המדינה מאריכה אפשרות לתבוע זכויות על נכסים במאות מיליוני שקלים

משרד המשפטים בירושלים (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)
יוסי זמיר/פלאש90
משרד המשפטים בירושלים

בעקבות פניית "זמן ישראל", המדינה מעכבת הלאמה של נכסים עזובים שעשויים להסתכם במאות מיליוני שקלים. בסוף השנה החולפת היחידה לאיתור נכסים עזובים באפוטרופוס הכללי פרסמה שתי הודעות שמהן עולה כי בכוונתו לבקש מבית המשפט להעביר לידי המדינה 125 נכסים כספיים ונדל"ניים.

מדובר במה שמוגדר נכסים עזובים שמנוהלים על ידי המדינה לאחר שאבד הקשר עם בעליהם החוקיים. בחלוף 15 שנה, האפוטרופוס העניק 30 יום לאותם יורשים פוטנציאליים לתבוע את זכאותם לנכס.

בעקבות פנייתנו, פורסמו אתמול (ד'), שתי הודעות מתוקנות בהן הוארכה האפשרות להודיע על זכאות לנכס ל-90 יום, החל מהשבוע. אלא שצורת הפרסום מעלה חשש שהיחידה לניהול הנכסים העזובים לא עושה מספיק כדי לאתר את היורשים.

כמעט כל השמות פורסמו בעברית ואין בהם פירוט של ארץ המוצא של הבעלים המקורי, דבר שהיה מקל מאוד על היורשים לגלות את זכאותם. כמו כן, אין פרסומים של השמות בקהילות היהודיות הרלוונטיות בחו"ל כך שהיורשים של הנכסים לא מודעים לזכאות.

השמות פורסמו בעברית ואין בהם פירוט של ארץ המוצא של הבעלים, דבר שהיה מקל מאוד על היורשים לגלות את זכאותם. כמו כן, אין פרסומים של השמות בקהילות היהודיות בחו"ל

עיקר הפרסומים אמורים להתבצע בקהילות בצפון אמריקה, צרפת, בלגיה, הולנד, שוויץ, ובריטניה, שם נמצאים רבים מהיורשים הפוטנציאליים.

באפוטרופוס הכללי טוענים שהם מפרסמים רק את השמות בעברית בהתאם לצו בית המשפט וששאר הפרטים שהם מגדירים כמוכמנים אמורים לשמש אותם לאמת את בעלי הזכויות.

הודעת מתוקנת של האפוטרופוס הכללי על שמות בעלי נכסים שיועברו למדינה. 24 בינואר 2024 (צילום: צילום מסך אתר האפוטרופוס הכללי)
הודעת מתוקנת של האפוטרופוס הכללי על שמות בעלי נכסים שיועברו למדינה. 24 בינואר 2024 (צילום: צילום מסך אתר האפוטרופוס הכללי)

אלא שהדבר עומד בסתירה להתנהלות שלהם עצמם.

לשם השוואה, אותה יחידה מפרסמת רשימה נוספת של נכסי נספי שואה, ובה כן מצוינים השמות באותיות לועזיות עם פירוט של ארץ המקור ופרטים אלה מופיעים גם במאגר מחזיקי מניות ג'יי.סי.טי, (חברת האם של בנק אנגלו פלסטינה, קודמו של בנק לאומי).

 

 

החוק הקיים מחייב את האפוטרופוס לפרסם הודעה על השמות רק בשני עיתונים יומיים מקומיים ובאתר האינטרנט שלו, כאשר ידוע כי רוב היורשים לא בארץ. כמו כן, הם מחויבים לבצע חקירה ובדיקה לאיתור בעלי הזכויות.

דו"ח מבקר המדינה קבע לפני מספר שנים כי על האפוטרופוס הכללי ומשרד החוץ לבחון במשותף את האפשרויות לאיתור בעלי הזכויות המתגוררים בחו"ל כדי שלא לפגוע בקניין הפרטי ורק אחרי ביצוע חקירה ובדיקה סבירה הם יוכלו לפנות לבית המשפט ולבקש את העברת הנכסים למדינה, ולשכנע שאכן בוצעה בדיקה סבירה לאיתור בעלי הזכויות ואין עוד פעולות שאפשר לנקוט בהן.

עם זאת, צוין בתגובת האפוטרופוס צוין שגם אחרי שהנכס יעבור למדינה, אדם שיוכיח את זכותו יוכל לקבל את שוויו בחזרה ללא הגבלת זמן.

כפי שפורסם בעבר ב"זמן ישראל", יש קבוצת פייסבוק שחבריה מנסים לאתר את אותם היורשים של בעלי הזכויות. יש כ-16 אלף שמות של בעלי נכסים עזובים והם מוערכים בכ-7 מיליארד שקל. אובדן הקשר עם הבעלים יכול לגרום לעיכוב בהתחדשות עירונית ופיתוח, כפי שאפשר לראות בכתבה שפורסמה ב-Times of Israel, על איתור מוצלח של בעלי זכויות במגרש בפתח תקווה, שרובם גרים מחוץ לישראל.

מהאפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים נמסר בתגובה:

"האפוטרופוס הכללי מפרסם באופן שוטף באתר האינטרנט שלו את רשימת כל בעלי הזכויות המנוהלים, תוך ציון אם מדובר בנכס מקרקעין או בנכסים כספיים, וניתן לפנות לבירור לגבי בעלי זכויות ספציפיים. בנוסף, אחת מפעולות שמבוצעות הוא פרסום בסוף השנה, בשתי הודעות נפרדות – נכסי כספים ומקרקעין, והוא ראשיתו של תהליך מקיף וממצה של פעולות יזומות לאיתור בעלי זכויות בנכס.

"לאחר תקופת הניהול של הנכס שקבועה בחוק, מבצע האפוטרופוס הכללי תהליך מעמיק של בדיקה וחקירה לאיתור בעלי זכויות בנכס ורק אם לא מאותרים זכאים הוא פונה לבית המשפט לאישור להעברת הנכס לקניין המדינה. הנכס יעבור למדינה רק אם בית משפט שוכנע שבוצעה שקידה סבירה לאיתור בעלי הזכויות בנכס, אך לא אותר אף אחד ואין פעולות נוספות שיש לנקוט בהן.

"לאור הפניה, הוארך המועד ל-90 יום. עם זאת, חשוב לציין ,כי לפי החוק לא מועברים נכסים לקניין המדינה, אלא לאחר לפחות שנה של פעולות וחיפושים אחר בעלי הזכויות לאחר מועד הפרסום.

"יודגש, כי בסופו של דבר רק בכ- 20% בלבד מהמקרים לא מאותרים בעלי זכויות בנכסים והם מועברים לקניין המדינה. גם אחרי שנכס עובר למדינה, אדם שמוכיח את זכותו יכול לקבל את הנכס או את שוויו בחזרה מהמדינה ללא הגבלת זמן."

סגירה