נושא
הפועלים
אפליקציית ביט. אילוסטרציה

רשות התחרות מצאה ש"ביט" היא מונופול. בזאת הסתיים הטיפול

רשות התחרות ביססה בדוח מיוחד את העובדה ש"ביט" של בנק הפועלים השתלטה על שוק אפליקציות התשלומים, תוך חשש לפגיעה בתחרות והצרכנים ● אולם במקום לנקוט נגדה בצעדים הדרושים על פי חוק, הרשות העדיפה לגלגל את הטיפול לבנק ישראל - גוף שאינו אמון על התחרות ומצוי בניגוד עניינים מול הרשות ● פרשנות

עוד 652 מילים

הפליטים ומבקשי המקלט הם הישראלים החדשים

מעורים בפוליטיקה, גרים בדרום תל אביב, לא יודעים מה יקרה איתם מחר ● כ-30 אלף פליטים מסודן ומאריתראה הספיקו להיכנס לישראל בעשור האחרון, רגע לפני בניית הגדר בגבול מצרים ● ואין להם מושג מה יזמן להם העשור הבא ● "אנחנו יודעים שאנחנו לא רצויים במדינה הזו. גם התקשורת גזענית וזה פוגע. אנחנו גם בני אדם עם רגשות" ● סוגרים עשור - הכתבה ה-14 בסדרה

עוד 1,580 מילים

פרשנות קצת פחות כסף, הרבה יותר השפעה

המנהלים החדשים של דיסקונט והפועלים יקבלו אמנם כמחצית מהשכר שהורגלו לו בעבר ● השתוללות השכר בבנקים נבלמה בזכות ההתעקשות של שלי יחימוביץ' ● אבל בעידן פוטס-טייקוני הפכו הבנקאים לאנשים החזקים במשק, וזה שווה יותר מעוד כמה מיליונים בתלוש

שני המנהלים שמונו השבוע לבנק דיסקונט ובנק הפועלים הולכים לקבל כמחצית מהשכר שהורגלו לו בעבר. אורי לוין קיבל בשנה שעברה 7.3 מיליון שקל כמנכ"ל דיסקונט ניו יורק, ויכול היה להמשיך בתפקידו עוד כמה שנים. כעת, הוא חוזר לישראל כמנכ"ל החברה האם, ויקבל לכל היותר 3.5 מיליון שקל בשנה.

דב קוטלר סיים את תפקידו בישראכרט ב-2014 לאחר 6 שנים, בהן השתכר בסך הכל כ-30 מיליון שקל. במלים אחרות, הוא קיבל כ-5 מיליון שקל לשנה, וגם הוא הולך לקבל עכשיו רק כחצי מהסכום הזה בבנק הפועלים.

השניים נכנסים לתפקידיהם במקום לילך אשר-טופילסקי שעוזבת את דיסקונט אחרי 5 שנים כמנכ"לית, ואריק פינטו, שעוזב את פועלים אחרי 3 שנים כמנכ"ל.

דב קוטלר (צילום: גדי דגון, יח"צ)
דב קוטלר (צילום: גדי דגון, יח"צ)

לוין מוכן לחזור לארץ מניו יורק המעטירה, הישר לתוך כאבי הראש של ניהול תהליך ההתייעלות בדיסקונט, ניסיון לשכנע את הרגולטור להמשיך ולהחזיק בחברת כרטיסי האשראי כאל, התחרות מול הבנקים הגדולים על מתן משכנתאות ואשראי צרכני, והזירה המבעבעת של אפליקציות התשלומים.

גם קוטלר יצטרך להתמודד עם שורה ארוכה של בעיות, כמו סיום פרשת החקירות נגד בנק הפועלים בארה"ב, חתימה על הסכם קיבוצי מול ועד לעומתי, ואתגר טיפה יותר זוהר, אך לא פחות מאיים, של התאמת הבנק לעולם הדיגיטלי.

כאמור, השניים האלה מוכנים להיכנס לקלחת הזו בשביל הרבה פחות ממה שהם עצמם קיבלו, והרבה פחות ממה שקיבלו מנהלי הבנקים עד לפני כמה שנים.

למי ששכח, כדאי להזכיר שמנהלי הבנקים קיבלו בעבר סכומים הזוים בכהונות שנמשכו שנים ארוכות. דוגמה מקרית בבנק הפועלים: ב-2005 צבי זיו קיבל כ-34 מיליון שקל, והיו"ר שלמה נחמה סיים את אותה שנה עם 23 מיליון שקל.

אורי לוין (צילום: רמי זרניגר)
אורי לוין (צילום: רמי זרניגר)

החגיגה נגמרה, והאחראית העיקרית לכך הודיעה אתמול על כוונתה לפרוש מהחיים הפוליטיים: זוהי ח"כ שלי יחימוביץ' שבהתעקשות מעוררת הערכה, הגישה את החוק לראשונה כבר ב-2008, נבלמה פעמיים, ורק ב-2016 הצליחה ליצור קואליציה שתאשר את הגבלת השכר של מנהלי בנקים וחברות הביטוח ל-2.5 עד 3.5 מיליון שקל.

המדינה תמיד שם בשבילם

גם גליה מאור, אלי יונס, ציון קינן, העבריין המורשע דני דנקנר ואחרים נהנו מההפקרות הזו. וזה עבר, כאילו שהבנקים לא מחזיקים לקוחות שחשים פעמים רבות שבויים, בשוק לא מאוד תחרותי.

ואם מישהו חשב שזה לא הוגן שלא מתמרצים את המנהלים האלה להרוויח יותר, ההערכה הרווחת בקרב מומחים לענף היא כי בניגוד לחברות אחרות בשוק החופשי, הבנקים נמנעים מהצגת רווחים מוגזמים בשורה התחתונה בגלל מראית העין – מחשש שיעוררו עליהם זעם ציבורי, שעשוי לערער את יציבות המערכת.

ההנחה היא כי עד שיגיע לשוק הזה זעזוע טכנולוגי מבחוץ, הם ימשיכו ליהנות מבלעדיות על עמלות ומרווחי אשראי גבוהים. בכל מקרה, נראה כי המדינה תהיה שם כדי לחלץ את הבנק מכל צרה שלא תבוא, בלי קשר ליכולות וביצועי המנכ"ל, ולכן אין הצדקה לשלם לו כמו בחברה עתירת סיכון (וסיכוי לרווח).

גם גליה מאור, אלי יונס, ציון קינן והעבריין המורשע דני דנקנר נהנו מההפקרות הזו. וזה עבר, כאילו שהבנקים לא מחזיקים לקוחות שחשים שבויים, בשוק לא מאוד תחרותי

כאמור, הגבלת ההשתוללות בשכר שהיתה פה במשך שנים, לא מונעת מקוטלר ולוין להסכים עכשיו להתמנות לתפקיד. גם ניר גלעד מוכן לכהן כיום כיו"ר מגדל ביטוח אחרי שהתרגל לקבל הרבה יותר מעשרה מיליון שקל לשנה בחברה לישראל. ואגב, אל דאגה, ככל הנראה יימצא מי שיסכים להחליף גם את רקפת רוסק עמינח, שסיימה את תפקידה בבנק לאומי.

וזו אולי ההוכחה הסופית לכך שהגבלת שכר הבכירים לא משאירה את הבנקים ובתי השקעות בלי דמות סמכותית על ההגה.

גליה מאור (מימין) ורקפת רוסק עמינח (צילום: משה שי פלאש 90)
גליה מאור (מימין) ורקפת רוסק עמינח (צילום: משה שי פלאש 90)

יוקרה וכוח פוליטי

נשאלת השאלה, למה בכל זאת הם באים לעבוד בשביל הרבה פחות? אם לא רק בשביל כסף, אז למה?

התשובה היא ככל הנראה היוקרה שניהול הבנקים מוסיף לקורות החיים של השניים. עד לפני כמה שנים, האנשים החזקים במשק היו הטייקונים, שהחזיקו בשלל חברות, חלשו על הון ציבורי עצום, והחליטו על מינויים של עשרות מנהלים תחתיהם.

העידן הזה כמעט נגמר, ומי שנשאר הם מנהלי הבנקים, שאחראים, בנוסף לגופים המוסדיים, על ניהול הקצאת האשראי במשק. יחד עם ניהול עשרות אלפי עובדים, – וכוח פוליטי לא מבוטל – אין עוד הרבה משרות כאלה במשק. זה תפקיד חייהם.

ציון קינן (צילום: פלאש 90)
ציון קינן (צילום: פלאש 90)

לצעירים יש עכשיו למה לשאוף

חוץ מהפסקת ההפקרות בשכר, ההגבלה שלו יצרה עוד אפקט מרענן למוסדות הכי שמרניים במשק: אופק להתקדמות לעובדים בדרגי הביניים.

אם צבי זיו, ציון קינן ורוסק-עמינח כיהנו בתפקיד המנכ"ל 6-7 שנים, הרי שפינטו החליט לסיים את הקריירה בשפיץ של הארגון אחרי תקופה של בקושי 3 שנים.

ולא רק הוא: בתקופה האחרונה פרשו מהמערכת שורה ארוכה של מנהלים בדרגי הביניים. יש כאלה שהסתכלו על כך בבהלה, כאילו המערכת ננטשה.

גם בצבא ובמשטרה אלה שלא נבחרים להחליף את הרמטכ"ל או המפכ"ל עוזבים בסופו של דבר את המערכת ובאים אחרים במקומם. אין סיבה שבמערכת הבנקאית זה יהיה אחרת

אלא שהתחלופה הגבוהה עוזרת לשחרר לחץ בקרב העובדים הצעירים, שכבר לא מסתכלים בעיניים כלות על הבוסים שלהם נתקעים בתפקיד למשך שנים ארוכות.

שלא לדבר על האלף הקודם, שבו המנהלים בבנק הפועלים אפילו לא חלמו להחליף את עמירם סיון, שנאחז בכיסא המנכ"ל 16 שנה.

גם הרמטכ"ל והמפכ"ל נמצאים בתפקיד 3-4 שנים וממשיכים הלאה. גם בצבא ובמשטרה אלה שלא נבחרים להחליף את המפכ"ל והרמטכ"ל עוזבים את המערכת ובאים אחרים במקומם. אין סיבה שבבנקים זה יהיה אחרת.

נוחי דנקנר (צילום: פלאש 90)
נוחי דנקנר (צילום: פלאש 90)

קשה לסמוך על המוסדיים

צבי סטפק, מייסד ובעלים בית ההשקעות מיטב-דש, טען השבוע שצריך לשנות את הגבלת השכר בבנקים. לדבריו, עדיף שהמשקיעים המוסדיים יהיו בעלי הכוח להגביל (או לבטל) שכר מופרז למנהלים, באותו אופן שבו הם יכולים להתנגד לעסקות בעלי עניין בכל חברה אחרת.

סטפק הצביע על חוסר ההיגיון שבו מנהלי חברות שירותים אחרות יכולים להרוויח הרבה יותר ממנהל בנק, שצריך לשאת בהרבה יותר אחריות.

היה אפשר לקבל את ההצעה הזו, אם רק היה אפשר לסמוך על המוסדיים הישראלים, שיגדלו קצת יותר עמוד שדרה ולא ישמשו חותמות גומי (הכוונה למנהלי קרנות הפנסיה, הגמל, הנאמנות ושאר גופי החיסכון לטווח ארוך).

גם באירופה יש שערוריות סביב הבנקים, שברוב חוצפתם שילמו שכר מופרז למנהלים שנייה אחרי שהממשלות חילצו אותם מהמשבר של 2008.

אבל יש גם דוגמאות מעודדות: כך למשל, המשקיעים המוסדיים של סטנדרד צ'רטר הבריטי התנגדו לאחרונה לחבילת פנסיה של המנכ"ל, גם במחיר עימות חזיתי איתו.

גם באירופה יש שערוריות שכר בבנקים, שברוב חוצפתם שילמו שכר מופרז למנהלים שנייה אחרי שהממשלות חילצו אותם מהמשבר הכלכלי הבינלאומי של שנת 2008

כל השנים של נוחי דנקנר וטייקונים אחרים שחגגו עם עסקות בעלי עניין מפוקפקות או עסקות שנגועות לכאורה בשיקולים זרים, חבילות שכר מוגזמות ועוד ועוד מהלכים שהכבידו על המשקיעים מהציבור, הוכיחו שהמוסדיים בישראל מעדיפים להיות נחמדים לבעלי השליטה יותר מאשר לשמור על כספי החוסכים.

גם האישור של תגמול העתק לאייל לפידות בשיכון ובינוי, ממש לאחרונה, מוכיח את זה שוב. החברה של סטפק, מיטב-דש, אמנם התנגדה לתגמול, אבל זה לא עזר לה כי האחרים אישרו אותו. בארץ אין דירקטורים ומוסדיים חזקים ועצמאיים מספיק. כולם מאותו מועדון ומי שלא, מת שיתנו לו להיכנס.

כספומט (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
כספומט (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)

הנה לכם משרה בחו"ל – לכו על זה

כאמור, חוץ ממנכ"לי שלושת הבנקים הגדולים, שורה ארוכה של מנהלים בדרגי הביניים עזבו את המערכת הפיננסית: דני צידון, (לאומי), אמיר הסל (הראל), שי פלדמן (AIG) ואחרון חביב אייל לפידות, שעזב את הפניקס כדי לקבל חבילת תגמול ענקית של יותר מ-100 מיליון שקל בשיכון ובינוי.

לפידות נחשב לכוכב ניהולי (נניח), והשמות האחרים שצוינו יתקשו לקבל תגמול שמתקרב לשלו. אם הם בכל זאת רוצים לנסות, הנה שירות להשמת בכירים, בחינם:

וולס פארגו, אחד הבנקים הגדולים בארה"ב, מחפש מנכ"ל ולא מוצא אחד כזה מאז חודש מרץ. המוסד הפיננסי הענק נמצא בעין הסערה לאחר שורה של שערוריות שהחלו ב-2016, אז התגלה שעובדי הבנק יצרו מיליוני חשבונות מזויפים. בגלל השערוריות האלה, מנסה הבנק למצוא מועמד "נקי" מבחוץ אבל אין קופצים על המציאה.

וורן באפט אפילו הרחיק לכת, וטען שהבנק צריך להביא מישהו כל כך נקי ואאוטסיידר, שעדיף שיהיה מחוץ לוול סטריט בכלל. למרות שהוא לא מצליח למצוא מנכ"ל, הבנק הציג השבוע תוצאות טובות שהכו את תחזיות האנליסטים. הספינה שטה והכל בסדר.

כמו פה גם שם, מצד אחד התפקיד יוקרתי ומקנה כוח רב למי שמתמנה אליו. מצד שני, הארגונים הפיננסים האלה סובלים מהכבדה רגולטורית (שאפשר להבין אותה נוכח הסקנדלים שצצים מפעם לפעם), איומים טכנולוגיים מצד חברות הפינטק וגם בעיות שקשורות בעסק עצמו, שכפוף למחזור העסקים כמו כולם.

וולס פארגו, אחד הבנקים הגדולים בארה"ב, מחפש מנכ"ל ולא מוצא אחד כזה מאז חודש מרץ. המוסד הפיננסי הענק נמצא בעין הסערה לאחר שורה של שערוריות שהחלו ב-2016

ההבדל היחיד הוא ששם אפשר להשתכר עשרות מיליונים בשנה, ועדיין לא מצליחים למצוא מועמד, כך שאולי זה לא רק עניין של שכר.

הבנקאים הישראלים (לשעבר) שחושבים שהם ראויים ליותר מ-2.5 מיליון שקל לשנה, מוזמנים לנסות את מזלם ולבקש ראיון עבודה במטה של וולס פארגו בסן פרנסיסקו. שיהיה בהצלחה.

עוד 1,285 מילים

רשות ני"ע פשטה על משרדי נאוי ונטו במקביל

שתי החברות דיווחו היום, אחת אחרי השניה, על כך שרשות ני"ע ביצעה חיפוש במשרדיהן ביום שלישי ● החקירה קשורה לשימוש במידע פנים באחת החברות

חברת האחים נאוי דיווחה הבוקר, סמוך לשעה 11, כי חוקרי רשות ני"ע פשטו על משרדיה וביצעו בהם חיפוש ביום שלישי השבוע. בכירי החברה זומנו לחקירה בעקבות חשד לעבירות של שימוש במידע פנים. עם פרסום ההודעה באתר הבורסה, הגיבה המניה בנפילה של כ-5%.

לקראת שלוש בצהריים דיווחה גם חברת נטו שבשליטת משפחת עזרא, כי באותו יום רשות ני"ע ביצעה חיפוש במשרדיה וחקרה את אחד מבכיריה בחשד לאותה עברה של שימוש במידע פנים. נטו כתבה בהודעתה שהמידע פנים אינו קשור אליה, אלא לחברה אחרת. הערכות הן, כי מדובר במידע הקשור לחברת נאוי.

בעלי השליטה בחברת נטו הם דודי עזרא ובנו עדי, בעלה של בר רפאלי. מנכ"ל נטו הוא עמיהוד גולדין, שהיה בעבר גם דירקטור בחברת נאוי. נטו מגיבה בירידה של 5% בבורסה.

נטו עוסקת בשיווק בשר, דגים ירקות וקפואים. בין המותגים שלה, ניתן למנות את טיבון ויל, דלידג, ויליגר, שלושת האופים ועוד. החברה הרוויחה אשתקד 113 מיליון שקל על הכנסות של כ-1.5 מיליארד שקל.

חברת האחים נאוי עוסקת בניכיון צ'קים ובמתן אשראי חוץ בנקאי. בעלי השליטה בחברה הם היו"ר שאול נאוי והמנכ"ל דורי נאוי. אחד האירועיים המהותיים האחרונים בהקשר של נאוי, הוא בחינת השקעה בישראכרט. כחלק מכך הודיעה נאווי בסוף מרץ, כי היא שוקלת כניסה למשא ומתן על רכישת השליטה בישראכרט מבנק הפועלים, וזאת בהמשך לפרסום שהיה על כך בתקשורת.

בסיכומו של דבר המגעים בין הצדדים לא הבשילו לכלל עסקה, ובנק הפועלים הנפיק את חברת כרטיסי האשראי בבורסה. חברת נאוי הרוויחה בשנה החולפת 72 מיליון שקל על הכנסות של 145 מיליון שקל. שווי השוק של החברה הוא כ-683 מיליון שקל.

עוד 248 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 9 ביולי 2025
מה שחשוב ומעניין עכשיו

למקרה שפיספסת

היום ה־642 למלחמה ● 50 חטופים עדיין בעזה

צה"ל אישר: לוחמים יצאו למבצעים קרקעיים בדרום לבנון

פגישת טראמפ-נתניהו הסתיימה ללא הצהרה על עסקת חטופים ● גורמים ישראלים: 80%-90% מההסכם סגור; נקודת המחלוקת - סיום המלחמה ונסיגה מ"ציר מורג" ● החרדים יחרימו גם היום את הצבעות הקואליציה; עיתון חרדי רומז: הקריירה הארוכה של נתניהו מתקרבת לסיומה ● ספינה שהותקפה על ידי החות'ים טבעה מול חופי תימן, אנשי הצוות חולצו מהמים

עוד 22 עדכונים

פריצת גבולות בחירום - יזמות וחלוציות במערכת החינוך

מערכת החינוך בישראל ובעולם מתמודדת דרך קבע עם אתגרים הנובעים משינויים דמוגרפיים, תרבותיים וטכנולוגיים. אולם, בעתות משבר בינלאומי כמו מגפת הקורונה, או משבר לאומי כמלחמת "חרבות ברזל", אתגרים אלו מתעצמים ומחייבים תגובה יוצאת דופן.

בפוסט זה אתייחס להבחנה שבין מושגי היזמות החינוכית והחלוציות החינוכית, הבחנה בין  מאפייניהם הייחודיים והדגמתם באמצעות אירועים ממערכת החינוך בישראל במצבי חירום, בדגש על מלחמת "חרבות ברזל".

אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית ובחקר החוסן האישי, הקהילתי והלאומי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט. מרצה וחברת סגל במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל ובמוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חוסן וחברה בוערים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,004 מילים

תגובות אחרונות

שר הכלכלה ניתק את עצמו מיוקר המחיה כאילו הוא לא חלק מהבעיה

שר הכלכלה ניר ברקת הופיע בוועדת הכלכלה כאילו היה פרשן צרכנות ולא קובע מדיניות ● הוא הצדיק את נסיעותיו לחו"ל, התהדר ברפורמות ייבוא וגלגל אחריות אל סמוטריץ' והממונה על התחרות ● הוא גם הציע לציבור "להתארגן" נגד יוקר המחיה – בזמן שהרעיונות האפקטיביים מעלים אבק על שולחנו

עוד 1,416 מילים

בית זיקוק מקומי הוא לא איום – הוא ביטוח חיים

האירועים הטרגיים שהתרחשו במתחם בז"ן בעקבות התקפת הטילים האיראנית, אשר גבו אובדן חייהם של שלושה עובדים מסורים, הם בראש ובראשונה טרגדיה אנושית שהותירה את כולנו אבלים וכואבים.

מבצע "עם כלביא", במסגרת מלחמת חרבות ברזל, הרחיב את הסיכונים הביטחוניים בכלל המדינה, ובתוך כך בערים כמו בת ים, ראשון לציון, בני ברק, תל אביב, באר שבע וחיפה. עם זאת, אין לגזור ממשבר ביטחוני זה מסקנות פזיזות באשר לעתידו של משק האנרגיה בישראל, כפי שמובאות בכתבתו של אביב לביא שפורסמה לאחרונה ב"זמן ישראל". למרבה האירוניה, העובדות המובאות בכתבה מובילות דווקא למסקנה הפוכה מזו שהכותב מציע – והן מחייבות חיזוק התעשייה המקומית, בוודאי שלא פירוקה.

ניר קנטור הוא מנהל איגוד הכימיה, פרמצבטיקה ואיכות הסביבה בהתאחדות התעשיינים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 615 מילים

ועדת השרים לחקיקה דחתה בשבוע את ההכרעה על הצעת חוק המבקשת לאסור על הממשלה להיוועץ בוועדה המייעצת למינויים בכירים – מהלך טקטי שנועד להשאיר חרב חקיקתית מתנופפת מעל מינויו של זיני לראש שב"כ ● מדובר ביוזמה פרלמנטרית חריגה, שבה הכנסת כופה על הממשלה פעולה פרימיטיבית יותר, תוך שלילת האפשרות להיוועץ בגוף מקצועי בהחלטות מהותיות ● פרשנות

עוד 771 מילים

גוף גאה, נפש בריאה?

"אני לא מספיק רזה", "לא מספיק שרירי", "רחוקה מהאידיאל" – אלו רק חלק מהאמירות הנפוצות שמהדהדות בקרב רבים בקהילה הלהט"בית, המשקפות את הלחץ החברתי הנרחב בנושא דימוי הגוף. חודש הגאווה השנה היה אמור להביא איתו צבעוניות, שמחה וחגיגה של נראות – אך המלחמה השאירה את כולם במרחבים המוגנים מאימת הטילים האיראניים.

גם בימים כתיקונם, ללא ההסתגרות במקלטים ובממ"דים שחווינו במלחמה מול איראן, ישנם רבדים פנימיים עמוקים של התמודדות עם דימוי גוף ומשקל, המשפיעים באופן משמעותי על הבריאות הנפשית והפיזית של הקהילה.

ד״ר אסנת רזיאל היא מומחית בכירורגיה, מנהלת המרכז הרב-תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 593 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

כשהמדינה בוערת, הקומבינה הפוליטית חוגגת

בעיצומם של משבר ביטחוני חסר תקדים ובידוד מדיני גובר, הפוליטיקאים בישראל ממשיכים במסחרה כרגיל: מינוי חברים לכנסת ולמשרדי ממשלה, מאבקי שליטה בין חסידויות, ודילים על תפקידים אסטרטגיים ● שלוש דוגמאות מהשבוע האחרון ממחישות איך השיטה ממשיכה לפעול – כאילו שום דבר לא קורה מסביב ● פרשנות

עוד 804 מילים

נדרשת עבודת מטה בנושא ציוד הלוחמות

בעקבות הפרסום בזמן ישראל, ועדת החוץ והביטחון של הכנסת קיימה דיון מהיר בנושא פערי ציוד מגן ומדים ללוחמות צה"ל ● בדיון נמתחה ביקורת על היעדר התאמה של ציוד למבנה גוף נשי ועל כך שצה"ל לא נערך מראש ● הוועדה המליצה להקים צוות הכולל לוחמות מילואים לגיבוש עבודת מטה סדורה ● ח"כ בן ארי: "עשיתם מהפכה בגיוס נשים – אבל הציוד נשאר מאחור"

עוד 1,114 מילים

"אנשים נאחזים בהישגים מתוך חרדה וסבל מתמשך"

הניצחון על איראן עלה בחייהם של 29 ישראלים ● 3,228 נפצעו ● הלחימה עלתה 28 מיליארד שקל; הפיצויים: שבעה מיליארד שקל עד כה, והסכום צפוי לגדול ● הנזק למשק: 900 מיליון שקל ליום ● אלפי בתים נהרסו ו־18 אלף תושבים נעקרו ● נפגעו בית חולים, בית זיקוק ולפי פרסומים זרים – גם בסיסי צבא ● מעבדות נהרסו ושנות מחקר ירדו לטמיון ● והמצב הנפשי של ישראלים רבים התדרדר

עוד 3,019 מילים

אחרי 20 שנות דיונים, הפציע השבוע רעיון מפתיע למיקום שדה התעופה הבינלאומי הנוסף של ישראל: העיר המקראית צקלג ● הפעילים נגד הקמת השדה בעמק יזרעאל משוכנעים שזו הסחת דעת, ובינתיים נזרקים לפח עוד זמן וכסף ● כל מה שפגום בדרך קבלת ההחלטות בנצח שבו נתניהו שולט בישראל מתנקז להכרעה על המיקום של שדה התעופה המשלים

עוד 1,098 מילים

עתידה של עזה יוכרע בלשכה של טראמפ

נתניהו מגיע לוושינגטון אחרי ההצלחה באיראן, אך בלי קלפי מיקוח מול טראמפ, כשהסוגיות הקריטיות בנוגע לעזה – חופש הפעולה של צה"ל, רצועת הביטחון בצד העזתי של הגדר וציר פילדלפי – נותרות פתוחות ותלויות במידה רבה בעמדת הבית הלבן ● פרשנות

עוד 725 מילים
היום ה־641 למלחמה ● 50 חטופים עדיין בעזה

ויטקוף: נפתרו שלוש מארבע המחלוקות בין ישראל לחמאס; אנו מקווים שהשבוע יושג הסכם

צה"ל מעריך שהמטענים בבית חאנון הונחו ב־24 השעות שקדמו להפעלתם; דיווח: לפני הפעולה נדחו בקשות של הכוח לקבל אמצעים להתמודדות עם מטעני חבלה ● הקואליציה נאלצה, זה היום השני ברציפות, להסיר הצעות חוק מסדר היום של הכנסת בשל הסנקציות של ש"ס ויהדות התורה ● עלה לשלושה מניין ההרוגים בתקיפה של המיליציה החות'ית על אוניית המטען בים האדום

עוד 43 עדכונים

טהרן מתמודדת עם לחץ פנימי לשינוי בעיצומו של בידוד מדיני גובר

אחרי מלחמה קצרה אך עזה מול ישראל וארצות הברית, איראן מתמודדת עם מציאות חדשה של בדידות אסטרטגית, משבר כלכלי וקריאות לרפורמות שמגיעות מהממשל ומהרחוב ● האחדות הלאומית שברירית, ההסתמכות על רוסיה וסין כשלה, וההכרעה המדינית הקרובה תקבע את עתיד יחסיה של הרפובליקה האסלאמית עם המערב ● דבר אחד ברור: איראן לא יכולה לשוב למה שהייתה לפני תקיפות ישראל ב-13 ביוני

עוד 1,567 מילים

ישראל אוסרת על הכנסת סולר לרצועת עזה מאז מרץ – פרק זמן ארוך פי שלושה מההגבלה שהוטלה בתחילת המלחמה – מה שמעמיד בסכנה חמורה את הציוד הרפואי ומתקני טיהור המים ברצועה ● כתוצאה מכך, גנרטורים מצילי חיים פועלים לפרקי זמן קצובים בלבד, ותינוקות וחולים רבים נתונים לסכנת חיים ● רופא בבית החולים שיפא: "מיום ליום המצב מחמיר"

עוד 1,429 מילים ו-1 תגובות

מה שווים היועמ"שים אם אנחנו לא שולטים בהם

הצעת החוק שמקדמת הקואליציה מרוקנת בפועל את תפקידה של היועצת המשפטית לממשלה מכל תוכן, מבטלת את המעמד המחייב של חוות דעתה כלפי הרשות המבצעת, שוללת את בלעדיות הייצוג בערכאות, וממסדת פוליטיזציה של הייעוץ המשפטי ● מדובר במהלך שמוחק את שלטון החוק, ומפקיד את ההכרעה בסוגיות משפטיות־מקצועיות בידי הפוליטיקאים ● פרשנות

עוד 672 מילים ו-3 תגובות

צה”ל והחרדים במרוץ נגד השעון: צווי גיוס המוניים מול חוק הפטור

צה”ל הודיע על הוצאת 54 אלף צווי גיוס נוספים למלש"בים חרדים כשבמקביל נמשכים המגעים הקדחתניים על חוק שירוקן את הצווים מתוכן ● החרדים מגבירים לחצים, נתניהו דחה את טיסתו לוושינגטון כדי לקדם את החוק, הרחוב החרדי מתחמם - אבל השעון הפוליטי ייעצר בעוד שלושה שבועות, כשהכנסת תצא לפגרת הקיץ ● פרשנות

עוד 635 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה