נושא
פסקת ההתגברות

נתניהו נפגש עם נשיאת העליון ליישור ההדורים

אחרי שאסתר חיות מתחה ביקורת על ראש הממשלה בנאומה אתמול בכנס עורכי הדין, נפגש הערב ראש הממשלה עמה ועם המשנה לנשיאת ביהמ״ש העליון, השופט חנן מלצר ● הפגישה התקיימה לבקשתו של נתניהו ● דובר רה״מ: בפגישה ציינו המשתתפים את החשיבות בקיומו של דו-שיח ענייני ומכבד בין הרשויות

בנימין נתניהו נפגש עם אסתר חיות וחנן מלצר (צילום: דוברות ראש הממשלה)
דוברות ראש הממשלה
בנימין נתניהו נפגש עם אסתר חיות וחנן מלצר

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
 (צילום: Neuberg/Flash90)
Neuberg/Flash90

ראיון ״נתניהו לא באמת צריך את חוק החסינות. די ברור שזו עז״

עו״ד אביה אלף לא מתרגשת מפסקת ההתגברות וגם לא מהשינויים בחוק החסינות ● כמי שעבדה עם כמה יועצים משפטיים, והיתה מבכירי הפרקליטים בתיקי ליברמן, היא מצביעה על השיטה: ״ממסמסים את התיקים של נתניהו כמו שמסמסו את התיקים של ליברמן״

עוד 2,296 מילים
הפגנת האופוזיציה

איימן עודה: שותפות עם הערבים היא התקווה היחידה לשינוי במדינה

מפלגת כחול - לבן מובילה ברחבת מוזיאון ת״א הפגנה הכוללת את נציגי העבודה, מרצ וחד״שׁ - תע״ל ● המפגינים מוחים כנגד כוונת נתניהו לבקש חסינות מהכנסת ולחוקק פסקת התגברות שתמנע מבג״צ להתערב ● יאיר לפיד: ״נתניהו הורס את המדינה״ ● בני גנץ: ״מנסים להחליף את שלטון העם בשלטון יחיד״

שלטים בהפגנת האופוזיציה (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
Tomer Neuberg/Flash90
הפגנת האופוזיציה
הפגנת האופוזיציה ברחבת מוזיאון תל אביב (צילום: Neuberg/Flash90)
הפגנת האופוזיציה ברחבת מוזיאון תל אביב (צילום: Neuberg/Flash90)
שלט עם תמונה של נתניהו (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
שלט עם תמונה של נתניהו (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

נכנעו ללחץ: איימן עודה ינאם בהפגנת האופוזיציה הערב

אנשי כחול-לבן סרבו בהתחלה לאפשר לעודה לנאום מעל הבמה והסבירו כי הוא פנה אליהם באיחור ● בחד"ש-תע"ל טענו כי מדובר בתירוץ ● בנוסף אמורים לנאום עפר שלח, בני גנץ, יאיר לפיד, אבי גבאי, איציק שמולי, בוגי יעלון ותמר זנדברג ● עודה: ״המאבק נגד ניסיונותיו של נתניהו להחריב את המרחב הדמוקרטי הוא מאבק משותף לכלל הכוחות הדמוקרטיים״

איימן עודה (צילום: פלאש 90)
פלאש 90
איימן עודה נואם בכנס בת״א

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

אהרון ברק: "לו הייתי שופט היום הייתי שוקל להתפטר"

נשיאי ביהמ"ש העליון לשעבר דורית בייניש ואהרון ברק אומרים דברים קשים על יוזמות החקיקה בכנסת החדשה. בייניש הצהירה הבוקר: "קמפיין אדיר של הבל ושקר נגד מערכת המשפט... שינויים רחבים במערכת המשפט רק בשל הצורך להימלט מהדין"" ● ברק אמר הערב: "לביהמ"ש סמכות לפסול תיקונים לחוקה שאינם חוקתיים"

אהרון ברק

נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, תקף הערב בחריפות בראיון לערוץ 13 את יוזמות החקיקה של הכנסת הנכנסת והממשלה הנכנסת. "אם הייתי כיום שופט או נשיא בבית המשפט העליון הייתי שוקל להתפטר", אמר ברק בראיון.

"תפקידו העיקרי של בית המשפט העליון הוא להגן על הדמוקרטיה ועל החוקה, אבל הוא לא יכול לעשות את זה כשאין לו כלים", אמר ברק, "פסקת ההתגברות ושאר החוקים המתוכננים הם שינוי דרמטי. הפסקה אומרת שאפשר לפגוע בבית המשפט, גם אם זה לא מידתי. אבל מי שנפגע לא יהיה בית המשפט, בית המשפט הוא לא מה שחשוב. הנפגע יהיה האדם".

מוקדם יותר אמר ברק בנאום בכנס בינלאומי במרכז הבינתחומי הרצליה: "הסמכות של בית-המשפט העליון לפסול תיקונים לחוקה שאינם חוקתיים טבועה בשיטתנו המשפטית. כך, למשל, מובן מאליו שהכנסת לא יכולה להעביר חוק שישראל הופכת למונרכיה. מגילת העצמאות שלנו, שהיא המסמך החוקתי הראשוני והבסיסי של ישראל, לא תאפשר זאת. זה מנוגד ל-DNA שלנו".

נשיאת בית המשפט העליון לשעבר דורית בייניש, שנאמרה גם היא הערב בכנס במרכז הבינתחומי, אמרה: "הגבלות על שינויים חוקתיים נדרשות כדי למנוע את עריצות הרוב. אני רוצה להיות זהירה, אבל אני מוכרחה להודות שהדיבורים על השינויים החוקתיים בעת האחרונה מפחידים מאוד".

הבוקר התראיינה בייניש ל"כאן ב'", ואמרה: "היזהרו לפני שאתם מנסים להרוס. לא עושים רפורמות בלי שיקול ובדיקה ענייניים. מקרה של הימלטות מהדין, או הצורך להימלט מהדין לא יכול לגרום לרפורמה רחבה כזאת, זה לא מתקבל על הדעת."

לדברי בייניש "אני שומעת דברים שהם בעיניי מזעזעים. לומר שמערכת אכיפת החוק של מדינת ישראל מסמנת מטרות מטעמים פוליטיים ולכן חברי הכנסת, ראש ממשלה, צריכים להתגונן מפני המערכת? אני שומעת על קמפיין אדיר שמטרתו לפגוע במערכת ולהנמיך את קומתה, ובאמת זה השיא השיאים של דברים שמטעים את הציבור, אני לא יודעת אפילו אם יש לציבור דרכים לבדוק כמה דברי הבל ושקר מופצים כנגד המערכת"

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 283 מילים

מנדלבליט לא נענה לקריאה לאסור מו"מ קואליציוני על חסינות לנתניהו

היועמ"ש השיב לפניית תמר זנדברג וח"כים נוספים שביקשו את התערבותו במו"מ הקואליציוני והבטיח "לומר את דברו בקול רם וברור נגד חקיקה שתפגע בזכויות אזרחי המדינה עקב החלשת מערכות החוק והמשפט" - אבל סירב להתערב במו"מ ולאסור על קידום חקיקה פרסונלית לטובת נתניהו

אביחי מנדלבליט (צילום: פלאש)
פלאש
אביחי מנדלבליט

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עמיחי כהן (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
הדס פרוש, פלאש 90

"בסוף, בית המשפט העליון הלך עם הימין בכל המהפכות המרכזיות שלו״

לפרופ׳ עמיחי כהן אין אשליות: ההתקפות על התערבות בג״ץ יימשכו למרות שתמך בכל המהפכות שהוביל הימין מאז שעלה לשלטון ב-1977 ● ״הימין כבר לא מפחד לאבד את השלטון. וכשגוף לא מפחד יותר לאבד את השלטון, אין לו יותר סיבה לכבד מוסדות לא נבחרים״ ● להערכתו, בג״ץ לא יסטה מהקו הזה גם במהפכה הבאה: סיפוח יהודה ושומרון

לפרופ' עמיחי כהן יש תובנה מפתיעה על בית המשפט העליון, הפוכה כמעט לחלוטין מהתפיסה המקובלת. בעוד שהימין הפוליטי סימן את בג"ץ כמעוז שמאלני, שלא לומר מעוז שמאל קיצוני ועוין, כהן טוען ששופטי העליון מגבים כבר עשרות שנים את המהלכים הגדולים והמשמעותיים ביותר של הימין הישראלי.

"בעומק ובמהות, בית המשפט העליון תמך וביצע לגיטימציה עקרונית לכל המהפכות שאיתן הימין עלה לשלטון מאז 1977", הוא אומר.

"הימין ניסה אז לקדם שלוש מהפכות: מהפכה כלכלית, מהפכה התיישבותית ביהודה ושומרון, ומהפכה שלישית – עד כמה שזה נשמע לנו היום מנותק – היא הליברליזם. המערך לא היה ליברלי בשנות ה-70, הוא היה אז בולשביקי.

"שלוש המהפכות האלה נתמכו באופן עקרוני על ידי בית המשפט העליון. ודאי שהתערבו במקומות מסוימים, אולי קידמו את הליברליזם טיפה מעבר – הימין שחרר הרבה כוחות, והייתה מחלוקת פנימית – אם כי אני לא חושב שבית המשפט הלך מעבר למה שהתכוונו דן מרידור ומיקי איתן (ממייצגי הקו הליברלי בליכוד, נ"י)״.

אתה יכול לפרט קצת על שלוש המהפכות האלה?

"מבחינה כלכלית, העליון תמך במהפכה של ההפרטה, למעט הקצה שבקצה, כשהגיעו להפרטת בתי סוהר. בכל מה שפחות מזה – בית המשפט לא התערב.

"בהתיישבות, כנ"ל. בית המשפט ביצע למעשה הליך של לגיטימציה לכל ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון, למעט שוב, הקצה של הקצה – מעין 'מס' שנדרשו המתנחלים לשלם – לא להתיישב על קרקעות פרטיות.

"בכל ההיסטוריה של ההתיישבות הישראלית ביו"ש, כולל סבסטיה, כמה אנשים היו צריכים לזוז מביתם בגלל בית המשפט? אולי 150 משפחות. גג. על זה מדובר. כהן אינו מזכיר כמובן את ההתנתקות, שהיתה מעשה פוליטי מובהק.

את המהפכה הליברלית מתאר כהן כך: "מפלגות הפועלים ששלטו בישראל עד לשנת 1977 לא היו ליברליות במהותן, במובן של כבוד לאדם היחיד. ביסוד תפיסתו של בן גוריון עמדה חשיבותה של המדינה, הקולקטיב. גם המרכיב של חרות וגם המרכיב של הליברלים, הם כוחות ליברליים באידאולוגיה של מפלגת הליכוד, במובן של זכויות הפרט אל מול המדינה. כך מימי זאב ז'בוטינסקי, וכך בוודאי גם בגין.

"לכן, חוקי היסוד אינם טעות או השמטה של שלטון הליכוד. הם חלק מתפיסת עולם מלאה ושלמה, שבאה לידי ביטוי, למשל, גם באישור שורה של אמנות בינלאומיות בתחום זכויות האדם דווקא תחת שלטון הליכוד. התפיסה הזו אינה מנותקת כמובן מהתפיסה הכלכלית של הליכוד, שמנהיגיו האמינו בכלכלה חופשית.

"בסוף, העליון הלך עם הימין בכל מהפכותיו המרכזיות", הוא מסכם, "ואני חושב שגם במהפכה הנוכחית שמתבצעת, שהיא סיפוח יהודה ושומרון – שקורה כבר בפועל. יהיו מגבלות מסוימות בכל מיני נקודות, אבל בסך הכל ביהמ"ש פועל בתוך המסגרת".

מנחם בגין (צילום: MOSHE MILNER, לע״מ)
מנחם בגין (צילום: משה מילנר, לע״מ)

"הימין הישראלי מחובר לפופוליזם, לא לשמרנות"

כהן הוא חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה בקריה האקדמית אונו, בה גם כיהן כדיקן בית הספר למשפטים. טענתו על הגיבוי שנותן העליון לימין הפוליטי אינה היחידה הסותרת הלוך מחשבה נפוץ. במאמר שפרסם לפני שנה הוא קבע נחרצות: "ממשלת ישראל היא המוסד הנבחר החזק ביותר בעולם הדמוקרטי".

"משילות נמצאת על הספקטרום שבין הרצון לממשלה יעילה, לבין ממשלה עם יותר מדי כוח", הוא מסביר. ״אם היעילות מופעלת למטרות טובות, המשילות היא דבר מבורך – אבל כוח הוא כלי משחית.

"אין אדם בהיסטוריה שנתנו לו כוח ללא הגבלה ושלא עשה בו שימוש לרעה, בכוונה או שלא בכוונה. לכן, כשאתה חושב על משילות, אתה צריך תמיד לחשוש, לחשוב מה הסיכונים לאזרח. וזה עוד לפני שמדברים על המיעוטים.

״אין אדם בהיסטוריה שנתנו לו הרבה כוח ביד ושלא עשה בו שימוש לרעה, בכוונה או שלא בכוונה. לכן, כשחושבים על משילות, צריך תמיד לחשוש, לחשוב מה הסיכונים לאזרח״

"בנוסף, המדינה הקפיטליסטית, הליברלית, המודרנית, היא מדינה שבנויה על חופש ועל ממשלה עם פחות כוח, לא יותר כוח.

"אבל הימין אצלנו אומר: אני רוצה ממשלה עם הרבה יותר כוח. יש כאן סתירה מובנית, וזה ההבדל המרכזי בין 'השמרנות הישראלית', במרכאות כפולות, לבין השמרנות האמריקאית שהימין הישראלי מנסה להידמות לה.

"את 'כנס השמרנות' שהיה כאן, למשל, ניסו לתאר כמייצג אידאולוגיה אוניברסלית, אבל זה לא נכון. האידאולוגיה האוניברסלית של השמרנות האמריקאית, שמחוברת להרבה שמרנויות, היא לא לאומית".

כנס השמרנות שעליו מדבר כהן התקיים בשבוע שעבר בבנייני האומה בירושלים. יזמה אותו התנועה לשמרנות ישראלית, הטוענת כי האליטה לא מייצגת מספיק את הרוב השמרני בקרב הציבור. לכן, על פי התנועה, יש לטפח שיח שמרני מקומי, המשלב בין השמרנות האוניברסלית למאפיינים המקומיים – יהדות, ציונות וישראליות.

את כהן זה לא ממש משכנע: ״האידאולוגיה שהימין כאן באמת מחובר אליה היא הפופוליזם, שיש בה מרכיב לאומיות חזק. באידאולוגיה הזאת, המדינה ודאי צריכה להתערב בנושאים תרבותיים וחברתיים, גם אם לא בנושאים כלכליים. אולי זה הפתרון לסתירה".

סתירה בין משילות לשמרנות

הדברים האלה ואחרים מפתיעים מעט כשהם באים מאדם החובש כיפה גדולה.

כהן מבהיר שזו אינה כיפה של "מרכז הרב", החממה של תנועת ההתנחלויות, ושהוא למד בישיבת הר עציון שבאלון שבות, אצל יהודה עמיטל, מייסד תנועת מימד. השיוך הזה, יחד עם התמחותו המקצועית, מסייעים ליישב את הדיסונאנס.

שיקוף נוסף לגישתו היא היוזמה שהוצגה בשבוע שעבר לעיגון השוויון בחוק הלאום, שבה חבר למנהיגים מהעדה הדרוזית ואישים נוספים, בהם השופט בדימוס אליקים רובינשטיין ופרופ' שחר ליפשיץ, גם הם מהציונות הדתית.

"נתניהו תופס כל שר כמתחרה עתידי, אבל בגין ושמיר הבינו את החשיבות של כוחות רבים בתנועה ופיתחו אותם. הייתה להם תפיסה של פיזור כוח, בניית אלטרנטיבות"

החריגה מהקו הרשמי של התנועה מעידה בעיקר על כהן ועמיתיו, שהרי קרוב לוודאי שחברי הכנסת של הציונות הדתית, כמו גם שאר מנהיגי הימין, מודעים היטב לסתירה שבין המשילות לשמרנות האוניברסלית.

הם גם ודאי מודעים היטב לחולשתה של טענת "בג"ץ גנב את הדמוקרטיה", שהרי הכנסת מעבירה כ-150 חוקים בשנה, מליאת הממשלה מעבירה כ-900 החלטות, ומשרדי הממשלה שתחת השרים וראש הממשלה מקבלים אלפי החלטות נוספות.

כדי לטעון ברצינות שבג"ץ לקח לעצמו את השלטון, נדרשת התערבות במאות החלטות בשנה, זה ממש לא המצב בפועל. מאיפה, אם כן, נובעת הביקורת?

"מכיוון שהימין בשלטון הרבה שנים, ברור שבכל פעם שבית המשפט יוצא נגד הממשלה זה נגדו", מנסה כהן להשיב. "ברוב המקרים, בתי משפט כמוסדות עצמאיים לא נבחרים, זוכים לכבוד מפוליטיקאים בגלל החשש מאבדן השלטון.

"הם אומרים 'בסדר, אולי בית המשפט יגן גם עלי כשאהיה במיעוט׳. לכן מכבדים את המערכת המשפטית מלמעלה עד למטה, כולל היועץ המשפטי לממשלה, לכן מכבדים תקשורת חופשית, לכן מכבדים אקדמיה.

"ההבדל הוא שהימין כבר לא מפחד מאיבוד השלטון. וכשגוף לא מפחד יותר, אין לו יותר סיבה לכבד מוסדות לא נבחרים והם מאבדים את הלגיטימציה הפוליטית.

"אני חושב שהימין חי כיום בהרגשה – גם השמאל אגב – שזה עניין קבוע כבר".

אולי לכן ההגנה החזקה על נתניהו, מחשש שאם הוא יילך יאבד גם השלטון.

"אני לא בטוח שבצלאל סמוטריץ' או יריב לוין תופסים את זה כתלוי בפרסונה מסוימת. אני חושב שהם מנתחים דמוגרפית, שבטית, את החברה הישראלית, והגיעו למסקנה שזה הזמן שלהם. הם כבר לא צריכים את המנגנון הזה, הוא לא משרת שום אינטרס פוליטי בטווח הנראה לעין. לכן, זה לא משנה אם אהרן ברק גנב או לא גנב את הדמוקרטיה. מספיק שהוא מגביל במשהו את היכולת שלהם".

קובי אריאלי אמר בשבוע שעבר בגל"צ, שהוא רוצה לגור במדינה שבה אם הכנסת מחליטה להכחיד אותו, היא מכחידה אותו. הוא כמובן לא התכוון לעצמו, כחלק מקבוצת הרוב השולט.

"אין בעולם הדמוקרטי דבר כזה, שבו מוסד נבחר מקבל לבד החלטות קיצוניות כאלה. זה לא קיים. בשיטה שאימצנו, לא העם מחליט אלא הנציגים שבחר, והמעורבות האפקטיבית של העם נעשית פעם בכמה שנים. המעורבות הזו די פרימיטיבית, בהצבעה למקבץ רעיונות שאתה לא באמת מבדיל ביניהם.

"בנוסף לזה ישנה גם שיטת הבחירות המפלגתית, שבה אין לי קשר ישיר עם הנבחר שלי, כמו בהרבה מדינות אחרות שבהן בחירות אזוריות, ואני לא מסוגל באמת להשפיע עליו. בשיטה הזאת, הטיעון 'אני הרוב' הוא טיעון מאוד מפוקפק.

"תחשוב בצורה רציונלית מה קרה כאן בעצם. הלכו פעם בארבע שנים אזרחים והצביעו על רעיונות לא ברורים, לקואליציות שהם לא ידעו מהן, בלי שום אפשרות להשפיע על המדיניות שלהן אחרי זה. זה שהכנסת תגיד 'אני רוב העם ואני יכולה להשמיד', זה טיעון שאפשר לתקוף מהרבה מאוד כיוונים".

דוד בן גוריון (צילום: פריץ כהן, לע״מ)
דוד בן גוריון (צילום: פריץ כהן, לע״מ)

הכל התחיל אצל בן גוריון

אחת המסקנות המרכזיות של כהן, היא שהשיח על בית המשפט העליון הוא הסחת דעת מהשיח הנכון, על כוחן המפורז של הממשלה והכנסת.

"זה לא במקרה הכוח הזה", הוא אומר. "בן גוריון רצה שלטון חזק של קבוצה פוליטית מאוד מצומצמת, שמסוגלת להחזיק ביד את כל המדינה בלי התנגדויות.

"למנחם בגין יש מאמרים שבהם הוא מסביר בצורה מפורשת, שהבסיס לבעייתיות בדמוקרטיה הוא שהיחידות הפוליטיות חזקות מדי. זאת לא הייתה תיאוריה. הוא כתב קונקרטית על מפא"י, שמשתלטת פה על החיים של כולם.

"לו היינו בראשית ימי המדינה והיינו חושבים אחרת על איך לבנות מדינה, היינו אומרים אולי שבית משפט זה בעייתי, אבל שצריך לעשות הפרדת רשויות אחרת. בוא נפזר קצת את הכוחות, ניתן קצת לרשויות המקומיות, נבנה נשיא עם כוח. ככה הכוח לא מרוכז אצל אדם אחד. הרי בן גוריון בכוונה לא נתן לנשיא כוח.

"מה זה בעצם רעיון הממלכתיות, שבן גוריון טבע? הוא אומר שצריך לסגור את הפלמ"ח כי הם מייצגים אלטרנטיבה של פיזור הכוח, ואני לא מוכן. הכוח צריך להיות מרוכז בידי המדינה, והמדינה זה הוא, אין אחר".

אז ההשוואה בין בן גוריון לנתניהו הולכת מעבר לשאלת אורך הכהונה.

"בהחלט. בן גוריון לא באמת חשב שהמדינה זה הוא, אבל הוא כן תפס את הצורך לרכז. בהפוגה הראשונה במלחמת העצמאות ניסתה הממשלה להקים איזו ועדה, שתבחן את ניהול המלחמה. מין קבינט. בן גוריון אמר, אם אתם רוצים אותי בראש המדינה, אני עובד בלי קבינטים ודברים כאלה. אם לא, אני מתפטר. והממשלה נבהלה אז עזבו את זה. הוא ניצח במלחמה בלי ביקורת, בלי קבינט, בלי כלום.

"את הכור בדימונה הוא בנה בלי תקצוב מהכנסת, הייתה לו קופה קטנה מתורמים שלא עברה דרך שום מוסד. בן גוריון היה דמות לא דמוקרטית במובן המקובל.

"לזכותו, ייאמר שהוא עיצב את המערכת כך, שברגע שהציבור החליט בבחירות להפוך את השלטון, המערכת התהפכה. הוא לא יצר מערכת שמקבעת את השלטון גם כשהעם מחליף את דעתו, שזה הסיכון הגדול".

עמיחי כהן (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
עמיחי כהן (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

מעניין שמנחם בגין, שסבל מהמצב הזה, לא ביצע רפורמה משטרית כשנבחר.

"זה נכון, אבל בגין כיבד מאוד מוסדות שלא הסכימו לדעתו, ובמובן זה הוא היה דמוקרט. היום מדברים על זה ככישלון, איך קרה שהימין בשלטון מאז בגין ולא ביצעו מהפכות באקדמיה, בבית המשפט. זה נתפס כאילו בגין לא היה מספיק חזק. מי שאומר את זה לא מעלה בדעתו שזה היה עיקרון, לא טעות.

"זה היה נכון גם פנים ליכודית. נתניהו תופס כל שר כמתחרה עתידי, אבל בגין ושמיר הבינו את החשיבות של כוחות רבים בתנועה ופיתחו אותם. הייתה להם תפיסה של פיזור כוח, בניית אלטרנטיבות, והרבה כוחות צמחו בליכוד תחתם.

"עם זאת, בגין כן עשה דברים מסוימים. הדוגמה הכי מובהקת היא חוק המעצרים המנהליים מ-1979, שהיה ברור שמתייחס לפלסטינים. שר המשפטים, שמואל תמיר, ובגין אמרו שלא יכול להיות שבמדינת ישראל אנשים ייעצרו בלי פיקוח משפטי.

"בסוף, חוקי היסוד 'הבעייתיים' הם יצירה ליכודית, וקרו תחת שלטון הליכוד. מי שקידם אותם היה דן מרידור (שר המשפטים בין השנים 1988 ל-1992, נ"י).

"עצם המחשבה על זכויות אדם כחלק מהותי מהמשטר הישראלי קודמה על ידי אנשים בליכוד. השמאל תמך, אבל מי שהיה בשלטון היה הליכוד".

ובכל זאת, בגין לא ביצע שינויים משטריים שיבזרו את הכוח.

"פוליטיקאי שנלחם הרבה שנים להגיע לכוח, לא יפגע כל כך מהר בכוח הזה".

כתבת על החריגות של ישראל בהיעדר מגבלות מבניות. היא חריגה גם בהחזקת כיבוש, באי הפרדת דת ומדינה, באי עיגון השוויון בחוקה ובחוק הלאום החדש.

"צריך להבדיל בין מבנה השלטון שעליו דיברתי, לבין מה שאתה מדבר עליו, שהוא התוצאות שמתאפשרות במבנה השלטוני הקיים, שסובל כל מיני תופעות שמדינות דמוקרטיות אחרות כנראה לא היו סובלות.

"למשל, יחסי הדת והמדינה בישראל, שיוצרים חוסר שוויון מובהק, או חוק יסוד: הלאום. יש עוד מדינות בעולם שמוגדרות כמדינות לאום, אבל אין אף מדינה דמוקרטית כזאת שאין בה הכרה בשוויון מלא, כולל הכרה בזכויות קולקטיביות.

"זו תוצאה של הכוח הרב של הכנסת, שמאפשר לרוב מסוים – לא עצום – להעלות טענות שבסופן אין שוויון. כדי לעשות דבר כזה במבנה משטרי מבוזר יותר, היה נדרש הרבה יותר מאשר רוב של 62 מול 55, כמו בהצבעה על חוק הלאום".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,803 מילים

סקר: 82% מהציבור אינם תומכים בחוק החסינות

סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה קובע: 62% מהציבור מתנגדים לחוק החסינות, ביניהם גם 40% ממצביעי הימין ו-35% ממצביעי הליכוד ● 41% מהציבור חושבים שמערכת המשפט חזקה מדי, רובם מצביעי ימין, ואילו 39% אינם חושבים כך, רובם מצביעי שמאל ומרכז

18% בלבד מאזרחי ישראל תומכים ב"חוק החסינות". כך עולה מסקר חדש שערך מרכז גוטמן לחקר דעת קהל במכון הישראלי לדמוקרטיה .  62%, לעומת זאת, מתנגדים ל"חוק החסינות".

הציבור מתנגד לחוק החסינות במיוחד כאשר עולה האפשרות שהחוק יחול על העמדה לדין של ראש הממשלה בנימין נתניהו. כאשר נשאלו משתתפי הסקר "ואם בכל זאת יעבור חוק החסינות, האם יש להחיל אותו רטרואקטיבית גם על נתניהו" – רק 29% מהציבור השיב בחיוב, לעומת 46% שאמרו "יש להחיל אותו רק על מקרים חדשים".

גם בקרב מצביעי הימין, ואף בקרב מצביעי הליכוד, אין רוב לחוק החסינות. 40% מהאנשים שהגדירו את עצמם "מצביעי ימין" ו-33% מאלה שהגדירו את עצמם "מצביעי הימין המתון" מתנגדים לחוק החסינות, לעומת 33% ממצביעי הימין ו-14% ממצביעי הימין המתון שתומכים בו.

רק כ- 36% ממצביעי הליכוד תומכים בחוק החסינות ו-35% מתנגדים לו. גם מרבית המצביעים של שאר מפלגות הימין – "כולנו", "ישראל ביתנו", "איחוד מפלגות הימין", "הימין החדש" ו"זהות" מתנגדים לחוק החסינות. רק בקרב מצביעי יהדות התורה וש"ס יש רוב לתומכי החוק.

לפי הסקר, ההתנגדות לחוק החסינות מאחדת יהודים וערבים: 62% מהיהודים מתנגדים לחוק החסינות ורק 20% מהיהודים תומכים בו, ואילו 59% מהערבים מתנגדים לחוק ורק 13% מהערבים תומכים בו (שיעור המתלבטים ואלה שלא השיבו לשאלה גבוה יותר בקרב הערבים).

הציבור חצוי: האם הרשות השופטת חזקה מדי?

הסקר מראה שהציבור חצוי ביחס למאבק בין הממשלה למערכת המשפט, מחלוקת שיש לה השלכות על "פסקת ההתגברות" שנידונה במסגרת המשא ומתן הקואליציוני.

41% ממשתתפי הסקר מסכימים עם האמירה "הרשות השופטת צברה יותר מדי כוח" ועם הקביעה כי "יש לאזן בחקיקה בין הרשות השופטת לבין הרשות המחוקקת". 39% אינם מסכימים עם האמירות הללו.

כ-67% ממצביעי הימין ו-כ-45% ממצביעי הימין המתון תומכים בחקיקה שתחזק את הממשלה על חשבון מערכת המשפט, לעומת 23% בלבד מהנשאלים שהגדירו את עצמם כ"מצביעי מרכז", 13% מאלה שהגדירו את עצמם כמצביעי "השמאל המתון" ו-68% מ"מצביעי השמאל". 87% מאלה שהגדירו את עצמם כ"מצביעי שמאל" מתנגדים לחקיקה כזאת לעומת כ-12% בלבד ממצביעי הימין.

הסקר מגלה כי יחס למערכת המשפט שונה מאוד בין יהודים לערבים. 44% מהיהודים תומכים בחקיקה שתחליש את מערכת המשפט ורק כ-36% מהיהודים מתנגדים לה, ואילו 23% מהערבים תומכים בה ו-54% מהערבים מתנגד לה.

הסקר נערך שלשום (ג') בידי מכון המחקר של רפי סמית בקרב מדגם מייצג של 705 ישראלים, מהם 604 יהודים ו- 101 ערבים.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 353 מילים

חה"כ פולקמן, יו"ר סיעת כולנו: "שוקל לשבת עם נתניהו תחת כתב אישום"

במהלך הפגנה מול ביתו של חה"כ רועי פולקמן, יו"ר סיעת כולנו, בה קראו המפגינים להתנגד לישיבה בממשלה עם בנימין נתניהו תחת כתב אישום, השיב להם: "בעבר אמרתי שלא והיום שיניתי את דעתי" ● לפיד תקף את דבריו: "הלכת לפוליטיקה בשביל לעבוד אצל מושחתים?"

משה כחלון ורועי פולקמן (צילום: מרים אלסטר. פלאש 90)
מרים אלסטר. פלאש 90
משה כחלון ורועי פולקמן

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
סגירה