נושא
מרכז אדוה

חלק מהקהילות שפונו במלחמה כבר לא קיימות

מחקר של מרכז אדוה מצא כי חלק מהקהילות שפונו, פוזרו לכל עבר – ולמעשה כבר לא קיימות: "למדינה נוצר מרקם מרחבי וחברתי שונה עם השלכות מרחיקות לכת" ● חוקרות המכון מתריעות כי למדינה אין מידע מסודר על נדודי העקורים ותוכנית ריאלית לשיקומם ● "המדינה מגלגלת את האחריות על הרשויות המקומיות. היא צריכה להיכנס לתמונה ולסייע להן"

עוד 1,828 מילים

מגפת האי-שוויון

דווקא בשנה כלכלית כל כך גרועה, הפכו כ-10,000 אנשי הייטק ישראלים למיליונרים ● למעשה, משבר הקורונה העצים את הפערים ההולכים וגדלים ● מומחים מסבירים איך הכסף מתרכז בסקטור שמהווה פחות מעשרה אחוז מהשוק, ומה צריך לעשות כדי לתקן ● יוסי ורדי: "האתגר הוא להכניס להייטק יותר חרדים, ערבים ואנשים מהפריפריה כי לאורך זמן אי אפשר לקיים כאן שתי חברות שונות"

עוד 2,640 מילים ו-1 תגובות

"סגירת מערכת החינוך תפגע לזמן ארוך בהשכלה ובתעסוקה"

עכשיו זה רשמי: דוח של בנק ישראל קובע כי הפגיעה בחינוך בארץ הייתה קשה במיוחד ביחס לעולם, פגעה במיוחד בחלשים, פגעה בתמיכה הסוציאלית בתלמידים והגדילה את הפערים העצומים, וצופה שתפגע בתלמידים שנים רבות בעתיד ● מומחים לחינוך מעריכים שאת החומר הלימודי אפשר להשלים בקלות - אבל לא את הרגלי הלמידה שנפגעו ● הערכה: יותר מ-10% מהתלמידים נשרו

עוד 1,727 מילים

מעל 60 אלף תל אביבים משתמשים באופניים ככלי הרכב המרכזי שלהם - יותר מבכל עיר אחרת בארץ ● ועדיין, תל אביב מפגרת אחרי ערים מובילות במערב, והפער נמצא בעיקר אצל הנשים: רק 23% מתושבות העיר מדוושות, לעומת 42% מקרב התושבים ● מחקר שבוצע במכון אדוה בהזמנת העירייה מצא את הסיבות העיקריות לפער בין המגדרים - ומה צריך לעשות כדי לצמצם אותו

עוד 1,011 מילים

הפערים בחברה הישראלית - הנמוכים מזה 20 שנה

דו"ח מרכז אדוה מצביע על ירידה קלה אך עקבית בפערים הכלכליים-חברתיים עקב העלאת שכר המינימום, תוכנית "מס הכנסה שלילי", ירידה באבטלה וכניסת חרדים ונשים ערביות לשוק העבודה ● ועדיין מדובר בפערים גדולים בכל תחומי החיים - הכנסה, דיור, חינוך ובריאות ● רבע מהאוכלוסייה חיה בעוני ● ולא פחות מ-70% מהכנסות שכר הדירה מועברות לשלושת העשירונים העליונים

עוד 963 מילים

מצוקת הדיור בעלי הבתים מתעשרים והשוכרים מתרוששים

השתוללות מחירי הנדל"ן הפכה את בעלי הדירות למיליונרים - והחריפה את מצב השוכרים ● הארגונים החברתיים מציעים שני פתרונות להקטנת הפערים: מעורבות ממשלתית חזקה בשוק הנדל"ן, ומיסוי על ירושות ● חלק מהפוליטיקאים מקדמים את הבנייה הציבורית, אבל אין דבר שיותר מפחיד אותם מלהטיל מס חדש על בוחריהם העשירים ● פרשנות

עוד 1,449 מילים ו-2 תגובות

עכשיו זה רשמי: המתנחלים מקבלים הכי הרבה כסף

הפריבילגים החדשים דוח מרכז אדווה: ההשקעה הממשלתית לנפש בהתנחלויות מגיעה ל-8,548 שקל לתושב, בתקציבי חינוך, רווחה, תרבות ובריאות ● ב-15 הערים העשירות בישראל הסבסוד נמוך יותר ומסתכם ב-8,291 שקל ● בתחתית הרשימה נמצאים היישובים הערביים, ההתנחלויות החרדיות ועיירות הפיתוח ● הנתונים נאספו במשך 20 שנה

מי שגר בהתנחלויות בשני העשורים שהסתיימו ב-2017, נהנה מהסבסוד הממשלתי הגבוה ביותר לתקציבי חינוך, רווחה, תרבות ובריאות. הכוונה להתנחלויות האידאולוגיות, שמזוהות עם הימין ושאינן חרדיות. כך עולה מדוח מרכז אדוה, שבדק את נתוני האי שוויון בהשקעה הממשלתית ברחבי המדינה.

האוכלוסייה בהתנחלויות אלה הכפילה את עצמה בשני העשורים שנבדקו, אך הן שמרו על המקום הראשון בהשקעה הממשלתית לנפש – 8,548 שקל לכל תושב.

את המקום השני בדירוג ההשקעה הממשלתית תופסות הערים העשירות בישראל, המכונות גם "פורום ה-15", שכל תושב בהן מקבל 8,291 שקל. הכוונה לערים עצמאיות שלא מקבלות מענקי איזון ופיתוח, וחברות בהן בין היתר, ת"א, חיפה, באר שבע, אשדוד, חדרה, חולון, רעננה, כפר סבא ועוד. שיעור הגידול באוכלוסייה של ערים אלה גדל בשני העשורים שנבדקו ב-31%.

"על פני 20 השנים האחרונות אמנם חלו תזוזות במימון הממשלתי של הרשויות , אולם לכל אורך התקופה התקציבים הגבוהים ביותר הופנו להתנחלויות הלא-חרדיות"

אחר כך מדורגות עיירות הפיתוח, עם 7,496 שקל, ובמרחק רב מאחור ממוקמים היישובים הערבים, שמקבלים תקציב של 5,888 שקל לנפש בלבד.

למרות הדירוג הנמוך של הרשויות הערביות, הייתה תקופה אחת שבה הן נהנו מהשקעה נדיבה יחסית. בין 1997 ל-2007, יושמה תכנית חומש לקידום חינוך ערבי, כך שבסך הכל ההשקעה ברשויות שם עלתה ב-45% בעשורים שנבדקו.

ההתנחלויות החרדיות מדורגות בתחתית הרשימה, וההשקעה בהן אף ירדה בחישוב לנפש, אלא שייתכן כי השינוי נובע מהצמיחה המואצת במספר התושבים שם: מ-21 אלף תושבים ב-1997 ל-128 אלף תושבים ב-2017.

הכוונה להתנחלויות עמנואל, בית"ר עלית ומודיעין עלית, שממוקמות קרוב יחסית לקו הירוק ולא צפויות להוות מכשול בפני הסדר מדיני, אם וכאשר יתהווה כזה.

הדוח שמציג את המימון הממשלתי לרשויות מקומיות, מבחין, כאמור, בין ארבע קבוצות יישובים, ובין היתר מנתח את ההשתתפות הממשלתית למימון שירותי חינוך ורווחה, וכן את מענקי האיזון לרשויות עם הכנסות נמוכות במיוחד.

"ב-20 השנים האחרונות חלו תזוזות במימון הממשלתי של הרשויות המקומיות, אולם לכל אורך התקופה התקציבים הגבוהים ביותר הופנו להתנחלויות הלא-חרדיות", אומר ד"ר שלמה סבירסקי, המנהל האקדמי של אדוה.

מבט על ההתנחלות עפרה (צילום: Lior Mizrahi/Flash90)
מבט על ההתנחלות עפרה (צילום: Lior Mizrahi/Flash90)

"גובה ההשתתפות הממשלתית ברשויות גוזר בסופו של דבר את איכות השירותים הניתנים לתושבים. התקציבים העודפים המופנים להתנחלויות הלא-חרדיות משקפים העדפה ממשלתית ברורה והשפעת לובי חזק של חברי כנסת".

הממשלה הגדילה את השקעתה בעיירות הפיתוח רק ב-31%, וזהו שיעור הצמיחה הנמוך ביותר בארץ. עיירות אלה נשענות באופן מסורתי על תעשיות מעוטות טכנולוגיה

עוד מציין הדוח, כי ההתנחלויות הלא חרדיות מקבלות יותר תקציבים מאשר חלק מהיישובים המבוססים ב"פורום ה-15". בסך הכל צמחה ההשתתפות הממשלתית ביישובי הארץ בכ-160% לכ-21 מיליארד שקל בסוף התקופה שנבדקה.

עם זאת, בעיירות הפיתוח גדלה השקעת הממשלה רק ב-31% במהלך העשורים שנבדקו, וזהו שיעור הצמיחה הנמוך ביותר בהשוואה לשאר חלקי הארץ.

עיירות אלה ממוקמות בדרך כלל רחוק מהמרכז ונשענות על תעשיות מעוטות טכנולוגיה. עיירות הפיתוח קלטו עד היום כ-850 אלף עולים מברה"מ לשעבר, הן מדורגות באשכולות חברתיים נמוכים וסובלות מיציבות פיננסית נמוכה.

עוד 425 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה