נושא
קורונה

מעקב "פוליטיקה מצערת ומיותרת, ולא מעט פייק"

סערה בעקבות הפרסום בזמן ישראל, לפיו ראשת מועצת ירוחם לא באמת "ניצחה את הקורונה" ● אחרי שראש עיריית רמת גן תקף אותה בסופ"ש, ראש רשות נוסף אומר היום: "דיווחים מוקדמים או מופרזים על ניצחונות פוגעים באמון הציבור" ● במקביל, גורמים בירוחם מבקרים את התנגדותה לשלוח חולים צעירים למלוניות ● אוחנה בתגובה: "לשלוח בני 17 למלונית ללא השגחה זה לא חינוכי"

עוד 1,062 מילים

סיבוכי מחלת הקורונה, הסגרים, אמצעי הריחוק החברתי, ביטול טיפולים רפואיים בשל הוראות משרד הבריאות, וחשש החולים להגיע למקומות צפופים ● כל אלה גורמים לנזקים עצומים לבריאות הציבור בתחומים רבים ● לרגל יום הראייה הבינלאומי, רופאים מספרים לזמן ישראל על הפגיעות שהנחיות הקורונה מזמנות לאחד האיברים המרכזיים בגוף - העיניים - ומזהירים מעלייה חדה בהיקף בעיות הראייה בארץ

עוד 1,231 מילים

בשירות התעסוקה מדווחים על 17 אלף משרות פניות, בעוד שמספר המובטלים זינק ל-800 אלף ● בכל חודש הם מצליחים לסייע בגיוס של 5,000 עובדים בלבד ● ואם זה לא מספיק, דוח שפרסם השירות האשים את מדיניות הממשלה - שהוא פועל בשירותה - במשבר: "הארכת דמי האבטלה מקטינה את התמריץ לעבודה אצל בעלי שכר נמוך"

ל"ממשלת החירום" שהקימו בנימין נתניהו ובני גנץ כדי לסייע למשק לצלוח את משבר הקורונה, אין הרבה בשורות טובות למובטלים הישראלים הרבים.

אחד ל-40 – זה הסיכוי של 800 אלף המובטלים, העובדים בחל"ת ומחפשי העבודה במשק, למצוא משרה חדשה דרך שירות התעסוקה. מבדיקת זמן ישראל עולה כי מספר המשרות המוצעות למובטלים בשירות התעסוקה מסתכם כיום בכ-17 אלף בלבד, ואל מול אלה רשומים בשירות 800 אלף מובטלים.

היצע המשרות הפנויות במשק ירד בכ-60% ביחס לתקופה שקדמה לפרוץ משבר הקורונה, ואילו מספר מחפשי העבודה עלה בתקופה הזו בכ-400% (פי-חמישה).

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספר המשרות הפנויות במשק מסתכם עתה בכ-40 אלף בלבד. לשם השוואה, בתקופה שקדמה למגפת הקורונה ולהסגר שהוטל על תושבי ישראל, הגיע מספר המשרות הפנויות לכ-100 אלף.

הנתונים על היצע המשרות הנמוך בתקופה של ביקוש גבוה למקומות עבודה מעלים שאלות על מחקר שפרסם שירות התעסוקה עצמו בשבוע שעבר, ובו נטען כי מדיניות הפיצוי של הממשלה היא זו שמעודדת מובטלים שלא לחזור לעבודה.

"המצב היום מעודד אנשים להישאר", נקבע במחקר. "הארכת דמי האבטלה לשנה מקטינה את התמריץ לעבודה אצל בעלי שכר נמוך", הזהירו החוקרים.

שאלנו גורם בכיר בשירות התעסוקה, כיצד המחקר מתיישב עם העובדות המצביעות על ביקוש עצום למקומות עבודה ומחסור חמור בהצעות עבודה, והוא הבהיר: "התפרסמו כל מיני פרשנויות לא מבוססות למחקר שלנו. אנשים הסיקו מהמחקר שלנו ש-800 אלף מובטלים עובדים בשחור ומקבלים דמי אבטלה שלא מגיעים להם, למרות שלא אמרנו דבר כזה והוא אינו נכון.

"יש ירידה חדה בביקוש לעובדים, יש ענפים שלמים שנפגעו ושאין בהם עבודה, זה שוק של מעסיקים, קשה למצוא עבודה, ורוב מקבלי דמי האבטלה הם מובטלים אמיתיים, ולא עובדים בשחור. הנתונים מראים את זה בבירור".

משירות התעסוקה נמסר: "הרבה מדינות ב-OECD מפעילות תכניות שמשלבות בין פיצוי לאזרח לשילוב בעבודה, במודלים שמאפשרים למעסיקים להעסיק עובדים באופן חלקי כשהמדינה משלימה להם את ההעסקה, מה שנקרא חל"ת גמיש, ומודלים אחרים, בזמן שכאן מתמקדים בפיצוי ותשלום קצבאות בלבד.

"המחקר הביע חשש כי אם הממשלה תמשיך להתמקד בפיצוי וקצבאות בלבד ולא תעשה שום ניסיון לשקם את שוק התעסוקה ולשלב עובדים בעבודה באופן יזום, ייווצר במשך הזמן תמריץ לעובדים להישאר בבית. לא כרגע, אלא בחודשים הקרובים, כשהעסקים יתחילו להתאושש והביקוש לעובדים יגדל.

"מי שייפגע מכך יהיו המובטלים, שימצאו את עצמם מחוץ לשוק העבודה לתקופה ארוכה ויתקשו לחזור, ויהפכו לדור אבוד שיחיה במצוקה כלכלית ונפשית".

קמפיין חוצות נגד האבטלה במשק, יולי 2020 (צילום: Miriam Alster/Flash90)
קמפיין חוצות נגד האבטלה במשק, יולי 2020 (צילום: Miriam Alster/Flash90)

מדי חודש מצליח שירות התעסוקה לבצע בממוצע כ-5,000 השמות בלבד, לפי נתונים ששירות התעסוקה עצמו מסר. כלומר: פחות משליש מ-17 אלף המשרות הפנויות כרגע בשירות התעסוקה צפויות להיות מאוישות החודש.

בשירות מסבירים כי הסיבה העיקרית לכך שמשרות רבות לא מאוישות היא שהמעסיקים פוסלים חלק מהעובדים שנשלחים אליהם מהשירות. לדבריהם, חלק קטן מהמשרות אינן נתפסות כי המובטלים אינם מעוניינים בהן.

מניתוח היצע המשרות לפי ענפים עולה כי בענפי השירותים ושירות הלקוחות הפיזי – החנויות, המסעדות, התיירות והתרבות – כמעט אין היצע משרות פנויות.

בענפי התעשיות המתקדמות, ההייטק והאינטרנט, החינוך ושירות הלקוחות הווירטואלי, וכן השמירה והניקיון יש היצע של משרות פנויות, אך הן מבוקשות ונתפסות מהר. בענפי התעשייה וההיי-טק יש ירידה בהיקף המשרות הפנויות ביחס לזמן שלפני הקורונה וההסגר ובענפי השירות הדיגיטלי – עלייה.

ואילו בענפי הבנייה, החקלאות וקווי הייצור הבסיסיים בתעשיות, ובהם בלבד, יש היצע רב של משרות פנויות, אך מרבית המובטלים מסרבים לאייש אותן.

עוד 492 מילים

אפקט הקורונה הפיליפינים ישרדו את המגפה - לא את הרעב

רפובליקת הפיליפינים הפכה למדגרת הקורונה הגדולה בדרום-מזרח אסיה, והממשלה מתקשה להיאבק במשבר ● אכיפת המגבלות משתנה מאזור לאזור, והמדינה - שהייתה ענייה גם כך - קורסת ● ישראלים המתגוררים בפיליפינים מספרים על החיים תחת ההסגר הארוך בעולם, על שירותי הבריאות הרעועים ועל השוטרים ברחובות ● ומה אומר הנשיא? הוא בונה על החיסון של פוטין, ומבטיח לנסות אותו בשידור חי

עוד 1,368 מילים ו-1 תגובות

משרד הבריאות מגלגל אחריות: בתי החולים יחליטו איזה טיפולים לבטל

פרסום ראשון משרד הבריאות דורש מבתי החולים לבטל חלק מהניתוחים, הטיפולים והבדיקות שאינם מצילי חיים בשל הקורונה, אך מסרב לומר אילו הליכים יוקפאו ואילו ימשיכו להתנהל כרגיל ● במשרד לא גיבשו מדיניות בנושא, והתירו לכל בית חולים לפעול כראות עיניו ● פעילים למען זכויות החולים מודאגים: "יש כאן שיקול דעת בעייתי, שעלול לסכן את חיי המטופלים"

משרד הבריאות מסרב לקחת אחריות על ביטולם של הטיפולים האלקטיביים (הלא-דחופים) בבתי החולים כתוצאה ממגיפת הקורונה, נמנע מהגדרת הקריטריונים שקובעים איזה טיפולים לבטל, ולמעשה מגלגל את ההחלטה בנושא לפתחם של בתי החולים. כך עולה מתכתובת שהגיעה לידי זמן ישראל.

כבר לפני כחודש הודיע משרד הבריאות לבתי החולים כי עליהם לבטל פעילות אלקטיבית, כדי לפנות מקום לחולים קשים במגיפת הקורונה, שלפי הערכות משרד הבריאות היו עלולים להציף את בתי החולים בהמוניהם. מדובר היה בבדיקות, בטיפולים ובניתוחים חשובים, שחלקם ניתנים לנכים ולחולים במחלות כרוניות קשות, וכן בבדיקות שמשמשות לאבחון מרבית המחלות.

משרד הבריאות קבע כי בבתי חולים תוקם "ועדה למקרים חריגים בראשות מנהל בית החולים, אחות ראשית ומנהלי מחלקות", שתקבע אלו טיפולים לא ניתן לבטל.

מנתונים שהציגו רופאים ופורסמו בתחקיר זמן ישראל עלה כי במקרים רבים התוצאה הייתה פגיעה קשות בבריאות ובאיכות חייהם של החולים במחלות שונות (שאינן קורונה), תוך סיכון עתידי גבוה של חולים אלה.

בשבוע שעבר, על רקע הירידה במספר חולי הקורונה הקשים, הודיע משרד הבריאות כי יאפשר להחזיר חלק מהטיפולים האלקטיביים – אך שוב לא פרסם מה הם הקריטריונים להחזרתם.

פלאש 90 (צילום: פלאש 90)
חבר צוות רפואי בבית החולים ברזילי באשקלון, מחזיק דגימה של בדיקת קורונה (צילום: פלאש 90)

על רקע חוסר הבהירות בנושא, הוגשה לשר הבריאות, יעקב ליצמן, בקשה לקבלת מידע לפי חוק חופש המידע, לדעת מה המדיניות לפיה מבוטלים הטיפולים.  בפנייה, שהוגשה מטעם הקליניקה לזכויות החולה במכללה למינהל, ארגון "נקודת מפנה" לקידום מדיניות רווחה בראשות רן מלמד, והתנועה לחופש המידע, נכתב:

"נבקש לדעת את פירוט ההנחיות בנוגע לטיפולים אלקטיביים וועדות החריגים, מי רשאי לפנות אליהם וכיצד, הקריטריונים לדיון בוועדת החריגים ולוחות הזמנים של הדיונים, הקריטריונים שלפיהם מוחלט מדוע לקיים דווקא טיפולים אלה ופעולות אלה כפעולות מותרות ולא טיפולים ופעולות אחרים" (שאלות דומות נשלחו גם למנהלי בתי החולים).

לתדהמת הפעילים בארגונים שהעלו את השאלה, השיבה להם עורכת הדין שגית חדד, יועצת משפטית ממשרד הבריאות: "כדבר שבשגרה, בתי החולים נדרשים לביצוע סדרי עדיפויות על סמך צרכים רפואיים והדבר בא לידי ביטוי לדוגמה בקביעת תורים… אם כן, בתי החולים מיומנים בביצוע סדרי עדיפויות ביחס למידת הצורך של טיפול מסוים עבור המטופל, ושיקול הדעת בעניין זה נתון להם".

"מכל מקום", כתבה חדד, "ככל שמטופל נתקל בבעיה בנוגע למענה בלתי סביר מביה"ח, הוא רשאי לפנות לאגף פניות הציבור במשרד הבריאות לבירור המקרה".

"משרד הבריאות מגלגל את האחריות על ביטול הטיפולים על בתי החולים במקום לקבוע קריטריונים ולפקח עליהם", אומרת לזמן ישראל עו"ד רים אסדי, מנהלת הקליניקה לזכויות החולה. לדברינ, "לא ברור מה בתי החולים כן מאשרים ומה לא, והתוצאה היא שבבית חולים אחד דוחים חולה, ובבית חולים אחר מקבלים אותו. יש כאן שיקול דעת בעייתי, שעלול להביא לפגיעה במטופלים ואף לסיכון שלהם.

עו"ד רים אסדי (צילום: באדיבות המרואיין)
עו"ד רים אסדי (צילום: באדיבות המצולמת)

"חולים מטורטרים, וסופגים דחיות של בדיקות, ניתוחים וטיפולים חשובים. אצל חלקם זה עלול להגיע חלילה לסכנת חיים, ואצל אחרים זה 'רק' יגרום לסבל מתמשך ויעכב תהליכים רפואיים חשובים, שגם כך נמשכים זמן רב. יש חולים שמרוב ביורוקרטיה מוותרים על הטיפולים בעצמם ופוגעים בעצמם. זה מצב של כאוס, שנובע כולו מהעובדה שבמקום לקבוע כללים ברורים ושקופים משרד הבריאות מטיל את הכול על שיקול דעתם של מנהלי בתי החולים"

"לא ברור מה בתי החולים כן מאשרים ומה לא, והתוצאה היא שבבית חולים אחד דוחים חולה, ובבית חולים אחר מקבלים אותו. אני חושבת שיש כאן שיקול דעת בעייתי, שעלול להביא לפגיעה במטופלים ואף לסיכון שלהם"

בשבוע שעבר יצאה הנחיה להחזיר חלק מהטיפולים, זה משפר את המצב?

תשובה: "אני חוששת שלא, כי גם ההנחיה הקודמת וגם ההנחיה הנוכחית לא ברורות ואנחנו ממילא לא יודעים איך הנחיות אלו מיושמות. המציאות ממשיכה להיות מציאות של כאוס, שפוגעת בהרבה חולים במחלות שאינן קורונה, וזה לא טוב כי מערכת הבריאות נועדה לטפל בכל החולים".

עד כה לא התקבלה תגובת משרד הבריאות.

עוד 549 מילים

למקרה שפיספסת

כל הזמן // יום שני, 19 באוקטובר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

גנץ: אני משרת את ישראל ולא את נתניהו - ביום שזה ישתנה אצא לדרך חדשה

הנדל: כ״ץ תוקע חוק לאינטרנט מהיר לפריפריה ● כ״ץ: ״כשחיברתי את הגליל והנגב למרכז, הוא היה עוד בשופינג בין מפלגות״ ● נתניהו לאופוזיציה: ״שומעים שתי מקהלות - באסה סבבה״ ● ריבלין: ״לעצור את טרור האלימות נגד נשים" ● מיקי זוהר: אשנה את השיח ● גילה גמליאל לא תיחקר בגין אי מסירת אמת ● במכון הביולוגי יחלו בניסוי בבני אדם בחיסון קורונה בסוף החודש

עוד 57 עדכונים

מנדלבליט והאמת

בדיחה עממית מספרת על בחור צעיר שיצא למסע חובק עולם לחפש את האמת. נפרד ממשפחתו, חצה הרים וימים, ואחרי שנים הגיע למערה ענקית, שבה גרה האמת. אישה קשישה, עורה כבר קמוט וגבה כפוף, שערה לבן ארוך והיא באה בימים אך מלאת ניסיון חיים. ישב אצלה כמה חודשים ולמד את "האמת". כאשר ביקש לחזור למשפחתו ולהיפרד ממנה, ביקשה הקשישה רק דבר אחד. "מה שתרצי", ענה הצעיר.

כשתחזור אל חבריך, אמרה לו האמת, ספר להם ש"אני צעירה ויפהפיה".

כך, בפראפרזה, גם היועמ"ש הנכחי אביחי מנדלבליט. מחזיק בתואר היועמ"ש, שממנו מצפים כולנו לדבוק באמת, להיצמד לחוק, לא להפלות איש פשוט מול נבחרי ציבור ושועי הארץ. לדון את כולם על פי החוק. אבל מנדלבליט מוכיח יום יום את ההיפך. גמישותו וחלקלקות לשונו המשפטית הן כנראה התכונות העיקריות שנדרשות כדי להפוך את המובן מאליו למסובך, מורכב ואחר כך הפוך מהמשמעות שכל אדם סביר מבין.

אני מצפים מהיועמ"ש לדבוק באמת, אבל מנדלבליט מוכיח יום יום את ההיפך. גמישותו וחלקלקות לשונו המשפטית הופכות את המובן מאליו למסובך, מורכב ואחר כך הפוך מהמשמעות שכל אדם סביר מבין

רק לפני ימים אחרים קיבל איום בשידור חי מח"כ מיקי זוהר, וכבר הוא רץ נמהר לסגור את תיק המניות ולא לפתוח חקירה בתיק הצוללות.

כבר הוא אץ רץ להודיע שגילה גמליאל "דיווחה אמת" בחקירתה האפידמיולוגית, למרות שמשרד הבריאות נרעש מההדלפה של החקירה –  שבה נטען לא דיווחה אמת על נסיעה לטבריה אלא רק על תפילה בבית כנסת, לכאורה במקום מגוריה בתל אביב. ואז התברר כי מדובר בתקלה של תכנת משרד הבריאות, לפיה גמליאל הקלידה "טבריה" אך התוכנה הזינה "תל אביב", ונשכחה העובדה שגמליאל שיקרה לציבור כשהטיפה לכולנו להשאר בחג בחוג המשפחה הגרעינית המצומצמת, בעוד שהיא עצמה נסעה לעיר אחרת, שהתה בקרב המשפחה המורחבת, והתפללה בבית כנסת ציבורי (ש-20 מתוך 26 מתפלליו נדבקו בקורונה) ואז נפגשה עם עוד שלושה מעובדיה, הדביקה את שלושתם, והגיעה לכנסת, על פי הדיווחים, כשהיא סובלת מתסמינים.

השנה חוגגים בסוכה עם המשפחה המצומצמת, כדי שבשנה הבאה נוכל לשוב ולארח אושפיזין. חג שמח לכל בית ישראל! ????????

פורסם על ידי ‏גילה גמליאל – Gila Gamliel‏ ב- יום שישי, 2 באוקטובר 2020

אבל מנדלבליט הוא יועמ"ש רחום וחנון. קצב סגירת התיקים אצלו עולה על קצב פתיחתם. 6 מתוך 7 תיקי שרה נתניהו נסגרו והאחרון נגמר בהסדר תשלום מגוחך.

הכרזתו על כך ש"אין חשד לאירוע פלילי" וכי נתניהו "לא חשוד" בפרשת הצוללות, דקה אחרי חשיפתה בתכנית המקור של רביב דרוקר, הייתה מהירה ממהירות האור, והיא לבדה מעלה חשד שאינטרס ההסתרה גובר על אינטרס חשיפת האמת לציבור.

הכרזתו על כך שנתניהו "לא חשוד" בפרשת הצוללות, דקה אחרי חשיפתה בתכנית המקור של רביב דרוקר, הייתה מהירה ממהירות האור והיא לבדה מעלה חשד שאינטרס ההסתרה גובר על אינטרס חשיפת האמת לציבור

חלפו חודשים ארוכים מאז ומידע עצום נגלה לציבור על פרשת הצוללות ועל מעורבותו של רה"מ נתניהו, חלק מהמידע בקולו של נתניהו עצמו. עברו חודשים בהם שישה ממקורביו הקרובים והצמודים ביותר הואשמו בעבירות פליליות בפרשה זו בדיוק (כלומר מסתבר שדוקא יש בה "היבט פלילי"), ורק נתניהו נשאר יבש נקי ולא יודע על רכש צוללות במיליארדים וספינות שטח במאות מיליוני דולרים. ידע שהוא עצמו הודיע שהסתיר מכל בכירי מערכת הביטחון. ואם הוא הסתיר "את הסוד" כיצד הוא לא יודע? אם ידע להסתיר, כיצד הוא לא יודע מה הוא הסתיר?

צילום מסך מחדשות ערוץ 12
צילום מסך מחדשות ערוץ 12

האמת המתגוררת בקצה ההר, חפרה כנראה מנהרת מילוט בתחתית ההר ומשם נזרקים לפח יומיום תיקי חשדות נגד השלטון ונגד ראש השלטון. במערה מתגורר לו מנדלבליט תחת ערימות של ניסוחים:

"הטענות מציגות התנהלות שאינה עומדת בסטנדרטים ראויים של רשות ציבורית העוסקת בנושא כה משמעותי לאינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל", כתב בחוות דעתו על פרשת המניות, "אולם מתברר כי נכון לעת הזו פעורים חללים בסוגיות חשובות לשם גיבוש תזה פלילית – את החללים הללו לא ניתן למלא במקרה זה באמצעות הנחות, השערות ואמירות כלליות". הוסיף וכתב מנדלבליט על מצבתה של פרשת המניות.

האמת המתגוררת בקצה ההר, חפרה כנראה מנהרת מילוט בתחתית ההר ומשם נזרקים לפח יומיום תיקי חשדות נגד השלטון ונגד ראש השלטון. במערה מתגורר לו מנדלבליט תחת ערימות של ניסוחים

כלומר גילה גמליאל, שרה בממשלת ישראל, הפרה בריש גלי את ההנחיה שלא להתרחק 1000 מטר מהבית ולא להתפלל בחדר סגור עם יותר מעשרה אנשים, אבל לפי מנדלבליט פעורים חללים בתזה שעלולה לסבך אותה בחקירה משטרתית. גמליאל רק הדביקה 3 מאנשי משרדה ולמעשה אין שום הוכחה אחרת שהיא הפרה הנחיות.

נתניהו רק הדביק שישה מיועציו הבכירים והקרובים בנגיף השחיתות בפרשת הצוללות, ולמעשה אין שום הוכחה אחרת שהוא עצמו הפר את החוק.

כי הרי ממה נפשך? אלוף דן הראל העיד בתצהיר לביהמ"ש העליון כי דרש מכתב בחתימתו של נתניהו עצמו, כאשר אותם מקורבים לחצו עליו לבטל את מכרז ספינות השטח. ראש המל"ל דאז יוסי כהן הביא להראל מכתב מהמל"ל שבו ראש הממשלה "מנחה אותו לבטל את המכרז" על ספינות השטח. הראל לא הסתפק בכך ודרש הוראה בכתב ובחתימת נתניהו.

צילום מסך מחדשות ערוץ 12
צילום מסך מחדשות ערוץ 12

מכתב כזה לא נשלח כי נתניהו היה מודע למשמעות הפלילית של מכתב כזה וללחץ הבלתי חוקי שהוא מבצע על ראשי מערכת הביטחון לרכוש רק מטיסנקרופ את אותן ספינות שניתן היה לרכוש יותר בזול ממדינה וחברה אחרות. רק מנדלבליט לא מבין משמעויות ורואה "חללים פעורים", שכל אדם סביר רואה בהם הרים של ראיות והוכחות לכך שנתניהו מעורב ושחייבים לפתוח בחקירתו בפרשיות הללו.

מאות לוחמי חיל הים, בכירי מערכת הביטחון שמילאו תצהירים ארוכים לבג"צ באותה עתירה של התנועה לאיכות השלטון, ומאות אלפי מפגינים במשך שנים ובעיקר בחודשים האחרונים, דורשים פתיחת חקירה. רק מנדלבליט עומד וסותם את אותם חללים פעורים.

למעשה בהשאלה מאותה תפילה:

"ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, אשר יצר את האדם בחכמה, וברא בו נקבים נקבים , חלולים חלולים….שאם יפתח אחד מהם או יסתם אחד מהם, אי אפשר להתקיים …" (ברכת אשר יצר, תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס' עמוד ב')

מנדלבליט גורם לכך שלא נוכל לעמוד בפני סתימת אחד מהנקבים והפרשה הזו עומדת להתפוצץ בפני כולנו, עם כל הריח הנורא של נקבים חלולים וסתומים ו"חללים פעורים".

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון מנוחתו עדן (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 875 מילים

תגובות אחרונות

ראיון יהדות, פוליטיקה, וכל מה שביניהן

הרב האמריקאי ארתור וסקו, שנעצר עשרות פעמים בעבר בהפגנות, משתתף גם במחאה הנוכחית למען השחורים באמריקה - כל עוד היא קרובה לביתו ● הוא מתנגד לכיבוש, תוקף פוליטיקאים, ונאבק במשבר האקלים ● ספרו החדש מפרש את התורה באופן שתומך בנשים, במיעוטים אתניים ובקהילה הגאה ● לדבריו, "יש פוליטיקה בתוך התנ"ך, ולתנ"ך יש השפעה מסוימת על הפוליטיקה"

עוד 2,005 מילים

הבה נגילה אחרי 20 שנה של ויכוחים, באה גילה גמליאל

רגע אחרי ההסתבכות שלה בטבריה, השרה להגנת הסביבה הפתיעה והודיעה על הרחבת חוק הפיקדון, כך שיכלול גם מיחזור בקבוקי משקה משפחתיים ● גם מתנגדיה יודו כי מדובר בבשורה מצוינת לסביבה ולאזרחים, וכי גמליאל מתקנת בכך עיוות שנמשך שנים ● אך עד כניסת החוק לתוקף, חברות המשקאות יעשו הכל כדי למסמס אותו ● פרשנות

עוד 672 מילים

המזרח התיכון הסכמי השלום הציתו מירוץ חימוש

מכירת מטוסי F-35 לאמירויות (ואולי אף לבחריין) היא אחד מסעיפיו הלא רשמיים של ההסכם עם ישראל ● אך בכירים בוושינגטון לא מבינים מדוע ה"שלום" מתדלק דווקא את תעשיית המלחמה, וחוששים כי טכנולוגיות קטלניות יגיעו לידי אויביהם ● פקיד בכיר בקונגרס אומר לזמן ישראל: כדי לפצות את ישראל - ניאלץ למכור לה נשק מתקדם אף יותר ● "הצבאות בעולם הערבי נבנו כך שיפסידו לישראל, וזה הסטנדרט שישמש אותנו כדי לבחון את זה"

עוד 1,267 מילים ו-2 תגובות

חיות אדם בעלי חיים ובני אדם בשבי ובסגר

מה הוא סובייקט? למה מושג זה רלוונטי לבעלי חיים ובני אדם? מה הקשר לשבי וסגר? הדיון במושג הזה ממלא קורסים שלמים באוניברסיטאות בחוגים לפילוסופיה, וסובבים סביבו סמינרים והרצאות רבות במשך עשורים. אני אנסה לתת הסבר קצר מאוד לא ממצה, אך כזה שיעזור לנו להבין את הקשר לדמיון הנפשי בין בני אדם לבעלי חיים. אני בכוונה לא אציין את הסובייקט כאדם כדי שנוכל לבחון אם ניתן להרחיב את המושג גם לבעלי חיים:

מה הוא סובייקט? למה המושג רלוונטי לבעלי חיים ובני אדם? מה הקשר לשבי וסגר? מהו הדמיון הנפשי בין בני אדם לבעלי חיים? בכוונה לא אציין את הסובייקט כאדם כדי שנוכל לבחון אם ניתן להרחיב את המושג גם לבעלי חיים

הסובייקט הוא מונח פילוסופי חדש יחסית. במושגים של אבולוציה כמובן. לפי ויקיפדיה המושג סובייקט, בראשיתו, תיאר מצע (תשתית) ,השומר על זהותו בתהליכי שינוי.

האיזכור הראשון של המושג סובייקט בשימוש פילוסופי הוא במאה ה-17 על ידי דקארט. דקארט השתמש במונח התשתית והרחיב את משמעות הסובייקט לכזה שיש לו אוטונומיה, מודעות, וחירות לבחור. קאנט פיתח את תפישת הסובייקט כבעל תבונה (תפיסה המאתגרת את ההרחבה לבעלי חיים), המאפשרת לו לנהוג במוסריות.

על בסיס התפישה של קאנט החלה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 להתבסס תפישה לפיה הסובייקט הוא גם כזה שכפוף לגורם אחר גדול ממנו. הסטרוקטורליסטים כבר לא מגדירים את הסובייקט כ"אדון של עצמו ושל הטבע" אלא כ"בעל ריבונות עצמית ובעל חירות משתנה". בניסיונם לתאר תופעות אנושיות בצורה מבנית תלו את הגורם אליו כפוף הסובייקט בשפה. לאקאן מגדיל את תפישת השפה ומתייחס אל הלא מודע האנושי בתור כזה המובנה כשפה.

במילים אחרות הסובייקט הוא בעל החופש לבחור אך גם זה שנתון תחת משהו גדול ממנו: שלטון/ארגון/שפה. הסובייקט הוא בעל ריבונות עצמית בתוך מציאות חיצונית גדולה ממנו.

עד פה זה דיון פילוסופי מעניין יותר או פחות, אבל מה הקשר לבעלי חיים? שהרי זה נושאו של הבלוג ואנו כסובייקטים כפופים אליו.

ובכן, נבחן את עולם החי בהקשר של בחירה:

האם בעלי חיים בטבע יכולים לבחור?

לסובייקט ריבונות עצמית במציאות חיצונית גדולה ממנו. זה דיון פילוסופי, אך מה הקשר לבע"ח? הרי זה נושא הבלוג ואני כסובייקט כפוף אליו. נבחן את עולם החי בהקשר של בחירה: האם בע"ח בטבע יכולים לבחור?

בכל תצפית בבעלי חיים בסביבתם הטבעית אפשר לראות מגוון התנהגויות. מחקרי התנהגות בעלי חיים כמו של ג'יין גודול (שימפנזים), רוברט ספולסקי (בבונים) ואחרים שחקרו את בעלי החיים בסביבתם הטבעית, העידו על דפוסי אופי שונים של פרטים שונים באוכלוסייה הנחקרת ואף העידו על שינויים בבחירות שעשו הפרטים באוכלוסיה בהתאם לסביבת המחיה ורמת הלחץ שהיה בה.

כל דייג ידע לומר שאין דג אוטומטי, אלא צריך לפתות אותו בפיתיון מתאים ולחכות, ויש גם מקום להרבה מזל – לפעמים הדג בוחר פשוט לא לנגוס בפיתיון, ואז אתה חוזר עם דלי ריק.

האם בחירה היא אינסופית? עיקרון המציאות מכתיב כי לא כך הדבר. ניתן לבחור רק מבין מה מתאפשר. המציאות שבה האחר מאיים לטרוף היא מציאות קשה המגבילה את החופש של כל חיה החוששת לחייה בטבע.

מהו שבי?

שבי הוא שלילת החופש לנוע. הגבלת התנועה היא שלילה ברורה של החופש של הסובייקט לבחור לשנות את מיקומו במרחב. מתי המציאות החיצונית הופכת לאקט של שלילת החופש? ברגע שמדובר בצעד מכוון, חופש הבחירה של הסובייקט נשלל ממנו ומתרחש שבי. למשל, ההבדל המשמעותי בין נפילה לבור וכליאה בבור.

האם תופעת השבי קיימת בקרב בעלי החיים?

בעלי חיים שובים בעלי חיים אחרים במקרים מאוד מיוחדים ולמטרה אחת – לאכילה. לרוב משך בזמן בין לכידה לאכילה הוא אפסי ואז אין בעצם שבי. אנחנו רואים את המעשה כקשה וברוטלי כאשר חיה אחת טורפת חיה אחרת, אך המטרה של הזנה וחוק הטבע מאפשרים אותה (מצחיק שצריך חוק כדי להכשיר בעינינו דבר טבעי כמו טריפה). יש מקרים בהם בעלי חיים משאירים את הטרף חי לזמן מה, כמו העכביש שלוכד את הטרף בין קוריו עד שיבוא לאכול אותו, ויש דיווחים על חתולים ששיחקו עם טרפם שעה ארוכה עד שהרגו אותו או שחררו אותו לחופשי.

יש מקרים בהם בעלי חיים משאירים את הטרף חי לזמן מה, כמו העכביש שלוכד את הטרף בין קוריו עד שיבוא לאכול אותו, ויש דיווחים על חתולים ששיחקו עם טרפם שעה ארוכה עד שהרגו אותו או שחררו אותו לחופשי

הגבלת התנועה בבעלי חיים פוגעת ביכולת שלהם להגן על עצמם, לשחר אחר מזון, להתרבות, ובעצם לקיים כל פעילות חיים בסיסית. מבחינה רגשית היכולת לנוע מאפשרת את פעילות שאר מערכות הרגש על פי פאנקספ. בראש ובראשונה מערכת ה-SEEKING אשר בעזרתה מפיק בעל החיים הנאה מכל פעולה שהוא מבצע, ובזכותה הוא שואף להמשיך ולפעול בעולם. הסקרנות הטבעית של בעל החיים לנוע לחפש ולהשיג משאבים כמו אוכל או בני זוג לרביה מונעת באמצעות תגמול במערכת ה-SEEKING, ובלעדיה יפסיק בעל החיים את פעולותיו הקריטיות האלו וימות.

עם התפתחות החקלאות מליקוט וטריפה לגידול וביות החל האדם ללכוד בעלי חיים למטרות נוספות מאכילה, ואף שמר את בעלי החיים בחיים עד לשחיטתם ואכילתם או למטרות איסוף חלב וביצים לצרכי אכילה. כאן החלה תופעה שנמשכת עד היום והיא שביה של בעלי חיים. כיום חקלאות הבשר העופות והדגים נשענת בעיקר על צורת גידול זו; בבקר ובעופות באופן מוחלט אך גם בדגה תופס גידול הדגים בבריכות וכלובים מקום רב יותר ויותר.

חיות המשק בויתו כבר לפני 8000 שנה, וזמן דומה עבר מאז ביות כלבי הבית וחיות משק נוספות. החזקה וגידול בשבי של ציפורים ודגי נוי הפכה לתחביב פופולרי במאה ה-19 וה-20, וקודם לכן השתמשו ביונים לשליחת דואר. שימושים נוספים בחיות נוספות היו קיימים גם כן.

וכמובן – ישנם גני החיות והקרקסים שהשתמשו בבעלי החיים למטרות תיירות ובידור. כיום משלבים גני החיות שימוש בבעלי חיים לתיירות עם הקמת גרעיני רביה שמורים להשבה לטבע לצמצום הפגיעה במגוון החי על ידי בני האדם.

עם התרחבות השימוש בכליאת בעלי חיים השתנתה ההיכרות של האדם עם חיות. בני אדם ראו חיות בתדירות גבוהה בהרבה וזכו להכיר מינים רבים מאוד של בעלי חיים. בעיקר בזכות גני החיות שהנגישו את המגוון בטבע לבני האדם. אך עם זאת ההיכרות של האדם עם בעלי החיים הייתה בעיקר עם בעלי חיים הנמצאים בשבי. ולאט לאט החלו לשים לב שתיאורי התצפיות של בעלי חיים בטבע לא דומים כלל למוצג בפני המבקרים בגני החיות.

ההיכרות של האדם עם בעלי החיים הייתה בעיקר עם בעלי חיים הנמצאים בשבי. ולאט לאט החלו לשים לב שתיאורי התצפיות של בעלי חיים בטבע לא דומים כלל למוצג בפני המבקרים בגני החיות

החיות בגנים היו משועממות, לא טרפו או ברחו, ואף הרבייה נפגעה לא מעט. לעתים היו מוזנחות וחולות עקב גידול לא מותאם, וחלקן אף מדוכאות או חרדות ותוקפניות.

דוגמה טובה לפער הזה היא מידת ההיכרות של האדם עם הגורילה. ניסיונות לכידה כושלים הביאו לכך שבני אדם לא זכו להכיר בגני חיות את מין הגורילה הנקרא גורילת ההר, שהיא תת-מין של המין גורילה מזרחית. יותר נפוץ לראות בגנים את תת המין – גורילת השפלה המזרחית. סיבה אחת לכך היא הקושי לגדל את גורילת ההר, שמגיבה בתוקפנות קשה ואלימה לכל ניסיון לגידול בשבי. סיבות נוספות נעוצות במספר הנמוך של פריטים המציב אותן בסכנת הכחדה.

דיאן פוסי שחיה וחקרה את גורילות ההר וסיפרה את סיפורה בספרה גורילות בערפל (שלימים עובד לסרט מצליח בכיכובה של סיגורני וויבר) תיארה את הצד השליו והנעים באופיה של חיה מופלאה זו. ניסיונות לשבות את הגורילות הללו הציגו בפני האדם את הצד האלים והמסוכן שלהן ואילו צפיה בהן בטבע הציגו את הצד הרגוע והמקבל שלהן.

מרטין סליגמן היה פסיכולוג וחוקר, שהביא לעולם את בשורת הפסיכולוגיה החיובית. בין השאר הוא ניסה להבין את נטייתם של בני אדם להגיב באופן שלילי למצבים של חוסר אונים. הוא הסביר את מה שהוא קרא חוסר אונים נרכש באמצעות ניסוי בכלבים. בניסוי הושם כלב בתנאים בהם הוא קיבל שוק חשמלי ללא תלות במעשיו בכלוב, כך שלא הייתה לו שליטה כלל במצבו, והשוק שקיבל הגיע בלא שליטתו. הוא היה חסר אונים. הכלב הגיב בדיכאון אדישות ופעילות נמוכה עד כדי הפסקת אכילה ושתיה, התנהגויות שהמשיכו זמן רב לאחר תום הניסוי.

החיות בגנים היו משועממות, לא טרפו או ברחו, ורבייתן נפגעה לא מעט. לעתים היו מוזנחות וחולות עקב גידול לא מותאם, וחלקן אף מדוכאות או חרדות ותוקפניות. גורילת ההר, למשל, הגיבה בתוקפנות קשה ואלימה לכל ניסיון גידול בשבי

טמפל גרנדין היא חוקרת במדעי ההתנהגות שפיתחה מספר עקרונות רווחה לבעלי חיים בשבי ובעיקר בעלי חיים המוחזקים בחיים למטרות שחיטה ואף פיתחה מספר כלים שיאפשרו שחיטה פחות מפחידה ומסבה סבל ממה שהיה נהוג. כמובן שישנם כאלו שיתנגדו לעצם השחיטה והאכילה, אך גרנדין טוענת שהיא כאוטיסטית מסוגלת להיות רגישה יותר לסבלם של בעלי החיים.

היום, בגני חיות, מקפידים על קיום העשרות חווייתיות עבור בעלי החיים בשבי לשמירה על רווחתם ומצבם הנפשי של בעלי החיים הנמצאים בשבייה. קיימות תכניות בינלאומיות לפיתוח גרעיני רביה והשבת חיות לטבע, לצד פיקוח והצבת סטנדרטים מקובלים לגדלי תצוגות וקיום פינות הסתתרות לחיות המוצגות כאשר הן זקוקות לכך. הספר 'איש בגן החיות' של דייויד גראנט מתאר את כליאתו מרצון של אדם בגן חיות בעקבות ריב עם בת זוגו. הוא מתאר שם בצורה מרתקת את חוויית הפומביות של הכלוא בתצוגה לצד הצורך בהסתתרות ופרטיות. גם כאן ניתן לראות את הדמיון הנפשי ביננו לבין החיות.

למה שבי גורם לחוסר אונים בבעלי חיים וביות לא?

אם שבי גורם לצמצום הבחירה של בעל החיים ולחוסר אונים, מדוע ביות לא עושה כך באותה מידה? יש שיאמרו שביות שנעשה בכליאה פיזית (רצועה/גדר) מתחזק את תחושת חוסר האונים הנרכש ומנציח את הדיכאון. לעומתו אפשור בחירה בתנועה (האפשרות לנוע) לצד אוכל בשפע ומניעת רעב – משפרים מאוד את מצבם של בעלי החיים עד כדי חיים רגשיים מלאים כמו שיש לחתולים וכלבים לצידם של בני אדם.

יחד עם זה הצמצום החברתי שנגזר על חיה מבויתת שלא חיה בקבוצה הטבעית שלה או בתנאי גידול ומחיה טבעיים, משפיעים על השעמום והשלכותיו השליליות, לצד כמובן פערים נוספים בתנאים הקיימים לגידול חיות אלו – גמילה מהירה מדי מהאם, סכנות החיים בעיר וכו'.

הספר 'איש בגן החיות' של דייויד גראנט מתאר כליאה מרצון של אדם בגן חיות בעקבות ריב עם בת זוגו. מתוארת חוויית הפומביות של הכלוא בתצוגה לצד הצורך בהסתתרות ופרטיות. גם כאן ניתן לראות את הדמיון הנפשי ביננו לבין החיות

למה גורם שבי בבני אדם?

כמו לשאר בעלי החיים, חופש התנועה לבני אדם חשוב ביותר. מלבד עונש מוות ועינויים – הכליאה היא העונש החמור ביותר שחברות בוחרות להשית על פרטים שעברו על החוק. תגובותיהם הרגשיות של אסירים בתחילת תקופת המאסר מזכירים את תופעות הדיכאון המוכרות לנו מהדוגמאות לעיל. שביית אסירי מלחמה תמיד נמצאת תחת דאגה גדולה, בשל היעדר הפיקוח בתוך המדינה ברוב המקרים, ולשם כך פועל הצלב האדום רבות לשיפור מצבם של אסירים אלו.

הדוגמה הקרובה ביותר למצב זה היא מצבו של גלעד שליט בתחילת השבי, אשר היה קשה והתאפיין במרכיבים דיכאוניים. בהמשך, עם התערבות רפואית, השתפרו תנאי השבי שלו ובהתאמה גם מצבו הנפשי. התאפשרה לו תנועה מסוימת ותקשורת עם שוביו והוא שרד את תקופת השבי הארוכה.

כמו בשאר בעלי החיים – מצבי אי ודאות וחוסר אונים באדם מעלים את תחושת התסכול הדיכאון והחרדה. אלו מלווים ברמות גבוהות של הורמון הדחק הנקרא קורטיזול.

רוברט ספולסקי, שהוזכר קודם בזכות מחקריו בבבונים, בדק את רמות הקורטיזול של הקופים, ומצא שקופים ממעמד נמוך שחווים אפשרות מצומצמת לבחירה בחייהם בקבוצה ניחנים ברמות גבוהות של קורטיזול. ההורמון הזה מתואר על ידי ספולסקי כיעיל בניהול מצבי חירום מבחינת זרימת דם למערכות חיוניות ועוד, אך רעיל לטווח הארוך וגורם לנזקים הנגרמים מחומציות הקיבה ומחלות רבות נוספות.

מסיבה זו הוא קרא לאחד מספריו בנושא: 'מדוע לזברות אין אולקוס'. שם הוא מתאר כי לטווח קצר של דקות – הקורטיזול כאמור יעיל, למשל במצבי בריחה וסטרס קצר, אך בתנאי חיים רוויי סטרס כמו בחיים של בני האדם במאה העשרים – הקורטיזול גורם למחלות רבות.

הדוגמה הקרובה ביותר למצב זה היא מצבו של גלעד שליט בתחילת השבי, אשר היה קשה והתאפיין במרכיבים דיכאוניים. בהמשך, עם התערבות רפואית, השתפרו תנאי השבי שלו ובהתאמה גם מצבו הנפשי

כך גם גורלם של אנשים הנמצאים בסגר הקורונה לזמן ארוך. פגיעה בחופש התנועה היא פגיעה ביכולתו של הסובייקט לבחור את המיקום במרחב ברמה הבסיסית ביותר. לכן הגבלת התנועה היא בעצמה גורם דחק ראשון במעלה.

צמצום קשרים חברתיים, בידוד חברתי, ריחוק חברתי, צמצום מפגשים עם קרובים, צמצום בלמידה ובחינוך הפורמלי, פגיעה בפרנסה, צמצום חוויות חיוביות כמו אירועי תרבות, נופש, קניות ועוד – כל אלו פוגעים קשות במצבם הנפשי של אנשים כאשר הדבר מתקיים לאורך זמן. לצד אלו יש להוסיף את השהייה הלא נוחה במרחב קטן עם בני משפחה, כאשר לעיתים מתיחויות קטנות עלולות להחמיר לכדי משבר קשה.

הדאגה הגדולה שקיימת בציבור לגבי טיב הסגר לא מגיעה בהפתעה. מניעת תנועה היא פגיעה קשה ביותר בחופש האדם. הנימוק לפגיעה כזו חייב להיות מוצק ויציב ובלתי ניתן לערעור. רק כך נשארת תחושת הבחירה לציות לחוק ופונקציית הסובייקט נשמרת. אך כאשר רואים שרבים בסביבה ובקרב נבחרי הציבור לא נמצאים תחת המגבלה הזו, עולה תחושת חוסר האונים הנרכש, ואתו עולה תחושת הדיכאון והחרדה.

בכל חיה, ובכל אדם כחלק מהחיות, קיימת גורילת שפלה מערבית אשר מסוגלת להישאר בסגר כאשר היא נדרשת. אך גם קיימת גורילת הר תוקפנית, אשר מסוגלת להילחם עד חורמה כשהיא חשה שהסגר בלתי נסבל עבורה וחסר הצדקה.

מניעת תנועה היא פגיעה קשה בחופש. נימוקיה חייבים להיות מוצקים. רק כך נשארת תחושת הבחירה לציית לחוק. כשרבים, ובהם נבחרי ציבור, אינם תחת המגבלה, עולה תחושת חוסר האונים ואתה הדיכאון והחרדה

טיפול

לפי עקרונות פסיכואנליטיים מנחים מסוימים, מטרת טיפול נפשי היא השבת חופש הבחירה לסובייקט. הפסיכולוג ד"ר יהודה ישראלי מתאר את הגורם לחרדה כמה שמהווה איום על הסובייקט. השאיפה למלא את החסר, לנוע, לתור אחר מה שאין, זוהי שעתו היפה של הסובייקט, זו הנאתו האמיתית, והפגיעה בחופש לעשות כן – היא החרדה האמיתית.

הטיפול העצמי של אנשים הכפופים לסגר הקורונה, מתגלם בין היתר במחאה, ביציאה להפגנות ובהגשמת חופש התנועה בתהלוכות. אצל אחרים זה יכול להתבטא בקיום חתונות המוניות ומסיבות הדבקה, ואצל רבים בסתם טיולים וריצה בפארק. בכך מראים אלו שחשים את הדיכאון של הסגר, הסובייקטים הכלואים שנשלל מהם החופש – את הדרישה לתנועה, את החיוניות של חופש הבחירה בהסתגרות – על מנת לקיים את הסובייקט.

מילה על טיפול הנעזר בבעלי חיים. אני מרצה כבר שנה שניה קורס על הדמיון הנפשי בין אדם לחיה, בתכנית לטיפול הנעזר בבעלי חיים של מכללת אורנים. התכנית בניהול המשותף של גל חכים וענבר בראל מבקשת לראות את הסובייקט שבחיה ומדגישה את ההיעזרות בבעלי החיים המתבססת על רצונם הטבעי של בעלי החיים ביצירת קשר מעצם היותם סובייקטים. הטיפול נשען על הכרה בסובייקט שבחיה כאמצעי מרפא להכרה בסובייקט של המטופל. בתכנית מרצה גם ד"ר אריאל צבל שכתב מאמר על ספרה של טמפל גרנדין ומצורף פה לקריאה נוספת. זוהי התכנית לטיפול רגשי הנעזר בבעלי חיים במכללת אורנים:

הרצאתו של ד"ר יהודה ישראלי:

רפי לוי הוא עובד סוציאלי קליני, פסיכותרפיסט בקליניקה פרטית ובמערך בריאות הנפש ומרצה במסגרות שונות. בעל רקע והשכלה ביולוגית ורפואית ומתעניין בדמיון בין בני אדם לבעלי חיים, משורשי אבולוציה ועד לקליניקה של היום. מעבר לכך הוא בעל משפחה מקסימה, טבח מוסמך, נגר חובב ופעיל לזכויות עובדים סוציאליים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
תודה רבה על טקסט קולח ומעורר מחשבה!! לבינתיים מהדהדות לי המילים: "והצבת סטנדרטים מקובלים לגדלי תצוגות.." השימוש הרווח במונח תצוגה אשר מוחק כל זכר לסובייקטיביות החיה תמיד מכאיב עמוק בבטן... המשך קריאה

תודה רבה על טקסט קולח ומעורר מחשבה!! לבינתיים מהדהדות לי המילים: "והצבת סטנדרטים מקובלים לגדלי תצוגות.." השימוש הרווח במונח תצוגה אשר מוחק כל זכר לסובייקטיביות החיה תמיד מכאיב עמוק בבטן. מהדהד לי חזק ביותר גם המשפט "מערכת ה-SEEKING אשר בעזרתה מפיק בעל החיים הנאה מכל פעולה שהוא מבצע, ובזכותה הוא שואף להמשיך ולפעול בעולם"…מערכת שאנחנו משתקים עם הכנסת בעלי החיים לשביה ובתקופה זו של הקורונה אנחנו יכולים להרגיש על בשרנו את המחיר האדיר שהנפש והגוף משלמים כאשר לא מאפשרים לה לתפקד. לפחות לקראת סיום נשארתי עם תקווה קטנה לאור הגדרתך היפה של העשייה שלנו בתכנית באורנים: תכנית אשר "מבקשת לראות את הסובייקט שבחיה ומדגישה את ההיעזרות בבעלי החיים המתבססת על רצונם הטבעי של בעלי החיים ביצירת קשר מעצם היותם סובייקטים". תקווה חשובה בתקופה קשה, תודה!

עוד 2,224 מילים ו-1 תגובות
עודכן לפני שעתיים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

החרדים מנצחים את הממשלה אבל מאבדים את הציבור

"החרדים הם הדבר הכי מתועב היום במדינה", אומר לזמן ישראל ח"כ יצחק פינדרוס, מזכיר סיעת יהדות התורה. "בוא תסביר לי למה? למה יפעת שאשא ביטון פותחת את חדרי הכושר והמסעדות וזוכה למחיאות כפיים, אבל רב בן 92 שאומר לכם שאסור להפסיק ללמוד ושתמצאו פתרון - הופך לאויב העם?" ● משבר האמון במגזר החרדי מתקדם לעבר נקודת האל-חזור ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
למה שלום ירושלמי לא מדגיש במאמרו כי אין שום אנלוגיה אפידמיולוגית בין ההפגנות לבין תלמוד תורה. ההפגנות נעשות באוויר הפתוח בעוד שתלמוד התורה מתיים בכיתות סגורות וצפופות, שיעור המאומתים בק... המשך קריאה

למה שלום ירושלמי לא מדגיש במאמרו כי אין שום אנלוגיה אפידמיולוגית בין ההפגנות לבין תלמוד תורה. ההפגנות נעשות באוויר הפתוח בעוד שתלמוד התורה מתיים בכיתות סגורות וצפופות, שיעור המאומתים בקרב משתתפי ההפגנות נמוך מאוד לשיעור המאומתים בקרב תלמידי ישיבות ומפגין מאומת, בחזרתו לביתו, ידביק 2, 3 אנשים בעוד שבחור תלמוד תורה מאומת בחזרתו לביתו ידביק 10, 12 אנשים.

עוד 536 מילים ו-1 תגובות

ראיון "למה, למען השם, שמישהו שפוי ילך ויקנה את אל על?"

כיצד הגיעה אל על למצבה הנוכחי, מה הסיכוי של הבעלים החדש והצעיר שלה - אלי רוזנברג - להרוויח מההשקעה, ומה עליו לעשות כדי שזה יקרה? ● ניסים מלכי, שהיה בכיר באל אל במשך 42 שנה (11 מתוכן כסמנכ"ל כספים), משרטט את נפילתה של חברת התעופה הישראלית, ותוקף את ההצטיידות הראוותנית במטוסי הדרימליינר היקרים

עוד 1,666 מילים

"אנחנו רואים ירידה בכל הנתונים (של התחלואה), ירידה עקבית ברורה", שיבח ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את תוצאות הסגר השני ● אבל מה עם כל שאר הפרמטרים? מיליון מובטלים, בעלי חנויות שפשטו רגל, צעירים בלי תקווה, ועתיד כלכלי לוט בערפל ● את מנהיגי אירופה, שנמנעו מסגר שני, נתניהו מציג כחסרי תעוזה ● נראה כי באמת אין להם את התעוזה לא להקשיב למומחים, ולהרוס את חיי האזרחים ● דעה

עוד 820 מילים

בריאות ללכת 20 דקות ולקרוס, לעבוד רק שעה ביום

רופאים, חולים ומחקרים רבים מדברים על תסמינים נפוצים וקשים של הקורונה שנמשכים מספר שבועות או חודשים אחרי ההחלמה הרשמית, כמו עייפות כרונית, קשיי נשימה ובעיות בלב ● אבל המידע החלקי והסותר שפורסם בנושא לא מגלה כמה מהמחלימים סובלים מהם, ולמשך כמה זמן ● בפועל, לישראל ולממשלות אחרות אין שום מאגר מידע מסודר על תופעת ה-long covid19, ולאיש אין מושג מה היקפה האמיתי

עוד 2,389 מילים

המדינה לבג"ץ: אין מקום לחקירת נתניהו בפרשת הצוללות

סקר: לראשונה אפשרות לקואליציה בלי נתניהו והחרדים ● גפני: מר"ן דורש לימוד תורה בישיבות ● ברבש התפטר מהצוות המייעץ לגמזו ● אדלשטיין מאיים על מוסדות חינוך חרדים בקנסות ושלילת רישיון ● גנץ לחרדים: "אי אפשר שיהיו בישראל שתי מדינות" ● נתניהו: "דוחה בתוקף טענות לשיקולים פוליטיים" ● קרוב למיליון מובטלים: צעירים ונשים נפגעו יותר

עוד 51 עדכונים

כמעט שנתיים אחרי שנכנס לפוליטיקה, הקים את פרויקט כחול-לבן שנועד לשנות את פני הדמוקרטיה הישראלית ונכנס בסוף לממשלה עם נתניהו, שר הביטחון מאיים כעת בבחירות ובונה על לא אחר מאשר נפתלי בנט ● מבחינת נתניהו, שממילא מכוון לבחירות ביוני, גנץ רק יעשה לו טובה ● פרשנות

עוד 486 מילים

נתניהו: קורא לציבור החרדי ולמנהיגיו לא לפתוח את תלמודי התורה מחר

מוקדם יותר הורה הרב קנייבסקי לחזור מחר ללימודים בגילאי א׳ עד ח׳ ● גמזו: פתיחת היתר עלולה להחזיר אותנו לאחור ● גנץ: אף קבוצה לא מעל החוק ● מפגינים נגד נתניהו רוססו בגז מדמיע ברמת גן, בחיפה ובת״א ● ציפי לבני נאמה בהפגנה בכיכר רבין: "באתי לומר לראש הממשלה עד כאן״ ● מירי רגב: ״קוראת לאפי נוה לחשוף את כל ההקלטות ולקבל הגנה של חושף שחיתויות״

עוד 29 עדכונים

ראיון האיש העצוב מהטוויטר

"הקורונה לקחה את אמא שלנו הבוקר בשעה 05:25. אני מעבר להרוס, אני כל כך אסיר תודה על התמיכה. אני מתחנן, אנא חיבשו מסכה", צייץ הרופא שבתמונה ל-423 עוקביו ● אבל האבל שלו הפך לוויראלי באמצעות מפעל חייו של אלכס גולדשטיין, שמפיץ את סיפוריהם של קרבנות הקורונה ברשת ● "כשהחלו להתפרסם הסטטיסטיקות המפחידות", אומר אלכס, "חיפשתי דרך להפוך את האובדן לאנושי"

עוד 1,508 מילים

ראיון החיים הסודיים של חרדים בארצות הברית

בזמן שהתקשורת נוטה להתייחס אליהם כמקשה אחת, ספר חדש צולל לחיי החרדים בארה"ב, שמנהלים יחסי אהבה-שנאה עם אורח החיים שלהם ● המחברת, פרופ' איילה פדר, ראיינה עשרות גברים ונשים שמנהלים חיים כפולים ● החל בהפרת מצוות, דרך שינוי במראה החיצוני, ועד ניהול רומנים ● "אני לא רואה כאן טובים ורעים, זה סיפור קשה ושובר לב עבור כל המעורבים", היא אומרת בראיון לזמן ישראל

עוד 1,368 מילים

היסטוריה "פרויקט השואה החשוב בעולם"

אחרי שמונה עשורים, מומחה שעבד בעבר בסקוטלנד יארד הצליח לחשוף את המקום המדויק שבו אירע טבח באבי יאר במלחמת העולם השנייה ● החוקר השתמש בהדמיות תלת-ממד ובתצלומי אוויר כדי לאתר את גיא ההריגה מתחת לעיר קייב ● במהלך השנים נבנו באתר - שבו נרצחו עשרות אלפים - בנייני מגורים ופארק ● פתיחת מרכז ההנצחה לשואה במקום, הראשון בבריה"מ לשעבר, מתוכננת ל-2026

עוד 1,396 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה