נושא
מבקר המדינה
כך טיפלה יו"ר ועדת ההיתרים החדשה, השופטת נחמה מוניץ, בפרשת אלימות קשה

"מוניץ פשוט קברה את החקירה כולה"

בלעדי חשיפת זמן ישראל: יו"ר ועדת ההיתרים במשרד מבקר המדינה, השופטת נחמה מוניץ, מונתה ל"בודקת מיוחדת" של אירוע אלים, במהלכו בכיר בקק"ל תקף עובדת ● מוניץ גנזה את הממצאים הקשים ● בכיר בקק״ל: "לא ניתן היה לחלץ ממנה תשובה לאף שאלה" ● מוניץ בתגובה: "אני לא מדברת. לא איתכם - ולא עם אף אחד אחר"

עוד 1,372 מילים ו-4 תגובות

פנייה למנדלבליט: "יש להאיץ - ולא לעכב - את ההחלטות בתיק 3000"

פרסום ראשון כך דורשת מהיועץ התנועה לטוהר המידות, בראשות עו"ד אביה אלף ● בסוף השבוע דווח ב"כאן" כי מנדלבליט החליט לדחות את ההכרעה בשאלה האם לפתוח בחקירת "פרשת המניות" של נתניהו

ביום שישי בערב דיווח מרדכי גילת ב"כאן 11", שהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, החליט לדחות את ההכרעה בשאלה האם לפתוח בחקירה נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, גם בפרשת המכונה "תיק המניות".

זאת, עד שתתקבל הכרעה סופית, האם להגיש נגד נתניהו כתבי אישום בשלוש הפרשות שבהן הוא כבר נחקר, המוכרות במספרי התיקים שלהם.

תיק המניות עוסק בקשרים הכלכליים של נתניהו עם בן דודו, איש העסקים האמריקאי נתן מיליקובסקי, ובקשר שבין מיליקובסקי ל"טיסנקרופ" הגרמנית.

על פי הדיווח של גילת, בידי היועמ"ש נמצאים "חומרים רגישים", שהעביר אליו מבקר המדינה, אך הוא אינו מעוניין כרגע לפתוח בחקירה מאחר ש"אינו מעוניין לפתוח חזית חדשה עם ראש הממשלה לפני הבחירות".

מהחומרים שנבחנו במשרד מבקר המדינה עלתה השאלה האם ראש הממשלה הפר את הכללים האוסרים על שרים לנהל תיק השקעות.

לטענת נתניהו, הוא קיבל אישור לחרוג מהכלל המחייב העברת התיק לנאמנות עיוורת. מבקר המדינה העביר את המסמכים ליועץ המשפטי לממשלה, מנדלבליט, לבחינה אם האישור היה בתוקף בעת שנתניהו מכר את המניות ב־2010.

אחרי הפרסומים על מעורבותו האישית של ראש הממשלה בעסקי בן דודו, פנתה התנועה לטוהר המידות למבקר המדינה, יוסף שפירא, בדרישה שיפתח בבדיקה של תהליכי קבלת ההחלטות במשרד ראש הממשלה ובמשרד הביטחון, בכל מה שנוגע לרכישת צוללות אסטרטגיות וספינות להגנה על מתקני הגז מ"טיסנקרופ".

אחרי חליפת מכתבים ענפה, הודיע משרד מבקר המדינה, כי הוא "שקל בחיוב" את בקשת התנועה לפתוח בבדיקה מקיפה בפרשה זו, אך הוא "מנוע מלהיכנס לביקורת בנושא". למה? כי זו ההנחיה שקיבל מהיועץ המשפטי לממשלה.

מהדיווח של גילת, אפשר להבין שאחרי שהמבקר משך את ידיו מבדיקת הטענות על קשרי נתניהו-מיליקובסקי בטענה שהנושא בבדיקת היועמ"ש, החליט מנדלבליט לדחות את בדיקת הטענות לפחות עד השימוע של נתניהו בתיקיו האחרים.

נתן מיליקובסקי (צילום: Drew Altizer Photography)
נתן מיליקובסקי (צילום: Drew Altizer Photography)

הבוקר (יום א'), פנתה התנועה לטוהר המידות אל היועץ המשפטי לממשלה, והזכירה לו כי "מאז סיום חקירת המשטרה בעניין פרשת כלי השיט והעברת מלוא חומר החקירה לבחינה בפרקליטות מיסוי וכלכלה, חלפה למעלה מחצי שנה.

"לגישתנו, נוכח החשיבות הציבורית האדירה של הפרשה האמורה והשלכותיה, נכון להאיץ ולא לעכב את הליך קבלת ההחלטות בשאלה האם להגיש כתב אישום נגד החשודים, לסגור את התיקים נגד המעורבים, או להורות למשטרה על ביצוע השלמות חקירה.

אנו תקוה כי הפרסום התקשורתי אינו משקף את עמדתך. אולם ככל שהפרסום בעניין זה הינו מדויק, ולטענתנו זכות הציבור לדעת זאת באופן רשמי (לרבות אם לא נפתחה כלל בדיקה בחודשים האחרונים) הרי שלהבנתנו לא נכון להחזיק את המקל משני קצותיו.

"מצד אחד לא להשלים את החקירה ומאידך גיסא למנוע ממבקר המדינה (בניגוד לעמדת המבקר) לפתוח בבדיקה מטעמו בפרשת כלי השיט ולעסוק בתהליכי ומנגנוני קבלת החלטות ברשויות השלטון".

אביחי מנדלבליט (צילום: פלאש)
אביחי מנדלבליט (צילום: פלאש)

עו"ד אביה אלף, יו"ר הוועד המנהל של התנועה לטוהר המידות, אמרה ל"זמן ישראל: "אנחנו מתכתבים עם לשכת היועץ המשפטי לממשלה כבר כמעט שנה על עניינים שונים שכולם נוגעים לפרשת 3000.

"יש שלושה תיקים שקשורים לראש הממשלה ונחקרו – ויש את תיק 3000, שבצעד שלא ראיתי כדוגמתו, החליטו בינתיים לא לחקור.

"אני מקווה מאוד שאנחנו לא חווים עכשיו דז'ה וו להתנהלות יועץ משפטי אחר, בפרשת חברות הקש של אביגדור ליברמן. כתב האישום שלא הוגש".

בעקבות הדברים פנינו למשרד המשפטים, ושאלנו האם היועמ"ש אכן החליט לדחות את ההחלטה לפתוח בחקירה בעניין קשריו של נתניהו עם מיליקובסקי, עד להכרעה בתיקים האחרים, והאם היועמ"ש אכן מנע ממבקר המדינה לפתוח בדיקה מטעמו אחרי שמבקר המדינה העביר ליועמ"ש "חומרים רגישים".

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "איננו מתייחסים לתכתובות עם מבקר המדינה. כפי שנמסר בעבר, החומרים והנתונים שהתפרסמו בעקבות בקשת רה"מ למימון הגנתו המשפטית בידי מר מיליקובסקי, נלמדים במשרדנו כעת. לא נוכל להתייחס לספקולציות למיניהן כפי שפורסמו בתקשורת. אין בכך לאשר או להכחיש דבר".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 538 מילים
חלקו הראשון של דוח המסוכנות בחיפה אינו עוסק במלחמות וברעידות אדמה

החיפאים ייאלצו להמתין כדי לדעת כיצד תסכן אותם מלחמה עתידית

המשרד להגנת הסביבה קובע כי המפעלים במפרץ חיפה לא יהוו סכנה מידית לתושבים במגוון תרחישים ● אבל תרחישי הקיצון האמיתיים - מלחמה ורעידת אדמה - ייבדקו רק בפעימות הבאות

מישהו כבר אמר פעם שיש שני דברים חשובים בחיים – תזמון וטיימינג. בשניהם כנראה המשרד להגנת הסביבה לא מצטיין.

יותר משלוש שנות עבודה הושקעו בדוח הסיכונים במפרץ חיפה, אבל לפרסם אותו שבועיים אחרי דוח מבקר המדינה על המפרץ זו ירייה ברגל.

הרי המבקר, בלשון עדינה, לא התפעל מההתנהלות ויכולת העמידה של המשרד מול המפעלים והתעשייה, ולכן כל מסקנה או קביעה שתצא מהמשרד להגנת הסביבה כעת – מנומקת ומבוססת ככל שתהיה – תעמוד בצל מסקנות המבקר.

ואגב טיימינג: בהחלטת הממשלה שהתקבלה ב-2015 נקבע שהמשרד להגנת הסביבה צריך לבצע סקר סיכונים לגבי מפרץ חיפה עד 31.12.2016. הסקר הסתיים כמעט 3 שנים אחר כך, איחור "קל" שצוין על ידי המבקר בדוח שלו.

"מהר מאוד הבנו שהלו"ז שלקחנו על עצמנו לא ראלי", מודה רומי אבן דנן, מנהלת אגף חומרים מסוכנים במשרד להגנת הסביבה. "בחירת היועצים, גיבוש המתודולוגיה, גיוס של ארבע חברות חיצוניות שיבצעו ביקורים ב-67 מפעלים – אין סיכוי לסיים את זה בשנה, והודענו לממשלה מראש שלוח הזמנים יתארך".

באשר לתזמון – הסמיכות לדוח המבקר – היא אומרת "אנו מודעים לכך שזה לא עיתוי טוב, אבל הוא נקבע מראש, ואם יש לנו דוח מוכן חובתנו לפרסם אותו".

מדובר במבצע שאפתני, מורכב ורחב יריעה, שמכניס למרכז השיח הציבורי סביב התעשייה בחיפה זווית שבדרך כלל נדחקת לשוליים. הפעם לא מדובר בזיהום האוויר והשלכותיו על איכות החיים והחיים עצמם; הדוח עוסק בסיכונים שנשקפים לאוכלוסייה המתגוררת במפרץ מאירועי קיצון נקודתיים וחד פעמיים – שריפה, התפוצצות מיכל גז, דליפת חומר מסוכן וכו'.

"מה שבדקנו זה את הסכנה המצרפית", אומר ד"ר אלי שטרן, שביצע את הדוח, "להבדיל מהסכנה הספציפית מכל מפעל. מדובר באזור קטן עם כ-800 חומרים מסוכנים וכ-1500 גורמי סיכון, ובשלב ראשון היינו צריכים לבנות את המתודולוגיה שתאפשר לחשב את הסיכון המשולב שעולה מהם".

מפעל במפרץ חיפה (צילום: Basel Awidat/FLASH90)
מפעל במפרץ חיפה (צילום: Basel Awidat/FLASH90)

פרק ראשון בסדרת דוחות

חשוב לציין שהדוח הזה הוא רק הפרק הראשון בסדרה: הוא לא כולל את הסיכונים שנגזרים מאיומי מלחמה או מרעידת אדמה. זמנם של אלה יגיע בהמשך.

האירוניה היא שהמתקן שנחשב למסוכן ביותר בהקשר של אירוע קיצון – מיכל האמוניה – כבר איננו פעיל. למעשה הוא רוקן תוך כדי העבודה על הדוח, מה שייתר את הצורך לנתח את הסכנות הנשקפות ממנו.

בשורה התחתונה, צוות המומחים בראשות ד"ר שטרן קובע שהתעשייה בחיפה לא מהווה סיכון בלתי קביל לאוכלוסייה על פי המדדים הבינלאומיים המקובלים. המשמעות היא שגם בתרחישי קיצון של תאונות או תקלות תפעוליות, הסבירות שהציבור החיפאי ייפגע שואפת לאפס.

המסקנה המעודדת הזו נגזרת מחישובים הסתברותיים סבוכים, אלא שיש מרכיב אחד שקצת קשה לתרגם לסטטיסטיקה: המרכיב הישראלי; הסבירות שתתרחש תקלה במפעל בישראל לעומת הסבירות שהיא תתרחש במפעל בגרמניה, למשל. אם תשאלו את החיפאים למודי הדליפות והתקלות, מדובר בהסתברויות שונות לגמרי.

על אף שמסקנת המחברים היא שאין שום "רצפטור ציבורי" – מבנה ציבור, מרכז קניות או בתי מגורים – שנמצא בטווח של סכנה בלתי קבילה, יש 4 מפעלים שמוזכרים ככאלה שרמת הסיכון מהם גבוהה יחסית: "דשנים", "דור", "גדיב" (מקבוצת בז"ן) ו"גדות מזרח".

לדברי אבן דנן, הם יידרשו ליישם צעדים מידיים להפחתת הסיכון ולאחר מכן ייכנסו, כמו שאר המפעלים באזור, לתכנית מפורטת של ניהול סיכונים.

אחד השימושים החשובים שעשויים להיות לדוח כזה, הוא מניעת קידום תכניות בנייה שמכניסות בתי מגורים ומבני ציבור לטווח הסכנה כפי שמוגדר במפות ששורטטו על ידי מחברי הדוח.

הבעיה היא, שפעמים רבות עמדתו של המשרד להגנת הסביבה – המשרד שמחזיק בידע המקצועי המוסמך באשר לחומרים מסוכנים – לא נספרת. ראו הקירבה המופרכת – שעלתה השבוע לכותרות אחרי דליפת אמוניה ששיתקה את כל האזור – בין קניון עזריאלי בעכו למיכל האמוניה שבמפעל "יוניליוור" הצמוד לו, קירבה שנוצרה על אף התנגדותו הנחרצת של המשרד להגנת הסביבה.

הכור בצ'רנוביל, 1986 (צילום: AP Photo/Volodymyr Repik)
הכור בצ'רנוביל, 1986 (צילום: AP Photo/Volodymyr Repik)

ומה עם דימונה?

החיפאים, כאמור, ייאלצו להמתין לפרקים הבאים כדי לדעת איך המומחים מעריכים את מצבם בזמן מלחמה עתידית. חבל שמחברי הדוח לא יוכלו לראיין את אחד הגורמים הרלוונטיים ביותר לסוגיה – חסן נסראללה, שבמלחמת לבנון השנייה כבר נפלו כמה טילים מטעמו במתחם בז"ן ובמזל גדול גרמו נזק מוגבל.

והערה אחרונה, בהשראת סידרת המופת "צ'רנוביל': צריך להעריך את השקיפות שבה נוקט המשרד להגנת הסביבה, ואולי זה המקום להצטער שאין לו סמכות לפרסם דוח כזה על המפעל המסוכן ביותר בישראל, זה ששוכן הרחק ממפרץ חיפה וממוקם ליד דימונה. עד להודעה חדשה, הדיון על הסיכונים הנגזרים ממנו מתנהל במחשכים, אם בכלל.

[pdf-embedder url=""]

עוד 642 מילים ו-1 תגובות

1.17 מיליון שקל ל"ידיעות אחרונות", 2.5 מיליון שקל ל"קופיקו", 7 מיליון שקל לאפליקציה לסימון שבילים ומאות אלפי שקלים ליחצ"נים - אחת מהן הייתה חברת אספת קק"ל והשני מואשם בפלילים ● כך בזבזו דני עטר ומנהלי קק"ל עשרות מיליוני שקלים על יחסי ציבור, חסויות, פרסומות ומסיבות

דני עטר, יו"ר קרן קיימת לישראל מאז סוף 2015, מייחס חשיבות רבה ליחסי ציבור. בטלוויזיה, ברדיו וברשת משובצים פרסומות וזמרירים שמפארים את הישגיה ומעשיה של קק"ל, ומכנים אותה, בין היתר, "קרן של אהבה" ו"קרן במרומים".

להצפה הזאת יש ביטוי כספי מובהק: הסכמים לפרסום ולקידום תוכן שיווקי במיליוני שקלים, שנחתמו בשנים האחרונות עם כלי תקשורת מובילים.

תקציב מערך ההסברה של קק"ל, הכולל את אגפי הדוברות וקשרי הציבור, זינק בקרוב ל-50% בין השנים 2017-2018. השיא נרשם בשנה שעברה, שבה תוקצבו מערכי ההסברה והדוברות של הקרן בסכום דמיוני של 43.4 מיליון שקל.

מעטים הם הגופים במגזר הציבורי שהוצאותיהם על הסברה ודוברות מדגדגים את המספרים האלה, אף שהיקף פעילותם הכספית גדול בהרבה מאלה של קק"ל.

תקציב דוברות והסברה של קק״ל

43.4 מיליון שקל

תקציב כולל של קק״ל ב-2018: 1.1 מיליארד שקל

תקציב דוברות והסברה של משרד התרבות

18.1 מיליון שקל

תקציב כולל ב-2018: 1.1 מיליארד שקל

תקציב דוברות והסברה של הביטוח הלאומי

15 מיליון שקל

תקציב כללי של הביטוח הלאומי ב-2018: 86 מיליארד שקל

כך, למשל, התקציב השנתי של מרכז ההסברה במשרד התרבות, האחראי על הטקסים הממלכתיים בארץ, עומד על 18.1 מיליון שקל; תקציב הדוברות וההסברה של הביטוח הלאומי, החברה הגדולה בישראל, עם תקציב כולל של 86 מיליארד שקל, עמד על 18 מיליון שקל ב-2018 וירד ל-15 מיליון השנה. רוב התקציב הזה, אגב, מיועד להסברה עבור ציבור הנזקקים לשירותי הביטוח הלאומי.

בכירים בקק"ל אמרו השבוע כי לפחות חלק מהוצאות היח"צ בתקופת עטר אינן מוצדקות. "התווכחתי איתו פעמים רבות על הצורך 'להשכיב' מיליונים על פרסום ויח"צ. למשל, מודעות ענק המבשרות על 'עידן השקיפות' בקק"ל, כשבפועל הנושא הזה שנוי במחלוקת, פרסומים יקרים בתקשורת הכתובה והאלקטרונית, והוספת סעיפים תקציביים להסברה, עם שמות יצירתיים", אמר אחד מהם.

לשאלה מה יכול להסביר את ההשקעה העצומה בפרסום, השיבו בכירים בארגון בעבר ובהווה: ניסיון לצמצם את הביקורת על קק"ל מצד כלי תקשורת מובילים.

כרזה של קק"ל (צילום: לע"מ)
כרזה של קק"ל (צילום: לע"מ)

המגמה הזאת החלה עוד לפני הקדנציה של עטר, שהחליף בתפקידו את אפי שטנצלר. בשנת 2014 פורסם דוח חמור מטעם מבקר המוסדות הציוניים הלאומיים, שקק"ל כפופה לו, לפיו תקציב הדוברות של הקרן זינק פי ארבעה בשלוש שנים: מ-6 מיליון שקל ל-22 מיליון שקל בשנה.

לפי הדוח, התקציב החדש והמנופח כלל רכיב של כ-5 מיליון שקל לטובת "תוכן שיווקי", או בשם הפחות מכובס, קניית פרסום סמוי המתחזה לכתבות עיתונאיות.

בין 2013 ל-2014, למשל, הוציאה הקרן 200% יותר על סעיף של "סיורי כתבים", שם קוד בברנז'ה העיתונאית להזמנת עיתונאים לסיורי פינוק, כדי שיכתבו דברים טובים על הגוף שהזמין אותם. המבקר המליץ אז על רוויזיה כמעט בכל תחום, כולל דרכי התקשרות, תקצוב וגיבוש תכנית עבודה.

נדמה היה שבקק"ל הפנימו את המסר, וב-2016 הצטמק תקציב רכיב הדוברות ל-7.8 מיליון שקל. בסה"כ עמד תקציב התקשורת, קשרי הציבור ו"אגף קשרי קהילה" על כ-29 מיליון שקל. גם ב-2017 נשמר היחס הזה: 8.8 מיליון שקל לדוברות – ובסך הכל 28.8 מיליון שקל לתקשורת וקשרי ציבור.

אבל בשנה שלאחר מכן התקציב חזר להתנפח. בשנת 2018 נוספו לתקציב הדוברות, כמה סעיפים שלא היו קיימים בו קודם לכן: "הקמת אתר אינטרנט" (1.5 מיליון שקל); "פרסום ניו מדיה" (1.2 מיליון שקל), "פרויקט בתי קק"ל" (כ-1.5 מיליון שקל, כולל "תוכן שיווקי בטלוויזיה"); ואפליקציית קק"ל (חצי מיליון שקל), "קמפיין קיץ, יום ניקיון וחגי תשרי" (כ-2 מיליון שקל) ועוד. כמו כן זינק "תקציב המיתוג" של קק"ל פי-שישה בתוך שנה, מחצי מיליון שקל ל-3 מיליון שקל.

בתקציב 2019 כבר יזנק רכיב הדוברות פי-שלושה, ל-23.5 מיליון שקל. ההוצאה הכוללת של קק"ל על תקשורת וקשרי ציבור ב-2018 היתה 43.4 מיליון שקל. בתקציב 2019 היא עומדת על 38 מיליון שקל.

תחקיר "זמן ישראל" חושף איך בזבזו עטר ואנשיו את כל המיליונים הללו – במקום על יעדי קק"ל המקוריים כמו ייעור, פיתוח הקרקע או פעולות חינוכיות.

לאה פדידה (צילום: פלאש 90)
לאה פדידה (צילום: פלאש 90)

1.17 מיליון שקל ל-ynet

ב-2018 צץ בתקציב של קק"ל סעיף חדש בשם "חסויות – התקשרויות מיוחדות", שתוקצב בכ-1.5 מיליון שקל. איך סעיף כזה נולד בחברה לתועלת הציבור?

ובכן, תקציבי "ההתקשרויות המיוחדות" בקק"ל, נקבעים ב"ועדה להתקשרויות מיוחדות" שפוצלה מוועדת המכרזים הרגילה בקק"ל, כדי לעקוף את נוהלי המכרז הרגילים (ועדה שמכונה במסדרונות הארגון "הוועדה לשחיתויות מיוחדות"). בעבר הוטמעו תקציבי ההתקשרויות המיוחדות בסעיפים אחרים בתקציב. הם נולדו ב- 2015, במסגרת שינוי הנוהלים. אחד הדיונים הסוערים בוועדה, היה על הקצאת 1.17 מיליון שקל לוועידת ynet.

בספטמבר 2016 עודכנה הוועדה כי קק"ל מנהלת מו"מ עם "ידיעות אחרונות" ו-ynet, על שיתוף פעולה בוועידה העוסקת בחינוך בלתי-פורמלי.

בתמורה, נמסר כי תקבל קק"ל פרסום באירוע, לרבות "נאום של דני עטר". עם זאת מהדיון עלה כי אין בנמצא סעיף תקציבי שיכסה את שיתוף הפעולה הזה.

בפברואר 2017 שוב התכנסה הוועדה, ואז התברר שבקק"ל כבר התחייבו לפרויקט. בנסיבות אלה נוצר צורך להכשיר את המהלך בדיעבד. מאחר שהנתיב של "שיתוף פעולה" כשל, הוחלט לכנות את התשלום ל-ynet בשם הקוד: "חסות".

סמנכ"ל הכספים, יובל ייני, נבהל מהסידור ואמר: "חסות של 1.17 מיליון שקל היא חסרת תקדים, ולא ניתן להגן עליה. מה אומרים? 'לא יודעים להגן על זה באמצעות שת"פ, בוא נשים את זה בשיתוף של חסות'. אנחנו עובדים לא נכון".

"חסות של 1.17 מיליון שקל היא חסרת תקדים, ולא ניתן להגן עליה. מה אומרים? 'לא יודעים להגן על זה באמצעות שת"פ, בוא נשים את זה בשיתוף של חסות'. אנחנו עובדים לא נכון"

מנהלת אגף ההתקשרויות, דורית חבני, ניסתה להגן על ההחלטה שכבר התקבלה, ובתשובה לטענה שחלק מדמי החסות בכלל מופנים למימון לינה ומזון, ניסתה להסביר שמדובר בשיטה מקובלת להטמעת החסות בתוך סעיפים שלכאורה אינם קשורים. "זה חלק מהחסות, תמיד זה ככה. כל העלויות של הכנס. נותנים כסף לחסות, בשביל שישימו לוגו ויגידו קק"ל נתנה חסות".

אבל ייני התעקש: "אי אפשר לאשר סכום כזה בחסות, אנחנו מאשרים עד 50 אלף שקל", הזכיר לנוכחים, והזהיר אותם: "מבקר הפנים עכשיו יבוא".

בשלב הזה נכנסה לתמונה לאה פדידה.

פדידה, לשעבר סגנית ראש מועצת יקנעם וחברת כנסת מטעם העבודה, הנחשבת מקורבת לדני עטר. ב-2016 היא מונתה ללא מכרז לממלאת מקום מנהלת קשרי ציבור בקק"ל. אחר כך היא יצאה לחל"ת, נכנסה לכנסת, והתפקיד לא אויש בהעדרה. כעבור שנה בכנסת פרשה פדידה והוחזרה לתפקיד, שוב ללא מכרז.

"אי אפשר לתת סכום אחר", הבהירה פדידה במענה להצעה של מאי ויצלבסקי, עו"ד מהלשכה המשפטית. "זו ההתחייבות… תארי לך שאני כבר חתמתי על מיליון שקל, אנחנו חתמנו, אנחנו חשופים לתביעה… אנחנו חישקנו את עצמנו".

היא גם הציעה להכשיר את המהלך על ידי התקשרות ופטור ממכרז. כשנשאלה מה תהיה עילת הפטור השיבה: "גורם ייחודי, תקשורתי, שעושה כנסים".

אבל אפילו לחברים בוועדה ההצעה הזאת נראתה מופרזת: "הנקודה כאן שצריך למצוא איזו קונסטלציה לאשר, כי התחילו לפעול…", הבהירה ויסלבצקי.

ייני לא הרפה וביקש: "תדברו שוב בסקייפ בערב, חייבים למצוא פתרון".

וכך, למרות ההסתייגויות המשמעותיות, ה"התקשרות המיוחדת" אושרה.

בכיר בקק"ל, שהיה מעורב בדיונים, אמר: "הייתה חלופת מסמכים שדיברה על פרויקט משותף. היא התבשלה, עד שראו שלא יכולים לעמוד בה מבחינת נהלים, כי ynet הוא גוף למטרת רווח. אחרי שראשי הוועדה גילו שלא עמדו בתנאים לגבי מיזם משותף, הם מיהרו להתכנס שבועיים לפני האירוע, ברגע האחרון, והעבירו את זה כחסות. זו התנהלות מבישה המעידה על ניסיונות קנייה של התקשורת".

בתכניית האירוע דווח כי יו"ר קק"ל ידבר על "חינוך בלתי-פורמלי בונה קהילה". לא מצאנו בתוכנייה אזכורים משמעותיים נוספים לקק"ל. כזכור, קק״ל השקיעה יותר ממיליון שקל

וכך, ועידת "ידיעות אחרונות" ו-ynet נערכה ב-7 במרץ 2017. בתכניית האירוע דווח כי יו"ר קק"ל, דני עטר, ידבר על "חינוך בלתי-פורמלי בונה קהילה". לא מצאנו בתוכנייה אזכורים משמעותיים נוספים לקק"ל. כזכור, קק״ל השקיעה בוועידה יותר ממיליון שקל.

"מדובר בטענות ממוחזרות ומופרכות, שכבר הוכחו כשקריות מלפני מספר שנים", נמסר מקק"ל. "ההשתתפות בוועידה עמדה בכל הקריטריונים המתאימים לבקשת חסות מסוג זה. הבקשה נבדקה ע"י הגורמים המקצועיים ונמצאה מתאימה.

עוד נמסר בתגובה, כי "השגות שהיו לחבר וועדה כזה או אחר במהלך הדיונים מעידות על כך שבוועדה מתקיימים דיונים אמיתיים ומעמיקים בנוגע לבקשות ושכל חבר ועדה אומר בה את דעתו ופועל לפיה. החלטת הועדה נתקבלה מתוך שיקול דעת של החברים לאחר ששמעו את כל הדברים".

הסופרת תמר-בורשנטיין לזר עם בובה בדמותו של קופיקו, 2008 (צילום: משה שי פלאש 90)
הסופרת תמר-בורשנטיין לזר עם בובה בדמותו של קופיקו, 2008 (צילום: משה שי פלאש 90)

2.5 מיליון שקל למסיבה עם "קופיקו"

אחד האירועים היקרים שערכה קק"ל ב-2017 נועד לציין את חגיגות 115 השנה להקמת הארגון – פרויקט ששאב לתוכו שורה ארוכה של אירועים ברחבי הארץ. זאת, על אף שבכירים בארגון תמהו על הוצאת מיליונים ביום הולדת לא עגול.

בדצמבר 2016, ועדת המכרזים התבקשה לאשר הוצאת 2.5 מיליון שקל לטובת "אירועי טו-בשבט" במסגרת חגיגות ה-115, בהשתתפות דמות הילדים "קופיקו".

"אני דורש להקפיא את ההחלטה", אמר מנכ"ל קק"ל דאז, מאיר שפיגלר, כבר בתחילת הדיון, ומחה על כך שההצעה הונחתה עליו ללא נימוק וללא חלופות.

"זה לוקה בחסר", הוסיף. "אני לא רוצה להשתמש במילים בוטות יותר. זה לא התקשרות של שקל, וזו לא התקשרות נקודתית. שהוועדה תביא פרוטוקול מפורט, שכולל התייחסות לחלופות שיכולות לתת מענה לצרכים של קק"ל".

גורמים אחרים בארגון הביעו בפנינו תמיהה מדוע דווקא קופיקו ומה פשר ההוצאה המופרזת. "מה הקשר בין קופים ליערות קק"ל", תמה אחד מהם.

"שמחתי לראות שקק"ל כל כך משופעת בכסף, ויש לה עודפים להוציא על שטויות שאין בהן שום מסר – לא חינוכי, לא ערכי, עם דמות משנות השבעים", הוסיף.

"שמחתי לראות שקק"ל כל כך משופעת בכסף, ויש לה עודפים להוציא על שטויות שאין בהן שום מסר – לא חינוכי, לא ערכי, עם דמות משנות השבעים"

אבל מהדיון ההוא עלה שלמרות הביקורת, ההתקשרות הזו מול קבוצת "קופיקו" נשארה האופציה היחידה על השולחן, וכי כבר מתנהל מו"מ מול ראשיה. שפיגלר לא הרפה ודרש לעצור את הדיונים מול החברה, ולבחון את הסוגיה מחדש. חלק מהנוכחים אכן תמכו בעמדתו, ובהצבעה שקיימה הוועדה אושר לעכב את הביצוע.

בינואר 2017, חודש לאחר הדיון, פרש שפיגלר ומונה למנכ"ל הביטוח הלאומי. אלה היו כנראה חדשות מצוינות לקופיקו – שכן הדרך לאישור הפרויקט נסללה.

בפברואר 2017, שלושה חודשים לאחר ההחלטה על עיכוב הפרויקט התכנסה הוועדה שוב, ואישרה את ההתקשרות עם "קופיקו", בהיקף של 2.5 מיליון שקל.

בכיר בארגון אמר לנו: "הם המתינו ששפיגלר יעוף, ואישרו את הפרויקט מחדש".

פעילות של קק"ל ביום העצמאות, 2009 (צילום: Roni Schutzer/Flash90)
פעילות של קק"ל ביום העצמאות, 2009 (צילום: Roni Schutzer/Flash90)

7 מיליון שקל לאפליקציה לסימון שבילי אופניים

במאי 2014 הקרן השיקה מחדש את האתר והאפליקציה "E ירוק", המסמנים שבילי טיול ורכיבת אופניים, וכוללים מידע והמלצות על טיולים.

אף שמספר המשתמשים בשירות נאמד בכמה עשרות אלפים, הוא עלה לקק"ל המון כסף. על הפיתוח וההפעלה של המיזם הופקדה חברת "דאטא פרו proximity", שזכתה במכרז מוגבל בזמן בשווי 5 מיליון שקלים.

ב-2016, לקראת סיום ההתקשרות עם "דאטא פרו proximity", הצהירה ועדת המכרזים על כוונתה לצאת למכרז חדש שיאגד את כל שירותי האינטרנט ואת כל האתרים של קק"ל מול חברה אחת. מטרת המהלך הייתה להוזיל עלויות.

בארגון בירכו על המהלך, אך הפקת המכרז החדש התעכבה מאוד, והוא פורסם רק באמצע 2018. בינתיים, לאורך מרבית 2017 ועד אמצע 2018, זכתה "דאטא פרו" ל"הארכות זמניות" של ההתקשרות עמה בשווי יותר מ-1.5 מיליון שקל.

לפני שמונה חודשים, באוקטובר 2018, בדיקת הצעות המחיר שהוגשו במכרז לאיגוד כל שירותי האינטרנט של קק״ל, הביאו לפסילת ההצעות בכללותן, וזאת בגלל "פערים שהתגלו בפתיחת המעטפות". בתגובה החליטו חברי הוועדה לבטל את המכרז כולו, ובמקום זאת להמשיך ולאשר הארכות נוספות ל"דאטא פרו".

חלק מהאישורים האלה ניתנו לכאורה בדיעבד, עבור המחצית השנייה של 2018 ועד מרץ 2019. הפעם הגיע שווי כל הארכות הזמניות לקרוב ל-600 אלף שקל.

בסך הכל ניתנו בוועדת המכרזים לפרויקט זה הארכות אוטומטיות, ללא מכרז, במשך שנתיים, בסכום כולל של 2 מיליון שקל.

הנימוקים שניתנו בוועדה להארכות הנמשכות הללו: "המכרז ארוך".

דני עטר (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
דני עטר (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

600 אלף שקל ליועץ תקשורת המואשם בפלילים

ביוני 2016, אישרה ועדת המכרזים של קק"ל "התקשרות זמנית" עם משרדו של רונן משה, "טוגד'ר", למשך ארבעה חודשים, בעלות של יותר מ-102 אלף שקל.

זהו, אגב, אותו רונן משה המואשם במסגרת "פרשת ישראל ביתנו" במתן שוחד והלבנת הון, ומשפטו מתנהל בימים אלה. ומה עם מכרז? אין.

בשירות הציבורי מקובל ש"פטור ממכרז" ניתן במשורה, להתקשרויות בשווי עד 50 אלף שקל. לרוב, ניתן הפטור על התקשרות עם ספק, כדי לייעל את המערכת ולהימנע מהליך מורכב עבור כל רכש של מהדקים או עפרונות. פטור ניתן גם כאשר מדובר בספק למוצר ייחודי, שאין אחר מלבדו שיכול לספק את השירות .

מכרזי קק"ל כוללים "פטורים" ממכרז עד לסכום של 400 אלף שקל, סכום הגבוה פי 8 מהמקובל בשאר החברות הציבוריות. למרות זאת, קשה לראות כיצד התקשרויות עם יועצי תקשורת נכנסות להגדרת "ספק בודד שאין גורם אחר מלבדו", שהרי רוב משרדי היח"צ מספקים שירותים דומים.

ב-2017 התכנסה ועדת המכרזים 4 פעמים ברציפות, והאריכה שוב ושוב את ההתקשרות עם טוגד'ר ללא מכרז. הארכת הפטור הזניקה את הסכום הכולל המאושר ב-100% בהשוואה לסכום המקורי – 204 אלף שקל.

בנימוק להארכות בפרוטוקול, צויין בפשטות: "הליך המכרז טרם הסתיים".

במרץ 2017, פחות מחודש לאחר ההארכה הרביעית, זכה רונן משה בהתקשרות נוספת, הפעם במכרז, למתן שירותי ייעוץ תקשורתי לקק"ל. הוא כבר מונה ל"יועץ אסטרטגי תקשורתי לניהול משברים", תמורת סכום חודשי קבוע של 28 אלף שקל למשך שנה. בסך הכל הגיעה העלות של שירותיו לכ-400 אלף שקל אחרי מס, לשנה.

בכיר בארגון אמר לנו בעניין זה: "שיטת הפטורים ממכרז בקק"ל הפכה מזמן לשחיתות ממוסדת. הנהלת קק"ל עושה כל מאמץ כדי לשאוב אליה את אנשי יחסי הציבור המקושרים ביותר במשק, בין אם יש לכך הצדקה ובין אם לא".

איתן כבל (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
איתן כבל (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

204 אלף שקל ליח"צנית – שהיא גם חברת אספת קק"ל

בסוף 2016, יצאה ועדת המכרזים של קק"ל במכרז לשכירת שירותיה של חברת יחסי ציבור נוספת – הפעם עבור "חיזוק הקשר עם התקשורת המקומית", וגם עבור "הנגשה של אייטמים" ב-2017.

במכרז זכתה יחצ"נית לא מאוד מוכרת בשם רביד דוד-אזולאי בסכום של כ-100 אלף שקל לשנה, עם אופציית הארכה לשנה נוספת (שאכן מומשה ב-2018).

יש רק בעיה אחת: רביד-אזולאי הייתה אז חברת האספה הכללית של קק"ל, וככזו אסור היה לה לספק שירותים חיצוניים לקק"ל, על פי כללי המוסדות הציוניים.

כמו כן הייתה חברת ועידת מפלגת העבודה באותה עת, ואף עבדה ב-2015 במטה הבחירות של המפלגה, אשר בראשו עמד ח"כ איתן כבל – שפעל, אגב, בעבר למינויו של עטר ליו"ר קק"ל.

ואם ניתן היה לחשוב שחברי הוועדה לא ידעו במי מדובר, הרי שב- 2018 התקבלה תלונה אצל מבקר הפנים של קק"ל, עם העתק למשרד המשפטים, על העסקת חברי ועידת מפלגת העבודה והמוסדות הציוניים במקביל להעסקתם בקק"ל.

אחת מהמועסקות האלה הייתה חברת האספה רביד-אזולאי.

אחרי קבלת התלונה המשטרה פתחה בחקירה והנהלת קק"ל הודיעה כי חברי ועידת המפלגה – ובהם גם רביד-אזולאי – התפטרו מהארגון.

במקום להפיק לקחים, בקק"ל ראו בהתפטרותה מהאספה הזדמנות להכשרת העסקתה כיחצנית: ההתקשרות איתה עלתה לאישור הדירקטוריון – וזאת אחרי שהתמורה עבור שירותיה כבר שולמה. בקיץ 2018 התבקשו חברי הדירקטוריון לאשר את ההתקשרות איתה ב"אישור מיוחד", ובדיעבד.

המינוי נדון גם בוועדת הביקורת של הארגון, והשאלה שעמדה על הפרק היא האם להכשיר את המינוי בדיעבד, או להפסיק את ההתקשרות איתה באופן מיידי.

אילנה אבידוב-מור, רואת החשבון של הוועדה, קבעה בעניין: "משנעשה מעשה בלתי ראוי יש להפסיקו". לעומתה, חברי הוועדה האחרים, בהם יו"ר הוועדה השופט אורי שטרוזמן, הורו על הסרת הנושא מסדר היום, וגם על אישור ההתקשרות – בדיעבד ולמפרע. וכך, רביד-אזולאי ממשיכה לשמש כיועצת תקשורת גם ב-2019, אחרי שזכתה שוב במכרז, עם שתי אופציות הארכה נוספות.

בסך הכל שילמה עד כה קק"ל לרביד-אזולאי מעל 200,000 שקל. 100 אלף שקל נוספים תקבל רביד-אזולאי בחודשים הקרובים, ועוד 200,000 שקל ישולמו לה אם תאושרנה שתי אופציות ההארכה של התקשרותה עם קק"ל. בסך הכל, אזולאי עשויה לקבל מקק"ל חצי מיליון שקל במשך חמש שנים.

בקק"ל טוענים בתגובתם, כי: "אזולאי התפטרה מחברותה באסיפה כבר לפני כשנה, מיד כשעלה שיש סתירה בין היותה נותנת שירותים מקצועיים לקק"ל לבין חברותה באסיפה, והמשך העסקתה לאחר מכן נבחנה ע"י ועדת הביקורת החיצונית, שקבעה כי אין הצדקה להפרת ההסכם עמה באותה עת.

"ההתקשרות עם אזולאי בוצעה בתום לב, שכן לא היה ידוע לגורמי המקצוע על חברותה באסיפה הכללית של קק"ל, והיא נבחרה בהתאם לכישוריה המקצועיים ולאחר שבוצע הליך של סבב הצעות, שבמסגרתו נבחרה ההצעה הטובה ביותר".

קק"ל קובעת כי חברותה של אזולאי-רביד באסיפה "לא הייתה ידועה" לחברי ועדת המכרזים, אך רביד-אזולאי טוענת ההפך בתגובתה: "יצוין כי במהלך המכרז, הובא לידיעה נושא חברותי באסיפה הכללית דאז בשקיפות מלאה".

עוד מוסרת רביד-אזולאי בתגובה: "עבודתי המצטיינת בשנתיים האחרונות מגובה במאות פרסומים תקשורתיים פרי עבודתי על תרומתה של קק"ל לאיכות חיינו כחברה וכמדינה, עבודה הזוכה לשבחים של יתר נותני שירותי היח"צ בקק"ל".

תגובת קק"ל: "התנהלנו בצורה ראויה ומסודרת"

בניסיון לאפשר לקק"ל לנמק כמה החלטות מעוררות תהיות העולות מהפרוטוקולים של ועדת המכרזים, פנינו לסמנכ"ל הכספים של קק"ל, יובל ייני, ולחבר ועדת המכרזים וראש מנהל פיתוח הקרקע, אלכס חפץ, בבקשה לנסות ולהסביר כיצד אושרו סכומים כאלה למטרות יחצנות וקשרי ציבור. גם ייני וגם חפץ סירבו בתוקף להשיב לשאלות והפנו אותנו לדוברות.

בתגובתה הרשמית סירבה קק"ל להגיב באופן פרטני על מרבית השאלות שלנו. לא קיבלנו מענה לשאלות ספציפיות על ההגדלה העצומה בתקציב הדוברות, סוגיית הפטור ממכרזים, הארכת המכרזים, האישורים בדיעבד, העלויות של אתר האינטרנט ועוד. במקום זאת הועברה אלינו מטעם קק"ל התגובה הבאה.

"השאלות שהועברו אלינו הינן ערבוב של נתונים מעוותים, חוסר הבנה של החומר המקצועי שאליו מתייחסות השאלות וניסיון שקוף של גורמים אינטרסנטיים להשתמש בשאילתה עיתונאית כביכול, כדי לפגוע בתדמית קק"ל.

"תקציב מערך ההסברה כולל את תקציבי אגף הדוברות והפרסום, אגף קשרי ציבור ותקציב החסויות, והוא כולל בתוכו, בין השאר, את פעילות הדוברות והיח"צ, הניו-מדיה והדיגיטל, הפרסום והתוכן השיווקי, ועידות וכנסים, את תקציב החסויות הניתן לפעילויות ציבוריות ואת תקציב אגף קשרי ציבור העוסק בהפקות אירועים, בפעילויות בשטח; ובעוד מגוון נושאים רחב לתועלת הציבור.

כרזה של קק"ל (צילום: לע"מ)
כרזה של קק"ל (צילום: לע"מ)

"כל בחינה אמיתית של תקציב זה בהתאם לפירוט הפעילויות שהוא כולל יראה בבירור כי הוא מנוצל בצורה הטובה ביותר ליישם את המטרות שלשמן הוקצה, שכאמור משרתות את הציבור, וכי הוא אף קטן ביחס לתקציבים המוקצים לפעילויות דומות בארגונים אחרים או במשרדי הממשלה. גם הגידול בתקציב ביחס לשנים אחרות נובע מהיקף פעילות קק"ל, שגדל משמעותית, ומהרצון להביא פעילות מבורכת זו לידיעת הציבור ומשינויים ארגוניים שנעשו בקק"ל".

בעניינה של לאה פדידה ענו בקק"ל: ״פדידה עובדת בקק״ל למעלה מ-29 שנה, עשרות שנים לפני תחילת כהונתו של דני עטר כיו״ר, ועל-כן הטענה בעניינה מעוררת גיחוך. לאה מונתה לכל תפקידיה בהתאם לכישוריה ועל פי נהלי קק"ל. כך גם בכל הנוגע לתפקידה הנוכחי כממלאת מקום מנהלת אגף קשרי ציבור. בכל מקרה, מכרז לתפקיד מנהל קבוע לאגף קשרי ציבור אמור להתפרסם בחודשים הקרובים, עם סיום תהליך בניית המבנה הארגוני החדש של קק״ל.

"אשר לשאר השאלות, כל הפעולות נעשו בהתאם לנהלי קק"ל, בצורה ראויה ומסודרת, במסגרת ועדת המכרזים והוועדות האחרות שמלוות ומפוקחות על ידי הלשכה המשפטית, חטיבת הכספים והגורמים המקצועיים הנוספים הנדרשים במידת הצורך. כל הפרטים הללו ואחרים, לרבות החלטות הועדות והתקציבים המדוברים מעלה, מופיעים בצורה שקופה באתר האינטרנט של קק"ל".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 2,715 מילים

כל עוד ישכון במפרץ חיפה ריכוז בלתי סביר של מפעלי תעשייה כימית כבדה, המירוץ של החיפאים אחר אוויר נקי משול למרדף אחרי הרוח ● דוח מבקר המדינה מצטרף לזרם שקורא לשקול ברצינות את הוצאת המפעלים משם

1.

במשרד להגנת הסביבה בוודאי מתוסכלים הבוקר. מדובר במשרד עתיר חולשות שבהחלט ראוי לביקורת, אבל בשנים האחרונות שמו שם את מפרץ חיפה על המוקד והשקיעו בו משאבים ומאמצים רבים, עד כדי הזנחת תחומים אחרים שהמשרד אמור לטפל בהם. סדר העדיפויות הזה גרם למבקרים לטעון שהמשרד להגנת הסביבה הפך למשרד להגנת האוויר. אבל מתברר שגם זה לא מספיק. כמו רבים מתושבי המפרץ וארגוני הסביבה, גם מבקר המדינה יוסף שפירא סבור, בלשון המעטה, שהמצב לא משהו.

מסקנה: כל עוד ישכון במפרץ חיפה ריכוז בלתי סביר של מפעלי תעשייה כימית כבדה, המירוץ אחר אוויר נקי משול למרדף אחרי הרוח. המשרד להגנת הסביבה משווה את מצב הפליטות במפעלים למה שהיה לפני עשר שנים, רואה ירידות של עשרות אחוזים (גם המבקר מציין את העובדה הזו) וטופח לעצמו על השכם; תושבי חיפה רואים בדמיונם עיר של הר ירוק, ים כחול ואוויר צלול כיין, ואז פותחים את החלון, רואים ארובות ונושמים אדי בנזן. הפער הזה בלתי ניתן לגישור ומייצר כמויות גדולות של כעס וחוסר אמון.

הפגנה נגד בז"ן, 2017 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
הפגנה נגד בז"ן, 2017 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

2.

המבקר שפירא מציין את "ריבוי החריגות, הפרות החוקים וההוראות והתקלות במפעלי קבוצת בז"ן בשנים האחרונות". שמישהו יעדכן את השקנאים מסרטון התדמית של בז"ן שכדאי להלביש בחזרה את המטפחת על המקור.

3.

המבקר מציין את כניסתו של חוק אוויר נקי לתוקף, לפני כעשור, כאירוע משמעותי במאבק לשיפור איכות האוויר במפרץ חיפה. הח"כ שעמד מאחרי החוק הזה, דב חנין, נפרד לאחרונה מהכנסת עם רזומה מפואר של חקיקה בתחום הסביבה. נקווה שגם בכנסת הבאה יהיה מי שיחוקק חוקים סביבתיים שבעוד עשור או שניים כולנו נכיר להם תודה.

4.

כמו שקורה לעתים קרובות בדוחות של מבקר המדינה, יש מחלוקת בינו לבין המבוקרים על מידת הרלוונטיות והאקטואליות של הביקורת. המבקר, למשל, טוען שרוב המפעלים לא עמדו בנהלי הדיגומים בארובות. במשרד להגנת הסביבה טוענים שזה היה נכון עד לפני שנה-שנתיים, אבל שהיום המצב שונה לחלוטין. תשובות כנראה בדוח של 2027. כידוע, ראש הממשלה וחלק משריו, בראשם בצלאל סמוטריץ', טוענים שמבקר המדינה צריך להתמקד בביקורת על העבר. אלא שכבר היום המציאות מוכיחה שכשהביקורת היא רטרואקטיבית, היא פשוט לא רלוונטית.

5.

המשרד להגנת הסביבה מתגאה בריקון מיכל האמוניה אחרי שנים של דיבורי סרק, אבל המבקר מותח ביקורת חריפה על הכישלון בהקמת מפעל אמוניה חלופי בדרום וכל ההתנהלות שסבבה את המכרז שלא צלח. הלקח לא נעצר באמוניה: אם רוצים לפנות עוד מפעלים גדולים מהמפרץ, חובה לוודא שזה נעשה אחרת לגמרי מאשר במקרה האמוניה. הפרטאץ' הזה לא יכול לחזור על עצמו עם מתקני ענק כמו בז"ן.

6.

מבקר המדינה כותב: "רשות כבאות והצלה עדיין אינה ערוכה לאירוע חומרים מסוכנים שעלול לגרום להיווצרות תגובת שרשרת במפעלים באזור מפרץ חיפה ולשרפות שיפרצו בהם". הקורא חסן נסראללה רשם לפניו בסיפוק.

הלבניות של בז"ן, אוקטובר 2006 (צילום: Yossi Zamir / Flash90)
הלבניות של בז"ן, אוקטובר 2006 (צילום: Yossi Zamir / Flash90)

7.

בתגובה לטענות המבקר, המשרד להגנת הסביבה מציג שורה ארוכה של נתוני אכיפה, התראות, בדיקות פתע, קנסות, שימועים וכו' שננקטו על ידו בשנים האחרונות. אבל בשורה התחתונה יוצאת גם האמת העירומה על מצב כוח האדם במשרד: "תוספת של 2.5 משרות בחמש שנים". משרד שמיובש על ידי האוצר לא באמת יכול להיות יריב שווה כוחות לתעשייה עתירת המשאבים והמשפטנים.

8.

בסופו של דבר, חוזרים לנקודת המוצא: המשרד להגנת הסביבה צודק – מצב איכות האוויר במפרץ חיפה כיום, והביצועים של התעשייה, משופרים ברוב הפרמטרים מכפי שהיו בעידן המערב הפרוע, כלומר רק לפני כעשור. וגם הציבור וארגוני הסביבה צודקים: המצב לא טוב, לחיפאים מגיעה איכות חיים ואיכות אוויר הרבה יותר גבוהות.

המבקר לא אומר זאת במפורש, אבל הוא למעשה מצטרף לזרם הקולות ההולך וגובר הקוראים לשקול ברצינות את הוצאת התעשייה הכבדה ממפרץ חיפה. כדי לבחון את המהלך הזה, הוא מציע להקים ועדה. תרשו לי לחלוק עליו. אם יש דבר שמפרץ חיפה לא זקוק לו, זו עוד ועדה, עוד דיונים ועוד דוחות. הוא זקוק להחלטות ומעשים.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 555 מילים

נתניהו: "המבקר לא צריך לבקר בזמן אמת"

בראיון לחדשות ערוץ 12 נשאל נתניהו מדוע הוא מרוצה מבחירת אנגלמן ומה הוא חושב על כוונת אנגלמן שלא לבקר בזמן אמת וענה: "זה מה שמקובל בעולם: מי שמחליט בזמן אמת זאת הממשלה, המבקר מבקר לאחר מכן. האם מפקד יכול להוביל צבא כשהוא צריך לחשוש מהמבקר"? ● דברי נתניהו תואמים להצהרה של אנגלמן עצמו

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מגבה את כוונתו של מבקר המדינה הנבחר, מתניהו אנגלמן, שלא לבקר את מדיניות הממשלה בזמן אמת כפי שניסו לעשות מבקרי המדינה הקודמים, מיכה לינדנשטראוס ויוסף שפירא. כך הצהיר נתניהו ב"ראיון מסדרון" ש"חולץ" ממנו הערב (ב') במהדורה המרכזית של ערוץ 12.

נתניהו שנשאל בראיון מדוע הוא מרוצה מבחירתו של אנגלמן למבקר ענה: "כי הוא אדם יוצא מן הכלל". כשנתניהו נשאל מה דעתו על כוונתו של אנגלמן שלא לבקר בזמן אמת, ענה נתניהו: "זה באמת דבר מופלא שהוא (אנגלמן) עושה מה שמקובל בעולם. מי שמחליט בזמן אמת זאת הממשלה, המבקר מבקר לאחר מכן".

לדברי נתניהו בראיון: "האם מפקד יכול להוביל צבא כשהוא צריך לחשוש בזמן אמת ממה שיגיד המבקר? אתה חושב שג'ף בזוס יכל לעבוד ככה? שבאמזון או בגוגל זה יכול לעבוד כך"?

מבקר המדינה הנכנס מתניהו אנגלמן נשאל לאחרונה בראיון בעיתון "ישראל היום" מה דעתו על ביקורות בזמן אמת ואמר: "אני רואה חשיבות בהבחנה בין מוסד המבקר כמבקר לבין גורמי הניהול של המדינה. מוסד המבקר צריך להתמקד בביקורת, ואת הניהול צריך להשאיר למדינה. המבקר תפקידו לבקר. רגולטור לא צריך להתערב בכל דבר ולהחליף את המנהל או את המדינה".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
הטרפת חוגגת – אחרי שפורסם כי מבקר המדינה הנכנס, מתניהו אנלגמן, מתכנן לסגור את האגף העוסק בשחיתות במשרד מבקר המדינה – הכתב מוטי גילת מפרסם כי המבקר אנגלמן החליט לאסור על אנשיו להעביר ליו... המשך קריאה

הטרפת חוגגת – אחרי שפורסם כי מבקר המדינה הנכנס, מתניהו אנלגמן, מתכנן לסגור את האגף העוסק בשחיתות במשרד מבקר המדינה – הכתב מוטי גילת מפרסם כי המבקר אנגלמן החליט לאסור על אנשיו להעביר ליועמ"ש מנדלבליט, חומרים שנאספו בביקורות לצורך קבלה החלטה אם לפתוח בחקירה פלילית בתיקים הנקראים 14(ג), גם אם הם מכילים מידע על מעשים פליליים לכאורה. שכן לפי הנוהל הקיים זה שנים – ונוכח הוראת סעיף 14(ג) לחוק מבקר המדינה – חומרים שנאספו בביקורות שמהם עולה חשד לפלילים מועברים ליועץ המשפטי לממשלה, וזה מחליט אם לפתוח בחקירה. ואולם כיום המבקר מתכוון להיפגש עם היועמ"ש ולשכנע אותו להסכים לכך שמשרד מבקר המדינה יפסיק להעביר חומרים מסוג זה לטיפול (במישור הפלילי) של היועץ המשפטי לממשלה. [האזינו למוטי גילת עם אסתי פרז "בחצי היום" 28/07/19 >> https://bit.ly/2Yb0uKK].

עוד 178 מילים ו-1 תגובות

מבקר המדינה שפירא ביקר באחד מדו"חותיו את התנהלות אנגלמן

עיתון "הארץ" מצא בדו"ח מבקר המדינה על התנהלות הטכניון, שפורסם כשאנגלמן שימש כמנכ"ל המכון, ביקורת על התנהלותו של אנגלמן ● אנגלמן אישר הצעת מחיר של יועץ חיצוני בלא בדיקה מקצועית או כלכלית ● המל"ג בתגובה: "הדו"ח עסק ברובו בתקופה שלפני כהונתו של אנגלמן כמנכ"ל"

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

מתניהו אנגלמן נבחר לבקר המדינה הבא

הח"כים בחרו היום בבחירות חשאיות בין מועמד הקואליציה - מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה מתניהו אנגלמן, למועמד האופוזיציה, האלוף במיל גיורא רום, ואנגלמן נבחר ברוב של 67 ח"כים לעומת 48

הכנסת בחרה היום (ב') ברו"ח מתניהו אנגלמן למבקר המדינה הבא שיחליף את המבקר הנוכחי, השופט בדימוס יוסף שפירא.

הח"כים בחרו בבחירות חשאיות בין מועמד הקואליציה, מתניהו אנגלמן ומועמד האופוזיציה, אלוף (מיל') גיורא רום. אנגלמן זכה לתמיכתם של 67 ואילו רום קיבל את תמיכתם של 48 ח"כים.

מדובר בפעם הראשונה מזה שנים רבות שבה נבחר מבקר שאינו שופט בדימוס.

מתניה אנגלמן, כלכלן ורואה חשבון במקצועו, משמש כמנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה. בעבר שימש כמשנה למנכ"ל הטכניון, מנכ"ל המועצה המקומית שהם וסמנכ"ל המכללה האקדמית להנדסה בירושלים.

רום הוא יו"ר דירקטוריון הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. בהיותו קצין בצה"ל שירת כטייס קרב. רום השתתף בקרב אווירי במלחמת ההתשה ומטוסו נפגע מטיל מצרי והוא צנח פצוע במצרים ונפל בשבי למשך שלושה חודשים.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 112 מילים

ירושלים מציגה את ההגירה השלילית הגדולה בישראל בעשור האחרון

מבקר המדינה מציג שורה של ממצאים מטרידים על בירת המדינה ● 23 אלף בני נוער ערבים לא לומדים ● ירושלים מלוכלכת ● פרצות אבטחה במעברי העוטף ● אין מענה לתושבי מזרח העיר, העניים יותר משאר חלקי הארץ

ירושלים סובלת ממאזן הגירה שלילי בעשור האחרון, והעוזבים את העיר עושים זאת בקצב גבוה משאר המטרופולינים הגדולים בישראל, כך עולה מדו"ח מיוחד של מבקר המדינה לרגל יום ירושלים.

המבקר מתייחס בחלקו הראשון של הדו"ח לבעיות באבטחה והבידוק בכניסות לירושלים, ומזכיר בהקשר זה את הרצח של אורי אנסבכר ז"ל ביער עין יעל, על ידי פלשתיני שהגיע מחברון. לפי המבקר, המשטרה לא מיישמת את הנחיות השב"כ במעברי העוטף, והפרצות באבטחה מאפשרות כניסה של שוהים לא חוקיים מאיו"ש.

החלק השני מתייחס לחוסן הכספי הרעוע של הבירה, שמתקשה לשמור על איזון תקציבי ומספקת לאזרחיה שירותים נמוכים ביחס לערים הגדולות האחרות. כך למשל, העיר לא מצליחה לספק שירותי ניקיון נאותים והדבר בעייתי עוד יותר, בהתחשב בכך שרוב התיירים שבאים לישראל עוצרים בירושלים, (74%). מעבר לכך, המבקר מצא בעיות גם בנושא של שימור אתרים, שלמרות שפע האתרים ההיסטוריים, נמצא שתהליכי השימור לא מתבצעים כהלכה.

האוכלוסיה הערבית במזרח ירושלים ענייה יותר ויש פערים גדולים בינה לתושבים בשאר חלקי הארץ. ירושלים לא מצליחה לתת מענה לערבים במזרח העיר ולא פועלת לשפר את מצבם, ובמקרים מסוימים גם מתנערת מאחריות אליהם. אחד מארבעה תלמידי על יסודי במזרח העיר נושרים מהלימודים וגם לימודי העברית בקרבם הם בהיקף נמוך יחסית. יתרה מכך, העירייה לא מספקת חינוך חינם לכל התלמידים, ו-23,000 מהילדים והנוער מעולם לא היו רשומים בשום מסגרת חינוכית.

העירייה מתקשה להגן על ילדים בסיכון במזרח העיר ושירותי הרווחה באיזור זה הם מצומצמים מדי. תושב מזרח העיר שרצה להתאזרח, נאלץ לחכות שנתיים וחצי רק כדי להגיש את הבקשה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 235 מילים

נתניהו שינה את דעתו, הקואליציה לא תתמוך בעו"ד מיכל רוזנבוים למבקרת המדינה

הקואליציה בחרה אתמול ברוזנבוים, שבה תומכים החרדים, לצד מתיתיהו אנגלמן כמועמדים לתפקיד המבקר בכוונה להכריע ביניהם תוך שלושה שבועות, אך מיד באותו ערב נתניהו בחר באנגלמן ● זמן קצר לפני כן אלדד יניב סיפר בטוויטר ליאיר נתניהו שהוא "חבר של אנגלמן", ובעקבות זאת פורסמו ציטוטים של פוליטיקאים חרדים שאמרו שנתניהו שינה את דעתו בגלל הציוץ

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
סגירה