בתחילת השבוע שעבר התפתחה שוב מתיחות סביב הר הבית. ניתן היה לזהות במהלך האירועים מאפיינים שהופיעו בסבבים קודמים של משברים בהר הבית. כך למשל, האירועים התרחשו על רקע הצטלבות רגישה של מועדים דתיים יהודים ומוסלמים (במקרה הזה: תשעה באב עם חג הקורבן) והתנגשות שכזו כבר הולידה בעבר מתיחות ועימותים. כמו כן, בדומה לאירועים שהתרחשו בשנים 2014 ו-2015, המתיחות נגעה לביקורים מתוקשרים של חברי כנסת ישראלים בהר (שכללו הפעם גם את שירת התקווה על ההר) ולתפילה של קבוצות יהודיות בניגוד לעקרונות הסטטוס קוו באתר הקדוש.

במתיחות האחרונה סביב הר הבית ניתן היה לזהות מאפיינים שהופיעו בסבבים קודמים. למשל, הצטלבות רגישה של מועדים דתיים יהודים ומוסלמים וביקורים מתוקשרים של ח"כים בהר

אך החידוש המשמעותי נגע להודעת התגובה שפרסם ראש הממשלה נפתלי בנט, שהתייחסה באופן תקדימי ל"חופש הפולחן" של היהודים בהר, ונמנעה מאזכור המחויבות הישראלית לסטטוס קוו בהר הבית.

קרוב ל-1,700 יהודים עלו אתמול להר הבית. @AmichaiChikli וחבריו שרו את "התקווה"; @naftalibennett קרא לשמור על חופש הפולחן – מילים שלא נאמרו מעולם על ידי ראש ממשלה. "היינו כחולמים", הגיב @YehudahGlick. אבל לאירועים הללו יהיו השלכות.

פרשנות של @S_Yerushalmihttps://t.co/5spAFr87qj

— זמן ישראל (@ZmanIsrael) July 19, 2021

המקומות הקדושים בירושלים היו מקור להסלמה בסכסוך הישראלי-פלסטיני לאורך השנים, מאירועי תרפ"ט ב-1929, דרך מהומות מנהרת הכותל ב-1996, האינתיפאדה השנייה ב-2000 ופרשת המגנומטרים בהר הבית ב-2017.

בעשור האחרון, בתקופת שלטונו של נתניהו, התקיימו מספר סבבים של הסלמה סביב הר הבית שהובילו למאמצי דיאלוג ותיווך בין ישראל וירדן, לפעמים עם מעורבות אמריקאית, על מנת לסיים את המשבר.

במקרים השונים הקפיד נתניהו להדגיש את המחויבות של ישראל לסטטוס קוו (הנהוג באתר מאז 1967) כחלק ממאמצי ההרגעה. באוקטובר 2015 אף הגדיל לעשות והעלה סרטון מוקלט באנגלית ובו הבהיר (במסגרת הבנות שהושגו עם ירדן בתיווך מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי) שהסטטוס קוו מבוסס על כך שהמוסלמים מתפללים באתר והלא מוסלמים מבקרים בו. בכך נתניהו הבהיר שמדובר בעיקרון מדיניות עקבי וברור ולא בהגבלה נקודתית או זמנית.

הצהרתו המפתיעה של בנט הופיעה גם בעיתוי רגיש ובעייתי במיוחד כאשר ממשלת ישראל החדשה פועלת לשקם את היחסים עם ירדן, שנקלעו בשנים האחרונות למשבר עמוק. במסגרת זו נפגש לאחרונה בנט עם מלך ירדן עבדאללה ושר החוץ לפיד נפגש עם עמיתו הירדני, ושתי המדינות הגיעו להבנות בנושאים של מים ומסחר. בנוסף לכך, האירועים בהר הבית התקיימו ערב ביקורו של המלך הירדני בבית הלבן, כאשר המלך זכה להיות המנהיג הערבי הראשון שנפגש עם הנשיא ביידן מאז שנכנס לתפקידו בינואר. הנשיא ביידן הדגיש בפגישה עם המלך את חשיבות התפקיד המיוחד של ירדן במקומות הקדושים לאסלאם בירושלים.

הצהרתו המפתיעה של בנט הופיעה גם בעיתוי רגיש ובעייתי במיוחד, כאשר ממשלת ישראל החדשה פועלת לשקם את היחסים עם ירדן, שנקלעו בשנים האחרונות למשבר עמוק

התגובות האזוריות והבינלאומיות להודעת בנט לא איחרו לבוא, ובתגובה לכך השר לביטחון הפנים בר-לב ושר החוץ לפיד פעלו לתקן את הנזק שנוצר, והבהירו שישראל מחויבת לסטטוס קוו בהר הבית, על פיו ליהודים יש חופש ביקור ולמוסלמים יש חופש פולחן.

לפיד אף ציין שיהודים מוזמנים להתפלל באתר הסמוך – הכותל המערבי – ובכך חזר למעשה על ההחלטה המקורית שקיבלה ועדת השרים "לשמירה על המקומות הקדושים" באוגוסט 1967, שבה נקבע: "משיעלו בכניסה להר הבית מתפללים יהודים (הם) יופנו על ידי כוחות הביטחון לכותל המערבי". ההבהרה הועברה במסר פומבי לתקשורת ובדיאלוג מדיני עם נציגים אמריקאיים וירדנים, וגם בנט פרסם לבסוף תיקון בנושא.

Lapid pressed, Bennett folded: The political drama around Temple Mount worship https://t.co/tshuHucv1Y via @timesofisrael

— Judah Ari Gross (@JudahAriGross) July 20, 2021

צעדים אלו הביאו לסיום המשבר הנוכחי, אך סוגיית הר הבית צפויה לעורר עוד רגעי מבחן רבים. על הממשלה לפעול לגיבוש קו מדיניות של הרגעת רוחות ומניעת הסלמה באתר, להדגיש בצורה ברורה את המחויבות של ישראל לסטטוס קוו, ולקדם מאמצים לשיקום הדיאלוג והתיאום עם ירדן ועם ארגון הווקף על מנת למנוע משברים ועימותים.

בר-לב ולפיד פעלו לתיקון הנזק, בנט פרסם הבהרה והצעדים סיימו את המשבר הנוכחי. אך סוגיית הר הבית צפויה לעורר עוד רגעי מבחן רבים. על הממשלה לפעול לגיבוש מדיניות של הרגעת רוחות ומניעת הסלמה באתר

אין ספק שהאירועים בהר הבית משמשים גם כזירה ללחצים ומאבקים בין גורמים פוליטיים בישראל, אך נוכח הרגישות והנפיצות של הנושא, חשוב שישראל לא תאפשר למשחק הפוליטי הפנימי להביא להסלמה בהר הבית, שעלולה להבעיר את המזרח התיכון כולו.

ד"ר ליאור להרס הוא מנהל התוכנית לקידום שלום ישראלי-פלסטיני במכון מיתווים, ועמית מחקר במכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית. תחומי המחקר שלו הם תיאוריה והיסטוריה של סכסוכים, שלום ודיפלומטיה והוא עוסק באזורי סכסוך שונים ובהם הסכסוך הישראלי-פלסטיני, צפון אירלנד, קפריסין והבלקן. הוא היה פוסט דוקטורנט ומרצה באוניברסיטת ניו יורק (NYU) וחוקר אורח בתוכנית לניהול סכסוכים בבית הספר ללימודים בינלאומיים מתקדמים (SAIS) באוניברסיטת ג'ונס הופקינס.

ערב הסעודית חוזרת ומאמצת אלמנטים שאפיינו את מדיניות החוץ שלה קודם לעלייתו המטאורית של יורש העצר מחמד בן-סלמאן.

בעבר הממלכה חמקה מעימות ישיר עם אויביה, הביאה לידי ביטוי את כיסיה העמוקים ושמה דגש על דיפלומטיה כאמצעי מרכזי בארגז הכלים הלאומי.

אלא שמאז 2015 התאפיינה מדיניות החוץ הסעודית באסרטיביות מהולה בחובבנות והיא כשלה בקידום יעדיה במרחב, גם אם יעדים אלו נשאו חן בעיני טראמפ ונתניהו. בין היתר היא פתחה בבלוקדה על שכנתה ממזרח, קטר, ובמלחמה בשכנתה מדרום, תימן.

מאז 2015 התאפיינה מדיניות החוץ הסעודית באסרטיביות מהולה בחובבנות והיא כשלה בקידום יעדיה במרחב. בין היתר פתחה בבלוקדה על שכנתה ממזרח, קטר, ובמלחמה בשכנתה מדרום, תימן

קשייו של בן-סלמאן מבית וכישלונותיו בזירה האזורית הביאו רבים בישראל ובמערב לצנן התלהבותם מהמלך לעתיד ולשאת עיניהם לעבר השליט האסרטיבי לא פחות, אך המנוסה יותר של איחוד האמירויות, מחמד בן-זאיד.

כניסתו של נשיא חדש לבית הלבן, המנהל מו"מ עם איראן ומבקר בחריפות את הממלכה, הביאה לשינוי מבורך באסטרטגיה הסעודית (מזווית הראיה הסעודית), לגישה פרואקטיבית מרעננת ולפתיחה של קמפיין דיפלומטי שלא נראה כמותו.

במסגרת זאת הוביל בן-סלמאן לחתימת הסכם הפיוס עם קטר, הציע לחות'ים הסכם הפסקת אש נדיב במיוחד, מחבק את ראש ממשלת עיראק, הביא לירח דבש ביחסים עם עומאן, מגשש דרכו לשליט סוריה אסד, ואף פתח במגעים עם איראן. מטרתו להפחית מתיחות, לצמצם נזקים, לבסס השפעה היכן שניתן ובדרך לזכות בנקודות זכות בבית הלבן.

בן-סלמאן כהרגלו יורה לכל הכיוונים, אלא שהפעם אלו לא כדורי רובה. הוא עושה שימוש ביכולות של הכלכלה הגדולה במזרח התיכון ובמעמד של שומרת המקומות הקדושים לאסלאם כדי להחזיר את הממלכה למקומה הטבעי ולהיות מוכן טוב יותר גם לתהליך הרגיש של העברת הכתר מאביו.

לא כל המהלכים האזוריים יישאו פרי, אך הם הכרחיים להתמודדות עם התרחיש הצפוי בראייתו: ארה"ב מתרחקת מענייני האזור ואיראן, כתוצאה מחתימה צפויה על הסכם הגרעין, מתעצמת. יש לקוות שבן-סלמאן מבין כעת את מגבלות כוחה של הממלכה. למרות רכישות נשק מאסיביות לאורך השנים, היא חסרה יכולת הגנתית מספקת, שלא לומר יכולת התקפית.

דברים שנשא בן-סלמאן באפריל, מעידים יותר מכל על השינוי במדיניותו, לפחות ההצהרתית, ביחס לאיראן:

"איראן היא שכנה שלנו. אנו מקווים שיהיו לנו יחסים טובים ומיוחדים עם איראן. אנו רוצים שהיא תשגשג ותצמח…".

דברים אלה מנוגדים לטענות קודמות של בן-סלמאן, שאף השווה בעבר את המנהיג העליון של איראן להיטלר ורמז על עניינו בהגברת החתרנות הסעודית באיראן.

החולשה הסעודית ביחס לאיראן וסימן השאלה הגובר באשר לנכונות האמריקאית לעמוד לצד הממלכה מכתיבים את האסטרטגיה הסעודית הנוכחית יותר מכל.

כניסתו של נשיא חדש לבית הלבן, המנהל מו"מ עם איראן ומבקר בחריפות את הממלכה, הביאה לשינוי מבורך באסטרטגיה הסעודית, לגישה פרואקטיבית מרעננת ולפתיחה של קמפיין דיפלומטי שלא נראה כמותו

ספק רב אם הממלכה תשכיל להסיר מעליה איומים מרכזיים ולשפר את מעמדה מבית ומחוץ וזאת מבלי להיתפס כפייסנית.

יתרה מכך, לא כל מהלכיו תואמים את האינטרס הישראלי, בוודאי כשמדובר בהגעה להבנות עם איראן. בין ההשלכות עלולה להיות פגיעה בחזית האזורית מול איראן שישראל טיפחה ושהממלכה היא נדבך מרכזי בה.

ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב