כל היום פעלו בלמי הריסון וההפחדה. כל הטריקים המוכרים נשלפו מהמזווה. שמאל קיצוני. הסתה מאורגנת. גלישה לאנרכיה.

המדקדקים בעובדות מצאו פגמים שוליים בטענות שונות שהופצו ברשתות. מפיצי הבדיות הפיצו את מרכולתם המורעלת. ריקלין צעק סורוס. קובי אריאלי התלונן שהוא לא הגיע לפגישה. זוועה.

״ידיעות אחרונות״ ירה בעמוד הראשון את כל התחמושת הכבדה. הכותרת זעקה ״אנרכיה״. לצידה מפגין רעול פנים. אם הוא מוכר לכם, אתם יודעים מאיפה. לצידו פרשנות מתונה של נחום ברנע. והקלאסיקה: ״מחאת יוצאי אתיופיה יצאה משליטה״. בדיוק כמו הכותרת ״המחאה איבדה שליטה״ מקיץ 2012. אז העילה היתה חלון ראווה אחד שנשבר, אולי נופץ. היום הפאניקה מפני איבוד שליטה היא בגלל המחאה של אתמול, שלא היתה מנומסת.

שער עיתון ידיעות אחרונות – משמאל, ב-24 ביוני 2012. מימין, מה-3 ביולי 2019

״איבוד שליטה״ זו הדרך של ״ידיעות אחרונות״ לאותת לבורגנות הישראלית שהמחאה הזו לא שלה ושכדאי לשמור ממנה מרחק. כי אם קבוצות שלא אמורות להיפגש נפגשות ברחוב וכועסות ביחד, מי יודע איפה זה ייגמר?

כולנו אוהבים את אחינו יוצאי אתיופיה. בטח אוהבים. וברור שזה לא בסדר שהם סובלים מקיפוח ואלימות. וזה בטח לא בסדר שיורים והורגים בהם. אבל שלא יצאו חלילה משליטה. תראו מה קרה לזוג הנחמד שאיחר לחופה אתמול. זה מה שקורה כשמדינה יוצאת משליטה.

מחאת יוצאי אתיופיה בעקבות הריגתו של סלמון טקה (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

נהגי גוש דן מסתגלים במהירות לשינויים בחייהם. הפקקים השתרכו כבר בשלוש. אלפי נהגים נמלטו מוקדם מהמשרדים כדי לחמוק מהסיבוב השני של המחאה.

בחמש אחר הצהריים נערכו מאות שוטרים ואנשי מג״ב לקדם עוד ערב של זעם ציבורי, והיה ברור שהפעם צירי התנועה יישארו פתוחים.

הערב זה נגמר רק בכמה מאות מפגינים שניסו לחסום את דרך בגין ואחר כך נבלמו בדרכם לאיילון.

כוחות משטרה נערכים היום בצומת עזריאלי בתל אביב (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

כיפות שחורות. כיפות סרוגות. פעילי שמאל עם מגאפונים ועליהם מדבקות חד״ש. ש״סניקים עם חולצות לבנות וציציות. שחורי עור, לבני עור. להט בעיניים. קבוצות שכמעט שלא נפגשות בהפגנות במרכז תל אביב. כולם צועקים ביחד “צבע עור זה לא חשד סביר״ ו״שוטר אלים חייב להיות בפנים״.

זו היתה הפגנה קטנה ושקטה יחסית, בטח ביחס למה שראינו אתמול. יכול להיות שבאמת עברה בקבוצות הווטסאפ הרלבנטיות הודעה להרגיע הערב.

אבל הזעם ברחוב אמיתי והפעם הוא גם חוצה מחנות. והוא לא ייעלם לשום מקום.

כ-10,000 חיילים – אחד מכל 15 משרתים ישראלים שמשרתים בצה"ל, ישבו בשנה שעברה בכלא הצבאי. וזה עוד שיפור: ב-2015 נכלאו כ-18,000 חיילים.

בצה"ל אומרים כי מספר החיילים הכלואים ירד ב-15%, והמשך הכולל של תקופות המאסר שהם ריצו פחת בין 2016 ל-2018. ועדיין, מדובר בשיעור כליאה גבוה.

רוב הכלואים – רובם מקבוצות מיעוט בחברה הישראלית וממעמד סוציו-אקונומי נמוך – נשלחו לכלא בעקבות עריקות, נפקדות או עבירות משמעת קלות.

חיילים בכלא 4, 2018 (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

חיילים מהקהילה האתיופית מושלכים לכלא בסיטונאות: ב-2017, כ-4% מחיילי צה"ל היו ממוצא אתיופי, אולם בקרב החיילים הכלואים עמד שיעורם על 15.07%  מהנשים ו-10.78% מהגברים, כך לפי נתוני אגודת יהודי אתיופיה בישראל.

סוג העבירות הקלות שבגינו מגיעים רוב החיילים לכלא אינו מצריך העמדה בפני בית דין צבאי. במקרים אלה, השפיטה והענישה נתונות לשיקול דעתו של המפקד.

לדברי הסנגור הצבאי הראשי, אלוף משנה רן כהן, הנוהג הזה נותן כוח רב מדי בידיהם של הקצינים, שמשתמשים בכלא "כברירת מחדל, במקום כמוצא אחרון".

"עלינו להגביר את הפיקוח ולהפחית סמכויות של מפקדים", אמר כהן לגלי צה"ל, לאחר שהתחנה פרסמה את נתוני הכליאה האחרונים של הצבא.

"הסטטיסטיקה הזאת מעידה על בעיה רצינית", הוא אמר.

לדברי הסנגור הצבאי הראשי, הנוהג הזה נותן כוח רב מדי בידיהם של הקצינים, שמשתמשים בכלא "כברירת מחדל, במקום כמוצא אחרון"

לפי הודעת דובר צה"ל, ההליך של שפיטת חייל למאסר בידי מפקדו "מתנהל על פי חוקים ברורים ותוך שמירה על זכויות החיילים".

בגלצ דווח כי לאחרונה הקים אגף כוח אדם בצה"ל ועדה כדי לבחון את הסמכויות הניתנות בידיהם של מפקדים בהקשר זה, בשאיפה להגביל אותן.

אך צה"ל הכחיש את הדיווח, ואמר שלא הוקמה ועדה כזאת. לדברי הצבא, הוא נקט צעדים להפחתת עונשי מאסר לחיילים שהורשעו בבית דין צבאיים.

"צה"ל הטמיע מדיניות כליאה חדשה, שקובעת ארבע דרגות של כליאה בהתאם לחומרת העבירה. מדיניות זו הביאה, בין השאר, לצמצום משך תקופות המאסר ומספר החיילים הכלואים", נמסר מצה"ל.

"אולם צה"ל מעולם לא שקל ברצינות להוציא מידיהם של המפקדים את הסמכות להטלת עונשי מאסר, למרות הסכנה שיש בכך לשימוש לרעה, ולמרות הטיעונים נגד יעילות המאסר ככלי שיקומי".

תספורת לא תקנית

שיעורם של עונשי מאסר בצבא גבוה הרבה יותר משיעורם באוכלוסייה הכללית. בשנה שעברה, פרופסור למשפטים בועז סנג'רו העריך שחיילים נשפטים לעונשי מאסר בשיעור של פי 67 מאזרחים.

הפער העצום בין שיעורי הכליאה בצבא ובחברה האזרחית נעוץ בחלקו בטבעה של ההיררכיה הצבאית. הבוס שלך יכול לפטר אותך אם נעדרת מהעבודה, או אם הגעת בתספורת בלתי הולמת, אבל אינו יכול לכלוא אותך בשל כך.

חיילים בכלא 4, 2018 (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

לא כך בצבא – כפי שגילתה בחודש שעבר שני בלילטי, שנשפטה ל-20 ימי מחבוש לאחר שסירבה לפקודה לאסוף את שערה. מדובר צה"ל נמסר כי העונש לא ניתן רק בגלל התספורת, אלא משום שהעבירה הייתה חלק מסדרת בעיות משמעת.

בלילטי טענה שהשיער שלה היה קצר מכדי שתידרש לאסוף אותו. לאחר שהמקרה שלה נכלל בכתבה ששודרה ב"כאן", היא קיבלה שחרור מוקדם מהכלא.

הבעיות שמעלה מדיניות הכליאה של צה"ל מתגלות בבירור אם בוחנים את העבירה השכיחה ביותר שבעקבותיה מגיעים חיילים לכלא: היעדרות ללא אישור.

צבא אמנם אינו יכול לתפקד אם חייליו נוטשים את עמדותיהם כל פעם שמתחשק להם, אבל אותם מקרים של חיילים שעוזבים את בסיסיהם או לא שבים אליהם ללא אישור הם לרוב מעשים של ייאוש, שאין מאחוריהם כוונת זדון או מרד.

על פי סקר שנערך עבור הכנסת ב-2013, רוב החיילים שהואשמו בנפקדות או עריקות עשו זאת בשל בעיות כלכליות. נתון זה אושר במהלך השנים ע"י הצבא, שמצא כי נפקדים ועריקים רבים עברו על החוק כדי לעבוד או לעזור למשפחתם.

אותם מקרים של חיילים שעוזבים את בסיסיהם  ללא אישור הם לרוב מעשים של ייאוש, שאין מאחוריהם כוונת זדון או מרד

בשנה שעברה, קצין בכיר בצה"ל אמר ל"הארץ" כי יותר משני שלישים מהחיילים הכלואים זכאים להטבות מיוחדות מהצבא בשל מעמדם הסוציו-אקונומי הנמוך.

חיילים בעלי סיבה מוצדקת רשאים לקבל היתרים מיוחדים לעבוד מחוץ לשעות הפעילות שלהם בצבא, אבל התהליך לקבלת האישורים האלה עשוי להיות מורכב ומביך, היות שהוא דורש מאותם חיילים לחשוף את הרקע הסוציו-אקונומי שלהם.

כתוצאה מכך, חיילים רבים מוותרים על ההליך החוקי, ומפרים ביודעין את החוק הצבאי, כאשר אינם שבים לבסיס על מנת לעבוד לפרנסתם או לפרנסת משפחתם.

"אני עובד בקייטרינג ושיא העבודה שלי זה בקיץ, אז יש כל יום אירוע. זו תקופה שאני לא יכול לפספס גם במחיר של כלא. זה כסף שהמשפחה שלי מסתדרת איתו תקופה ארוכה", אמר אחד מאותם חיילים ל"הארץ".

חיילים בכלא 4, 2018 (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

לפי הסקר של הכנסת, הסיבה העיקרית לכליאת חיילים ממוצא אתיופי הייתה היעדרות בעקבות קשיים משפחתיים או כלכליים חמורים. באותה שנה, כמעט שליש מכלל החיילים ממוצא אתיופי ריצו תקופות מאסר בבתי כלא צבאיים.

צה"ל לא הגיב לשאלתנו ביחס למאמצים הנעשים בנוגע לשיעור הגבוה של עונשי מאסר לחיילים ממוצא אתיופי.

הכתבה פורסמה לראשונה ב-The Times of Israel