נושא
הנגשה

טיול לחג שווה לגלות את המקומות המונגשים בעיר העתיקה

מתגלגלים בעיר הקודש: אתרים בעיר העתיקה נגישים כעת למטיילים בכיסא גלגלים ● לאחר פרויקט שיפוץ בן 9 שנים, מטיילים עם מוגבלות יכולים להגיע לרוב האטרקציות המפורסמות של הבירה, ועשויים למצוא הפתעות נוספות בדרך ● טיול לחג בירושלים - חלק רביעי

עוד 824 מילים

ארץ האפשרויות המוגבלות החופש הקצר של ילדים עם אוטיזם

בג"צ פסק, משרד החינוך הפיץ חוזרי מנכ"ל וחתם על חוזה עם השלטון המקומי, אבל קייטנות ה"תקשורת" לילדים האוטיסטים עדיין מסתיימות מוקדם מדי ברשויות רבות, וההורים נאלצים לעזוב את עבודתם ● המקרה של נהריה כמשל למדינה שיודעת לחוקק ולא יודעת ליישם

עוד 1,045 מילים

לא נגיש שכר הלימוד הנוסף שנופל על סטודנטים עם מוגבלויות

החוק מחייב אוניברסיטאות להנגיש את הלימודים לבעלי מוגבלויות ● בפועל, סטודנטים בעלי מוגבלויות לא מקבלים סיוע פיזי במבחנים, נדרשים לשלם מכיסם על הנגשה - ונתקלים בביורוקרטיה מתישה ● "יכול להיות נכה מבריק ומוכשר, והוא עדיין יוכשל"

לאילנית היה ברור שהיא לא תיפול בסטטיסטיקה העגומה, לפיה רק ל-22% מהאנשים עם מוגבלות יש השכלה אקדמית, לעומת 34% מהאוכלוסייה הלא מוגבלת. ולמה שתיפול? היא סובלת ממחלת פרקים, ולא מבעיה קוגניטיבית. לצידה עומד גם החוק, המחייב אוניברסיטאות להנגיש את הלימודים ואת המוסדות גם לאנשים עם מוגבלות.

אלא שכבר בסיום השנה הראשונה באחד מהחוגים למדעי הטבע באוניברסיטת תל אביב, היא גילתה שהמוכנות של המוסד האקדמי ללכת לקראתה מסתיימת בעונת המבחנים, והיא הולכת לשלם על נכותה ביוקר.

מחאת הנכים (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
מחאת הנכים (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

"במבחנים במתמטיקה ובכימיה אין אפשרות להקליד. צריך לכתוב נוסחאות ושרטוטים, ולשם כך צריך משעתק – מישהו שמכיר את החומר ושאני יכולה להכתיב לו את התשובות", היא מספרת. "קיבלתי מהאוניברסיטה אישור לעצם השימוש במשעתק, אבל הובהר לי שאני זו שצריכה למצוא אותו וגם לשלם עליו".

אילנית מציגה בפניי מסמך רשמי, שעליו חתומה סגנית הדיקן ושבו כתובה דרישת האוניברסיטה במפורש, אף שזו אינה עולה בקנה אחד עם החוק.

עם זאת, אילנית החליטה שלימודיה חשובים לה יותר מלהיכנס למאבק מול הפקולטה מבלי שהיא יודעת כיצד יסתיים. אילנית פרסמה מודעות והציעה תשלום של 65 שקל לשעה למשעתק, "אבל לא מצאתי מישהו שמוכן באמצע תקופת מבחנים לעזוב הכל ולכתוב איתי את המבחן".

גם באגודת הסטודנטים לא הצליחה אילנית למצוא פתרון – אין לאף גוף באוניברסיטת תל אביב מאגר משעתקים או הבנה איפה בכלל ניתן למצוא אותם. בלית ברירה, היא ניסתה לכתוב את אחד המבחנים בעצמה: "לא הבנתי מה כתבתי ובוודאי שהבוחן לא הבין את הכתב, ולכן ברור שנכשלתי".

הכישלון הוביל את האוניברסיטה לחייב אותה לעבור שוב את הקורס, וכמובן גם לשלם עליו. אפיקי המחאה של אילנית הסתיימו במבוי סתום. "אני לא הסטודנטית היחידה עם הבעיה הזו. יש גם סטודנטית עם ALS, סטודנטים עיוורים, סטודנטים עם היפותוניה וכולנו עם אותה בעיה.

"אחת מנשות הצוות גם אמרה לאחת מאיתנו שאם לא תצליח למצוא משעתק, זה יוביל את הפקולטה למסקנה שלא צריך לקבל יותר סטודנטים עם מוגבלות"

"אחת מנשות הצוות גם אמרה לאחת מאיתנו שאם לא תצליח למצוא משעתק, זה יוביל את הפקולטה למסקנה שלא צריך לקבל יותר סטודנטים עם מוגבלות. הייתי בהלם. יכול להיות נכה מבריק ומוכשר בטירוף, והוא עדיין יוכשל".

מבוך ביורוקרטי

גם ירון, שסובל גם הוא ממחלת פרקים, מצא את עצמו במבוך הבירוקרטי שיצרה אוניברסיטת תל אביב לשכמותו:

"אין לי בחירה אמיתית באיזה חוג ללמוד, אלא רק בחוגים שבהם אוכל לעמוד בעומס הפיזי שכרוך במטלות הכתיבה ושאני יודע שיש בו סיוע לאנשים עם מגבלה כמו שלי. אני יודע שלולא המגבלה הזו יכולתי לקבל ציונים טובים מאלה שאני מקבל.

"נדרשתי שוב ושוב להציג מחדש את כל הטפסים שמאשרים את נכותי, למרות שהם יושבים במחשבי האוניברסיטה , כי 'הם ישנים מדי'. הבעיה שלי היא כרונית, היא לא הולכת להשתנות, אז מדוע אני נדרש שוב ושוב ללכת לרופא שיאשר שלא נרפאתי באורח פלא?

"התמוטטתי. אני משקיע מצאת החמה ועד צאת הנשמה בלימודים האלה. למה להוליך אותי שולל ולתת לי לאורך השנה את התחושה שאני יכול ללמוד כאן, אם בסוף אני לא אוכל לגשת למבחנים ואכשל?

"בסוף קיבלתי אישור למשעתק. התייעצתי עם סטודנטים אחרים בקבוצה שיש לנו, של סטודנטים עם מחלות כרוניות, והם הכינו אותי לזה שאצטרך 'לטייל' ברחבי האוניברסיטה בין מזכירות כדי לקבל את האישורים המתאימים וכך עשיתי.

"הצלחתי גם להשיג מימון למשכתב, אבל רק בגלל שהצלחתי לגעת בליבן של המזכירות. זה משפיל. אין מדיניות. אני כמובן אסיר תודה למזכירות שכן הפגינו רגישות וסייעו לי, אבל זו שיטה מאוד בעייתית. מי שאוהב אותך יעזור לך ומי שלא, גם אם תראה לו את המסמכים הדרושים, לא חושב שהוא צריך לתת לך את הזכויות שמגיעות לך כחוק".

למזלו של ירון, סטודנט שלומד שנה מעליו הסכים לסייע לו לאורך שנת הלימודים בשעתוקים, "אבל למעשה לאורך כל התואר אני תלוי באנשים טובים באמצע הדרך".

משה קרוצ'י, דיקן הסטודנטים במכללה להנדסה SCE ע"ש סמי שמעון בבאר שבע מכיר היטב את הבעיה של סטודנטים עם מוגבלות, שנדרשים למשעתקים במבחנים במקצועות הראליים. לאורך שנותיו במכללה חווה כבר כמה מקרים דומים. "אנחנו אלה שמוצאים להם משעתקים וגם מממנים אותם, כמובן", אומר קרוצ'י. "לסטודנטים עם מוגבלות החיים קשים יותר גם ככה, אז מה פתאום שנקשה עליהם עוד יותר?".

ואולי עצוב מכל הוא החשש של הסטודנטים להזדהות ולהתלונן בגופים המפקחים, כמו נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים. שוב ושוב שמעתי, בגרסאות כאלה ואחרות, את המשפט: "אני תלוי בטוב ליבה של ההנהלה בגלל המוגבלות שלי ואם אתלונן יתנכלו לי".

גם לאחר ששוחחו איתי, שיחות קשות ועמוסות פרטים, והציגו ראיות לצדקת טענותיהם, לא מעט סטודנטים התקשרו וביקשו לוודא איתי שוב ושוב שלא "אסגיר" אותם להנהלת האוניברסיטה. מאחר שמספר הסטודנטים עם המגבלות קטן למדי, אפשר להבין את החשש שלהם מזיהוים.

אבל דווקא הפרט הזה ממחיש עד כמה דלים המשאבים שהאוניברסיטה נדרשה להקצות, כדי לסייע למעטים האלה לצלוח את המבחנים בפרט, ובלימודים בכלל.

זו, בתורה, נאחזה בהיעדר הפרטים המזהים של הסטודנטים, על אף שהוצגו לה ראיות בכתב לדרישה לתשלום עבור המשעתקים, כדי לטעון שאינה יכולה להגיב בלי לדעת במי בדיוק מדובר.

תגובות

מאוניברסיטת תל אביב נמסר בתגובה: "הקבלה לאוניברסיטת תל אביב נעשית על סמך הקריטריונים המפורסמים לכלל הציבור, כאשר מגבלה פיזית אינה מהווה חסם כלשהו ללימודים אקדמיים במוסד. האוניברסיטה משקיעה רבות בסיוע ובתמיכה בתלמידים בעלי צרכים מיוחדים ומעמידה לרשותם מגוון שירותים, לרבות משעתקים בבחינות.

"האוניברסיטה עושה מאמצים רבים לאיתור משעתקים מתאימים ואינה מטילה אחריות זו על הסטודנט. עם זאת, מטעמים מובנים, בהחלט ייתכן שסטודנט יתבקש לתאם את לוחות הזמנים עם המשעתק.

"כמתחייב מחוק הנגישות, התשלום עבור המשעתקים אינו מוטל על הסטודנטים.
יודגש כי בשל העדר פרטים מזהים אין ביכולתנו לענות על הטענות הספציפיות שהועלו בשאילתה".

מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים נמסר בתגובה: "לפי תקנות נגישות להשכלה גבוהה המוסד האקדמי הוא החייב במתן התאמות הנגישות לתלמיד עם מוגבלות, במימונן, ומן הסתם גם בכל הסידורים הנלווים לכך. אין להטיל זאת על הסטודנט, לא כל שכן חל איסור על הפליית סטודנטים עם מוגבלות בשל מוגבלותם.

"מטרת החוק הינה לאפשר לסטודנטים עם מוגבלות להשלים את לימודיהם האקדמיים באופן שוויוני תוך קבלת ההתאמות הנדרשות להם. אף כי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אינה מכירה את פרטי המקרה, על פי הפרטים שנמסרו לכתבת, התנהלות במקרים אלו הייתה חמורה ועל פניו נראה האוניברסיטה הציבה דרישות והערימה קשיים נוספים בפני הסטודנטים הנדרשים להתאמות. סטודנטים שסבורים שזכויותיהם הופרו יכולים לפנות לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
עצוב לקרוא שכך מתנהלים פני הדברים, בפרט כאשר מדובר ברכישת השכלה -דבר שלכאורה מבטא ומפתח את יכולותיו האינטלקטואליות של אדם עם מגבלה ועשוי לנתב אותו להשתלבות מלאה בעולם התעסוקה. יחד עם... המשך קריאה

עצוב לקרוא שכך מתנהלים פני הדברים, בפרט כאשר מדובר ברכישת השכלה -דבר שלכאורה מבטא ומפתח את יכולותיו האינטלקטואליות של אדם עם מגבלה ועשוי לנתב אותו להשתלבות מלאה בעולם התעסוקה. יחד עם זאת אוסיף שכאשר למדתי את שני התארים (בשתי אוניברסטאות שונות) קיבלתי את מלוא ההתאמות וההנגשה לאורך כל שנות לימודי התארים ללא כל עלות. כמו כן, איני יודעת מהו הסטטוס של הסטודנטים בפוסט הנ"ל מבחינת זכויותיהם בביטוח לאומי, אבל מניסיון אישי אני יודעת שמי שזכאי לתכנית שיקום בביטוח לאומי, זוכה למימון לימודיו (לרוב קורסי לימודי תעודה או תואר ראשון, אך לא מעבר) ובמסגרת תכנית השיקום מקבל מימון שלם לשירותי תמיכה והנגשה. שוב, עצוב ומתסכל לקרוא שאלו הם פני הדברים, ואסור שכך יהיו, כל שכן כאשר מדובר ברכישת השכלה.

תודה על הארת הנושא. הדרך לעבודה מקצועית ומתגמלת, שממצה את היכולות האינטלקטואליות, עוברת עדיין ברוב המקרים דרך ההשכלה האקדמית. כמי שמלווה אנשים עם מוגבלות למציאת עבודה בהייטק וטכנולוגיה ... המשך קריאה

תודה על הארת הנושא. הדרך לעבודה מקצועית ומתגמלת, שממצה את היכולות האינטלקטואליות, עוברת עדיין ברוב המקרים דרך ההשכלה האקדמית. כמי שמלווה אנשים עם מוגבלות למציאת עבודה בהייטק וטכנולוגיה ונדרשת לא מעט לסוגיית הציונים הנמוכים יותר בתואר העלת כאן סיבות נוספות לפערים – או כמו שצוטט "לסטודנטים עם מוגבלות החיים קשים יותר גם ככה".
עצוב ומאד מובן שאנשים מפחדים להילחם על הזכויות החוקיות שלהם. מכעיס שמי שזו האחריות שלו מפר את החובה הזו.

הערה קטנה – המונח המכבד והמקובל הוא אנשים *עם* מוגבלות. בכתבה מופיע לסירוגין גם המונח בעלי מוגבלויות שאינו מקובל יותר – האנשים לא רכשו מיוזמתם את המגבלה וגם לא יכולים למכור אותה או להיפטר ממנה.

עוד 948 מילים ו-3 תגובות
אמיר בן-דוד
כל הזמן // יום רביעי, 24 ביולי 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־291 ללחימה ● 120 חטופים עדיין בעזה

נחשף תיעוד של החטוף מתן צנגאוקר לאחר החטיפה לעזה

עינב צנגאוקר: דורשת מנתניהו - צא ותכריז "תהיה עסקה" ● נתניהו לקרובי החטופים: "אנחנו בפני החלטה קשה מאוד"; נועה ארגמני: שמעתי אותך בשבי אומר שהמלחמה תהיה ארוכה - זה שבר אותי ● נתניהו ייפגש עם ביידן בבית הלבן ביום חמישי; ביום שישי ייפגש עם טראמפ בפלורידה וישוב לארץ במוצ"ש. לשכת נתניהו: "זו הייתה האפשרות היחידה"

עוד 60 עדכונים

למקרה שפיספסת

בין בארי לצומת עמיעד

כביש 34 (נתיבות-יד מרדכי) היה ריק יחסית. את הדרך עיטרו שלטים שמגלמים את המחלוקת העמוקה שאנחנו מצויים בה: "אין מצווה גדולה כפידיון שבויים", "לא עוצרים עד הניצחון", תמונות של חטופים ושלטים גדולים בכניסה לישובים: "קיבוץ נחל עוז, 15 הרוגים, 7 חטופים, ועדת חקירה עכשיו".

כל הנסיעה על הכביש היה רעש נורא, שלא הבנתי אם מקורו במטוסים שטסים מעלי, בפנצ'ר בגלגל או באיכות של הכביש. כל ציפור שעברה בשמיים נראתה לי במבט ראשון כמו מטוס.

בן 29 | ממובילי מחאת בחירות עכשיו ודורשינוי | סטודנט למדע המדינה, היסטוריה וחינוך | מחנך ופעיל ציבורי

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 622 מילים ו-1 תגובות

איראן מתקרבת לפצצה בזמן שארה"ב עסוקה בבחירות

ישראל הציגה לאמריקאים מודיעין חדש המצביע על סימנים מחשידים לחידוש "קבוצת הנשק" ● סביר שזו תהיה אחת הנקודות העיקריות בשיחה של נתניהו עם ביידן ● ספק אם לטראמפ יהיה קשב לנושא לפני סיום המלחמה בעזה ● התקיפה המרשימה של חיל האוויר בתימן אומנם הייתה בבחינת ניסוי כלים עדכני, אבל אף אחד לא משלה את עצמו שהיא תשנה את תוכנית הגרעין האיראנית ● פרשנות

עוד 830 מילים

תגובות אחרונות

כן, אפשר לשלב חרדים במרקם הישראלי

משברי הקורונה והגיוס היו לקו פרשת המים של החיבור בין הממסד החרדי למדינה. אותו קו גבול החוצה את חברתנו ומפריד בין יהודים חרדים לאחרים.

זהו שסע החוצץ בין המחויבים למדינה לבין הפטורים מכל חוב לה, בין המקבלים אותה לבין הדוחים אותה, בין התורמים לה לבין הנתמכים על ידה, בין המצייתים לחוקיה לבין המצייתים לחוקי ההשגחה העליונה ובין הממלאים את אסמיה לבין המרוקנים אותם.

מירון מנור צוקרמן התמחה בביטחון לאומי ובתוך כך שימש בעבר ובמשך שנים כסגן ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן וכמנהל "כנס הרצליה השנתי על מאזן הביטחון והחוסן הלאומי". בתוקף רקעו היה גם עוזר מזכיר "פורום אירופה-ישראל" ופעיל ב"פורום נאטו-ישראל".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
מסכים שגם המגזר הערבי והבדואי צריך להוות יעד למהפך.. מסכים שיש בו פונציאל רב למדינה. אבל אין, לדעתי, באפשרותינו ללכת על כל החזיתות בבת אחת ויש להתחיל בחזית היהודית, כצעד שאוליי יוביל, ב... המשך קריאה

מסכים שגם המגזר הערבי והבדואי צריך להוות יעד למהפך.. מסכים שיש בו פונציאל רב למדינה. אבל אין, לדעתי, באפשרותינו ללכת על כל החזיתות בבת אחת ויש להתחיל בחזית היהודית, כצעד שאוליי יוביל, בקצה הדרך, להפרדת הדת מהמדינה. מירון

עוד 1,060 מילים ו-2 תגובות

עקורים

חלק מהקהילות שפונו במלחמה כבר לא קיימות

מחקר של מרכז אדוה מצא כי חלק מהקהילות שפונו, פוזרו לכל עבר – ולמעשה כבר לא קיימות: "למדינה נוצר מרקם מרחבי וחברתי שונה עם השלכות מרחיקות לכת" ● חוקרות המכון מתריעות כי למדינה אין מידע מסודר על נדודי העקורים ותוכנית ריאלית לשיקומם ● "המדינה מגלגלת את האחריות על הרשויות המקומיות. היא צריכה להיכנס לתמונה ולסייע להן"

עוד 1,828 מילים

רכישות מטוסי חמקן F-35 נוספים ושדרוגם בישראל

הניסיון שנאסף על ידי חיל האוויר הישראלי בשימוש במטוס הקרב חמקן F-35 כדי ליירט מל"טים חמושים ששוגרו על ידי איראן ושלוחיה, יביא לשינויים נוספים במטוס זה המשמש את חיל האוויר.

חוזים לרכש של 50 מטוסי F-35, שתי טייסות, נחתמו על ידי ישראל. עד היום סופקו 39 מתוכם. הצפי הוא שכל ה-50 יגיעו עד סוף 2025.

אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 422 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

המל"ל נמצא במרוץ נגד הזמן בניסיון להכין את משק האנרגיה למלחמה רב־זירתית ● הכיוון: חבילת אנרגיה מתחדשת שתאפשר עצמאות אנרגטית למפעלים חיוניים ומרכזי קליטה בערים ● הבעיה: חסמים בירוקרטיים ו"משרדי ממשלה הדבקים בתפיסות של גנרטורים ועוד גנרטורים" ● בלבנון חיברו 150 מרכזים רפואיים לאנרגיה סולארית בתוך 13 שבועות – אז למה בישראל הכול כל כך איטי?

עוד 1,041 מילים

נתניהו מגיע לארה"ב כשכל הקשב מופנה למרוץ לנשיאות

נתניהו אמור להיפגש עם ביידן ביום חמישי, למוחרת נאומו בקונגרס ● אפילו סגנו המיועד של טראמפ לא יגיע אליו בגלל עונת הקמפיינים ● גם הפגישות עם האריס וטראמפ עדיין מוטלות בספק ואף עשויות לדחות את חזרתו לארץ ● בוושינגטון אין לאף אחד ראש לתמרונים הפוליטיים של נתניהו, לרטוריקה ולפאתוס, כמו גם למהלכים שלו להחזיק את הממשלה שלו בחיים ● פרשנות

עוד 1,023 מילים ו-1 תגובות

מערכת אכיפת החוק, הייעוץ המשפטי מאז 67' וביהמ"ש העליון כשלו מלהציב בפני ממשלות ישראל מראה אמיתית וכנה בעניין עוצמת ההפרה של כללי המשפט הבינלאומי הנוגעת לכיבוש וההתנחלויות ● התגובה המהירה של פרופ' איינהורן, המקורבת לממשלת נתניהו, היא דוגמה מאלפת לגרסה הישראלית הייחודית של כללי המשפט הבינלאומי, שאינה מתכתבת עם שום גישה מקובלת ● פרשנות

עוד 858 מילים ו-1 תגובות

דילמת האסיר של נתניהו

נתניהו לא יכול להביא כל החטופים בפעימה אחת כפי שדורשים שותפיו בימין ● השבוע, כששלחו לו שמונה ח"כים ממפלגתו מכתב איום אם יעביר עסקה בפעימות, ראש הממשלה פלט: "מה הם רוצים ממני? אין בכלל הצעה כזו שעומדת על הפרק" ● שלל האיומים מסבכים את נתניהו דווקא כשהוא בדרכו לפגוש את ביידן, שיהפוך את עסקת החטופים למשימתו האחרונה בבית הלבן ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 865 מילים ו-2 תגובות

ההפגנה נגד בלווטניק הייתה קטנה, אבל פגעה בו איפה שהכי כואב לו

בעלי ערוץ 13 עשה דרך ארוכה כדי למחוק את זהותו כאוליגרך רוסי ולבנות לעצמו תדמית של פטרון האומנות הגדול של בריטניה ● אתמול, מול מוזאון הטייט מודרן שבניין הכניסה הוא על שמו של בלווטניק, קומץ מפגינים ישראלים ואנגלים - כולל כלב שניצל משכם - הזכירו לבריטים שבערוץ הטלוויזיה של בלווטניק בישראל, מתחוללת כרגע השתלטות פוליטית מלאה ● זה אפילו הגיע ל"גארדיאן"

עוד 752 מילים

פרישת ביידן היא שעת המבחן של הדמוקרטים

הנשיא האחרון שפרש לפני הבחירות היה לינדון ג'ונסון ב־1968 ● רוברט קנדי עמד לנצח אז בפריימריז, אך נרצח כמה שבועות לפני הוועידה הדמוקרטית בשיקגו ● ההיסטוריה מתעקשת לצחוק לכולם בפנים כי גם השנה הוועידה הדמוקרטית תתקיים בשיקגו ● ביידן ינסה לאחד את הדמוקרטים מאחורי האריס, שעומדת בפני מטרה כמעט בלתי אפשרית ● פרשנות

עוד 1,073 מילים
היום ה־290 ללחימה ● 120 חטופים עדיין בעזה

אלמנתו של יגב בוכשטב: "לא ככה זה היה אמור להיגמר"

צה"ל אישר כי יגב בוכשטב ואלכס דנציג, שנחטפו ב־7 באוקטובר, נהרגו בהיותם בשבי חמאס; בנו של אלכס דנציג: "זו לא הפקרות - זו בגידה" ● קצין צה"ל נהרג מפיצוץ רימון שלא במהלך פעילות מבצעית בעזה ● מסתמן כי פגישת נתניהו-ביידן לא תתקיים מחר; דיווח: נתניהו ביקש להיפגש עם טראמפ במהלך ביקורו בארה"ב ● הנשיא הרצוג: "אעניק לכל עסקת חטופים גיבוי מלא"

עוד 49 עדכונים

הפליטים הסורים בלבנון תקועים בלימבו

הפליטים הסורים בלבנון הפכו לשעיר לעזאזל, כזה שנוח לתלות בו את האשם במשברי המדינה – ונתקלים בעוינות גוברת מצד הממשלה והאזרחים ● עתה, כשהלחץ לגרש אותם למולדתם גובר, הם עשויים למצוא את עצמם שוב באזור עוין, להיעצר ולעבור עינויים קשים

עוד 1,452 מילים

הקיבוצניקים הצעירים שקנו 13 דירות בנהריה

ערב המלחמה חברי קיבוץ עירוני בני 30 וקצת נכנסו לדירות שכורות בנהריה – ולמרות המלחמה החליטו לרכוש דירות בעיר ● כל אחד הביא סכום שונה וביחד צברו כסף לעסקה של 23 מיליון שקל ● בראיון לזמן ישראל הם מספרים על שגרה בצל הטילים ("התעקשות על נורמליות"), החיים בשיתוף ("נעזרים בייעוץ כלכלי"), ההחלטה לעבור משכירות לדירות בבעלות ("זה מייצר השתקעות") – והתקווה לעתיד ("זה כבר לא אולי. אנחנו פה כדי לבנות")

עוד 2,455 מילים ו-1 תגובות

נתניהו בונה על המגזר שהרס כדי לחלץ את הכלכלה

יזמי Wiz לקחו חברה מאפס והפכו אותה לאימפריה בארבע שנים ● לעומתם ממשלת נתניהו קיבלה אימפריה – והצליחה לדרדר אותה למינוס בתוך פחות משנתיים, כולל פגיעה קשה בענף ההייטק ● עכשיו נתניהו שוקל להשתמש באותו מגזר שהרס כדי להציל את ממשלתו מהניהול החובבני שלה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אקזיט זה לא אומר שיש בוננזה של מיסי הון העסקאות האלה בדרך כלל מורכבות מהמרה של מניות חברת האקזיט במניות החברה הקונה כל ילד שעושה אקזיט ישר מקים חברת ארנק, עם כל קומבינציות המיסוי הנובעו... המשך קריאה

אקזיט זה לא אומר שיש בוננזה של מיסי הון
העסקאות האלה בדרך כלל מורכבות מהמרה של מניות חברת האקזיט במניות החברה הקונה
כל ילד שעושה אקזיט ישר מקים חברת ארנק, עם כל קומבינציות המיסוי הנובעות מכך

שמחון הוא תלוש וטמבל. אין לו מושג

עוד 709 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה