נושא
משרד העבודה והרווחה
ענבל חרמוני, יו"ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים

העובדות הסוציאליות דורשות העלאת שכר והקמת מערך שימנע אלימות כלפיהן, בעלות של חצי מיליארד שקל ● אבל את חיצי הביקורת מפנה יו"ר האיגוד לפקידי האוצר, מבלי להזכיר את הדרג הנבחר - שר האוצר וראש הממשלה ● ככה נראית הפנמת המציאות שבה פוליטיקאים מתנערים בקלות רבה מאחריות למתרחש במדינה ● פרשנות

עוד 834 מילים

כמו בתמונה המפורסמת של שלושת הקופים, שרי הממשלה הגדולה אי פעם אוטמים את האוזניים ואת העיניים - אבל לא את הפה ● בשיאו של משבר כלכלי שטרם ידענו כמותו, מתקבלות החלטות אשר מנותקות מהמצב הכלכלי של האזרחים ופוגעות בהם ישירות ● פרשנות

עוד 793 מילים

פרסום ראשון האלימות במשפחה משתוללת - אך הכשרת העובדים הסוציאליים בתחום הוקפאה

אפקט הקורונה: קורס להכשרת עובדים סוציאליים לטיפול בילדים נפגעי אלימות הופסק ● הסיבה: לא נמצאה כיתת לימוד מתאימה להנחיות הריחוק החברתי ● זאת, בזמן שאותן הנחיות הובילו לעלייה בהיקף האלימות במשפחה ● תלמידה בקורס: "אני לא מבינה איך עושים דבר כזה, דווקא בתקופה שבה כל כך הרבה ילדים סובלים מפגיעות קשות"

דווקא בתקופה שבה היקף האלימות במשפחה מזנק, משרד העבודה והרווחה הפסיק באמצע קורס להכשרת עובדים סוציאליים לטיפול בילדים נפגעי אלימות במשפחה – כך נודע לזמן ישראל. הלימודים הופסקו בטענה כי חסרות כיתות לימוד מתאימות להנחיות הקורונה, המחייבות מרווחים בין המשתתפים בשיעור.

הקורס נפתח בהתאם להחלטות ועדה בין-משרדית לטיפול באלימות, שהמליצה על הגדלת מספר המטפלים. הוא נועד להקנות להם מיומנויות לטיפול באלימות במשפחה ובעבודה עם ילדים מוכים והורים מכים, וכלל גם עבודה מעשית עם ילדים. בסופו אמורים היו המטפלים לעבוד במרכזים למניעת אלימות, במקלטים לנשים וילדים מוכים, בהוסטלים, בקופות החולים ובמערך בריאות הנפש.

הלימודים החלו בסוף 2019 בבית הספר לעובדים סוציאליים ברמת גן, והופסקו במרץ עם תחילת הסגר הקורונה לאחר 10 שיעורים, מתוך 20. בזמן ההסגר העבירו המדריכות בקורס כמה שיעורים בזום בהתנדבות, אך הלמידה לא התחדשה גם אחרי שהמשק ומערכת החינוך נפתחו מחדש.

לאחרונה הודיעו למשתתפי הקורס כי משרדי הבריאות והחינוך לא אישרו את המשך הלימודים בבית הספר ברמת גן, שהכיתות בו אינן מתאימות להוראות הקורונה מבחינת המרווחים והמקום.

כל הידוע למעורבים בנושא עמם שוחחנו, משרד הרווחה לא ניסה למצוא מקום חלופי שבו אפשר יהיה לקיים את הקורס, אלא הודיע על הפסקת הלימודים.

פגיעה במטופלים

"אני לא מבינה איך בגלל עניינים ביורוקרטיים אנו לא מסיימים הכשרה שתעזור לנו לטפל בנפגעי אלימות, ועוד דווקא בתקופה שבה יש כל כך הרבה אלימות במשפחה", אומרת דפנה לובל-לדרר, עובדת סוציאלית שהשתתפה בקורס.

"השקענו מאמצים ומשאבים, גם אנחנו וגם המרצות והמנחות של הקורס, אבל כל המאמץ הזה יורד עכשיו לטמיון", מוסיפה לובל-לדרר בכאב. "מעבר לעוול כלפינו, יש כאן פגיעה בילדים שהעובדים הסוציאליים מטפלים בהם, ושחלקם הגיעו למצבי אלימות וסיכון קשים בתקופה הלחוצה הזאת"​.

"אני לא מבינה איך בגלל עניינים ביורוקרטיים כאלה אנחנו לא מסיימים את ההכשרה שתעזור לנו לטפל בילדים נפגעי אלימות, ועוד דווקא בתקופה שבה יש כל כך הרבה מקרים של אלימות במשפחה"

הפסקת הקורס פוגעת גם בתנאי ההעסקה של העובדים הסוציאליים: הקורס יוכר להם כגמול השתלמות רק אם הם יסיימו אותו, ולפי המצב כרגע הקורס פשוט הופסק; וגם אם תימצא הדרך להשלים את הוראת הקורס, הרי ששעות הלימוד שבוצעו מרחוק בזום בזמן ההסגר לא ייחשבו כחלק משעות ההוראה בו.

חגי מויאל, מפקח ארצי של תחום האלימות במשפחה במשרד הרווחה, אמר לאחרונה לזמן ישראל כי עובדים סוציאליים ופסיכולוגים שעוברים קורסים מהסוג הזה הם האנשים היחידים שיכולים לטפל בנפגעי אלימות במשפחה בישראל.

"איש אינו מוסמך לטפל באלימות במשפחה, אלא אם כן הוא עבר הכשרה מיוחדת של משרד הרווחה", אמר מויאל בראיון. "גם עובדים סוציאליים עוברים קורס של שנה במשרד הרווחה כדי לקבל הכשרה בנושא אלימות במשפחה".

ממשרד העבודה והרווחה נמסר בתגובה: "מדובר בהשתלמות חשובה ובעת הזו במיוחד. אנו פועלים מול נציבות שירות המדינה, הוועדה להכרה בגמול השתלמות ומשרד האוצר על מנת שהכשרה מרחוק תוכר לשעות גמול".

עוד 419 מילים

גננת מבית נקופה ביקשה לפתוח משפחתון לילדי עובדי מערכת הבריאות וענפים חיוניים נוספים ● הצו שניתן לפני שבועיים איפשר לפתוח פעוטונים בכפוף להיתר בכתב, אז הגננת פנתה לקבלתו - וטורטרה ללא תשובה בין משרדי הממשלה ● בינתיים שונו הנהלים, כך שהצורך באישור התייתר - אבל הפקידים לא סיפרו על כך לגננת ● והילדים? הם בינתיים בבית ● סיפור קטן על מצוקה גדולה

עוד 619 מילים

דוח: הפרויקטים החברתיים תוקצבו - אבל לא בוצעו

"דוח התקציבים האבודים" של המרכז להעצמת האזרח חושף: משרדים ממשלתיים ניצלו רק אחוזים בודדים מהתקציב שקיבלו לפרויקטים חברתיים, בהם תמיכה והצטיידות לקשישים, וסיוע לעולים מאתיופיה במימון גני ילדים ומעונות יום ● הנתונים מתייחסים לשנים 2013-2018, עוד לפני השיתוק הפוליטי והתקציבי

המרכז להעצמת האזרח פרסם היום את "דוח התקציבים האבודים", שבדק עד כמה הממשלה מנצלת תקציבים שהוקצו ואושרו לפרויקטים חברתיים.

הדוח, שבדק את השנים 2013-2018, חושף תמונה עגומה של בזבוז משאבים על חשבון אזרחים חלשים – וכל זה עוד לפני מערכת הבחירות האינסופית של השנה ורבע האחרונות – שהביאה להקפאה של פרויקטים חברתיים רבים נוספים.

לפי הדוח, משרד הרווחה ניצל ב-2018 בפועל רק 4% מתקציב שהוקצה לטובת שיפוצים ורכישת ציוד לקשישים. מתוך תקציב של כ-2.04 מיליון שקל, נוצלו בפועל רק 81 אלף שקל, ושאר הסכום – 1.9 מיליון שקל – הפך ליתרת התחייבויות לשנה הבאה. בחמש השנים שבין 2013-2018 ניצל המשרד בממוצע רק 9% מתקציב התמיכה וההצטיידות לקשישים.

הקמת מעונות לעולי אתיופיה: רק 1% מהתקציב נוצל

עוד חושף הדוח כי המשרד לקליטת עלייה ניצל ב-2018 רק 1% מהתקציב שיועד למימון גני ילדים ומעונות יום לעולי אתיופיה. מתוך סכום של כ-3.6 מיליון שקל, נוצר סכום של 53 אלף שקל בלבד, ושאר הסכום – 3.548 מיליון שקל הועבר לשנה הבאה. ממוצע הניצול בשנים 2013-2018 עמד על 26% בלבד.

משרד התרבות והספורט ניצל בשנים 2013-2018 רק 28% מהתקציב להקמת מתקנים ואתרי ספורט. משרד הפנים ניצל ב-2013-2018 רק 6% מהתקציב להקמה ואחזקה של מבני דת לעדות לא יהודיות. משרד הרווחה ניצל באותן שנים רק 24% מתקציב התכנית הלאומית לילדים בסיכון.

"אנו קוראים לממשלה לצמצם את הפערים ולהביא לביצוע טוב יותר של התקציב לטובת מטרות ציבוריות – הן על ידי פתרון החסמים המעכבים את היישום, והן על ידי איתור ופתרון כשלים בהליך תכנון התקציב מלכתחילה"

משרד הרווחה ניצל רק כמחצית מתקציב התכניות לעידוד תעסוקה; משרד החינוך לא ניצל כלל את התקציב למימון פעילות של ילדים ישראלים בתנועות נוער עולמיות; משרד ראש הממשלה מימש רק 20% מתקציב ההסברה; משרד הקליטה ניצל רק 43% מהתכניות המיוחדות לעידוד עליה, רק 33% מהתקציב לפעילות רווחה לעולים ורק 44% מהתקציב לעידוד העסקת אקדמאים עולים.

משרד התיירות ניצל רק 41% מתקציב הכשרת כוח אדם בתיירות ומשרד הכלכלה ניצל רק 38% מהתקציב להכשרת מבוגרים.

עוד עולה מדוח הנתונים האבודים, כי קיימים כ-100 סעיפים תקציביים שבהם קיים תת ניצול משמעותי ומתמשך במשך 5 שנים ברציפות.

לדברי מנכ"לית המרכז להעצמת האזרח, עו"ד עינת פישר לאלו: "תכניות שכבר תוקצבו ואושרו אינן מבוצעות בפועל לאורך שנים. אנו קוראים למשרדי הממשלה לצמצם את הפערים ולהביא לביצוע טוב יותר של התקציב לטובת מטרות ציבוריות – הן על ידי פתרון החסמים המעכבים את היישום בפועל והן על ידי איתור ופתרון כשלים בהליך תכנון התקציב מלכתחילה".

עוד 375 מילים

בדיקת זמן ישראל סודות ושקרים על רצח נשים

בעקבות המחאה הציבורית על רצח נשים, הופצו בתקשורת נתונים המצביעים על שיעור הרציחות הנמוך בתוך המשפחה בישראל ● אבל עם הנתון האמיתי אף אחד לא רוצה להתמודד: בישראל חיות כ-200 אלף נשים מוכות, שאינן זוכות למענה הולם מצד הרשויות ● התכנית הממשלתית נגד אלימות לא מיושמת בגלל השיתוק הפוליטי ● חלק גדול מהתלונות למשטרה אינן מטופלות ● והסטיגמות לפיהן אלימות במשפחה מאפיינת רק את החברה הערבית פשוט אינן נכונות

עוד 1,489 מילים

הפרוטוקולים של הקומבינה

מסמך קריאה בפרוטוקול של דיון אחד בוועדת העבודה והרווחה, שבראשה עמד ח"כ חיים כץ, מספקת הצצה נדירה לדרך הפעולה המושחתת המיוחסת לכץ בטיוטת כתב האישום נגדו ● כץ, שנעמד בדיון לצד חברו מוטי בן-ארי, מזלזל שם בנציגות משרד המשפטים, שמנסות (ללא הצלחה) לייצג את האינטרס הציבורי ● כך מתנהל זיהום החקיקה בישראל ● לקרוא ולא להאמין

עוד 2,219 מילים

פרשנות נתניהו לא יקיים את ההבטחה להעברת המעונות

לבנימין נתניהו היו אין-ספור הזדמנויות להעביר את מעונות היום למשרד החינוך ● אתמול הוא הכריז שיעשה זאת אם וכאשר ייבחר שוב לראשות הממשלה - אך התנהגותו בעבר מספרת סיפור שונה לגמרי

ח"כ עוזי דיין מהליכוד יצא אתמול (שני) מגדרו כדי לנפח את ההצהרה על העברת מעונות היום עד גיל 3 ממשרד העבודה והרווחה למשרד החינוך. "יבורך ראש הממשלה בנימין נתניהו על החלטתו האסטרטגית והמנהיגותית", כתב דיין הנרגש בעמוד הפייסבוק שלו. 

בשידור פייסבוק שקיים אתמול נתניהו עצמו לקהל מצביעיו הפוטנציאליים, הוא תיאר את המהלך כ"מתבקש". אבל בחינה של הסוגיה בעשור האחרון מלמדת שמה שנראה מתבקש כרגע, כלל לא היה מובן לנתניהו בעבר.

שורה ארוכה של ועדות ואנשי מקצוע טענו לאורך שנותיו של נתניהו בשלטון, שטובתם ועתידם של ילדים בני פחות משלוש מחייבים להעביר את האחריות למעונות למשרד החינוך, אלא שנתניהו התעלם מכל אלה.

היסטוריה של המלצות

בשנים האחרונות נולדים בישראל כ-180 אלף תינוקות בשנה, מה שמעמיד את מספר הפעוטות עד גיל 3 על כ-540 אלף. מספר התינוקות והפעוטות הרלוונטיים למעונות ולמשפחתונים, החל מגיל חצי שנה, הוא כ-450 אלף, אך רק כמחציתם נמצאים במסגרות. השאר נשארים בבית, פעמים רבות בשל קושי כלכלי.

כ-120 אלף פעוטות נמצאים במסגרות המפוקחות ומסובסדות על ידי הממשלה, שהוקמו במקור כדי לאפשר לאמהות לצאת לעבודה, ומספר דומה של פעוטות נמצאים במשפחתונים לא מפוקחים.

בספטמבר 2011 המליצה ועדת טרכטנברג, שקמה בעקבות המחאה החברתית, להעביר את חינוך הפעוטות ממשרד התמ"ת למשרד החינוך, "כיוון שלמעונות תפקיד חינוכי-התפתחותי מובהק". הוועדה המליצה לגבש בתוך חודשים ספורים, עד ינואר 2012, מתווה לביצוע המהלך.

אלא שהממשלה בראשות נתניהו לא פעלה: בהחלטת ממשלה מינואר 2012, שיישמה את המלצות ועדת טרכטנברג בתחום החינוך לגיל הרך, נשמטה ההמלצה הזאת, עקב התנגדות שר התמ"ת אז, שלום שמחון.

הממשלה הסתפקה אז בתוספת סבסוד לאמהות עובדות, בשיפור תקינת המעונות, בתוספת מעונות מסובסדים, שיתנו מענה ל-30 אלף פעוטות על פני שש שנים, ובהנחיה לשר התמ"ת לפעול לאישורה של הצעת חוק הפיקוח על מעונות היום. דובר אז בהצעה ממשלתית מ-2010, שבה שולבה הצעה של חבר הכנסת לשעבר זבולון אורלב מ-2008.

שורה ארוכה של ועדות ואנשי מקצוע טענו לאורך שנותיו של נתניהו בשלטון, שטובתם ועתידם של ילדים בני פחות משלוש מחייבים להעביר את האחריות למעונות למשרד החינוך

כמעט עשור לאחר מכן, הפיקוח על מעונות היום ייכנס לתוקף רק בספטמבר השנה, ובאופן חלקי, בעקבות הצעת חוק של חברות הכנסת קארין אלהרר (יש עתיד) ויפעת שאשא ביטון (כולנו), שאוחדה עם הצעה מקבילה של משרד הרווחה.

נתניהו לא לא התעקש

המרכז להעצמת האזרח, ארגון העוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה, דיווח שנכון לסוף 2017 נבנו רק 40% מהמעונות שעליהם החליטה הממשלה בתחילת 2012, וכי "ההחלטה לקבוע בחוק סטנדרטים עבור מעונות יום לפעוטות התעכבה כשש שנים, ורק בינואר 2018 עברה בקריאה טרומית". גם החלטת הממשלה "להלבין" משפחתונים לכדי מעונות מפוקחים לא קודמה.

לאחר בחירות 2013 מונה נפתלי בנט לשר התמ"ת, והחליט על שינוי שם המשרד למשרד הכלכלה. כמו שמחון, גם השר החדש התנגד להעברת החינוך לפעוטות למשרד החינוך, ונתניהו לא התעקש. רק שנתיים וחצי לאחר מכן, כששימש כשר החינוך, התפקח בנט ודרש לבצע את המהלך ה"מתבקש", שיתקן את ה"עיוות".

אם מנסים לדון את בנט לכף זכות, אפשר לייחס את השינוי בעמדתו לא לרצון לצבור כוח ותפקידים חלילה, אלא לדוח שהתפרסם ב-2014, במהלך כהונתו במשרד הכלכלה. הכוונה היא לדו"ח הוועדה למלחמה בעוני, בראשות אלי אלאלוף, בו נכתב שהעברת התחום למשרד החינוך הכרחית, משום ש"התערבות בחינוך ילדים כבר מגיל הלידה הינה קריטית לצמצום הפערים הלימודיים".

נתניהו, שכיהן בין נובמבר 2015 לאוגוסט 2016 כשר הכלכלה, בעקבות התפטרות אריה דרעי מהתפקיד על רקע מתווה הגז, סיכם עם בנט בסוף 2015 על הקמת ועדה בין-משרדית שתבחן את הנושא. בראשות הוועדה עמד אהוד פראוור, אז סמנכ"ל משרד ראש הממשלה, והיא הגישה את מסקנותיה בתחילת מרץ 2016.

דוח הוועדה חושף את העוול הגדול ביותר ביחסן של ממשלות ישראל אל הפעוטות, בגיל הקריטי ביותר להתפתחותם ולעתידם: העדפת הרחבת שוק העבודה על פני איכות החינוך. לאור זאת שכל המומחים סבורים שהשנים הראשונות לחיים הן הקריטיות ביותר, מדובר בפגיעה חמורה וזועקת לשמיים.

כך נפתח דוח פראוור: "כל מדינות ה-OECD מעמיקות את הטיפול בגיל הרך, שנתפש, במחקר ובמעשה, כמאיץ את התפתחותם של ילדים, כמקטין אפקטיבי של צמיחת פערים בין קבוצות חברתיות, וכאמצעי הזול והיעיל ביותר, בהשוואה לעלויות בגילאים מאוחרים יותר, במניעה וטיפול בקשיי ובחסמי התפתחות".

לכן, הסיקה הוועדה, אם "דגשי המערכת, במסגרת המדיניות הכלכלית חברתית, יהיו מוטים באופן משמעותי להעמקת איכות הטיפול, אזי יש להעביר את אגף מעונות יום למשרד החינוך".

אלא שהוועדה מציינת, כי "ככל שדגשי המערכת במסגרת המדיניות הכלכלית חברתית ימשיכו, כפי שהם היום, להיות מוטים להרחבת המערכת של מעונות יום ומשפחתונים כדבר מרכזי (במטרה לאפשר ליותר נשים לצאת לעבודה, נ"י), נכון הוא להשאיר את אגף מעונות יום במשרד הכלכלה".

הדרך השלישית

ביולי 2016 בחרה הממשלה בראשות נתניהו במפתיע דרך שלישית, והעבירה את האחריות על תחום המעונות והמשפחתונים ממשרד הכלכלה – שהיה עדיין בראשות נתניהו, למשרד הרווחה בראשות השר חיים כץ.

ב"קואליציה לחינוך מלידה" כינו את המהלך "החלטה גרועה שתהיה בכייה לדורות". יו"ר איגוד מנהלי מחלקות החינוך ברשויות המקומיות, אבי קמינסקי, כתב לנתניהו: "צר לנו על ההחלטה, וצר לנו יותר כי במהות ההחלטה היא באה 'על חשבון' הילדים – הגיל הרך – ומערכת החינוך בישראל".

על פי האתר "דבר ראשון", שר הרווחה חיים כץ טען בעבר כי "בשנה האחרונה תיק הכלכלה היה מצוי תחת ידיו של ראש הממשלה נתניהו, ולכן כל התכניות היו בהקפאה"

בעקבות ההחלטה מסר שר הרווחה כץ לאתר "דבר ראשון" תגובה מעניינת, החושפת עוד היבט באחריות נתניהו למחדלים בתחום החינוך לפעוטות. על פי האתר, כץ טען כי "בשנה האחרונה תיק הכלכלה היה מצוי תחת ידיו של ראש הממשלה, ולכן כל התכניות היו בהקפאה".

יריביו של נתניהו טוענים כי המהלך "המתבקש" שהוא מבקש לבצע כעת, הוא לא יותר מתעלול קמפיין. זאת, לאחר ששר החינוך רפי פרץ מסר אתמול, כי להעברת התחום למשרד החינוך ישנה עלות חד-פעמית של כ-5.2 מיליארד שקל, ועלות קבועה נוספת של כ-2.6 מיליארד שקל.

נראה שפרץ מסר הערכה שמרנית, לאור זאת שההשקעות החד-פעמיות, שרובן אמורות להיות מופנות להקמת מעונות מפוקחים חדשים, הוערכו בעבר ב-10-13 מיליארד שקל.

בהתחשב בגירעון הגדול, קשה להאמין שאם נתניהו ייבחר שוב לראשות הממשלה, הוא יבחר ויצליח לקדם דווקא את המהלך הזה. אם ירצה, הוא יוכל תמיד להקים ועדה נוספת לבחינת העניין.

עוד 914 מילים

באתרים המסוכנים ממשיכים לעבוד כרגיל

בדיקת זמן ישראל משרד העבודה מוציא צווים להפסקת העבודה באתרי בנייה עם ליקויי בטיחות מסוכנים, אך בדיקת זמן ישראל מגלה כי הבנייה בהם ממשיכה כרגיל ● "זה כאילו שתנהג שיכור והשוטר יגיד לך: תמשיך לנסוע, לא נורא" ● מתחילת השנה נהרגו יותר מ-40 עובדים

עבירות בטיחות קטלניות באתרי בנייה הם מכת מדינה. במחצית הראשונה של 2019 התרחשו בישראל 195 תאונות עבודה, רובן בענף הבנייה, שהביאו למותם של 43 עובדים ולפציעתם של 164 – עלייה של 30% לעומת מחצית השנה הקודמת. משרד העבודה מבטיח בהודעותיו לתקשורת להילחם עד חורמה ברשלנות הקטלנית בענף הבנייה – אבל הבטחות לחוד ומציאות לחוד.

פקחי משרד העבודה מוציאים כמעט מדי יום "צווי בטיחות" נגד אתרים שבהם מתגלים ליקויי בטיחות. באתר המשרד כתוב: "צו בטיחות המוטל הינו דרישה לטיפול בסכנה בטיחותית, ואיסור שימוש או עבודה בגורם ממנו נובעת סכנה זו".

במרבית הצווים נכתב "ליקויים רבים", והמשמעות היא שהעבודה באתר אמורה להיות מושבתת עד לביצוע שורה ארוכה של תיקונים. השאלה היא, האם היזמים וקבלני הבנייה בשטח נענים להוראות ומפסיקים את הבנייה עד לתיקון המפגעים.

רק לפני כחודש, נפל פועל בקריית גת מגובה של כ-10 מטרים ונפצע קשה באתר בנייה שקיבל צו בטיחות שבועיים קודם לכן בגלל ששטחי העבודה בו לא היו מגודרים. היזמים באתר התעלמו מהצו והמשיכו לעבוד כרגיל, ופקחי משרד העבודה לא אכפו את סגירתו – וזאת, למרות שהקבלן, מחמוד תאופיק, צבר 12 צווי בטיחות בשמונה אתרי בנייה בגין עבירות בטיחות חמורות .

אתר הבנייה ברחוב הבילויים ברמת גן. קיבל צו בטיחות וממשיך לעבוד כרגיל (צילום: תני גולדשטיין)
אתר הבנייה ברחוב הבילויים ברמת גן. קיבל צו בטיחות וממשיך לעבוד כרגיל (צילום: תני גולדשטיין)

בדיקת "זמן ישראל": עסקים כרגיל

האם המקרה שגרם לאסון בקריית גת הוא מקרה חריג? השבוע ביקרנו בשישה אתרי בנייה ברמת גן, פתח תקווה והוד השרון, שכולם קיבלו רק ביום ראשון האחרון "צווי בטיחות", ובדקנו האם הצווים גרמו להם להפסיק לעבוד.

אתר אחד בפתח תקווה קיבל צו בטיחות בגלל פיגום לקוי, אתר נוסף ברמת גן בגלל קרבה לקו, וארבעת האחרים בגלל "ליקויים רבים".

בכל ששת האתרים מצאנו פועלים שמטפסים על הפיגומים, מנופים עולים ויורדים, פטישים רועמים. עסקים כרגיל.

"בעל הבית קיבל איזה פתק ממשרד העבודה שהאתר מסוכן וצריך להפסיק את העבודות, אבל עזוב אותך, ממשיכים לעבוד", סיפר חשמלאי שעובד באחד מהם. "כולם יודעים וכולם ממשיכים. הפועלים לא מפחדים. הם רוצים פרנסה, הם יבואו לעבודה, לא מעניין אותם מה יקרה, ובעל הבית לא אכפת לו, וגם לפקחים".

"בעל הבית קיבל איזה פתק שהאתר מסוכן וצריך להפסיק את העבודות, אבל עזוב אותך, ממשיכים לעבוד. כולם יודעים וכולם ממשיכים. הפועלים לא מפחדים. הם רוצים פרנסה, הם יבואו לעבודה, לא מעניין אותם מה יקרה"

חלק מהיזמים אכן מיהרו לתקן את הליקויים. עזרא חשקורי, המבצע עבודות באתר ברמת גן שקיבל בתחילת השבוע צווי בגלל "ליקויים רבים", ביקר ביום שלישי באתר והחזיק בידו היתר שקיבל ממשרד העבודה לחזור לעבוד, אחרי בדיקה חוזרת שהתבצעה כבר ביום שני.

"ברגע ששמעתי על הצו, עזבתי הכול והגעתי לאתר לבדוק מה הסיפור", מספר חשקורי, "אני לא רוצה להיכנס כאן לוויכוח עם הפקחים אם באמת היו ליקויים, מבחינתי היעד זה אפס ליקויים ואפס צווים ואפס טענות ודאגתי שזה יהיה המצב. אני לא אחתום לך שזאת הגישה של כל היזמים, יש מקרים שיזמים מצפצפים וממשיכים לעבוד. התוצאה לצערי היא חיי אדם, כן".

אתר בנייה ברחוב גאולה בהוד השרון (צילום: תני גולדשטיין)
אתר בנייה ברחוב גאולה בהוד השרון (צילום: תני גולדשטיין)

"צווי הבטיחות לא אפקטיביים"

"הבדיקה שעשיתם ממחישה את הבעיה עם צווי בטיחות: הם לא אפקטיביים", אומרת גדיר ניקולא, רכזת תחום תאונות עבודה בבניין ב"קו לעובד". "משמעות הצו אמורה להיות – תפסיק לעבוד, תתקן ותחזור לעבוד. אבל בפועל הם ממשיכים לעבוד והפקחים לא תמיד חוזרים ובודקים מה הולך שם. היזם יכול לשלוח פקס או מייל לפיהם הליקויים תוקנו ולקבל אישור אוטומטי לחזור לעבוד".

"אין לפקחים שום הרתעה", מוסיפה ניקולא, "אני לא מבינה למה קבלנים שנתפסים על מפגעי בטיחות, לפעמים חמורים ומסוכנים ביותר, מקבלים הזדמנות שנייה. זה כאילו שנהג ייתפש נוהג שיכור והשוטר יגיד לו, יאללה, בסדר, סע, לא נורא, תשתדל שזה לא יקרה בפעם הבאה. הקבלנים פשוט לא מתרגשים מזה".

מה היית מצפה שיקרה?

ניקולא: "הייתי מצפה שהאתר ייסגר ל-30 יום לפחות, כדי שירגיש את העלות הכלכלית. יש גם הצעת חוק בשלבי חקיקה שמאפשרת לשלול רישיון מקבלנים שעברו עבירות בטיחות, ואני מאוד מקווה שהיא תעבור אחרי הבחירות".

לחלק מהיזמים והקבלנים יש טענות הפוכות. אחד היזמים באתרים שבדקנו  אומר: "הפקחים עצמם אומרים שיש עליהם לחץ להוציא כמה שיותר צווים. בעבר היו מוציאים בעיקר צווי 'טעון שיפור' ומאפשרים להמשיך לעבוד תוך כדי תיקון הליקוי. היום, בגלל כל הכתבות, הם מוציאים על כל דבר קטן צווי בטיחות גורפים וצווי הפסקת עבודה, פוגעים בשמם הטוב של היזמים ומעכבים את הבנייה".

ובכל זאת פועלים נהרגים ונפצעים באתרי בנייה בגלל ליקויי בטיחות.

"הציבור רוצה שייבנו דירות ושמחירי הדירות יירדו. זה כל מה שמעניין אותו".

תגובות משרד העבודה והקבלנים

בעקבות הבדיקה שערכנו, שאלנו את משרד העבודה האם כל היזמים הספיקו לתקן תוך פחות מיומיים לתקן את כל הליקויים, להיבדק על ידי המשרד ולקבל אישור לפתיחה מחדש.

ממשרד העבודה מסרו בתגובה: "באתר ברחוב גאולה בהוד השרון השלימו את הדרישה לעוזר בטיחות. באתר ברחוב היבנר בפתח תקווה יכולים לעבוד, למעט על הפיגום עד השלמתו כנדרש. באתר ברחוב בועז ברמת גן (של חשקורי) הליקויים תוקנו. באתר ברחוב תל חי ברמת גן שמו מחיצות מול קו החשמל ויכולים לחזור לעבוד. באתרים ברחוב היד החזקה והביל"וים ברמת גן החלו לבצע תיקון ליקויים מרגע קבלת הצו".

לשאלה, כיצד ייתכן שהאתרים בהוד השרון, ברחוב היד החזקה והבילויים יכולים להמשיך לעבוד למרות שלא השלימו את תיקון הליקויים? לא קיבלנו תשובה. גורם במשרד העבודה אמר "מפקח בטיחות יגיע לשם שוב השבוע".

מחברת "גבריאל בלמס", המפעילה את אתר הבנייה בהוד השרון וחברת "קולסקי", המפעילה את האתר בפתח תקווה, נמסר בתגובה: "הליקויים תוקנו, ומשרד העבודה התיר לנו לחזור לעבוד כרגיל".

את תגובות "חברת ד. חייק בנייה", "שבח משה" ו"נסים כהן", המפעילות את אתרי הבנייה ברחוב הבילויים, תל חי ויד החזקה ברמת גן לא ניתן היה להשיג.

עוד 822 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה