מה יקרה אם כל שופטי בית המשפט העליון יקומו ויתפטרו בבת אחת מתפקידם?
עד לא מזמן זה היה נשמע לכל היותר כמו משפט מחץ מבריק, שמתאים לפתוח פרזנטציה לסדרת דרמה משפטית דיסטופית, שאפשר לקרוא לה "בדרך לכאוס".
החל מהבוקר תרחיש הבלהות הזה – התפטרות קולקטיבית של כל שופטי בית המשפט העליון – מתחילה להסתנן אל עמודי החדשות והמאמרים. הדברים עדיין נאמרים ונכתבים בזהירות ובאי-אמון, אבל האופציה הזו – שכמעט בלתי אפשרי לדמיין את מלוא משמעויותיה – כבר לא נשמעת מופרכת. היא מונחת על השולחן.
ברוך קרא חשף אתמול בערוץ 13 כי שר המשפטים יריב לוין מקדם חקיקה שתאפשר הנחתת נשיא לבית המשפט העליון מבחוץ. במערכת המשפטית מעריכים שלוין מבין כי שופטי בית המשפט העליון הנוכחיים לא יוכלו לקבל צעד כזה, שיכפה עליהם נשיא פוליטי.
במערכת המשפטית מעריכים שלוין מבין כי שופטי בית המשפט העליון הנוכחיים לא יוכלו לקבל צעד כזה, שיכפה עליהם נשיא פוליטי
על פי שיטת הסניוריטי המקובלת מאז קום המדינה בבית המשפט העליון, השופט יצחק עמית אמור להתמנות לנשיא בית המשפט העליון בחודש אוקטובר, עם פרישתה של הנשיאה אסתר חיות.
השופט יצחק עמית (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
המהלך הזה של לוין – שאותו הוא נמנע מלהציג במסיבת העיתונאים שקיים ביום רביעי שעבר – מצטרף למה שלוין מכנה "רפורמת המשילות במערכת המשפט".
שלושת הצעדים המשמעותיים ברפורמה – פסקת ההתגברות, ביטול עילת הסבירות, ושינוי הרכבה והרחבתה של הוועדה לבחירת שופטים – אמורים להיכלל ב"חוק יסוד: השפיטה" החדש.
כשנשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק נשאל בסוף השבוע איך הוא היה נוהג אילו רפורמה כזו הייתה נכנסת לתוקף בתקופת כהונתו, הוא השיב בלי להסס: הייתי מתפטר מתפקידי, כי המשמעות היא שאיני יכול למלא את התפקיד כמו שאני מבין אותו.