נושא
מלחמת הסחר

"מלחמת הסחר תסתיים כשטראמפ והמשטר הסיני יראו 'הרוגים' בשטח"

כלכלה הייצוא הישראלי כבר נפגע ממלחמת המכסים של סין וארצות הברית, בשל הירידה במסחר העולמי והיחלשות היואן ● "טראמפ מנהל 'מלחמה אווירית', הוא רוצה אווירה סוערת, כותרות בומבסטיות ו'תמונות ניצחון' אבל לא ירשה לעצמו מפולת בשווקים ופגיעה בתעשייה"

"מלחמת הסחר", שמתנהלת בין ארה"ב לסין מאז מרץ 2018, עולה מדרגה. הבנק המרכזי של סין חתך אתמול את היואן לשער הנמוך ביותר מזה עשור – יותר משבעה יואנים לדולר – וזאת זמן קצר לאחר שהנשיא טראמפ הודיע על מכסים חדשים על סחורה סינית. משרד האוצר האמריקאי טען במכתב רשמי ש"סין ביצעה מניפולציה מכוונת בשער המטבע". הסינים, מצידם, הכחישו זאת נמרצות.

השווקים בעולם הגיבו בעצבנות: המדדים המובילים בבורסות בניו-יורק ירדו אתמול (ב׳) בכ-3%, והמדדים במרבית הבורסות המובילות בעולם צנחו אתמול באירופה, והיום (ג׳) באסיה; "מדד הפחד" להתנהגות המשקיעים זינק ב-32%; ומחיר הזהב, הסחורה שנעשית מבוקשת בשעת סערה, הגיע לשיא של 6 שנים. עם זאת, לפי המסחר הרגוע הבוקר באירופה, ייתכן שלפי שעה הסערה חלפה.

סין היא שותפת הסחר השנייה בגודלה של ישראל, ורכשה ב-2018 סחורה ישראלית בהיקף של כ-5 מיליארד דולר, כך שכל פרק במאבק בין שני הענקים הגלובליים משפיעה על השוק המקומי. המסחר בת"א צנח אתמול בכ-2%, אף שכיום הוא עולה בחזרה בכמחצית האחוז.

המשקיעים מבוהלים

אמיר כהנוביץ', הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס, אומר לזמן ישראל: "ישראל היא עלה קטן שעף לאן שזורמת הרוח ושעלול ליפול בסופה גדולה. ולכן, השאלה כמה המלחמה תשפיע עלינו, קשורה לשאלה עד כמה היא מסוכנת. וכדי לקבל תשובה, או מושג, על מה שצפוי לנו כדאי להבין קודם את התמונה הרחבה".

"אין ספק שהבנק המרכזי הסיני מנהל את היואן ושזה לא שוק חופשי כמו שהסינים מציגים את זה. אבל לא בטוח ששער היואן נפל בהוראה מכוונת של המשטר"

"אין ספק שמה שראינו אתמול זאת בהלה, אבל השאלה היא האם זו בהלה מוצדקת. הסיבה לירידות בשווקים היא לא סימני חולשה שהתגלו אתמול בכלכלה הראלית, כמו היחלשות הייצור או התעסוקה, אלא הפיחות החד ביואן והתגובה החריפה של ארה"ב. כשמשקיע ממוצע שומע את שר האוצר האמריקאי אומר שהסינים עשו מניפולציה הוא מאמין לו ונבהל, כי זה תרחיש מבהיל".

וזה לא נכון? הסינים לא עשו מניפולציה מכוונת ומסוכנת?

"זאת התמונה שהוצגה בתקשורת המערבית והישראלית, אבל אני לא בטוח שהיא מדויקת ושזה מה שהם עשו. אין ספק שהבנק המרכזי הסיני מנהל את היואן, ושזה לא שוק חופשי כמו שהסינים מציגים את זה.

"עם זאת, אני לא בטוח ששער היואן נפל אתמול, או שהוא בכלל ירד בזמן האחרון, בעקבות החלטה מודעת שהם קיבלו או כדי להיכנס באמריקאים.

"מאוד יכול להיות שהמטבע הסיני נחלש בגלל שמלחמת הסחר עצמה והמכסים עצמם החלישו אותו. זה מה שהסינים טוענים והטענה הזו נשמעת לי הגיונית.

"תראה מה קרה למקסיקנים כשטראמפ הכריז עליהם 'מלחמה' כזו, גם הפסו קרס. מקסיקו תלויה, אמנם, בארה"ב בצורה מוחלטת, ואילו סין חזקה בהרבה; אבל גם הסינים חיים מייצוא לארה"ב, וכשהכלכלה נחלשת, המטבע נחלש".

אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של אקסלנס (צילום: עודד קרני)
אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של אקסלנס (צילום: עודד קרני)

"הסינים ניסו להילחם באמריקאים באמצעות הטלת מכסים נגדיים, אבל הסינים מייצאים לארה"ב הרבה יותר מאשר להפך, אז המהלך הזה לא הצליח להם. ויש גם חולשה פנימית של הכלכלה הסינית, שלא קשורה למלחמת הסחר. כך שאני בספק רב אם הורדת שער היואן היא 'צעד נקם' של הסינים".

כך שאפשר לומר שטראמפ "ניצח" במלחמת הסחר והצליח לפגוע בסינים, וה"ניצחון" שלו הוא זה שהביא לפיחות היואן שיפגע כמו בומרנג בארה"ב?

"אי אפשר לומר שטראמפ ניצח ואני לא חושב שהוא יכול לנצח במלחמה. המטרה המוצהרת שלו היא להשיג הסכם סחר טוב יותר, אבל זה פשוט בלתי אפשרי.

"התנאים שהאמריקאים הציבו לסינים בשיחות הסחר הם כאלה שסין לא יכולה לעמוד בהם. האמריקאים דורשים שמירה על זכויות הקניין של מוצרים טכנולוגיים, אבל חלק גדול מהכלכלה הסינית מבוסס על גנבה של זכויות קניין. בחברות סיניות יש מחלקות שלמות שעוסקות בהעתקת פטנטים והמצאות".

טראמפ מדבר יותר על החזרת המפעלים והייצור לארה"ב, ופחות על פטנטים.

"הוא מדבר גם על זה וגם על זה, ושתי המטרות אינן ראליות. לדעתי, גנבת הפטנטים מדאיגה את האמריקאים יותר, לפחות את האמריקאים שקרובים יותר למוקדי ההשפעה על הכלכלה וקבלת ההחלטות בממשל".

אם טראמפ לא ניצח ולא יכול לנצח במלחמה הזאת, והוא בכל זאת ממשיך בה למרות שהיא פוגעת בכלכלה, הבהלה של המשקיעים מוצדקת, לא?

"אני מקווה מאוד ונוטה לחשוב שלא, בין השאר בגלל שאני  מעריך שהבהלה עצמה תעצור את ההסלמה. אני חושב שגם טראמפ וגם הסינים לא ירגישו בנוח להסלים את ה'מלחמה' במצב של מפולת בשווקים.

"טראמפ רגיש לכלכלה, הוא בא מהכלכלה ואפשר לומר שהוא 'אוהד את הכלכלה' כמו שאחד אחר אוהד כדורגל. הוא יצא למלחמה במטרה מוצהרת לחזק את הכלכלה, והוא ימשיך בה רק כל עוד הכלכלה חזקה ומתפקדת וצומחת.

"למרות שהוא יודע שהוא לא ינצח ולא ישיג את המטרות שלו, הוא צריך תמונות ניצחון, הוא צריך את הכותרת על הורדת המכסים שהורידה את סין על הקרשים.

"אבל המלחמה נוחה לטראמפ כל עוד היא 'לוחמה אווירית'. אפשר לומר שהוא נלחם לפי 'דוקטרינת קוסובו' שגורסת שאפשר לכתוש את המטרות של האויב מהאוויר בלי לשלוח 'חיילים רגליים' ש'נהרגים'. ברגע שנראה 'הרוגים' בשטח – כלומר, נפילות בשווקים, חברות שקורסות, פיטורים – הוא יעצור.

"את אותו דבר בדיוק אפשר לומר על המשטר הסיני, שצריך כותרות חזקות וניצחונות מורליים אמיתיים או דמיוניים על טראמפ, אבל קודם כל צריך את הצמיחה והיציבות הכלכלית שהוא השיג במאמץ גדול למדינה הענקית שלו".

הבעיה במלחמות היא שהמניעים שגורמים למנהיגים לצאת אליהן, עלולים לצאת משליטה. זה לא עלול לקרות גם במלחמה הזאת?

"עלול, לצערי".

ירידות בשוקי ההון באסיה (צילום: וינסנט יו, AP)
ירידות בשוקי ההון באסיה (צילום: וינסנט יו, AP)

"ישראל כבר נפגעת ותיפגע בכל תרחיש"

תהא אשר תהא השורה התחתונה של מלחמת הסחר – כהנוביץ' מדגיש שהיא כבר פוגעת בישראל ותמשיך לפגוע בה ככל שתימשך: "הליבה של מלחמת הסחר – המסים שהאמריקאים מטילים על סחורה סינית ולהפך – לא נוגעת לישראל".

"אם כבר, כמדינה קטנה שחיה על ייצוא ומייצאת לשתי המדינות אנחנו אמורים להרוויח מהבלגן הזה. אבל המציאות מורכבת הרבה יותר. אם לא מסתכלים רק על הפגיעה הישירה, אלא על התמונה הרחבה, מלחמת הסחר כבר פוגעת בפועל בכלכלה הישראלית, כחלק מהפגיעה שלה בכלכלה העולמית כולה.

"הפיחות ביואן גם יגביר את הלחץ על בנק ישראל להוריד את הריבית כדי לעזור ליצואנים להתמודד עם השקל החזק, ואין לי ספק כי הם ילחצו עליו גם לחזור לקנות דולרים"

"יש בשנה האחרונה היחלשות של המסחר העולמי וירידה בהיקף המסחר בעולם שללא ספק נובעת, בחלקה, גם ממלחמות הסחר, אם כי קשה לכמת בכמה בדיוק. והייצוא הישראלי מושפע ישירות מתנודות במסחר העולמי".

באיזו מידה הייצוא הישראלי לסין ייפגע ישירות מהפיחות ביואן?

"אנחנו מייצאים לסין יותר שירותים מאשר סחורות ויותר סחורות טכנולוגיות מאשר פיזיות, וייצוא כזה פחות רגיש לפיחותים, אבל ברור שתהיה פגיעה בהיקף הייצוא. אם השקל מתחזק מול היואן זה פוגע בתמריץ של הסינים לקנות מאתנו.

"מצד שני, היואן נחלש מול כל המטבעות, בעיקר מול הדולר, כך שישראל לא תיפגע יותר ממדינות אחרות וכנראה פחות.

"בנוסף, פיחות ביואן הוא ייסוף של הדולר וזה יכול לעזור בעקיפין לייצוא לארה"ב. כך שהפיחות יפגע בייצוא הישראלי, אבל לא בצורה דרמטית".

"הפיחות ביואן גם יגביר את הלחץ על בנק ישראל להוריד את הריבית כדי לעזור ליצואנים להתמודד עם השקל החזק, ואין לי ספק כי הם ילחצו עליו גם לחזור לקנות דולרים. עם זאת אני מתקשה להאמין שרכישת הדולרים תחזור, אבל הוא בהחלט עשוי להוריד את הריבית ובוודאי שלא יעלה אותה בזמן הקרוב".

הכלכלה הישראלית מבוססת על פיתוחים טכנולוגיים וייצוא שלהם, הרבה מהם במסגרת חברות אמריקאיות ואמריקאיות-למחצה שהפיתוח שלהן נמצא בארץ. לפי מה שאתה אומר, הסלמה במלחמת הסחר עלולות לסכן אותה מאוד.

"זה סיכון אפשרי אבל אני בספק אם הוא יתממש. חלק ממנו הוא מציאות קיימת: גם היום, אם חברה סינית תעתיק מוצר שפותח בישראל, המפתח הישראלי לא יכול ללכת לסין ולהגיד 'גנבתם לי את המוצר, תחזירו לי אותו'. אבל אני בספק אם הם יכריזו על מלחמה גלויה וכוללת בזכויות הקניין כי הם זה יכרות את הענף שהם מעתיקים ממנו. הם זקוקים גם לשיתוף פעולה עם המפתחים".

"כך שאיך שלא מסתכלים על כך, קשה לטעון שמלחמת הסחר לא נוגעת אלינו ולא פוגעת בנו – אבל בהנחה שאני צודק כשאני מאמין שמלחמת הסחר לא תסלים בצורה קיצונית ולא תגרום למפולת, השפעתה על כלכלת ישראל תהיה מוגבלת".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,179 מילים
כל הזמן // שבת, 24 באוגוסט 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו
"כלב השמירה של הדמוקרטיה" או "הפודל של נתניהו"?

פרשנות מבקר בלי שיניים

ארגונים לזכויות אדם ומומחים למדעי המדינה מביטים בדאגה על המהפכה שמחולל מתניהו אנגלמן במשרד מבקר המדינה ● נראה כי הדבר היחידי שהוא נחוש לעשות בכל הכוח הוא לטלטל את המוסד הזה מהיסוד ● פיקוח הדוק על נבחרי הציבור שלנו לא צפוי להתרחש שם ● וגם הפרסומים על חלק מחברי ועדת ההיתרים לא מצליחים לעצור אותו

עוד 1,147 מילים

על אש התמיד וכבשן השריפה

ועוד סמל זוהֵר נלקח מאתנו, וקולם של המופקדים על התרבות לא נשמע, ואין לדעת אם מתוך בורות או רוע. בימי נעורי היה השם אלכסנדר תמיר מרטיט את הנפש. ביחד עם ברכה עדן, רעותו למִנעד הפסנתר, היו מזניקים ומרחיפים את הלב אל מרחבי צלילים רכובי ענן מתוק של נועם והרמוניה, וקושרים את תאוות החיים אל מרומי הקלאסיקה המוסיקלית.

חיינו היו עשירים יותר, בימים בהם לא היו מתייגים את המוסיקה הקלאסית כ"תרבות גבוהה" שיש בה טעם לפגם, מכוח טמטום החושים הכרוך במרחב השיח המבולבל, ולעיתים המרושע, של "ההתנשאות".

עוד סמל זוהֵר נלקח מאתנו, וקולם של המופקדים על התרבות לא נשמע, ואין לדעת אם מתוך בורות או רוע. בימי נעורי היה השם אלכסנדר תמיר מרטיט את הנפש

כשנותר תמיר לבדו הוסיף לשדר, בפינות חבויות של הרדיו, ניתוחים מודגמים ומרחיבי דעת ונפש של יצירות וביצועים מוסיקליים. בחיתוך דיבורו הרוסי-ליטאי היה משהו כובש שהצטרף לבקיאותו המקצועית ומעולם לא יבש.

במרחב התרבותי שבו קריאת הקרב כנגד האליטות משנה את מושאיה לבקרים,  ניטל על אדם להתנצל על שהוא מתמכר לתחכום, הן בטעמו והן בניתוח מושא הטעם. במרחב כזה, התולה בפרופסוּרה טעם של גנאי ואת האמנות הקלאסית שם ללעג, הופכים שמות כצ'כוב או בטהובן למותגים של התנשאות לשמה שאינם תלויי הקשר.

לא יעלה על דעת איש במסדרונות שנועדו לשרֵת את התרבות, אבל הפכו למנגנוני שררה וצנזורה, הנושאים את שם התרבות לשווא בשם חרושת התרבות, יציר כפיו של הקפיטליזם הדורסני, לִשעוֹת לחלל הפצוע שנפער עם הסתלקותו של עוד אחד משומרי הסף, של אש התמיד הבוערת חרישית בהיכלי האמנות הנזנחים והולכים. אתמול היה זה אלכסנדר תמיר; היום ששון סומך – ומחר?

כי הם, המגלגלים בידיהם הגסות את צרור המפתחות של מימון התרבות, מחויבותו של הממשל הדמוקרטי לאזרחי הפוליס מאז כינונו, הפכו לתגרני הצליל והמילה והמכחול, וכל עניינם לסרסר במה שהופקדו על טיפוחו על פי מדד הביקוש בשוקי הצריכה.

במרחב כזה, התולה בפרופסוּרה טעם של גנאי ואת האמנות הקלאסית שם ללעג, הופכים שמות כצ'כוב או בטהובן למותגים של התנשאות לשמה, שאינם תלויי הקשר

תלמידי מימים עָבָרו, ד"ר מיכאל מוריס-רייך, טבע בדיסרטצית הדוקטור שלו מושג יעיל ומדויק בשם "מחזאות הקניינים"; ובכך רתם את התנהלות התרבות במחוזותינו לעגלת חרושת התרבות מבית מדרשם של אדורנו, הורקהיימר וחבריהם.

יש לא מעט להתפלמס עם דיונם של אנשי אסכולת פרנקפורט בתרבות (ולא זה המקום לפתח את הפולמוס הזה), אבל הוולגריות המתחסדת שרתמה את הטעם התרבותי הרשמי, באמצעות חביות אבק השריפה של גחמות התקצוב, להבנה הגסה ביותר של הרב-תרבותיות – המירה את אש התמיד המעודנת של אמני האמת בכבשן הלוהט של חרשי מוצרי תרבות להמונים, הממחזרים את טעמם המדומה של צרכניהם.

מדומה, כי אין הוא עצמו אלא מיחזוּר הולך ומתרחב, הולך ומידרדר, של רכיבי השוּק, המתרפקים על מנעמי השמרנות וחַפים דרך כלל מכל עומק, תחכום וחידוש.

אילו היו נזכרים לומר עליו מילה, כשם שהם מקדשים את אלילי ההמון שלהם תחת כל עץ רענן, היו נתלים בלעדית אולי בלחן הפופולארי ביותר שתרם לתרבות הישראלית: "פונאר", למילותיו של קצ'רגינסקי בתרגום שלונסקי, הידוע לנו מביצועיהן של צילה דגן או חוה אלברשטיין, ולבד מערכו המוסיקלי הקיים משתלב היטב בתרבות השואה המטופחת היטב.

ובהקשר הזה של האומץ לברוח מן הפופולריות עולה – בקישור פרוע שאינני בטוח שתמיר היה מחייב אותו – זיכרון דמותו של ליאו פֶרֶה, אנרכיסט, זמר, משורר ומלחין אמיץ לב, שנטל את השאנסון הצרפתי אל קטביו הקיצוניים ביותר.

כי הם, המגלגלים בידיהם הגסות את צרור המפתחות של מימון התרבות, הפכו לתגרני הצליל והמילה והמכחול, וכל עניינם לסרסר במה שהופקדו על טיפוחו, על פי מדד הביקוש בשוקי הצריכה

גם הוא מבני טיפוחיה של הכוהנת הגדולה של השאנסון, פיאף הגדולה הקטנה. לאט לאט רחק מן השיגרה המלודית החוזרת על עצמה, לרווחת הצרכנים תאבי השינון הפזמוני המהמהם, שיעבד את שירתו לא אחת לתזמורת הקלאסית המלאה, לריחוק מן ההַביטוּס הקָליט של השאנסון, ולניסוי הסגנוני המתחדש, ויצר פואמות מוסיקליות בהן כורתות המלים והלחן בריתות סגנוניות ייחודיות.

והנה הרקויאם שלו, שבו הוא מספיד באירוניה דקה את כל מושאי המציאות היומיומית (והצרכנית) – שיאה להם השתיקה, כפי שהוא מצהיר באורח חד ופסקני בסיומה של הפואמה:

רקויאם
מלים ולחן: ליאו פֶרֶה
מצרפתית: אברהם עוז

לַמִּקְצָב הָרָפֶה שֶׁהַמָּוֶת מַסְגִּיר
לִיְגוֹן הַזְמַנִּים בֶּן מָאתַיִּם חֲרוּז
לַסְפִינָה הַמֵּתָה בַּנָּמֵל מוּל הָעִיר
לַמִּטְפַּחַת בָּהּ צוּף דִּמְעוֹתֶיךָ אָרוּז

לִסְיָח עוּל יָמִים שֶׁלֹּא רָץ עוֹד רָחוֹק
לְכִבְשָׂה חִנָּנִית בַּסַּכִּין הָאָדֹם
לַצִּפֹּור שֶׁיּוֹרֶדֶת יָדְךָ לַחֲבֹק
לְאָדָם לֹא חָמוּשׁ מוּל קָנֶה וּמַרְעֹם

לִשְׁנוֹתֶיךָ מֵאָז, הַמֵּתוֹת מִדֵּי יוֹם
לִשְׁנוֹתֶיךָ שֵׂיבָה, הַקְצוּבֹות כָּל שָׁנָה
לְאֵשׁ לַיְלָה צְרוּבַת אַהֲבָה וַחֲלוֹם
לְמִרְקַם צְלִיל קוֹלְךָ בְּקוֹלוֹת הַתְּמוּנָה

לְנִקְבֵי הַדִּקּוּר הַשּׁוֹלְטִים בַּמַּחְשֵׁב
לְשִׁדּוּר הַמַּחְשֵׁב הַשׁוֹלֵט בָּעוֹרְקִים
מְתוֹפֵף הַשּׁוֹמֵעַ אֶת הֹלֶם הַלֵּב
וּלְאֵלֶם לִבּוֹ לְרִשּׁוּם הַבּוֹדְקִים

לַיַּלְדּוֹן שֶׁתּוֹשִׁיב בַּקָּרוֹן מֵאָחוֹר
וּלְלֵיל הַבְּגִידוֹת בְּחַדְרֵי חֲדָרִים
לָאוֹהֵב שֶׁעָבַר וּכְבָר לֹא יַעֲבֹר
לִתְשׁוּקַת עַכְבִישִׁים בְּעָמְקֵי הַקּוּרִים

לִדְּמוּת נֶשֶׁר תָּפוּר בְּשׁוּלֵי הַמִּכְנָס
לַזְאֵב הַסָּבוּר שֶׁעֵינָיו כְּבָר גְּלוּיוֹת
לֶעָבָר הַנִּזְעָם מוּל הַזְמַן שֶׁנִּכְנָס
לָאַרְנָב שֶׁנִּגְנַב לְמֵרוֹץ מְכוֹנִיּוֹת

לְחֶמְדַּת הָעִקּוּל בּוֹ שָׁקַלְתָּ בְּרִיחָה
לַמִּסְפָּר הַנִּמְלָט בִּמְכוֹנַת הַחִשּׁוּב
לְמַבָּט כֶּלֶב נֹחַם שׁוֹפֵעַ סְלִיחָה
לְלִגְיוֹן הַכָּבוֹד שֶׁאֵלֶיךָ קָשׁוּב

לְמַשְׂכֹּרֶת רָעָב שֶׁבּוּשָׁה לְהַרְאוֹת
לַשִּׂנְאָה הָעוֹלָה מִשִּׁגְרַת הַרְדִידוּת
לַחֲצִי הַמֵּאָה הַגְּרוּעָה בַמֵּאוֹת
לְמִילִיַרְד הַטִּפְּשִׁים הַסּוֹגְדִים לַבְּדִידוּת

לְכָל אֵלֶּה דְּמָמָה

אברהם עוז הוא פרופסור אמריטוס לדרמה וספרות באוניברסיטת חיפה ובמאי בתיאטרון אלפא, ת"א. הוא חוקר שקספיר בעל שם בינלאומי, וספריו ומאמריו פורסמו בארץ ובעולם. תרגם מחזות רבים, אופרות ושירה; שימש בין השאר ראש החוג לתיאטרון באוניברסיטאות ת"א וחיפה, חבר ההנהלה האמנותית של התיאטרון הקאמרי, וערך כתבי עת ותכניות בטלוויזיה וברדיו. יביים בקרוב את מחזהו "הר תפארת" על העלייה הראשונה ושורשי הציונות

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 735 מילים
גיא זהר גיא זהר
התפוח מתוח, הבננה בג'ננה

הירוקים נגד משרד החקלאות: פועל לעטוף בפלסטיק פירות וירקות

במשרד החקלאות סבורים שמצאו פתרון לכמות הירקות והפירות שמגיעה לפח בישראל: עוד אריזות פלסטיק, שאולי ישמרו על איכותם - אבל ירימו תרומה מכובדת לזיהום הסביבה ● הירוקים מזועזעים: "בכל העולם עסוקים היום בלייצר פחות פלסטיק, אז למה אצלנו הולכים בכיוון ההפוך?" ● משרד החקלאות: מדובר בפיילוט שדווקא יועיל לסביבה

עוד 841 מילים

ברק: "נתניהו מתקפל מול טראמפ כמו כלבלב, ולא כמו מדינאי בראש מדינה עצמאית"

ליברמן על הכספים המועברים לפלסטינים: "זה שוחד בחירות לחמאס ולרשות" ● יעלון: "אם ניבחר, תוקם ועדת חקירה לפרשת הצוללות, ומשם זה יעבור למשטרה"; מס' 3 בכחול לבן סירב להשיב לשאלה אם ברשימתו יסכימו לרוטציה, שבה נתניהו יכהן שני כרה"מ ● מרב מיכאלי: פרץ אמר שלא יחבור לממשלת נתניהו, ואני מאמינה לו; "אם זה כן יקרה – לא אצטרף לקואליציה"

14:54 עריכה

מספר 2 במחנה הדמוקרטי, סתיו שפיר, קוראת להקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל –

14:27 עריכה

חבר הכנסת אלי אבידר, מספר 4 בישראל ביתנו, אמר כי ראש המטה לביטחון לאומי, "מאיר בן שבת, פועל למען קמפיין הבחירות של הליכוד – לא מעכשיו אלא עוד מלפני הבחירות האחרונות עם הביקור בעומאן, ולאחרונה הביקור באוקראינה". לדברי אבידר, "היועץ המשפטי לממשלה ראה שבן שבת מתדרך פוליטית את הרב דרוקמן כדי ללחוץ על נפתלי בנט. היועמ"ש היה צריך להתערב ולחקור את הנושא". אבידר אמר את הדברים בשבתרבות בבאר שבע, והם פורסמו על ידי יניר ינגה ב"וואלה! ניוז".

אלי אבידר (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)
אלי אבידר (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

חבר הכנסת גם התייחס להשלכת החלה על הארץ על ידי שרה נתניהו: "כאיש שרות החוץ בעבר אני אומר שתקריות יכולות לקרות, אבל נתניהו היה חייב להתנצל בפני נשיא אוקראינה והעם האוקראיני ולהעביר את המשבר הזה. אי ההתנצלות רק העצימה את הנזק לקשרים בין המדינות".

14:02 עריכה

נושאי סביבה מעולם לא תפסו מקום מרכזי בפוליטיקה הישראלית. לראיה, מפלגות ירוקות מעולם לא הצליחו לעבור את אחוז החסימה, כשהתמודדו בבחירות באופן עצמאי.

חברת הכנסת תמר זנדברג, מספר 4 ברשימת המחנה הדמוקרטי, מנסה להעלות לסדר היום את נושא השריפות באמזונס –

13:54 עריכה

העיתונאי בני ציפר, המקורב לבנימין ושרה נתניהו, אומר כי רעיית ראש הממשלה "לקחה נורא קשה" את פרשת השלכת החלה על הארץ באוקראינה. לדברי ציפר, נתניהו לא הייתה מוכנה לטקס שנערך ברדתה מהמטוס. "פשוט לא התחשק לה לחם", הסביר. הדבר, לדברי עורך "תרבות וספרות" ב"הארץ", נעשה בשוגג ומבלי משים, ולא בזדון. את הדברים אמר מקורבם של בני הזוג לניסים משעל בתחנת הרדיו 103 אף-אם, והם פורסמו באתר "מעריב".

בראיון אמר ציפר כי הדיווח על הנושא היה מוגזם. כן טען לגבי ההתפרצות של נתניהו בזמן הטיסה כי הדבר "לא היה ולא נברא".

13:31 עריכה

חבר הכנסת עפר שלח, מספר 8 ברשימת כחול לבן, אמר כי "לא היה איסוף חומרים על בני גנץ". בשבתרבות בחדרה אמר חבר הכנסת כי "רוב הידיעות שפורסמו (בנושא) היו שקריות". שלח הוסיף שאינו יודע מה גנץ חיפש – "(אני) יודע מה נמצא". כך דיווח יואב איתיאל ב"וואלה! נוז".

כן נדרש שלח להתנהלותם הפוליטית של החרדים –

עפר שלח (צילום: פלאש 90)
עפר שלח (צילום: פלאש 90)
12:35 עריכה

כמדי שבת גם היום נערכו ברחבי הארץ אירועי שבתרבות, ופוליטיקאים נדרשו בהם לענייני השעה –

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 6 עדכונים

למקרה שפיספסת

העיירה ארוזה בשווייץ, שיש בה מלון כשר מאז 1930, היא יעד מועדף לתיירים חרדיים בחופשת הקיץ ● אולם בשנים האחרונות החלו חיכוכים בין התיירים היהודיים לבין תושבי העיירה הקטנה ● הקיץ החליטה הקהילה היהודית בשווייץ לשהכין שלום בגן העדן האלפי

עוד 900 מילים
עודכן לפני שעתיים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

ביום רביעי, כשבארה״ב סערו בעקבות דבריו של דונלד טראמפ על ״חוסר הנאמנות״ של יהודים המצביעים לדמוקרטים, אחד הבודדים שיצאו להגנתו היה ויין אלין רוּט, מנחה תוכנית אירוח שמרני ● מי האיש שנשיא ארה״ב מצטט ומדוע הם כל כך אוהבים זה את זה?

עוד 562 מילים
רקפת רוסק עמינח מציגה:

בדרך למיקונוס שוכחים את האתיקה הבנקאית

אם מנכ"לית לאומי נוסעת לחו"ל עם הלקוח הטייקון עידן עופר, איזה מסר היא משדרת בדיוק? ● מה זה אומר על ההחלטות של לאומי לגבי האשראי לחברות של עופר? ● ומה אמורה לחשוב עכשיו הפקידה בסניף באור יהודה? אם הלקוח מביא לה בושם, מותר לה לקחת? ● פרשנות

עוד 1,186 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הֶסְכֵּם

חשיפה בלעדית: אמיר בן-דוד מפרסם את ההסכם שנחתם בין אביגדור ליברמן (להלן ״ישראל ביתנו״) לבין בני גנץ, יאיר לפיד, משה בוגי יעלן וגבי אשכנזי (להלן ״כחול-לבן״) בנוגע לחלוקת עודפי קולות המצביעים התמימים במועד ב' של בחירות 2019

עוד 739 מילים

המערכת הפוליטית מגיבה לפיגוע ליד דולב; ביקורת דווקא מימינה על הממשלה

עמיר פרץ, סתיו שפיר, אביגדור ליברמן, וגם שקד וסמוטריץ - כולם מאשימים בפיגוע הנורא בדולב שבו נרצחה רינה שנרב מלוד את הממשלה שהפקירה, לטענתם, את הביטחון ● סקר חדשות 12 מראה על סטגנציה - אבל גדעון סער הוא המועמד המועדף על הציבור לרשת את נתניהו בליכוד

עוד 23 עדכונים

המסרים שמעביר איימן עודה בימים האחרונים, של שילוב הרשימה המשותפת בקואליציה, הם לא סתם פרובוקציה ● עודה יודע שהדרך ארוכה לשילוב חברי הכנסת הערבים במוסדות השלטון ● אבל הוא גם יודע שהערבים רוצים אינטגרציה - ורק בשביל זה הם יצאו לקלפיות ● פרשנות

עוד 642 מילים ו-1 תגובות

זה ייגמר בבכי ישראל ויהודי ארה״ב נשאבים לתוך הקלחת הפוליטית באמריקה

עד לאחרונה, ישראל נהנתה מקונצנזוס נדיר בזירה הפוליטית המקוטבת של ארצות הברית ● איסור הכניסה לארץ של המחוקקות תומכות ה-BDS בשבוע שעבר, והעמידה האיתנה של ממשלת ישראל לצד דונלד טראמפ - גם כשהוא תוקף את יהודי ארה״ב - הזיקה ליחסי המדינות באופן שעלול להיות בלתי הפיך, אם ישראל לא תתעשת מייד ● פרשנות

עוד 1,400 מילים

מיקה נבחרה כסמל לשילוב. עכשיו היא עומדת בפני גירוש

מיקה באקרו, ילדה ממוצא פיליפיני, מככבת בחוברת לימוד שהוציא המרכז לטכנולוגיה חינוכית, כדוגמה ומופת לסובלנות ולשילוב בישראל ● ביום ראשון עצרה רשות האוכלוסין וההגירה את מיקה ומשפחתה ● הערעור שהגישו היום נגד גירושם וכליאתם - נדחה

מימין: מיקה באקרו המועמדת לגירוש, בחוברת של מט״ח

מיקה באקרו, ילדה בת 13 של בני זוג מהפיליפינים, מככבת בחוברת לימוד של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח), כדוגמה ומופת לשילוב בחברה הישראלית. בימים אלה מיקה ומשפחתה מועמדים לגירוש.

מט"ח, גוף עצמאי הפועל לתועלת הציבור למען קידום מערכת החינוך בישראל, הוציא לפני כשנתיים חוברות לימוד לכיתות ד' במקצועות חברה, ואזרחות. נושא החוברות היה "ישראלים צעירים" והוצגו בו ילדים ממגזרים שונים בחברה.

מיקה באקרו השתתפה באחת החוברות שהפיקה מט״ח לצד חברה לכיתה, כדוגמה לישראלית צעירה. שניהם למדו באותה העת בבית ספר בלפור בתל אביב והשתתפו בפעילות של הצופים.

מיקה באקרו בחוברת של מט״ח
מיקה באקרו בחוברת של מט״ח

"ההורים שלי מהגרי עבודה שהגיעו לארץ לפני 20 שנה מהפיליפינים, כדי לעבוד כמטפלים בקשישים", סיפרה על עצמה מיקה בחוברת. "כאן הם נפגשו והתחתנו ונולדו להם שתי בנות, אני ומאורין אחותי. אף פעם לא הייתי בפיליפינים, אבל אני יודעת טגאולוג, השפה שמדברים בפיליפינים, אני יודעת גם עברית כמובן".

ביום ראשון, 18 באוגוסט, עצרה רשות האוכלוסין וההגירה את מיקה, את הוריה, שילה וראנדי, ואת אחותה מאורין, כחלק ממבצע הגירוש של עובדות זרות מהפיליפינים, שאשרת העבודה שלהן פגה. הארבעה נעצרו ביום ראשון ומאז הם כלואים בכלא "גבעון" ברמלה.

"הבן שלי לומד עם מיקה מכיתה א', היא חברה טובה שלו וחלק בלתי נפרד מהכיתה ומחבורה גדולה של ילדים", אומרת רותי בטינגר, שעיצבה את חוברות "הישראלים הצעירים" עבור מט"ח, ושבנה הצטלם לצד מיקה בחוברת.

"אנחנו, הורי וילדי בית הספר המומים מהמעצר ומוחים עליו. הגענו אתמול (ד') לבית המשפט, שבו התרחש הדיון אודות גורל המשפחה, והילדים הורשו להיפגש עם מיקה ומאורין. זה היה מאורע מאוד קשה, כי הילדים יצאו בוכים ועצובים. חשוב לנו לחזק את המשפחה ואת הבנות כי הן חלק מהשפחה ומהקהילה שלנו".

מחאה נגד גירוש עובדים פיליפינים וילדיהם (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
מחאה נגד גירוש עובדים פיליפינים וילדיהם (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

היום (ה׳) החליט בית הדין לעררים בתל אביב לדחות את הערעור שהגישו שילה ולסקו ורנדי בקארו ושתי בנותיהם, על ההחלטה לגרשם לפיליפינים. כמו כן נדחתה בקשתם להשתחרר מהכלא עד לגירושם ונקבע כי "רשות האוכלוסין וההגירה תפעל להרחקתם בהקדם האפשרי".

במינהל האוכלוסין סירבו להתייחס למעצר הספציפי של בני המשפחה, בין השאר משום שמעצרם של בני המשפחה נדון כעת בבית הדין לערעורים.

באשר לסוגיית גירושם של אזרחים זרים נמסר ממינהל האוכלוסין: "מדובר באזרחיות זרות השוהות בישראל תקופה ארוכה מאוד, בניגוד לכל דין וללא כל מעמד מוסדר. בחלק מהמקרים, אם לא ברובם, אבות הילדים ממתינים להם במדינת המוצא, ולחלקם יש גם ילדים נוספים שם, נוסף על הילדים השוהים כאן.

"העובדות, שכולן כבר אינן עובדות בסיעוד שנים רבות, נעצרו בגין שהיה בלתי חוקית ואולם, מתוך התחשבות ורצון לבוא לקראתן, הוחלט כהחלטה עקרונית לסמוך עליהן ולאפשר לילדיהן לסיים את שנת הלימודים כראוי ושהאמהות יכבדו את הסיכום, ייצאו באופן עצמאי יחד עם ילדיהן ויחזרו לביתן (ללא "גירוש").

"בניגוד לתמונה המצטיירת, מדובר במאות שוהות בלתי חוקיות אם לא יותר.

"אנו מצרים על הניסיון הבלתי פוסק לנצל את ההחלטה המתחשבת לרעה. המציאות מוכיחה כי עד כה, לאחר שעבר המועד שבו התחייבו לצאת, כי האמהות לא עמדו בהתחייבותן, וכי אף אחת מהן לא כיבדה את הסיכום עם הרשויות.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 441 מילים

הקפה הזול מתקרר: קופיקס סגרה השנה עשרה סניפים ומכירותיה ירדו ב-8%

רשת הקפה והמרכולים המוזלים הכפילה את ההפסד ברבעון ביותר מפי 2 לרמה של 6 מיליון שקל ● צברה עד כה הפסד של 48 מיליון שקל ● קופיקס מפעילה כיום 106 סניפי קפה ו-31 סופרים בישראל ועוד 139 סניפים בזכיינות ברוסיה

רשת הקפה והמזון המוזל קופיקס ממשיכה להציג הפסדים ולסגור סניפים. ההכנסות לרבעון השני ירדו ב-8% לרמה של 68 מיליון שקל. הירידה נובעת הן מפעילות בתי הקפה והן מפעילות המרכולים. קופיקס מסבירה את הירידה בצמצום מספר הסניפים ובירידה במכירות של הסניפים שהיו פתוחים גם אשתקד.

למרות החולשה במכירות, הרשת הצליחה לשמור על יציבות הרווח הגולמי ברבעון, ברמה של כ-18 מיליון שקל, הודות לצמצום הוצאות ושיפור תנאי הסחר תחת המטרייה של רשת רמי לוי.

בשורה התחתונה, קופיקס הכפילה את ההפסד הרבעוני ביותר מפי 2 לרמה של כ-6 מיליון שקל, ובמחצית הראשונה כולה ההפסד גדל ל-11.5 מיליון שקל. ההפסד מיוחס הן לפעילות בתי הקפה והן לפעילות המרכולים.

מתחילת השנה הנוכחית, קופיקס סגרה 10 סניפים של בתי הקפה בהפעלה עצמית וזכיינות, ופתחה סניף מרכול אחד.

אבי כץ (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
אבי כץ (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

בסך הכל, הרשת מפעילה כיום 106 סניפי קפה ו-31 סניפי סופר קופיקס. במקביל, קופיקס פתחה עד היום 139 בתי קפה בזכיינות ברוסיה.

קופיקס דיווחה על תוצאותיה אתמול אחר הצהריים. הרשת, שהוקמה ב-2013 על ידי אבי כץ, פרצה לשוק במכירת מגוון מוצרים במחיר אחיד של 5 שקלים. לפני ארבע שנים היא הונפקה בבורסה בתל אביב.

מנכ"לית הרשת היא איריס גרייבר ובעלת השליטה היא רשת רמי לוי המחזיקה כ-50% והמייסד אבי כץ מחזיק כ-10%. עד היום צברה קופיקס הפסדים של 48 מיליון שקל בסך הכל.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 198 מילים

הקשר בין בחירות וחקירות לא התחיל בכחול-לבן

מאז ומתמיד נהגו המפלגות בישראל לשכור חוקרים פרטיים וחברות אבטחת מידע ולשלב אותם בקמפיין הבחירות ● אם פעם החשש היה גניבת סרטוני התעמולה לפני שידורם, היום בעיקר חוששים מחפרפרות והדלפות ● ועדיין, מומחים בתחום אומרים: האזנות סתר כמעט אף פעם לא מאותרות

החקירה הפנימית שנערכה בכחול-לבן, אשר נחשפה בימים האחרונים בתקשורת, אינה אירוע חריג בפוליטיקה. גם ההדלפות והמתיחויות הפנימיות ברשימת המרכז-ימין החדשה אינן דבר חדש.

מפלגות פוליטיות היו מאז ומתמיד – וימשיכו להיות – כר פורה לחילוקי דעות ומאבקים, חלקם ממניעים ענייניים וחלקם תוצאה של הכוח, הכבוד ולעתים גם הכסף, הכרוכים בעשייה הפוליטית.

כמה חוקרים פרטיים ששוחחו עם זמן ישראל מעידים, כי מאז ומתמיד נהגו המפלגות בישראל לשכור את שירותיהם. לרוב מדובר בבדיקות שנועדו לחשוף חפרפרות, לוודא שהמטה אינו מושא להאזנות סתר, לבצע תחקירי עומק על יריבים, ולחשוף חדירות סייבר. כחול-לבן לא המציאו דבר.

לדברי ח"כ לשעבר איתן כבל, הנוהג לשכור משרדי חקירות היה נפוץ בעיקר בשנות השמונים והתשעים, טרום עידן האינטרנט והרשתות החברתיות, כאשר תשדירי התעמולה בטלוויזיה נתפסו ככאלה שיכולים להכריע מערכות בחירות.

איתן כבל (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
איתן כבל (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

"הניסיון לגנוב, או לפחות המחשבה שגונבים לך את החומר, וכבר באותו לילה יודעים לתת לך תשובה מוחצת, הפכה להיות אחד הדברים הכי מרכזיים בקמפיינים", אמר כבל.

"לדעתי, אם אתה שואל אותי על אמת, זה אגדות. אבל אז משרדי חקירות עבדו סביב השעון במערכות הבחירות.

"אני אספר לך אנקדוטה. ב-2006, כשניהלתי את קמפיין מפלגת העבודה, פנה אלי אחד המשרדים ואמר בוא תשכור את שירותיי. שאלתי, כמה אתה רוצה? והוא ענה: לא פחות ממיליון שקל. עניתי לו: מצידי, שיגנבו את הכל".

כבל מעריך שהתפתחות תחום הסייבר עשויה לגרום לצמיחה מחודשת של תחום החקירות הפרטיות בקמפיינים, מחשש לחדירה למאגרי מידע, גניבת חומרים והטמעת וירוסים שיפגעו ביכולות השיווק והתפעול של המפלגות.

"ב-2006, כשניהלתי את קמפיין מפלגת העבודה, פנה אלי אחד המשרדים ואמר בוא תשכור את שירותיי. שאלתי, כמה אתה רוצה? והוא ענה: לא פחות ממיליון שקל. עניתי לו: מצידי, שיגנבו את הכל"

לדברי החוקרים הפרטיים, החקירות הנוכחיות אכן עוסקות בעיקר בסייבר, אך גם באיתור חפרפרות והאזנות סתר. ובעוד שהאזנות סתר כמעט אף פעם לא מאותרות, חפרפרות דווקא נחשפו בכמה מקרים.

לדברי אסף ויצמן, יו"ר לשכת החוקרים הפרטיים, בחלק מהמקרים שבהם שכרו מפלגות משרדי חקירות, המטרה היתה להפריך מידע שקרי שנועד לפגוע בהן.

"כל בן אדם שרוצה לברר את האמת ולהציג אותה, בניגוד לטענות של מישהו אחר, משתמש בחוקר פרטי. זה נכון גם לחברות ומפלגות. הרעיון בשימוש בחוקרים פרטיים הוא שהם באים בצורה סמויה, משקפים את המציאות כפי שהיא, ומציגים את ההוכחות והראיות לכך".

ויצמן מבהיר כי חקירות שנועדו לאסוף מידע מכפיש על יריבים פוליטיים פחות נפוצות, הן בגלל העלות הגבוהה הכרוכה בפעילות כזאת, והן משום שחוקרים חוששים לתת יד למה שעשוי להפוך לסחיטה.

"רוב העיסוק שלנו היום במה שקשור למפלגות ובחירות קשור למדיה ולעניין הדיגיטלי. המון מפלגות משתמשות בפרופילים מזויפים, בקבלני קולות, בקניית חבילות לייקים ובטכניקות דומות, כדי לקבוע את סדר היום הציבורי".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 398 מילים
לאן באמת הולכים כספי המסים של תושבי עפולה?

עיריית עפולה מציגה: פחות 3 מיליון שקל לתושבים, 2 מיליון שקל יותר למשכורות

תחקיר זמן ישראל משכורות מנופחות, קיצוץ בשירותים לציבור, מינויים שנויים במחלוקת, הקמת אגף עירוני שרבים מערערים על נחיצותו וניסיון להעביר את אחד מבתי הספר בעיר לידי ש"ס ● כתבה שנייה על התנהלותו של ראש עיריית עפולה, העיר שמסרבת לרדת מהכותרות

עוד 2,368 מילים ו-1 תגובות
סגירה