נושא
חוק ומשפט
הפרשה שנחשפה ב-The Times of Israel מגיעה לבית המשפט בארה"ב

"שקר, הטעיה, הונאה"

תרמית האופציות הבינאריות ארה"ב חושפת "שקרים רבים" של לי אלבז, פעילה ישראלית בתחום האופציות הבינאריות, לקראת פתיחת משפט הונאה ● בתביעה מתוארות שיטות הפעולה שאפשרו לנוכלים מישראל לגנוב מיליארדים מקרבנות ברחבי העולם ● "אלבז שיקרה ללקוחות על הרווחים שהם יכולים לצפות להם ועל ההשכלה, ההמלצות, הניסיון שלה ושל עובדיה - ואפילו על השמות והמיקום שלהם", טוענת התביעה

אילוסטרציה (צילום: Suebsiri/iStock)
Suebsiri/iStock
אילוסטרציה
עוד 2,015 מילים ו-1 תגובות

ליברמן: הסדר אזורי חייב לכלול גם את ערביי ישראל

בלעדי "הסכסוך שלנו הוא תלת-ממדי - עם מדינות ערב, עם הפלסטינים ועם ערביי ישראל. הסכסוך עם ערביי ישראל הוא הקשה ביותר" - כך הצהיר אמש יו"ר ישראל ביתנו, במפגש פרטי שנכחו בו כתבי "זמן ישראל" ● הוא חזר והצהיר: "לא אכנס לשום ממשלה עם החרדים ועם המשיחיים של סמוטריץ' ורפי פרץ" ● ובנוסף תקף גם את הליכוד ומירי רגב: "מפלגת כדאיניקים"

אביגדור ליברמן בחוג בית (צילום: שחר עזרן)
שחר עזרן
אביגדור ליברמן בחוג בית

כל פתרון מדיני עם הפלסטינים חייב לבוא כחלק מפתרון הכולל את מדינות ערב – ואת ערביי ישראל. כך הצהיר אמש שר הבטחון לשעבר אביגדור ליברמן.

"הטענה שאנחנו שולטים בעם אחר מהווה אי הבנה של תהליכים היסטוריים", אמר יו״ר ישראל ביתנו. "אין לנו סכסוך נפרד עם הפלסטינים, וכל מי שטוען זאת, לא מבין על מה הוא מדבר, או שהוא מטעה בכוונה תחילה.

"הסכסוך שלנו הוא עם העולם המוסלמי כולו, עם העולם הערבי כולו. הסכסוך  הוא תלת-ממדי – עם מדינות ערב, עם הפלסטינים ועם ערביי ישראל. והסכסוך השלישי, עם ערביי ישראל הוא הקשה ביותר".

אביגדור ליברמן בחוג בית (צילום: שחר עזרן)
אביגדור ליברמן בחוג בית (צילום: שחר עזרן)

ליברמן הופיע אתמול (שני) בחוג בית פרטי שנערך בביתם של חבריו הקרובים דוד ספקטור ורחלי גולדבלט. הוא תקף באותה הזדמנות את חברי הכנסת הערבים, גם במחיר אי דיוק קל בעובדות.

כך, למשל, חזר על הטענה כי יו״ר הרשימה המשותפת איימן עודה ״סרב להגיע להלוויה של שמעון פרס והגיע לאזכרה באותו שבוע של ערפאת״. הלוויתו של פרס התקיימה ב-30 בספטמבר 2016; עודה נשא דברים ברמאללה לזכר ערפאת ב-10 בנובמבר, יותר מחודש אחר כך.

״אותו איימן עודה סרב לחתום על הסכם עודפים עם מרצ בגלל שהם מפלגה ציונית״, המשיך ליברמן – למרות שהחתימה על הסכם העודפים טורפדה בלחץ נציגי בל"ד ברשימה המשותפת.

"כשאני רואה את חבר הכנסת יוסף ג'בארין נוסע השבוע להיפגש ולהופיע בבי.די.אס, אני חושב על זה שכל מדינה נורמלית הייתה מכניסה אותו מאחורי סורג ובריח.

"זה טירוף מוחלט".

אהוד אולמרט ומחמוד עבאס עם קונדוליסה רייס (צילום: פלאש 90)
אהוד אולמרט ומחמוד עבאס עם קונדוליסה רייס (צילום: פלאש 90)

ליברמן אמר עוד שכל הניסיונות להגיע להסדר עם הפלסטינים נידונו לכישלון מראש. "צריך להפיק לקחים, ואנשים לא מסוגלים להפיק לקחים.

"למה עד עכשיו נכשלנו להגיע להסכם עם הפלסטינים למרות הסכם אוסלו? מילא אני, אני מתנחל עם זקן, רוסי, ניחא. אבל היו ראשי ממשלה – פרס, שרון, אולמרט וברק – שניסו להגיע עם הפלסטינים להסכמים. עברו 25 שנה מאז הסכמי אוסלו ואי אפשר להציע לפלסטינים יותר מאשר מה שאולמרט הציע בוועידת אנאפוליס.

"כשאני ראיתי את ההצעה של ידידי אולמרט לאבו מאזן באנאפוליס קיבלתי חררה, חשבתי שהבן אדם דעתו נטרפה עליו. ועובדה שגם אחרי שהציע הכל – לחלק את ירושלים ולחזור לקוי 67 ולפנות את כל היהודים – כשהכל היה מוכן לטקס על מדשאות הבית הלבן, בשנייה האחרונה אבו מאזן אמר 'נייט'. ואבו מאזן היה מופתע ממה שאולמרט נתן, הוא לא האמין שיקבל הצעה כזאת, אבל בסוף אבו מאזן מבין שאין לו את המשקל הסגולי לבד להגיע לסופיות הסכסוך עם ישראל".

כשנשאל איזה פתרון, אם כך, הוא מציע, השיב ליברמן: "בלי המסלול הביליטרלי, הדו-צדדי, אין הסכם. חייבים להגיע להסדרה. 99 אחוז משפיכות הדמים במזרח התיכון – אין לה קשר לסכסוך הישראלי. כל יום נרצחים, נטבחים במזרח התיכון לפחות 400 איש, וישנם לפחות אלף פצועים, למי אכפת?

"ההסדר חייב להיות תלת-ממדי ובו זמני עם הליגה הערבית, עם ערביי ישראל ועם הפלסטינים. כל ניסיון להגיע עם הפלסטינים או עם ערביי ישראל להסדר בנפרד, ייכשל. צריך הסדר שיכלול את הערבים כולם"

"בסוריה 600 אלף איש נטבחו, השתמשו בגזים ובאמצעים כימיים, הייתה  הפצצה מאסיבית של בתי חולים – לאף אחד לא אכפת. 99.9 אחוז משפיכות הדמים באזור היא של מוסלמים בינם לבין עצמם, לכן אנחנו צריכים להגיע פה להסדר עם העולם הערבי כולו.

"וההסדר חייב להיות תלת-ממדי ובו זמני עם הליגה הערבית, עם ערביי ישראל ועם הפלסטינים. כל ניסיון להגיע עם הפלסטינים או עם ערביי ישראל להסדר בנפרד, ייכשל. אנחנו צריכים הסדר אזורי כולל שיכלול את הערבים כולם".

"לא אכנס לשום ממשלה עם החרדים"

במהלך המפגש, ליברמן חזר מספר פעמים על התחייבותו כי לא יישב בממשלה עם המפלגות החרדיות, והצהיר כי זהו נושא הליבה של ישראל ביתנו בבחירות הללו.

"אמרתי שלא ניכנס לשום ממשלה עם החרדים ועם המשיחיים. מה שהמדינה הזאת זקוקה לו זאת ממשלה לאומית רחבה: ממשלה של ישראל ביתנו, ליכוד וכחול לבן. כל השאר יהיה נטל. שלושת המפלגות האלה חייבות להסכים על קווי יסוד ומסגרת כללית ואז מי שירצה, שיצטרף.

אביגדור ליברמן בחוג בית (צילום: שחר עזרן)
אביגדור ליברמן בחוג בית (צילום: שחר עזרן)

"מה שמנסות המפלגות החרדיות זה לסגור את הסקטור שלהם. זאת הסתגרות ובדלנות. זאת מגמה הפוכה למה שאנחנו ניסינו להשיג כל השנים. אני גאה בזה שעשינו הכל כדי לשלב את כל הגל הענק הזה של מיליון עולים (מבריה״מ לשעבר) בחברה הישראלית ואני חושב שבמידה רבה הצלחנו ומצליחים. וכעת אנחנו פה נמצאים בצומת על גשר צר מאד. אפשר ליפול לצד אחד או לצד השני. חשוב שניפול לצד השני.

"יש כאן כמה קבוצות משיחיות לחלוטין, קנאיות לחלוטין. מדובר באנשים שלא רואים בעיניים ומובילים אותנו למקום לא נכון. אמרו לי: 'כשאתה מנסה ליצור חיבור בין הליכוד לכחול-לבן אתם פוגע בעצמך, כי הם לא יצטרכו אותך. הם יכולים לסגור עניינים עם החרדים'.

"יש כאן כמה קבוצות משיחיות לחלוטין, קנאיות לחלוטין. מדובר באנשים שלא רואים בעיניים ומובילים אותנו למקום לא נכון…אנחנו לא ניכנס לממשלה עם החרדים ועם המשיחיים של סמוטריץ' ופרץ. זאת התחייבות פומבית"

"ובאמת, אני רואה תחרות גדולה בין הליכוד וכחול לבן מי יתחנף יותר לחרדים. אני שמעתי כל השבוע שעבר את אנשי הליכוד וכחול לבן מתחנפים לחרדים. אז אני אומר שאנחנו לא ניכנס לממשלה עם החרדים ועם המשיחיים של סמוטריץ' ורפי פרץ. זאת התחייבות פומבית. לא בארבע עיניים".

ליברמן אף קרא למפלגות הציוניות להתאחד נגד המפלגות החרדיות. "מה שצריך לעשות בעניין החרדים זה להגיע לאמנה בין המפלגות הציוניות בנושא דת ומדינה, ולהגיד: 'זה מה שאנחנו מוכנים לתת, לא ניתן מילימטר יותר'.

"כעת החרדים משחקים בין כולם. כשהצענו את האמנה, גם כחול לבן וגם מפלגת  העבודה סירבו לחתום עליה. עד שהמפלגות הציוניות כולן לא יבינו שצריך להגיע לאמנה לאומית בנושאי דת ומדינה, שום דבר לא ישתנה. החרדים עושים 'מכרז של החשב הכללי' מי ייתן להם יותר. זה נוגד את תפיסת הציונות, שקמה כתנועת מחאה נגד הדת.

"אני מזכיר שתנועת ההשכלה חיכתה למשיח שיאסוף את היהודים לארץ ישראל, אבל התנועה הציונות נשענה על מנהיגים שהיו אפיקורסים מוחלטים כמו פינסקר ונורדאו והרצל וז'בוטינסקי שנסעו בשבת ואפילו אכלו כשר לפעמים. התנועה הציונית אמרה: 'אין לנו זמן לחכות למשיח אנחנו צריכים בכוחות עצמנו לאסוף את העם היהודי כאן'".

כשנשאל האם ייכנס לממשלה רחבה בראשות בנימין נתניהו, למרות שישראל ביתנו טוענת בכל הזדמנות כי ראש הממשלה נכשל, השיב ליברמן: "אני חושב שמי ששואל את השאלה הזאת מאד עוזר לביבי. כי ביבי מאד רוצה למקד את הקמפיין בשאלה מי יהיה ראש הממשלה. אני רוצה למקד את הקמפיין בשאלה איזו ממשלה זאת תהיה. אני חושב שהרבה יותר חשוב להקים ממשלה לאומית רחבה, גם אם יעמוד בראשה הליכוד עם ביבי.

"ביבי מאד רוצה למקד את הקמפיין בשאלה מי יהיה ראש הממשלה. אני רוצה למקד את הקמפיין בשאלה איזו ממשלה זאת תהיה"

"כשאתה אומר 'רק לא ביבי', אתה פשוט עוזר לו. כרגע אנחנו ניצבים מול יותר מדי אתגרים – גם כלכליים וגם ביטחוניים – ולכן חשוב מאד מבחינתי למקד את כל הקמפיין על השאלה איזו ממשלה זאת תהיה. אני לא רוצה שוב ממשלה עם סמוטריץ' ודרעי וגפני. אני לא רוצה את זה.

"אני חושב שחשוב לקבוע את העיקרון של שלוש המפלגות (ליכוד, כחול-לבן, ישראל ביתנו) ואני לא אכתיב לכחול לבן מי יהיה מועמד שלהם ואני לא אכתיב לליכוד מי יעמוד בראשו. אני חושב שצריך לתת לזמן לעשות את שלו".

"חברי כנסת תמהונים בליכוד"

ליברמן גם מתח באירוע ביקורת חריפה על מפלגת הליכוד של ימינו: "אתה מסתכל על התמונות בכנסת. בראשית ימי הכנסת אתה רואה את קדיש לוז ומנחם בגין. בכנסת ה-20 אתה רואה את אורן חזן ומירי רגב, וכל מיני אנשים מוזרים ותימהוניים כמו יהודה גליק, כמה כאלו. איך הגענו לכך? וזה משפיע על כל החיים. וזאת לא נוסטלגיה, אתה פשוט מסתכל על הדמויות מהכנסת הראשונה עד הכנסת 20, הכיוון הוא לא טוב, זה ברור.

אורן חזן ומירי רגב (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
אורן חזן ומירי רגב (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)

"הליכוד זה לא ימין, וביבי זה לא ימין ולא שמאל, זה לא מרכז. זה סתם כדאיניק. והליכוד היום הוא סתם מפלגה פופוליסטית, כדאיניקית. אותו הדבר סמוטריץ' ורפי פרץ. הם לא ימין. הם שותקים כשביבי משלם פרוטקשן לחמאס, כשהוא מפחד לפנות את חאן אל-אחמר וסוסיה, כשהוא מכשיל עונש מוות למחבלים, הם כולם שותקים.

"הליכוד זה לא ימין, ונתניהו זה לא ימין ולא שמאל ולא מרכז. זה סתם כדאיניק. הליכוד היום זה סתם מפלגה פופוליסטית, כדאיניקית"

"גם מבחינה דתית, הכל כדאיניקי היום. בשנות החמישים הרב צבי יהודה קוק והבן של ז'בוטינסקי תרמו כסף לליגה למניעת כפיה דתית בישראל. וזה כל ההבדל. רק תאר לעצמך היום את הרב לאו או הרב יוסף מצטרפים לארגון כזה.

"גם כשאני מדבר על השירות המשותף וכל מה שהצבא עובר, כשמדברים על השירות המשותף: השירות המשותף התחיל בהקמת הנח"ל ב-48. השותפה המרכזית בהקמת הנחל הייתה בני עקיבא.

"וגם בתולדות עם ישראל – השופטת, המצביאה במקורות הייתה דבורה הנביאה. ואתה מסתכל אחר כך בכל ההיסטוריה: שרה גיבורת ניל"י, הצנחנית חנה סנש.

"וגם עכשיו, כשהייתי שר הביטחון, ראיתי את לוחמת מג"ב הדר כהן שנהרגה בפעולת טרור אבל הצליחה למנוע הרג המוני. ותסתכלו על הבחורה שהייתה מכונאית מסוקים מוטסת שנהרגה במלחמת לבנון השנייה. תמיד הנשים היו לוחמות בהיסטוריה היהודית ונתנו את ההשראה.

"אני תמיד מתווכח עם החרדים שאומרים 'אסור לשרת בצהל'. רוב גדולי ישראל שירתו בצה"ל. דוד המלך לא לחם? יהושע בן-נון היה יהודי פחות טוב מליצמן או גפני? רש"י עבד במשרה מלאה, הוא מבין פחות מהרבנים היום?

"היום אנחנו רואים כל מיני באבות, הכל עבודה זרה, אין קשר ליהדות. אז אנחנו עוברים תהליכים מוזרים בנושאי דת, בפוליטיקה, הכיוון הוא לא נכון. וההשתקפות לכך היא בכנסת ובהרכב שלה קודם כל. חייבים להילחם בזה".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,400 מילים
  • שוטרים מבצעים מעצר במהלך מחאת יוצאי אתיופיה (צילום: AP Photo/Oded Balilty)
    AP Photo/Oded Balilty
  • מחאת יוצאי אתיופיה בעקבות הריגתו של סלמון טקה (צילום: אדם שולדרמן/פלאש90)
    אדם שולדרמן/פלאש90
  • לווייתו של סלמון טקה (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)
    יונתן זינדל/פלאש 90
  • מחאת יוצאי אתיופיה בעקבות הריגתו של סלמון טקה (צילום: אדם שולדרמן/פלאש90)
    אדם שולדרמן/פלאש90
  • מחאת יוצאי אתיופיה בעקבות הריגתו של סלמון טקה (צילום: אדם שולדרמן/פלאש90)
    אדם שולדרמן/פלאש90
  • מחאת יוצאי אתיופיה בעקבות הריגתו של סלמון טקה (צילום: אדם שולדרמן/פלאש90)
    אדם שולדרמן/פלאש90

לפעול או לא לפעול? דילמת השוטרים שאינם במדים

עו"ד פיני פישלר, לשעבר קצין במשטרת ישראל: "צריך נוהל שיגדיר את תפקודו של שוטר שאינו בתפקיד" ● "אם שוטר נתקל באזרח שמסכן חיים, הוא צריך לפעול לפי נוהלי הפתיחה באש - ולא להמציא נהלים" ● עו"ד קובי חן, לשעבר בלש במשטרה: "אם יהיה נוהל שיכבול את ידי השוטרים שאינם במשמרת, הם עלולים להקטין ראש ולא להתערב"

האירוע שהוביל למותו של סלומון טקה, כפי שעולה מחקירת מח"ש בעקבות האירוע (המאשרת את המידע באתר זמן ישראל),  החל כאשר השוטר שהרג את טקה התערב בקטטה אלימה בינו לבין נערים אחרים, וזאת, לאחר שנקלע לאותה גינה ציבורית במקרה, ושהה שם עם אשתו וילדיו שלא בתפקיד.

השאלה המתבקשת מאירוע כזה היא, לפיכך, האם יש נוהל שמסדיר את פעילותם של שוטרים ושוטרות שאינם בתפקיד, שנקלעים במקרה לאירוע אלים או פלילי? האם יש פעולות שהם חייבים לעשות וכאלה שאסור להם לעשות?

לפי פקודת המשטרה אין בכלל אבחנה בין שוטרים בתפקיד או בסיור וכאשר אינם בתפקיד. בפקודת המשטרה (סעיף 15) כתוב: "שוטר, כשהוא בישראל, רואים אותו, לכל עניין שבפקודה זו, כנמצא תמיד בתפקיד". בפקודה מפורטים נהלים (סעיף 4-5) למקרה ששוטר "מצא כי קיים חשש ממשי לפגיעה חמורה בביטחון הנפש או הרכוש", בלא אבחנה בין שוטרים בתפקיד ושאינם בתפקיד.

הפקודה מפרטת (סעיף 5ב' והלאה) את חובותיו של שוטר שאינו במדים: להזדהות ולהציג את תעודת השוטר שלו "למעט במקרים שבהם הזדהות עלולה לסכל את ביצוע הסמכות ולפגוע בביטחונו של השוטר או כל אדם אחר". ואולם, לא כל השוטרים שאינם במדים אינם בתפקיד – המשטרה מפעילה לעתים "סמויים", כלומר שוטרים שנמצאים בתפקיד ללא מדים.

במשטרת ישראל לא ענו ישירות לשאלה, אם יש נוהל שחל על שוטר שאינו נמצא בסיור, במשמרת או בתפקיד כלשהו, ונקלע לאירוע אלים או פלילי, בזמנו הפנוי, אלא הסתפקו בהבהרה: "מעמדו של השוטר וסמכויותיו אינם מוגבלים לשעות העבודה בלבד. כך גם לגבי סמכות המעצר והשימוש בכלי ירייה במצב של סכנה לשלמות גופו או חייו שלו ושל הסובבים אותו, הכל בהתאם לפקודות ולנהלים".

מתאבלים אוחזים בתמונותיו של סולומון טקה (צילום: Meir Vaknin/Flash90)
מתאבלים אוחזים בתמונותיו של סולומון טקה (צילום: Meir Vaknin/Flash90)

"שום נוהל לא יגיד שלשוטר בחופשה מותר לירות לרצפה"

עורך הדין הפלילי פיני פישלר, ששימש בעבר כקצין חקירות במשטרה, אומר ל"זמן ישראל": "אין דבר כזה שוטר בתפקיד. שוטר הוא שוטר, 24/7, גם אם הוא נקלע לאירוע בזמן חופשה. היו הרבה מקרים שבהם שוטרים שנקלעו לאירועים במקרה ושלא בתפקיד הצילו חיים של אזרחים ותפשו עבריינים, וככה צריך להיות.

"כעיקרון, על שוטר שלא בתפקיד חלים בדיוק אותם נהלים שחלים על שוטר בתפקיד. זה ששוטרים לא תמיד עובדים לפי הנהלים זה המצב והפרצוף של משטרת ישראל כיום".

לדברי פישלר, "אם שוטר נתקל באזרח אלים שמסכן חיים הוא צריך לפעול לפי נוהלי הפתיחה באש ולא להמציא נהלים משלו בגלל שהוא לא בתפקיד או חושש ממשהו. הוא צריך לירות באוויר, ולא לרצפה, ושום נוהל לא יגיד ש'לשוטר בחופשה מותר לירות לרצפה'".

אבל יש הבדל בין המצבים שבהם נמצאים שוטרים בתפקיד ומצבים שנקלעים אליהם שוטרים שלא בתפקיד. אתה חושב שהעובדה שאין נוהל שמגדיר את הפעילות של שוטר ש"נקלע לתפקיד" היא המצב הרצוי והנכון?

"זה בכלל מצחיק לדבר על משטרת ישראל היום בתור 'המצב הרצוי והנכון'. המצב שבו משטרת ישראל נמצאת עכשיו הוא המצב הלא רצוי והלא נכון. ובוודאי שכדאי שיהיה נוהל. צריך נוהל".

פיני פישלר (צילום: באדיבות המרואיין)
פיני פישלר (צילום: באדיבות המרואיין)

"הזעקת תגבורת, למשל, היא דבר קריטי לשוטר שנקלע לאירוע לבד. אני הייתי בסיטואציות שנקלעתי אליהן לבד בתור שוטר, ולא היססתי אף פעם להזעיק תגבורת, זה דבר חשוב שחוסך סיכון גם לשוטר וגם לאזרחים, וצריך להבהיר את זה במיוחד לשוטרים שאינם בתפקיד".

"אבל האמת היא, שאני מתקשה לצפות ממשטרת ישראל שתשנה פתאום את הנהלים שלה. למשטרה כיום אין ביקורת עצמית והיא לא פתוחה לשינויים. בכל פעם שקורה משהו, שיש פאשלה, הם מתחילים לדבר על 'חידוד נהלים' כאילו שהם איזו חברה למחדדים. המשטרה כיום עסוקה בדוברות במקום בשיטור".

"גם אם יהיה נוהל שיחייב שוטרים במקרים כאלה להזעיק עזרה במהירות, זמני התגובה של המשטרה כל כך גרועים שספק אם העזרה תגיע בזמן. המשטרה דומה כיום לחברה על סף פשיטת רגל, וזה לא זמן טוב לשאול שאלות טובות על נהלים חדשים", מסכם פישלר.

"נהלים? לא טוב, שוטרים שלא בתפקיד בכלל לא יגיבו"

קובי חן, עורך דין ומגשר ששימש בעבר כבלש משטרה, סבור שאין צורך בנוהל לפעילותם של שוטרים מחוץ לתפקיד, ושנוהל כזה יכול אף להזיק.

"אין דבר כזה שוטר שלא בתפקיד ולא צריך להיות. על שוטרים מוטלת החובה לפעול כשוטרים לאורך כל שעות היום", אומר חן, "יש הבדל בין שוטר סיור במדים לשוטר שאינו לובש מדים, ועל שוטר שאינו במדים חלות חובות שאינן חלות על שוטר במדים, כמו חובה להזדהות.

"אבל לדעתי אין אפשרות לעשות נוהל שלם שיסדיר את פעילותו של שוטר שאינו בסיור או במשמרת. יש כל כך הרבה תסריטים שיכולים להתרחש בסיטואציות כאלה שאי אפשר לעשות נוהל שיחזה את כולם", אומר חן.

יש סיטואציות שייחודיות לשוטר שלא נמצא בסיור. הוא לבד, המשטרה לא מעודכנת בעובדה שהוא שם ואי אפשר לשלוח לו תגבור מיידי אם הוא לא מודיע על האירוע שנתקל בו, וזאת עובדה שיכולה לסכן חיים של השוטר ושל אנשים אחרים, עוברי אורח, עבריינים וקרבנות עבירה. אתה לא חושב שצריך נוהל שיחייב את השוטר להזעיק עזרה מיד?

"זה מאוד תלוי בסיטואציה. יש מקרים שנשקפת בהם סכנת חיים ברורה לאנשים שנמצאים ליד השוטר והעדיפות העליונה היא קודם כל להתערב ורק אחר כך לנסות להזעיק עזרה. זאת דוגמה טובה לבעיה עם נהלים למצבים האלה".

"יש מקרים שנשקפת בהם סכנת חיים ברורה לאנשים שנמצאים ליד השוטר והעדיפות העליונה היא קודם כל להתערב ורק אחר כך לנסות להזעיק עזרה. זאת דוגמה טובה לבעיה עם קביעת נהלים מיוחדים למצבים האלה"

גם שוטרים במדים ובסיור נתקלים בהמון מקרים ובכל זאת יש נהלים ברורים שמסדירים את פעילותם.

"אם יהיה נוהל שיכבול את ידיהם של שוטרים שאינם במשמרת הם פשוט לא יתערבו. הם לא יסתכנו ולא יסכנו את המשפחה שלהם כדי שלא ייחשפו אחר כך לבירורים ולתביעות. הרי הם לא מתוגמלים על מילוי החובה הזאת, ולרוב אף אחד לא ידע שהם היו שם, הם עלולים להקטין ראש ולא להתערב. אני מעדיף שוטרים שלא יחששו להתערב, אלא יתערבו ויצילו חיים גם תוך סיכון עצמי".

קובי חן (צילום: סיגל איילנד)
קובי חן (צילום: סיגל איילנד)

"הבעיה של המשטרה, בנושא הזה כמו בנושאים אחרים, היא לא היעדר נהלים אלא מחסור בכוח אדם", אומר חן. "שוטר שנקלע לאירוע ומפעיל שיקול דעת סביר ממילא יזעיק תגבור כמה שיותר מהר ואם יש סכנה יתערב בעצמו כמה שיותר מהר. אבל אם למשטרה לוקח כמה דקות טובות להיענות לקריאות דחופות השוטר לא יכול להסתמך על התגבור ויצטרך לסמוך רק על עצמו ושום נוהל לא יעזור לו בזה.

"והכי חשוב", מסכם חן, "ברוב האירועים האלימים, אין, כמובן, שוטר שנקלע לשם במקרה, ואם האזרח לא יוכל להזעיק את המשטרה במהירות ברוב המקרים לא 'ייפול עליו מהשמים' שוטר שלא בתפקיד ויציל אותו".

תגובת משטרת ישראל

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "בהתאם לערכי המשטרה, מצופה מכל שוטר, גם כשאינו בתפקיד, לפעול באופן אקטיבי ולמנוע פשיעה חמורה ופגיעה בנפש. שוטר שאינו לבוש מדים, המשתמש בסמכויות כשוטר כלפי אזרח שלא בתפקיד, נדרש להזדהות ולדווח על כך בהתאם. לא בכדי, בעבר היו דוגמאות רבות של מקרים בהם פעולתם של שוטרים שלא היו בתפקיד מנעו פשיעה חמורה, פגיעה בנפש או ברכוש והצילו חיי אדם".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,015 מילים
משמאל: גרנט גוצ'ין, יונאס נורייקה, המואשם בשיתוף פעולה, ונכדתו סילביה פוטי (צילום: Courtesy, ארכיון סילביה פוטי)
Courtesy, ארכיון סילביה פוטי

מלאך או שטן הגיבור הלאומי של ליטא מואשם ברצח אלפי יהודים

יונאס נורייקה, שהוצא להורג ע"י הסובייטים, הוא הגיבור הלאומי של ליטא ● אבל נורייקה גם רצח אלפי יהודים בשואה ● חוקר יהודי שנורייקה רצח את משפחתו, ונכדתו של האיש, יצאו למאבק להכרה בפשעיו ● אחרי שנכשלו במערכה הראשונה, הם נערכים לערעור בעליון

עוד 1,151 מילים

תכנית ההתפצלות: הגיע הזמן לחלק את שטח ישראל בין המגזרים השונים

חרדים וחילונים בירושלים, 2016 (צילום: Zack Wajsgras/Flash90)
Zack Wajsgras/Flash90
חרדים וחילונים בירושלים, 2016

אין לי בפייסבוק חברים מהימין.

גם במציאות שמחוץ לפייסבוק, בעצם, אין לי כאלה, עכשיו כשאני חושב על זה.

הסיבה שאין לי חברים מן הימין בפייסבוק היא שאינני מאשר אותם. אני נכנס לפני כל אישור של חבר חדש לדף הבית של הפונים ומנסה להבין מתוך הסטטוסים שהם מעלים והעלו בעבר, לאן פניהם מועדות ומה מגמת הדברים, ואם אני מגלה שם שמץ מן המאפיינים שבקריטריונים הפרטיים (והבלתי מחייבים) שלי מוגדרים כ"ימין", אני מוחק את הבקשה ועובר הלאה.

בהמשך, היה ומסתבר לי לאחר אישור חברים חדשים שפה ושם הצליח מישהו עם נטיות ימניות להתגנב לחברות אתי – חברות שאיננה מציאה גדולה, אני כבר יכול לומר לכם – אזי אני מאנפרנד אותו או אותה במיידי ולא נודע כי בא אל קרבי.

ככה זה.

מכאן ניתן להבין שאינני מאמין גדול בחארטות מהסוג הקרוי "הידברות", "החלפת דעות", "שכנוע", ושאר מרעין-בישין שאנשים מפזרים באוויר כמו שמפזרים יודיד-הכסף בין העננים.

במקרה הנדון פה גשם אמיתי לא יירד מזה, רק אותו גשם חומצי חורך שאיננו נותן חיים ואינו מאפשר אותם. גשם של קלישאות וציטטות ישנות במקרה הטוב, וגשם של קללות במקרה הפחות טוב, שהוא המקרה היותר מקובל במקומותינו כיום.

מרבית הדיאלוגים בנושאים פוליטיים שפגשתי במהלך חיי היו מורכבים משני מונולוגים. כשהתחלתי להקשיב למונולוגים הללו – משני הצדדים – השתכנעתי יותר ויותר שהדברים הנאמרים אין להם קשר לעובדות המציאות הממשית – תהיינה אלה אשר תהיינה – אלא הם נאמרים מעומק ליבו ונפשו של הדובר ומהמציאות כפי שנבנתה והצטיירה במוחו.

אל מה שקורה במוח ההוא ניתן להגיע, לפי הבנתי, רק באמצעים נוירולוגיים משוכללים או פסיכיאטריים עמוקים או תרופתיים, כולל מכות חשמל ברמת וולטאז' כזו או אחרת, אבל מעט מאוד באמצעי היומיומי הכי זמין, דהיינו – באמצעות מילים.

מעט מאוד ידוע לנו על המועד בו החלה השפה להתפתח ולהפוך שימושית. אי-ידיעה זו נובעת בעיקר מכך שבין המאובנים מהם מתאפשר לנו ללמוד על התפתחותם של זני אדם קדומים כגון האוסטרלופיתקוס, ההומו-ארקטוס, ההומו האביליס וההומו-סאפיינס, לא נמצאו הקלטות מאובנות של קולות אנושיים משוחחים. אפילו לא נוהמים (מה שמעלה את התהייה אם דינוזאורים באמת השמיעו קולות דומים למה שאנחנו רואים בסרטים הוליוודיים, מאחר ואין לנו כל אינדיקציה לדעת זאת, כולל אם השמיעו קולות בכלל).

ניתן להניח עם זאת שבעת היציאה והתזוזה של ההומו-סאפיינס ממרכז אפריקה בדרכו לכבוש את כל שאר העולם, תזוזה שתחילתה מוערכת במועדים שבין לפני 70 אלף שנה לבין לפני מאה אלף, כבר היה הגזע האנושי מצויד בשפה. לפני מאה אלף שנה נחשב למועד מאוחר ביותר. גם מאתיים אלף, לצורך העניין.

עד שהתפתחה השפה המילולית, הסימבולית, התפיסה האנושית של מצבים ורגשות הייתה בעיקרה וויזואלית – תמונות במוח, בתודעה ובדמיון – ומחוברת למערכת הלימבית, הריגשית-בסיסית, שאין בינה לבין אינטליגנציה ולא כלום.

המערכת הזו עדיין פועלת גם כיום ברקע הדברים, כפי שפעלה אז, כשהיא מכתיבה רבות מפעולותינו, בעוד שהמערכת הכביכול-רציונלית, זו המבוססת על מרכז הדיבור, מרכז ברוקה שבמוח, ועל פעילות של האונה הקדם-מצחית שבמוח, היא מערכת מאוחרת מאוד יחסית בהתפתחות הגזע האנושי, והיא בדרך-כלל מייצרת את האליבי המילולי להחלטות שייצרה המערכת הלא-מילולית.

הרגשית, אם תרצו.

זה לא אני – על הגילוי שבחירות של אנשים אינן רציונליות ומבוססות על מערכת לא-מודעת קיבל פרופ' דניאל כהנמן פרס נובל לכלכלה.

ב-14.9.2014 פורסמה ב-ynet ידיעה לפיה לגנטיקה תפקיד חשוב עד מהותי בקביעת עמדתו החברתית והפוליטית של אדם במהלך חייו. הידיעה ציטטה מתוך ספר מחקרי של אנתרופולוג אמריקאי בשם אשרמן, שעקב אחר מחקרים בנושא זה שבוצעו על זוגות של תאומים זהים.

אם לתמצת את טענתו של אשרמן (המחוזקת על ידי הגנטיקאי גיל עצמון בראיון בתאריך שלמעלה לאחד מערוצי החדשות), אין שום טעם שאשב לשיחה עם מצביע ימין כלשהו ואנסה לשכנע אותו בצדקת עמדותיי בנושאים שונים – ולהפך: חבל על זמנו שיבזבז עלי.

שיחה בינינו לא תיגע במקומות הרלוונטיים במוח בהם העמדות שלנו נוצרו.

את זה, אגב, ידעתי עוד לפני שקראתי ולו מחקר אחד בנושא – סתם מ-65 שנה של שיחות עם אנשים אחרים.

וכל זה בסדר מצדי – אני חסיד גדול של רב-תרבותיות: שכל אחד יחשוב מה שהוא רוצה ויאמין במה שהוא רוצה ויחיה לפי זה. שכל אחד יאמין באלוהים שבחר לעצמו ויקשיב למוזיקה המועדפת עליו ויאכל מה שנראה לו כמעדנים ויתלבש איך שהוא רוצה, רק רבאק – אל תערבבו אותנו זה בזה.

ב-1848 ידעה אירופה את "אביב העמים" – לאומים נפרדו זה מזה והגדירו עצמם על בסיס שפה, עבר משותף, דת או כל גורם אחר שנראה לבני הקבוצה המוגדרת, "העם", כרלוונטי להגדרתו העצמית והגדרתו בנפרד מעמים ולאומים אחרים.

כמעט כמו שמתחיל שוב לקרות באירופה כעת, אם כבר מדברים על זה.

אביב העמים ההוא נראה לי הגיוני לחלוטין – למה צריכים אנשים שאין להם מדורת שבט משותפת לשבת סביב המדורה הכבויה ולזרוק תפוחי אדמה אחד על השני, במקום להניח אותם על הגחלים וליהנות מזמן האיכות שלהם יחד?

או במונחים יומיומיים – על מה ולמה, לכל הרוחות, צריכים איש ימין שדעותיו מאוסות עלי ודעותיי מאוסות עליו, יחד עם חרדי שמואס בשנינו ולפחות אחד משנינו מואס בו קשות בתמורה, יחד ציוני-לאומי (לאומני?) שקורא לי "אחי" בלי שהתכוון לשמץ ממה שהמושג מגדיר – על מה ולמה אנחנו צריכים לחלוק באותה סירה ולהפליג בה בים שיכול היה להיות שקט ורגוע, ותחת זאת בזכות עוינותנו ההדדית הפך לים סוער?

הרי במדינה הזו לא חי יותר עם אחד, כמו שחלמו ודימינו אנשים שפעם היה ביניהם משהו משותף וכיום איננו עוד – כשדתיים-לאומיים מטיחים בי לפעמים שגישתי תביא למלחמת אחים, אני תמיד עונה: "אין סיכוי – אתם לא אחים שלי".

מלחמת אזרחים אולי כן.

ואיך לא? כמה זמן עוד ניתן יהיה ללחוץ קבוצות שלמות של אזרחים לחיות בדרך חיים שהיא מנוגדת לחלוטין לאמונתם? לכל מה שהם דוגלים בו?

ולמה לעשות את זה אם אפשר להיפרד?

תארו לכם שמדינה כמו ארצות הברית תחדל לחיות בשנאה תהומית בין שני מרכיביה העיקריים – דמוקרטים ורפובליקנים. דמיינו שתושביה יחדלו מהמחשבה החולנית, המעוותת, שכך נגזר ושזה המחיר של לחיות במדינה הזו.

ציירו בדמיונכם שהם מחלקים את המדינה של כ- 320 מיליון התושבים לשתי מדינות של 160 מיליון שבכל אחת מהן תיערכנה בחירות משל עצמה, ייבחר הנשיא שהתושבים רוצים בו, התושבים בשתי המדינות השכנות – USA ו-USB – יהיו מרוצים מעצמם וממה שקיבלו ולכל היותר, אם תעלה בהם קנאה ביחס לתושבי המדינה השכנה ואורח חייהם, יוכלו להכריז עליה מלחמה ולצאת להרוג באזרחיה, כמקובל בקרב חברות בני-אדם מהוגנות מאז ומתמיד.

כנ"ל אפשר לעשות זאת בישראל.

הנשיא ריבלין דיבר באחד מנאומיו על ארבעה שבטים – "שבטים" הוא ביטוי מכובס. הוא בא לגזור משניים עשר השבטים, שהיו כולם מבניו של יעקב, ועל כן יש בכך כדי לרמז על הקלישאה הקרויה "כולנו אחים".

אנחנו לא – יש כאן יותר מארבעה עמים ("שבטים") שכל אחד מהם יכול היה לחיות טוב יותר ללא האחרים – אולי למעט העם החרדי, שעלול לסבול מבעיה מסוימת של מימון, אבל זו בעיה שתיפתר מרגע שגם הוא יקבל מדינה עצמאית ויחיה מהמסים שמדינתו תגבה מאזרחיה, שצפוי שיקרה איתם כמו שקרה בקיבוצים שעברו הפרטה – פתאום כולם יצאו לעבוד.

המדינה היחידה מבין המדינות-הנגזרות-מישראל שעליהן אני מדבר, שגבולותיה די ברורים כיום, היא המדינה החילונית הרציונלית, שכנראה תתקיים בתחומי העיר תל-אביב, שכבר כיום היא סוג של נטע זר בישראל העכשווית, הכללית.

שאר העמים, או הישויות – שבהם החרדים והחילונים-רציונליים (הקרויים בטעות גם "שמאל") שכבר מניתי, וכן המתנחלים והציונות הדתית, הימין החילוני-מסורתי והערבים – יצטרכו להתקיים כמו הרשות הפלשתינית – ללא רצף טריטוריאלי אבל עם רצף רעיוני ואידאולוגי.

אם הפלשתינים מצליחים להסתדר בצורה כזו, אם הם נדרשים להסתדר בצורה כזו, לא ברור לי למה שלוש היהודיות החדשות לא תוכלנה להסתדר כך.

מה גם שעומד לרשותן הראש היהודי.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
קרלו שטרנגר וג'ד ידיד פירסמו כבר ב 2014 מאמר בשם ''חזון הקאנטונים'' ובו ההצעה (הגרועה לטעמי) הזו כולל פירוט אופנים להוצאתה לפועל. אם הכותב לא מכיר את המאמר אז כדאי לו ואם הוא מכיר אז חב... המשך קריאה
קרלו שטרנגר וג'ד ידיד פירסמו כבר ב 2014 מאמר בשם ''חזון הקאנטונים'' ובו ההצעה (הגרועה לטעמי) הזו כולל פירוט אופנים להוצאתה לפועל. אם הכותב לא מכיר את המאמר אז כדאי לו ואם הוא מכיר אז חבל שלא נתן קרדיט.
עוד 1,132 מילים ו-3 תגובות

הקמפיין של כחול-לבן: אחדות, ביטחון - ופיוס עם החרדים

בשבועות הקרובים ישיקו במפלגת כחול-לבן את קמפיין הבחירות באופן רשמי, ובתוכנית הפעם: מסרים חיוביים על בטחון ואחדות ● מה לא יהיה בקמפיין כמעט בכלל? סוגיות דת ומדינה ● המטרה: שלפחות מפלגה חרדית אחת תמליץ על בני גנץ בפני ריבלין ● פרשנות

ראשי כחול-לבן (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
יונתן סינדל פלאש 90
ראשי כחול-לבן

"השקט שלפני הסערה" אינה רק קלישאה, כשמדברים על מערכת הבחירות המנומנמת עד כה, ובעיקר כשדנים בכחול לבן של ימים אלה.

במפלגה לא קבעו תאריך יעד מדויק להשקת קמפיין הבחירות, אך הכוונה היא שזה יקרה בשבועיים הקרובים. על פי תכנית העבודה של המפלגה, בשבוע הבא יושלם איוש בעלי התפקידים, בעיקר בתחום ייעוץ התקשורת והפרסום.

השקת הקמפיין תכלול פרסום נרחב של הגרפיקה והמסרים העדכניים ברשתות החברתיות ובפלטפורמות נוספות. כשזה יקרה, מפלגות אחרות לא יוכלו להישאר מאחור, ומפלס הרעש יעלה משמעותית. מערכת הבחירות תיפתח רשמית.

F190617NRF14 (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
F190617NRF14 (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

1. ביטחון, ביטחון, ביטחון

בשיחות סגורות, ממשיכים חברי הכנסת של כחול לבן לתקוף את בנימין נתניהו במלוא העצמה, אך הקמפיין יבליט יותר מסרים חיוביים מאשר הקמפיין הקודם, בדגש על נושאים אזרחיים, המהווים מכנה משותף רחב.

הנטייה במפלגה היא לעסוק בחיזוק הדמוקרטיה ושלטון החוק, בכלכלה, בצמצום פערים בין פריפריה למרכז, ובשיפור השירותים הציבוריים.

אחד המסרים הנבחנים בימים אלה במשרדי המפלגה ברמת החייל בתל אביב הוא "להחזיר את הביטחון". ההקשר המיידי הוא המשבר עם עזה וסוגיות הביטחון הלאומי בכלל, אך המסר יורחב להקשרים נוספים: ביטחון בכלכלה (אגב הגירעון בתקציב המדינה והחשש ממשבר), ביטחון במערכות הבריאות והחינוך, וביטחון האזרחים בנוגע לדמותה ותפקודה של מדינה.

עומר ינקלביץ' (צילום: הדס פרוש פלאש 90)
עומר ינקלביץ' (צילום: הדס פרוש פלאש 90)

2. אחינו החרדים

מה לא יהיה בקמפיין כמעט בכלל? סוגיות דת ומדינה.

בכחול לבן רואים במפלגת העבודה ובמרצ שותפות טבעיות, מייחלים לממשלת אחדות עם הליכוד, וגם לא פוסלים את הימין החדש של נפתלי בנט.

הכל בהתאם לנסיבות. בדבר אחד מאוד בטוחים שם: יש לעשות כל מאמץ כדי שלפחות מפלגה חרדית אחת תמליץ על בני גנץ בפני הנשיא.

על הרקע הזה הגיעו ביום רביעי שעבר גנץ וחברי הכנסת יזהר שי ועומר ינקלביץ' לביקור ניחומים אצל סגן שר החינוך, מאיר פרוש, שישב שבעה על אחיו.

יום לאחר מכן התראיינו חברי הכנסת אלון שוסטר ויזהר שי באולפן תחנת הרדיו החרדית "קול ברמה", וקינחו בטשולנט עם אברהם רובינשטיין, שהוא לא רק ראש עיריית בני ברק, אלא גם מזכיר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.

בתחילת השבוע ביקר משה (בוגי) יעלון במשרדי רשת התקשורת החרדית "קו עיתונות", ומפגשים נוספים עם גורמים חרדיים מתקיימים באופן שוטף, אם כי לא לכולם ניתן פומבי.

לא כל המפגשים הם פוליטיים במוצהר, אך בכחול לבן מאמינים שככל שההיכרות תתרחב ותעמיק, יגדלו הסיכויים לשתף פעולה. במפלגה מעודדים מאמירות של חברי כנסת חרדים, שעל פי הנטען מעדיפים אותה במובהק על פני נתניהו.

מוסי רז (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
מוסי רז (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

3. המצע אותו מצע, הערבים אותם ערבים

מה שלא ישתנה בקמפיין הבא הוא מצע כחול לבן, שנכתב בהובלת חילי טרופר, יועז הנדל ועפר שלח. במצע המפלגה כתוב, בין השאר, כי אחד מיעדיה הוא עיגון "עקרון השוויון" בחוק יסוד, אך לא כל שוויון אלא "שוויון בזכויות הפרט". הסייג הזה אינו מקרי, והוא אינו רק יוזמה של תל"ם הימנית. גם יאיר לפיד חתום עליו.

באוקטובר האחרון הגישו מוסי רז וכמה מחבריו למרצ את הצעת "חוק יסוד: השוויון", המצטטת את הקטע ממגילת העצמאות על "שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור… בלי הבדל דת, גזע, מין… חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות".

ההצעה הורדה מסדר היום עוד קודם לקריאה הטרומית, ולא רק בגלל הרוב האוטומטי של הקואליציה, אלא בגלל התנגדות יש עתיד.

לפיד הסביר אז בשיחות סגורות, כי אינו תומך בעיגון השוויון בחוק יסוד באופן גורף, בגלל חשש מפגיעה בחוק השבות. סוגיה זאת ניתנת לפתרון באמצעות שריון חוק השבות כסעיף חוקתי "נצחי", כזה שאין דרך לשנותו.

זה לא יעלים לגמרי את אפליית האזרחים הערבים, אבל הכרה בשוויון מלא, כולל בזכויות קולקטיביות, כנהוג בכל דמוקרטיה מתוקנת ולפי רוח מגילת העצמאות, יצמצם אותה לרמה נסבלת.

חברי הכנסת של כחול לבן טוענים בכל הזדמנות נגד חברי הכנסת הערבים, "שאינם מקבלים את יהדותה של המדינה", אך לא ביררו אם עיגון שוויון הזכויות הקולקטיביות יסייע להפחית את המתח.

ראובן ריבלין (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
ראובן ריבלין (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

4. החוקה תמשיך לחכות

על הרקע הזה, דיונים שהתקיימו בכחול לבן לקראת הבחירות הקודמות על קידום חוקה לישראל, לא הבשילו למהלך ממשי. סיבה נוספת הייתה ההכרח להתמקד בכמה מסרים בודדים. אבל גורמים בכחול לבין מבינים כי למפלגה צריך להיות עניין רב בקידום מהלך החוקה, וזאת מכמה סיבות:

הסיבה הראשונה היא בידול. נכון להיום אין למפלגה מסר בולט שאינו "רק לא נתניהו" ושמירה על שלטון החוק, וגורמים במפלגה מודים כי מעבר לזה, ההבדלים בינה לבין הליכוד מזעריים. אם מתעקשים, אומרים שם, אפשר לומר שההבדל נעוץ בכך שאצלנו יש יותר שמאלנים.

נתניהו הצליח לשכנע קהלים רחבים שהמצב הכלכלי במדינה טוב, ובכל הקשור לעזה, רוב הציבור מבין שהטענות נגד הכנסת הכספים לרצועה הן פופוליסטיות. להוציא בצלאל סמוטריץ' ודומיו אין גם כמעט מי שחושב שצריך לכבוש את הרצועה.

גם בתחום המדיני, שסביבו בנה נתניהו קמפיין שלם המציג אותו כעילוי בזירה הבינלאומית, קשה מאוד לכחול לבן להציע מסר חדש ומשכנע.

כל ניסיון לברר מהי תכניתה המדינית של המפלגה נתקל באמירות עמומות על יצירת הרתעה מול עזה באמצעות מכות כואבות, ומינוף ההרתעה למהלכים בגיבוי מדינות ערב המתונות והקהילה הבינלאומית.

מה הם אותם מהלכים? איש אינו מסביר. הרמז היחיד הוא התחייבות כללית במצע כחול לבן לקידום הכלכלה הפלסטינית. מה שכן ידוע הוא שהקווים האדומים של כחול לבן, כמו שמירה על ירושלים מאוחדת ועל הבקעה בריבונות ישראל, לא ימוססו את התסכול הפלסטיני. בכחול לבן מאמינים שיש לדחות את הפתרון המדיני בעשרות שנים, ושניתן לעשות זאת ועדיין להבטיח שקט ביטחוני.

סיבה שנייה היא הצורך להסדיר את יחסי הדת והמדינה ולקיים התחייבויות ממצע המפלגה, כמו הכרה בזרמים הלא-אורתודוקסיים, מימוש מתווה הכותל, החלשת מונופול הרבנות והפעלת תחבורה ציבורית בשבת בחלק מהאזורים.

במצע המפלגה נכתב כי הכרה ברפורמים ובקונסרבטיבים הכרחית לשיקום היחסים עם יהדות ארצות הברית, ולהשגת גיבוי מהמפלגה הדמוקרטית בהקשר המדיני.

סיבה שלישית לקידום חוקה היא האיומים על מערכת המשפט, החלשת שומרי הסף והשחתת הנורמות הציבוריות. דווקא משום שכחול לבן מבקרת את נתניהו בעוצמה כה גדולה על יחסו לשלטון החוק, היה אפשר לצפות שתתחייב לשריין את האיזונים והבלמים ואת עצמאות מערכת המשפט, לצד צעדים כמו הגבלת כהונות ראשי ממשלה. הסוגיות הללו הן סוגיות חוקתיות קלאסיות.

סיבה רביעית ואחרונה היא אלקטורלית. יש בישראל רוב של לפחות 70% לעיגון הדמוקרטיה הליברלית. הבטחה לקדם חוקה תגדיל את אחוזי ההצבעה של האזרחים הערבים, כלומר תקטין את משקלם של מצביעי הימין בתחשיבי המנדטים, ותעביר לכחול לבן מצביעי ימין ליברלי, המודאגים ממצב הדמוקרטיה ומהנפח שתופסת הדת במרחב הציבורי.

העניין הוא שכדי להעביר חוקה בישראל נדרש שיתוף פעולה עם הערבים, לא עם החרדים. בכחול לבן אומרים שעמדתה הרשמית של המפלגה היא בעד חוקה, אך לא מסבירים איך ניתן לקדם אותה תוך שיתוף פעולה עם המפלגות החרדיות, מעבר לאמירה כללית על כך שגם הן ייאלצו להתפשר. אלא שברור שכחול לבן היא שתיאלץ להתפשר, אם תרצה שהחרדים ימליצו על גנץ לנשיא ראובן ריבלין.

חברי הכנסת החדשים של כחול לבן (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
חברי הכנסת החדשים של כחול לבן (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

5. דווקא הצלחה עלולה לפרק את המפלגה

בכל הקשור לחיכוכים הפרסונליים, בעיקר סביב הרוטציה בין גנץ ללפיד, אין בכחול לבן אשליות. מבינים שם שהכל שאלה של אינטרסים, ושהשותפות תימשך רק כל עוד האינטרסים של שלוש המפלגות המרכיבות את הרשימה ימשיכו לחפוף אלה את אלה, בעיקר בשאלת הדחת נתניהו.

לכן, דווקא הצלחה בבחירות עלולה לקרב את התפרקות כחול לבן.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,036 מילים
סגירה