נושא
שדה התעופה רמון

תושבי אילת מבודדים משאר הארץ - ואף אחד לא לוקח על זה אחריות

שלוש שנים אחרי סגירת שדה דב ושדה התעופה הקטן באילת, תושבי אילת מרגישים מנותקים מהמדינה ● ההגעה מאילת למרכז ולהיפך לצורך עבודה, טיפולים רפואיים ולימודים הפכה למסורבלת וכמעט לא אפשרית ● הממשלה צריכה לקחת אחריות ולהתייחס לטיסות שמחברות בין המרכז לעיר הדרומית כאל תחבורה ציבורית ● דעה

עוד 1,028 מילים ו-1 תגובות

להעיר את הדוב ניסיון אחרון להציל את שדה התעופה של ת"א

בדיון בוועדת הכספים בכנסת הסתמנה הסכמה גורפת לדחות את פינוי השדה ● היו"ר משה גפני זעם על נציגי בעלי הקרקעות שלא הגיעו: "זה פיקוח נפש, אתם הורסים את המדינה, לדחות מינימום עד ינואר" ● מיקי זהר: "אי אפשר להפקיר את תושבי אילת, גם רוה"מ חושב שפינוי מיידי לא סביר" ● נציג האוצר: "8 מיליארד שקל מהפינוי אמורים לממן את העברת צה"ל לנגב" ● הטיסות לאילת כבר נחתכו בכ-25%

ועדת הכספים של הכנסת קיימה היום (חמישי) דיון מיוחד על הפינוי הצפוי של שדה דב, והסתמנה הסכמה גורפת של כל סיעות הבית לנסות לדחות אותו. היו"ר, ח"כ משה גפני, הודיע שהוועדה תתכנס שוב בשלישי הקרוב וסיכם את הדיון בדרישה מראש הממשלה לדחות את הפינוי לפחות עד ינואר.

"זה פיקוח נפש, אתם הורסים את המדינה", אמר. שר התחבורה החדש, בצלאל סמוטריץ', כבר הודיע שינסה ליזום חקיקת בזק שתדחה את הפינוי וכי יש לכך  שותפים רבים בכנסת. במקרה של דחיית הפינוי, שנקבע לעוד שבוע וחצי, הפיצוי לבעלי הקרקע יעלה למדינה מיליארדים.

במהלך הדיון יו"ר הוועדה משה גפני התעצבן על כך שמנהלי הגוש הגדול לא מגיעים, "אני רותח מזעם … הם מקבלים כסף בשביל להתייצב כאן!". ח"כ מיקי זהר מהליכוד אמר שפינוי מיידי הוא הפקרה של תושבי אילת ו"גם ראש הממשלה חושב שזה לא סביר". זהר הציע פינוי הדרגתי ופתרון קבע לתושבי אילת ביום שאחרי הפינוי, כך שיוכלו לטוס למקום קרוב לשדה דב, או לנתב"ג.

גם אורית פרקש מכחול לבן הביעה עמדה דומה: "איפה הממשלה עם ההליכה הזאת ראש בקיר? יקוב הדין את ההר, לפגוש את הכסף עכשיו ומיד בלי פתרון לטווח הקצר". מיכל שיר מהליכוד אמרה שפינוי עכשיו הוא "תכנית חלם … מנתקים את אילת מהמרכז". נציג האוצר בדיון, אמר שהכסף מפינוי השדה מסתכם ב-8 מיליארד שקל בסך הכל וחלקו אמור להיכנס בשנה הבאה, כדי לממן את העברת בסיסי צה"ל לנגב. טל רוסו מהעבודה אמר שאפשר לפנות 70% מהשדה ולשמור על מסלול הטיסה האזרחי. גפני אמר בסיכום, שהדרישה היא לדחות את הפינוי לפחות עד ינואר, או סוף השנה, לפי החלטת ראש הממשלה: "הדחייה היא קריטית, זה יהיה במשמרת שלנו … המנהלים מטעם ביה"מ יבואו לכאן בסוף, לא נשחק איתם … צריך לאפשר הפעלה של השדה עד שמתחילים לעבוד שם כמו בהרצליה".

מי מתנגד לפינוי?

הבליץ של סמוטריץ' היא ניסיון אחרון במאבק מתוקשר נגד פינוי שדה דב: ראש העיר אילת, מאיר יצחק-הלוי, התריע ממכת מוות לעירו, בעקבות הירידה הצפויה בהיקף הטיסות לעיר, ביטל את חברותו בליכוד, שבת רעב והקים והקים אוהל מחאה ליד הכנסת; ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, מציע להשהות את הפינוי, ולקדם במקביל הקמת שדה חדש בלב ים, למרות הכסף שהבנייה על הקרקע אמורה להניב לעיריית תל אביב; המלונאים באילת שכרו את הקמפיינר אבי בניהו; וגם התושבים – הן באילת והן בצפון תל אביב – מתנגדים ברובם לפינוי הצפוי.

טענות המתנגדים לפינוי

צניחת היקף הטסים לאילת ב-40%
הגדלת העומס בכביש 90 – מתחילת השנה נהרגו 7 אנשים בכביש ואשתקד נהרגו שם 20 איש
פגיעה בתיירות הפנים לאילת בהיקף של 20%-30%, שהיא 85% מסך התיירות לעיר
סגירת מלונות ואי בניית מלונות חדשים שתוכננו באילת, 20 שנה לא נבנה מלון חדש בעיר. דוד פתאל: "זה יוריד אותנו מתחת לסף הרווחיות"
"סוגרים תשתית חיונית בעבור חופן דולרים. יש לי את כל הסיבות לתמוך בסגירת השדה … כ-5,000 יחידות דיור בשטח של השדה כבר אושרו להפקדה, אבל התכנית נעדרת ראייה אסטרטגית" (ראש העיר תל אביב)
"אפשר לבנות 8,500 יחידות דיור ולהשאיר מסלול אחד וטרמינל קטן. הממשלה מתנהגת כמו כריש נדל"ן. כביש 90 יהפוך למלכודת מוות" (ראש העיר אילת)
"זמן ההגעה יוכפל וצוותים רפואיים כבר הודיעו שיפסיקו להגיע (מנהל בי"ח יוספטל)

בשיחה עם "זמן ישראל", בניהו שולף את נשק יום הדין הביטחוני: "בכל מדינה שדה תעופה הוא נכס אסטרטגי. זה המנחת היחידי בגוש דן שמשרת אינטרס בטחוני, אם וכאשר יצטרכו להוביל פצועים או חברי קבינט או לצאת לים. הצבא רצה להישאר, אבל עובד לפי החלטת הממשלה. איך רשות שדות התעופה תומכת בסגירת השדה? רשות מקרקעי ישראל נתנו להם מאות מיליונים כ'דמי שתיקה', ואם השדה לא יפונה הם יצטרכו להחזיר את הכסף, בגלל זה הם שותקים".

ברשות אומרים שדעתם בנושא כלל לא רלוונטית, שכן הם פועלים בהתאם להחלטת ממשלה. מעבר לכך, ברשות מסבסדים את שדה דב ב-30 מיליון שקל בשנה, מאחר שאין אגרות נוסעים בטיסות פנים. בנוסף, הרשות כבר השקיעה 200 מיליון שקל בשדרוג טרמינל 1, כהכנה לקליטת הפעילות מהשדה שייסגר.

מי תומך בפינוי?

אלה שתומכים בפינוי מעטים יותר, אבל יש להם הרבה משאבים. מדובר בחלק מתושבי שכונת נופי ים, וכמובן ב-1,500 בעלי הקרקעות של מה שנקרא "הגוש הגדול". הם מעוניינים לממש את הכסף הגדול הטמון בקרקע הכל כך יקרה הזו, ולשם כך הקימו אתר אינטרנט מושקע ושכרו את משרד היח"צ שרף תקשורת.

תושבי נופי ים אף קיימו בסוף השבוע שעבר הפגנת מחאה בדרישה לקיים את החלטת הממשלה ולסגור סוף-סוף את השדה, שנושק לשכונה. "אני מדבר קודם מהלב, לא מהכיס", אומר אחד מהם. "על הדלק שאנחנו נושמים והרעש באמצע היום. לא מזמן התקיים טקס שבועות בבית ספר של הילדים שלי. באמצע הטקס המריא מטוס ולשתי דקות לא שמעת כלום ואחרי זה אתה מקבל אדי דלק".

אבל לאותו תושב, יש עוד סיבה טובה לחכות לפינוי: גם הוא יורש של שטח גדול בשדה דב. כמוהו, יש עוד 1,500 בעלי קרקעות ב"גוש הגדול", הכלוא בין רמת אביב ממזרח, שיכון ל' מדרום, חוף תל ברוך ושדה דב במערב ואזורי חן בצפון.

בגלל שהמאבק לאורך השנים היה כל כך מיליטנטי ויצרי, רוב בעלי הקרקעות חוששים להיחשף ולכן הם מיוצגים על ידי כמה עורכי דין, אך לפי דוברת נציגי "הגוש" ממשרד שרף, "לא תמצא ביניהם את תשובה ואקירוב. אלה אנשים רגילים שהם יורשי הרוכשים של הקרקע משנות ה-40 ואילך", היא מסבירה.

טענות התומכים בפינוי

הפסקת זיהום האוויר והרעש ליד גני ילדים, בתי ספר ובתי מגורים בצפון ת"א
פינוי תוואי קו הרכבת הקלה בעיר
יצירת 25,000 מקומות עבודה חדשים בגוש הגדול, פיתוח תיירותי וכלכלי
הקמת פארק חופי גדול בת"א ופתיחת הגישה לים
מנוע כלכלי וחברתי אדיר לנגב: העברת 12 מיליארד שקל מהתמורה לפרויקטים ציבוריים והעברת בסיסי צה"ל
הקמת 16 אלף יחידות דיור בגוש הגדול, מתוכן 7,000 לזוגות צעירים ודיור מוגן. חצי מהדירות בפרויקט יהיו של 2-3 חדרים

בינתיים, מי שמפנים כתף קרה לשכנים מנופי ים הם תושבי שיכון ל' הסמוך, שפעלו בעבר בהצלחה להעברת רחבת התדלוק של השדה לכיוון נופי ים – שאז עוד לא הוקמה. "מי שנכנס לגור שם ידע שהוא הולך לגור ליד שדה תעופה שקיים מלפני קום המדינה", אומר רועי מימרן, פעיל במאבק למניעת הפינוי. לדבריו, הוא מצא שותפים למאבק גם בקרב תושבי נופי ים: "הם מפוצלים. חלק מאלה שבעד אפילו נותנים לנו כסף לקמפיין, וכך הוספנו 60 אלף שקל למימון הפעילות נגד הסגירה".

בינתיים, באילת

כך או כך, את ההשלכות של סגירת שדה תעופה קטן ועירוני המשמש בעיקר לטיסות פנים, ניתן לראות כבר עכשיו באילת – היעד המרכזי לטיסות משדה דב.

עם סגירת שדה התעופה בעיר, ופתיחת נמל התעופה "רמון" במרחק 20 ק"מ משם, נחתכו טיסות הפנים לעיר השמש הנצחית ב-25% (במאי, בהשוואה לחודש המקביל ב-2018). סגירת שדה דב צפויה להוביל לירידה נוספת, שכן כל טיסות הפנים לעיר יעברו בנתב"ג, העמוס ממילא ב-25 מיליון נוסעים נוספים בשנה.

ישראלים שכבר ביקרו ב"רמון" סיפרו לנו – ולכלי תקשורת אחרים – כי הוא אינו עונה על צורכיהם, הן מבחינת המיקום והן מבחינת התכנון. נוסעת שביקשה להישאר בעילום שם, וטסה לאילת משדה דב כדי ללמד סטודנטים, אמרה לנו: "יש שם קילומטרים של שיש לא נחוץ, וזה ענק כמו נתב"ג, לעומת הצריף בשדה באילת, שתפור למידות בני אדם. אתה שואל את עצמך מה הם מתכננים שם? ווגאס באמצע המדבר? להגיע לעיר לוקח 20 דקות במונית, כשאין פקקים, ואוטובוס מגיע אחת לחצי שעה, אבל אין צל בתחנת אוטובוס, ועוד באקלים של אילת".

מה תעשי אחרי סגירת שדד דב, כשהטיסות יהיו מנתב"ג?
"הטיסות מנתב"ג לא ייצאו מטרמינל 3, אלא מטרמינל 1, אז אנשים יצטרכו לקחת אוטובוס מהבית לרכבת, ואז לרדת בטרמינל 3, ומשם לנסוע בשאטל עד לטרמינל 1. אין לי מושג איך אנשים יוכלו להגיע ככה לאילת בזמן סביר".

וכרגיל, כולם מחכים לרכבת

עו"ד נרי ירקוני, לשעבר ראש מינהל התעופה האזרחי וכיום עורך דין ויועץ לענייני תעופה, מציג חוות דעת מקצועית מורכבת יותר. לדבריו, הוא טרם ביקר במקום, אך "השדה בסדר, אלא שהוא מפוספס בגלל היעדר תחבורה קרקעית".

ירקוני: "מבחינת אילת, השדה בתמנע קצת רחוק אבל זה בסדר, לא חייבים שהשדה יהיה בתוך העיר. מבחינה בינלאומית, השדה נכה, כל עוד אין רכבת מהירה משם לאזור המרכז. המרחק לתל אביב נטו הוא בערך 300 קילומטר.

"רכבות בעולם עושות את המרחק הזה בשעתיים. אם הייתה רכבת למרכז, היה פתח לטיסות בלילה, מאחר שהעלויות והאגרות לאילת יותר נמוכות. היו מגיעות לשדה טיסות לילה וטיסות זולות יותר, הנוסעים היו באים ברכבת וטסים משם".

אבל הטסים לאילת נאלצים להגיע לשדה "רמון", ובשעות העומס הם נתקעים בפקקים מתסכלים בכניסה לאילת, במקום לנחות ישר בתוכה. לפי שר התחבורה היוצא, ישראל כ"ץ, גם זה ייפתר בעזרת רכבת קלה מהשדה לעיר.

הסיפור האמיתי, לדברי ירקוני, הוא לא הרכבת הקלה שתקום או לא תקום בין תמנע לאילת, אלא קו הרכבת תל אביב-אילת, עליו חלם דוד בן גוריון כבר  בשנות ה-50, ועליו הכריז בנימין נתניהו ב-2004, בשבתו ככשר אוצר.

"טיסות הפנים בארץ הן תולדה של היעדר תשתיות קרקעיות, ובראשן הרכבת", אומר ראש מינהל התעופה האזרחי לשעבר. "בחו"ל לא טסים מרחקים כאלה, נוסעים ברכבת או ברכב. כך גם לגבי הצפון: מאז הקמת כביש 6, אין מה לטוס מתל אביב לנהריה, כי באוטו זה לוקח שעה ו-45 דקות. עד שאתה מגיע לשדה, נכנס, עובר בידוק, ממריא ונוחת, כבר עדיף לנסוע באוטו. להערכתי, אם תהיה רכבת, או תשתית יבשתית טובה, לא יהיה יותר טעם לטוס לאילת".

עוד 1,208 מילים

ראש עיריית אילת: "אני מחזיר את כרטיס חבר הליכוד"

במסיבת עיתונאים נגד סגירת שדה דב אמר מאיר יצחק הלוי, ש"יש דברים נסתרים, לא נבין לא נדע" ● רון חולדאי: "סוגרים את שדה דב עבור חופן דולרים, משמידים תשתית חיונית למדינה" ● מנהל בי"ח יוספטל: "רופאים ואחיות לא יגיעו לאילת אם זמן ההגעה יוכפל"

"תנועה שלוקחת עיר ומחסלת אותה לא ראויה לתמיכה שלי. זה ישפיע גם על קולגות וראשי רשויות אחרות שמזדהים איתי. תם הפרק של תנועת הליכוד מבחינתי, ולכן אני מחזיר את כרטיס החבר שלי", כך אמר היום ראש העיר אילת מאיר יצחק הלוי במסיבת עיתונאים בתל אביב, במסגרת הדרישה לדחות את סגירת שדה דב.

השדה בתל אביב אמור להיסגר ב-1 ביולי והטבים דרומה יצטרכו להגיע לנתב"ג. זאת, לאחר שלפני כ-3 חודשים נסגר השדה באילת ונפתח שדה התעופה ברמון, שההגעה אליו מאילת לוקחת לפחות כ-20 דקות לכל כיוון, במכונית. בשורה תחתונה, שני המהלכים האלה מכפילים את זמן ההגעה ל-4 שעות לכל כיוון.

לפי הלוי, הסיבה לכך שהשדה אמור להיסגר היא רק בצע כסף וממילא אפשר להתחיל לבנות יחידות דיור בשטח שליד השדה מבלי לפנות אותו: "הקרקע מסופסרת, ועושים עליה עסקים, שלא נתבלבל, אין פה שום סיפור אחר. אפשר לבנות בשלב ראשון 3,000 עד 4,000 יחידות דיור מבלי לפנות את השדה, אבל אנשי המנהל מעודדים את מנהלי הגוש הגדול לצעוק. זה שיח של הסכמות אינטרסים שראוי שייבדק. כמו שאומר השיר, 'יש דברים נסתרים לא נבין לא נדע'".

במפגש השתתפו מלונאים, הקמפיינר אבי בניהו וכן ראש עיריית תל אביב רון חולדאי, שמזדהה עם הדרישה לדחיית הסגירה, וטוען שזו איוולת שתוצאותיה ידועות מראש.

"לכאורה הייתי צריך לברך על המהלך שכן זה שטח ליד הים שאפשר לתכנן כמו שצריך ולבנות בו, אלא שאני עדיין אזרח מדינת ישראל והפינוי מתעלם מהתרומה של השדה לחיבור בין מרכז הארץ לדרום. שדה התעופה בנתב"ג עמוס ושדה דב משמש כשדה בינלאומי, אז למה ממהרים לסגור? בעבור חופן דולרים. העירייה מאפשרת חלופה של בניה מזרחית לשדה וזה יאפשר פיצוי לבעלי הקרקע. זו תשתית חיונית שמשמידים אותה וממילא חסרים 250 מיליארד שקל לתשתיות. אפשר לבנות שדה תעופה בים ורק אחר כך להשתמש באדמות כרזרבה של כסף".

דוד פתאל, הבעלים של רשת מלונות הנושאת את שמו, אמר כי "באילת לא נבנו מלונות חדשים ב-20 שנה האחרונות. 85% מהתיירות לאילת היא תיירות פנים וסגירת השדה תוריד את המלונות הקיימים מתחת לסף הרווחיות, על כל המשתמע מכך".

גם מנכ"ל ישרוטל ליאור רביב אמר כי אם השדה ייסגר, הרשת תבטל הקמה של שני מלונות חדשים שהיו בתכנון מתקדם. מנכ"ל רשת מלונות דן, רונן ניסנבאום, אמר כי "סגירת השדה תגדיל את זמן ההגעה לאילת ל-4 שעות במקום שעתיים, והתיירים עלולים לבחור בקפריסין או ביוון או שיסעו על הכביש הלא בטוח לאילת וזה מסוכן ויוסיף עוד לקוחות לבית חולים יוספטל. מה הסכנה לדחות את ההחלטה ולתת עוד קצת זמן להתכונן במיוחד שאנחנו לפני עונת השיא של יולי אוגוסט? יש בעלי אינטרסים שדוחפים את המהלך הזה".

לפי מנהל בית חולים יוספטל, ד"ר אלדר ברקוביץ', "הסגירה תגרום לפגיעה אנושה בבריאות של התושבים, שכן מחצית מכוח העבודה הרפואי מגיע לבית החולים בטיסות כמעט כל יום או פעם בשבוע, והם הצהירו שלא יהיו מסוגלים להגיע אם זמן ההגעה יוכפל. אין לזה חלופה ואין דרך להשלים את החסר. חולים יבלו 4 שעות כדי לקבל טיפול של חצי שעה במרכז הארץ. חלק מהם יימנעו מזה".

אבי בניהו, המנהל את הקמפיין נגד הסגירה, טען שהאוצר ורשות מקרקעי ישראל תיאמו את הסגירה והביע תמיהה על כך שגם רשות שדות התעופה לא התנגדה לכך והסתפקה בקבלת 230 מיליון שקל. "הם יודעים שנתב"ג עמוס ולא יכול להכיל יותר טיסות. רק לאחרונה העבירו טיסות מיוון וקפריסין לשדה דב."

עוד 509 מילים
אמיר בן-דוד

משבר בקהיר

לא ברור למה נתניהו הוסיף ברגע האחרון תנאי מקדמי נוסף ודרש מחמאס לפרסם מראש את שמות החטופים שישוחררו בעסקה. מה שכן ברור זה מהן ההשלכות של ההחלטה הזו ● וגם: תחנת סנוואר אינה עונה ● בצה"ל כבר נערכים לחקירות ● "התעללות במאות עצורים עזתים" ● פשעי שנאה נגד יהודים באירופה ● מחיר הסיגריות מזנק בהפתעה ● ועוד...

מחאה ברחבת הכנסת לשחרור החטופים המוחזקים בעזה, 4 במרץ 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90
כל הזמן // יום שני, 4 במרץ 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו

מלחמת עזה – עוד כתבות

היום ה־150 ללחימה ● 134 חטופים עדיין בעזה

דיווח: ישראל מסרבת לשחרר את האסירים שחמאס ביקש

לפי הפרסום באל־ערבייה, חמאס דורש שבמסגרת ההסכם ייקבע שישראל לא תפעל ברפיח ● בן גביר: "יש להורות על הפסקת שיחות המשא ומתן" ● סמוטריץ': "הממשל האמריקאי מחפש לתקוע טריז בחברה הישראלית" ● הוועדה הממלכתית לחקירת האסון שאירע בהר מירון תפרסם מוחרתיים את מסקנותיה ● לראשונה בתולדות צה"ל קצינה תפקד על בסיס של חיל האוויר

עוד 40 עדכונים

סנקציות ציוניות

לפני מספר שבועות חתם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן על צו נשיאותי אשר הטיל עיצומים על מתנחלים ישראלים, שלטענת מחלקת המדינה של ארה"ב היו מעורבים בפעילות אלימה נגד פלסטינים ביהודה ושומרון.

לאחד מהם יוחסה הובלת קבוצות מתנחלים שתקפו פלסטינים ובדואים ושרפו את שדותיהם. לחברו – יוזמה והובלה של הצתת כלי רכב ומבנים, תקיפת פלסטינים וגרימת נזק לרכוש שכתוצאה ממנה מצא תושב מקומי את מותו.

ד"ר גל לברטוב, עו"ד, מרצה למשפטים וסופר. לשעבר מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה. הוא בוגר המכללה לביטחון לאומי של צה"ל והפקולטה למשפטים של אונ' בר-אילן, מוסמך הפקולטה למשפטים של אונ' תל-אביב והפקולטה למדעי החברה של אונ' חיפה ובעל תואר דוקטור לפילוסופיה מטעם הפקולטה למשפטים והסנט של האוניברסיטה העברית. מאז הצהרת יריב לוין בינואר 2023 על תוכניותיו לריסוק הדמוקרטיה הישראלית מקדיש גל את מרב זמנו, לצד אלפי אזרחים מודאגים כמוהו, להגנה על ישראל ואזרחיה מפני ממשלתם.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,923 מילים

למקרה שפיספסת

השוויצרים החליטו להעלות לעצמם את הפנסיה במשאל עם

בניגוד למגמה העולמית ולמרות אזהרות הממשלה השוויצרית, אזרחי שווייץ הצביעו בעד תוספת לפנסיה ונגד העלאת גיל הפרישה ● כעת הממשלה בברן תצטרך להתמודד עם כאב הראש האדיר של איך מממנים את כל הדבר הזה ● "מסר נפלא לאלה שעבדו קשה כל חייהם" ● פרשנות

עוד 468 מילים

פעילות צבאית הכרחית אינה מצדיקה קטסטרופה אנושית

הקול הבא הוא קול שמבאס רבים. אבל אני סבור שהוא חייב להישמע. אני גם סבור שהוא מבטא את הדבר הנכון (אם אפשר בכלל לדבר על הדבר הנכון במציאות כה מחרידה).

אני סבור שהקול הוא ברור מאד אך הוא אינו חד ממדי – והוא כמובן מובע כאן בתמצית שבתמצית מול מציאות בלתי נסבלת ואף מפלצתית:

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 714 מילים

תגובות אחרונות

ביום ראשון יתקיים הסיבוב השני של הבחירות לראשות עיריית חריש – עיר קטנה שיש בה קהילות מכל הסוגים על הרצף החילוני והדתי־חרדי ● הליברלים ינסו להמליץ על אחד המועמדים כדי לוודא שהסטטוס קוו נשמר ● במקומות אחרים בפריפריה, החרדים והחרד"לים הצליחו להביא מועמד המועדף עליהם ● ראש עיריית ערד המודח: "לא הצלחתי לגייס את הציבורי הליברלי"

עוד 1,905 מילים

עקורים

הרשימה השחורה של חברות המזון - הבושה עובדת, אפילו בישראל

בניגוד לתגובות השליליות בתקשורת וברשתות החברתיות ליוזמת משרד הכלכלה לנקוט ב"ביוש רגולטורי" כלפי חברות מזון שהעלו מחירים בזמן המלחמה, נראה שהיא דווקא נושאת פרי.

למעשה, ייתכן מאד שמבין שלל הכלים שנבחנו בשנים האחרונות על ידי הממשלה והרגולטורים בישראל למלחמה ביוקר המזון, "הרשימה השחורה" של משרד הכלכלה היא מהמשפיעות ביותר.

ד"ר שרון ידין היא משפטנית, מרצה בכירה וחוקרת בבית הספר למנהל ומדיניות ציבורית במכללה האקדמית עמק יזרעאל. היא משמשת עמיתת מחקר במרכז מינרווה לשלטון החוק במצבי קיצון באוניברסיטת חיפה ועורכת של כתב העת Humanities & Social Sciences Communications מבית Springer Nature. מומחית לרגולציה ומשפט מנהלי, פרסמה 3 ספרים וכ-30 מאמרים ופרקים בספרים. כיהנה כנציגת ציבור במועצת העיתונות בישראל וכחברה במועצת תאגיד השידור הישראלי כאן. כיום חברה בוועדה הציבורית של "מעלה" ובוועד המנהל של האגודה הישראלית למשפט וחברה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 709 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הרעיון לעתור לבג"ץ בשם החטופים אולי נשמע מופרך במבט ראשון, אך מבט מעמיק יותר מגלה שמה שמונח על הכף הוא הזכות החשובה ביותר – הזכות לחיים ● אין זה אומר שבית המשפט אמור לנהל את המשא ומתן עם חמאס במקום הממשלה, אלא לקיים פיקוח שיפוטי ולתת מענה לחובה להימנע מהפגיעה בזכות לחיים של החטופים ● פרשנות

עוד 1,260 מילים

חוק הגיוס החרדים מתאחדים סביב פתרון עוקף בג"ץ - וגלנט

אחרי שהבחירות המקומיות קרעו את הציבור החרדי לגזרים, בא חוק הגיוס - והאולטימטום של גלנט - ומאחד את הפלגים שנית ● בתוכנית: הצעת חוק פרטית שתעבור במסלול מזורז דרך ועדת החוקה של רוטמן ● המטרה: לעקוף את דרישת גלנט להסכמת המחנה הממלכתי - וגם את בג"ץ, שעשוי לסגור את ברז המימון בסוף החודש ● פרשנות

עוד 593 מילים ו-1 תגובות

במבצעים הקודמים בעזה ארגוני השמאל הפגינו נוכחות תקשורתית רבה יותר – וביקרו את פעילות צה"ל ● מה השתנה? הלחימה פגעה בעבודת התחקירנים הפלסטינים, פעילים גויסו למילואים – והעיתונאים לא רוצים לפרסם את החומרים שלהם, אפילו כאלה שאינם בהקשר שלילי ● מנכ"ל שוברים שתיקה: "פשע תקשורתי" ● דווקא התקשורת העולמית מסקרת את הלחימה היטב

עוד 2,409 מילים ו-2 תגובות

ארה"ב לא סופרת יותר את בנימין נתניהו

ההתעלמות החוזרת של ממשלת ישראל מבקשות וושינגטון מאלצת את הממשל האמריקאי לעקוף את נתניהו מימין ומשמאל, מלמעלה ומלמטה ● הממשל האמריקאי האוהד ביותר, שהתייצב לצד ישראל במלחמה הקשה, לא מעוניין להיגרר עם ישראל מטה ● ההתנהלות האמריקאית בשבועות האחרונים מוכיחה שהם לא סופרים יותר את הממשלה הישראלית הקיצונית ● פרשנות

עוד 711 מילים ו-4 תגובות

צה"ל משווע לפתרון למצוקת העזתים, אבל נתניהו מתמהמה

אחרי התנפלות ההמונים בצפון רצועת עזה על משאיות המזון שהסתיימה ביותר ממאה הרוגים, איש לא הופתע כשארה"ב לקחה את העניינים לידיים והצניחה אתמול 66 טון מזון לאורך כל הרצועה ● במקביל, שעון רמדאן מתקתק ובמערכת הביטחון יש כמעט תמימות דעים שהאינטרס של סנוואר הוא לחימה תוך כדי החג כדי להעצים את העניין הפלסטיני ● פרשנות

עוד 780 מילים
היום ה־149 ללחימה ● 134 חטופים עדיין בעזה

בכיר בחמאס: "פועלים ברצינות רבה להגיע להסכמה"

לוחם המילואים דניס יקימוב נפל בקרב בדרום רצועת עזה ● גלנט: לא נסיים את המלחמה מבלי שנחסל את חמאס ● היזם איל וולדמן בוועדת המדע של הכנסת: איש העסקים שלומי פוגל, המקורב לנתניהו, פעל כדי שלא אזכה בפרס ישראל" ● דיווח: ראש השב"כ סירב לענות לשאלת חברי הקבינט בסוגייה רגישה בטענה ש"ידליפו הכל" ● דובר מטה משפחות החטופים פורש מתפקידו

עוד 46 עדכונים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

מצוקי החוף קורסים - ורק בנס טרם ארעה טרגדיה

זוהי אזעקת אמת: שרשרת קריסות של מצוקים בחופי הים התיכון התרחשה בחודשיים האחרונים - ובממשלה לא עושים דבר ● אל תנסו לחצות באופניים את הגבול בין תל אביב לחולון ● האם התמחור הדינמי של מוצרים פגי תוקף סוף סוף עושה עלייה לישראל? ● ואיפה אפשר למצוא נוף של הרי ירושלים במרכז תל אביב

עוד 1,344 מילים ו-1 תגובות
היום ה־148 ללחימה ● 134 חטופים עדיין בעזה

שלושה לוחמים נפלו אתמול בקרב בדרום רצועת עזה

סמל דולב מלכה, סמל אפיק טרי וסמל ינון יצחק נהרגו מפיצוץ מטענים במבנה ממולכד ברצועת עזה; 14 חיילים נפצעו, בהם חמישה במצב קשה ● דיווח: חמאס ימסור הערב את תשובתו לעסקת החטופים ● אלפים הפגינו ברחבי הארץ בדרישת להחזרת החטופים ובחירות עכשיו, שבעה נעצרו בהפגנה בתל אביב ● נתניהו יעדר מחר מישיבת הממשלה בגלל "שפעת קלה", לוין ימלא את מקומו ● דיווח: גם המל"ל יפסיק לשלוח נציגים לדיונים אצל בן גביר מחשש להדלפות

עוד 33 עדכונים

סר צ'רלס מצטרף לבית הלורדים

הארכיון של רוןזמן ישראל נובר בארכיון של העיתונאי רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע: צ'רלי ביטון, ממייסדי הפנתרים השחורים, מגיע לעשות עסקים עם המפלגה שהמציאה את האפליה אחרי שנמאס לו להיות בחוץ ולירוק פנימה

עוד 1,915 מילים

התפטרות הממשלה הפלסטינית לא מבשרת על שינוי במאזן הכוחות

הממשלה הפלסטינית התפטרה כדי לאפשר ממשלת טכנוקרטים, אך לא ברור מתי זה יקרה ומה יהיו סמכויותיה ● זלנסקי קפץ לערב הסעודית בלי לעבור בישראל ● הזעם על חזבאללה בלבנון מתגבר ● תקיפה חות'ית הובילה לאסון ימי ● והשבוע ב־2020: מת חוסני מובארכ ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,303 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה