נושא
האוניברסיטה העברית

מומחים מזהירים מפגיעה מופרזת בבלתי מעורבים

מדינת ישראל מחויבת לכללי המשפט הבינלאומי החלים על הלחימה בינה ובין חמאס בעזה ● אולם, חוקרים מהאוניברסיטה העברית טוענים כי גם אם פעולה מסוימת מותרת מפרספקטיבה משפטית, עליה להיבחן גם דרך הפריזמה המוסרית ● הפערים בין הדיון המוסרי ובין הדיון המשפטי מחדדים היטב את הדילמות שבהן ניצבת ישראל, לצד האתגרים המבצעיים, הטקטיים והאסטרטגיים ● פרשנות

עוד 796 מילים

ההחלטה של גולדה מאיר שלא לאיים בנשק גרעיני המיוחס לישראל על מצרים וסוריה או לבצע ניסוי הפגנתי התבססה על קריאה אסטרטגית נכונה של המצב בשטח ● למרות הקרבות הקשים בצפון ובחזית התעלה, ישראל לא עמדה במלחמת יום הכיפורים בפני איום קיומי ● ההחלטה של מאיר הפכה את המלחמה לאבן דרך חשובה בהיסטוריה הגרעינית של ישראל

עוד 1,783 מילים

בימים אלה מגיעה לשיאה מחלוקת חריפה בין בית החולים הווטרינרי בבית דגן למשרד החקלאות, אחרי שתוכנית להשתתפות המדינה במימון הטיפולים בבית החולים הגיעה לסיומה - ומשרד החקלאות מסרב לחדש אותה ● יצרים, אגו ודם רע השורר בין הצדדים רק תורמים להסלמה - ומעמידים בסכנה את פועלו של בית החולים היחיד מסוגו בארץ

עוד 1,744 מילים

"יש היום ערבים שמדברים עברית טובה יותר מיהודים"

האקדמיה ללשון העברית חולמת כבר יותר מעשור לבנות משכן חדש בעלות של כ-300 מיליון שקלים אך מתקשה לגייס תרומות ● עם עשרות אלפי עוקבים ברשתות החברתיות, ראש האקדמיה בר־אשר מקווה להצליח לרתום את יהודי התפוצות ל"מנווה" – מרכז מורשת לשפה ● בריאיון לזמן ישראל הוא מספר על חידושי מילים, "השתכנזות" ושפה להט"בקית – וגם למה האקדמיה לא מתירה עדיין חידושים מגדריים? "זו לא אשמת העברית"

עוד 2,703 מילים

התעללות בגילאים צעירים גורמת לשינויים במבנה המוח, אך ילדים נפגעי התעללות רבים לא מקבלים את הטיפול הנכון ● "כשאני למדתי, עדיין לא היה לנו את הידע הזה", אומר פרופ' איתי ברגר, מומחה לנוירולוגיה של הילד ● המרפאה הרב-מקצועית שהוקמה לפני כשנתיים במכון חרוב לא מחכה למוסדות המדינה ומובילה גישה חדשנית בתחום הנוגע ל-20% מילדי ישראל

עוד 1,108 מילים

סטודנטים זרים הוזמנו לשוב לישראל - תלמידי ישיבות עוכבו בנתב"ג

אפליית הקורונה מרבית האוניברסיטאות משתפות פעולה עם משרד הפנים בהשבת סטודנטים זרים לארץ, בעוד שתלמידי ישיבות עוכבו בנתב"ג בהוראת השר דרעי ● במקביל, סטודנטים שהורשו לשוב מתקשים למצוא טיסות, לאחר ששמי המדינה נותרו סגורים ברובם ● סם סוקול שוחח עם צעירים מכל העולם, שמקווים כי יתאפשר להם לסיים כאן את התואר

עוד 990 מילים

"נוצרה כאן דיקטטורת קורונה שנפלה פתאום לידיו של מישהו"

תחקיר שומרים "כאוס", "חידלון", "אפקט היסטריה מנוהל" - כך מתארים בכירים במערכת הרפואה את התנהלות משרד הבריאות מאז התפרצות הקורונה ● למשרד שלוש זרועות למצבי חירום - אך אף אחת מהן אינה מתפקדת ● תוכניות מגירה שהוכנו בדיוק לתסריט של פנדמיה - נותרו במגירה ● מחסני החירום לציוד רפואי התגלו כריקים, המשרד מסרב להסתייע בגופים אחרים - ואף אחד שם לא מוכן לשמוע ביקורת ● מצד שני, לוועדת החקירה שתקום, כולם כבר מתכוננים מבעוד מועד

עוד 3,643 מילים

בעולם מאמצים את שיטת מכון ויצמן לאיתור התפרצויות קורונה עם שאלון

השיטה שפיתחו מדענים ממכון ויצמן והאוניברסיטה העברית, לזיהוי וניבוי אזורי התפשטות הקורונה באמצעות שאלונים יומיים, זוכה להתעניינות בינלאומית ● השיטה החלה לפעול במספר מדינות, בהן ארה״ב, הודו ובריטניה ● פרופ' ערן סגל, ממפתחי השיטה, מוביל כעת מאמץ להקמת פורום בינלאומי לשיתוף נתונים ● כ-60 אלף ישראלים כבר מילאו את השאלונים

השיטה לניטור, זיהוי וניבוי אזורי התפשטות הקורונה באמצעות שאלונים יומיים, שיזמו ופיתחו מדענים ממכון ויצמן בשיתוף עם חוקרים מהאוניברסיטה העברית ובתיאום עם משרד הבריאות, זוכה להתעניינות בינלאומית רחבה.

השיטה כבר החלה לפעול בארה"ב, הודו, לוקסמבורג, מלזיה, ספרד, גרמניה, איטליה ובריטניה. בימים האחרונים מוביל פרופ' ערן סגל, ממפתחי השיטה, מאמץ להקמת פורום בינלאומי לשיתוף נתונים ותובנות שייאספו על ידי השאלונים במדינות השונות, במטרה לפתח יחד כלים לניבוי והשוואה בין המדינות השונות.

השיטה מתבססת על שאלונים לכלל הציבור, העוקבים אחר התפתחות תסמינים הנגרמים מהנגיף, ועל ניתוח הנתונים המתקבלים משאלונים אלה, באמצעות אלגוריתמים של "ביג דאטה" ובינה מלאכותית. החוקרים מציינים, כי מאחר שהתפשטות הנגיף מתרחשת ב"צבירים" של הידבקות, זיהוי מוקדם של הצבירים הללו עשוי לאפשר פעולות שונות להכוונת הפעולות שיאטו את התפשטות הנגיף.

פרופ' ערן סגל
פרופ' ערן סגל

הפיילוט שהושק בישראל לפני שבוע זכה להיענות גדולה של הציבור. כ-60 אלף ישראלים מילאו את השאלונים. מניתוח ראשוני של הנתונים, הצליחו המדענים לזהות עלייה משמעותית בסימפטומים שמדווחים בשכונות בהן עברו חולי קורונה מאומתים.

מיפוי מדויק כזה – ברמה של שכונות – עשוי לאפשר לרשויות הבריאות להתמקד באזורים שבהם צפויה התפשטות של הנגיף, תוך מתן הקלות לאזורים שבהם לא צפויה התפשטות.

"שאלונים אלה הם הכלי היחיד שיכול לספק תמונה כללית של התפרצות הנגיף ברחבי המדינה", מדגיש סגל. "חשוב לציין שהם לא נועדו להחליף את המאמץ להגדלת מספר הבדיקות לאיתור חולים ונשאים. עם זאת, כושר הבדיקה לעולם לא יוכל להקיף את כלל האוכלוסייה – מסיבות לוגיסטיות וכלכליות. אנחנו מאמינים שהשיטה שלנו עשויה להוות כלי אסטרטגי עבור משרד הבריאות לטיפול במשבר".

עוד 237 מילים

במשך עשרות שנים חוקרים חיפשו את האתר החמקמק של ציקלג, אשר על פי התנ"ך היה המקום בו דוד קיבל מקלט מהמלך הפלישתי אכיש ● עכשיו הם מצאו אותו בשפלת יהודה - וההתרגשות בשיאה

בממצא שצפוי לעורר דיון בנוגע לאותנטיות ההיסטורית של דוד המלך, צוות בינלאומי של ארכאולוגים טוען כי זיהה את העיר האבודה של ציקלג.

על בסיס חפצים ותארוך באמצעות פחמן 14 של החפירות מאז 2015, החוקרים אמרו היום כי האתר הארכאולוגי "חירבת א-רעי" בשפלת יהודה, הוא האתר של העיר הפלישתית שלא זוהתה באופן מוחלט עד כה.

ציקלג, המצוינת בספר שמואל והייתה ממוקמת בין קריית גת ללכיש, היוותה מקום מפלט למלך העתידי דוד כאשר היה במנוסה משאול המלך. לאחר שהייה זמנית בציקלג, הוא עלה למלוכה בחברון.

על פי הודעת האוניברסיטה העברית ורשות העתיקות, ארכאולוגים גילו שרידים של יישוב פלישתי מהמאות 11-12 לפני הספירה, שלאחר מכן הפך ליישוב כפרי מתחילת המאה ה-10 לפני הספירה, בהתאם לסיפור התנ"כי. תיארוך פחמן 14 תומך בלוח הזמנים של הארכאולוגים.

על פי הסיפור בתנ"ך, דוד התיישב בציקלג למשך 14 חודשים תחת חסותו של המלך הפלישתי אכיש מגת, עם 600 מאנשיו ומשפחותיהם, והשתמש בה כבסיס לפשיטות על קהילות סמוכות.

בעוד שדוד, שהיה צמית פלישתי נכון לאז, ניסה להצטרף לצבא של השליט הפלישתי שלו אכיש כדי לגבור על שאול, העמלקים פשטו על העיר ולקחו את הנשים והילדים העבריים, יחד עם שלל רב (ספוילר: בסוף, דוד ייצא מנצח).

בנוסף למעבר התרבותי בין הבניינים הפלישתים והמחנה הישראלי על פי ההנחות, היישוב מתקופת דוד מציג שרידים של שריפה משמעותית שהרסה אותו. מאוחר יתר בתנ"ך, בספר נחמיה, העיר מצוינת שוב בתור בסיס ליהודים שחזרו מבבל.

במשך עשרות שנים, ארכאולוגים ניסו למצוא את המיקום החמקמק של ציקלג, כאשר יותר מ-10 מיקומים הוצעו במהלך השנים, מבלי להגיע לקונצנזוס בקרב החוקרים. האתרים הקודמים בוטלו ברובם בעקבות מחסור בסימנים ליישוב ההופך מעדות של תרבות פלישתית לשרידים עבריים מתקופת דוד, או בעקבות מחסור בעדויות של הריסות נרחבות שנגרמו על ידי העמלקים, כמתואר בתנ"ך.

כדי חרס מודבקים מחירבת א-רעי, אותה זיהו ארכאולוגים בתור ציקלג (צילום: משלחת החפירה לחירבת א-רעי)
כדי חרס מודבקים מחירבת א-רעי, אותה זיהו ארכאולוגים בתור ציקלג (צילום: משלחת החפירה לחירבת א-רעי)

על פי פרופ' יוסף גרפינקל, ראש המכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית, סער גנור מרשות העתיקות, וד"ר קייל קיימר וד"ר גיל דייויס מאוניברסיטת מאקוורי מסידני, אוסטרליה, חירבת א-רעי כוללת את כל המאפיינים הנדרשים.

לאחר שבע עונות חפירה שחשפו כ-1,000 מ"ר, צוות הארכאולוגים גילה עדות ליישוב מהתקופה הפלישתית מהמאות 11-12 לפני הספיקה, ביניהם מבני אבן מסיביים וחפצים הטיפוסיים לתרבות הפלישתית, לרבות כדי חרס בבסיס המבנים – אשר הונחו מתחת לרצפות המבנים למזל טוב.

פריטים אלו, יחד עם כלי אבן ומתכת, דומים לאלו שנחשפו בערים פלישתיות אחרות, ביניהן אשדוד, אשקלון, עקרון וגת.

מקור השם ציקלג הוא פלישתי, ואין לו שורשים בשפות שמיות. לאחרונה, מחקר מדעי גדול של DNA פלישתי גילה את המקורות של העם העתיק באזור האגאי, שם היו כדי חרס בסגנון דומה במאה ה-12 לפני הספירה, התקופה בה הפלישתים היגרו לישראל, על פי ההנחות.

נכון להיום, הארכאולוגים בחירבת א-רעי חשפו כ-100 כלי חרס שלמים אשר נוצלו לאחסון של יין ושמן, בין יתר השימושים. על פי גרפינקל, שהוביל את החפירות בעיר המבוצרת שעריים (חירבת כייפה) באזור יהודה, כדים וקערות מעוטרים בגימור "בעבודת יד ובצבע אדום" הם טיפוסיים לתקופת דוד המלך.

מתנדבת חופרת כדי חרס בחירבת א-רעי, אשר ארכאולוגים זיהו בתור ציקלג (צילום: משלחת החפירות בחירבת א-רעי)
מתנדבת חופרת כדי חרס בחירבת א-רעי, אשר ארכאולוגים זיהו בתור ציקלג (צילום: משלחת החפירות בחירבת א-רעי)
עוד 438 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה