נושא
המועצה להשכלה גבוהה

מאז קום המדינה התנהלה מערכת ההשכלה הגבוהה בהצלחה מעוררת הערכה, וללא שר ממונה ● והנה מגיע זאב אלקין, ונחוש להותיר חותם כמעט בכל מחיר ● החלטתו לבטל את הבחינות פנים אל פנים באוניברסיטאות עלולה לגרום נזק לדורות, ונראית אבסורדית במיוחד לאור ההנחיה להמשיך לקיים מבחנים פסיכומטריים ● דעה

עוד 1,224 מילים

פרופ' אלדד: "נציג ציבור זה תמיד פוליטי, ודאי. אני נציג של הימין המתנחלי"

אריה אלדד: אין קשר בין האפשרות שאצטרף למועצה להשכלה גבוהה לבין ההדחה של יוסי שיין ● "יש לי פגישה עם רפי פרץ בעוד שבועיים ואז נדע אם המינוי ייצא לפועל" ● מקור המעורה בנושא טוען: שיין דחה את ההצעה להמשיך לשמש בתפקידים אחרים במועצה, כי האפקטיביות שלו תיפגע אם יישאר כך

פרופ' אריה אלדד מגיב על הדחתו של פרופ' יוסי שיין מהוועדה לתכנון ותקצוב (הות"ת) במועצה להשכלה גבוהה, על ידי שר החינוך רפי פרץ, ועל הפרסומים לפיהם הוא עצמו – שכיהן בעבר כחבר כנסת מטעם האיחוד הלאומי ועוצמה לישראל – יתפוס את מקומו של שיין. לטענתו של אלדד, אין קשר בין הדברים.

אתמול (ראשון) פורסם בדה-מרקר כי פרץ החליט לסיים את כהונתו של שיין בוועדה. וזאת, בניגוד להמלצתה של יו"ר הוועדה, פרופ' יפה זילברשץ, שביקשה להאריך את כהונתו. גורמים בוועדה אמרו לדה-מרקר כי כהונתו של שיין לא חודשה בגלל התנגדותו להקמת הפקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל, מאחר שהתנגד לאופן השנוי במחלוקת שבו ניתן אישור ההקמה לפקולטה.

"לא יודע מי הדליף את זה"

פרופ' אריה אלדד שלום, אפשר לברך אותך על המינוי לחבר ות"ת?
"עדיין לא. לא יודע מי הדליף את זה".

אתה לא צפוי להתמנות לתפקיד?
"יש לי פגישה עם הרב רפי בעוד שבועיים ואז נדע. לא יודע מי חיבר בין הדברים, (ההדחה של פרופ' שיין והמועמדות שלי, ע.ש.), להתנדבות שלי להחליף את צביקה האוזר כנציג ציבור.

"מישהו החליט שזה ככה וזהו. האוזר היה נציג ציבור ומחפשים מישהו במקומו. זה תסביך עמוק של תיאורית קונספירציה נוכח שלטון הימין וברגע שאתה נעול אז אתה שם".

ההדחה של פרופ' שיין והמועמדות שלך הן לא על רקע פוליטי?
"נציג ציבור זה תמיד פוליטי. ודאי שזה פוליטי, אני נציג של הציבור הימני מתנחלי. לא יודע כלום חוץ ממה שקראתי, אני לא מכיר את פרופ' שיין.

פרופ' אלדד: "נציג ציבור זה תמיד פוליטי. ודאי שזה פוליטי, אני נציג של הציבור הימני מתנחלי. לא יודע כלום חוץ ממה שקראתי, אני לא מכיר את פרופ' שיין"

"אולי מי שחיבר בין הדברים לא היה לו מושג למה התנדבתי לתפקיד ולא יודע למה שיין הודח. אולי סיים קדנציה? לא יודע. ברגע שעיתונאי מתחיל לברר עובדות זו כבר דרישה מוגזמת כנראה".

באיזה מובן התנדבת? תכהן בלי שכר?

"הצעתי את מועמדותי לתפקיד".

רפי פרץ (צילום: Aharon Krohn/Flash90 Keywords)
רפי פרץ (צילום: Aharon Krohn/Flash90 Keywords)

שיין התבקש להישאר בוועדות המשנה

כהונתו של פרופ' שיין הסתיימה ב-18 ביולי בתום שלוש שנים והוא נפרד מחברי הות"ת – לאחר ששר החינוך סירב לקיים את ההמלצה המקצועית להאריכה.

מקורב לנושא אמר לזמן ישראל כי עמיתיו של שיין ביקשו ממנו להישאר חבר בוועדות המשנה שבפעילותן היה מעורב (כמו הוועדה לקידום יוצאי אתיופיה בהשכלה הגבוהה והוועדה להצלת מדעי הרוח), אך הוא סירב. לדברי המקורב, "ראש ועדה שאינו חבר ות"ת, האפקטיביות שלו מבחינת היכולת לדחוף דברים שונה מהותית מאדם שיכול לדחוף את זה בשולחן".

הוועדה לתקצוב ותכנון אחראית על הקצאת החלק בתקציב המדינה שמיועד למוסדות להשכלה גבוהה, לאוניברסיטאות ומכללות. לאחר הדחת פרופ' שיין יהיו בה חמישה חברים, מתוך שבעה שאמורים לכהן בה בסך הכל:

פרופ' יפה זילברשץ, ד"ר רבקה ודמני, פרופ' ישעיהו טלמון, פרופ' מונא מארון ורו"ח שמעון יצחקי.

שיין הוא פרופ' למדע המדינה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב, ומכהן כראש בית הספר לממשל בה. בעברו היה חבר מפלגת קדימה, בתקופתה של ציפי לבני. בין השאר חיבר את הספרים "המאה הישראלית" ו"שפת השחיתות".

בעבר כיהן גם כחבר סגל באוניברסיטת ג'ורג'טאון בארה"ב, שם ייסד את המרכז לציוויליזציה יהודית והוא מוכר כאחד המלומדים הבולטים בעולם במושג התפוצות של העמים השונים בעולם ו"הפוליטיקה של ההשתייכות".

מכתב זועם מאוניברסיטת תל אביב

שיין עצמו סירב לשוחח איתנו בנושא, אך היום התייצבה לצדו פומבית גם אוניברסיטת תל אביב. במכתב ששלחו נשיא ורקטור האוניברסיטה לשר פרץ -והופץ לתקשורת – נכתב כי הדחתו של שיין נעשתה על רקע פוליטי.

שיין סירב להגיב בנושא, אך היום התייצבה לצדו גם אוניברסיטת תל אביב. במכתב ששלחו נשיא ורקטור האוניברסיטה לשר פרץ נכתב כי הדחתו נעשתה על רקע פוליטי

"שמענו בתדהמה שהחלטת שלא להאריך את כהונתו של פרופ' שיין לקדנציה נוספת בות"ת", כתבו. "למיטב זיכרוננו, לא קרה בעבר שכהונתו של חבר ות"ת מן האקדמיה לא הוארכה לקדנציה שנייה. פרופ' שיין היה חבר ות"ת למופת, אשר ייצג דעות עצמאיות בלא מורא ובלא חשש.

"לא אחת עמדתו לא עלתה בקנה אחד עם עמדותיו של שר החינוך שקדם לו בתפקיד. חששנו הוא, שמא בשל כך לא הוארכה כהונתו. חבר ות"ת, במיוחד כאשר הוא נציג האקדמיה, מתאים לתפקידו בראש ובראשונה בגלל עצמאותו המחשבתית.

"פסילתו דווקא בשל כך, מהווה פעולה בלתי סבירה בעליל, ועל כן היא פסולה", לשון המכתב, שעליו חתומים פרופ' אריאל פורת (נשיא) ופרופ' ירון עוז (רקטור).

תגובתו של רפי פרץ טרם התקבלה.

מהמועצה להשכלה גבוהה נמסר: "פרופ' יוסי שיין מונה לחבר ות"ת ב-2016 לתקופה של 3 שנים והוא השלים את הקדנציה במלואה. אני מודים לפרופ' שיין על תרומתו הרבה להשכלה הגבוהה בישראל".

עוד 668 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 10 באוגוסט 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

"החוסן של הנגב הוא צורך ביטחוני לא פחות חשוב"

חגי רזניק, לשעבר מנכ"ל משרד השיכון, השקיע את מרב חייו בפיתוח הנגב, שם גדל ● כעת הוא מסמן מטרה שאפתנית: להביא להקמת שדה התעופה הבינלאומי השני בנבטים ● בשבוע שעבר פרסם מחקר הטוען כי הקמת שדה התעופה תציל את הנגב ● לזמן ישראל הוא אומר: "משילות זה לא רק חוק וסדר. משילות זה גם היכולת של המדינה לתת מענה לאזרחים, לספק להם שירותים ראויים"

עוד 990 מילים

סיפורו של בקבוק יקר

מחיר בקבוק 1.5 ליטר של קוקה-קולה עומד במרכז מחלוקת משפטית סוערת שהוכרעה זה עתה בבית המשפט העליון. הסוגיה היא מחיר מונופוליסטי מופרז, והשלכותיה גדולות בהרבה ממחיר הבקבוק (שנע בין 8 ל-12 ש"ח).

מדובר בקביעת מדיניות להכרעות בלא מעט תובענות ייצוגיות המתייחסות למחירים מופקעים, והיא עשויה, כך יש לקוות, להשפיע על החלטות התמחור של מונופולים גדולים בעת שהם קובעים את המחיר לצרכן בישראל.

מחיר בקבוק 1.5 ליטר של קוקה-קולה עומד במרכז מחלוקת משפטית סוערת שהוכרעה זה עתה בביהמ"ש העליון. הסוגיה היא מחיר מונופוליסטי מופרז, והשלכותיה גדולות בהרבה ממחיר הבקבוק (בין 8 ל-12 ש"ח)

עניינו של פסק-דין גפניאל הוא בטענת התובע שמחיר הקוקה-קולה גבוה באופן בלתי הוגן ונקבע תוך ניצול מעמדה המונופוליסטי של החברה המרכזית לייצור משקאות.

בית המשפט העליון אישר עקרונית את האפשרות לתבוע מהמונופול להחזיר לציבור את עודף המחיר שגבה מעל למחיר תחרותי, והורה על המשך הדיון בבית המשפט המחוזי לבירור העובדות.

הלכתו של בית המשפט העליון היא לא פחות מאשר בשורה. עד לאחרונה ניתן לתבוע ספק מונופוליסטי על מחיריו רק אם הם טורפניים, כלומר נמוכים מעלויות הייצור. קיים קונצנזוס שמחיר שאינו מכסה את העלויות הוא מחיר הפסד הנובע מהתנהגות אסטרטגית במטרה לאלץ את מתחרי המונופול לצאת מהשוק. לא כך הוא הדין כאשר מדובר במחיר גבוה. כאשר מונופול קובע מחיר גבוה, ההנחה היא שיזמים עיסקיים יזהו הזדמנות להיכנס אל השוק ולהציע לצרכן מחיר תחרותי. גישה זו מניחה ש"השוק יעשה את שלו" ולכן אין עילה להתערב.

בית המשפט העליון אישר עקרונית את האפשרות לתבוע מהמונופול להחזיר לציבור את עודף המחיר שגבה מעל למחיר תחרותי, והורה על המשך הדיון בבית המשפט המחוזי לבירור העובדות

הבעיה היא שהתיאוריה הכלכלית לא תמיד עובדת. במציאות הישראלית אנו מוצאים שווקים ריכוזיים ומחירים גבוהים שלאחרונה הולכים ומאמירים. בהשוואה לסל קניות ממוצע במדינות ה- OECD, מדינת ישראל נמצאת מזה שנים בפער לא מחמיא של כעשרים אחוזים כלפי מעלה. כלומר, הצרכן בישראל משלם עוד 20% בהשוואה לחבריו במדינות המפותחות. במוצרי טואלטיקה הפער הוא גדול יותר ועומד על 42%.

אירופה, חלוצה כתמיד בתחום דיני התחרות, יודעת להציב ליצרנים מונופוליסטיים תמרור עצור כנגד מחירים מופקעים. בפסק דין ותיק משנת 1978 בענין United Brands הורה בית הדין האירופאי לטרוף מידי ענקית הבננות האמריקאית הכנסות עודפות, שכן הסתבר שזו גבתה מחיר גבוה בהרבה במדינות אירופאיות "חזקות" (כמו גרמניה) בהשוואה למחירים במדינות "חלשות" (כמו אירלנד), וזאת ללא שונות בעלויות הייצור.

ארצות-הברית, לעומת זאת, מקדשת מדיניות ליברטיאנית ולא מתערבת במחירים. ידועה אמרתו של השופט השמרן סקליה בפרשת Trinko, לפיה מחירים מונופוליסטיים הם שם המשחק, וזה מה שדוחף את העסקים ליזום ואת הכלכלה קדימה.

אלא שמחירים מופרזים לא תמיד דוחפים את הכלכלה קדימה. הרגולטור הראשון שהכיר בכך אצלנו הוא פרופ' דיויד גילה, שפרסם בשנת 2014 גילוי דעת בתפקידו כממונה על ההגבלים העיסקיים, וקבע כי מחיר מופרז מהווה ניצול לרעה של מעמד המונופול. ואולם הדברים נותרו בגדר תובנה בלבד, שכן בשנת 2017 התחלף גילוי הדעת בעמדת הממונה מיכל הלפרין, שציננה את השימוש בעילה למקרים חריגים "הדוקרים את העין"; עד היום, רשות התחרות לא מצאה אף מקרה של מחירים דוקרי עיניים בישראל.

פסק-דין גפניאל מייצר מסלול חדש ועצמאי, שכן הוא מאפשר לצרכנים ערניים לתבוע במישרין את המונופול המפריז, ללא תלות ברשות.

הממונה על ההגבלים לשעבר מיכל הלפרין, ציננה את השימוש בעילת מחיר מופרז של מונופול למקרים חריגים "הדוקרים את העין"; עד היום רשות התחרות לא מצאה אף מקרה של מחירים דוקרי עיניים בישראל

השאלה הקשה בסוגייה היא, אם דרושה התערבות על מנת לתקן כשלים תחרותיים או שיש לתת לכוחות השוק לפעול בעצמם. כב' השופטת ענת ברון אימצה גישה מתערבת-זהירה, והורתה על מבחן דו שלבי:

  1. בשלב ראשון, יש לקבוע אם המונופול גובה מחיר גבוה באופן משמעותי מהמחיר התחרותי. זו איננה שאלה פשוטה והיא מצריכה חישוב והערכה. ניתן להיעזר במבחנים שונים: מבחן העלויות, מבחן ההשוואה למוצרים מתחרים ומבחן הרווחיות של המונופול.
  2. בשלב שני יקבע אם המחיר המופרז הוא גם בלתי הוגן, ונטל ההוכחה עובר למונופול. המונופול יוכל להוכיח שיש הצדקה למחיר המופרז, למשל אם השקיע באופן חריג, אם קיים סיכון רב בפעילות העסקית, או שהציבור מפיק מהמוצר היקר תועלת מיוחדת.

האפשרות לגבות מחיר-מופרז-אך-הוגן מצביעה על גישה זהירה, המעדיפה אי התערבות על פני התערבות שגויה, שעלולה להחליש תמריצי ייצור. כמו כן, מחיר גבוה מהווה סיגנל שהשוק כדאי ליזמים, ולכן קיימת תקווה שבסופו של דבר כוחות השוק יפעלו לתיקון המחיר הגבוה.

המשק הישראלי שונה מכלכלות אחרות – הוא קטן וריכוזי ודוחף להיווצרות מונופולים. אנו רואים זאת בבירור בענף המזון החיוני לכל משק בית, ואשר מאופיין מזה שנים במונופולים גדולים. דו"ח מרכז המחקר של הכנסת עמד על כך שנתח השוק של חמש קמעונאיות המזון הגדולות בשנת 2019 עמד על 67.3%. ה- big five שלנו הם אותם שמות מוכרים: תנובה, שטראוס, אוסם, החברה המרכזית לייצור משקאות קלים, יוניליוור ישראל.

לא קיים פתרון קסם להתמודד עם מצבים של העדר תחרותיות. אפשרות טובה היא להנמיך חסמי כניסה, למשל על דרך של ביטול מכסים ומגבלות יבוא. ואולם דו"ח מבקר המדינה לשנת 2020 הראה שהפחתת מכס לא תמיד מגולגלת לצרכן, בשל התופעה של יבואנים בלעדיים. ולמרות המחאה החברתית המפורסמת של קיץ 2011, לא נוכל לסמוך על חרם צרכנים כגורם מרסן. לכן, לפעמים אין ברירה, אלא לומר למונופול שהמחיר שלו עבר את הגבול.

המשק הישראלי שונה מכלכלות אחרות – הוא קטן וריכוזי ודוחף להיווצרות מונופולים. אנו רואים זאת בבירור בענף המזון החיוני לכל משק בית, ואשר מאופיין מזה שנים במונופולים גדולים

יש לזכור שקוקה-קולה אינה עוד מוצר "סטנדרטי". למרות שהמשקה אינו נמנה על מוצרי בריאות, הוא ממשיך להיות מדורג גבוה מזה עשרות שנים ברשימות המותגים החזקים ביותר, בין השאר הודות לאסטרטגיות פרסום ושיווק מרשימות. קוקה-קולה אינו רק משקה; הוא אייקון של תרבות גלובלית. זהו מעמד מחייב. יש להסתכל על מקרה קוקה-קולה כמקרה לדוגמה המכוון את רשות התחרות בישראל לעצב מדיניות פרו-אקטיבית, ותמרור אזהרה למונופולים הגדולים: להישמר מפני חמדנות מחירים יתרה.

ד"ר איריס סורוקר היא שופטת בדימוס, מנהלת מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה במסלול האקדמי המכללה למינהל.

ד״ר דנה נייער היא חוקרת במרכז חת לחקר התחרות והרגולציה, מתמחה ביזמות, עסקים קטנים, כלכלה התנהגותית, וקבלת החלטות. בעלת תואר ראשון במשפטים ופסיכולוגיה מאוני' ת"א, תואר שני במנהל עסקים מאוני' ת"א ותואר שלישי במנהל עסקים מאוני' בן גוריון.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 883 מילים

למקרה שפיספסת

השר הזוטר ממפלגת כולנו כובש את הליכוד

לראשונה בחייו, השר לשעבר אלי כהן מתמודד היום בפריימריז של הליכוד - והוא צפוי לתפוס את אחד המקומות הראשונים ברשימה ● אם זה יקרה, מדובר באחד ההישגים המרשימים בתולדות המפלגה ● כהן, שעזב את הליכוד לטובת כולנו של כחלון רק כדי לחזור אליה, ידע לחבור לדילים החשובים עם המסרים הנכונים - והחשוב מכל: לתחזק במשך כל השנים פעילים נאמנים ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
היטלר והנאציזם זה היה חולניות זמנית, אי שפיות זמנית בהיסטוריית גרמניה. להבדיל, הליכוד היום של ביבי זה מחיר ההתבהמות של בצע הכסף וההסתאבות שהיא היא השורש, שורש מפוצל, דו ראשי, של הסתאבות... המשך קריאה

היטלר והנאציזם זה היה חולניות זמנית, אי שפיות זמנית בהיסטוריית גרמניה. להבדיל, הליכוד היום של ביבי זה מחיר ההתבהמות של בצע הכסף וההסתאבות שהיא היא השורש, שורש מפוצל, דו ראשי, של הסתאבות וחזירות קפיטליסטית. צ'אושסקו זה המשל!

עוד 683 מילים ו-1 תגובות

שאול ואיריס אלוביץ' ביקשו מבית המשפט לבטל את כתב האישום נגדם: "החקירה זוהמה"

ראש עיר ומנכ"ל עירייה ממרכז הארץ נעצרו הבוקר בחשד שקיבלו שוחד מגורמים בעלי עניין בבחירות 2018 ● העיתונאי אלי ציפורי ייחקר היום במשטרה בחשד שהטריד את הדס קליין, המעידה במשפט נתניהו

עוד 11 עדכונים

לפחות תריסר משפחות יהודיות עשו את הונן מתעשיית הדלקים ● ברקע משבר האקלים, חלקן מנסות לשנות את ההיסטוריה ולתרום לארגונים ירוקים בזמן שחלקן ממשיכות להשקיע בתעשייה המזהמת ● המשפחות היהודיות אומנם לא לקחו חלק בקמפיין להטעיית הציבור האמריקאי בנוגע לאיום הטמון בשינוי האקלים – אך גם לא פעלו לעצור אותו

עוד 1,592 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

חמאס לא רצה להפסיד את הישגיו

לארגון חמאס היה מגוון של שיקולים מדוע לא להשתתף במערכה נגד ישראל לצד הג'יהאד האסלאמי. חמאס פועל על פי האינטרסים שלו ומקפיד על עצמאות ההחלטה שלו, למרות שגם הוא מקורב לאיראן.

ארגון חמאס לא השתתף בלחימה נגד ישראל, לצד ארגון הג'יהאד האסלאמי במבצע "עלות השחר", למרות שנציג של הזרוע הצבאית שלו ישב בחמ"ל המשותף של הפלגים הפלסטינים שנפתח בעזה לצורך המבצע שהג'יהאד האסלאמי קרא לו "אחדות הגזרות".

חמאס לא השתתף בלחימה נגד ישראל לצד הג'יהאד האסלאמי ב"עלות השחר", למרות שנציג הזרוע הצבאית שלו ישב בחמ"ל המשותף לפלגים הפלסטינים שנפתח בעזה

הטענה של גורמים ביטחוניים בישראל כי המדיניות הישראלית לפצל בין חמאס לג'יהאד האסלאמי הצליחה – היא מגוחכת, מדובר בהסכמה מראש בין שני הארגונים שאין לה שום קשר לישראל.

הם סיכמו מראש כי המערכה נגד ישראל תהייה מוגבלת ולא "מערכה פתוחה", כך מסביר דובר חמאס חאזם קאסם. לדבריו, נציג חמאס בחמ"ל עסק ב"תיאום" הפעולות ברצועת עזה והסיכום בין חמאס לג'יהאד האסלאמי היה להשאיר דלת פתוחה למאמצי התיווך כדי להשיג הפסקת אש.

אין זו הפעם הראשונה שחמאס לא מצטרף ללחימה של הג'יהאד האסלאמי נגד ישראל. כך קרה במבצע "חגורה שחורה" ב-2019 לאחר שישראל חיסלה את בהאא' אבו אלעטא, בכיר הג'יהאד האסלאמי.

ארגון הג'יהאד האסלאמי ניהל את הלחימה נגד ישראל על פי הנחיות איראן שמממנת אותו באופן מלא ומספקת לו אמצעי לחימה. גם לחמאס יש קשר הדוק לאיראן, וסגן ראש הלשכה המדינית סאלח אלערורי הוא איש הקשר הקבוע לטהראן. אבל חמאס מקפידה לשמור על עצמאות ההחלטה של מוסדותיה, במיוחד לנוכח העובדה שיש לה קשר גם למדינות סוניות כמו מצרים ואלג'יריה, והיא מחוייבת להסכם הרגיעה עם ישראל, שהושג בתיווך מצרי אחרי מבצע "שומר החומות" במאי 2021.

לג'יהאד האסלאמי, בניגוד לחמאס, יש אסטרטגיה שקבע מנהיגו זיאד אלנח'אלה של "העסקת האויב" באופן תמידי באמצעות שיגורי רקטות מהרצועה לעבר ישראל, ללא נטילת אחריות, ובכך לשמור על מרחב ההכחשה. מה שנקרא בעגה הצה"לית "טפטופי רקטות".

לג'יהאד האסלאמי, בניגוד לחמאס, יש אסטרטגיה שקבע מנהיגו זיאד אלנח'אלה של "העסקת האויב" באופן תמידי בשיגורי רקטות מהרצועה לישראל, ללא נטילת אחריות, ובכך לשמור על מרחב ההכחשה

חמאס פשוט רצה לשמור על הישגיו עד כה, שאליהם הגיע בזכות מתקפת הפתע שלו על ישראל במאי 2021, אותה הוא מכנה מבצע "חרב ירושלים" וישראל קוראת לה "שומר החומות".

אפשר לנמק את החלטת חמאס לא להשתתף בלחימה בהסברים הבאים:

1

חמאס הוא הריבון ברצועה, האחראי גם למצב הכלכלי והחברתי. הוא לא רצה שיותר משני מיליון פלסטינים החיים ברצועה יאבדו את ההקלות ההומניטריות והסיוע הבינלאומי, את אספקת החשמל והדלק, את המענק הקטרי החודשי לנזקקים בסך 30 מיליון דולר ואת היכולת לייבא ולייצא סחורות.

2

רצון שמצרים תאיץ את שיקום הרצועה מנזקי המלחמה האחרונה. לפני כמה שבועות החלו תיאומים בין חמאס למצרים על האצת השיקום.

הנהגת חמאס גורסת כי אין לצאת לסבב לחימה נגד ישראל בכל שנה וכי צריך לתת לאוכלוסיית הרצועה אוויר לנשימה וזמן התאוששות מסבב לסבב. אי אפשר לגזור על הציבור העזתי גזירות שהוא אינו יכול לעמוד בהן.

3

חמאס עדיין לא השלים את שיקום מערך המנהרות ("המטרו") שנפגע במבצע "שומר החומות" ואת חידוש מלאי הרקטות.

4

חמאס רוצה להתקדם לעבר עסקת חילופי שבויים חדשה עם ישראל, לפני שבועיים חלה התקדמות במאמצי התיווך של מצרים בנושא והוא חשש שמלחמה חדשה תשבש אותם.

אלה היו השיקולים העיקריים של חמאס להחלטתו שלא להצטרף ללחימה, עכשיו הגיע תור הגזרים שהוא יקבל ממצרים וישראל על כך שהוא שמר על הבנות הרגיעה.

לחמאס היו מגוון שיקולים לא להצטרף ללחימה במבצע הזה. עכשיו הגיע תור הגזרים שהוא יקבל ממצרים ומישראל על כך ששמר על הבנות הרגיעה

מצרים תעניק לרצועת עזה הקלות במעבר אנשים וסחורות במעבר רפיח ותאיץ את תהליך שיקום הרצועה, וישראל תעניק הקלות נוספות כמו הגדלת מספר הפועלים העזתיים העובדים בישראל ל-20 אלף איש.

ישראל החזירה במהירות את שגרת החיים לרצועה. היא פתחה את מעברי הגבול, את מרחבי הדיג ואפשרה חזרת הפועלים לעבודה בישראל.

ההערכה במערכת הביטחון היא שחמאס מעוניין בהמשך הרגיעה ולכן אפשר להעניק לרצועה הקלות נוספות כדי לחזק את מעמדו נוכח הביקורת הקשה עליו ברחוב העזתי על כך שלא נחלץ לסייע בלחימה לג'יהאד האסלאמי.

המדיניות הזו של חיזוק חמאס היא חרב פיפיות. ייתכן שהיא תסייע לישראל בטווח הקצר אך היא עלולה להזיק לה בטווח הרחוק יותר.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 631 מילים
עודכן לפני 22 דקות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הנימוקים שצירף אתמול בית המשפט לגזר דינו של יעקב ליצמן, מלמדים שקודם כל סומנה המטרה - לאמץ את ההסדר הרופס שחתם עליו מנדלבליט לפני פרישתו - ורק אז נתפרו הנימוקים שאמורים להצדיק זאת ● בדרך לשם, הצליח השופט לעשות כמעט כל שגיאה אפשרית בכל הנוגע לטיפול השיפוטי בעבירות של שחיתות שלטונית ● פרשנות

עוד 945 מילים ו-1 תגובות

לפיד וגנץ הוכיחו במבצע "עלות השחר" כי אפשר לאמץ גישות שונות מבחינה מבצעית, מדינית והסברתית – וגם להצליח ● בכך השניים פוצצו את בלון המנהיג חסר התחליף של נתניהו ● רה"מ ושר הביטחון בחרו להיות היוזמים אך עדיין מוקדם לקבוע אם מדובר בגישה חד־פעמית או עקבית ● בדומה לנתניהו, לפיד וגנץ בחרו לסכם את המבצע בתקשורת בלי לאפשר שאלות – אך גם את זה היה ראוי לשנות ● פרשנות

עוד 993 מילים ו-1 תגובות

תוצאות הפריימריז בעבודה: נעמה לזימי ראשונה, גלעד קריב שני ואפרת רייטן שלישית

עמר בר-לב נדחק למקום התשיעי ברשימת המפלגה לכנסת ונחמן שי - למקום ה-17 ● הרצוג שוחח עם פוטין על פעילות הסוכנות היהודית ברוסיה ● בית המשפט המחוזי בתל אביב פסל את דודו לניאדו, שהורשע בפריצה ובתקיפה, מלהתמודד בבחירות בליכוד ● חמישה חודשי מאסר על תנאי נגזרו על השוטר סגן-ניצב ניסו גואטה, שהורשע בתקיפת צלם ומפגין במחאה נגד נתניהו

עוד 50 עדכונים

גלעד קריב מוביל בהימורים, השרים מתנדנדים

שנה וחצי אחרי הפריימריז הקודמים, מפלגת העבודה שוב הולכת היום לבחירות פנימיות - ולפי הסקרים, מעטים המקומות הריאליים הפתוחים בפני המתמודדים הוותיקים והחדשים ● ההערכה היא כי גלעד קריב, שבלט בשנה האחרונה כיו"ר ועדת החוקה, יתפוס את המקום השני אחרי מרב מיכאלי ● על שאר המקומות התחרות קשה - והשרים נחמן שי ועמר בר-לב עלולים להישאר בחוץ ● פרשנות

עוד 478 מילים

דירה זה לא טונה: למחאת הדיור אין שום סיכוי להצליח

מעודדים מהצלחת מחאות הקוטג', פסטה ועכשיו הטונה - עולים קולות לגייס את הציבור למען מחאה כזו נגד מחירי הדירות בישראל ● אלא שמחאה נגד יוקר הדיור שונה מהותית ממחאה של מוצר בסופר - ובסופו של דבר, נידונה לכישלון בגלל השוני הזה ● פרשנות

עוד 849 מילים

כתבי העת המדעיים סירבו לפרסם את המאמר של פרופסור אבי לייב שטען כי גוף שמימי נדיר התרסק בכדור הארץ ב־2014 ● בחודש יוני האחרון ממצאיו אושרו על ידי ממשלת ארה"ב ועכשיו הוא מתכוון לחפש את השרידים בקרקעית האוקיינוס כדי להבין אם מקורו ב"טכנולוגיה חייזרית" ● "למבקרים היו ספקות אבל אני הייתי בטוח"

עוד 1,332 מילים

תיירות "זה היולי הכי חלש שהיה כאן מזה שנים"

במצפה רמון מקווים שהקור בלילה ובבוקר ימשוך את התיירים באוגוסט ● אלא שתקציב השיווק התפספס, אין אוטובוס למכתש ואין רכז תיירות ● ראש המועצה טוען שמדובר בחולשה כלל ארצית וש"זו לא דרמה מקומית" ● האורחים שכן יגיעו יהנו מסיורים, הופעות, פסטיבל סרטים ואולי גם ממטר מטאורים ● במקביל, התיירנים מסמנים ניצחון בארבעה מאבקים סביבתיים ומבטיחים שיהיו עוד

עוד 2,539 מילים

לפיד לתושבי עזה: "יש גם דרך אחרת. עתידכם תלוי בכם"

לפיד שוחח הערב נשיא מצרים א-סיסי● סקרים: גנץ ולפיד מתחזקים בהתאמה לראשות ממשלה ● ארדן דורש ממועצת הביטחון לגנות את הירי מעזה ● היועמ"שית קבעה: מינוי מפקד גל"צ יידחה לממשלה הבאה ● גזר דין לליצמן: 8 חודשים על תנאי ● ליברמן מבטיח פיצוי למי שנעדרו מעבודתם וגרים עד 40 ק"מ מהרצועה ● נתניהו מבקש ממתפקדי הליכוד לאשר לו 5 שיריונים ביום רביעי

עוד 52 עדכונים

אילולא גנץ, ספק אם לפיד היה יוצא למבצע בעזה

לפיד וגנץ מתמודדים במערכת הבחירות על הנהגת הגוש, ובין השניים היסטוריה של כעס ומרירות הדדיים ● אך דבר מכל זה לא נראה בשבוע האחרון, כשהשניים הקפידו להציג חזית אחידה ומאוחדת ● לפיד, חסר הניסיון הביטחוני, לא היה יוצא למבצע עם אף שר ביטחון חסר ניסיון מבצעי כמוהו ● וגם הוא יודע שאת פירות ההצלחה הוא יוכל לקטוף מאוחר יותר בקמפיין - אפילו מול גנץ ● פרשנות

עוד 909 מילים ו-1 תגובות

כרבע מתושבי אשקלון עדיין בלי מיגון - והתקציב המיועד תקוע בכנסת

בדיקת זמן ישראל תושבי השכונות העניות באשקלון עדיין רצים לחדר המדרגות, או למקלטים ומיגוניות מחוץ לבניין ● תקציב המדינה כולל כ-300 מיליון שקל לממ"דים בבתים באשקלון, אבל העברת הכסף כרוכה באישור ועדת הכספים של הכנסת, וזו טרם אישרה ● יו"ר הוועדה מנסה לכנס את הוועדה לאישור ● יזמים באשקלון סבורים שטכנית אי אפשר לבנות כיום ממ"דים ● במועצת אשכול זועמים שלא קיבלו תקציב דומה

עוד 1,413 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה