נושא
עכו

זה לא כל כך נעים לראות גן בהאי סגור

תחקיר זמן ישראל עיריית עכו ביטלה לפני כחמש שנים את מעמדם של הגנים הבהאים בעיר כמקום פולחן קדוש הזכאי לפטור מארנונה ● מה עומד מאחורי ההחלטה שהובילה להתנצחות משפטית ומאיימת לפגוע בתיירות המקומית ובקשרים עם הקהילה הבהאית בישראל ובעולם? ● כשהקדושה פגשה את מנהל הארנונה

עוד 2,609 מילים ו-1 תגובות

"האלימות תפחת כשנחזק את החיים הנורמליים"

למרות האפליה, המצוקה והאלימות, היחסים בין יהודים לערבים ברוב מועצות העיר המעורבות – תקינים ● סיעות ערביות נמצאות בקואליציות וראשי עיר ממנים סגנים ● הבוחרים היהודים והערבים מוטרדים מנושאים דומים, שמככבים בתעמולה בשתי השפות: חינוך, תברואה, אלימות ושחיתות ● יוצאת הדופן היא לוד, שם הקונפליקט הלאומי הסלים והשתלט על כל הפוליטיקה המקומית

עוד 2,470 מילים

ריאיון האיש שנלחם בכיבוש – ומצביע בעדו

חבר הכנסת מוסי רז, בין הבודדים להניף את דגל הכיבוש, מסכם שנה ראשונה בקואליציה שברירית ומבהיר שההצבעה בעד תקנות יו"ש נועדה לשמר את הסטטוס קוו ("פתאום מדברים על זה שההתנחלויות אינן בישראל") ● בריאיון לזמן ישראל התייחס חה"כ ממרצ לכעס משמאל, לירידה בסקרים, לפינוי חומש ("חבל שאורבך מגן על עבריינים") – ולפעילות צה"ל בשטחים ("לצבא יש נטייה ליתר פעלתנות, למשימות שספק אם תורמות לביטחון המדינה")

עוד 3,066 מילים

"איפה שיש שנאה לא צומח כלום"

200 בתי ספר בערים מעורבות מקיימים לימוד משותף של אנגלית מדוברת לתלמידים יהודים וערבים ● המיזם נשען על פילנתרופיה ובמשרד החינוך בוחנים הרחבה שלו לבתי ספר ותחומים נוספים ● אוכלוסיית היעד היא 35 אלף תלמידים והעלות מוערכת בכ-50 מיליון שקל ● בעכו רוצים עוד כיתות ודרוכים לקראת מצעד הדגלים: "צריך לדעת להגיב מהר ולא לפחד להעביר מסרים של קבלה וסובלנות"

עוד 1,000 מילים

כשהייאוש כבש את עכו

אתמול נפטר אבי הר-אבן, שנפצע קשה בשריפה שהוצתה במלון אפנדי בעכו לפני חודש ● פצועים נוספים עדיין מאושפזים ● מסעדות ובתי מלון שנשרפו עדיין לא שוקמו ● עכו חבולה וכואבת, ותושביה מנסים להבין איך לא צפו את ההתפרצות, דווקא בעיר שנחשבת למודל לדו-קיום ● ואולי המנהיגים היהודים והערבים טיפחו אשליה - והיו עיוורים למציאות שבעבעה מתחת לפני השטח?

עוד 3,140 מילים

ארץ האפשרויות המוגבלות החופש הקצר של ילדים עם אוטיזם

בג"צ פסק, משרד החינוך הפיץ חוזרי מנכ"ל וחתם על חוזה עם השלטון המקומי, אבל קייטנות ה"תקשורת" לילדים האוטיסטים עדיין מסתיימות מוקדם מדי ברשויות רבות, וההורים נאלצים לעזוב את עבודתם ● המקרה של נהריה כמשל למדינה שיודעת לחוקק ולא יודעת ליישם

עוד 1,045 מילים

הקניון בעכו שבו התגלתה דליפת אמוניה ביום חמישי האחרון, הוקם לפני שמונה שנים, תוך התעלמות מוחלטת מאזהרות המשרד להגנת הסביבה ● במשרד דרשו מרחק של לפחות 100 מטר בין הקניון למפעל הסמוך ● בפועל, המרחק בין קיר המפעל לקיר הקניון הוא 6 מטרים ● בישראל כמו בישראל, עד שלא יהיה אסון - לא מקשיבים למומחים

שעות ארוכות של לחץ ודאגה עברו ביום חמישי על תושבי עכו והסביבה.

בערך ב-12:30 בצהריים חשו כמה מבקרות בקניון עזריאלי צריבות בעיניים וקשיי נשימה. במקביל בקעה אזעקה מגלאי האמוניה שמותקנים ברחבי הקניון ובמפעל הגלידות שמעבר לקיר, פעם של 'שטראוס' והיום בבעלות 'יוניליוור', שמחזיק כ-17 טון אמוניה לצרכי קירור.

עד מהרה אותרו נקבים באחד הצינורות שמובילים את האמוניה.

כוחות לוחמי אש ומשטרה בארוע דליפת האמונה בקניון בעכו ב-27 ביוני 2019 (צילום: מאיר ועקנין/פלאש90)
כוחות לוחמי אש ומשטרה בארוע דליפת האמונה בקניון בעכו ב-27 ביוני 2019 (צילום: מאיר ועקנין/פלאש90)

אמוניה, כידוע, היא גז מסוכן ונפיץ, והמשטרה וכיבוי אש לא לקחו סיכונים. הקניון פונה במהירות, תושבים ברדיוס של כמה מאות מטרים הונחו להסתגר בבתים. תנועת הרכבות על המסילה הסמוכה הופסקה ותחנות עכו ונהריה נסגרו. רק לקראת ערב, ובתום יום שבו חייהם של רבבות אנשים שובשו, הכריזו הרשויות על חזרה לשיגרה.

הדיווחים על הקירבה יוצאת הדופן בין המפעל לקניון נשמעו לי מוכרים, ואכן חיפוש מהיר העלה טור שפרסמתי ב'מעריב' לפני כשמונה שנים – בשבוע שבו נפתח הקניון.

אירוע ההשקה החגיגי נערך על רקע מחאותיו הנמרצות של המשרד להגנת הסביבה. מתברר שאנשי המשרד סברו שבין מפעל שמחזיק כמות כזו של אמוניה לבין מקום ציבורי שמושך אלפי מבקרים ביום צריך להיות מרחק של לפחות 100 מטרים; בפועל, המרחק בין קיר המפעל לקיר הקניון הוא 6 מטרים.

במקרה של תקלה, התריעו במשרד להגנת הסביבה, עלול להתרחש אסון, אבל הועדה המקומית, בראשות ראש העירייה שמעון לנקרי, החליטה להתעלם מנבואות הזעם

במקרה של תקלה, התריעו במשרד להגנת הסביבה, עלול להתרחש אסון, אבל הועדה המקומית, בראשות ראש העירייה שמעון לנקרי, החליטה להתעלם מנבואות הזעם. עו"ד אלונה שפר-קארו, אז מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, נפגשה עם לנקרי וניסתה לשכנע אותו, ללא הצלחה. "אתם לא תעצרו את הפיתוח של עכו", הוא אמר לה. "במקום להתמודד עם הבעיה", היא סיכמה, "הרגו את השליח".

בחזרה ל-2019. האירוע ביום חמישי הסתיים, פחות או יותר, בשלום, אבל סיפק תזכורת לאחד האבסורדים בחוק התכנון והבנייה: המשרד הממשלתי שמחזיק בידע המקצועי לגבי חומרים מסוכנים ומצוייד בכלים להעריך את הסכנה הנשקפת מהם לציבור, בכלל לא שותף במקרים רבים בהליך קבלת ההחלטות.

"כשמדובר בוועדות מקומיות של העיריות", אומרת דורית זיס, מנהלת מחוז צפון במשרד להגנת הסביבה, "ברוב המקרים בכלל לא חייבים לשמוע את עמדתנו. יש מקרים שבהם מחליטים על מיקום של מפעל או תשתית בלי לשאול אותנו ואנחנו לומדים על זה רק בדיעבד. במקרה הזה הצגנו עמדה ברורה, אבל לא הייתה לנו זכות הצבעה".

עיריית עכו שמעה מה ששמעה, והחליטה שיהיה בסדר. זה יכול לקרות רק בחסות הזלזול שבו מתייחסים בישראל לאיומים סביבתיים. הרי אם היה מדובר במיקום בעל רגישות ביטחונית (להבדיל מבטיחותית), ומערכת הביטחון הייתה קובעת שאסור להקים במקום קניון, שום עירייה או מוסד תכנוני לא היו מעלים על דעתם להתעלם מהאזהרה.

"גם עכשיו, כשאנחנו מדברים", אומרת דורית זיס, "מקודמות במקומות שונים תוכניות לאיזורי תעשייה שמקפלות בתוכן הרבה סיכונים מיותרים.

"לפי תפיסתנו, מפעל שמחזיק חומרים מסוכנים צריך להיות מרוחק לפחות 100 מטר מריכוזי אוכלוסייה. אם בצמוד למפעל שמחזיק אמוניה יש מפעל אחר, אפשר לוודא שהעובדים שם עוברים הכשרות ותרגולות ויודעים איך לתפקד בזמן חירום ולהגן על עצמם. אבל אם יש שם קניון שבו עוברים כל יום אלפי אורחים מזדמנים, אין שום דרך להכין אותם לזה".

כוחות לוחמי אש ומשטרה בארוע דליפת האמונה בקניון בעכו ב-27 ביוני 2019 (צילום: מאיר ועקנין/פלאש90)
כוחות לוחמי אש ומשטרה בארוע דליפת האמונה בקניון בעכו ב-27 ביוני 2019 (צילום: מאיר ועקנין/פלאש90)

במשרד להגנת הסביבה מקווים שמעז ייצא מתוק, ושהאירוע ביום חמישי, שהלחיץ כהוגן את התושבים והעירייה אבל הסתיים בלי פגיעות בנפש, יספק את קריאת ההשכמה הנחוצה. לא בטוח שזה יקרה. למעשה, מספרת זיס, בימים אלה מתכוונים בקניון, בניגוד גמור לעמדת המשרד, לפתוח מרפסת חדשה, חשופה לאוויר.

למעשה, מספרת זיס, בימים אלה מתכוונים בקניון, בניגוד גמור לעמדת המשרד, לפתוח מרפסת חדשה, חשופה לאוויר

בישראל כמו בישראל, הזיכרון קצר, החזרה לשיגרה מהירה, ועד שלא קורה אסון של ממש – ולעיתים גם אחרי שהוא קורה – תרבות הסמוך מנצחת.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אביב, ערוב שימושים שכה מתפארים בו אכן נמתח עד הקצה וחשוב להגבילו במקרה של חומ״ס. טרם דווח לציבור מדוע ארע הכשל ומה היה טיבו (כיצד נגרמו חורים בצנרת)? וכן מדוע מערכות ההתרעה של המפעל לא... המשך קריאה

אביב, ערוב שימושים שכה מתפארים בו אכן נמתח עד הקצה וחשוב להגבילו במקרה של חומ"ס. טרם דווח לציבור מדוע ארע הכשל ומה היה טיבו (כיצד נגרמו חורים בצנרת)? וכן מדוע מערכות ההתרעה של המפעל לא עבדו? להזכירנו, הציבור התפנה בעקבות המעגל השני של מערכות ההתרעה שהוצבו בקניון הסמוך ולא בגלל מערכות ההתרעה של המפעל. כמה פעמים בשנה קורים ארועים של דליפת אמוניה בתוך המפעל שעלולים להסבר סיכון ופגיעה כלשהי בעובדים (גם אם רק בתוך גדר המפעל)? האם כל הארועים מדווחים לרשויות? האם מתקיים תחקור עובדים ובכירים במפעל תחת הזהרה? סיניה

עוד 545 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה