נושא
המוסד

פרשנות 8 שאלות שדנה ויס לא שאלה את ראש המוסד

יונית לוי הכריזה בחדשות 12 על "ראיון נדיר" עם ראש המוסד, שהתרחש מיד לאחר טקס החתימה על ההסכמים עם איחוד האמירויות ובחריין בוושינגטון ● אלא שבמקום לנצל את הבמה כדי לשאול את יוסי כהן שאלות קשות, דנה ויס נראתה יותר כמו מעריצה נלהבת שפגשה זה עתה את מלך הכיתה ● ערן הילדסהיים ניסח כמה שאלות אפשריות, שמזכירות קצת יותר עיתונות מאשר דוברות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
4
שאלות מתבקשות אולי, אך העיתוי לא התאים. מדובר כאן בראיון "על רגל אחת" במהלכו אי אפשר לשאול שאלות נוקבות כמו אלו שמציע המחבר. ערוץ 12 הטעה במכוון ובידיעה את צופיו בהכריזו על ראיון "נדיר"... המשך קריאה

שאלות מתבקשות אולי, אך העיתוי לא התאים.
מדובר כאן בראיון "על רגל אחת" במהלכו אי אפשר לשאול שאלות נוקבות כמו אלו שמציע המחבר. ערוץ 12 הטעה במכוון ובידיעה את צופיו בהכריזו על ראיון "נדיר". הטעיה מכוונת שתכליתה אחת היא: לזכות ברייטינג גבוה. על כן לא הייתי מאשים ישירות את הגברת וייס, אלא את מנהלי הערוץ.
שאלות כמו אלו שמציע מחבר המאמר הנ"ל נשאלות במהלך ראיון ארוך או בלשכתו של ראש המוסד או באולפן הטלויזיה.

עוד 812 מילים ו-4 תגובות

לגנץ ואשכנזי יש דרכים לדעת הכול. הגיע הזמן שישתמשו בהן

הסיטואציה שבה שר הביטחון וראש הממשלה החליפי יחד עם שר החוץ מכנסים מסיבת עיתונאים רק כדי לדווח לציבור שהם לא יודעים כלום ולא מעודכנים בשום דבר היא שיא אבסורדי חדש ● זה שנתניהו מקבל החלטות מדיניות וביטחוניות כמו שליט יחיד אינו דבר חדש ● אבל במערכות הצבא והביטחון יש גורמים רבים שמכירים את הסודות הכי כמוסים - וגנץ ואשכנזי צריכים להתחיל להשתמש בהם ● דעה

בתיאטרון האבסורד שאנחנו חיים בו, יש בכל יום מערכה חדשה, הזויה יותר מקודמתה.

אתמול כינסו ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון, בני גנץ, ושר החוץ גבי אשכנזי מסיבת עיתונאים רק כדי לדווח לציבור כי הם לא יודעים ולא מעודכנים בשום דבר. שיבוש שלטוני כזה וגירוש ממוקדי קבלת ההחלטות הוא מקור להסתרה ובירור פנימי, ולא סיבה למסיבה פומבית, אבל אצלנו כבר הכול כנראה הולך.

גנץ לא צריך באמת להיות מופתע. הוא לא עולה חדש. עשרות שנים הוא במרכז העשייה הביטחונית, חלק ניכר מהזמן הוא עובד מול ראש הממשלה בנימין נתניהו. הוא מכיר את דפוס הפעולה.

נפתלי בנט היה שר הביטחון לפני גנץ. האם הוא ידע על ההסכם שעליו עבד ראש הממשלה מול האמריקאים ואיחוד האמירויות? נתניהו הרי סיפר כי המגעים מתנהלים כבר שנה וחצי. התשובה היא לא.

נפתלי בנט היה שר הביטחון לפני גנץ. האם הוא ידע על ההסכם שעליו עבד ראש הממשלה מול האמריקאים ואיחוד האמירויות? נתניהו הרי סיפר כי המגעים מתנהלים כבר שנה וחצי. התשובה היא לא

שר הביטחון משה (בוגי) יעלון ידע על מכירת הצוללות למצרים? כן, בדיעבד, אחרי שראש האגף המדיני ביטחוני, האלוף עמוס גלעד שמע מהמצרים וסיפר לו.

האם שר הביטחון גנץ עצמו והרמטכ"ל אביב כוכבי ידעו על הכוונות של נתניהו בעניין הסיפוח, שתוכנן להתבצע כזכור ב-1 ביולי? ראש הממשלה הודיע להם איך צריך להיערך בשטח? מה יקרה אם תפרוץ מיני אינתיפאדה ביום הסיפוח? גם לא.

השר יובל שטייניץ, דוברו של נתניהו, אמר אתמול שגנץ בכלל לא היה צריך לדעת כלום, כמו שגם הוא עצמו לא דווח מבעוד מועד על ההסכם עם האמירויות. ההבדל הוא פשוט: גנץ הוא ראש ממשלה חליפי, שטייניץ בקושי משקיף בקבינט.

אבל בכל זאת, כל סיפור תזרים המידע מעורר תמיהה.

ראש המוסד יוסי כהן בישל את ההסכם עם האמירויות שעיקרו שלום תמורת סיפוח. איפה כל מערכות המודיעין הצבאי שכפופות לגנץ? איפה ראש אמ"ן שנמצא בקשר הדוק עם ראש המוסד, ושני הגופים עובדים ביחד? אף אחד לא יודע שום דבר על הסכם שלום עם מדינה ערבית חשובה, ועל מטוס חמקן מפחיד שעלול לעבור לאיחוד האמירויות בעקבות ההסכם הזה?

איפה כל מערכות המודיעין? איפה ראש אמ"ן שנמצא בקשר הדוק עם ראש המוסד, ושני הגופים עובדים ביחד? אף אחד לא יודע שום דבר על הסכם שלום ועל מטוס חמקן שעלול לעבור לאמירויות בעקבות ההסכם הזה?

לפני חמש שנים נפרץ הטלפון הסלולרי של בני גנץ. חברה ישראלית העבירה כנראה את המידע לגורמים באירופה, שעבר לאיראנים. המוסד ידע על זה, והעביר את האינפורמציה לשב"כ. ראש השב"כ נדב ארגמן דיווח לגנץ במרץ 2019. גנץ חשד אז שכהן הדליף את הסיפור כדי לסייע לנתניהו בבחירות ודרש לחקור את ראש המוסד בעניין הזה בוועדת החוץ והביטחון. אם גנץ יהיה פעם ראש הממשלה, אולי הוא יחזור לפרשה הקשה שהותירה בו צלקות עמוקות.

בנימין נתניהו עם ראש השב"כ נדב ארגמן בטקס מצטייני השב"כ, ב-4 בדצמבר 2018 (צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ)
בנימין נתניהו עם ראש השב"כ נדב ארגמן בטקס מצטייני השב"כ, ב-4 בדצמבר 2018 (צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ)

אנחנו מעלים את סיפור הסלולרי כאן רק כדי להבהיר כי במערכות הצבא והביטחון יש גורמים רבים שמכירים את הסודות הכי כמוסים. נתניהו אוהב אמנם לעבוד ולחלוק סודות מדינה רק עם אנשי אמונו הקרובים: ראש המוסד כהן; ראש המל"ל מאיר בן שבת, שהוא גם מועמד לראשות השב"כ; או שגריר ישראל בארצות הברית, רון דרמר. גם את רוני אלשיך הביא נתניהו למשטרה על תקן של נאמן אישי, עד שהכול התקלקל לו.

אבל אנשים מנוסים (גנץ) ומתוחכמים (אשכנזי) לא יכולים לשחק רק את תפקיד הניצבים אצל נתניהו. יש להם דרכים לדעת הכול, והם צריכים להשתמש בהן. זהו המנהל התקין וחלוקת המידע הרגיש והמתחייב בין ראשי המדינה, ולא הסתרה מחשש מופרך של הדלפה מוקדמת.

עוד 527 מילים

זה התחיל בתקופת ראש המוסד מאיר דגן, הבשיל בימי תמיר פרדו, והגיע לכלל הסכם עם איחוד האמירויות במשמרת של הקודקוד הנוכחי, יוסי כהן ● חתימת ההסכם הופכת את שיתוף הפעולה הביטחוני של ישראל עם מוחמד בן זאיד לגלוי ● והמסר לטהרן ברור: לירושלים יש עכשיו קשרים רשמיים עם עוד מדינה הגובלת באיראן ● פרשנות

עוד 869 מילים

ראיון הנאצי הנמלט התראיין לעיתון ושילם בחייו

באמצע שנות השישים, בגרמניה ניסו לקדם חנינה גורפת לפושעים נאצים ● כחלק מהתגובה העולמית לתכנית, ישראל יצאה למצוד אחר הרברטס צוקורס - רוצח המונים לטבי שזכה לכינוי "הקצב מריגה" ● אבל הפרופיל של צוקורס היה שונה מאוד מזה של בכירים נאצים אחרים: היו לו חברים יהודים, הוא ביקר בארץ, ובעיקר היה לו אגו ענק - שלא אפשר לו לרדת למחתרת ● ספר חדש שופך אור על חייו ועל מותו

עוד 2,232 מילים ו-2 תגובות

מיוחד הסיפור שמאחורי "מסתערבים, אגדה ישראלית"

"הלכתי לפגוש את יצחק לא כי שמעתי עליו או על היחידה הקטנה שהוא השתייך אליה בימי הקמת המדינה, ולא כי תכננתי לכתוב את הספר הזה, אלא רק כי שנים של עבודה עיתונאית לימדו אותי שבילוי בחברת מרגלים זקנים תמיד משתלם" ● מתי פרידמן בהקדמה לספרו החדש, "מסתערבים, אגדה ישראלית", מספר כיצד הגיע לחקור את סיפורה של המחלקה הערבית בפלמ"ח - אשר על בסיסה נולד המוסד למבצעים מיוחדים

עוד 1,406 מילים

תצילו אותי!

בלעדי במשך תשע שנים, "בנימין פיליפ" עבד, לדבריו, עבור המוסד וסייע לו במלחמה נגד חיזבאללה ● לטענתו, הוא אף גייס עבור המוסד לוחם לשעבר ב"כוח רדואן", יחידת העילית של חיזבאללה, אשר סיפק מידע מודיעיני מכריע ● עכשיו פיליפ ניצב בפני גירוש ללבנון, וישראל אינה עונה ● גורם ביטחוני: "זה עולם קר שם בחוץ" ● במשרד ראש הממשלה סירבו להגיב

עוד 3,520 מילים

עד כהונתו של יוסי כהן, העדיף המוסד לעבוד בשקט מאחורי הקלעים ולהימנע מאירועים ראוותנים ● האמביציה של כהן להתקדם בסולם הדרגות, תוך ניצול ההילה הבטחונית הסובבת אותו, הביאה לשינוי בגישה ולתהליך מסוכן וחסר תקדים של פוליטיזציה בארגון שבראשו הוא עומד ● פרשנות

עוד 1,118 מילים

ראיון בתפקיד סוכן המוסד השרמנטי: קפטן אמריקה

השחקן ההוליוודי כריס אוונס מככב בסרטו החדש של גידי רף, "אתר הצלילה בים האדום", העוסק במבצע החשאי להעלאת יהודי אתיופה מסודן ● לקראת עליית הסרט לנטפליקס, ביום רביעי, מספר רף על הצילומים המאתגרים באפריקה ועל תמיכתו במחאת יוצאי אתיופיה

אין מחסור בסיפורים ישראליים, אבל יש סיפורים שטרם הוצגו. חלקם עתיקים, אחרים התרחשו בשנות ה-80. מהקבוצה השנייה מגיע הסיפור על "אתר הצלילה בים האדום" (Red Sea Diving Resort), מלון מזויף לחופה של פורט סודן.

במיקום הזה, לפני מספר עשורים, הפעיל המוסד בסיס שארגן את העלאת אלפי יהודים ממוצא אתיופי לישראל – יהודים שנמלטו ממלחמת האזרחים באתיופיה.

התכנית הייתה משוגעת מספיק בשביל לעבוד, מסוג הדברים שאומרים עליו "מישהו צריך לעשות מזה סרט". וכך נולד "אתר הצלילה בים האדום", של נטפליקס. גידי רף, יוצר הסדרה "חטופים" (שהפכה ל"הומלנד") אסף צוות שחקנים מרשים כדי להוציא את הסיפור הזה לאור (החל ב-31 ביולי בנטפליקס).

השחקן הראשי הוא כריס אוונס ("קפטן אמריקה" מהסרטים של מארוול), ולצדו משחקים (בתור סוכנים ישראלים) היילי בנט, אלסנדרו ניבולה ומיכיל האוסמן.

מייקל קיי. וויליאמס הוא איש הקשר שלהם בתוך הקהילה האתיופית וגרג קיניר הוא איש ה-CIA המועיל בתוך סודאן. בן קינגסלי מגלם שם את ראש המוסד.

אוונס מגלם מעין קאובוי חמום מוח טיפוסי שמביא תוצאות בזמן שהוא מסכן את עצמו, וזה סרט מהנה, אבל גם נוגע, במיוחד כשהוא מראה את הייאוש של הפליטים. ועל אף שהסיפור מתרחש לפני 40 שנה, הוא נותר רלוונטי למדי לימינו.

"הכרתי את העליות מאתיופיה בשנות ה-80 וה-90 שהגיעו במטוסים", מספר הבמאי רף, "ואני זוכר את התמונות המרגשות, אבל לא ידעתי על המלון הזה עד שהמפיקה אלכסנדרה (מילצ'ן, בתו של ארנון מילצ'ן), הביאה אותו לתשומת ליבי.

גידי רף (צילום: פיל מקרטן\ Invision for Fox\ AP)
גידי רף (צילום: פיל מקרטן\ Invision for Fox\ AP)

"במהלך העבודה על הסרט נפגשתי עם חלק מסוכני המוסד שהיו מעורבים במבצע, כמו גם עם ישראלים רבים שעשו את המסע מאתיופיה דרך סודאן.

"הצילומים עצמם מאוד מאתגרים. היינו במקומות כמו אפינגטון ופלה בדרום אפריקה, ואז ליד לידריץ בנמיביה, ובאמצע המדבר. כשחוצים נהרות שם אתה עומד בפני דברים שאתה לא עומד בפניהם בדרך כלל. כמו להביא מישהו שיוודא כי אין היפופוטמים ותנינים במים. ויש בבונים בצד השני של הנהר שנובחים עלינו במשך כל הזמן. היו עקרבים שעקבו אחרי הצל שלנו, משום שהיה כל כך חם, עד שהם רצו ליהנות מהצל של הגוף שלנו. היו דברים שלא ציפינו להם.

"כשצילמנו את הסצנה הראשונה שלנו בכפר האתיופי, הרגשתי את הצורך לחפש שדה תירס. אז נכנסתי לשדה תירס כדי לבדוק אותו ואחד מהסיירים המקומיים רץ אליי ואמר לי שאני נכנס לאזור של נחשי הבלאק ממבה. אבל האתגרים הגדולים ביותר היו עבור השחקנים. היה כל כך חם, ואז הנהר קפא".

היה לכם את כריס אוונס בתפקיד הראשי, שנהנה מתנאים נוחים במיוחד, אני מניח, באולפנים של מארוול בארצות הברית. איך הוא הסתדר עם זה?

"הוא נכנס לעניין ועשה כל מה שנדרש לו. הוא השחקן הכי פחות מפונק שאי פעם עבדתי איתו".

כריס אוונס בקפטן אמריקה (צילום: יח"צ, MARVEL ENTERTAINMENT)
כריס אוונס בקפטן אמריקה (צילום: יח"צ, MARVEL ENTERTAINMENT)

הוא נראה בחור כייפי! אבל אנחנו מכירים אותו בתור קפטן אמריקה, ופחות מסרטים רציניים על פליטים, או סרטים עם קצת יותר כובד.

"הוא היה מאוד נלהב לעשות את הסרט הזה. הוא קרא את התסריט ופנה אליי. הוא השקיע בו כל דקה במשך היום, עבד קשה מאוד כדי להרים את התפקיד שכתבתי.

מפתיע בימים אלו שמישהו עם כזה פרופיל ציבורי משחק גיבור ישראלי. יש תגובת-נגד אוטומטית מחלקים מסוימים בחברה בכל הנוגע למשהו שהוא אפילו קצת ישראלי.

"כריס הבין שמדובר בסיפור על האנושות, על אנשים המתאחדים, על משפחות המתאחדות מחדש. הסרט הזה מכיר בכך שכולנו שווים. יש לנו משבר פליטים עכשיו בעולם וחשוב לספר סיפורים מעוררים ומלאי תקווה על אנשים מתאחדים, עושים את הדבר הנכון והופכים את העולם למקום טוב יותר".

האם הראיתם לשחקנים ולצוות סרטים דומים?

"לא ממש, אבל הצלם שלי רוברטו שיפר ואני דנו על הרבה מותחנים על המלחמה הקרה משנות ה-70, סרטים כמו "איש המרתון", "השיחה", ו"גורקי פארק" ואפילו "חיים של אחרים". אבל באשר למעברים הוויזואליים, דיברנו על סרטי שנות ה-80 והשפה הזו שהשתנתה בזמן שהעולם עבר מהאנאלוגי לדיגיטלי".

אתר הצלילה בים האדום (צילום: נטפליקס)
אתר הצלילה בים האדום (צילום: נטפליקס)

סרטים הרגילו אותנו לקלישאות מסוימות. כשרואים בתחילת הסרט של כריס אוונס והיילי בנט חושבים "הם בטוח יתחברו בהמשך", אבל זה לא סיפור מהסוג הזה. האם היה לחץ לשלב זווית רומנטית?

"לא, בכלל לא. היו דברים אחרים שירדו בעריכה. האתגר הגדול ביותר של הסרט היתה לדחוס חמש שנים של מבצע לשעתיים, ומקביל לתת את הכבוד לקהילה האתיופית בתור הגיבורה של הסיפור. הם היו אלו שהתחילו את הכל, והיו פעילים בדיוק כמו סוכני המוסד בחילוץ שלהם".

האם יהיו לכם הקרנות לקהילת יוצאי אתיופה בישראל?

"עשינו כבר כמה כאלה, במיוחד לאלו שעזרו וייעצו לנו".

יש בתקופה האחרונה מתחים בקרב קהילת יוצאי אתיופיה בישראל. האם הסרט יכול להזכיר לאנשים על אחדות?

"אני מקווה. הקהילה האתיופית בישראל נלחמת עבור צדק, לסיום האפליה ולשוויון. וזה הנושא של הסרט – חמלה, אחדות עם השכנים שלכם ובני האנוש האחרים. למרבה הצער, האתיופים עוברים תקופה קשה היום, אבל הם מנהלים מאבק צודק".

עוד 695 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה