נושא
קומוניזם

"המשטר הרוסי לא נפל מהמשטר הנאצי"

אחרי שנים ארוכות של חיים תחת משטר סובייטי מדכא, האזרחים בלטביה עדיין נושאים את הצלקות ומפחדים להיות המטרה הבאה במלחמה של פוטין ● שאול אדר ביקר בבניין הקג"ב בריגה ושמע על החקירות, העינויים וההוצאות להורג של מתנגדי המשטר ● רגע לפני חגיגות 9 במאי, בריגה נערכים לפרובוקציות של אזרחים פרו־רוסים ומייחלים לניצחון אוקראיני

עוד 2,317 מילים ו-3 תגובות

דיוקן הדיקטטור כאיש צעיר

ההיסטוריון ברנדון גוטייה חקר את השנים הראשונות בחייהם של שישה מהדיקטטורים האיומים בעולם כדי להבין מה הופך ילד רגיל לחלוטין לדיקטטור רצחני ● בראיון לזמן ישראל הוא אומר: "אם אנחנו מבקשים למנוע פשעים נוספים נגד האנושות, אנחנו מוכרחים לחזור לשורשים"

עוד 1,323 מילים ו-1 תגובות

המטרה: דיקטטורה זמנית

ארגון נוצרי קתולי ניסה להפיל את הממשל האמריקאי במהלך מלחמת העולם השנייה, סייע למרגלים נאצים, תקף יהודים בבוסטון – ועדיין נחשב לפארסה היסטורית ● ההיסטוריון צ'ארלס ר' גלאגר מוכיח בספרו "הנאצים של כיכר קופלי" ש"החזית הנוצרית" היוותה איום אמיתי על אמריקה: "רציתי להראות עד כמה מסוכן הארגון הזה באמת היה"

עוד 1,733 מילים

הפרידה מבן האלמוות היא בשורה ליוון החדשה

שום דבר לא היה מובן מאליו ברגע הזה: פמיניסטית לוחמת זכויות אדם שהייתה לנשיאת הרפובליקה מקריאה הספד בקול שבור מעט, בכנסייה הגדולה של אתונה, בהלווייה שאורגנה על ידי המפלגה הקומוניסטית ● ובחוץ, מאות אלפים עומדים בדממה ומוחים דמעה ● במותו, כמו בחייו, מיקיס תאודוראקיס ממשיך להטביע חותם עמוק על מולדתו ● אבירמה גולן מביאה את סיפורו המופלא של היוצר, האידאליסט, הפטריוט, "הפרח שנבט בזיכרוננו הבוגר"

עוד 5,290 מילים ו-12 תגובות

ראיון המדריך למהפכה

הוא המשיך לצלם גם כשהבין שהוא עלול להיעצר ● הוא המשיך גם אחרי שחטף כדור גומי בראש ● הוא המשיך גם כשלידו הושלכו גופות מהחלון ● הבמאי קיווי צ'או תיעד את המחאה בהונג קונג עד שיצא לו מזה סרט תיעודי מרתק, "מהפכה של זמננו" ● עכשיו הוא מספר למה כל כך חשוב לא לפחד כלל

עוד 1,547 מילים

מיוחד סטלין כוכב עליון

בארצות הברית ובמערב אירופה, פסליהם של שליטים אכזריים וגזענים נופלים בזה אחר זה, וההיסטוריה מקבלת פנים ראויות יותר ● אבל ברוסיה ובמדינות ברית המועצות לשעבר מתרחש תהליך הפוך ● יוסיף סטלין - שהיה אחראי ישירות לרצח מיליונים מבני עמו - זוכה לתהילה מחודשת בחסות פוטין והכנסייה ● הצעירים אינם מכירים אותו, ומי שכן מכיר זוכר אותו כ"מנהיג חזק עם חולשות" ● קסניה סבטלובה על הרודן ששלח את סבה אל מותו, ועמד מאחורי עלילת הדם שהרסה את חייה של סבתה הרופאה

עוד 2,176 מילים ו-1 תגובות

פרופ' דן בן-כנען מתגורר בעיר חרבין, אחד ממוקדי ההתפרצות המחודשת של מגפת הקורונה בסין, ונצור בדירתו יותר משלושה חודשים ● השלטונות עוקבים אחר עוזרת הבית שלו בעזרת אפליקיצה מיוחדת, עבודתו כעיתונאי נתונה לפיקוח ולצנזור, והוא לא ראה את אשתו מינואר (היא נתקעה בארה"ב) ● אך הוא מלא הערכה לטיפול הסיני במשבר: "הדאגה לאזרח כאן היא הרבה יותר משמעותית מאשר בישראל הדגולה" ● ויש לו גם מסר לבנימין נתניהו

עוד 2,182 מילים ו-1 תגובות

הקומוניזם ואני קום התנערה, אח שלי

ב-5.3.53, שבמקרה היה גם יום מותו של סטאלין, "שמש העמים", התחולל בחדר האוכל של קיבוץ יד-חנה הקרב המיתולוגי על חדר-האוכל. 120 חברים-לשעבר של הגרעין המייסד, שפרשו מהקיבוץ עקב מחלוקת קשה על רקע "משפטי פראג" – כולם חברי מפלגת מפ"ם שהתיישבו לאחר הפרישה מהגרעין בנקודה שמצפון לקיבוץ המקורי – פלשו אל חדר-האוכל של יד-חנה כשהם חמושים באלות ובמקלות, במגמה לכבוש את המקום.

מולם התייצבו כעשרים חברי יד-חנה – שהיו חברי מק"י, המפלגה הקומוניסטית הישראלית – כשהם חמושים בטוריות ומגרפות ובכל הבא ליד. לאחר שהתעופפו במקום צעקות וקללות וחבטות קשות, ולאחר שניתזו במקום טיפות דם ושיניים התעופפו, ניצחו החברים מהפלג התומך במק"י והנקודה שנקראת יד-חנה נשארה בידיהם ונעשתה לקיבוץ הקומוניסטי הראשון והיחיד בישראל – תואר שבמשך שנים רבות גרם לנידויו החברתי והכלכלי של הקיבוץ בידי כל המוסדות הרשמיים ואף בידי התנועות הקיבוציות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
5
סליחה על התגובה הבלתי תואמת לתוכן דבריך, אך התמונה המעטרת את הפרסום (תמונה ממצעד אחד במאי 1949) מרגשת אותי בכל פעם מחדש. הדמות האוחזת בחלון המשאית הוא אבי, חודשים ספורים טרם לידתי. התמו... המשך קריאה

סליחה על התגובה הבלתי תואמת לתוכן דבריך, אך התמונה המעטרת את הפרסום (תמונה ממצעד אחד במאי 1949) מרגשת אותי בכל פעם מחדש. הדמות האוחזת בחלון המשאית הוא אבי, חודשים ספורים טרם לידתי. התמונה הפכה בשנה האחרונה מאד פופולרית והוצגה בהזדמנויות שונות. התמונה גם ליוותה את הערך אחד במאי בויקיפדיה. אבי היה קומוניסט בנשמתו וחבר פעיל במק"י. אני עדיין זוכר את צעדות אחד במאי בהן השתתפתי כילד וצעקתי עם כולם: "ידידות ישראל ברית המועצות" ו"מה שטוב לפועל טוב לישראל". בשנת 1959 השתתפתי ביד חנה בקייטנה של בנק"י (ברית נוער קומוניסטי ישראלי) ואם זיכרוני אינו מטעה אותי, הדריכה אותי בתו של טופיק טובי.
לילות שבת הוקדשו לשיחות עם נציג המפלגה הקומוניסטית שהביא עימו את עיתון "קול העם" שקראתי בשקיקה. אבא "הדביק" אותי בחיידק החברתי-כלכלי ולימים הפכתי לעובד סוציאלי והתמדתי בתפיסתי הסוציאליסטית שהוקנתה גם לילדי וגם לנכדתי הבוגרת בת ה-16, המשקיעה מזמנה בדור הצעיר של מר"צ.
תגובתי אינה תואמת שכן היא מכוונת לקרובי המשפחה של הדמות הניצבת בגאון על המשאית,
שהייתי שמח לקשר עימם.
ראובן

עוד 1,416 מילים ו-5 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה