נושא
הפועלים
אפליקציית ביט. אילוסטרציה

רשות התחרות מצאה ש"ביט" היא מונופול. בזאת הסתיים הטיפול

רשות התחרות ביססה בדוח מיוחד את העובדה ש"ביט" של בנק הפועלים השתלטה על שוק אפליקציות התשלומים, תוך חשש לפגיעה בתחרות והצרכנים ● אולם במקום לנקוט נגדה בצעדים הדרושים על פי חוק, הרשות העדיפה לגלגל את הטיפול לבנק ישראל - גוף שאינו אמון על התחרות ומצוי בניגוד עניינים מול הרשות ● פרשנות

עוד 652 מילים

הפליטים ומבקשי המקלט הם הישראלים החדשים

מעורים בפוליטיקה, גרים בדרום תל אביב, לא יודעים מה יקרה איתם מחר ● כ-30 אלף פליטים מסודן ומאריתראה הספיקו להיכנס לישראל בעשור האחרון, רגע לפני בניית הגדר בגבול מצרים ● ואין להם מושג מה יזמן להם העשור הבא ● "אנחנו יודעים שאנחנו לא רצויים במדינה הזו. גם התקשורת גזענית וזה פוגע. אנחנו גם בני אדם עם רגשות" ● סוגרים עשור - הכתבה ה-14 בסדרה

עוד 1,580 מילים

פרשנות קצת פחות כסף, הרבה יותר השפעה

המנהלים החדשים של דיסקונט והפועלים יקבלו אמנם כמחצית מהשכר שהורגלו לו בעבר ● השתוללות השכר בבנקים נבלמה בזכות ההתעקשות של שלי יחימוביץ' ● אבל בעידן פוטס-טייקוני הפכו הבנקאים לאנשים החזקים במשק, וזה שווה יותר מעוד כמה מיליונים בתלוש

שני המנהלים שמונו השבוע לבנק דיסקונט ובנק הפועלים הולכים לקבל כמחצית מהשכר שהורגלו לו בעבר. אורי לוין קיבל בשנה שעברה 7.3 מיליון שקל כמנכ"ל דיסקונט ניו יורק, ויכול היה להמשיך בתפקידו עוד כמה שנים. כעת, הוא חוזר לישראל כמנכ"ל החברה האם, ויקבל לכל היותר 3.5 מיליון שקל בשנה.

דב קוטלר סיים את תפקידו בישראכרט ב-2014 לאחר 6 שנים, בהן השתכר בסך הכל כ-30 מיליון שקל. במלים אחרות, הוא קיבל כ-5 מיליון שקל לשנה, וגם הוא הולך לקבל עכשיו רק כחצי מהסכום הזה בבנק הפועלים.

השניים נכנסים לתפקידיהם במקום לילך אשר-טופילסקי שעוזבת את דיסקונט אחרי 5 שנים כמנכ"לית, ואריק פינטו, שעוזב את פועלים אחרי 3 שנים כמנכ"ל.

דב קוטלר (צילום: גדי דגון, יח"צ)
דב קוטלר (צילום: גדי דגון, יח"צ)

לוין מוכן לחזור לארץ מניו יורק המעטירה, הישר לתוך כאבי הראש של ניהול תהליך ההתייעלות בדיסקונט, ניסיון לשכנע את הרגולטור להמשיך ולהחזיק בחברת כרטיסי האשראי כאל, התחרות מול הבנקים הגדולים על מתן משכנתאות ואשראי צרכני, והזירה המבעבעת של אפליקציות התשלומים.

גם קוטלר יצטרך להתמודד עם שורה ארוכה של בעיות, כמו סיום פרשת החקירות נגד בנק הפועלים בארה"ב, חתימה על הסכם קיבוצי מול ועד לעומתי, ואתגר טיפה יותר זוהר, אך לא פחות מאיים, של התאמת הבנק לעולם הדיגיטלי.

כאמור, השניים האלה מוכנים להיכנס לקלחת הזו בשביל הרבה פחות ממה שהם עצמם קיבלו, והרבה פחות ממה שקיבלו מנהלי הבנקים עד לפני כמה שנים.

למי ששכח, כדאי להזכיר שמנהלי הבנקים קיבלו בעבר סכומים הזוים בכהונות שנמשכו שנים ארוכות. דוגמה מקרית בבנק הפועלים: ב-2005 צבי זיו קיבל כ-34 מיליון שקל, והיו"ר שלמה נחמה סיים את אותה שנה עם 23 מיליון שקל.

אורי לוין (צילום: רמי זרניגר)
אורי לוין (צילום: רמי זרניגר)

החגיגה נגמרה, והאחראית העיקרית לכך הודיעה אתמול על כוונתה לפרוש מהחיים הפוליטיים: זוהי ח"כ שלי יחימוביץ' שבהתעקשות מעוררת הערכה, הגישה את החוק לראשונה כבר ב-2008, נבלמה פעמיים, ורק ב-2016 הצליחה ליצור קואליציה שתאשר את הגבלת השכר של מנהלי בנקים וחברות הביטוח ל-2.5 עד 3.5 מיליון שקל.

המדינה תמיד שם בשבילם

גם גליה מאור, אלי יונס, ציון קינן, העבריין המורשע דני דנקנר ואחרים נהנו מההפקרות הזו. וזה עבר, כאילו שהבנקים לא מחזיקים לקוחות שחשים פעמים רבות שבויים, בשוק לא מאוד תחרותי.

ואם מישהו חשב שזה לא הוגן שלא מתמרצים את המנהלים האלה להרוויח יותר, ההערכה הרווחת בקרב מומחים לענף היא כי בניגוד לחברות אחרות בשוק החופשי, הבנקים נמנעים מהצגת רווחים מוגזמים בשורה התחתונה בגלל מראית העין – מחשש שיעוררו עליהם זעם ציבורי, שעשוי לערער את יציבות המערכת.

ההנחה היא כי עד שיגיע לשוק הזה זעזוע טכנולוגי מבחוץ, הם ימשיכו ליהנות מבלעדיות על עמלות ומרווחי אשראי גבוהים. בכל מקרה, נראה כי המדינה תהיה שם כדי לחלץ את הבנק מכל צרה שלא תבוא, בלי קשר ליכולות וביצועי המנכ"ל, ולכן אין הצדקה לשלם לו כמו בחברה עתירת סיכון (וסיכוי לרווח).

גם גליה מאור, אלי יונס, ציון קינן והעבריין המורשע דני דנקנר נהנו מההפקרות הזו. וזה עבר, כאילו שהבנקים לא מחזיקים לקוחות שחשים שבויים, בשוק לא מאוד תחרותי

כאמור, הגבלת ההשתוללות בשכר שהיתה פה במשך שנים, לא מונעת מקוטלר ולוין להסכים עכשיו להתמנות לתפקיד. גם ניר גלעד מוכן לכהן כיום כיו"ר מגדל ביטוח אחרי שהתרגל לקבל הרבה יותר מעשרה מיליון שקל לשנה בחברה לישראל. ואגב, אל דאגה, ככל הנראה יימצא מי שיסכים להחליף גם את רקפת רוסק עמינח, שסיימה את תפקידה בבנק לאומי.

וזו אולי ההוכחה הסופית לכך שהגבלת שכר הבכירים לא משאירה את הבנקים ובתי השקעות בלי דמות סמכותית על ההגה.

גליה מאור (מימין) ורקפת רוסק עמינח (צילום: משה שי פלאש 90)
גליה מאור (מימין) ורקפת רוסק עמינח (צילום: משה שי פלאש 90)

יוקרה וכוח פוליטי

נשאלת השאלה, למה בכל זאת הם באים לעבוד בשביל הרבה פחות? אם לא רק בשביל כסף, אז למה?

התשובה היא ככל הנראה היוקרה שניהול הבנקים מוסיף לקורות החיים של השניים. עד לפני כמה שנים, האנשים החזקים במשק היו הטייקונים, שהחזיקו בשלל חברות, חלשו על הון ציבורי עצום, והחליטו על מינויים של עשרות מנהלים תחתיהם.

העידן הזה כמעט נגמר, ומי שנשאר הם מנהלי הבנקים, שאחראים, בנוסף לגופים המוסדיים, על ניהול הקצאת האשראי במשק. יחד עם ניהול עשרות אלפי עובדים, – וכוח פוליטי לא מבוטל – אין עוד הרבה משרות כאלה במשק. זה תפקיד חייהם.

ציון קינן (צילום: פלאש 90)
ציון קינן (צילום: פלאש 90)

לצעירים יש עכשיו למה לשאוף

חוץ מהפסקת ההפקרות בשכר, ההגבלה שלו יצרה עוד אפקט מרענן למוסדות הכי שמרניים במשק: אופק להתקדמות לעובדים בדרגי הביניים.

אם צבי זיו, ציון קינן ורוסק-עמינח כיהנו בתפקיד המנכ"ל 6-7 שנים, הרי שפינטו החליט לסיים את הקריירה בשפיץ של הארגון אחרי תקופה של בקושי 3 שנים.

ולא רק הוא: בתקופה האחרונה פרשו מהמערכת שורה ארוכה של מנהלים בדרגי הביניים. יש כאלה שהסתכלו על כך בבהלה, כאילו המערכת ננטשה.

גם בצבא ובמשטרה אלה שלא נבחרים להחליף את הרמטכ"ל או המפכ"ל עוזבים בסופו של דבר את המערכת ובאים אחרים במקומם. אין סיבה שבמערכת הבנקאית זה יהיה אחרת

אלא שהתחלופה הגבוהה עוזרת לשחרר לחץ בקרב העובדים הצעירים, שכבר לא מסתכלים בעיניים כלות על הבוסים שלהם נתקעים בתפקיד למשך שנים ארוכות.

שלא לדבר על האלף הקודם, שבו המנהלים בבנק הפועלים אפילו לא חלמו להחליף את עמירם סיון, שנאחז בכיסא המנכ"ל 16 שנה.

גם הרמטכ"ל והמפכ"ל נמצאים בתפקיד 3-4 שנים וממשיכים הלאה. גם בצבא ובמשטרה אלה שלא נבחרים להחליף את המפכ"ל והרמטכ"ל עוזבים את המערכת ובאים אחרים במקומם. אין סיבה שבבנקים זה יהיה אחרת.

נוחי דנקנר (צילום: פלאש 90)
נוחי דנקנר (צילום: פלאש 90)

קשה לסמוך על המוסדיים

צבי סטפק, מייסד ובעלים בית ההשקעות מיטב-דש, טען השבוע שצריך לשנות את הגבלת השכר בבנקים. לדבריו, עדיף שהמשקיעים המוסדיים יהיו בעלי הכוח להגביל (או לבטל) שכר מופרז למנהלים, באותו אופן שבו הם יכולים להתנגד לעסקות בעלי עניין בכל חברה אחרת.

סטפק הצביע על חוסר ההיגיון שבו מנהלי חברות שירותים אחרות יכולים להרוויח הרבה יותר ממנהל בנק, שצריך לשאת בהרבה יותר אחריות.

היה אפשר לקבל את ההצעה הזו, אם רק היה אפשר לסמוך על המוסדיים הישראלים, שיגדלו קצת יותר עמוד שדרה ולא ישמשו חותמות גומי (הכוונה למנהלי קרנות הפנסיה, הגמל, הנאמנות ושאר גופי החיסכון לטווח ארוך).

גם באירופה יש שערוריות סביב הבנקים, שברוב חוצפתם שילמו שכר מופרז למנהלים שנייה אחרי שהממשלות חילצו אותם מהמשבר של 2008.

אבל יש גם דוגמאות מעודדות: כך למשל, המשקיעים המוסדיים של סטנדרד צ'רטר הבריטי התנגדו לאחרונה לחבילת פנסיה של המנכ"ל, גם במחיר עימות חזיתי איתו.

גם באירופה יש שערוריות שכר בבנקים, שברוב חוצפתם שילמו שכר מופרז למנהלים שנייה אחרי שהממשלות חילצו אותם מהמשבר הכלכלי הבינלאומי של שנת 2008

כל השנים של נוחי דנקנר וטייקונים אחרים שחגגו עם עסקות בעלי עניין מפוקפקות או עסקות שנגועות לכאורה בשיקולים זרים, חבילות שכר מוגזמות ועוד ועוד מהלכים שהכבידו על המשקיעים מהציבור, הוכיחו שהמוסדיים בישראל מעדיפים להיות נחמדים לבעלי השליטה יותר מאשר לשמור על כספי החוסכים.

גם האישור של תגמול העתק לאייל לפידות בשיכון ובינוי, ממש לאחרונה, מוכיח את זה שוב. החברה של סטפק, מיטב-דש, אמנם התנגדה לתגמול, אבל זה לא עזר לה כי האחרים אישרו אותו. בארץ אין דירקטורים ומוסדיים חזקים ועצמאיים מספיק. כולם מאותו מועדון ומי שלא, מת שיתנו לו להיכנס.

כספומט (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
כספומט (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)

הנה לכם משרה בחו"ל – לכו על זה

כאמור, חוץ ממנכ"לי שלושת הבנקים הגדולים, שורה ארוכה של מנהלים בדרגי הביניים עזבו את המערכת הפיננסית: דני צידון, (לאומי), אמיר הסל (הראל), שי פלדמן (AIG) ואחרון חביב אייל לפידות, שעזב את הפניקס כדי לקבל חבילת תגמול ענקית של יותר מ-100 מיליון שקל בשיכון ובינוי.

לפידות נחשב לכוכב ניהולי (נניח), והשמות האחרים שצוינו יתקשו לקבל תגמול שמתקרב לשלו. אם הם בכל זאת רוצים לנסות, הנה שירות להשמת בכירים, בחינם:

וולס פארגו, אחד הבנקים הגדולים בארה"ב, מחפש מנכ"ל ולא מוצא אחד כזה מאז חודש מרץ. המוסד הפיננסי הענק נמצא בעין הסערה לאחר שורה של שערוריות שהחלו ב-2016, אז התגלה שעובדי הבנק יצרו מיליוני חשבונות מזויפים. בגלל השערוריות האלה, מנסה הבנק למצוא מועמד "נקי" מבחוץ אבל אין קופצים על המציאה.

וורן באפט אפילו הרחיק לכת, וטען שהבנק צריך להביא מישהו כל כך נקי ואאוטסיידר, שעדיף שיהיה מחוץ לוול סטריט בכלל. למרות שהוא לא מצליח למצוא מנכ"ל, הבנק הציג השבוע תוצאות טובות שהכו את תחזיות האנליסטים. הספינה שטה והכל בסדר.

כמו פה גם שם, מצד אחד התפקיד יוקרתי ומקנה כוח רב למי שמתמנה אליו. מצד שני, הארגונים הפיננסים האלה סובלים מהכבדה רגולטורית (שאפשר להבין אותה נוכח הסקנדלים שצצים מפעם לפעם), איומים טכנולוגיים מצד חברות הפינטק וגם בעיות שקשורות בעסק עצמו, שכפוף למחזור העסקים כמו כולם.

וולס פארגו, אחד הבנקים הגדולים בארה"ב, מחפש מנכ"ל ולא מוצא אחד כזה מאז חודש מרץ. המוסד הפיננסי הענק נמצא בעין הסערה לאחר שורה של שערוריות שהחלו ב-2016

ההבדל היחיד הוא ששם אפשר להשתכר עשרות מיליונים בשנה, ועדיין לא מצליחים למצוא מועמד, כך שאולי זה לא רק עניין של שכר.

הבנקאים הישראלים (לשעבר) שחושבים שהם ראויים ליותר מ-2.5 מיליון שקל לשנה, מוזמנים לנסות את מזלם ולבקש ראיון עבודה במטה של וולס פארגו בסן פרנסיסקו. שיהיה בהצלחה.

עוד 1,285 מילים

רשות ני"ע פשטה על משרדי נאוי ונטו במקביל

שתי החברות דיווחו היום, אחת אחרי השניה, על כך שרשות ני"ע ביצעה חיפוש במשרדיהן ביום שלישי ● החקירה קשורה לשימוש במידע פנים באחת החברות

חברת האחים נאוי דיווחה הבוקר, סמוך לשעה 11, כי חוקרי רשות ני"ע פשטו על משרדיה וביצעו בהם חיפוש ביום שלישי השבוע. בכירי החברה זומנו לחקירה בעקבות חשד לעבירות של שימוש במידע פנים. עם פרסום ההודעה באתר הבורסה, הגיבה המניה בנפילה של כ-5%.

לקראת שלוש בצהריים דיווחה גם חברת נטו שבשליטת משפחת עזרא, כי באותו יום רשות ני"ע ביצעה חיפוש במשרדיה וחקרה את אחד מבכיריה בחשד לאותה עברה של שימוש במידע פנים. נטו כתבה בהודעתה שהמידע פנים אינו קשור אליה, אלא לחברה אחרת. הערכות הן, כי מדובר במידע הקשור לחברת נאוי.

בעלי השליטה בחברת נטו הם דודי עזרא ובנו עדי, בעלה של בר רפאלי. מנכ"ל נטו הוא עמיהוד גולדין, שהיה בעבר גם דירקטור בחברת נאוי. נטו מגיבה בירידה של 5% בבורסה.

נטו עוסקת בשיווק בשר, דגים ירקות וקפואים. בין המותגים שלה, ניתן למנות את טיבון ויל, דלידג, ויליגר, שלושת האופים ועוד. החברה הרוויחה אשתקד 113 מיליון שקל על הכנסות של כ-1.5 מיליארד שקל.

חברת האחים נאוי עוסקת בניכיון צ'קים ובמתן אשראי חוץ בנקאי. בעלי השליטה בחברה הם היו"ר שאול נאוי והמנכ"ל דורי נאוי. אחד האירועיים המהותיים האחרונים בהקשר של נאוי, הוא בחינת השקעה בישראכרט. כחלק מכך הודיעה נאווי בסוף מרץ, כי היא שוקלת כניסה למשא ומתן על רכישת השליטה בישראכרט מבנק הפועלים, וזאת בהמשך לפרסום שהיה על כך בתקשורת.

בסיכומו של דבר המגעים בין הצדדים לא הבשילו לכלל עסקה, ובנק הפועלים הנפיק את חברת כרטיסי האשראי בבורסה. חברת נאוי הרוויחה בשנה החולפת 72 מיליון שקל על הכנסות של 145 מיליון שקל. שווי השוק של החברה הוא כ-683 מיליון שקל.

עוד 248 מילים

מלחמת עזה – עוד כתבות

כל הזמן // יום ראשון, 3 במרץ 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־149 ללחימה ● 134 חטופים עדיין בעזה

בכיר בחמאס: "פועלים ברצינות רבה להגיע להסכמה"

לוחם המילואים דניס יקימוב נפל בקרב בדרום רצועת עזה ● גלנט: לא נסיים את המלחמה מבלי שנחסל את חמאס ● היזם איל וולדמן בוועדת המדע של הכנסת: איש העסקים שלומי פוגל, המקורב לנתניהו, פעל כדי שלא אזכה בפרס ישראל" ● דיווח: ראש השב"כ סירב לענות לשאלת חברי הקבינט בסוגייה רגישה בטענה ש"ידליפו הכל" ● דובר מטה משפחות החטופים פורש מתפקידו

עוד 42 עדכונים

למקרה שפיספסת

על הפקרות שלטונית ורשלנות פושעת

זה קרה במוצב עגל בגבול הצפון אי שם בחורף 1979. קצין בגולני קם לשמירה, וכשניסה להרים את החגור מהרצפה ליד מיטתו, התפוצץ רימון רסס והוא נהרג. לכאורה תאונה.

חודשיים אחר כך כינסו חוקרי מצח את מפקדי הפלוגות. ישבנו שם המומים וכואבים ונשאלנו שאלה מטלטלת: "מי רצה במותו של הקצין?". התשובה הובילה את החוקרים אל חייל שמלכד את הרימון שהיה בחגור. קשר את הנצרה לרגל המיטה וכאשר הקצין הרים את החגור נשלפה הנצרה והרימון התפוצץ עליו. החייל נשפט ל-12 שנות מאסר. מדובר בזדון. תאונה שנגרמה בזדון.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,535 מילים

מחוף לחוף פרופסורים אמריקאים מפיצים על ישראל בלוף

מאז ה-7 באוקטובר, נוכחנו לראות כיצד קבוצות סטודנטים פרו-פלסטיניות כמו "סטודנטים למען צדק בפלסטין" (SJP) ברחבי צפון אמריקה ואירופה תומכות במתקפת הטרור של חמאס, בטענה שמדובר "התנגדות". כיום, בשיא החוצפה והצביעות, אותן קבוצות מפיצות שקרים שישראל מבצעת רצח עם מכוון בעזה.

אך בעוד פעילותן נגד ישראל זכתה לחשיפה, תופעה אחרת נסתרת יחסית מעין הציבור: פרופסורים באותן אוניברסיטאות המצדיקים את מעשי הזוועה של חמאס ב-7.10. ובאותה נשימה הם מתבטאים בגנות ישראל על אי עצירת המלחמה, על אף שזאת זכותה של להגן על עצמה לפי החוק הבינלאומי ולהחזיר את חטופיה.

תום יוחאי למד מדעי המדינה וגיאוגרפיה באוניברסיטת בן גוריון. רכז קמפוסים ב-CAMERA, ארגון פרו ישראלי הפועל בקמפוסים ברחבי העולם וברשתות חברתיות. פעיל בתוכנית מודל האו"ם.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 890 מילים

תגובות אחרונות

במבצעים הקודמים בעזה ארגוני השמאל הפגינו נוכחות תקשורתית רבה יותר – וביקרו את פעילות צה"ל ● מה השתנה? הלחימה פגעה בעבודת התחקירנים הפלסטינים, פעילים גויסו למילואים – והעיתונאים לא רוצים לפרסם את החומרים שלהם, אפילו כאלה שאינם בהקשר שלילי ● מנכ"ל שוברים שתיקה: "פשע תקשורתי" ● דווקא התקשורת העולמית מסקרת את הלחימה היטב

עוד 2,409 מילים ו-2 תגובות

עקורים

דמוקרטיה שמכרסמת את מהותה

מה קורה לנו היום, אתמול ובכלל? כמדינה דמוקרטית אנחנו נאמנים להכרעת הבוחרים וזה טוב, בדרך כלל. מה שקורה בשנה האחרונה זה סיפור אחר, ולא בגלל שעלתה לשלטון ממשלה שרחוקה מדעותיי.

הממשלה הזאת לגיטימית, אך בדרך התנהלותה היא לא ראויה ודומה שגם לא רצויה, אם נקרא את הסקרים שמראים נסיגה משמעותית של בוחרים ממה שהם בחרו. נכון, לסקרים אין מעמד חוקי, אך הם שבים ומצביעים על בעיה קשה.

מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 833 מילים

ארה"ב לא סופרת יותר את בנימין נתניהו

ההתעלמות החוזרת של ממשלת ישראל מבקשות וושינגטון מאלצת את הממשל האמריקאי לעקוף את נתניהו מימין ומשמאל, מלמעלה ומלמטה ● הממשל האמריקאי האוהד ביותר, שהתייצב לצד ישראל במלחמה הקשה, לא מעוניין להיגרר עם ישראל מטה ● ההתנהלות האמריקאית בשבועות האחרונים מוכיחה שהם לא סופרים יותר את הממשלה הישראלית הקיצונית ● פרשנות

עוד 711 מילים ו-3 תגובות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

צה"ל משווע לפתרון למצוקת העזתים, אבל נתניהו מתמהמה

אחרי התנפלות ההמונים בצפון רצועת עזה על משאיות המזון שהסתיימה ביותר ממאה הרוגים, איש לא הופתע כשארה"ב לקחה את העניינים לידיים והצניחה אתמול 66 טון מזון לאורך כל הרצועה ● במקביל, שעון רמדאן מתקתק ובמערכת הביטחון יש כמעט תמימות דעים שהאינטרס של סנוואר הוא לחימה תוך כדי החג כדי להעצים את העניין הפלסטיני ● פרשנות

עוד 780 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

מצוקי החוף קורסים - ורק בנס טרם ארעה טרגדיה

זוהי אזעקת אמת: שרשרת קריסות של מצוקים בחופי הים התיכון התרחשה בחודשיים האחרונים - ובממשלה לא עושים דבר ● אל תנסו לחצות באופניים את הגבול בין תל אביב לחולון ● האם התמחור הדינמי של מוצרים פגי תוקף סוף סוף עושה עלייה לישראל? ● ואיפה אפשר למצוא נוף של הרי ירושלים במרכז תל אביב

עוד 1,344 מילים ו-1 תגובות
היום ה־148 ללחימה ● 134 חטופים עדיין בעזה

שלושה לוחמים נפלו אתמול בקרב בדרום רצועת עזה

סמל דולב מלכה, סמל אפיק טרי וסמל ינון יצחק נהרגו מפיצוץ מטענים במבנה ממולכד ברצועת עזה; 14 חיילים נפצעו, בהם חמישה במצב קשה ● דיווח: חמאס ימסור הערב את תשובתו לעסקת החטופים ● אלפים הפגינו ברחבי הארץ בדרישת להחזרת החטופים ובחירות עכשיו, שבעה נעצרו בהפגנה בתל אביב ● נתניהו יעדר מחר מישיבת הממשלה בגלל "שפעת קלה", לוין ימלא את מקומו ● דיווח: גם המל"ל יפסיק לשלוח נציגים לדיונים אצל בן גביר מחשש להדלפות

עוד 33 עדכונים

סר צ'רלס מצטרף לבית הלורדים

הארכיון של רוןזמן ישראל נובר בארכיון של העיתונאי רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע: צ'רלי ביטון, ממייסדי הפנתרים השחורים, מגיע לעשות עסקים עם המפלגה שהמציאה את האפליה אחרי שנמאס לו להיות בחוץ ולירוק פנימה

עוד 1,915 מילים

התפטרות הממשלה הפלסטינית לא מבשרת על שינוי במאזן הכוחות

הממשלה הפלסטינית התפטרה כדי לאפשר ממשלת טכנוקרטים, אך לא ברור מתי זה יקרה ומה יהיו סמכויותיה ● זלנסקי קפץ לערב הסעודית בלי לעבור בישראל ● הזעם על חזבאללה בלבנון מתגבר ● תקיפה חות'ית הובילה לאסון ימי ● והשבוע ב־2020: מת חוסני מובארכ ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,303 מילים ו-1 תגובות
עקורים

"כמו שתיל שנעקר, כך אתה מרגיש. נידף. מנסה לשתול את עצמך במקום שאתה לא מכיר כדי להזין את הצורך הבסיסי שלך במים ואוויר. כמו לשתול צמח שחייב אדמה, בתוך בטון"

מיכה ביטון

בן 59 מנתיב העשרה. נשוי ואב לארבעה. מוזיקאי ומספר סיפורים. פונה למלון בתל אביב

עוד 2,194 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
אַנְטִישֵׁמִיּוּת 208

אם אתה ממשיך לדבר על הכיבוש אחרי שבעה באוקטובר, אתה אנטישמי. אם מחית נגד הכיבוש לפני שבעה באוקטובר לא עניינת אף אחד, כי "אקיבוש" לא היה קיים

עוד 1,562 מילים ו-2 תגובות

הניסיון הנואל להדיח את השופט כבוב מדיף מגזענות

במשך 50 דקות דיברו אתמול נציגי הקואליציה בוועדה לבחירת שופטים על הצורך להדיח את שופט העליון חאלד כבוב, בשל טענות שאינן מגיעות אפילו לרף האתי הנמוך ביותר - וכל זה מבלי לקיים ולו פסיק מהפרוצדורה המתחייבת ● לנושא מינוי נשיא קבוע לעליון, או מינוי שני שופטים חדשים לעליון, לא הוקדשה בדיון ולו דקה אחת ● פרשנות

עוד 1,078 מילים ו-3 תגובות
היום ה־147 ללחימה ● 134 חטופים עדיין בעזה

ביידן: נתחיל להצניח סיוע הומניטרי בעזה בימים הקרובים

דיווח: ישראל דורשת רשימת חטופים שבחיים לפני סבב שיחות נוסף ● דיווח: האלוף ניצן אלון המליץ למשפחות החטופים להפעיל לחץ על הדרג המדיני ● אלוף פיקוד המרכז: להיערך להסלמה במסגרתה ייצאו מאות אלפים לרחוב בגדה ברמדאן ● דיווח: דרעי אמר שיהיה "קשה מאוד" לחוקק כעת את חוק הגיוס ● דיווח: בני גנץ ייצא לארה״ב בשבוע הבא, בסביבת נתניהו זועמים

עוד 37 עדכונים

גלנט טמן לנתניהו מלכודת

ההצהרה של גלנט שלא יגיש חוק גיוס ללא הסכמה של המחנה הממלכתי, מעמידה את נתניהו במצוקה ● ראש הממשלה היה שמח לפטר את שר הביטחון, אבל גלנט הוא כיום אחד השרים הפופולריים בציבור ובליכוד ● עם איום בג"ץ באופק, נתניהו יהיה חייב לבחור: הדרך של גלנט, או בחירות ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
לא להאמין שלכזה עם - יש כזה מנהיג. זה שלקח אותנו ל-4 מערכות בחירות בשנתיים אומר שבחירות זה רע חבל שהוא לא מקשיב לעצמו כמו שאמר לאולמרט אחרי לבנון השניה וכו' וכו' אדם בלי כבוד ובלי ערכים... המשך קריאה

לא להאמין שלכזה עם – יש כזה מנהיג.
זה שלקח אותנו ל-4 מערכות בחירות בשנתיים אומר שבחירות זה רע
חבל שהוא לא מקשיב לעצמו כמו שאמר לאולמרט אחרי לבנון השניה וכו' וכו'
אדם בלי כבוד ובלי ערכים מלבד שרידותו ב
לקראת סיום המשפט

עוד 708 מילים ו-3 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה