נושא
מערכת הבריאות

הנחיית משרד הבריאות: עדיפות נמוכה לבדיקות קורונה לרופאים ולצוותים

פרסום ראשון מסמך חדש של משרד הבריאות מנחה את אנשי מערכת הבריאות כיצד לתעדף את ביצוע בדיקות הקורונה ● במפתיע, עובדי בתי חולים ובתי אבות שהתגלו אצלם חום ושיעול מופיעים בתחתית סדר העדיפויות, מבין הקבוצות באוכלוסייה שאותן מומלץ לבדוק ● מהמסמך עולה שעד כה כלל לא הייתה המלצה לבדוק עובדי צוות עם תסמינים

משרד הבריאות נותן עדיפות נמוכה לבדיקות קורונה בקרב צוותים רפואיים ביחס לקבוצות אחרות בסיכון, כך עולה ממסמך של הצוות המייעץ למדיניות איתור חולי קורונה של משרד הבריאות שיצא אתמול (יום ב') והגיע לידי זמן ישראל.

במסמך שהוציאה פרופ׳ סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור, מפורטות ההמלצות המעודכנות של הצוות היועץ למדיניות איתור חולים בנגיף הקורונה. המסמך מפרט את האוכלוסיות שיש עדיפות גבוהה לבדוק אותן, לפי דירוג. מדובר בעדכון של המדיניות שהייתה נהוגה עד עכשיו.

המסמך מפרט: "התוויות מוצעות לפי עדיפויות, מגבוהה לנמוכה", בבדיקה, לפי הדירוג הבא: "1.  בעלי חום, שיעול או קושי בנשימה השבים מחו"ל. 2. בעלי חום, שיעול או קושי בנשימה שהיו במגע עם חולים מאומתים".

בתוך הקבוצה השנייה יש דירוג פנימי שמעניק עדיפות ל"אוכלוסיות צפופות", "אוכלוסיות בסיכון לפתח מחלה עם הסתמנות קלינית קשה", "עובדים בקשר עם אוכלוסיות בסיכון" ו"עובדים חיוניים".

במקום השלישי – מעל הרופאים והאחיות שכבר יש להם חום ושיעול – נמצאים "אנשים חסרי תסמינים השבים מחו"ל ממדינות ואזורים עם תחלואה נרחבת".

במקום הרביעי נמצאים "בעלי חום, שיעול וקשיים בנשימה שגרים או עובדים במסגרות סגורות, שבהן נתגלתה תחלואה בקורונה, כגון בתי אבות, בתי חולים, בתי כלא ואתרי מחיה צפופים".

הנחיות משרד הבריאות לביצוע בדיקות להימצאות נגיף הקורונה
הנחיות משרד הבריאות לביצוע בדיקות להימצאות נגיף הקורונה

רק במקום החמישי נמצאים "בעלי חום, שיעול וקשיי נשימה בקרב עובדי בתי חולים, בתי אבות ומוסדות סיעודיים, הנושאים בתפקיד טיפולי הכולל מגע הדוק מתמשך עם קבוצות חולים נרחבות".

מהמסמך עולה עוד שעד כה כלל לא הייתה המלצה לתעדוף בדיקה של אנשי צוותים רפואיים עם תסמינים. לפי המסמך, עובדי בתי החולים ובתי האבות הוספו לטבלת הנבדקים כעת, ולפני כן לא נמצאו ברשימת האוכלוסיות המועדפות.

הפרדה בין שני סוגי בדיקות

המסמך מתייחס גם לבדיקות בכלל האוכלוסייה, מחלק אותן לשתיים – בדיקות שנותרו לאיתור נשאים וחולים בקורונה ובידודם, ובדיקות ניטור לקבלת תמונת מצב להימצאות והתפשטות הנגיף – וקובע שיש להפריד בין שני סוגי הבדיקות.

לפי המסמך, רופאים ואנשי צוותים בבתי אבות עם תסמינים של חום ושיעול,  נמצאו בעדיפות לבדיקה במקום החמישי, למרות הסיכון העצום שקיים בהדבקה של צוותים רפואיים. רק לפני כשבועיים נשלחו עשרות אנשי צוות באיכילוב לבידוד בעקבות הידבקות רופאים בקורונה, ומחלקות בבית החולים הושבתו.

עד כה לא התקבלה תגובת משרד הבריאות.

הנחיות משרד הבריאות לביצוע בדיקות להימצאות נגיף הקורונה
הנחיות משרד הבריאות לביצוע בדיקות להימצאות נגיף הקורונה
עוד 321 מילים

בחזרה לעתיד "במקום 4,200 מיטות שחפת, יש רק 800"

ההיסטוריה חוזרת על עצמה? ● ב-1949, מנכ"ל משרד הבריאות היה מודאג מהתפשטות השחפת במדינה הצעירה, והתריע על-כך בפני ראש הממשלה ● "מצב העניינים הגיע לדרגה כזאת, שנאלץ אני להעיר את תשומת לבך לבעיה חמורה זו ולבקש את עזרתך" ● למרות האזהרות החריפות, זה לקח כמעט עשור עד שהמדינה השתלטה על המגפה

עוד 1,516 מילים

קצת חדשות טובות: 87% מהמאובחנים בארץ נדבקו בחו"ל או מחולה ידוע

בדיקת זמן ישראל 87% מהישראלים שאובחנו כחולי קורונה נדבקו בחו"ל או מחולה ידוע בארץ ● כלומר, גם המאובחנים וגם מי שהדביק אותם כבר נמצאו בבידוד ● מדען שווייצרי: "הנתון הזה הוא סימן טוב לגבי המצב בישראל" ● "באירופה לא התבצע מעקב אחרי החולים, ולכן איש לא יודע היכן אנשים נדבקו - ומי שהדביק אותם ממשיך להדביק אחרים"

עוד 860 מילים

במערכת הבריאות נערכים לגיוס כלל הצוותים הרפואיים ובתי החולים הפרטיים לטיפול בגל השני של חולי הקורונה ● אבל בינתיים, המחלקות בבתי החולים הציבוריים מתרוקנות מחולים ומאנשי צוות - והפעילות האלקטיבית בבתי החולים הפרטיים נמשכת כרגיל ● "עכשיו העשירים ירוצו לאסותא והעניים יישארו בבית" ● בדיקת זמן ישראל

עוד 1,154 מילים

דגל שחור מעל הדמוקרטיה

נתניהו והליכוד מסרבים לקבל את תוצאות הבחירות, ובחסות משבר הקורונה הופכים את ישראל לאוטוקרטיה ● הנסיון למנוע מהכנסת להתכנס ולפקח על פעילותה של ממשלת מעבר הוא סכנה של ממש לעתיד הדמוקרטיה ● ובכל יום שעובר, ללא פיקוח הרשות המחוקקת והרשות השופטת על השליט היחיד, מתרגל עוד פלח מהציבור הישראלי למצב החריג והמדאיג הזה ● פרשנות

עוד 714 מילים

אפידמיולוג: "תעבירו את החולים הקלים הביתה כדי למנוע קריסה"

בעקבות הידבקותם של רופאים בקורונה, שליחתם של עשרות אנשי צוות לבידוד וסגירת מחלקות באיכילוב, מתאר האפידמיולוג והמומחה לניהול בריאות, פרופ׳ נדב דוידוביץ', את הדינמיקה שעלולה להביא בתי חולים לקריסה וכיצד למנוע אותה ● "המערכות הוזנחו שנים, נוכחות חולי הקורונה הקלים מעמיסה עליהן"

עוד 971 מילים

עבור הקשישים, הבידוד קשה כמו מגפה

מגפת הקורונה קשישים מתמודדים בימים אלה עם בעיות מיוחדות, כמו חוסר נגישות לטיפולים רפואיים ולתרופות, ובעיקר בדידות ● חלק לא מרוצים מהמדיניות שמיועדת להגן על חייהם ● חולה כרונית בבידוד: "חיכיתי כמעט יממה לתרופה, כאילו שהבידוד יותר חשוב מהחיים שלי" ● פנסיונרית בדיור מוגן: "זה לא סביר שלא יתנו לנו להיפגש עם אנשים" ● ויש גם כאלה שהמשיכו להגיע מדי יום לעבודה

ל', בת 72 ממרכז הארץ, נמצאת בבידוד. הילד היחיד והנכדים שלה מתגוררים בחו"ל, ואין לה קרובים וחברים באזור, לפחות לא כאלה שיכולים ומוכנים להגיע ולעזור. "אני לבד", היא אומרת בפשטות. כמו לרבים אחרים שנמצאים בבידוד, יש לה בעיה: היא חולה במחלה שאינה קורונה, והנחיות בידוד הבית לא מבהירות כיצד ניתן להבטיח לה את הטיפול הרפואי שהיא זקוקה לו.

המחלה הכרונית של ל' מחייבת אותה ליטול תרופה שאותה היא מקבלת מדי שבוע. "היה לי מרשם לתרופה, יש לי מרשמים כמה שבועות מראש, אבל אי אפשר ללכת לבית המרקחת לקנות אותה בגלל הבידוד", היא מספרת.

"שאלתי בבית המרקחת, והם אמרו שהם יכולים לשלוח שליח עם התרופה, אבל הם זקוקים למרשם. שאלתי אם השליח יכול לבוא פעמיים, כשבפעם הראשונה הוא ייקח את המרשם, אבל השליח לא הסכים. שליח עם כפפות פחד מהדף שנגעתי בו.

"שאלתי בקופת חולים והם אמרו שהם לא אחראים להביא לי תרופה הביתה. התקשרתי למד"א, והם היו מאוד נחמדים ואמרו שהם עמוסים ולא יכולים לשלוח אנשים להביא תרופות, אבל ינסו לעזור. אחד החבר'ה במד"א לקח על עצמו למצוא מישהו שיביא לי את התרופה. אבל מד"א באמת מאוד עמוסים ולא היה לו זמן.

"למחרת בבוקר הבחור ממד"א דיבר עם איזה חבר שלו שעובד בעירייה, שפשוט בא אליי הביתה, לקח את המרשם מתחת לדלת, הלך לבית המרקחת והביא את התרופה. חיכיתי כמעט יממה לתרופה שאני חייבת.

"אני מבינה שאנשים מפחדים, אבל החיים שלי לא חשובים? ומה יקרה אם מישהו אחר לא תהיה לו סבלנות לחכות והוא פשוט יצא מהבית וייגש לבית המרקחת?".

"אני מבינה שאנשים מפחדים, אבל החיים שלי לא חשובים? ומה יקרה אם מישהו אחר לא תהיה לו סבלנות לחכות והוא פשוט יצא מהבית וייגש לבית המרקחת?"

ל' ביקשה שלא לפרסם שום פרטים מזהים שלה פרט לאלה שמופיעים בכתבה, כולל שם העיר שבה היא גרה. "אם זה היחס לאנשים, אני לא רוצה שהשכנים שלי ידעו שאני בבידוד", היא אומרת.

משרד הבריאות לא התווה מדיניות ברורה לטיפול בבעיות רפואיות של אנשים בבידוד בית, והפתרון מתגלגל לפתחם של מד"א וקופות החולים. מד"א מפנה לבתי חולים מבודדי בית שזקוקים לטיפול דחוף. הקופות מטפלות בחלק מהצרכים האחרים באמצעות ביקור רופאים, רפואה וירטואלית וקבלת חולים מבודדים במתחמים שמיועדים לכך.

מדובר בבעיה שמאפיינת בעיקר את האוכלוסייה המבוגרת. לרוב הצעירים ובני גיל הביניים יש משפחה וחברים ומישהו יעשה עבורם את השליחות הזאת. צעירים מחוברים לטכנולוגיה, וצעיר במצבה של ל' היה מצלם את המרשם או סורק אותו ומתעקש שבית המרקחת יסתפק במרשם מצולם לאור המצב. יש אינספור קבוצות פייסבוק ווטסאפ שבהן נפתרות בעיות כאלה על בסיס יומיומי.

אבל למבוגרים וקשישים יש פחות נגישות לטכנולוגיה, פחות חברים, ובכלל פחות אפשרויות להתמודד עם המציאות המורכבת שיצרה מגיפת הקורונה, גם למבודדי הבית וגם לאלה שאינם נמצאים בבידוד אך ההוראות מפרידות ביניהם יותר ויותר.

המועדונים נסגרו, הקשישים נשארו לבד

"אוכלוסיית האזרחים הוותיקים היא אוכלוסייה עם קשיי נגישות גדולים גם בשגרה, וכעת הקשיים האלה נעשים גדולים יותר ויותר", אומרת לזמן ישראל יעל אלוני, הממונה על הטיפול באזרחים הוותיקים במחוז צפון של משרד הרווחה.

יעל אלוני, משרד הרווחה (צילום: צילום באדיבות המרואיינת)
יעל אלוני, משרד הרווחה (צילום: צילום באדיבות המרואיינת)

"יש קשישים שזקוקים לשירותי הרווחה אפילו כדי שתהיה להם איזושהי חברה. יש קשישים שהגיעו עד עכשיו מדי יום למועדונים, ושם הם ישבו יחד שעות ארוכות ושוחחו, וגם קיבלו ארוחה חמה. עכשיו המועדונים האלה סגורים.

"אנחנו מביאים לבתים שלהם את הארוחות, מטלפנים ומשוחחים איתם על בסיס יומיומי, מסבירים להם את המצב, זמינים לשיחות שלהם ומקשיבים להם".

אבל הם כבר לא יכולים להיפגש אלה עם אלה, לראות אנשים, להיות בסיטואציה חברתית. אתם איתם באופן וירטואלי, אבל למעשה הם לבד.
"נכון. זה קשה מאוד".

 איך הם מגיבים לכך?
"יש כאלה שמגיבים בכעס נוראי. מה פתאום שיגידו לנו לא לבוא? מי אתם בכלל שתכריחו אותנו להיות לבד? מה אכפת לכם עם מי אני נפגש? למה הם מחליטים בשבילי? ויש כאלה שמגיבים בכאב, ואומרים, אין מי שיפתח לי שום דלת, אני לבד. יש כאלה שמודעים לזכויות שלהם ומתווכחים, אומרים ששוללים מהם זכויות. ויש כאלה שלא אומרים כלום, שלא מבטאים רגשות, והמצב שלהם הכי מדאיג בעיניי".

המטרה של כל התקנות האלה היא לשמור על בריאות וחיי אדם, במיוחד שלהם. אבל אם הם לא חוששים, ומעדיפים לקחת סיכון קטן כדי למלא את הצורך העמוק במפגש אנושי, למה למדינה יש זכות לשלול אותו מהם?
"אני עובדת מדינה ולא יכולה לדבר על ההוראות. אני כן יכולה להגיד לך שבה-בעת, יש קשישים שמאוד מאוד חרדים לבריאות שלהם. הם מבינים שההוראות האלה נועדו לשמור עליהם וחשוב להם שהן יישמרו בקפדנות. הם מבקשים מהילדים שלהם שלא יבואו לבקר ושלא ינג'סו להם שהם רוצים לבוא".

בישראל יש כמיליון אזרחים ותיקים. הם מתחלקים לכ-300 אלף אנשים שנמצאים בטיפולם של שירותי הרווחה, מספר לא ידוע של כמה מאות אלפים שחיים בבתי אבות, ואוכלוסייה שלישית שחיה בלא מסגרת תומכת.

לדברי אלוני: "האוכלוסייה שהכי מדאיגה אותי כרגע היא דווקא לא האוכלוסייה של האזרחים הקשישים שנמצאת בטיפול שלנו, אלא זאת שבלי שום מסגרת. אנשים שרגילים לחיים עצמאיים, ופתאום נתקלים במצבים של חוסר אונים, כמו בידוד בית שלא מאפשר להם לקנות אוכל או תרופות, מקומות בילוי ומפגש שנסגרים, איסור לבקר את חבריהם בבתי האבות וסירוב של ילדיהם לבקר אותם, ותחושה כללית של בדידות".

"האוכלוסייה שהכי מדאיגה אותי היא דווקא לא האוכלוסייה של האזרחים הקשישים שנמצאת בטיפולנו, אלא זאת שבלי שום מסגרת. אנשים שרגילים לחיים עצמאיים, ופתאום נתקלים במצבים של חוסר אונים״

"חשוב לי להדגיש שאנחנו בשירותי הרווחה כיום מהווים כתובת גם לאוכלוסייה שלא נמצאת בטיפול השוטף שלנו, ושקשישים עצמאיים שנמצאים במצוקה, אם זה בגלל שהם בבידוד ולא יכולים לקנות דברים או להגיע לרופא, ולא יודעים איך לגשת לכל הסבך הביורוקרטי שנוצר כעת, מוזמנים להתקשר אלינו למוקד 118, אנחנו שם".

"ההיסטריה מוגזמת"

גם האוכלוסייה המבוססת יותר של קשישים בבתי האבות, נכנסה בימים האחרונים לבידוד כמעט מלא, ולא כל הקשישים, בלשון המעטה, מרוצים מכך.

"לא רק שהפסיקו לנו את הביקורים ואני לא יכולה לארח את המשפחה שלי בבית שלי, גם הפסיקו לנו את כל הפעילויות החברתיות", סיפרה אביב צח, אישה בת 84 שחיה בדיור מוגן של רשת "משען" בתל אביב, בשיחה שערכנו איתה עוד לפני הנחיות הבידוד הכולל שפורסמו אתמול.

"אני בוועד של בית האבות, וכשביטלו את כל הפעילויות עם מדריכים מבחוץ, אמרתי, אנחנו משלמים על כל הפעילויות האלה, והצלחתי להילחם על זה שישאירו כמה דברים שמעבירים עובדי משען, כמו חוג שיעור שחייה ומישהו שמלמד ריקמה. אבל רוב הזמן, במקום להיות פעילים ולעשות דברים ולפגוש אחד את השני, אנשים כאן סגורים בדירות שלהם.

"עד עכשיו כשבאו קרובי משפחה יצאנו החוצה לפגוש אותם, עכשיו אני שומעת שגם את זה רוצים לבטל ושלא נוכל לפגוש אותם בכלל. זה מוגזם לגמרי".

"זה לא סביר שלא ייתנו לנו לצאת. האוכל כאן במסעדה של בית האבות לא טעים ואני לא אוכלת ממנו, אני יוצאת לקנות אוכל בחוץ. אבל עכשיו גם לא מגישים את האוכל לשולחן, אלא בקופסאות שאנשים לוקחים הביתה, אז אי אפשר בכלל לבחור. אז איך אני אצא לקנות לי אוכל?"

"זה לא סביר שלא ייתנו לנו לצאת. האוכל כאן במסעדה של בית האבות לא טעים ואני יוצאת לקנות אוכל בחוץ. אבל עכשיו גם לא מגישים את האוכל לשולחן, אלא בקופסאות שאנשים לוקחים הביתה, אז אי אפשר לבחור״

כל תקנות הבידוד הללו נועדו למנוע התפשטות של מגיפה שפוגעת במיוחד בקשישים ושהם חלק גדול ממי שמתים ממנה. את לא מפחדת שהמגיפה תתפשט? את לא רוצה בתקנות שנועדו להגן עלייך?

"אני לא מפחדת משום דבר, וחושבת שההיסטריה מוגזמת לגמרי. לרוב הקשישים יש ערימה של מחלות, ומי שמתים מקורונה הם בדרך כלל אלה שיש להם מחלות גם ככה. אם הם לא ימותו מקורונה הם ימותו ממשהו אחר".

סימה פולק (צילום: באדיבות המרואיינת)
סימה פולק (צילום: באדיבות המרואיינת)

"ומה שהכי מדאיג אותי זה לא המצב שלנו, המבוגרים, אלא המצב של הצעירים. הנכדה שלי עבדה בשלוש עבודות, כמלצרית ובתחום החינוך. עכשיו המסעדות סגורות, החינוך סגור, והיא נשארה ללא שכר. ממה כל הצעירים האלה שעובדים כל כך קשה כדי להתפרנס יחיו? צריך לפחות לפצות אותם! אבל אין לנו שום השפעה על מה שקורה".

יש גם אוכלוסייה רביעית, קטנה יחסית, של אזרחים ותיקים – אלה שממשיכים לעבוד ולחיות "כמו צעירים". רבים מהפנסיונרים העובדים המשיכו לעבוד גם אחרי התפרצות הקורונה, וגם השבוע במקרים שבהם מקום העבודה שלהם המשיך לתפקד, ולא חוששים להידבק במגיפה.

זאב לשם לוגסי (צילום: יהודה שגב)
זאב לשם לוגסי (צילום: יהודה שגב)

זאב לשם, שותף בחברת "לגאסי סניור סולושנס" להשמת פנסיונרים אקדמאים והחזרתם לשוק התעסוקה, אומר: "אין ירידה במספר קורות החיים של פנסיונרים שמגיעים אלינו".

לדברי לשם: "בהלת הקורונה אינה פוסחת אומנם על הפנסיונרים, אבל נסיון החיים של רבים מהם נותן להם לבחון את המצב בפרופורציה, ואפילו בהומור. אני שומע משפטים  כמו 'היום זה קורונה, מחר זה התקף לב ומחרתיים – שבץ'. אני חושב שבקרב הפנסיונרים העובדים הרצון לעבוד ולתרום מהידע שצברו חזק מהחששות, והתחושה ש'צריכים אותי', יוצרת חיוניות שמורידה את מפלס החשש".

סימה פולק, בת 70, עובדת כאחות בחדר הניתוח של המרכז הרפואי הרצליה מדיקל סנטר. היא ממשיכה להגיע לעבודתה גם בזמן מגיפת הקורונה. "אני הולכת בשמחה לעבודה וממש לא פוחדת", היא אומרת. ״אני עובדת כאחות כבר הרבה שנים ולא זוכרת אירוע כמו הקורונה. אבל אני רוצה להמשיך לחיות ולעבוד, לא לשבת ולפחד. ורוצה את המפגש האנושי עם הפציינטים".

"אתמול הייתי בחדר ניתוח, בניתוח של ילד קטן. באתי למשמרת ולבשתי מסיכה. אבל כשישבתי עם ההורים של הילד בזמן הניתוח הורדתי את המסיכה. רציתי שהם יראו את החיוך שלי. שישמח אותם".

מבית המרקחת של ל', שלבקשתה אנו לא חושפים את פרטיו, נמסר: "אנו מתנצלים על ההתנהלות שלנו. להבא, נדאג לקבל מלקוחות בבידוד בית מרשמים מצולמים באמצעים אלקטרוניים או לשלוח שליח שייקח את המרשם מביתם".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה לטענותיה של ל': "מי שנדרש לטיפול רפואי שלא ניתן לדחותו יכול לקבלו תוך שמירה על הוראות הבידוד".

עוד 1,441 מילים

אישה בבידוד שחיה בגפה התקשרה למד"א ושאלה האם היא יכולה להוציא את הכלב לסיבוב, כדי שלא יהפוך את ביתה למפגע תברואתי ● במשרד הבריאות לא חשבו על תרחיש כזה, אבל אישרו לה באופן לא רשמי להוציא את הכלב מאוחר בלילה לרחוב צדדי ● גורם במד"א: "אנו פועלים לפי הנחיות משרד הבריאות, אך בנושאים רבים אין הנחיות"

מחלת הקורונה וההנחיה לעשרות אלפי ישראלים להישאר בבידוד בית, יוצרות מצבים לא צפויים שהרשויות מעולם לא נתקלו בהן, ולכן גם אין להם פתרונות רשמיים. מה עושה, למשל, אדם שחי בגפו עם כלבו ונמצא בבידוד בית?

"אישה התקשרה אלינו ואמרה, אני בבידוד בית, יש לי כלב, מה אני אמורה לעשות איתו? לשבת איתו 24/7 בבידוד ושהוא יעשה את הצרכים שלו בבית?", מספר גורם במד"א על שיחת טלפון שהתקבלה בסוף השבוע שעבר במוקד במרכז הארץ. "לא נתקלנו בשאלה הזאת קודם, ולא ידענו מה לענות לה".

במד"א בדקו את הנושא מול משרד הבריאות, והתברר כי שם לא חשבו על תרחיש כזה, ושאין נוהל לטיפול בו. אחרי בדיקה הם חזרו למד"א עם תשובה לא פורמלית שנמסרה לאישה: "את יכולה לצאת עם הכלב, אבל רק בלילה, בשעות מאוחרות, וברחובות כמה שיותר צדדיים, כדי לא להיות במגע עם אנשים".

"אישה התקשרה אלינו ואמרה, 'אני בבידוד בית, יש לי כלב, מה אני אמורה לעשות איתו? לשבת איתו 24/7 בבידוד ושהוא יעשה את הצרכים שלו בבית?'. לא ידענו מה לענות לה"

לדברי גורם במד"א, "אנו פועלים לפי הנחיות משרד הבריאות, אבל בהרבה מאוד דברים אין לו הנחיות או שההנחיות לא קבועות. לא בטוח שזה מה שהם היו אומרים לכל אחד. כמובן שרוב המקרים שאנחנו נתקלים בהם הם הרבה יותר מדאיגים מכלב, כמו מבודדי בית שיש להם מחלות שאינן קורונה, וצריכים בדיקות רפואיות, טיפול רפואי קבוע או תרופה".

קופות החולים מוצפות בפניות

במקביל, קופות החולים מוצפות בפניות מצד אנשים ששוהים בבידוד בית, סובלים ממחלות לב, מחלות קיבה ומחלות כרוניות, ונתקלים בבעיות רפואיות דחופות, שאין להן קשר לקורונה; וכן מצד מבודדי בית, שמוזמנים לבדיקות שתואמו מראש בקופות ובבתי החולים, ולא יודעים אם הם מורשים להגיע אליהן.

מבדיקת זמן ישראל עולה כי משרד הבריאות לא התווה מדיניות לטיפול במקרים הללו והפתרון מתגלגל, למעשה, לפתח הקופות. אתמול פורסם לראשונה בזמן ישראל שהקופות מקימות מרפאות חירום קטנות לטיפול פרטני במבודדי בית.

בכיר באחת הקופות אמר: "לא קיבלנו הנחיות ממשרד הבריאות. כל תלונות, שאלות וקריאות החולים מגיעות לרופאי הקופות והם מטפלים בכולן. בחלק מהמקרים אנו שולחים רופאים הביתה, ואחרים שולחים אמבולנס או מאפשרים למבוטח להגיע למרפאה ברכב פרטי, תוך שמירה על בידודו מחולים אחרים. אף מבוטח לא יישאר בבית כשהוא חולה וזקוק לטיפול דחוף מבלי לקבל אותו".

עד כה לא התקבלה תגובת משרד הבריאות. במד"א מסרו כי הם פועלים לפי הנחיות משרד הבריאות ומספקים פתרון לכל מבודד בית הזקוק לעזרה. 

וכך זה נראה בימי הסארס: אישה סינית מלטפת כלב ב-2003, ארכיון (צילום: AP Photo/Ng Han Guan)
וכך זה נראה בימי הסארס: אישה סינית מלטפת כלב ב-2003, ארכיון (צילום: AP Photo/Ng Han Guan)

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
תודה שכתבת על זה. אלה שם למעלה אולי קצת מנותקים מהמציאות, כי הם מנחיתים הוראות שלפעמים במציאות קשר ובלתי אפשרי להסתדר אתם, ולא נותנים עצות ותמיכה מה לעשות במקרים שונים.
עוד 367 מילים ו-1 תגובות

קופות החולים יקימו מרפאות למבודדי הקורונה

פרסום ראשון המרפאות שיקימו הקופות מיועדות לטיפול בצרכים רפואיים שוטפים של מבודדי הקורונה - שלא קשורים לחשד לנגיף ● הקמתן נובעת מהצורך לבודד את הפציינטים, מבלי לפגוע בטיפול השגרתי שניתן להם ● במקביל, פרופ' אבישי אליס, יו"ר איגוד הרופאים הפנימיים, אומר: "אם מספר הנדבקים ימשיך לעלות, נצטרך לשלוח את החולים הקלים הביתה"

ארבע קופות החולים – כללית, לאומית, מכבי ומאוחדת – עומדות להקים בימים הקרובים מרפאות ייעודיות מבודדות לשוהים בבידוד בית, כדי לטפל בבעיות הרפואיות השוטפות של המבודדים, שלא קשורות לקורונה. כך נודע לזמן ישראל.

קופות החולים מוצפות בפניות מצד לקוחות ששוהים בבידוד בית, למשל עקב מחלות לב, מחלות קיבה, ומחלות כרוניות, ונתקלים בבעיות רפואיות דחופות, שאין להן קשר לקורונה; וכן מצד מבודדי בית, שמוזמנים לבדיקות שתואמו מראש בקופות החולים ובבתי החולים, ואינם יודעים אם הם מורשים להגיע אליהן.

מבדיקת זמן ישראל עולה כי משרד הבריאות לא התווה מדיניות לטיפול במקרים הללו, כך שכרגע נראה כי בתי החולים מאמצים מדיניות מקומית לטיפול בחולים אלה. בית החולים הדסה עין כרם, למשל, הודיע אתמול שלא יקבל מבודדי בית או חולים ומבקרים שאמורים להיות בבידוד בית, וימננע מלהכניס אותם לשטחו.

בכיר באחת הקופות אמר: "לא קיבלנו שום הנחיות ממשרד הבריאות, ואנו מוצפים במאות פניות מהסוג הזה כל יום. תאורטית, לפי ההנחיות יכולנו להגיד להם 'תישארו בבית ותמותו', אבל אין לנו כוונה כזו, חלילה. כל התלונות, השאלות והקריאות של החולים מגיעות לרופאי קופות החולים והם מטפלים בכולן.

"בחלק מהמקרים אנחנו שולחים רופאים הביתה ובמקרים אחרים שולחים אמבולנס או מאפשרים למבוטח להגיע למרפאה ברכב פרטי, תוך שמירה על הבידוד שלו מחולים אחרים. מה שלא דחוף נדחה. אף מבוטח לא יישאר בבית כשהוא חולה וזקוק לטיפול דחוף מבלי לקבל טיפול.

"הנזק הכי גדול שלא נוכל למנוע למבודדי הבית הוא שהם יפסידו תורים שנקבעו מראש לבדיקות שאינן דחופות, ואנחנו נשתדל לתת להם עדיפות בקביעת תורים אחרי הבידוד. חולה כרוני שזקוק לבדיקה קבועה יקבל אותה.

"עם זאת, כדי להפחית לאפס את הסיכון למבוטחים הרגילים של הקופות, ארבע קופות החולים יקימו בימים הקרובים מרפאות ייעודיות שיטפלו במבודדי הבית".

"נצטרך לשלוח חולי קורונה קלים הביתה"

פרופסור אבישי אליס, מנהל המחלקה לרפואה פנימית במרכז הרפואי בילינסון בפתח תקווה, אמר לזמן ישראל: "אם מספר החולים ימשיך לעלות נצטרך לשלוח את חולי הקורונה הקלים הביתה. העומס במחלקות הפנימיות מטורף, ואין סיבה שחולים שאינם סובלים מתסמינים קשים יישארו בהן".

לדברי אליס, "הצעדים הקיצוניים שאנו נוקטים בהם חיוניים בעיקר בגלל שמערכת הבריאות בארץ הוזנחה במשך שנים וסובלת ממחסור במיטות אשפוז ובעיקר בכוח אדם. אם לא היינו פועלים בצורה דרסטית למנוע הדבקה בקורונה, היינו מגיעים למצב כמו באיטליה, שבה רופאים לא מספיקים לטפל בכל החולים, מה שגורם לתמותה של חולי קורונה וחולים במחלות אחרות כאחד".

גורם במשרד הבריאות אומר שבקרוב תהיה הסדרה של ההנחיות בנושא, וכי במקרה שבו אנשים בבידוד בית זקוקים לטיפול רפואי, הם צריכים לתאם את ההגעה למרפאה מול המרפאה עצמה ומד"א אחראי על ההסעה שלהם.

ממשרד הבריאות לא נמסרה תשובה לשאלות חוזרות ונשנות שלנו בנושא.

עוד 399 מילים

שוברות שתיקה "לספר על הפלה זה כמו לבגוד במדינה"

ישראליות נשואות עדיין נאלצות לשקר לוועדות להפסקת הריון, משום שהחוק לא מכיר בקושי כלכלי כסיבה מספקת לביצוע הפלה ● נשים אחרות מגייסות כסף בפייסבוק להפלות פרטיות ● לאורך כל הדרך הן נתקלות בעוינות, בביקורת ובמערכת בריאות ציבורית המבוססת על עידוד ילודה ● השוואה בינלאומית מגלה כי חוקי ההפלות הרבה יותר ליברליים בארה"ב, למרות השיח השמרני שם ● כעת רופאות, פעילות ונשים שעברו הפלה מנסות להילחם בסטיגמות בנושא

עוד 2,746 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה