מה עושים כשהטבע הולך ונגמר? מייצרים חדש. יצירת טבע היא המגמה ששולטת כיום בעולם, בעיקר בערים גדולות שצמאות למרחבים ירוקים בתוך רצף הבטון, כאלה שיאפשרו הפוגות והתרגעות למיליוני תושבים שחיים בצפיפות.
הגישה הזו מתבטאת בפרויקט שמסתיים בימים אלה בפארק הירקון בתל אביב וייפתח בשבועות הקרובים לציבור הרחב: צמד בריכות חורף שממוקמות בסמוך למתחם ראש ציפור (שבע טחנות).
בעבר, מישור החוף היה משובץ כולו בבריכות חורף – אגנים שמתמלאים מים, בעלי חיים וצמחים בעונת הגשמים ומתייבשים לקראת הקיץ – אבל עם תנופת הבנייה והסלילה רובן המכריע נעלמו.
עכשיו מנסים להחזיר את הגלגל לאחור – או לפחות חלק קטן ממנו. את היוזמה מוביל ליאב שלם, האקולוג של חברת גני יהושע שמנהלת את פארק הירקון, בליווי פרופ' אביטל גזית – האורים ותומים של מקורות המים בישראל.
בבדיקה האחרונה נמצאה בבריכה כמות גדולה של דפניות – סרטן זעיר שהביצים שלו מסוגלות לשרוד את הקיץ. הדפניה מהווה את החוליה הראשונה בשרשרת המזון – אחריה באים בעלי חיים גדולים יותר וטורפים אותה
שלם מסביר איך בעצם מפיקים אתר טבע: "זיהינו כאן שטח שאין לו הרבה ערך אקולוגי, היה מכוסה בצמחים פולשים. בדקנו את כיווני זרימת המים באזור כשיש גשמים, וכיוונו אותם לכאן באמצעות תעלות. אחר כך כיסינו את הקרקעית של הבריכות העתידיות בחרסית, שהיא לא מחלחלת, כדי שהמים ייאגרו".
אחרי המים, הגיע תור שאר המרכיבים ב"טבע": בתוך הבריכה החדשה נשתלו צמחי מים, על הגדה ניטעו צמחים מקומיים מושכי חרקים, ואלה גם זכו לדחיפה ראשונה בהשקיה מצינורות. מכאן והלאה, הטבע אמור לעשות את רוב העבודה.
ואכן, הטבע כבר התחיל להראות סימני חיים: גשמי הברכה שירדו בחורף הנוכחי הגיעו למקום הנכון, ובבריכה הגדולה עומק המים מגיע כבר למטר וחצי.
שלם מספר שבבדיקה האחרונה נמצאה בבריכה כמות גדולה של דפניות – סרטן זעיר שהביצים שלו מסוגלות לשרוד את חודשי הקיץ. הדפניה מהווה את החוליה הראשונה בשרשרת המזון בבריכות חורף – אחריה באים בעלי החיים הגדולים יותר וטורפים אותה.
בחורפים הבאים שלם מקווה לראות בבריכות התפתחות מגוון עשיר של בעלי חיים, צמחים וציפורים – ובקיצור, מערכת אקולוגית שלמה שהותנעה בידי אדם.
מוזר. נהוג להתייחס לטבע כאל דבר "טבעי" שנוצר בלי התערבות יד אדם.
"נכון, אבל אני לא יוצר טבע, אני מניח לו תשתיות. השאר כבר קורה מעצמו. אין מה לעשות, האדם הרס, אבל לאדם יש כלים לשקם, לפחות באופן חלקי. אז אם אנחנו לא רוצים להישאר בלי טבע בכלל, אנחנו חייבים להשתמש בכלים האלה".
התקיפה האיראנית הנרחבת על ישראל הינה אירוע חסר תקדים, שאין להקל ראש בחומרתו. מדובר בעימות ישיר איראני-ישראלי ראשון מסוגו, במהלכו שוגרו לעבר שני אתרים עיקריים בישראל, בסיסים של חיל האוויר, מעל ל-300 פריטי חימוש שונים. אירוע שעלול היה לגרום לאבדות ונזק רב.
סיכול הכוונות האיראניות, הישג מרשים בפני עצמו, איננו מפחית מעוצמת האתגר שהונח לפתחן של ישראל, ארה"ב ולמעשה האזור כולו.
השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/
איש אחד נסע לבית ספר נודע בסקוטלנד לעבור קורס יקר ויוקרתי למדריכי קיאקים.
ביום של מבחן ההסמכה הים היה סוער במיוחד. הקבוצה התאספה על החוף, והאיש בדק את הציוד בקפידה, הוסיף חבלים ומצופים, חילק מחדש את חניכיו לזוגות, בדק את תקינות מכשירי הקשר, ועוד כהנה וכהנה, כל אות ותו כפי שלמד בקורס המפרך.
מעצבת, חושבת, מאיירת וכותבת. בעלת המותג B.Knit לטקסטיל ואפנת בית. פרסמה סיפורים קצרים בפלטפורמות שונות, בין היתר באתר המוסך, עברית ובכתב העת פטל. איירה עבור מוסף שישי של מעריב. גרה בתל אביב
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם