ראש חטיבת תכנון וניהול כוח האדם בצה"ל, תת־אלוף שי טייב, חשף היום בדיון בוועדת המשנה לכוח אדם של ועדת החוץ והביטחון כי מתוך כ־24 אלף חרדים שקיבלו זימון ראשוני לצה"ל מאז הקיץ שעבר – רק כ־1,200 פתחו בפועל בהליך הגיוס.
טייב ציין כי 2,399 מתוך אותם מוזמנים כבר קיבלו צווי גיוס מיידיים, אך 545 מהם לא התייצבו במועד החובה. מתוך הגל הראשון של 3,000 חרדים שקיבלו צווי זימון, 964 הוגדרו כעריקים, ו־1,366 נוספים קיבלו צווי גיוס ועומדים כעת בפני צו מעצר.
על פי הנהלים, מי שמתעלם משלושה צווי גיוס מקבל צו מיידי. אם אינו מתייצב בתוך 48 שעות – הוא מוגדר כעריק, ובדרך כלל מונפק לו צו מעצר. אם העריק לא מתייצב בלשכת גיוס בתוך 30 יום – הוא מקבל "צו 12", הכולל איסור יציאה מהארץ, והוא עלול להיעצר בכל מפגש עם שוטר.
לפי הנתונים שהציג טייב, כמחצית מהמוזמנים הם בני פחות מ־20, 40% בני 20–23, ו־10% מעל גיל 23. 411 אנשים עוכבו בנמל התעופה בן־גוריון בשל מעמדם הצבאי, מהם 43 שנמנעה יציאתם מהארץ.
לדבריו, בשל מצוקת כוח האדם בצה"ל "נעשים צעדי אכיפה, והוחזרה המדיניות של ביצוע מעצרים פיזיים לעריקים", אף שהמשטרה הצבאית עמוסה במטלות הקשורות למלחמה.
בשבוע שעבר פורסם כי צה"ל פתח במבצע מעצרים שגרתי לעריקים – מהלך שהוביל לאיומים מצד שותפותיו החרדיות של ראש הממשלה לפרוש מהקואליציה. עם זאת, לא דווח על מעצר של חרדים במהלך המבצע.
סגן הרמטכ"ל לשעבר, אלוף (מיל') דן הראל, ביקר את מדיניות הצבא: "הצבא גורר רגליים עד כדי כך שהוא לא רוצה לגייס חרדים. אתם לא אוכפים את החוק". יו"ר הוועדה, ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד), הוסיף: "יש תחושת קושי אמיתית שאין התקדמות בנושא".
טייב השיב כי אכיפת גיוס החרדים דורשת סנקציות ממוקדות: "אם רוצים להתמודד עם מספרים כאלה – צריך סנקציות נוספות. כיום הכלים דלים מאוד". לדבריו, אם המדינה תבחר בכך, ניתן יהיה לשלול שירותים ממשלתיים ממי שאינו משרת.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם