נושא
מגילת העצמאות

הדיון סביב מעמדה של מגילת העצמאות רק התחיל

שלושה מבין 15 השופטים שפסקו בעניין ביטול עילת הסבירות מוקדם יותר החודש, הקדישו חלקים נרחבים בהחלטתם לדיון במעמדה של הכרזת העצמאות בכל הקשור לסמכותה של הכנסת לחוקק חוקי יסוד, וסמכותו של בית המשפט לפסול אותם ● הדיון במעמדה של מגילת העצמאות יהפוך לחיוני ככל שנושאי המהפכה המשפטית יחזרו לעמוד על הפרק - והם יחזרו ● פרשנות

עוד 1,457 מילים

חוק יסוד לטובת הדרוזים עלול ליצור שני מעמדות בישראל – מעמד של עדות הזוכות להגנה חוקתית, ומעמד נחות של כאלה שלא ● ללב מתגנב החשד כי בתוך הצעת החוק מקופלת התכלית האמיתית – קיבוע ממוסד וחוקתי של קיפוח המיעוט הערבי ● די בהוספת סעיף לחוק הלאום המעגן במפורש את הזכות לשוויון, על מנת לייתר כל דיון עתידי בשאלת עליונותה של קבוצה או עדה כלשהי ● פרשנות

עוד 794 מילים

בדעת יחיד בעניין "חוק טבריה", פורש השופט שטיין את משנתו החוקתית באשר למעמדה של מגילת העצמאות וקובע כי המגילה היא הנורמה הבסיסית המסמיכה את הכנסת לחוקק חוקים - ולכן הכנסת אינה מוסמכת לחוקק חוקים פרסונליים, מאחר שאלה פוגעים בעקרון השוויון הגמור המעוגן בהכרזת העצמאות ● בכך שטיין גם קורא תיגר על מנהיגותו של סולברג על הפלג השמרני בעליון ● פרשנות

עוד 1,516 מילים

בלי מגילת העצמאות – אין לכנסת סמכות לחוקק חוקים

הניסיון להפחית את משקלה של מגילת העצמאות מלמד כי הממשלה חוששת ממצב שבו ייקבע שהמגילה עליונה מבחינה נורמטיבית על חוקי היסוד ● אך מה שעו"ד אילן בומבך והממשלה לא לקחו בחשבון, זה שבלי הכרזת העצמאות, לכנסת עצמה אין כל סמכות חוקתית ● פרשנות

עוד 1,033 מילים

פסק הדין התקדימי נראה קרוב מאי פעם

בסופו של הדיון המרתוני אתמול בבג"ץ, בית המשפט נמצא הכי קרוב שהגיע אי פעם, ממש על סף הכרעה היסטורית, להתערב לראשונה בחקיקת חוק יסוד ● לצד השופטים הליברלים בעליון התייצבו אתמול כמה מהשופטים הנוטים לקו שמרני, אשר הביעו מורת רוח ודאגה מההשלכות החמורות של סעיף הסבירות ● האתגר החוקתי ההיסטורי קרוב להכרעה ● פרשנות

עוד 1,280 מילים

השר וסרלאוף הניח השבוע הצעת החלטה על שולחן הממשלה לפיה "ערכי הציונות, כפי שהם באים לידי ביטוי בחוק הלאום, יהיו ערכים מנחים ומכריעים" ● המשמעות, לפי וסרלאוף עצמו, היא תיעדוף יהודים בכל הקשור ל"התיישבות, ביטחון, תרבות ועלייה" ● אלא שבג"ץ כבר פסק כי אין לאף רשות, גם לא לממשלה או לכנסת, סמכות לחוקק חוקים או לקבוע מדיניות המבטאים עליונות יהודית ● פרשנות

עוד 887 מילים

ארוכה הדרך לשוויון

פסק הדין שנתן בג"ץ ביום חמישי בעניין חוק יסוד הלאום קובע קביעה חדשנית במשפט החוקתי הישראלי, שיש לה השלכות על מעמדם של חוקי יסוד ● החלטת הרוב גם מצמידה פרשנות לחוק הדואגת לכך שזכויותיהם המשפטיות של המיעוטים במדינה יישמרו ● ועדיין, תהיה זו טעות לקרוא את פסק הדין כסוף פסוק: עכשיו תורה של הכנסת לפעול לתיקון העיוותים בו ● פרשנות

עוד 2,279 מילים

בג"ץ מסמן כי הוא בדרך לפסיקה שמרנית בכל הקשור לפסילת חוקי יסוד

אחרי הדיון שקיימו אתמול 11 שופטי בג"ץ, ובהסתמך על מכלול דבריהם של השופטים, ניתן לקבוע שחוק הלאום ניצל מסכנת ביטול ● למעשה, עולה הרושם כי בית המשפט יצר במו ידיו תקופה שבה מתקיימים דיונים חוקתיים לא מאחר שהוא שוקל ברצינות לבטל חוקי יסוד, אלא כדי להוביל לפסקי דין שמרניים וחד-משמעיים, שכותרתם תהיה שבית המשפט נמנע מלהתערב בחוקים אלה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
אין ולא ניתן להעלות על הדעת כי בג"צ יוצר דיונים חוקתיים, העוסקים באפשרות להתערבות שיפוטית בחקיקת יסוד, לא מאחר שהוא שוקל ברצינות לבטל חוקים אלה, אלא כדי להוביל לפסקי דין שמרניים וחד-משמ... המשך קריאה

אין ולא ניתן להעלות על הדעת כי בג"צ יוצר דיונים חוקתיים, העוסקים באפשרות להתערבות שיפוטית בחקיקת יסוד, לא מאחר שהוא שוקל ברצינות לבטל חוקים אלה, אלא כדי להוביל לפסקי דין שמרניים וחד-משמעיים, שכותרתם תהיה שבית המשפט נמנע מלהתערב בחוקים אלה" – כפי שנטען כאן על ידי הכותב הנכבד (עו"ד יובל יועז).
שכן חוק יסוד הלאום מגלם בתוכו אפליה חמורה המגעת כדי גזענות סמויה. ומי שעקב אחרי ההערות שנשמעו לאורך הדיון יכול היה להיווכח כי שופטי בג"צ אותתו בין השיטין על קבלת הדוקטרינה של "שימוש לרעה בסמכות מכוננת". והעדיפו את הדוקטרינה הזו על פני דוקטרינת "תיקון חוקתי שאינו חוקתי", תוך הבעת מורת רוח מכך שהכנסת הכניסה לתוך חוק יסוד הלאום הסדרים שמתאימים לחקיקה ראשית ולא לכינון חוקתי. וממילא אני בטוח כי העתירה תתקבל ובג"צ יורה על מחיקת כל ההסדרים הבלתי ראויים (מבחינת התאמתם החוקתית) לחוק יסוד הלאום.

לא הבנתי איך הכותב שהגיש בעצמו עתירה נגד החוק הגזעני הזה אומר "ניתן לקבוע שחוק הלאום ניצל מסכנת הביטול" כאילו היה מראשוני לה-פמיליה ונוער הגבעות? יש לומר, עושה רושם שבית המשפט עומד להי... המשך קריאה

לא הבנתי איך הכותב שהגיש בעצמו עתירה נגד החוק הגזעני הזה אומר "ניתן לקבוע שחוק הלאום ניצל מסכנת הביטול" כאילו היה מראשוני לה-פמיליה ונוער הגבעות?

יש לומר, עושה רושם שבית המשפט עומד להיכשל, בין מפחדנות וחוסר מוסריות, ובין מגזענות מושרשת בו מאז ומעולם, והחוק המקולל ימשיך להוות נקודת שפל מוסרית, ערכית ומשפטית, של מדינת ישראל, מחוקקיה, ממשלותיה ושופטיה – לדראון עולם.

עוד 1,282 מילים ו-2 תגובות

המילה ״דמוקרטיה״ הושמטה מהנוסח הסופי של מגילת העצמאות ולא מופיעה בה ● למעשה, רק ב-1985 הוגדרה ישראל לראשונה בספר החוקים כ״מדינה יהודית ודמוקרטית״ ● זה לא מובן מאליו שישראל היא דמוקרטיה ● וזה לא מובן מאליו שתישאר דמוקרטית ● זו הבחירה שאנחנו צריכים לעשות היום בקלפי

מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות.

מגילת העצמאות, ה' באייר תש"ח

בהעדר חוקה רשמית, נהוג להתייחס אל מגילת העצמאות כאל התשתית הערכית שעל בסיסה הוקמה ומתקיימת מדינת ישראל. אלא שבמגילת העצמאות, המילה דמוקרטיה לא מופיעה ולו פעם אחת.

העיתונאי והחוקר דוב אלבוים מצא ש"דמוקרטיה" דווקא נכללה בטיוטות הראשונות של המגילה – על הנוסח עמלו מספר רב מראשי היישוב, במשך שלושה שבועות – אבל משה שרת היה מי שהשמיט אותה, כשהגיע תורו לערוך את הנוסח.

מאידך, העיתונאי יונתן שם אור מאמין כי היה זה דוד בן-גוריון שהחליט להשמיט את ההבטחה למדינה דמוקרטית, מתוך זהירות שמא המלחמה הקרבה מול צבאות ערב תשאיר את היישוב היהודי בארץ ישראל במיעוט בקרב רוב ערבי מכריע. מי רוצה להבטיח דמוקרטיה במצב כזה.

כך או אחרת, זו עובדה: מגילת העצמאות היא טקסט פרוגרסיבי, ליברלי, ובעיני חלקים בעם, ההבטחה לקיים "שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין" אף נתפשת כשמאלנית במושגים של ימינו. אבל היא לא מבטיחה לנו דמוקרטיה.

למעשה, הפעם הראשונה שמדינת ישראל הגדירה עצמה רשמית בספר החוקים כ"דמוקרטית" הייתה ב-1985, בתיקון לחוק יסוד: הכנסת – וזאת אחרי שמאיר כהנא ממפלגת כך הצליח לעבור את אחוז החסימה ונבחר לכנסת ה-11. כחלק ממצע המפלגה, כהנא ביקש לבטל את אופיה הדמוקרטי של ישראל ולקבוע למדינה משטר המבוסס על ההלכה היהודית.

בעקבות זאת, ברוב של 62 קולות, עבר במליאת הכנסת תיקון לחוק יסוד: הכנסת הקובע כי רשימה הקוראת ל"שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית" לא תוכל לרוץ בבחירות לכנסת – וכך הוכנסה, לראשונה, הדמוקרטיה לספר החוקים.

אותו חוק יסוד: הכנסת קובע, אגב, כי "הכנסת תיבחר בבחירות כלליות, ארציות, ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות, לפי חוק הבחירות לכנסת; אין לשנות סעיף זה, אלא ברוב של חברי הכנסת". ברוב. לא יותר. 61 חברי כנסת יכולים לבטל את הסעיף הזה. 61 חברי כנסת יכולים להחליט כי בישראל לא יהיו יותר בחירות. רוב של 61 חברי כנסת יכול לקבוע שישראל איננה דמוקרטיה.

חוק יסוד: הכנסת קובע כי "הכנסת תיבחר בבחירות כלליות, ארציות, ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות…אין לשנות סעיף זה, אלא ברוב של חברי הכנסת". ברוב. לא יותר. 61 חברי כנסת יכולים לבטל את הסעיף הזה

כל בחירות בישראל מרגישות חשובות, קריטיות ממש. עבור מדינה צעירה שעדיין לא בטוחה בחוסנה, שרואה בכל שינוי בסטטוס קוו איום ממשי על קיומה, שנמצאת בקונפליקט תמידי מבית ובגבולות, תחושת החרום הזו בכל מערכת בחירות היא מובנת, אולי אפילו מוצדקת. ועדיין: ישראל התגברה על משברים מנהיגותיים ופוליטיים בלתי רגילים, ולא דין הבחירות ב-1973 כדין הבחירות ב-2003, ואי אפשר להשוות בין מצבה של ישראל ב-1969 לזה של 2019.

ישראל יכולה לשרוד קדנציה של ממשלה קיפאונית, של ראש ממשלה תחת חקירות, של שר אוצר כושל, של נשיא אנס. היא כבר שרדה את כל אלה.

ישראל, כמו שאנחנו מכירים אותה, לא תשרוד דבר אחד: ממשלה שתחליט שישראל איננה דמוקרטיה.

זה לא יקרה ביום אחד – ולמעשה, זה מתרחש בהדרגה מזה מספר שנים. כרסום ביסודות שיטת הממשל הדמוקרטי, שאמורה להבטיח הפרדת רשויות, מערכת פעילה של איזונים ובלמים, ושומרי סף חזקים אשר יגנו על שלטון החוק מפני תאוות הכוח הבלתי נמנעת שמגיעה עם מנעמי השלטון.

אז, כן, גם הפעם – ואולי יותר מתמיד – הבחירות בישראל הן קריטיות. הן אולי ההזדמנות האחרונה של כל 5.8 מיליון בעלי זכות בחירה לקבוע האם ישראל היא מדינה דמוקרטית או שהיא ממשיכה להתקדם לעבר אוטוקרטיה, ואולי בהמשך אף לתאוקרטיה.

מייסדי המדינה לא הבטיחו לנו דמוקרטיה, אבל הורינו ובני דורנו וילדינו הפכו אותה לכזו. המדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון, התגאינו לומר.

זה לא מובן מאליו. זו לא גזירת גורל. הבחירה להיות מדינה דמוקרטית היא בחירה יומיומית, של העם, של הרוב והמיעוט. של כל מי שרוצה לראות את המולדת חסונה, קיומיות, בעלת תוחלת.

דמוקרטיה היא בחירה.

היום ניתנה לנו הזכות לבחור בה שוב. אז אל תפקירו אותה: לכו להצביע.

עוד 631 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה