נושא
חוק הפיקדון

נגה בת ה-12 וחצי ואחותה סהר בת השמונה וחצי ביקשו להחזיר מכלי משקה ריקים לסניף השופרסל השכונתי ● תחילה סירבה הרשת לקבל את הבקבוקים מהשתיים ● אחרי שהסכימה לקבל את המכלים, סירבה להתנצל על התנהלותה, מה שהוביל לתביעה מצד אבי הילדות ● בכתב ההגנה טוענת שופרסל שהילדות לא עונות להגדרה של צרכניות ורומזת שלמעשה הן מנהלות עסק למיחזור בקבוקים

עוד 989 מילים ו-3 תגובות

הבה נגילה אחרי 20 שנה של ויכוחים, באה גילה גמליאל

רגע אחרי ההסתבכות שלה בטבריה, השרה להגנת הסביבה הפתיעה והודיעה על הרחבת חוק הפיקדון, כך שיכלול גם מיחזור בקבוקי משקה משפחתיים ● גם מתנגדיה יודו כי מדובר בבשורה מצוינת לסביבה ולאזרחים, וכי גמליאל מתקנת בכך עיוות שנמשך שנים ● אך עד כניסת החוק לתוקף, חברות המשקאות יעשו הכל כדי למסמס אותו ● פרשנות

עוד 672 מילים

בביטול חוק הפיקדון, בג"ץ לא היסס הפעם להתעמת עם הכנסת

בשנים האחרונות הולכת ומחריפה ההתקפה הפוליטית על בית המשפט העליון והשיקולים הנוגעים למעמדו מחלחלים לעתים לפסיקות בג"ץ ● אך בפסק הדין שביטל את חוק הפיקדון של העובדים הזרים, שניתן בשבוע שעבר, שופטי בג"ץ לא היססו לפסול חוק בפעם הראשונה מזה זמן, ונכנסו ביודעין לשדה מוקשים פוליטי ● פרשנות

עוד 912 מילים

"אני רגילה להיות רעבה, אבל מה עם הילדים?"

מעקב זמן ישראל אמהות מאפריקה וילדיהן הפגינו היום מול הכנסת, בדרישה לקבל את הכספים שהופרשו ממשכורתן במסגרת חוק הפיקדון ● פתרון אמיתי לא מסתמן בינתיים באופק, ובארגונים החברתיים מזהירים מפני הידרדרות כלכלית מהירה ומסוכנת בקרב הקהילה

הבחירה ב"ארבע אמהות" בוודאי אינה מקרית. ארבע אמהות וילדיהן, כולן ממשפחות של מבקשי מקלט, הפגינו היום (רביעי) מול הכנסת, בדרישה שמדינת ישראל תשחרר לאלתר את כספי הפיקדון המוחזק בקרנות מיוחדות בנק מזרחי.

ארבע האמהות וילדיהן עמדו עם מסכות הגנה והחזיקו בידיהן צלחות ריקות, כדי להמחיש את הקושי להאכיל את המשפחה ולשלם שכר דירה והוצאות רפואיות, וצעקו "תחזירו ת'כסף" ו"הפתרון בפיקדון".

המפגינות הן חלק מקהילת מבקשי המקלט בישראל, שסובלת במיוחד מהמשבר. אוכלוסיית מבקשי המקלט מונה כ-31 אלף נפש, שחיו בתנאים בסיסיים ובמאבק הישרדות יומיומי גם לפני הקורונה. מאז שהמשבר פרץ, רבים מהם נמצאים בסכנה מוחשית של רעב, ועלולים למצוא את עצמם בקרוב גם ללא קורת גג.

לפי ההערכות, יותר מחצי מחברי הקהילה פוטרו או הוצאו לחל"ת בשבועות האחרונים. להבדיל מאזרחים – הם אינם זכאים לדמי אבטלה או לכל סיוע ממשלתי. ובינתיים, המדינה מחזיקה "קרנות פיקדון" במזרחי, בהן הופקדו בשנים האחרונות מאות מיליוני שקלים שנוכו משכרם על פי "חוק הפיקדון".

לא מדובר במסים שמגיעים למדינה – אשר גם אותם הם משלמים – אלא בכספים שנוכו ממשכורות העובדים בנוסף, כדי להמאיס עליהם את החיים פה, עד שיעזבו. רק אז יקבלו את כספם בחזרה, רגע לפני שהם עולים על המטוס כדי לא לשוב.

הבעיה היא שעכשיו הם לא יכולים לעזוב את הארץ, אבל גם לא יכולים לעבוד. הם דורשים לשחרר להם לאלתר את הכסף, כדי שיוכלו לקנות אוכל ולשלם שכר דירה.

מתנדבים מהמרכז לקידום פליטים אפריקאים מתכוננים לשליחת אריזות מזון למבקשי מקלט מאפריקה בדרום תל אביב, 3 באפריל, 2020 (צילום: באדיבות המרכז לקידום פליטים אפריקאים)
מתנדבים מתכוננים לשליחת אריזות מזון למבקשי מקלט בתל אביב (צילום: באדיבות המרכז לקידום פליטים אפריקאים)

הנושא נמצא על השולחן הפוליטי ומעורר מחלוקת. במשרד ראש הממשלה גובש מתווה לפיו מבקשי המקלט יוכלו למשוך מכספי הפיקדון שלהם 2,700 שקלים בחודש, אך אחרי לחצים פוליטיים הוחלט לחייבם להחזיר את הכסף שיימשך עד ינואר הקרוב. כלומר, זו מעין הלוואה (מכספם שלהם) לטווח קצר בלבד.

ביום חמישי שעבר עלה הנושא לדיון בוועדת הקורונה בכנסת: איילת שקד (ימינה) דרשה לא לפתוח את קופת הפיקדון, אלא לחייב את מבקשי המקלט לעבוד בענפי החקלאות והסיעוד; שלמה מור יוסף, מנכ"ל רשות האוכלוסין, ענה לה "אנו לא בשלב של לפתוח או לא לפתוח, אלא באיזה תנאים".

השר לביטחון הפנים גלעד ארדן דרש לקזז מכספי הפיקדון קנסות שיוטלו על מבקשי מקלט בעקבות הפרת הוראות הבריאות1; רון חולדאי, ראש עירית תל אביב, הזדעזע ואמר "אני מתבייש מהדיבורים האלה, ושבעתות חירום עוסקים בביורוקרטיה במקום למצוא פתרון. באים ואומרים לאוכלוסייה שבאחת נגמר מקור פרנסתה, שאין לה משפחה בארץ, אין לה ביטוח בריאות ואין לה את ההגנה של הביטוח הלאומי, להתמודד עם 2,700 שקל שלא ניתן לחיות מהם".

בינתיים, פעילים חברתיים מדווחים על זרם פניות של מבקשי מקלט שכבר מתקשים לקנות מזון, לשלם שכר דירה, ולשלם על ביטוח רפואי. וברור לכולם שגם אחרי המשבר, רבים מהם – שהועסקו במלונות ומסעדות – לא יחזרו לעבודה.

"גם ברגיל הכסף בקושי מספיק לנו," אמרה ר', שהשתתפה בהפגנה, "עכשיו, כשיש קורונה, אנחנו לא עובדים, אני לא יכולה להאכיל את הילדים. בעלי ואני רגילים להיות רעבים עוד מאריתריאה ומסיני, אבל מה עם הילדים? אני לא רוצה שיהיו רעבים, ואני מפחדת שבעל הבית יזרוק אותנו לרחוב, אני לא רוצה לחשוב על זה".

"גם ברגיל הכסף בקושי מספיק לנו," אמרה ר', שהשתתפה בהפגנה, "עכשיו, כשיש קורונה, אנחנו לא עובדים, אני לא יכולה להאכיל את הילדים. בעלי ואני רגילים להיות רעבים עוד מאריתריאה ומסיני, אבל מה עם הילדים?"

עוד 486 מילים

השרים מקטרים על היעדר משילות ועל שומרי הסף שמפריעים להם לעבוד? שני מקרים בשבוע האחרון מוכיחים שבמקרים רבים זה דווקא הפוך ● השר להגנת הסביבה מפיק תשדירים נגד פלסטיק במקום לחוקק, ורשות המים תפקח על מפעלי ים המלח רק כי בית המשפט הכריח אותה

שרים ומקבלי החלטות נוספים במדינת ישראל נוהגים בשנים האחרונות לתרץ מחדלים בעזרת מילת הקסם: משילות.

לטענתם הם מאוד רוצים למשול, אבל שורת גורמים עוינים מונעת מהם לממש את מדיניותם: שומרי הסף, בתי המשפט, הפקידים, ולעתים ארגוני החברה האזרחית, שבתחום איכות הסביבה מוכרים גם בשם הכללי והמאיים "הירוקים".

אז הנה שתי דוגמאות שמגחיכות את הטענה הזו, ומוכיחות שלפעמים המציאות דווקא הפוכה: מתחננים בפני הממשלה שתמשול – אבל היא פשוט מסרבת.

בימים אלה אפשר לשמוע את התשדיר של המשרד להגנת הסביבה, עם גבי עמרני בתפקיד המציל ששומר על הים מפני ערימות הפלסטיק החד פעמי שעם ישראל מביא לחוף. התשדיר משעשע, אולי אפילו אפקטיבי. בסיומו קורא המשרד להגנת הסביבה לציבור, ממש מפציר בו, 'לא מביאים חד פעמי לים'. בקשה בהחלט ראויה.

אבל רגע, למה המשרד להגנת הסביבה צריך לפנות ללב שלנו אם הוא יכול פשוט לחוקק? למה השר להגנת הסביבה, זאב אלקין, בוחר להתחנן בפני הישראלים לא לזהם את החופים והים בפלסטיק, במקום למשול ולאסור עליהם לעשות את זה?

באיחוד האירופי תיכנס לתוקף בשנים הקרובות שורת חוקים אגרסיביים לאיסור השימוש בפלסטיק חד פעמי, וגם עיריות בישראל כמו אילת והרצליה, מעבירות חוקי עזר שיאסרו להכניס פלסטיק לחופים. אז מה מונע מהשר להגנת הסביבה לעשות משהו בנושא חוץ מתשדיר? בתי המשפט? מבקר המדינה? אולי הירוקים?

מדובר באותו שר שמסרב להחיל את חוק הפיקדון על הבקבוקים המשפחתיים, ובינתיים גם לא מרחיב את חוק השקיות מעבר לרשתות המזון.

לכאורה, יש לכל זה תירוץ מצוין – שנת בחירות, קיפאון, ידה ידה ידה. רק שהקמפיין נגד הפלסטיק בחופים התחיל כבר בקיץ שעבר, חודשים רבים לפני שנקבע שהולכים לבחירות, ובכל זאת דבר לא נעשה בנושא.

במקום למשול, אלקין מעדיף להפיק תשדירים ולבקש מאיתנו לקחת אחריות.

פלסטיק ואשפה על חוף הים (צילום: AP Photo/Thanassis Stavrakis)
פלסטיק ואשפה על חוף הים ביוון (צילום: AP Photo/Thanassis Stavrakis)

אלקין לא לבד

והוא לא לבד: השבוע קיבל בית המשפט המחוזי בחיפה את עתירת "אדם טבע ודין" נגד רשות המים. מדובר בפסק דין משמעותי מאוד, בכל הנוגע למפגש הרגיש שבין סביבה, ממשלה ותעשייה-הון.

אם לתמצת דיון מורכב, אדם טבע ודין דורשת כבר שנים שהמדינה, כלומר רשות המים, תפקח ותגביל את כמויות המים שבהן משתמשים מפעלי ים המלח לצורך הפקת אשלג מהים ההולך ונעלם.

המפעלים בים המלח, כידוע, מזרימים מים דרך תעלה מחלקו הצפוני של ים המלח לחלקו הדרומי, שם ממוקמות בריכות האידוי.

חלקה היחסי של כי"ל בירידת המפלס של הים שנוי במחלוקת – הגרסאות נעות בין 10% ל-30% – אבל בכל מקרה מדובר בפעילות בעלת השלכות מרחיקות לכת: ירידת המפלס מאיצה את היווצרות הבולענים, פוגעת בתשתיות, בתיירות ובפרנסה של היישובים השוכנים בסמוך לחופי ים המלח.

מפעלי ים המלח (צילום: Lior Mizrahi/Flash90)
מפעלי ים המלח (צילום: Lior Mizrahi/Flash90)

לאור זאת, באדם טבע ודין טוענים שעל פי חוק המים, השימוש במשאב הטבע הזה צריך להיות מוגדר ברישיון מסודר עם מכסות ברורות ומפוקחות.

אב בית הדין המחוזי בחיפה, השופט רון סוקול, קיבל כאמור את עמדת העמותה. הוא קבע כי במשך שנים רשות המים לא התעניינה בנעשה בים המלח והקציב לה 6 חודשים לקבוע את תנאי הרישיון, שבמסגרתו כי"ל תשתמש במי הים.

אז הנה סיכום האבסורד: ה"ירוקים" מפצירים בזרוע של הממשלה (רשות המים כפופה לשר יובל שטייניץ) למשול ולנהל משאב טבע נדיר, הממשלה מגמגמת ומושכת זמן, עד שבא בית המשפט ומורה לה לעשות זאת.

כדאי לזכור את זה בפעם הבאה שתשמעו שר מקטר על כל הנודניקים שמפריעים לו למשול ולממש את מדיניותו.

עוד 484 מילים

הכלכלה של הפליטים "ישראל לא יכולה לגרש אותם, אז היא פשוט מקשה עליהם לעבוד"

האם "חוק הפיקדון" מעודד פליטים לשוב לארצותיהם, או סתם ממרר את חייהם? ● עומר איסא, מבקש מקלט בן 27 מסודן-דארפור: "בעל הבית אמר לי: 'פעם שילמתי לך טוב, אבל עכשיו יש חוק שמחייב להוריד לך 20% מהשכר ולהפריש לפיקדון, ואני לא יכול להתעסק עם זה'" ● הכלכלה של הפליטים ומבקשי המקלט - מעקב זמן ישראל

עוד 1,146 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה