בצפון יש חסימות GPS קבועות. לפחות בעבר הקרוב לא ניתן היה לתקף את הרב קו כאשר יש חסימות. זה לא הפריע לפקחים לחלק קנסות לילדים בני 12 שמנסים לחזור הביתה מבית הספר – ולהוריד אותם מהאוטובוס.
כמה אטומים אפשר להיות? אה, נזכרתי מי שרת התחבורה, אני מושך חזרה את השאלה.

בקשר לסעיף על האשפה: לצערי גם אני נוסע מדי יום על כביש שמוביל למטמנה. לא רק שהוא מזוהם וחלק מהפסולת עף למקומות שלא רואים, תדיר אנחנו נוסעים אחרי משאיות לא מכוסות היטב כאלה, והאשפה פשוט מתעופפת לכל עבר. גועל נפש שמייצג את הכיוון אליו הולכת המדינה שלנו. הפתרון פשוט יחסית לדעתי: מכוניות אכיפה על הכביש שמוליך למטמנה. כל משאית שלא מכוסה היטב נקנסת. אם עף לכלוך ואם לא עף. מספר הכבישים המוליכים למטמנות לא מאוד גדול והקנסות יכסו את עלויות התפעול.
הערה שניה (וקטנונית): משאית האשפה המצולמת במאמר לא מייצגת בכלל את המשאיות המוליכות למטמנות. אלה הן משאיות סמי-טריילר מכוסות, לרוב בכיסוי מאולתר ולפעמים כיסוי הולם אך בלוי שלא עוצר את התעופפות הפסולת.