בסרטן נגרמת דווקא מעישון"

ואכן, בשנת 2001 העביר הח״כ המנוח יורי שטרן, הצעת חוק שהכיר בפועלם של המנטרלים ונתן להם מעמד ייחודי. החוק מסדיר את זכאותם לדיור הציבורי, למענק כספי חד-פעמי ולטיפול במרכז רפואי ייעודי שיוקם לצורך זה.

אבל מאז שעברה הצעת החוק, לפני 18 שנים, המדינה טרם יישמה אותו ולא הקציבה ליישומו את הסכומים הדרושים. במשך ארבע שנות כהונתי כח״כית בכנסת דרשתי תשובות ממשרדי הממשלה האמונים על כך. כמה מהתשובות שקיבלתי מרתקות.

משרד העלייה והקליטה, וכן משרד השיכון, למשל, התנערו כליל מהמנטרלים. חברות הביטוח מסרבות לבטח את המנטרלים, בגלל רמת התחלואה הגבוהה אליה הם חשופים, וניסיון לערב את משרד האוצר בסוגיה נבלם, בנימוק שהאוצר אינו יכול להורות לחברות הפרטיות לבטח או לא לבטח אדם כלשהו.

אבל התגובה המקוממת מכל היתה של סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, שמסר כי "המחקר לא הוכיח שמנטרלי האסון בצ'רנוביל סובלים מתחלואה בגין עבודתם בכור. מדובר לרוב במעשנים, וייתכן שהתחלואה בסרטן נגרמת דווקא מעישון".

בג"ץ אמר את דברו

מרגע קבלת התשובה המזלזלת והפוגענית של משרד הבריאות, הדרך לבג"ץ הייתה סלולה, שכן החוק הקיים מורה למשרדי הממשלה להקים מרכז רפואי ייעודי ולטפל במנטרלי צ'רנוביל. את העתירה הגיש עו"ד גלעד שר שפועל למען המנטרלים שנים רבות.

מנטרלי האסון בצ'רנוביל בביקור בכנסת (צילום: קסניה סבטלובה)
מנטרלי האסון בצ'רנוביל בביקור בכנסת (צילום: קסניה סבטלובה)

בדיון שהתקיים ב-17 בדצמבר 2018 קיבל בג"צ את רוב הדרישות המהותיות של המנטרלים. בית המשפט הבהיר שלמדינה אין שום זכות לא להעניק את מלוא הזכויות למנטרלים, בטענה שמצבם הרפואי לא הובהר. המדינה קיבלה 120 יום לתיקון המצב הקיים, אך כמובן שמחול השדים של הבחירות – והבחירות החוזרות עתה – הקפיא את עבודת הממשלה והכנסת והעניין לא זז.

"אז איך זה היה בצ'רנוביל? דומה לסדרה?"

מעטים הם אנשי התקשורת שהתעניינו בפרטים של הסאגה המתמשכת הזאת ובמצבם העגום של "הליקווידטורים". הרוב העדיף להתמקד בסיפורי הזוועה ולראיין את האנשים המבוגרים והחולים על מה שקרה אז. עבור רובם, מדובר בחוויה טראוומטית ביותר.

לדברי קלנטירסקי, "הסדרה הזאת החזירה אותי לסיוט. ככל שאני מרבה לדבר על החוויות שלי משם, אני נהיה חולה יותר". הוא וחבריו לא הבינו מדוע המראיינים התעלמו מהסיפורים שלהם על שלושת העשורים האחרונים בישראל, על המאבק העיקש שלהם נגד משרדי הממשלה שמגלגלים את האחריות מאחד לשני, על המצב הכלכלי הקשה.

"18 שנים עברו מאז שעבר החוק של יורי שטרן, אבל כמה שנים עוד יעברו עד שיתחילו לטפל בעניינינו?" שואל קלנטירסקי, איש צלול, אינטליגנטי וחכם. הוא נדהם ממספר הפניות הגבוה שקיבל מהתקשורת, והתאכזב מהשאלות הרדודות ששמע.

צ׳רנוביל (צילום: קסניה סבטלובה)
מאבק מנטרלי אסון צ׳רנוביל בישראל (צילום: קסניה סבטלובה)

"אין לי בעיה לדבר על מה שהיה בצ'רנוביל, למרות שזה לא קל עבורי. צפיתי בסדרה של נטפליקס, היא מדויקת להפליא, למעט כמה פרטים זניחים. אבל חשוב לי שישמעו לא רק את הסיפורים על מה שהיה אז, אלא גם את זעקתנו היום", הוא אומר בצער. להבדיל מהדמויות של הסדרה ההוליוודית, מנטרלי האסון בצ'רנוביל הם אנשים אמיתיים, בשר ודם.

"צפיתי בסדרה של נטפליקס, היא מדויקת להפליא, למעט כמה פרטים זניחים. אבל חשוב לי שישמעו לא רק את הסיפורים על מה שהיה אז, אלא גם את זעקתנו היום"

יש לקוות שההתעניינות באסון האקולוגי הגדול והנורא ביותר במאה ה-20 יוביל בסופו של דבר לכך שבתקשורת יתמקדו לא רק בסיפורי הזוועה על תרנגולות עם שני ראשים והשיניים שנשרו, אלא גם במציאות, בחיים עצמם, ב-1,500 ישראלים וישראליות שזקוקים לדיור, טיפול וכבוד, שמגיעים להם בזכות ולא בחסד.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
קסניה, פעלת מכל ליבך והיית הקול היחיד שלהם ועבורם בכנסת. לא יאומן מול מה עומדים האנשים הללו. מדהימה אטימות הסמכויות הממשלתיות שלנו, בושה וחרפה שזהו שר הבריאות-ליצמן, שפעל להתקין בידה עב... המשך קריאה

קסניה, פעלת מכל ליבך והיית הקול היחיד שלהם ועבורם בכנסת. לא יאומן מול מה עומדים האנשים הללו. מדהימה אטימות הסמכויות הממשלתיות שלנו, בושה וחרפה שזהו שר הבריאות-ליצמן, שפעל להתקין בידה עבור אשת האדמור מגור בשהותה בבית חולים המנוטרל לטובתה, אך מזלזל באנשים יקרים שאנו חייבים להם המון

עוד 761 מילים ו-1 תגובות

בחירות 2019 הקרב על הקיצוצים

הכאוס במשרדי הממשלה: רכבת הקיצוצים כבר יצאה לדרך, אבל עדיין לא ברור האם זה חוקי לבטל תכניות שכבר אושרו - במהלך מערכת בחירות

במשרד האוצר מתכוונים להציג בימים הקרובים תכנית לצמצום הגירעון הממשלתי, כנראה באמצעות קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה וביטול תכניות ממשלתיות שאושרו לשנה הבאה, בהן הפיקוח על הפעוטונים.

עם זאת, עדיין לא ברור מה היכולת החוקית של שר האוצר, משה כחלון, ואנשיו לקיים קיצוץ תקציבי בזמן מערכת בחירות. בכירי משרד האוצר והיועצים המשפטיים על המשרד מקיימים בדיקה במשרד המשפטים, במטרה להבין האם מותר לקיים קיצוץ תקציבי בזמן מערכת בחירות מבלי שהכנסת תאשר זאת, ומה המסגרת החוקית והפיננסית שמאפשרת לבצע אותו.

הקפאת תכניות ממשלתיות

בנוסף, או כתחליף לקיצוץ רוחבי, דנים באוצר על הקפאה של תכניות ממשלתיות להטבות לציבור שתוכננו לצאת לפועל השנה. בין השאר, מדובר בהגדלת קצבאות הנכות, תכנית למימון צהרונים, תכנית "בית הספר של החגים" שתשלים את תכנית "בית הספר של החופש הגדול", הגדלת מס ההכנסה השלילי, וכן הגרלות ופרויקטים חדשים של תכנית מחיר למשתכן.

לפי התחזיות המעודכנות של האוצר, צפוי הגירעון התקציבי להגיע ב-2020 ליותר מ-20 מיליארד שקל ולהתקרב ל-4% מהתוצר. מנכ"ל האוצר, שי באב"ד, הורה השבוע לאגף התקציבים להכין תכנית לביצוע מיידי לצמצום הגירעון הממשלתי התופח.
משה כחלון ואריה דרעי, בעת ההצבעה על פיזור הכנסת, מאי 2019 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
משה כחלון ואריה דרעי, בעת ההצבעה על פיזור הכנסת, מאי 2019 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

תכנית להקטנת הגירעון

לפני הבחירות הוכנה תכנית להעלות מסים ולבטל פטורים ממס, אבל לשם יישום התכנית יש צורך באישור הכנסת. לנוכח הקדמת הבחירות ופיזור הכנסת נדרשים צעדים שאפשר לבצע באופן מיידי, וללא אישור הכנסת. באוצר מנסים לגבש תכנית להקטנת הגירעון הממשלתי, שאפשר יהיה להציג כבר בישיבת הממשלה הקרובה.

פקידי האוצר מציגים מדי חצי שנה את ה"נומרוטור" – תחזית מסגרת התקציב הרב-שנתית וההצעות לניהולו, והיו אמורים להציג אותה לממשלה בתחילת החודש, אך הצגת הנומרטור לא יצאה לפועל בגלל הכאוס שיצרה הקדמת הבחירות. באוצר מנסים להציג תכנית להקטנת הגירעון בישיבת הממשלה הקרובה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 249 מילים

המכוניות הפרטיות על הכוונת של משרד האוצר

משרד האוצר מתכנן שני מהלכים שיסייעו למימון הגרעון ● צמצום הטבת מס לכלי רכב היברידיים ואגרת גודש על כלי רכב בהתאם לזמן, המקום ומספר הנוסעים ברכב

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
סגירה