נושא
ערוץ 12
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

ברקוויאם לקריירה הפוליטית שלו, גנץ חזר אל המקום בו נולדה

את הקריירה הפוליטית שלו בחר בני גנץ להשיק בראיון למוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות, בפברואר 2019 ● פחות משנתיים אחרי, כשהקריירה שלו נראית על סף סיום, גנץ התייצב שוב על השער של המוסף ● מעניין להסתכל על שני הראיונות האלה ל"7 ימים" ועל התהום הפעורה ביניהם ● כמה הוא השתנה לנו, כמה השתנינו אנחנו ● ואיך נשארנו בדיוק באותו המקום

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עם הסמרטוט הזה צריך לעשות כמו עם כל סמרטוט. לזרוק ולשכוח. חבל לדבר עליו אשי מסכן. וחבל שהבן הטיפש שלו שיכנע אותו ללכת לפוליטיקה כי רצה למצוא לאבא שלו מה לעשות ושלא יסתובב לו בין הרגליים... המשך קריאה

עם הסמרטוט הזה צריך לעשות כמו עם כל סמרטוט. לזרוק ולשכוח. חבל לדבר עליו אשי מסכן. וחבל שהבן הטיפש שלו שיכנע אותו ללכת לפוליטיקה כי רצה למצוא לאבא שלו מה לעשות ושלא יסתובב לו בין הרגליים.

עוד 1,511 מילים ו-1 תגובות
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

אילנה דיין נגעה בגביע הקדוש - ונבהלה

תוכנית פתיחת העונה של "עובדה" התחילה כסצינה מעוררת חלחלה ב"הסנדק", אבל הפכה עד מהרה לאופרה "כך עושות כולן" ● לצד גילויים רבים וחשובים, נותרו חורים בפאזל שהצופים התבקשו למלא בכוח דמיונם ולא מעט חלקים שדיין בחרה להתרחק מהם ● התוצאה, כפי שהתברר עד מהרה, עלולה להיות מטעה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
ביקורת נוקבת ומדויקת. כנראה גנץ לא לבד. גם לאילנה דיין, כך עושה רושם, אין את הקיר אינסטינקט. אולי בגלל זה היא נטפלת בעיקר אליו. רואה בו במידה מסוימת את ההשתקפות של עצמה ולא ממש אוהבת את... המשך קריאה

ביקורת נוקבת ומדויקת. כנראה גנץ לא לבד. גם לאילנה דיין, כך עושה רושם, אין את הקיר אינסטינקט. אולי בגלל זה היא נטפלת בעיקר אליו. רואה בו במידה מסוימת את ההשתקפות של עצמה ולא ממש אוהבת את מה שהיא רואה.

עוד 1,562 מילים ו-2 תגובות

כך בונים סקרי הטלוויזיה את נתניהו כמנהיג ללא תחליף

שאלת מידת "ההתאמה לראשות הממשלה" מככבת בכל סקרי הבחירות ● אך לדברי מומחים בענף, טבעי שהציבור יראה ראש ממשלה מכהן כמתאים יותר לתפקיד מדמות חדשה - גם אם הם מתנגדים לראש הממשלה הזה ולמעשים המיוחסים לו ● כך מעוותים הסקרים את המיית הלב של הציבור, ואולי אף משפיעים על הצבעתו, באמצעות שאלה אחת תמימה ● פרשנות

עוד 1,149 מילים

המתקפות על התקשורת מתאפשרות גם בגלל הקרנפים שמנהלים אותה

את האווירה הציבורית שאפשרה את ההתקפה הברוטלית על אמנון אברמוביץ' השבוע אפשר בקלות לייחס להתקפות של נתניהו וסביבתו על העיתונות ● אבל גם ההתקפות האלה לא היו מתקיימות אלמלא נמצאו בעיתונות מזה שנים עיתונאים בכירים שרואים את תפקידם בשירות המו"ל ולא בשירות הציבור ● דעה

עוד 1,310 מילים

בחמש לפנות בוקר, מול צופים ספורים, ישב יועץ התקשורת יונתן אוריך באולפן חדשות 12 ושיתף את מחשבותיו על שנת הבחירות החולפת, על המתחרים בכחול-לבן, על תפקוד התקשורת (והערוץ המארח בפרט), ועל הממשלה שתקום במהרה ● הוא לא כיבס אף מילה, לא התאמץ להיות ממלכתי ● כאילו לא נגמרו הבחירות, כאילו שהבוס שלו לא עמד שעתיים קודם לכן על הבמה והבטיח פיוס ● אפילו יונית לוי איבדה את העשתונות ● התמליל המלא

עוד 3,861 מילים ו-6 תגובות

אמש בטלוויזיה "הליכודניקים" הגיש פולקלור במקום חשיפה אמיתית של עומק השחיתות

סרטו של עמרי אסנהיים הבטיח כי "סודות הליכוד נחשפים" אך לא עמד במשימה ● למרות היותו חביב ומעניין, "הליכודניקים" לא ירד לעומק הקשר המתהדק והמסתבך בין השלטון, ההון והליכודניקים ● ביקורת

עמרי אסנהיים, עיתונאי מוכשר שחשף בעבר כמה סיפורים מדהימים בתכנית "עובדה", הבטיח כי "הסודות של הליכוד נחשפים" בסרטו "הליכודניקים". אך הפעם הוא לא עמד במשימה. הסרט הארוך על הליכוד, שנמתח על פני שלושה חלקים ששודרו בשני ערבי שידור רצופים, היה בעיקר סיפור פולקלוריסטי, לפעמים חביב ומעניין ואפילו בעל ערך דוקומנטרי – אבל אז רזי מפלגת השלטון הוא לא גילה.

הליכוד זו תעשייה. אסנהיים הצליח לציין פה ושם מעשי שחיתות, אבל הוא לא ירד לעומק הקשר המתהדק והמסתבך בין השלטון, ההון והליכודניקים. הוא הגיע לקצה הבור, אבל לא חפר.

אורי שני מתוודה בסרט ״הליכודניקים״ על מעשיו לקידום אריאל שרון (צילום: צילום מסך/מאקו)
אורי שני מתוודה בסרט ״הליכודניקים״ על מעשיו לקידום אריאל שרון (צילום: צילום מסך/מאקו)

מאד נחמד שחבר מרכז מבקש משרת החינוך שתעלה את הבן העצל שלו לכיתה י"ב, אבל תחקיר אמיתי היה צריך לרדת לשורש הקשרים בין השרים והפעילים, יחסי התן וקח, הכספים שעברו מיד ליד, רישיונות הבנייה והמסחר, המינויים הפוליטיים והג'ובים שחולקו ולפעמים נסחטו לאורך השנים, קבלני הקולות שעבדו ועובדים בפריימריז בשיטות אפלות, הגורמים העברייניים שניסו להשתלט על הליכוד.

חומר שחור לא היה כאן, וחבל. אין מפלגה שהיא עדיין כל כך פעילה ותוססת כמו הליכוד. אולי רק ש"ס. בית הקלפים זה כאן, וככל שהליכוד הלך והתבסס בשלטון, כך חברו והתבססו גם הקשרים האסורים. השררה גם עיוותה לגמרי את ראש הממשלה ושרים בליכוד, והם הרגישו כי הציבור מחויב לשרת אותם ולא להיפך.

נתניהו הוא ראש החץ ברגע זה, ולא ברור איך ענייניו הפליליים יסתיימו, אבל בוגרי ליכוד אחרים מצאו את עצמם בכלא או שנחלצו בעור שיניהם ממשפטים וכתבי אישום רק בגלל שלא עמדו בפיתויים הכספיים והאחרים שסיפק להם כוח השלטון. כך אהוד אולמרט, משה קצב, אברהם הירשזון, נעמי בלומנטל, אביגדור ליברמן, חיים כץ ואחרים.

ככל שהליכוד התבסס בשלטון, כך התבססו גם הקשרים האסורים. השררה עיוותה לגמרי את ראש הממשלה והשרים, והם הרגישו כי הציבור מחויב לשרת אותם ולא להיפך

ועם זאת, הסרט של אסנהיים הצליח לתאר היטב את ההתפתחות הפוליטית-חברתית של הליכוד לאורך השנים, את החיבור הבלתי נתפס בין לוחמי האצ"ל והלח"י ובני עדות המזרח, שתי אוכלוסיות מקופחות שמנחם בגין גיבש לעוצמה פוליטית מנצחת.

ראש הממשלה דאז יצחק שמיר ובנימין נתניהו, ב-1986 (צילום: משה שי/פלאש90)
ראש הממשלה דאז יצחק שמיר ובנימין נתניהו, ב-1986 (צילום: משה שי/פלאש90)

ברית המקופחים הזו נשמרה לאורך השנים, גם אם היו באמצע פיצוצים עדתיים בלתי נמנעים, שהגיעו לשיאם בפרישה של דוד לוי מהליכוד והקמת גשר. בסופו של דבר לוי חזר לליכוד, גם אחרי סיבוב שעשה בשמאל. יפה הסביר ח"כ דוד ביטן כי תחושות האפליה עוברות מדור לדור בתוך המשפחות. הבנים לא הכירו את מפא"י, אבל הם יודעים איך היא דפקה את הוריהם וסבותיהם עולי מרוקו.

לתוך התפר הזה נכנס גם בנימין נתניהו, שמצליח לעורר תמיד את הרושם האנטי-ממסדי בעיני בוחריו, גם אם הוא ראש הממשלה שמכהן הכי הרבה שנים בהיסטוריה. זה הדי.אן.איי של הליכודניקים, ונתניהו חקר אותו והתלבש עליו. אבל כאן קרה פנצ'ר.

ברגע שהרגשת העליונות של נתניהו ותאוות השלטון והכסף שלו ושל הפעילים גברו על תחושת השליחות של פעם; ברגע שראש הממשלה הלך והסתבך בפלילים וצירף לרשימת האויבים שלו גם מוסדות ממלכתיים כמו המשטרה והפרקליטות; ברגע שחברי המרכז סירבו להירגע, ותבעו לעצמם עוד ועוד; ברגעים הללו חל השבר בליכוד שגרם לנתניהו להפסיד, הלכה למעשה, בבחירות האחרונות.

לימור לבנת כיכבה בסרט ״הליכודניקים״ (צילום:  צילום מסך/מאקו)
לימור לבנת כיכבה בסרט ״הליכודניקים״ (צילום:  צילום מסך/מאקו)

אנשים כמו דן מרידור, לימור לבנת (שהתראיינה בסרט על תקן של קדושה מעונה, אבל מי שמכיר יודע שהיא הייתה אחת הקילריות הפוליטיות הידועות בליכוד) וגם דן תיכון, מיקי איתן, רוני מילוא ונסיכים אחרים מייצגים כנראה קבוצה גדולה של ליכודניקים מסוייגים, שסירבו לבוא לקלפי, או שהלכו למפלגות ימין אחרות.

נתניהו זועק בסוף הסרט, בסצינה שצולמה יומיים לפני פתיחת הקלפיות, מול הפעילים שהזמין לביתו – ובהם הוא נזכר בעיקר ערב בחירות ובעתות אחרות של מצוקה פוליטית – שייצאו להביא את הליכודניקים שנשארים בבית. זה לא עזר. הם לא באו. את האנשים האלה נתניהו לא מייצג יותר. אם יעמוד מישהו אחר בראשות הליכוד, הם אולי יחזרו הביתה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אולי עומרי אסנהיים לא העמיק בפרק אתמול בתחקיר על השחיתויות, אבל הציג מסמך היסטורי ואנתרופולוגי מעולה, שיסייע בעיצוב ושימור הזיכרון הציבורי, כמו כמה מן הסדרות המיתולוגיות של חיים יבין.
עוד 556 מילים ו-1 תגובות

פרשנות מתחת לפני השטח, החלו ההכנות לפריימריז בליכוד

דברי נשיא המדינה אתמול בוועידת המשפיעים, ונוכחותו של גדעון סער שם למרות החרם שהטיל נתניהו על הארוע, הדליקו נורות אדומות בסביבת ראש הממשלה ● אבל גם נתניהו יודע כי הבכירים סביבו כבר החלו בהכנות למאבק הירושה, למקרה ששוב לא יצליח להקים ממשלה ● "הם יכולים לעשות פריימריז ולבחור מישהו אחר במקומי", הזהיר נתניהו, "אבל מי שייבחר יהיה ראש האופוזיציה, ולא ראש הממשלה"

עוד 618 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה