לא מעט מאמרים נכתבו בשבוע האחרון על שידור התכנית "עובדה" שעסקה ביחסים שבין פקידי אגף התקציבים לבין השר הממונה. שר האוצר. שניים תפסו את עיני במיוחד.

"ויש אפילו בתוך אמ"ן יחידה מיוחדת – איפכא מסתברא – שכל מטרתה היא לאתגר את החשיבה המקובלת בצבא, כדי לוודא שאיננו נתפסים לקונספציה. צה"ל הוא ארגון היררכי לחלוטין, אבל הלקח של מלחמת יום הכיפורים לימד אותו שרק שיח פתוח ומאתגר מביא לתוצאה המקצועית הראויה" (מרב ארלוזורוב).

אחד המאמרים על "עובדה", שעסקה ביחסי פקידי אגף התקציבים לשר הממונה, תפס את עיני: "ויש אפילו בתוך אמ"ן יחידה – איפכא מסתברא – שמטרתה לאתגר את החשיבה המקובלת בצבא, כדי שלא ניתפס לקונספציה"

"המדיניות הכלכלית בכל נושא מורכבת מארבעה שלבים – הראשון, קביעת היעדים. השני, בחינת חלופות למימוש היעד. בשלב השלישי נבחרת המדיניות הרצויה מבין החלופות ובשלב הרביעי היא מבוצעת. […] במציאות, תפקיד הפוליטיקאים הוא לקבוע את היעדים, ואילו תפקידו של הדרג המקצועי הוא לגבש חלופות להשגת היעדים הללו. לאחר שגובשו החלופות, הדרג הפוליטי אמור לבחור את החלופה הרצויה" (אבי בן בסט).

ולמה מדובר בציטוטים חשובים כלכך? פשוט כי הם מציגים בצורה מדוייקת את הכשל החמור שמתקיים לפחות בעשרים השנים האחרונות באגף התקציבים באוצר. כשל המבוסס על חשיבה אחידה, ללא הצגת חלופות אמיתיות, ודחיפת אג'נדה אישית המבוססת על תפישת עולם שאינה בהכרח מייצגת את צרכי הציבור אותו אמורים אנשי האגף לשרת. וגם החוסר במי שיהיה מחוייב באתגור המערכת והצגת הדברים בצורה שונה, אחרת, אולי אפילו יצירתית וחדשנית. אגב, כולנו יודעים שגם אם יש חלופות – ישנה דרך להציג את חומר בצורה כזו, שרק חלופה אחת, זו שהמציגים רוצים בה – תתקבל.

אנשי אגף התקציבים הם בראש ובראשונה פוליטיקאים. הם אמנם אנשי כלכלה מצויינים אבל הם עוסקים יום יום ושעה שעה בפוליטיקה, לעיתים קרובות במהלכים פוליטיים שמשאירים מאחור, מבחינת יחסי התן וקח והממכר הפוליטי גם את הפוליטיקאים המיומנים ביותר.

הם גם לא חסידי השקיפות. לא סתם ביקשה סתיו שפיר להקים עבורה את וועדת השקיפות המפורסמת, כלקח מחוסר היכולת לקבל נתונים אמיתיים בישיבות ועדת הכספים אליהן הובאו בקשות האוצר לאישור העברות, הקצבות ותכניות עבודה.

הדרישה הבסיסית, שרק לאחר עתירה לבג"ץ החלה להתקיים, היתה שהחומרים יועברו בצורה מסודרת, הכוללת הסבר, ובזמן סביר לפני הדיון, לפחות לחברי הועדה. זאת כדי שאלו יפסיקו לשמש, אחרי כלכך הרבה שנים כחותמת גומי לרצונות וגחמות אנשי האגף. היו סיבות טובות, עדיין יש, לכך שאנשי האגף מחזיקים את המידע, את הנתונים ואת הנימוקים לבקשות ולתוכניות שלהם קרוב לחזה. אחרת איך הם יכולים לשלוט.

יש כשל מתמשך באגף התקציבים באוצר, המבוסס על חשיבה אחידה, ללא הצגת חלופות אמיתיות, ודחיפת אג'נדה אישית המבוססת על תפישת עולם שאינה בהכרח מייצגת את צרכי הציבור

לא אשכח את אחד מהימים שלפני אישור תקציב המדינה וחוק התקציב, עוד בתקופה שוועדות הכנסת היו, כמעט כולן, במסדרון ארוך אחד בקומה התחתונה של המשכן. על שטיח הלבד הירוק התרכזו עשרות ומאות חברי כנסת, עוזרים פרלמנטרים, עיתונאים ואורחים אחרים ועסקו רק בדבר אחד, בדיוני תן לי ואתן לך.

ביום זה לפתע פתאום ראיתי את אחד מבכירי חברי הכנסת עומד כפוף ליד שולחן בסופו של המסדרון, לידו עמדה פקידה בכירה מאגף התקציבים שהגישה לו מסמך לחתימה. ביקשתי מצוות טלוויזיה שהיה במקום לרוץ ולצלם את הדברים. בערב הופיעו הצילומים במהדורה המרכזית.

התברר שאגף התקציבים הגיש לחבר הכנסת הבכיר הסכם להעברת תקציבים למפלגתו תמורת סידור של הצבעה בעד סעיפים בחוק ההסדרים. יש מקומות שהיו קוראים למעשה כזה שוחד. בספר העבודה של אגף התקציבים מדובר בנוהל סטנדרטי להביא את נבחרי העם להצביע בעד תוכניות תקציביות גם אם הם לא לגמרי משוכנעים שהן ראויות ויעילות.

"הם פעלו בשלושה שלבים כשלא רצו לעשות משהו שהפוליטיקאים ביקשו: מסמוס, טרפוד וטינוף״,

כך התבטא בתכנית "עובדה" מי שהיה במשך ארבע שנים לערך מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד. הדברים לא נזרקו סתם לחלל האויר. מי כמוני זוכר ויודע איך הם עובדים.

המקרה האחרון הוא הקמתה של קרן ההלוואות ללקוחות מודרי אשראי, התחייבות שנתן שר האוצר לח"כ איתן כבל בתחילת הדיונים על חוק נתוני אשראי. במשך ארבע שנים כמעט הצליח אגף התקציבים למסמס את הקמת הקרן שאותה יזמתי יחד עם ח"כ כבל, וגם לאחרונה, כשסוף סוף יצא המכרז לדרך, הוא בנוי בצורה כלכך שגוייה שאין להתפלא כי אין קופצים עליו כדי להפעילו.

לפתע ראיתי את אחד מבכירי הח"כים עומד כפוף ליד שולחן בסוף המסדרון, לידו פקידה בכירה מאגף התקציבים שהגישה לו מסמך לחתימה. ביקשתי מצוות טלוויזיה שהיה שם לצלם זאת. בערב זה הופיע במהדורה המרכזית

אותו הליך בוצע גם מול מחאת האמהות החד-הוריות בשנת 2003. עיתונאים תודרכו נגד האמהות, שרובן נשים עובדות, שבסך הכל רוצות לפרנס את משפחתן בכבוד. תחת נימוקים מטופשים ולא ריאלים הם מנעו בשנת 2014 תוספת של 50 מיליון ש"ח, שאושרה על ידי שרי האוצר והרווחה, לתיקון עוולת חוק מזונות הילדים.

מטרת התיקון היתה ניתוק הקשר בין תשלום מזונות הילדים לבין גובה השכר שמשתכרת האם החד-הורית. בעברית קוראים לזה תמרוץ שלילי לצאת לעבוד. במילים אחרות אומרים באגף התקציבים, תהיו עניים, תהיו מסכנים, אל תשאפו למעלה.

קיים עוד כשל גדול ומבני בהתנהלות אגף התקציבים, והוא הכח הבלתי סביר שיש לו אל מול משרדי הממשלה עליהם הוא מפקח. תפקיד האגף הוא בהחלט לשמור על המסגרת התקציבית של כל משרד ומשרד, לסייע בהוצאתה לפועל ולשמור על מסגרת תקציב המדינה.

אבל ההחלטה המקצועית על התכניות חייבת להיות בראש ובראשונה של אנשי המקצוע במשרד. אחרת לא צריך אותם. זה תפקידה של הפקידות הבכירה במשרדי הממשלה. להחליט על התוכניות שהם רוצים לבצע ולהפעיל אותן, תוך שהם מקפידים על מסגרת התקציב. האם אנחנו באמת מוכנים לקבל את העובדה שכלל הפקידות המקצועית הבכירה במדינת ישראל כפופה הלכה למעשה לפקידי אגף התקציבים באוצר? ברצותם יקרו דברים וברצותם לא?

אם מלחמת יום הכיפורים היתה נקודת היקיצה של צה"ל, הרי שמשבר הקורונה הוא ללא ספק יום הכיפורים של אגף התקציבים. מדובר בתקופה שלאחריה אגף התקציבים לא יכול ואסור לו להמשיך ולפעול כפי שהוא פועל מאז תכנית הייצוב הכלכלי של המשק בשנת 1985.

אגף התקציבים חייב לעבור שינוי מהותי שכולל חובת הצגת חלופות ריאליות לכל יעד מדיניות שנקבע על ידי השר הממונה וחובת הכנסת מערכת של איפכא מסתברא לתוך האגף.

אם מלחמת יום הכיפורים היתה נקודת היקיצה של צה"ל, הרי שמשבר הקורונה הוא ללא ספק יום הכיפורים של אגף התקציבים. מדובר בתקופה שאחריה אסור לאגף התקציבים להמשיך לפעול כפי שפועל מאז 85'

ואולי הדבר החשוב מכל, שעליו ארחיב ברשומות הבאות על אגף התקציבים באוצר, נוגע להפסקת הניהול הפוליטי של האגף מצד אחד והפחתה משמעותית של השליטה המקצועית של אגף התקציבים בהתנהלות היומיומית של משרדי הממשלה השונים. זאת תוך הפיכת שרי ומנכ"לי המשרדים, כמו גם את אנשי המקצוע בהם, למעין בובות בתיאטרון הבובות, שמפעיליו הם אנשי האגף.

פעיל חברתי, מומחה לקידום ושינוי מדיניות. לשעבר סמנכ"ל עמותת "ידיד", כיום מייסד נקודת מפנה-המרכז לקידום מדיניות של רווחה כלכלית

נתניהו וממשלתו טיפלו בקורונה בדרך מופקרת, צינית ונגועה באינטרסים פוליטיים. הצורך לשמור על נתניהו מבית המשפט גבר על שיקולי דעת מקצועיים. התוצאה היא קטסטרופה מתמשכת, הן בצד הבריאות והן בפגיעה אנושה בעסקים הקטנים ובכלכלה.

נתניהו וממשלתו טיפלו בקורונה בדרך מופקרת, צינית ונגועה באינטרסים פוליטיים. הצורך לשמור על נתניהו מביהמ"ש גבר על שיקולי דעת מקצועיים. התוצאה היא קטסטרופה מתמשכת, בצד הבריאותי והכלכלי

מעל 4400 מתים, מעל 1100 חולים במצב קשה או קריטי, נכון לתחילת השבוע.
אסור שמסע יחסי הציבור של נתניהו יאפיל על תוצאות איומות אלו.

מבחינת ההשפעות הכלכליות של הקורונה, חלק ניכר מאזרחי ישראל הידרדרו למצב קשה. יותר מחצי מיליון מובטלים, עסקים קורסים, דור של ילדים ונוער שלא למד במשך שנה, דור של נשים צעירות שמעמדן המקצועי, הכלכלי והחברתי נסוג שנים לאחור, ודור שלם של צעירים שהמדינה דוחפת לתרבות של אבטלה. כל זאת בעוד רבים מנסים להתקיים ללא הכנסה וללא עבודה, בין סגר, בידודים חוזרים, טיפול בילדים ושמירה על שפיות ובריאות.

ב-17 לינואר פורסמה "סקירה כלכלית לסיכום שנת 2020 ותחזית ל-2021" שנכתבה על ידי צוות מאקרו באגף הכלכלנית הראשית באוצר. לפי הסקירה, התוצר בישראל בשנת 2020 יתכווץ ב-3.3%, שיעור האבטלה הרחב (הכולל מובטלים, עובדים בחל"ת ומפוטרים טריים שאינם מחפשים עבודה) יעמוד ב-2020 על 15.4% לעומת 3.8% ב-2019. ב-2021 שיעור האבטלה יעמוד על 8.6%, ובמקרה של החמרה בריאותית שיעור האבטלה יעמוד ב-2021 על 11.6%.

ב-18 לינואר פירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, "נתונים מסקר כוח אדם למחצית השנייה של חודש דצמבר ולחודש דצמבר 2020". לפי הסקר, הכניסה של ישראל לסגר השלישי בסוף דצמבר העלתה את שיעור האבטלה הרחב בישראל ל-13.7% עם כ-566 אלף מובטלים.

אפשר להניח כי נתוני האבטלה הראשונים לינואר, שיפורסמו בסוף ינואר, יורו על ההשלכות השליליות של הסגר השלישי בשוק העבודה עם עלייה בשיעור האבטלה.

גסיסת העסקים הקטנים

מעניין לציין שבסקירה של האוצר אין נתונים על העסקים הקטנים שנפגעו קשה מהמשבר, מלבד איזכור כוללני ומכובס:

"בעקבות המגבלות שהוטלו, חלק מהעסקים נאלצו להתאים את עצמם בקצב מהיר מהצפוי למציאות החדשה".

בסקירה של האוצר אין נתונים על העסקים הקטנים שנפגעו קשה מהמשבר, מלבד איזכור כוללני ומכובס: "בעקבות המגבלות שהוטלו, חלק מהעסקים נאלצו להתאים את עצמם בקצב מהיר מהצפוי למציאות החדשה"

המכון הישראלי לדמוקרטיה ב"סקר מצב שוק העבודה בתקופת הקורונה | דצמבר 2020" משלים את החסר: משבר הקורונה פגע במצב התעסוקתי של העצמאים באופן חמור בהשוואה לשכירים.

נכון לשבוע השני של דצמבר כ-74% מהעצמאים עבדו, אך מרביתם, כ-45%, דיווחו על עבודה חלקית. רק מיעוט, כ-24%, המשיכו לעבוד בהיקפים דומים לאלו שנרשמו טרום קורונה.

כרבע מהעצמאים, כ-26%, דיווחו בתחילת דצמבר כי נאלצו להפסיק לעבוד או לסגור את העסק. שיעור זה משקף סדר גודל של כ-130 אלף עצמאים שלא עובדים באופן זמני או קבוע.

גם הסקר הנוכחי, בדומה לקודמיו, מעלה תמונה של פגיעה קשה בהכנסות העצמאיים: כ-75% מהעצמאים מדווחים על פגיעה בהכנסתם בחודש נובמבר 2020 , מהם 57% שרשמו ירידה בהכנסתם וכ- 18% שכלל לא משכו הכנסה מהעסק.

גם שיעור הירידה בהכנסות העמיק מאז הסקר הקודם: ירידה ממוצעת של 47% בהכנסתם של העצמאים שדיווחו על ירידה בהכנסה בחודש נובמבר 2020, לעומת ירידה של 44% בחודש יוני.

הפגיעה ברמות ההכנסה בולטת בקרב העצמאים בהשוואה לשכירים: 75% מהעצמאים נפגעו בהכנסתם בחודש נובמבר 2020, לעומת 26.5% בקרב השכירים שעבדו בנובמבר. יתרה מכך, שיעור המדווחים שלא משכו כלל הכנסה אישית מהעסק בקרב העצמאים עומד על 18%, לעומת כ-1.5% שלא קיבלו כלל שכר בקרב השכירים.

התגובה באיחוד האירופי להשלכות הכלכליות של הקורונה

האיחוד האירופי בחר ליישם מדיניות, לכאורה יקרה, שיש לה השלכות רחבות אבל כדאיות בטווח הבינוני והארוך. הרעיון הוא להקטין את המכה הכלכלית כך שכלכלת האיחוד האירופי תהיה מוכנה להתנעה מחדש כאשר התנאים יהיו תקינים. כדי להשיג זאת, צריך להשאיר אנשים בתעסוקה ובעסקים.

האיחוד האירופי בחר ליישם מדיניות שהשלכותיה רחבות אך כדאיות בטווח הבינוני והארוך: להשאיר אנשים בתעסוקה ובעסקים, כך שכלכלת האיחוד תהיה מוכנה להתנעה מחדש כשהתנאים ישתפרו

תגובת האיחוד האירופי למשבר הקורונה הייתה מדיניות התומכת בהעסקת עובדים, בעסקים, ובכלכלה בכלל. התמיכה בהעסקת עובדים מבוססת על הגמשת מודל ההעסקה והעמקת הסבסוד הממשלתי לעובדים.

למימוש מדיניות זו, הקים האיחוד האירופי מכשיר חדש, SURE, כדי לעזור לאנשים לשמור על עבודתם במהלך המשבר. התוכנית מעניקה הלוואות בתנאים נוחים למדינות החברות הזקוקות לסייע לעובדים לקבל הכנסה ולעסקים לשמור על צוות העובדים שלהם.

Sure תומך בתוכניות עבודה לזמן קצר ובצעדים דומים אחרים, שיסייעו למדינות החברות באיחוד האירופי להגן על מקומות עבודה, ומגן על שכירים ועצמאיים מפני סיכון של פיטורים ואובדן הכנסה.

חברות יוכלו לצמצם באופן זמני את שעות העובדים או להשעות כליל את העבודה, כאשר המדינה מספקת הבטחת הכנסה בגין השעות שלא עבדו.

העצמאים יקבלו החלפת הכנסה למצב החירום הנוכחי. זה מאפשר לאנשים להמשיך לשלם את שכר הדירה, את החשבונות ואת קניות המזון שלהם ומסייע לספק יציבות נחוצה לכלכלה.

מדובר בסבסוד של 60% מהשכר על שעות עבודה שהמועסקים לא עבדו בהן, והוא הורחב ל–80% מהחודש השביעי למשבר. הממשלות גם נושאות בתשלומי הביטוח הלאומי והפנסיה של העובדים, שהיו באחריות המעסיקים. כך כולם מוגנים כלכלית: העובדים אינם מפוטרים ואינם יוצאים לחל"ת (כינוי מכובס לפיטורים), המעסיקים אינם מאבדים את כוח העבודה החיוני ואינם מפסידים כסף, נפילת הביקושים נמנעת והעמקת המיתון נבלמת. רוב הממשלות נקטו עוד אמצעים, כמו סבסוד שכר דירה פרטי ומסחרי, מטפלות לפעוטות, ועוד.

התוצאה המיידית היא תחושת יציבות ואמון בממשלות החברות באיחוד, ושיעורי אבטלה נמוכים יחסית.

באיחוד האירופי ניתן סבסוד של 60% מהשכר על שעות עבודה שהמועסקים לא עבדו בהן, והוא הורחב ל–80% מהחודש ה-7 למשבר. הממשלות גם נושאות בתשלומי הביטוח הלאומי והפנסיה של העובדים. כך כולם מוגנים

בישראל שיעור האבטלה בסוף דצמבר עלה לכ-13.7%, כ-566 אלף מובטלים, ועל תחושת היציבות והאמון בממשלה אין מה לדבר.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.