נושא
אומן

פני האומה הבריטית

דייוויד בקהאם, הנסיכה דיאנה והביטלס: גלריית הדיוקנאות הלאומית בלונדון נפתחה מחדש אחרי שיפוץ של שלוש שנים – והדעות חלוקות ● מצד אחד הגלריה לא מתקרבת בחשיבותה האומנותית לגלריה הלאומית השכנה ● מצד שני, מעניין לגלות מי נחשב לראוי להיות מיוצג במקום ● שאול אדר הביט בפני הסלבס הלאומיים וחזר עם רשמים אמביוולנטיים

עוד 1,426 מילים

חסידי ברסלב חוזרים מבלארוס, ולא בטוח שהם ייכנסו לבידוד

אלפי חסידי ברסלב עושים את דרכם חזרה לארץ, אחרי שנאלצו לחגוג את ראש השנה בבלארוס ● "המון דמעות היו שם. כולם השתפכו על כך שלא זכינו להגיע לאומן", אמר דובר החסידים ששהו בבלארוס ● על הלכלוך שהשאירו: "במשך שבועיים היינו שם ללא תנאים. למה ציפו מאיתנו?" ● על החובה לשהות בבידוד: "האמון של הציבור במשרד הבריאות נשרף. כולנו רואים את האכיפה הסלקטיבית"

"לא חשבנו לרגע שנצטרך לחגוג את ראש השנה בבלארוס, ושמדינת ישראל תשים רגליים לניסיונות שלנו להיכנס לאוקראינה", כך אומר חיים וייצהנדלר, דובר חסידי ברסלב השוהים בבלארוס, לאחר שכשלו ניסיונותיהם לציין את החג באומן. "כואב הלב שהמדינה הפקירה אותנו במצב כה רגיש, לא סייעה לנו להיכנס לאוקראינה ולא הושיטה עזרה במזון ושתייה כשהיינו תחת כיפת השמיים בגשם שוטף".

עד צהרי שישי האחרון, ערב ראש השנה, קיוו אלפי חסידים שהמתינו בגבול עם אוקראינה כי יימצא מתווה שיאפשר להם לחגוג את ערב החג ליד קבר רבי נחמן מברסלב. ואולם אוקראינה אסרה על כניסה אווירית מישראל, ולאחר שכשלו ניסיונות החסידים להיכנס לאומן דרך הגבול היבשתי, הם התפזרו ברחבי בלארוס.

חסידי ברסלב חוגגים את ראש השנה בבלארוס

בסיועם של הרב משה פימה, ראש הקהילה היהודית בעיר פינסק, ושל וייצהנדלר, נמצאו לחסידים מקומות לינה בבתי הארחה בערים שונות, בהם כ-500 חסידים שהגיעו כחצי שעה לפני כניסת השבת לבית הארחה בעיר צ'איקה.

"הרב פימה פיזר אותנו ברחבי בלארוס – מינסק, פינסק, גומל ועוד ערים, והעמיד לכולנו בתי הארחה", אומר וייצהנדלר. "לא היינו בתנאי בית מלון או בית, אבל מבחינת מה שניתן היה לארגן לכמות אנשים כזו בהתראה כזו, זה לא פחות מנס.

"המון דמעות היו שם. כולם השתפכו על כך שלא זכינו להגיע לאומן, בכי של ילדים, נשים ומבוגרים, בכי של צער, של תסכול, של החמצה ושל בגידה. אך האחדות שם הייתה מדהימה, והרגשנו תוך כדי ריקודים ותפילה שרבינו איתנו".

"המון דמעות היו שם. כולם השתפכו על כך שלא זכינו להגיע לאומן, בכי של ילדים, נשים ומבוגרים, בכי של צער, בכי של תסכול, בכי של החמצה, בכי של בגידה… אבל האחדות שהייתה שם הייתה מדהימה"

מאז צאת החג ועד עכשיו עושים החסידים את דרכם לישראל, ככל שהם מצליחים להשיג כרטיסי טיסה מבלארוס לישראל. בהגיעם ארצה מחויבים החסידים להיכנס לבידוד של שבועיים על פי הנחיות משרד הבריאות.

חסידי ברסלב על הגבול בין בלארוס לאוקראינה בערב ראש השנה, 18 בספטמבר 2020 (צילום: AP Photo)
חסידי ברסלב על הגבול בין בלארוס לאוקראינה בערב ראש השנה, 18 בספטמבר 2020 (צילום: AP Photo)

לשאלת זמן ישראל האם ציבור החסידים מתכוון לציית לחובת הבידוד עם שובו לארץ, השיב וייצהנדלר: "בעקבות הכעס והמרמור של החסידים, האמון של הציבור במשרד הבריאות הוא לא בגדר פיגוע, אלא בגדר נשרף. כולנו רואים את האכיפה הסלקטיבית של הרשויות את הנחיות הסגר.

"בעוד יש חגיגות המוניות בתל אביב, מונעים מאיתנו את תפילת ראש השנה, שהיא החשובה ביותר מבין כל התפילות. על מקבלי ההחלטות לשים לב לזה, להתייחס לזה ולקחת את זה בשיא הרצינות כדי להחזיר את האמון בין הצדדים".

האם אתם מודאגים מהאפשרות שנדבקתם בקורונה במהלך המסע שעברתם?

"אנחנו לא מודאגים מכך שנדבקנו בקורונה, כי המציאות מוכיחה אחרת. שבועיים ויותר היינו שם מעורבבים אחד עם השני כמעט 2,500 איש, אף אחד לא חלה.

בנוגע לביקורת שנשמעה לגבי הלכלוך שנשאר במקום שהייתם של החסידים בגבול בלארוס ואוקראינה השיב לנו וייצהנלדר: "להגיד שהשארנו לכלוך זה ציניות ואכזריות. אני יודע שהביקורת מגיעה רק מישראל, כי בבלארוס לא שמענו כלום. המקומיים רק הציעו לנו להישאר ורצו לעזור לנו.

"להגיד שהשארנו לכלוך זה ציניות ואכזריות. אני יודע שהביקורת מגיעה רק מישראל, כי בבלארוס לא שמענו כלום. המקומיים רק הציעו לנו להישאר ורצו לעזור לנו"

"במשך שבועיים היינו שם ללא תנאים. זה לא שהיינו בפארק רמת גן, שיש בו שירותים ומים זורמים, אלא היינו על כביש בינלאומי ללא צינור מים. לא הבנתי למה ציפו מאיתנו? איפה היינו אמורים לעשות את הצרכים שלנו?

"זה נכון שהגענו לשם מיוזמתנו, אבל אחרי הכל יש למדינת ישראל אחריות להושיט לעזרה הומניטרית לאזרחיה, מה שהיא לא עשתה".

חסידי ברסלב שנתקעו בגבול בין בלארוס לאוקראינה, 15 בספטמבר 2020 (צילום: TUT.by via AP)
חסידי ברסלב שנתקעו בגבול בין בלארוס לאוקראינה, 15 בספטמבר 2020 (צילום: TUT.by via AP)
עוד 510 מילים

חסידי ברסלב הם לא כוח פוליטי משמעותי, אבל נתניהו נלחץ כדרכו

קרוב ל-30 אלף איש טסים מדי שנה לאומן, ונתניהו יודע שאין לחסידים הללו אופציה פוליטית בקלפי ● אבל הוא חושש מסחף חרדי, ומזגזג בין תמיכה בצעדי גמזו להבטחות לפוליטיקאים החרדים ● אך ההתמרמרות היא לא רק על נתניהו, אלא גם על ההנהגה החרדית שלא הצליחה למנוע את המצב הקשה בתחילת הקורונה - ולא מצליחה למנוע את הסגר על אומן עכשיו ● ורק דרעי ממשיך לשתוק ● פרשנות

עוד 816 מילים

למרות החצבת: החוזרים מאומן לא יחויבו להיבדק

פרסום ראשון משרד הבריאות מזהיר את הנוסעים לאומן, אוקראינה, מהתפרצות החצבת וקורא להם להתחסן - אבל לא יחייב אותם להיבדק עם שובם לארץ ● במשרד מסבירים: כך קובע החוק הבינלאומי

משרד הבריאות מזהיר מפני הידבקות בחצבת בנסיעות לאומן שבאוקראינה – אבל אינו פועל כדי לזהות נדבקים במגפה עם שובם לארץ.

המשרד מפיץ בתקשורת קריאות להתחסן מפני המחלה, ואף מחלק באופן אישי מכתבים לנוסעים לקבר הרבי נחמן מברסלב בעיר אומן באוקראינה, בהם הוא מזהיר אותם מפני הידבקות בחצבת ומתרה בהם להתחסן.

"הנוסעים לא יחוייבו להיבדק"

במכתב לנוסעים, מאת ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, סיגל סדצקי, נכתב כי: "באוקראינה קיימת התפרצות משמעותית של חצבת… ולכן מומלץ לכל הנוסעים לאומן מתחת לגיל 57 להתחסן".

בנוסף, המשרד יאפשר לנוסעים לאומן להתחסן במנת חיסון אחת נגד חצבת בלשכות הבריאות ללא צורך בתיאום תור – בשל הסיכון הגדול שיוצרות הנסיעות.

עם זאת, ובתשובה לשאלת זמן ישראל, האם יש כוונה לחייב את החוזרים מאומן להיבדק, אומרים במשרד: "נוסעים לחו"ל לא יחויבו להיבדק עם שובם לארץ".

במשרד מסבירים כי: "נכון להיום, אין מדינה שמחייבת עדות לחסינות נגד חצבת כתנאי לכניסה לגבולותיה, וישראל פועלת על פי מדיניות בינלאומית".

40 אלף נוסעים

מדי שנה נוסעים כ-40 אלף ישראלים לחגיגות ראש השנה המתקיימות באומן. חלקם חסידי ברסלב, חלקם חרדים מחסידויות אחרות וחלקם דתיים ומסורתיים.

באזור צמחה תעשייה שלמה של תיירות ולפי פרסומים שונים – גם של תיירות מין. ההסכמה על פיתוח התיירות באומן הייתה אחד ההישגים שבהם התהדר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בנסיעתו האחרונה לאוקראינה.

לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, אוקראינה נמצאה ב-2018 במקום השני בעולם במספר הנדבקים בחצבת, וגם בשיעור הנדבקים כאחוז מהאוכלוסייה.

ישראל נמצאה אשתקד במקום השישי בעולם בשיעור הנדבקים, ובמקום הראשון מבין במדינות המפותחות, אף כי השנה חלה ירידה בהיקף החצבת בישראל.

גורמים במערכת הבריאות טוענים שהחצבת הגיעה לישראל ממזרח אירופה, בעיקר מאוקראינה. בהשוואה בינלאומית, בישראל יש שיעור נמוך יחסית של אנשים וילדים שאינם מתחסנים, אבל "כיסים" גדולים ומרוכזים של סרבני חיסונים, בעיקר בקרב האוכלוסייה החסידית, ובין השאר גם בחסידות ברסלב.

בחצי השנה האחרונה חל שינוי בנושא, עקב פסיקות של רבנים ומבצעי חיסונים, ושיעור המחוסנים בקרב החסידים נמצא בעליה. מבצעי חיסונים התקיימו גם בקהילות חרדיות ברחבי העולם, בהם הקהילה החסידית הגדולה במונטריאול.

עוד 302 מילים

מלחמת עזה – עוד כתבות

כל הזמן // יום שישי, 23 בפברואר 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־139 ללחימה ● 134 חטופים עדיין בעזה

צה"ל ביצע תקיפה אווירית בג'נין; הפלסטינים דיווחו על הרוג וארבעה פצועים

משלחת ישראלית תשתתף במשא ומתן בפריז לשחרור החטופים ● פיקוד העורף הודיע ש"אין מניעה ביטחונית", שתושביהם של 18 יישובים בדרום, המרוחקים עד ארבעה קילומטרים מהרצועה, ישובו לבתיהם; בין היישובים – שדרות, ניר עם ומפלסים ● הוול סטריט ג'ורנל: חמאס הפחית ל־3,000 את מספר האסירים שאת שחרורם הוא דורש במסגרת ההסכם לשחרור החטופים

עוד 52 עדכונים

למקרה שפיספסת

לשנות את האקלים ברשויות המקומיות

ימים לפני הבחירות לרשויות המקומיות – והציבור הישראלי אדיש ● אם התחזית לאחוזי הצבעה נמוכים במיוחד תתממש, זו תהיה החמצה גם מבחינה דמוקרטית וגם מבחינה סביבתית, תחום שבו לעירייה יש השפעה דרמטית על חיינו ● "הבחירות האלה הן ההזדמנות הגדולה להוריד מילים מפוצצות כמו כדור הארץ ומשבר האקלים אל גובה העיניים, אל השכונה שלו והרחוב"

עוד 1,327 מילים

ביטחון הוא רק תנאי הכרחי אך לא מספיק לחיים טובים

בין מקבלי ההחלטות קיים קונצנזוס, כי אחרי אירועי השבעה באוקטובר תקציב הביטחון צריך לגדול. לאחרונה דווח כי לאחר כמה שבועות של עיכובים, נוכח חילוקי דעות בין משרדי הביטחון והאוצר – הוועדה החיצונית לבחינת הגידול בתקציב הביטחון בעקבות המלחמה קורמת עור וגידים. נאמר כי הוועדה תגיש תוך 8 שבועות את המלצותיה לגבי התקציב לעשור הקרוב ולגבי גודלו של הצבא במלחמה.

שאלת תקציב הביטחון היא כבדת משקל עבור החברה הישראלית. בעקבות אירועי השבעה באוקטובר איבדו אזרחי ישראל את תחושת הביטחון הבסיסית. גם כיום, ארבעה חודשים אחרי האירועים המחרידים, 134 אזרחים מצויים עדיין כחטופים בידי חמאס בעזה ומאות אלפים מפונים מבתיהם בדרום ובצפון הארץ.

ערן פלג הוא אסטרטג השקעות וחוקר כלכלה פוליטית. לשעבר מנהל השקעות ראשי בחברת ניהול השקעות גלובלית. עוסק בייעוץ פיננסי, וכן במחקר על תהליך הדיגיטליזציה של הכסף במסגרת התכנית הבין-תחומית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר-אילן.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
שאלות מקדימות: 1. האם ההנהגה רציונלית או משיחית מושחתת? 2. האם הסכנה הבטחונית קיומית ומחייבת השקעה בקנה מידה אחר, או האם היא מיוצרת בגלל אידיאולוגיה או מניעים פוליטיים? אישיים? 3. האם י... המשך קריאה

שאלות מקדימות:
1. האם ההנהגה רציונלית או משיחית מושחתת?
2. האם הסכנה הבטחונית קיומית ומחייבת השקעה בקנה מידה אחר, או האם היא מיוצרת בגלל אידיאולוגיה או מניעים פוליטיים? אישיים?
3. האם יש נכונות לבחון ולנסות לקדם חלופות שמייצרות ביטחון באמצעים לא צבאיים/כוחניים? בנוסף להם?
4. האם קונספציה שהשקיעה שנים מליארדים בהכנה למלחמה אזורית, בפרט מול מעצמה רחוקה, מחויבת המציאות וניתנת לביצוע? ואם המעצמה ההיא כבר גרעינית ובעיה של מדינות רבות, האם מספיקה הרתעה חזקה מאוד והתמקדות בייצוב ביטחון גבולות?
5. כמה חוסר ביטחון מייצרות השחיתות ופונדמנטליזם? מה המחיר של עצירת השחיתות והפונדמנטליזם? מי מוכן לייצר או לכפות ביטחון באופן זה?
6. מה העלות האלטרנטיבית להעדר הסכמים? מה מחיר השמדה והרס ושליטה במיליונים בשטחים בעזה? איו"ש? חלקים מלבנון? בידוד? סנקציות/אמברגו, סוף לשיתופי פעולה וקיצוץ סיוע?
7. מה התועלת של כלכלת מלחמה? של יצוא נשק? ביחס לאובדן השקעות אחרות ואי התמקדות בתוצר אזרחי לא בטחוני?
8. מה החסכון בתקציב בטחוני ומה הרווח התעסוקתי/למשק בהכנסת משתמטים ומשתמטות למעגל השירות והעבודה? בצמצום פריסת הצבא והתשתיות להתנחלויות? בהסתת תקציבי בטחון לפיתוח פנים ופיתוח שת"פים אזוריים כדי לייצר מפגשי אינטרסים?
9. מה היכולת לשאת בהגדלת תקציב הביטחון, אם ההשקעה בתחומים אחרים לא מנוהלת באופן שמגדיל פיריון וצמיחה לטווח ארוך בתחומים אחרים? אם התעסוקה וההשכלה במשק מנוהלים באופן רחוק מאופטימלי? אם הדירוג יורד ועסקים קורסים ואזורי גבול נטושים ורבבות עקורים? אם המגמות הדמוגרפיות מונעות שגשוג בלי שינוי מהותי בחינוך ותעסוקה?
10. מה אם יש גורמים שרוצים להחליש ולשעבד את מעמד הביניים, להכפיף את חוקי המשחק לליברטנים/מליארדרים/מושחתים, לרמוס את אנשי המקצוע הישרים, להעביר את ההון לידיים בודדות ומקורבים ולמכור לזרים, אגב מצב חירום תמידי, ושתישרף המדינה?…
מי יקום לשנות?
צעדים קונקרטיים, עכשיו?!

עוד 601 מילים ו-2 תגובות

תגובות אחרונות

להשאיר את עזה מאחור

אחרי ארבעה וחצי חודשים במלחמה, צה"ל מעביר את חיילי המילואים סדנאות ל"עיבוד לחימה" ● 150 מחלקות ביום יושבות עם פסיכולוג כדי להקל על המעבר מהצבא לאזרחות ● הם משדרים לכידות ואמונה בצדקת הדרך, ויצטרכו לחזור לחברה שאיבדה אמון בהנהגה ולקשיים הכלכליים ● מג"ד מילואים: "אנשים עשו תקופה ארוכה של קאט על החיים, ראו דברים קשים והריחו ריחות שנשארים באף. צריך את היומיים האלה לעבד את האירוע"

עוד 2,177 מילים

עקורים

עמדות הישראלים על שלום

בקצות המפה הפוליטית, מימין ומשמאל, יש קבוצות עם חזונות של תקווה. באמצע יש רוב גדול ופסימי, שנוטה פעם לכאן ופעם לכאן. העמדות של כולם נובעות מהנחות יסוד שונות על טבע האדם והישראליות. עמדת המרכז שינתה בעבר את מדיניות ישראל, ועשויה לשנותה גם בעתיד.

המתנחלים האמוניים

המתנחלים האמוניים ותומכיהם מתנגדים לחלוקת הארץ תמיד, גם במחיר ויתור על שלום. מבחינתם, המפעל הציוני הוא ראשית הגאולה. בורא העולם התניע מהלך של גאולה שבו יש אינטראקציה בין היהודים לבינו.

ד"ר יעקב לזוביק הוא הסטוריון. ניהל את ארכיון יד ושם 14 שנה, ובין 2011-2018 היה גנז המדינה. כיום הוא כותב ספר על תולדות מפעל ההתנחלויות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 978 מילים ו-1 תגובות

המחלוקת סביב עילת הסבירות חוזרת לבית המשפט העליון

עם מתן פסק הדין בנוגע לעילת הסבירות בחודש שעבר, חזרה לחיים העתירה נגד מינויו של בן גביר לשר הממונה על המשטרה ● פסק הדין שניתן אתמול אכן התקבל על יסוד עילת הסבירות - ואולם, דווקא העיסוק בעילה זו הוביל להתחממות מחודשת של המאבק האידיאולוגי המתנהל בין כותלי בית המשפט העליון ● פרשנות

עוד 1,238 מילים ו-1 תגובות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

שר החוץ הנורווגי התראיין לעיתון הנפוץ ביותר במדינה ועקץ את נתניהו: "הסבלנות של האמריקאים כלפיו ירדה לפחות מ־1%" ● הוא אף טען כי כבר קיימת טיוטה אמריקאית לפתרון שתי המדינות ושארה"ב מתכוונת להניחה בפני ישראל כעובדה מוגמרת ● הריאיון פורסם זמן קצר לפני שישראל החליטה שנורווגיה תנהל את כספי המיסים של הרשות הפלסטינית ● פרשנות

עוד 744 מילים ו-3 תגובות

מאז פרוץ המלחמה בעזה, עבדאללה מלך ירדן מנסה לתמרן בשדה המוקשים של הממלכה ההאשמית – מדינה עם רוב פלסטיני, בעלת שותפות אסטרטגית עם ארה"ב וישראל ● חוקר ירדן אהרון מגיד מסביר בריאיון לזמן ישראל: "המלך מנצל את הקשרים החזקים שלו עם ארה"ב ועם מנהיגים במערב אירופה כדי לנסות ללחוץ על ישראל להגיע להפסקת אש"

עוד 819 מילים

משלחות גדולות של נוצרים אוונגליסטים פרו־ישראלים מרחבי העולם נחתו בארץ אחרי 7 באוקטובר כדי לתמוך במאמץ המלחמתי ובקהילות בעוטף עזה, חרף הדיווחים על העלייה במספר התקיפות נגדם לפני המלחמה ● "אין ספק שהטבח האפיל לגמרי על הנושא הזה"

עוד 1,225 מילים ו-3 תגובות

מאז תחילת המלחמה בעזה היה נראה שהיועמ"ש מעלימה עין ממגמה של הקשחת היחס של המשטרה כלפי מפגינים ● בהרב־מיארה ניצלה את הופעתה בכנס של המשטרה כדי להבהיר שאל לה לאמץ קו פוליטי ● במקביל, בתשובה לעתירה שהגיש השר וסרלאוף ביחס לחופש ההפגנה, פרקליטות המדינה הבהירה לבג"ץ כי המשטרה אינה יכולה לשמש ככלי של השלטון לדיכוי מחאות ● פרשנות

עוד 740 מילים ו-1 תגובות
היום ה־138 ללחימה ● 134 חטופים עדיין בעזה

דיווח: חמאס מראה סימנים להתגמשות בדרישות להפסקת המלחמה וריקון בתי הכלא

דיווח: בצרפת סבורים כי 45 חטופים קיבלו את התרופות ● בשבועות הקרובים יטיל ממשל ביידן סנקציות על עוד מתנחלים ● המדינה: אם לא יקודם חוק גיוס עד אפריל, אין מניעה מגיוס חרדים ● דיווח: ישראל מתכננת לפתוח את מעבר קרני לסיוע הומניטרי ● מספר שעות אחרי התקיפה שיוחסה לישראל - פיצוץ עז אירע בדמשק ● הרצוג מבקר את סמוטריץ׳: יש דברים שלא צריך להגיד בפומבי

עוד 40 עדכונים

הדילמה של גנץ ואיזנקוט

נייר העמדה שכתב איזנקוט חושף את התסכול הגדול של שרי המחנה הממלכתי מהתנהלות נתניהו בעת האחרונה - במיוחד בכל הקשור למו"מ על שחרור החטופים ● כרגע עומדות בפני גנץ ואיזנקוט שתי ברירות: להישאר בפנים ולנסות להשפיע על אף כל המגבלות; או לפרוש באמצע המערכה ולהותיר את ההגה בידיהם של סמוטריץ' וגביר ● אתמול הם קיבלו עוד סיבה מצוינת להישאר בממשלה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
בתחילת המלחמה שום דבר שקשור לממשלה ולשלטון המרכזי לא פעל ולא הצליח לעשות דבר כלשהו, הכל היה משותק או אובד עצות. בעת ההיא , נכון היה כי גנץ ואייזנקוט וסער יירתמו למאמץ של כלל המדינה להתג... המשך קריאה

בתחילת המלחמה שום דבר שקשור לממשלה ולשלטון המרכזי לא פעל ולא הצליח לעשות דבר כלשהו, הכל היה משותק או אובד עצות.
בעת ההיא , נכון היה כי גנץ ואייזנקוט וסער יירתמו למאמץ של כלל המדינה להתגבר על ההתקפה ולתארגן להתקפת נגד.
כיום – אין כבר שום תועלת לנוכחות של גנץ ואייזנקוט בממשלה או בקבינט, כי ממילא לא משתפים אותם, ואם כבר משתפים, אז לא מתייחסים לדעתם ולא מכבדים את בקשותיהם או רצונם.
אז להישאר בממשלה ובקבינט – רק בשביל " להישאר" …..זו לא חוכמה ולא אומץ ואפילו לא "טובת המדינה מעל הכל" אלא סתם המשך מיותר למשהו שהיה חשוב עד לפני כחודשיים (והיום כבר לא).
דווקא כיום, עליהם לצאת מכל מעורבות עם ממשלת ביבי, ולתת לביבי לחפור לעצמו את הבור , בשבילו ובשביל גביר וסמוטריץ'.

עוד 818 מילים ו-1 תגובות

צבוע שמסתובב בשבועות האחרונים בשכונת רמות בירושלים מעורר בהלה בקרב התושבים ● מאז הכחדת הנמרים, מדובר בטורף הגדול בארץ ● אולם, מעולם לא תועדה תקיפה של אדם על ידי צבוע בישראל ● הצבוע מגיע לעיר בעקבות שפע המזון הזמין, אבל בימים הקרובים מתכננים ברשות הטבע והגנים ללכוד אותו ולהעתיק את מקום מושבו לנגב

עוד 1,158 מילים ו-1 תגובות
עקורים

"אני מרגישה שהמלחמה היא הזדמנות לשינוי. היא החזירה את כולנו למקום פגיע ומעורער, ואנחנו לא יכולים להמשיך להחזיק בכל הסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו"

ברית גלעד

בת 38 מקיבוץ צבעון. נשואה ואם לשניים. הומאופטית. פונתה לראש פינה

עוד 1,916 מילים ו-3 תגובות

בזמן שכל העיניים על עזה, איראן עלולה לפרוץ לפצצה גרעינית

ראש סוכנות הגרעין של איראן לשעבר אמר כי מה שמפריד בין טהרן לפצצה זו "החלטה בלבד" ● דיוויד אולברייט, ראש מכון המחקר ISIS בוושינגטון ופקח גרעין של האו"ם לשעבר, מסביר: "אני חושב שזה המצב החמור ביותר שהיינו בו מעולם. אף אחד לא מנסה לעצור את איראן"

עוד 1,016 מילים
היום ה־137 ללחימה ● 134 חטופים עדיין בעזה

קטאר: קיבלנו אישור שהחלה העברת התרופות לחטופים בעזה

לשכת רה"מ על העברת התרופות: ישראל תבחן את אמינות הדיווח ● סמוטריץ': "החזרת החטופים? לא הדבר הכי חשוב"; נתניהו: לא מוכנים לשלם את המחירים ההזויים שחמאס דורש ● דיווח: בצמרת חמאס טוענים - סנוואר סובל מדלקת ריאות שהסתבכה ● היועמ"שית: "אסור לדרג מדיני להתערב בשיקולי המשטרה בעניין הגבלת מחאה" ● נחתם צו הריסה לביתו של המחבל מפיגוע הירי בירושלים

עוד 63 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה