נושא
מבקר המדינה

נתניהו שינה את דעתו, הקואליציה לא תתמוך בעו"ד מיכל רוזנבוים למבקרת המדינה

הקואליציה בחרה אתמול ברוזנבוים, שבה תומכים החרדים, לצד מתיתיהו אנגלמן כמועמדים לתפקיד המבקר בכוונה להכריע ביניהם תוך שלושה שבועות, אך מיד באותו ערב נתניהו בחר באנגלמן ● זמן קצר לפני כן אלדד יניב סיפר בטוויטר ליאיר נתניהו שהוא "חבר של אנגלמן", ובעקבות זאת פורסמו ציטוטים של פוליטיקאים חרדים שאמרו שנתניהו שינה את דעתו בגלל הציוץ

יאיר נתניהו (צילום: מארק ישראל סלם, פלאש 90)
מארק ישראל סלם, פלאש 90
יאיר נתניהו, "השפיע על בחירת המועמד למבקר"

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

מתניהו אנגלמן ועו"ד מיכל רוזנבוים הם מועמדי הקואליציה למבקר המדינה

הכנסת תבחר ב-3 ליוני את מבקר המדינה הבא ● מועמדי הקואליציה הם מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה מתניהו אנגלמן והיועצת המשפטית של איגוד התאגידים העירוניים, מיכל רוזנבוים ● הקואליציה תצטרך לבחור בין השניים בהמשך● מועמד האופוזיציה הוא האלוף במיל' גיורא רום, שבעבר שימש כנספח הצבאי בארה"ב, מנכ"ל משרד התשתיות ומנכ"ל הסוכנות היהודית

גיורא רום (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
יונתן סינדל פלאש 90
גיורא רום

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
אתר פסולת פירטי (צילום: גילי יערי/פלאש90)
גילי יערי/פלאש90

האיש הירוק בישראל, מה שיותר ירוק - יותר מזוהם

מאות אלפי ישראלים סובלים ממפגעי סביבה חמורים ● באופן אירוני, רוב התופעות האלה פוגעות במי שגר במרחב הכפרי, שנהנה מדימוי ירוק

לפני מספר חודשים נערך בשרון כנס חירום. מאות תושבים מודאגים מיישובי השרון המזרחי (כוכב יאיר, צור יגאל, קלאנסווה ושורה של יישובים קטנים יותר שפרוסים בין כפר סבא לקו הירוק) הגיעו כדי לדון בבעיה הבוערת של האזור, תרתי משמע. מדובר בשרפות הפסולת הפירטית שמתרחשות במרחב הזה – לעתים כמה פעמים ביום – ומפיקות עננים כבדים של עשן שחור ורעיל.

את חצי הביקורת הם הפנו בעיקר למשרד להגנת הסביבה, שלטענתם כמעט לא נמצא בשטח. כשגידי מזור, מנהל מחוז המרכז במשרד, התבקש להגיב על הדברים, הוא סיפר על מצוקת כוח האדם הקשה שבה הוא פועל.

על פי מזור, בכל מחוז המרכז – שטח ענק שמשתרע בין הים לירדן ובין גדרה לחדרה – יש תקנים לארבעה שוטרים במשטרה הירוקה, מתוכם שניים מאוישים.

לכאורה, יש כתובת

פרק האכיפה הסביבתית בדוח שפרסם החודש מבקר המדינה, יוסף שפירא, נוגע בחיים האמיתיים: חייהם של מאות אלפי ישראלים שסובלים ממפגעי סביבה חמורים.

הוא עוסק באתרי פסולת פירטיים שפורחים על כל גבעה, שרפות פסולת שמבוצעות על ידי גורמים עברייניים, שפכים שזורמים לנחלים, ערימות פסולת בניין בוואדיות ובשדות, ועוד שלל מפגעים שגורמים למרחב הציבורי בישראל להיראות כמו מדינת עולם שלישי.

באופן אירוני, רוב התופעות הללו פוגעות דווקא במי שגר במרחב הכפרי, שנהנה מדימוי פסטורלי וירוק. ישראלים עוברים לגור במושב, בקיבוץ או ביישוב הקהילתי מתוך אמונה שאת עשן העיר תחליף איכות חיים בחיק הטבע, ומתעוררים בבוקר מתחת לענן שחור שעולה מהשדה הסמוך.

כשהם נמלטו מאגזוזי האוטובוסים באבן גבירול איש לא סיפר להם שזה מה שמחכה להם בבית החדש.

מבקר המדינה יוסף שפירא ויו"ר הכנסת יולי אדלשטיין (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
מבקר המדינה יוסף שפירא ויו"ר הכנסת יולי אדלשטיין (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

לכאורה, יש כתובת ממשלתית ברורה שאמורה לאכוף את החוק ולטפל בעבריינים. למעשה, האזרחים מרגישים מופקרים. גם כשהם מתקשרים להתלונן ולהזעיק עזרה – במקרים רבים מדינת ישראל אינה עונה.

"הפער הקיים בין מצבת כוח האדם והכישורים הנדרשים עבור גורמי האכיפה במשרד להגנת הסביבה למצבת כוח האדם ותנאי הסף הקיימים בפועל הוא יסודי ועלול להוביל עד כדי מצב של שבר", כותב המבקר.

ובכן – השבר כבר כאן, ובגדול: בשנים 2014-2018, לפי הדו"ח, כשני שלישים מהמפגעים הסביבתיים שתועדו לא טופלו בהיבט המנהלתי או הפלילי.

שורשי השבר טמונים באותו משל שזכור מהקדנציה של בנימין נתניהו כשר האוצר, על הפרזיט השמן (המגזר הציבורי) שרוכב לכאורה על גבו השחוח של האיש הרזה – האזרח. מאז, המגזר הציבורי עובר דיאטה אחר דיאטה, קיצוץ אחרי קיצוץ, אבל במקום שלאיש הרזה יהיה קל יותר – הוא מגלה שאין מי שייתן לו שירות.

מדינת ישראל עברה בעשור וחצי האחרונים מהפכה חקיקתית חשובה בתחום הסביבתי – מחוק אוויר נקי, דרך החוק להגנת הסביבה החופית ועוד רבים, אבל את החוקים האלה צריך שיהיה מי שיאכוף – ואין.

במקום שבו אנחנו רואים ערימות פסולת ושרפות, באוצר ובלשכת ראש הממשלה רואים התייעלות וחיסכון. ובאשר למצוקת האזרחים, אתם כבר יודעים: היא משעממת אותם

"אף שתחומי האכיפה שבאחריות המשטרה הירוקה התרחבו מאוד עם חקיקתם של חוקים סביבתיים חשובים בעשור האחרון", כותב המבקר, "ואף שהאתגרים הסביבתיים גברו גם הם עם הגידול באוכלוסייה ועם התרחבות התעשייה, לא הותאם כוח האדם הנדרש למציאות זו. מספר המשרות הכולל במשטרה הירוקה נותר כמעט ללא שינוי במשך שבע שנים, ואף צומצם בשנת 2018 בשני עובדים. משמעות הדבר היא נסיגה בטיפול בכל הנושאים שבאחריותה".

בעיה אסטרטגית לאומית

חשוב להבין שלא מדובר במקריות, אלא בהשקפת עולם. מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה עד לאחרונה, ישראל דנציגר, השתכנע שהשרפות בשטחים הפתוחים הן בעיה אסטרטגית לאומית, וניסה להניע מהלך ממשלתי להתמודדות עם התופעה.

אבל בלי תקנים ובלי כוח אדם מקצועי זה לא יקרה.

במקום שבו אנחנו רואים ערימות פסולת ושרפות, באוצר ובלשכת ראש הממשלה רואים התייעלות וחיסכון בתקנים. ובאשר למצוקת האזרחים – אתם כבר יודעים: היא משעממת אותם.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 537 מילים. מחכים לתגובתך.

עברייני מין חוזרים לחברה ללא טיפול, המורים מלמדים בלי הכשרה

מבקר המדינה יוסף שפירא מסיים את הקדנציה בדו"ח נרחב ● מאגרי המידע הממשלתיים לא מאובטחים כראוי, המשטרה מזלזלת בתלונות על גנבות, המשטרה חוקרת נוער בניגוד לנהלים ו-70% מהתיקים על עבירות מין בקטינים נסגרים מחוסר ראיות

יוסף שפירא, מבקר המדינה (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
Noam Revkin Fenton/Flash90
יוסף שפירא, מבקר המדינה

מבקר המדינה יוסף שפירא מסיים את הקדנציה שלו בדו"ח מקיף שעוסק במגוון תחומים וכולל 40 פרקי ביקורת על משרדי הממשלה וגופים ציבוריים. הדו"ח אמור להדאיג כל אזרח שפרטיו נמצאים במאגרי מידע, הורה ששולח ילדים לבית הספר וכל אדם שהתלונן בעבר על עבירת רכוש.

מבקר המדינה מגיש את הדו"ח ליו"ר הכנסת:

בין היתר, הדו"ח מצביע על הליקויים הבאים:

*הגנה על פרטיות מאגרי מידע: המבקר מצא ליקויים בתפקוד הרשות להגנה על פרטיות במשרד המשפטים. כך למשל, במשרדי הבריאות והחינוך אוספים מידע אישי רב מבלי לאבטח אותו כראוי.

*טיפול בעברייני מין: המבקר מצב חוסר בניצול של מרכזי סיוע, אין מערך למניעת פשיעת מין באינטרנט, 60% מהעבריינים לא משולבים בתוכניות טיפול לפני היציאה מהכלא, ויותר מ-70% מהתיקים על עבירות מין נסגרים מחוסר ראיות.

*כשלים במיסוי דירות רפאים שהוחלט עליו לאחר המחאה החברתית.

*הטיפול בנכי צה"ל לוקה בחסר כתוצאה ממחסור ברופאים מחוזיים.

*כשלים בהגנת הסייבר במשרדי הממשלה השונים.

*חשש לפגיעה בטיפול בזירות נפגעים כתוצאה מהמאבק בין איחוד הצלה למד"א.

*היעדר רגולציה על ניתוחים פלסטיים וטיפולים אסתטיים, באופן שעלול לגרום לפגיעות מסוכנות במטופלים.

*היעדר הכשרה מתאימה למורים למתמטיקה ולאנגלית.

*השקעה של 2 מיליארד שקל בפרויקט "מסע", שלא נבדק אם הצדיקה את עצמה או השיגה את מטרתה.

*המבקר מתח ביקורת על הקצאת כרטיסים למקורבים לארגון משחק הכדורגל שבוטל אשתקד, בין ישראל לארגנטינה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 195 מילים. מחכים לתגובתך.
איור: אבי כ״ץ

הגיע הזמן לחשוף את הצהרות ההון של נבחרי הציבור

הצהרות ההון של שרים וסגני שרים שוכבות בקלסרים עבים במשרד מבקר המדינה - הרחק מעין הציבור ● פרסום ההצהרות האלה בזמן אמת יכול היה לחשוף, למשל, את עסקת מניות הפלדה של נתניהו, ולהתריע מבעוד מועד על ניגוד עניינים

האם ניתן היה לגלות בזמן אמת, את החשש לניגוד העניינים של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בפרשת הצוללות ומניות הפלדה? האם ניתן היה להימנע מהעיכוב בטיפול בפרשה, באמצעות עירנות ציבורית סטנדרטית, שהייתה יכולה לתת למבקר המדינה ולשומרי הסף האחרים, קריאת השכמה בנוגע לשותפות של נתניהו בתאגיד שמספק חומרי גלם לחברת תיסנקרופ? לתזכר אותם בזמן אמת על הפער בין שווי הרכישה של נתניהו לשווי השוק של המניות בעסקאות אחרות?

התשובה היא חד משמעית כן.

אך כדי להגיע למצב שבו הציבור יסייע לשומרי הסף להתעורר בזמן, צריך לאמץ מכשיר מנהלי פשוט, כזה שמקובל בעולם המערבי ושגם המחוקק הישראלי ניסה להסדיר כמה פעמים אך נבלם על ידי הממשלה: הצהרות הון שקופות לציבור.

בנימין נתניהו (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
בנימין נתניהו (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

משיחות עם גורמים בעולם האכיפה והמשפט עולה שלא כולם מצדדים בחשיפת הצהרות ההון של נבחרי הציבור. ואולם, עם התומכים בו נמנה לפחות שופט עליון בדימוס אחד, ואפילו חבר כנסת בכיר ממפלגת השלטון.

שקיפות אמנם כוללת בהכרח פגיעה בפרטיות של נבחרי הציבור, אך כפי שאומר מומחה משפטי אחד, ככל שנבחר הציבור בכיר יותר, כך עולה המשקל של זכות הציבור לדעת בהקשר שלו.

המחטא הטוב ביותר הוא אור השמש

חיוב של נבחרי ציבור לפרסם ברבים את הצהרות ההון שלהם, עם פירוט הנכסים, ההתחייבויות וכל מקורות ההכנסה שיש להם מעבר לשירותם הציבורי, יכול לחשוף מבעוד מועד חשש לניגודי עניינים פוטנציאלים, ובנוסף להרתיע אותם מכניסה למצב של ניגוד עניינים מראש.

חברי הממשלה, ובהם ראש הממשלה, נדרשים להעביר את ההצהרה למבקר המדינה, שאמור לבדוק אותה ולהתריע על ניגוד העניינים בזמן אמת. פרשת מניות הפלדה של נתניהו מוכיחה שלא זה המצב.

התפיסה העומדת בבסיס החוק שמחייב לחשוף את מקורות ההון היא שהמחטא הטוב ביותר הוא אור השמש, וזאת בהתאם לאמרה ידועה של השופט העליון האמריקאי לואיס ברנדייס.

נתן מיליקובסקי (צילום: Drew Altizer Photography)
נתן מיליקובסקי (צילום: Drew Altizer Photography)

בפועל, רק קומץ חברי כנסת פרסמו את הצהרות ההון שלהם מרצונם החופשי, בהם שר האוצר משה כחלון, יו"ר מרצ לשעבר זהבה גלאון, וח"כ לשעבר מיכל בירן מהעבודה.

האחזקה הבעייתית של נתניהו במניותיה של חברת הפלדה Seadrift, נחשפה במקרה, רק בסוף פברואר 2019. העיתוי היה פרסום החלטה של ועדת ההיתרים שליד מבקר המדינה, ובה נאמר כי ראש הממשלה שותף עם בן דודו נתן מיליקובסקי, בתאגיד העוסק בתוספי פלדה.

מכאן החל כדור השלג להתגלגל, ובשורה של פרסומים בתקשורת התחוור כי אותו תאגיד פלדה היה גם ספק של יצרנית הצוללות תיסנקרופ, וכי "ההשקעה" במניות הניבה לראש הממשלה תשואה מחשידה של מאות אחוזים.

הנושא והשלכותיו נבדקים כעת על ידי גורמי האכיפה, אלא שייתכן שתחול עליהן התיישנות. במלים אחרות, הסוסים כבר מזמן ברחו מהאורווה, ושומרי הסף לא התעוררו בזמן.

2007

ראש האופוזיציה בנימין נתניהו קונה 1.6% ממניות Seadrift לפי שווי של 37.5 מיליון דולר

2007

בעסקה אחרת, גורם אחר קונה 19% מהחברה לפי שווי של 715 מיליון דולר

2010

ראש הממשלה נתניהו מוכר את המניות לפי שווי של 269 מיליון דולר – פי 7 מהמחיר שבו קנה אותן

2010

בעסקה אחרת, גורם אחר קונה מניות החברה לפי שווי של 308 מיליון דולר

לסיכום

נתניהו קנה 1.6% תמורת 600 אלף דולר ומכר ב-4.3 מיליון דולר – תשואה של יותר מ-600%, כאשר שווי החברה נחתך ב-57% אחוז באותה תקופה

נתניהו קנה את המניות בחברת Seadrift, כפי הנראה בהנחה של כ-95% בשנת 2007, ושלוש שנים מאוחר יותר, ב-2010, הוא מימש את הקנייה תמורת 4.3 מיליון דולר. הסיבוב הזה הניב לראש הממשלה תשואה מחשידה של 600%.

החשד נובע מכך שהמחיר שנתניהו שילם עבור המניות בנקודת הכניסה היה מזערי, בעוד שהתמורה שקיבל ביציאה היתה גבוהה מאוד, בשעה ששווי השוק של החברה נחתך באותה תקופה ביותר מחצי. במלים אחרות, קנה בזול ומכר ביוקר, מאוד.

כאשר נתניהו רכש את המניות האמורות ב-2007 הוא היה יו"ר האופוזיציה, ובאותו זמן היה אמור למסור הצהרת הון ליו"ר הכנסת. כשהפך לראש ממשלה ב-2009, הוא העביר את ההצהרה למבקר המדינה לשעבר, מיכאל לינדנשטראוס. אלא שלמרות שהמבקר מצהיר שהוא אמור לעשות בדיקות תקופתיות להצהרות ההון, לא נמנע ניגוד העניינים של נתניהו בעסקת רכישות הצוללות.

שאלת התפקוד של המבקר מתחדדת עוד יותר, נוכח העובדה שכבר ב-2009 הוא בחן בקשה של נתניהו לקבל הלוואה מבן דודו

המבקר גם לא התריע על האפשרות שבן דודו האמריקאי של נתניהו ביצע העברת כסף חשודה לחשבונו. שאלת התפקוד של המבקר מתחדדת עוד יותר, נוכח העובדה שלמעשה, כבר ב-2009 הוא בחן בקשה של נתניהו לקבל הלוואה מבן דודו. באותה העת ההלוואה היתה קשורה ישירות לאחזקה במניות, שכן נתניהו רצה שבן דודו ישלם במקומו מס על רווחי הון שנוצר מההשקעה.

במלים אחרות, האחזקה הזו כבר היתה אמורה להיות על הרדאר של מבקר המדינה, אבל זה לא הבשיל להמשך טיפול.

ההצהרות נקברות בכספת

לפי ההסדר המשפטי הקיים, שידוע גם כ"כללי ועדת אשר", שרים, וסגניהם חושפים את הצהרות ההון שלהם רק בפני משרד המבקר, ולא בפני העין הציבורית. הם מוסרים את ההצהרה למבקר חודשיים אחרי שהם מתחילים ומשלימים כל שנת כהונה בתפקיד. מבקר המדינה, כפי שגם עולה מהתגובה שלו לכתבה זו, אמור לבדוק את ההצהרות מעת לעת.

המצב של חברי כנסת בהקשר זה עגום בהרבה יותר. הח"כים מוסרים את ההצהרות ליו"ר הכנסת, הוא קובר אותן בכספת נעולה, והן נשארות חסויות אלא אם כן אותו ח"כ עומד למשפט פלילי. כמו כן, נדרשים חברי הכנסת להודיע באופן עצמאי על ניגודי העניינים שיש להם רק בהופעות שלהם בוועדת הכנסת, לא במליאה. אלא שאף אחד לא מפקח על כך, וממילא גם לא יכול לפקח על כך.

לשם השוואה, בארה"ב, מועמדים לנשיאות, מחוקקים וכל אדם במשרה פדרלית, נדרשים לפרסם את אחזקותיהם הפיננסיות, ההתחייבויות ומקורות ההכנסה, ולעדכן את הפרסום בכל שנה. בנוסף, עליהם לתת גילוי גם על מתנות שקיבלו, אחזקות נדל"ן, משכנתאות ואפילו הכנסות של בן או בת הזוג שלהם.

לשם השוואה, בארה"ב, מועמדים לנשיאות, מחוקקים וכל אדם במשרה פדרלית, נדרשים לפרסם את אחזקותיהם הפיננסיות, ההתחייבויות ומקורות ההכנסה

חקיקה דומה יש גם בבריטניה, שבה נבחרי ציבור וחברי בית הלורדים נדרשים לפרסם הצהרת הון, ולדווח על כל אינטרס עסקי שעלול להעמיד אותם בניגוד עניינים מול התפקיד הציבורי. באיחוד האירופי נדרשים חברי פרלמנט לפרסם תשלומים שקיבלו ממקורות חיצוניים, וכן תמיכה שקיבלו עבור פעילות פוליטית. בשווייץ חברי הפרלמנט צריכים להעביר למרשם ציבורי גילוי על אינטרסים אישיים, כהונה בדירקטוריונים ותפקידי ניהול שביצעו.

הממשלה בולמת שינוי חקיקתי

גם בישראל עלו בשנים האחרונות כמה הצעות חוק שקראו לחשוף את הצהרות ההון של נבחרי הציבור, בין היתר, של שלי יחימוביץ', זהבה גלאון וחברי הכנסת של ישראל ביתנו. ואולם הצעות אלה נבלמו על ידי הממשלה פעם אחר פעם.

יחימוביץ' נימקה את הצעת החוק שהגישה בזכותו של הציבור לקבל פירוט על ההון של נבחרי הציבור, על רשת הקשרים העסקיים שלהם, על הנדל"ן שבידיהם, וגם על ניגודי עניינים אפשריים בין התפקיד הציבורי שלהם לבין האחזקות והקשרים העסקיים שלהם.

אחד התומכים המפתיעים יותר בפרסום הצהרות הון הוא חבר כנסת בכיר מאוד בליכוד, גדעון סער, שלפני כשנה הצהיר על כך ואמר שיפעל לחקיקה בהתאם כשיחזור לכנסת.

שלי יחימוביץ' וגדעון סער (צילום: Olivier Fitoussi /FLASH90)
שלי יחימוביץ' וגדעון סער (צילום: Olivier Fitoussi /FLASH90)

לעומתם, יש כאלה שפחות מתלהבים מההצעה, בעיקר בגלל הפגיעה בפרטיות שנבחרי הציבור זכאים לה, לטענתם כמו כולם.

כך למשל פרופ' עמנואל גרוס, מומחה למשפט מנהלי מאוניברסיטת חיפה, שאומר כי "אדם בתפקיד ציבורי לא צריך לאבד את מימד הפרטיות לגביו. אדם שרוצה להיבחר למשרה ציבורית לוקח בחשבון שיהיה חשוף בצריח, אבל הציבור לא צריך להיכנס לאזורים הפרטיים ששמורים לכל אדם".

לטענת גרוס, חיוב פרסום הצהרת הון "ראוי לבירור ולשיח ציבורי מעמיק", אבל הזכות לפרטיות גוברת בהקשר הזה.

האם הרמת מסך תשמש גורם מרתיע, כך שנבחרי ציבור יחששו לקבל החלטות שמעמידות אותם בניגוד עניינים?

"אני לא בטוח שעניין ההרתעה צריך להכריע בעניין הזה. אם נבחר ציבור ידע שרשויות החוק יעקבו אחר ההצהרה שלו ויבדקו אותה, אולי ימצאו כי לא אמר את כל האמת – ויש מקרים כאלה שהתרחשו בעבר. כשאדם רוצה לרמות, העובדה שהצהרת ההון שלו נחשפת לעיני כל, לא בהכרח תפריע לו לרמות".

אבל יש גם דעות אחרות, ואלה הרואות בחיוב את הדרישה מנבחרי ציבור בכירים לחשוף את הצהרת ההון שלהם. "צריך לדמיין מאזניים שבצד אחד שלהם יש את הזכות לפרטיות ובצד השני את זכות הציבור לדעת", אומר מומחה למשפט מנהלי שביקש להישאר בעילום שם. "וככל שנבחר הציבור בכיר יותר, כך המאזניים האלה נוטות יותר לצד של זכות הציבור לדעת".

לדבריו, הצהרות הון חשובות גם כדי לדעת כיצד התעשרו נבחרי הציבור בעודם מכהנים. "אותי מעניין מאוד לדעת מה הצהרות ההון של אנשים שהיו בכנסת ב-12 שנה האחרונות. ולא רק הם. מה קרה לאפי נוה מאז שנהיה ראש לשכת עורכי הדין? ראוי לפרסם את זה. מתעוררים סימני שאלה כשנבחר ציבור נכנס לכנסת – ויוצא ממנה כשהוא עשיר מאוד, מבלי שקיבל ירושה".

שאלה נוספת, לא פחות מרכזית, עולה בהקשר של תפקוד שומרי הסף במצב הקיים. "המוסד שאמון על כך ועוסק בזה הוא מבקר המדינה, ולעתים הוא כושל בכך", אומר בכיר לשעבר ברשות האכיפה.

"ייתכן שהמבקר כן שאל שאלות, וככל הנראה לא קיבל תשובות. ויכול להיות שכמו שמרחו אחרים שחקרו את ראש הממשלה במהלך השנים, כך מרחו גם את המבקר, ולכן הוא לא הצליח למלא את תפקידו בצורה מיומנת וטובה, ואנו מתוודעים רק עכשיו לתנועות הכספיות, שמעוררות סימני שאלה".

אותו גורם מתנגד לפרסום הצהרות הון וטוען ששומר הסף צריך לעשות את הבדיקה עבור הציבור: "יש מתח בין הזכות לפרטיות לאינטרס של הציבור לוודא שתנועות ההון של עובד הציבור ונבחר הציבור הן כאלה שלא מעוררים קושי בתחום ניגוד העניינים. לכן מטילים מטעמו של הציבור מפקח על ההון והתנועה, על התקבולים וההוצאות, ועל כל אותן תנועות הון שיכולות לעורר סימני שאלה".

אולי פרסום ההצהרות בציבור ירתיעו את נבחרי הציבור יותר?

"יכול להיות שהן ירתיעו את נבחרי הציבור, אבל אז יכול להיות שהמוטיבציה לשירות ציבורי תרד. ייתכן שאדם ששוקל ללכת לשירות הציבורי, או לכנסת לא מעוניין לחשוף את הכל, למשל בענייני רכוש. לפעמים יש שאלות רגישות של חלוקת רכוש בתוך משפחות, ולפעמים אין הצדקה לחשיפה ציבורית".

אפשר להיות מרוצים מהטיפול של המבקר במניות נתניהו?

"בדרך כלל כדאי לסמוך על שומרי הסף והמבקרים ולעתים הם כושלים. לעתים באשמתם וחוסר אחריות מצדם ולעתים לא באשמתם. בפרשה הזו ניתן היה לעשות עבודה יותר טובה כדי שנקבל תמונה מהימנה בזמן".

אחזקת המניות עוברת עכשיו למגרש של הפרקליטות, שאמורה לקבל ממשרד המבקר את התכתובות שלו עם נתניהו בעניין הזה. החשש הוא שלאורך השנים, הדיווחים של נתניהו למבקר המדינה לא תיארו באופן אמיתי את קשריו עם בן דודו האמריקאי, וזאת כדי לטשטש ניגודי עניינים שהיו עלולים להיווצר בשל כך. אלא שכעת, גם אם יימצא פגם בהתנהלות של ראש הממשלה, ייתכן שתחול התיישנות על העבירה. את זה ניתן היה למנוע באמצעות חשיפת האחזקה לבחינה ציבורית בזמן אמת.

תגובות

משרד מבקר המדינה: ״מבקר המדינה ממונה על בדיקת הצהרותיהם של ראש הממשלה, השרים וסגני השרים בלבד ולא של כל נבחרי הציבור. בניגוד למקובל במגזרים אחרים של נבחרי ציבור (ח״כים ונבחרי ציבור בשלטון המקומי), מבקר המדינה מבצע בדיקה של תוכן ההצהרות מדי שנה, גם בהקשר של איתור זיקות וניגודי עניינים.

"אם עולה חשש לקיומו של ניגוד עניינים, מועבר הנושא לבדיקתו של היועץ המשפטי לממשלה, בהתאם לסעיף 7 לכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים. היה ויש צורך להסדיר את ניגוד העניינים הדבר נעשה על ידי היועמ"ש לממשלה. עם זאת, החל מהממשלה ה-33, יזם מבקר המדינה דיווח אקטיבי ומראש על זיקות אפשריות, ודרש מהשרים למלא שאלון לאיתור חשש לניגוד עניינים.

"אשר לתוכן ההצהרות – סעיף 11ב' לכללים קובע כי לא ניתן למסור מידע אודות דיווחים שמוסרים שרים ללא קבלת הסכמה מפורשת מהם. יצויין כי העובדה שסוגיית המניות הובאה לפתחה של הוועדה למתן היתרים, היא עדות לאפקטיביות הבדיקות שנעשות במשרד מבקר המדינה ביחס להצהרות ההון. מבקר המדינה תומך בשקיפות ופועל לקדם אותה. אך הנושא מסור לממשלה בלבד.

דובר הכנסת: "בהתאם לחוק ולכללי האתיקה, חברי הכנסת מחויבים בהגשת הצהרת הון כאשר הם מתחילים לכהן כחברי הכנסת, לאחר סיום הכהונה, וכל אימת שחל שינוי משמעותי בתוכן ההצהרה. הצהרת הון מוגשת לוועדת האתיקה ונשמרת בכספת מבלי שהיא נפתחת. פתיחת ההצהרה נעשית רק לפי בקשת חבר הכנסת או לפי צו של בית משפט.

"ככלל, על חברי הכנסת להימנע מלפעול בניגוד עניינים. עם זאת, בהתחשב בכך שחברי הכנסת עוסקים בכל ענייני המדינה ומצויים בניגוד עניינים מובנה ביחס לעניינים הנדונים בכנסת, לאור העובדה שבמליאת הכנסת לא ניתן להחליף חבר כנסת, וכן נוכח העובדה שהחלטות הכנסת אינן מתקבלות על ידי אדם אחד, אלא על ידי מוסדות הכנסת (הוועדות והמליאה),  חלים לגביהם כללי ניגוד עניינים מיוחדים בהתאם לכללי האתיקה ולהחלטות ועדת האתיקה.

״לפיכך, עם תחילת כהונתם בכנסת, מנחה היועץ המשפטי לכנסת את חברי הכנסת בכל הנוגע לאיסור בדבר ניגוד עניינים, ובמידת הצורך עורך עבורם הסדרים שנועדו לצמצם או למנוע את ניגוד העניינים. ככל שבמהלך הכהונה מתעוררות שאלות בעניין זה, ועדת האתיקה והיועץ המשפטי של הכנסת בוחנים את העניין ומנחים את חבר הכנסת בהתאם".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,808 מילים. מחכים לתגובתך.

2019-1937 הלך לעולמו מבקר המדינה לשעבר מיכה לינדנשטראוס

לינדנשטראוס, שכיהן כשופט במשך שלושה עשורים, מת בגיל 82 ● היה בעבר נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה וכיהן כמבקר המדינה בין 2005 ל-2012 ● על תפקידו כמבקר, זכה באות אביר איכות השלטון

מיכה לינדנשטראוס ב-2011 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מרים אלסטר/פלאש90
מיכה לינדנשטראוס ב-2011

מבקר המדינה לשעבר, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, מת היום (חמישי) בגיל 82. לינדנשטראוס כיהן בתפקיד המבקר ונציב תלונות הציבור בשנים 2005 עד 2012 וזכה לתהודה ציבורית רבה, כשהפך את המוסד השמרני והממסדי לגוף לעומתי ונשכני שאינו חושש להתעמת עם בכירי מוסדות השלטון. הלוויה תתקיים מחר ב-12:30 בבית העלמין שדה יהושע (כפר סמיר) בחיפה.

לינדנשטראוס נולד בברלין ב-1937 ועלה לארץ בגיל שנתיים. אמו היתה לבורנטית ואביו עורך דין. המשפחה חיה בתל אביב ולאחר מכן עברה לחיפה, שם למד לינדנשטראוס בגמנסיה ביאליק. בצעירותו שיחק כדורגל כשוער בהפועל ירושלים ובשנות ה-60 כתב סיפורי פרוזה ופירסם אחדים מהם במעריב. בנוסף, פירסם ספרי פרוזה, "משפט שבלב" ו"שלושה צעירים באפור".

לינדנשטראוס למד משפטים באוניברסיטה העברית וסיים בתואר מוסמך ב-1965. בעת לימודיו שימש כדובר מועצת פועלי ירושלים. בצה"ל שרת בצבא הקבע כיועץ משפטי של צה"ל בשכם, ג'נין וטול כרם בשנים 1965 – 1970 ולאחר מכן במילואים כשופט בדרגת אל"מ. במותו היה נשוי ואב לשלוש בנות.

לינדנשטראוס כיהן כשופט 33 שנים ובין היתר היה שופט תעבורה בחיפה (1972), שופט מחוזי בחיפה, (1981) ולבסוף מונה לנשיא המחוזי בחיפה, (1999) במהלך כהונתו היה אב בית הדין בהרכבים פליליים ובערעורים על ערכאות נמוכות יותר.

כאמור, לינדנשטראוס סיים ב-2012 שבע שנים סוערות כמבקר המדינה, בהן עסק בפרשיות שחיתות גדולות ולא היסס להתעמת עם נבחרי ציבור בכירים. כך למשל, פירסם ב-2007 דו"ח על תפקודו של אהוד אולמרט כאחראי על מרכז ההשקעות, בהיותו שר התמ"ת. לינדנשטראוס בדק הטבות שניתנו למקורבים לאולמרט, שבעת פרסום הדו"ח כבר כיהן כראש הממשלה. בנוסף, לינדנשטראוס מתח ביקורת קשה על תפקוד השרים יובל שטייניץ ואלי ישי בהקשר לשריפה בכרמל ובפרשת הרפז המליץ ליועמ"ש על פתיחה בחקירה.

בהודעת משרד המבקר מהיום, נכתב כי לינדנשטראוס היה מהמבקרים המשפיעים ביותר וייזכר כלוחם ללא חת בשחיתות ולמען טוהר המידות

המבקר הנוכחי הוא השופט בדימוס יוסף שפירא. בהודעת משרד המבקר מהיום, נכתב כי לינדנשטראוס היה מהמבקרים המשפיעים ביותר וייזכר כלוחם ללא חת בשחיתות ולמען טוהר המידות.

"לינדנשטראוס היה אדם חם ואוהב אנשים. קיבל את כולם בחיוך, והיה טוב לשבת איתו בדיונים, נתן לכל אחד לדבר, החל מאיש הביקורת הקטן ועד למנהלי החטיבות, וזה בניגוד לדימוי שלו כבולדוג, פנתר טורף", אומר עליו מאיר גלבוע, שכיהן כיועץ מיוחד לשחיתות במשרד המבקר בשנים 2008 עד 2010.

גלבוע מוסיף כי לינדנשטראוס "חרט על הדגל את המאבק בשחיתות. לא חידש הרבה לעומת קודמיו בתפקיד המבקר, אליעזר גולדברג ומרים בן פורת גם נאבקו בשחיתות, במינויים פוליטיים ובקניית שלטון בכסף. אלא שלינדנשטראוס המשיך את זה ביתר שאת והפך את עצמו למטרה לחיצי ביקורת קשים, חטף אש מכל הצדדים – גם בתוך המשרד וגם מבחוץ. היו במשרד כאלה שאמרו, 'אנחנו לא משטרה, לא אמורים לבדוק שחיתות, אלא לבדוק מנהל תקין'."

לדבריו, לינדנשטראוס לא זנח את נושא המנהל התקין: "זה הלחם והחמאה של מוסד המבקר. הוא פרסם דו"ח על טקס יום עצמאות של אהוד ברק כשר הבטחון. זו דוגמה למשהו קטן שהיה בו היבט צורם של יעילות וחסכון. והוא עשה גם את הדברים הגדולים יותר. שיעור זעום מדו"חות הביקורת הופכים לחקירות פליליות, אבל הוא עשה את זה בלי פחד".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 466 מילים. מחכים לתגובתך.

נתניהו (עדיין) לא מתכונן לשימוע

לפי דיווח של חדשות 12, סנגוריו של ראש הממשלה עדיין לא הגיעו לאסוף את חומרי החקירה בעניינו, למרות שהם עומדים לרשותם כבר 12 יום

בנימין ושרה נתניהו בליל הבחירות (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)
יונתן סינדל / פלאש 90
בנימין ושרה נתניהו בליל הבחירות. עדיין לא מוכן לשימוע

פרקליטי ראש הממשלה בנימין נתניהו עדיין לא אספו את חומרי החקירה בעניינו, כך לפי דיווח של חדשות 12. חומרי החקירה הועמדו לרשות סנגוריו של ראש הממשלה לאחר הבחירות אולם עברו כבר 12 יום והם עדיין לא נאספו. חומרי החקירה דרושים לסנגורים על מנת שיוכלו להתכונן כראוי לשימוע שאמור להיערך לנתניהו ב-10 ליולי, בדיוק שלושה חודשים אחרי הבחירות.

לשם השוואה, הסנגורים של חשודים אחרים כמו נוני מוזס, כן אספו את החומרים בעניינו. לפי הדיווח, גורמים במשרד המשפטים הבהירו כי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט נחוש לקיים את השימוע לראש הממשלה במועד שנקבע מראש.

נתניהו יכול לוותר על השימוע, ובמקרה כזה הוא יוכל להשאיר את הקלפים קרוב לחזה, כלומר לא לחשוף בפני התביעה את טיעוני ההגנה שלו. אחת האפשרויות היא, שעורכי דינו של נתניהו לא הגיעו לאסוף את החומרים בעניינו בגלל שעדיין לא קיבלו את שכרם. צוות ההגנה של נתניהו כולל את עורכי הדין עמית חדד, נבות תל צור, טל שפירא ופנחס רובין.

בהקשר זה יצויין, שנתניהו לא חידש את הבקשה לועדת ההיתרים של מבקר המדינה, לקבל מימון חיצוני להגנתו. ועדת ההיתרים דחתה את הבקשה של נתניהו לקבל מימון מבן דודו האמריקאי נתן מיליקובסקי. ראש הממשלה צפוי לעמוד לדין בכפוף לשימוע בשלוש פרשות שונות, שכוללות שוחד, מרמה והפרת אמונים.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 194 מילים. מחכים לתגובתך.
סגירה