אישיות
אהרון ברק

אהרון ברק: "לו הייתי שופט היום הייתי שוקל להתפטר"

נשיאי ביהמ"ש העליון לשעבר דורית בייניש ואהרון ברק אומרים דברים קשים על יוזמות החקיקה בכנסת החדשה. בייניש הצהירה הבוקר: "קמפיין אדיר של הבל ושקר נגד מערכת המשפט... שינויים רחבים במערכת המשפט רק בשל הצורך להימלט מהדין"" ● ברק אמר הערב: "לביהמ"ש סמכות לפסול תיקונים לחוקה שאינם חוקתיים"

אהרון ברק

נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, תקף הערב בחריפות בראיון לערוץ 13 את יוזמות החקיקה של הכנסת הנכנסת והממשלה הנכנסת. "אם הייתי כיום שופט או נשיא בבית המשפט העליון הייתי שוקל להתפטר", אמר ברק בראיון.

"תפקידו העיקרי של בית המשפט העליון הוא להגן על הדמוקרטיה ועל החוקה, אבל הוא לא יכול לעשות את זה כשאין לו כלים", אמר ברק, "פסקת ההתגברות ושאר החוקים המתוכננים הם שינוי דרמטי. הפסקה אומרת שאפשר לפגוע בבית המשפט, גם אם זה לא מידתי. אבל מי שנפגע לא יהיה בית המשפט, בית המשפט הוא לא מה שחשוב. הנפגע יהיה האדם".

מוקדם יותר אמר ברק בנאום בכנס בינלאומי במרכז הבינתחומי הרצליה: "הסמכות של בית-המשפט העליון לפסול תיקונים לחוקה שאינם חוקתיים טבועה בשיטתנו המשפטית. כך, למשל, מובן מאליו שהכנסת לא יכולה להעביר חוק שישראל הופכת למונרכיה. מגילת העצמאות שלנו, שהיא המסמך החוקתי הראשוני והבסיסי של ישראל, לא תאפשר זאת. זה מנוגד ל-DNA שלנו".

נשיאת בית המשפט העליון לשעבר דורית בייניש, שנאמרה גם היא הערב בכנס במרכז הבינתחומי, אמרה: "הגבלות על שינויים חוקתיים נדרשות כדי למנוע את עריצות הרוב. אני רוצה להיות זהירה, אבל אני מוכרחה להודות שהדיבורים על השינויים החוקתיים בעת האחרונה מפחידים מאוד".

הבוקר התראיינה בייניש ל"כאן ב'", ואמרה: "היזהרו לפני שאתם מנסים להרוס. לא עושים רפורמות בלי שיקול ובדיקה ענייניים. מקרה של הימלטות מהדין, או הצורך להימלט מהדין לא יכול לגרום לרפורמה רחבה כזאת, זה לא מתקבל על הדעת."

לדברי בייניש "אני שומעת דברים שהם בעיניי מזעזעים. לומר שמערכת אכיפת החוק של מדינת ישראל מסמנת מטרות מטעמים פוליטיים ולכן חברי הכנסת, ראש ממשלה, צריכים להתגונן מפני המערכת? אני שומעת על קמפיין אדיר שמטרתו לפגוע במערכת ולהנמיך את קומתה, ובאמת זה השיא השיאים של דברים שמטעים את הציבור, אני לא יודעת אפילו אם יש לציבור דרכים לבדוק כמה דברי הבל ושקר מופצים כנגד המערכת"

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 283 מילים. מחכים לתגובתך.
  • הפגנה נגד בז"ן, 2017 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
    Yonatan Sindel/Flash90
  • מכונית מכוסה באבק בצפון הארץ (צילום: דוד כהן/פלאש90)
    דוד כהן/פלאש90
  • חוף פלמחים (צילום: נתי שוחט פלאש 90)
    נתי שוחט פלאש 90
  • תחנת הכוח של חברת החשמל ליד רמת חובב (צילום: יניב נדב/פלאש90)
    יניב נדב/פלאש90
  • הקישון (צילום: הדס פרוש פלאש 90)
    הדס פרוש פלאש 90
  • פסולת בישובים סביב רמת חובב (צילום: יניב נדב/פלאש90)
    יניב נדב/פלאש90
  • הבלוגר גיל דרורי אוסף פסולת בחופי ישראל (צילום: Meir Vaknin/Flash90)
    Meir Vaknin/Flash90

מחזקים את בג"ץ ארגוני הסביבה מצטרפים למאבק הציבורי נגד פסקת ההתגברות

טוענים: פגיעה בכוחו של בית המשפט העליון תאפשר לח"כים להעדיף אינטרסים צרים על פני הדאגה לחיים של כולנו ● "גם הסביבה וזכויות האדם בסביבה – כמו הזכות לנשום אוויר נקי – נמצאות במיעוט"

בקרוב מאוד, עם הרכבת הממשלה, נתבשר גם על זהותו של שר המשפטים הבא. בין אם יהיה זה יריב לוין, בצלאל סמוטריץ' או מינוי מפתיע של הרגע האחרון, ברור שתיק המשפטים מעולם לא תפס מקום כל כך מרכזי במו"מ הקואליציוני. הסיבה ברורה: יהיה השר מי שיהיה, הוא אמור להוביל מתקפה ממשלתית על סמכויותיו וכוחו של בג"ץ.

לצמצום חופש הפעולה של בית המשפט העליון יש משמעויות רבות, חלקן נמצאות מתחת לרדאר של השיח הציבורי והתקשורתי. לא רק במערכות אכיפת החוק ובארגוני זכויות האדם והאזרח מצטיידים בימים אלה בשכ"פצים – גם בתנועה הסביבתית הדאגה גדולה.

המשוואה ברורה: בית משפט חלש, משמעותו הרבה פחות הגנה לסביבה מול אינטרסים כלכליים, פוליטיים ואחרים. "גם הסביבה וזכויות האדם בסביבה – כמו למשל הזכות לנשום אוויר נקי – נמצאות במיעוט", אומר עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל עמותת המשפטנים "אדם, טבע ודין", "וכמו כל מיעוט, הסביבה והזכויות שלנו בה זקוקות להגנה של בית המשפט העליון מפני עריצות הרוב".

הארגונים הירוקים מחו. תחנת הכוח באשקלון (צילום: Chen Leopold/Flash90)
הארגונים הירוקים מחו. תחנת הכוח באשקלון (צילום: Chen Leopold/Flash90)

ואכן, רבים מהמאבקים הסביבתיים הבולטים בישראל עברו בשלב כלשהו בבית המשפט העליון וקיבלו ממנו רוח גבית. בלי בג"ץ, קרוב לוודאי שהיינו משלמים היום עבור כל הליכה לים, כפי שזממו שורה של רשויות מקומיות. השופטים קבעו שהחוף והים הם משאב ששייך לציבור ולכן, למעט מספר מצומצם של חופים שעונים לקריטריונים ייחודיים, אסרו על גביית דמי כניסה.

אלמלא בית המשפט העליון, חיפה כימיקלים אולי היתה מזרימה עד היום רעל לקישון, חוף פלמחים הפופולרי היה מופקע מהציבור לטובת בניית כפר נופש לעשירים, הממשלה לא היתה מחויבת לשקם את הקרקעות שמפעלי התעשייה הצבאית זיהמו במשך שנים בכימיקלים נפיצים, האדמה בנהריה והגליל המערבי היתה עדיין ספוגה באזבסט מסוכן (בית המשפט חייב את מפעל 'איתנית' לפנות אותו) ועמק האלה היה הופך מהפברובאנס הישראלי לטקסס – אם המיזם הענק לכריית פצלי שמן (נפט) ממעבה האדמה היה מקבל הכשר.

גם ממרחק הזמן קשה להתווכח עם חשיבות הפסיקות הללו ותרומתן לאיכות הסביבה ולאיכות החיים של הציבור הישראלי, אבל מנגד ניתן לטעון שאם לרוב האזרחים יש סדר עדיפויות אחר, אז אולי צריך לכבד אותו? בכל זאת, דמוקרטיה.

עו"ד ברכה רואה את זה אחרת: "כמו שהיועמ"ש מנדלבליט אמר לאחרונה, את הדין קובע בית המשפט, לא העם. אם הכנסת רוצה לשנות לחלוטין את החוק, ולקבוע למשל שלתעשייה מותר לזהם בלי הגבלה, אז בבקשה, שישנו. אבל כל עוד לא עושים את זה, בית המשפט הוא זה שמוסמך לפרש את החוק הקיים ולפסוק לפיו. הרעיון לקחת פסק דין של בית המשפט, ואז באמצעות פסקת התגברות לעקוף אותו ולמעשה לבטל אותו בהתאם לאינטרסים כאלה או אחרים, מסוכן מאוד".

"אם חברי הכנסת החדשה רוצים לשנות לחלוטין את החוק, ולקבוע למשל שלתעשייה מותר לזהם בלי הגבלה, אז בבקשה, שישנו"

זה לא שלארגוני הסביבה לא הייתה ביקורת על פסיקות של בתי המשפט במהלך השנים. להפך: לפי הטענה הרווחת, רבים מהשופטים אינם בקיאים בנושאי סביבה שדורשים ידע נרחב, ולא מפנימים שפגיעה בסביבה היא למעשה פגיעה בבני האדם ובחברה. כתוצאה מכך העונשים המושתים על עברייני סביבה נוטים להיות סלחניים ורחוקים מלהרתיע.

"יש לנו ויכוחים גדולים עם בג"ץ ועם בתי המשפט", אומר עו"ד ברכה, "אבל יש הבדל בין ביקורת לגיטימית לבין רצון להרוס את המערכת. גם כשיש לנו ביקורת, אנחנו זוכרים ששופטי בית המשפט העליון, כמו אהרון ברק ודליה דורנר בזמנו, חתומים על קביעות מכוננות לפיהן הזכות לסביבה ראויה היא חלק מזכויות האדם".

שמות בדור השופטים הנוכחי שמוזכרים על ידי הירוקים בהערכה הם אלה של השופטות דפנה ברק-ארז בעליון ומיכל אגמון-גונן במחוזי של תל אביב. אם יש שינוי בגישת בית המשפט העליון לסוגיות סביבתיות בעקבות המינויים השמרניים של איילת שקד, הוא כנראה עדיין לא מורגש. את הביקורת הקשה ביותר מבג״ץ, אגב, ספגו באדם טבע ודין דווקא מהשופט מני מזוז (בעתירה נגד חניון הנתיב המהיר במחלף שפירים), שלא בדיוק מזוהה עם המילייה של שרת המשפטים היוצאת.

בימים אלה מתנהל הליך משפטי נגד התכניות להרחבת בז"ן במפרץ חיפה. "נניח שבית המשפט יקבל את עמדתנו ויקבע שאסור להרחיב את בז"ן", אומר ברכה, "באמצעות פסקת התגברות מינימלית חברי הקואליציה יוכלו להפוך את ההחלטה מבלי להיכנס למהלך מורכב של שינוי חוק התכנון והבנייה עצמו". מבחינת אנשי הסביבה, זה אומר שממש מעבר לפינה אורבת סכנה מוכרת: פחות בג"ץ = יותר הון-שלטון.

עוד 632 מילים ו-1 תגובות. מחכים לתגובתך.
כל הזמן // יום חמישי, 20 ביוני 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו
עצרת בוורשה ב-4 ביוני 2019, לרגל 30 שנה לנפילת הקומוניזם בפולין (צילום: AP Photo/Czarek Sokolowski)
AP Photo/Czarek Sokolowski

מותר להשוות בפירוק הדמוקרטיה, בית המשפט נפל ראשון

מה קורה כשפוליטיקאים משתלטים על מערכת המשפט? ● פרופ' למשפטים מאוניברסיטת ורשה חווה את התהליך הזה, ובספר חדש שכתב הוא מתאר איך פירקה מפלגת השלטון בפולין את הבלמים במדינה ● על דברי השר אמיר אוחנה הוא אומר: "כששר משפטים נאלץ להדגיש שהוא מסכים עקרונית עם החובה לציית לבית המשפט, זאת אינדיקציה שמשהו פגום" ● פולין, מאחורייך

עוד 1,474 מילים. מחכים לתגובתך.
גיא זהר גיא זהר

עיתונאים ישראלים הוזמנו רשמית לסקר את ועידת בחריין

שישה כלי תקשורת ישראלים, ביניהם The Times of Israel, הוזמנו על ידי הממשל האמריקאי להגיע למנאמה, בירת בחריין, לסיקור הוועידה הכלכלית בשבוע הבא ● בין בחריין לישראל אין יחסים דיפלומטיים

בחריין (צילום: Andrew Caballero-Reynolds/AP)
Andrew Caballero-Reynolds/AP
בחריין

שישה כלי תקשורת ישראלים קיבלו הזמנה רשמית לסקר את הוועידה הכלכלית שתיערך בבחריין בשבוע הבא. זאת למרות שהממשל האמריקאי, המארגן את הוועידה, החליט לא להזמין נציגים רשמיים של מדינת ישראל, אחרי שהרשות הפלסטינית הודיעה כי תחרים את הארוע.

ההזמנה לעיתונאים הישראלים נשלחה מ-RokkSolutions, חברת לאסטרטגיה תקשורתית המבוססת בוושינגטון, אשר נשכרה על ידי הבית הלבן לטפל בסיקור התקשורתי של המפגש במנאמה, ב-25 ו-26 ביוני.

כלי התקשורת שהוזמנו לסקר את הוועידה הם: The Times of Israel, "הארץ", הג׳רוזלם פוסט, "ישראל היום", חדשות 12, וחדשות 13. אתר "זמן ישראל" שייך לקבוצת The Times of Israel.

למרות העדר נציגות רשמית, ישתתפו בוועידה מספר אזרחים ישראלים – ביניהם האלוף (במיל') יואב (פולי) מרדכי, לשעבר מתאם פעולות הממשלה בשטחים וכיום יו״ר קבוצת נובארד, העוסקת בתשתיות וסיוע הומניטרי בעולם הערבי (אך לא ברצועת עזה או בגדה המערבית).

כן ישתתף בוועידה פרופ׳ יצחק קרייס, מנהל בית החולים שיבא בתל השומר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 138 מילים. מחכים לתגובתך.

פוסטים אחרונים

ח"כ מאיר כהן על הסערה בכחול לבן: "שום הדלפה לא תזיז אותנו"

עמיר פרץ ואורלי לוי-אבקסיס מנהלים מגעים במטרה לבחון אפשרות של ריצה משותפת ● ח"כ כהן מגיב לדיווחים לפיהם יעלון תקף את הרוטציה במפלגה והאשים את לפיד בעשיית נזקים בקמפיין נגד החרדים ● "בוגי טען שהוא לא אמר את זה, אני מאמין לו"

יאיר לפיד ובני גנץ בכנסת, ה-6 במאי 2019 (צילום: נעם רבקין פנטון/פלאש90)
נעם רבקין פנטון/פלאש90
יאיר לפיד ובני גנץ בכנסת, ה-6 במאי 2019

08:50 עריכה

יו"ר כחול לבן, בני גנץ, פנה לחברי המפלגה על רקע הסערה: "רק אחדות וליבון הדעות השונות בתוך יאפשר לנו להתקדם ולנצח. לכל אחד מאיתנו יש אחריות בעניין, המשימה מורכבת ואני לא אתן לאף אחד לפגוע בסיכויי ההצלחה. שיח פתוח – כן, אבל בואו לא נפרוץ מסגרות".

08:10 עריכה
"מפלגה חברתית": עמיר פרץ ואורלי לוי-אבקסיס מנהלים מגעים במטרה לבחון אפשרות של ריצה משותפת. הח"כ, שמועמד לראשות מפלגת העבודה ויו"ר מפלגת גשר, שנעלמה מראדר הבחירות בתקופה האחרונה, שוחחו כמה פעמים לאחר שפרץ הציע ששתי המפלגות יתאחדו, במידה שייבחר.

 

07:30 עריכה

הסערה בכחול לבן: אמש פורסם בחדשות 12 כי יעלון אמר בשיחות סגורות "הרוטציה גורמת נזק, עדיף שלפיד יוותר", מה שעורר מעט את קמפיין הבחירות המנומנם של המפלגה. בתגובה לכך, אמר היום ח"כ מאיר כהן, מספר 2 ביש עתיד, כי הוא מאמין ליעלון, שטען שלא אמר זאת ו"שום הדלפה לא תזיז אותנו".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

במעריב מצאו סוף סוף מודל כלכלי

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

למקרה שפיספסת

פרסום ראשון

מאבקה של משפחת גולדין בצינור הגז לעזה

כבר תקופה ארוכה שההכרעה על התקנת צינור גז לרצועת עזה מועברת מיד ליד כמו תפוח אדמה לוהט ● אתמול הגיע לדיון שקיימה המועצה הארצית לתכנון ובנייה בעניין, אחיו של סגן הדר גולדין ז״ל, וביקש: להימנע מאישור הפרויקט עד שהחמאס יעביר את גופות החיילים

ילדים בעזה ממלאים מיכלי מים, 2015 (צילום: Abed Rahim Khatib / Flash 90)
Abed Rahim Khatib / Flash 90
ילדים בעזה ממלאים מיכלי מים, 2015

חברי המועצה הארצית לתכנון ובנייה הופתעו אתמול (ג׳) מנוכחותו של אורח לא צפוי שביקש להשתתף בדיון: עו"ד חמי גולדין, אחיו של סגן הדר גולדין ז"ל, שנהרג ברצועת עזה וגופתו מוחזקת בידי החמאס יחד עם גופתו של אורון שאול.

הדיון נערך במסגרת הולנת"ע – ועדת משנה של המועצה הארצית שעוסקת בנושאים תכנוניים עקרוניים – והוקדש לאישור צינור גז, שעתיד להוביל גז טבעי ממאגר לוויתן לרצועת עזה, ולהיכנס לרצועה לא רחוק מקיבוץ בארי.

בשלב הפתוח של הדיון ביקש גולדין את רשות הדיבור, ופנה אל חברי הוועדה בבקשה להימנע מאישור העברת הגז לעזה, כל עוד החמאס מסרב להעביר לישראל את גופות החיילים.

שמחה גולדין (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
שמחה גולדין (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

"השיח היה ענייני ומכבד", אומר אחד הנוכחים בדיון, "אבל גם בהחלט טעון ורגיש. אנחנו מוסד תכנון שרגיל לדון בשאלה אם עדיף להעביר את הצינור מימין או משמאל, בתוך מטע החוחובה או מתחת לכביש.

"זה גם מה שחברי הוועדה אמרו, שההחלטה במישור הפוליטי והביטחוני צריכה להתקבל על ידי הממשלה ומערכת הביטחון, לא אצלנו.

בתגובה אמר עו"ד גולדין בתסכול: 'כל גורם אומר לי שזה לא אצלי, לא בחדר שלי. אף אחד לא רוצה לקחת אחריות'".

ואכן, ההכרעה לגבי הובלת הגז לרצועת עזה מועברת כבר תקופה ארוכה מיד ליד כמו תפוח אדמה לוהט. ביוזמה להקמת הצינור שותפים כל השחקנים הרלוונטיים – בראשם הקוורטט הבינלאומי, מצרים וישראל.

"אמרנו שההחלטה במישור הפוליטי והביטחוני צריכה להתקבל על ידי הממשלה ומערכת הביטחון, לא אצלנו. בתגובה אמר עו"ד גולדין בתסכול 'כל גורם אומר לי שזה לא אצלי, לא בחדר שלי. אף אחד לא רוצה לקחת אחריות'"

גם באתר הרשמי של מתאם הפעולות בשטחים מצוין ש"בימים אלה מקדם המשרד את היוזמה להנחת צינור גז טבעי מישראל לרצועת עזה, על מנת לשדרג את עבודת תחנת הכוח ברצועה ולסייע בפתרון מצוקת החשמל".

יפתור את מצוקת מי השתייה ברצועה

הצינור נתפס על ידי כל הצדדים כפרויקט של win-win: הוא יאפשר הגדלה משמעותית של היקף החשמל שיסופק לתושבי עזה ולתעשייה, הקמה של תחנות כוח גזיות מקומיות ואולי גם של מתקני התפלה וטיהור שפכים. תחנות אלה צפויות לפתור את מצוקת מי השתייה ברצועה וכן להביא להפסקת הזרמת מי הביוב של הרצועה לים – מפגע סביבתי שמטריד מאוד גם את ישראל.

ואולם, משפחת גולדין, כחלק מתפיסת עולמה ביחס לגזרים ולמקלות מול הנהגת החמאס, רואה בצינור אמצעי להפעלת לחץ על החמאס, ומפרשת את הקמתו כפרס למי שמסרב לשחרר את גופות החיילים.

למעשה, כבר לפני כחצי שנה נמנעה המועצה הארצית לתכנון ובנייה מקבלת החלטה בעניין, וזאת עקב הרגישות, והעבירה את סוגיית הצינור להתייעצות עם הדרג הפוליטי והביטחוני. כפי שמתברר עתה, הדרג הפוליטי בחר להחזיר את הכדור אל שולחנם של מוסדות התכנון.

מאגר לוויתן (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)
מאגר לוויתן (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)

בשורה התחתונה, חברי הוועדה החליטו לדחות את ההתנגדות של נציג משפחת גולדין והמליצו למועצה הארצית לאשר את הקמת הצינור. בדברי ההסבר הם מוסיפים – אולי כדי לרכך את הביקורת הצפויה – התייחסות לכך שהקמת הצינור תניב תועלת רבה גם ליישובים הישראלים בעוטף עזה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 433 מילים. מחכים לתגובתך.

ולא להבריח מאהבות בנתב"ג

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

"אונס בת ה-7": מחשבות על מערכת ה"צדק"

בית הסוהר עופר (צילום: Hadas Parush/Flash90)
Hadas Parush/Flash90
בית הסוהר עופר

מרגע שפרצה לחיינו פרשת ה"אונס בת ה-7" קרו כל כך הרבה דברים, שהחיים האמיתיים נראו כמו צפיית בינג' בסדרה מרתקת, ועדיין לא הגענו לפרק האחרון. כל מהדורת חדשות עדכנה בפרטים חדשים, ומהיום למחר השתנתה העלילה והשתכללה, עד שרבים הלכו לאיבוד. מבולבלים? אתם לא לבד.

למה הסיפור הזה תפס תאוצה כמו של טיל ששוגר לחלל? כי הוא מכיל בתוכו חומרים נפיצים. קודם כל המילים "אונס בת ה-7" לא נתפסות. כל אחד מבין שזה נורא. לא צריך להיות לא שמאל ולא ימין בשביל להזדעזע.

הדמויות כמו לקוחות מספר מתח. משפחה חרדית החיה בתוך חברה סגורה. מי יודע מה קורה בתוך הקהילה? לא חסרים סיפורים שצצו לאורך השנים על העבירות שבוצעו במגזר ושטופלו שלא במסגרת מוסדות המדינה. וכמובן אלה שכן הגיעו לבית משפט ולתקשורת.

אל החברה הסגורה נכנסה דמות חיצונית. הערבי מהכפר השכן. מעצם היותו ערבי הוא כבר חשוד, שלא לומר אשם ודינו מוות.

וכל זה מתרחש בשטחים. מקום בו החוק נזיל. ליהודים יש את מערכת המשפט הישראלי ואילו הפלסטינים נשפטים בבית משפט צבאי במחנה "עופר".

כולם ניזונים מרסיסי מידע

אף אחד לא יודע מה היה שם. אפילו עולות תהיות אם בכלל התרחש האירוע שנקרא "אונס". יש הבטוחים שכן, יש המפקפקים ויש שבטוחים שלא. כולם ניזונים מרסיסי מידע שמפיצים כל מיני אינטרסנטים ושאין לשומע שום יכולת לדעת אם מדובר בניוז או בפייק ניוז.

גם אני כמובן לא יודע מה היה שם, ולכן זה לא נושא להתעסק בו.

בנצ׳י גופשטיין ופעילים מתווכחים עם שוטרים במהלך מחאה נגד פלסטיני שחשוד בחטיפה ואונס של ילדה בת 7 (צילום: Flash90)
בנצ׳י גופשטיין ופעילים מתווכחים עם שוטרים במהלך מחאה נגד פלסטיני שחשוד בחטיפה ואונס של ילדה בת 7 (צילום: Flash90)

אז מה מיוחד כאן?

הפרשה הזו מעניינת כי היא מאירה באור בוהק את מערכת ה"צדק" בשטחים. זה לא עוד אירוע של זריקת אבנים או בקבוקי תבערה או פריצה או גניבה. הפעם נפלה המשטרה המקומית על מקרה שגדול עליה בכמה מידות.

ה"תקלה" שלהם היא שהם חקרו את המקרה, כמו שהם רגילים ומכירים. המתנחלים או הצבא או השב"כ מביא להם את החשוד, די מהר הוא הופך לנאשם ותוך זמן קצר מורשע ב"עופר" ומושלך לכלא.

פעולות חקירה פשוטות ובסיסיות לא בוצעו, כי בבית משפט צבאי לא צריך את כל הפרוצדורות הללו. השופט ב"עופר" הוא סחבק של רכזי המודיעין של השב"כ והמשטרה וממלא את בקשותיהם בלי להתעקש. מגישים לו את המסמכים הסודיים והופ, יש הרשעה.

בצורת התנהלות זו אין בעיה לעדכן את התביעה תוך כדי תנועה.

זה קרה באפריל. אה לא? לא נורא – תכתוב שזה היה מתישהו.

זה התרחש בכפר של החשוד. מה לא? לא נורא – תכתוב שזה היה בבית בו עבד.

הוא גרר אותה ברגל. אהה, לא ייתכן? סורי. תכתוב שהסיע אותה ברכב.

לא בדק אותה רופא מומחה, לא נורא – גם רופאת משפחה זה מספיק טוב. למה בכלל צריך רופא מומחה?

קשה להבין מדלות העדות של הילדה מה עבר עליה, לא נורא – תרשום אונס בנסיבות מחמירות פלוס עוד שניים שהיו בזירה. איפה הם השניים? עזוב נו, למה להתעסק בשטויות.

אין DNA בזירה, לא נורא – תרשום אונס.

אין פציעות עמוקות, לא נורא – אונס.

אין ראיות פורנזיות, צריך?

הקודקודים נתפסו במערומיהם

אז ככה זה מתנהל בשטחים? ככה זה קורה? ככה בדיוק!

כמה ערבים מורשעים על סמך חקירות ברמה כזו? לעולם לא נדע. אבל טוב לדעת שככה זה עובד.

ה"מערכת" מזדעקת כאילו הם לא חיים כאן כבר חמישים שנה. לפתע פתאום פגישה דחופה עם הפרקליטות והתובע הצבאי הראשי וכל הקודקודים שנתפסו במערומיהם.

אבל לאן הם יחתרו? לאמת? למציאת האשם האמיתי? מה פתאום.

הם יחתרו להעמיק את הבור. הם ימנו צוותים שיחפשו בנרות ו"ישכנעו בנועם" ערבים אחרים להעיד על הערבי המסכן שהוא אנס את הילדה. הם ישליכו אותו לכלא כי אין מחילה למי שמנסה להתנגד לשיטה. אי אפשר להתנגד למכבש הכיבוש ול"צדק" של בית המשפט הצבאי ב"עופר".

נטחנים דק דק עד שנשברים

אפשר להיות אופטימיים. הפרקטיקות שעובדות בשטחים, זולגת בגדול לתחומי הקו הירוק.

מה שווה המשטרה אם אי אפשר לשלוט בה?

מה שווה הפרקליטות אם אי אפשר לשלוט בה?

מה שווה בית המשפט אם אי אפשר לשלוט בו?

אזרחים שנכנסים מתחת למכבש של מערכת ה"צדק" הישראלי, כבר לא יוצאים אותו הדבר. נטחנים דק דק עד שנשברים. אנשים פצועים ומרוששים לחלוטין. מן ה"צדק" הישראלי ישחרר רק המוות.

עוד 597 מילים ו-1 תגובות. מחכים לתגובתך.

אני מוחמד, והראש שלי מורם

עלי מוחמד במדי מכבי נתניה (צילום: Roy Alima/Flash90)
Roy Alima/Flash90
עלי מוחמד במדי מכבי נתניה

מזה כשבוע התקשורת הישראלית מתדיינת בנושא מוזר. לכאורה, התחושה היא שאתה חי בימי הטינה, השנאה ובתקופת החושך.

נתקעתי במקומי בעודי יושב מול מסך הטלוויזיה ומקשיב לדעותיהם של אוהדי קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים. נדהמתי, במיוחד, לשמע דבריה של אוהדת ששמה אביגיל שרעבי, שבסוף השבוע החולף עברה מערוץ לערוץ כדי לבטא את עמדתה.

היא ציינה שאין לה בעיה לצרף את השחקן שחום העור, עלי מוחמד, לקבוצת בית"ר ירושלים. לדבריה, הוא שחקן מצטיין ויכול לסייע בידי הקבוצה הירושלמית לכבוש את המקום הראשון בליגת העל בעונה הבאה.

עם זאת, קיימת בעיה אחת והיא – שמו, "מוחמד". שם זה אינו יכול להתקבל באצטדיון טדי, מגרש הכדורגל של בית"ר ירושלים. "נמצא לו כינוי חדש, וכינויו זה יעלה בקריאות שתושמענה ביציעים של טדי. לא יעלה על הדעת שהשם מוחמד יהיה נושא לשיחתנו ויהי שגור על לשוננו כשנעודד ונברך אותו", הוסיפה שערבי.

מה חושבת אביגיל שרעבי על סערת עלי מוחמד?

"אולי הוא יאהב את הכינוי שניתן לו יותר מהשם שלו?" זה מה שחושבת אוהדת בית"ר ירושלים, אביגיל שרעבי, על סערת השחקן עלי מוחמד

פורסם על ידי ‏החדשות‏ ב- יום שלישי, 11 ביוני 2019

גברתי הנכבדה, הנני להביא בפנייך כמה מכינויו של "מוחמד", שבאמצעותם יכול הקהל המתנשף ביציעים של אצטדיון טדי לעודד את השחקן: "האמין", "דובר האמת", "הנבחר" והרשימה ארוכה.

גברתי הנכבדה, האם את יודעת, כי השחקן הנאה, שחום העור, "עלי מוחמד" הוא בן לדת הנוצרית, אך גם השתייכות זו אינה עומדת לימינו מול משפחת הטינה הירושלמית, "לה פמיליה".

מיום שנכבשה מזרח ירושלים ועד היום מנסים המוסדות הישראליים לספח את תושבי ירושלים כדי שיהיו חלק מירושלים רבתי.

גברתי הנכדה, את יודעת שהשם הנפוץ ביותר בעולם בכלל, ובירושלים בפרט, הוא השם "מוחמד". האם משפחת הטינה "לה פמיליה" תחתור למצוא חלופה לכל ערביי ירושלים הנושאים את שמו של מוחמד?

גברתי הנכבדה, מעשה בנביא הערבי מוחמד, עליו השלום, ושכנו היהודי. השכן היהודי היה נוהג לעקוב אחר צאת הנביא מביתו ולהשליך בדרכו טינופת, כדי שיורע לנביא והטינופת תזהם את בגדו הטהור.

מעשה ההתנכלות נמשך כמה שבועות ופתאום נפסק. הנביא מוחמד, אשר שם לב, כי שכנו היהודי נעלם כבר שלושה ימים, שאל עליו, ונענה: הוא חולה ומוטל על מיטתו. או-אז החליט הנביא לקחת עמו מתנה והלך לבקרו בביתו.

מחאה נגד הגזענות של חלק מאוהדי בית"ר ירושלים (צילום: Yossi Zamir/Flash 90)
מחאה נגד הגזענות של חלק מאוהדי בית"ר ירושלים (צילום: Yossi Zamir/Flash 90)

גברתי הנכבדה, אבי, זכרונו לברכה, היה אנאלפביתי, והוא דאג לקרוא לחלק מבניו על שמות הנביאים: בנו הבכור – שמו מוסא, הוא משה נביא היהודים, עליו השלום; בנו האחר מכונה על שם נביא הנצרות, עיסא, עליו השלום; ובן נוסף קרוי על שם מוחמד, עליו השלום.

בשמותינו, אביו, קיבץ את התהילה על כל גווניה – פאר היהדות, רוח הנצרות ותפארת האסלאם.

גברתי הנכבדה, אני פרופסור מוחמד חוג'יראת, למדתי, חונכתי, עבדתי ולימדתי במוסדות יהודיים וישראליים, שלא התעניינו בחיפוש חלופה לשמי, כדי להימנע מאזכור שמי.

נכון שסבלתי וממשיך לסבול בגלל שמי, "מוחמד", שהיה בשבילי כמו הפרפרים של מולייר, אך יחס זה לא הוסיף לי אלא גאווה וזקיפות קומה.

אומר לך גברתי, ואומר לכל אוהדי בית"ר ירושלים ולכל חולה נפש שיש לו בעיה עם השם "מוחמד", אני מתגאה, מתפאר ומתהלל בעובדה ששמי "מוחמד".

הנני יהודי באורח החיים שלי, נוצרי ברוחי, דרוזי בעוז רוחי ומוסלמי ביצרי, והעיקר בן-אדם וקוראים לי "מוחמד".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 433 מילים. מחכים לתגובתך.

אם אפשר לראות אותו זה לא חמקן

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

יעלון בשיחות סגורות: "הרוטציה גורמת נזק"

ח"כ מכחול לבן משה בוגי יעלון אמר היום: "עדיף היה שלפיד היה מוותר על הרוטציה" ● גם השר לשעבר, בנט, תוקף על לפיד, הפעם בסוגיית הגיוס: "החוק שלך יגייס קולות לבחירות, אך לא יגייס אף חרדי"

בני גנץ ויאיר לפיד במושב הפתיחה של הכנסת ה-21 (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)
נועם רבקין פנטון/פלאש90
בני גנץ ויאיר לפיד במושב הפתיחה של הכנסת ה-21
07:33 עריכה

מועצת עיריית טבריה הגשימה אמש חלום לראש העירייה רון קובי: המועצה לא אישרה את תקציב העירייה לשנת 2019. המשמעות היא שבסוף החודש הזה לשר הפנים, אריה דרעי, תהיה סמכות לפטר את כל חברי המועצה, ולאחר מכן גם את רון קובי עצמו ולמנות במקומם ועדה קרואה. תחשבו איך ייראו במהדורות החדשות פיטוריו של ראש עיר שהקים מפלגה חדשה נגד הכפייה הדתית ("הימין החילוני") בידי דרעי ותנסו לחשב כמה קולות זה שווה לו. השאלה היא האם דרעי, מסיבותיו שלו, יעשה בשבילו את העבודה הזאת.

07:42 עריכה

בשבוע הבא יתקיימו בחירות פנימיות במרצ, ואם חשבתם שבמפלגת השלום ואחוות העמים יש גם שלום בית, אתם לא מכירים את הפוליטיקה הפנימית שלה. שלום ירושלמי חשף הבוקר בזמן ישראל את הבלגן הפנימי רווי היצרים של מפלגת השמאל ואת אחד האנשים הפחות מוכרים שמנווטים אותה מאחורי הקלעים – מזכ"ל המפלגה הצעיר תומר רזניק.

תומר רזניק (צילום: אתר מרצ)
תומר רזניק (צילום: אתר מרצ)
08:30 עריכה

שר הפנים דרעי עשוי לפטר את ראש עיריית טבריה ומייסד "הימין החילוני" רון קובי, אבל לפי קובי דווקא דרעי הוא זה שצריך ללכת הביתה.  בראיון לגלי צה"ל הבוקר אמר קובי: "מועצת טבריה נבחרה בבחירות, אבל חברי האופוזיציה במועצה (של טבריה) מנוהלים על ידי שרים, חברי כנסת ורבנים. הגיע הזמן שמדינת ישראל תשאיר את אריה דרעי מחוץ למעגל ההשפעה".

10:01 עריכה

בתחילת השבוע, כאשר פורסם שפלסטיני אנס ילדה בת שבע ושנבדק חשד שהמניע למעשה הזוועה היה לאומני, כיכב האירוע במערכת הבחירות. כל הפוליטיקאים, מכל קצוות הקשת הפוליטית, גינו את המעשה והתחרו ביניהם מי יוקיע אותו במלים החריפות ביותר.

ניסינו לבדוק מה אומרים הפוליטיקאים היום, כשכל הכותרות עוסקות בפאשלות שעשתה המשטרה בחקירה הזאת, ובסימני השאלה שעולות ממנה, ולא ממש הצלחנו. בעמודי הפייסבוק והטוויטר של פוליטיקאים משמאל ומימין לא הצלחנו למצוא ולו ציוץ אחד על השתלשלות הפרשה והתנהלותה של משטרת ישראל.

10:47 עריכה

ניצני ביקורת עצמית בכחול-לבן: ח"כ חילי טרופר אמר הבוקר בתוכניתו של רינו צרור: "היו כשלים בקמפיין הבחירות שלנו. השגיאות ברורות לנו ואנחנו מפיקים לקחים".

ח"כ חילי טרופר (צילום: רוני שוצר פלאש 90)
ח"כ חילי טרופר (צילום: רוני שוצר פלאש 90)

טרופר פעיל בצוותי עבודה של כחול-לבן שמנסים לגבש את הקמפיין של המפלגה לבחירות הקרובות (בספטמבר) על בסיס לקחי הבחירות האחרונות (באפריל).

לפני כמה ימים פורסם כי בני גנץ פנה לחברי המפלגה וביקש מהם "לשמור על פרופיל נמוך עד שיתברר אופי הקמפיין". 

10:58 עריכה

שר החינוך החדש, יו"ר איחוד מפלגות הימין רפי פרץ רק נכנס לתפקיד וכבר טבע מונח חדש: "החלנה".

בראיון ב"ישראל היום" אמר פרץ: "שמעתי שמדברים על הדתה. זו כמעט פיקציה, אין הדתה. אני מכבד כל אחד, אני לא מתכוון לכפות על אף אחד שום דבר. אם כבר, בחברה הישראלית יש קצת החלנה. כשברמת גן יש ביום העצמאות כמה במות לקהל הכללי ובמה לציונות הדתית וראש העיר אומר שלא יהיה דבר כזה יותר, זו החלנה ולא הדתה. זה לא נותן כבוד".

11:25 עריכה

במפלגת "ישראל ביתנו" של ליברמן פותחים חזית מול מפלגת "הימין החילוני" שהקים ראש עיריית טבריה רון קובי, המתחרה הישירה החדשה של ליברמן על טיקט המפלגה הימנית האנטי חרדית.

קובי נכשל אתמול בהעברת תקציב עיריית טבריה, מה שיכול להביא לכך ששר הפנים אריה דרעי ידיח אותו וימנה במקומו ועדה קרואה. אלא שח"כ עודד פורר מ"ישראל ביתנו" מאמין כי המדובר במזימה של דרעי ונתניהו כדי לעזור לקובי לקבל חשיפה תקשורתית, "שממילא לא יעבור את אחוז החסימה" לקחת קולות מליברמן.

7 חודשים, זה הזמן שלקח לרון קובי להעביר את השליטה בעיר טבריה לחרדים. האיש חייב לתת הסבר לתושבי העיר על מעשיו, בראש…

פורסם על ידי ‏עודד פורר – Oded Forer‏ ב- יום רביעי, 19 ביוני 2019

12:02 עריכה

"קפטן ג'ורג'" (גיורא עזרא) התנצל בפני יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן על כך שצייץ כי ליברמן נפגש בווינה עם יאיר לפיד, וכי השניים תכננו  את מהלך הפלת הקואליציה של נתניהו. זאת, לאחר שליברמן מימש את איומיו והגיש נגד הקפטן תביעת דיבה על הציוץ.

עזרא, שמסר את התנצלותו בראיון בתוכניתו של אראל סגל ברדיו 103 FM, הסביר: "צייצתי דברים שפורסמו בתקשורת". מ"ישראל ביתנו" נמסר לכתבת ״זמן ישראל״ אירה טולצ'ין אימרגליק כי הם קיבלו את ההתנצלות בברכה והודיעו שימשכו את התביעה.

14:00 עריכה

מוטי יוגב הבהיר היום כי הרב רפי פרץ יעמוד בראש איחוד מפלגות הימין גם אם יחברו אל מפלגות נוספות, למשל הימין החדש של נפתלי בנט, או במקרה של צירופה של איילת שקד לרשימה. בראיון אצל יעל דן בגלי צה"ל הבהיר יוגב: "בראש כל רשימה או איחוד יעמוד הרב רפי פרץ. זוהי אבן יסוד".

14:19 עריכה
"הליכוד וראש הממשלה אינם עומדים מאחורי החלטותיו של רון קובי שפועל באופן עצמאי", כך נמסר היום מדוברות הליכוד. ההתייחסות הזו מגיעה לאחר שח"כ עודד פורר מישראל ביתנו, טען מוקדם יותר היום כי "נראה שראש הממשלה היסטרי עד כדי כך שישנו חשש שהוא מוכן אפילו לעבור על החוק ולהריץ מועמדי קש דוגמת קובי".
15:43 עריכה

הבחירות לראשות מפלגת העבודה: עמיר פרץ מזמין את סתיו שפיר ואת איציק שמולי לארוחת בוקר אצלו בבית – ומתנדב לבשל. סוג של פאסיב אגרסיב?

17:10 עריכה

בנט משיב ללפיד: "החוק שלך יגייס קולות לבחירות, אך לא יגייס אף חרדי"

‏יאיר, פשוט לא נכון. עובדתית. ‏החוק שלך יגייס (אולי) קולות לבחירות אך לא יגייס אף חרדי,‏וישמר רבבות חרדים כנזקקי…

פורסם על ידי ‏נפתלי בנט – Naftali Bennett‏ ב- יום רביעי, 19 ביוני 2019

19:59 עריכה

צרות בכחול לבן? ח"כ משה בוגי יעלון, מספר 3, אמר היום בשיחות סגורות עם גורמים פוליטים: "הסיפור של הרוטציה גורם לנו נזק, עדיף היה שלפיד יוותר עליה".

20:04 עריכה

ח"כ דודי אמסלם מהליכוד תוקף את לפיד: "יואיל בטובו כתב עיתון 'במחנה' בדימוס לספר לבוחריו את האמת – חוק הגיוס לא מעניין אותו כלל".

 

21:27 עריכה

גורמים בעוצמה יהודית מותחים ביקורת על יו"ר הבית היהודי, הרב רפי פרץ: "אינו מקיים את חלקו בהסכם עם המפלגה ובמקום לנסות ליישם את ההסכם – הוא מתעלם ממנו". לפי הגורמים, ההסכם בין הבית היהודי והאיחוד הלאומי, קובע כי במידה שיתמנו שרים מטעם איחוד מפלגות הימין, הם יתפטרו לטובתו של הנציג הראשון של המפלגה, איתמר בן גביר.

21:36 עריכה

ח"כ מיכל רוזין: "התחקיר של רביב דרוקר העלה סוגיה חשובה אך לקה בעריכה מגמתית". ח"כ ממרצ מתייחסת לתחקיר שפורסם בתוכנית "המקור", בו הוצג סיפורו של פעיל מפלגתה, נמרוד ברנע, נגדו הגיעו ארבע תלונות מ-4 נשים. דרוקר: "רוזין וזנדברג בלבלו בין הצורך לעמוד לצד נפגעות, לבין חריצת דינו של ברנע".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

כמה קטנה ככה מסוכסכת

ועידת מרצ תבחר בשבוע הבא בין היו״ר המכהנת תמר זנדברג לח״כ לשעבר ניצן הורוביץ לראשות הרשימת לבחירות הקרובות, ומסתבר שיש במפלגת השלום והאחווה הזו יצרים ותככים למכביר ● פרשנות

הבחירות לראשות מרצ ב-2018 (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
יונתן סינדל/פלאש90
הבחירות לראשות מרצ ב-2018

העובדה שיש בחירות בפתח לא מעידה על כך שיש גם בחירות פנימיות. רוב המפלגות מעדיפות לצלם את מצב הרשימה לכנסת ולהישאר גם עם אותם המנהיגים. את הדמוקרטיה האמיתית נמצא הפעם בשתי מפלגות קטנות, העבודה ומרצ, שהולכות אל הקלפי כדי לבחור גם את היו"ר וגם את חברי הכנסת. מבין השתיים, מפלגת העבודה היא הדמוקרטיה האמיתית, כיוון ששם ייבחר יושב הראש בקרב כל חברי המפלגה.

אנחנו בעניין של מרצ. בשבוע הבא, ב-27 ביוני, ילכו 1,043 חברי הוועידה לבחור את יו"ר המפלגה. שבועיים לאחר מכן יבחרו שם את חברי הכנסת. על ראשות המפלגה מתמודדים ברגע זה היו"ר המכהנת תמר זנדברג וחבר הכנסת לשעבר, ניצן הורוביץ. מסתבר שיש במפלגת השלום והאחווה היהודית-ערבית הזו יצרים ותככים למכביר. כמה קטנה ככה מסוכסכת.

כמעט כל אדם במרצ שאתה מדבר איתו חוזר על השם תומר רזניק, מזכ"ל המפלגה. רזניק, רק בן 28, נבחר לתפקיד לפני שנה בלבד וכבר נחשב לאיש החזק בתנועה

מה שמפתיע במרצ הם לא המועמדים המוכרים לציבור, אלא האיש שמנענע את העריסה. כמעט כל אדם במרצ שאתה מדבר איתו על הבחירות הדו-שלביות הללו חוזר על השם תומר רזניק, מזכ"ל המפלגה. רזניק, רק בן 28, נבחר לתפקיד לפני שנה בלבד וכבר נחשב לאיש החזק בתנועה. רזניק היה במשך שנים יו"ר צעירי מרצ, צבר כוח, למד היטב את המנגנון ועכשיו, לפי ההערכה, מחזיק כוחות מגובשים בוועידה שסרים למרותו.

תומר רזניק (צילום: אתר מרצ)
תומר רזניק (צילום: אתר מרצ)

אז במי תומך רזניק? בהורוביץ או בזנדברג? רזניק מחובר לחבר הכנסת אילן גילאון, האיש הכי פופולרי במרצ, שלא יכול להתמודד לראשות המפלגה מסיבות בריאותיות. זו חבורת האדומים של המפלגה, על פי כינוייה. השניים תומכים בהורוביץ, למרות שזנדברג תמכה ברזניק כמזכ"ל, והוא תמך בה בפעם הקודמת במרוץ לראשות מרצ.

רזניק שינה בינתיים את טעמו. לפי הבכירים במרצ, הוא תומך בהורוביץ רק כדי לשמור על עמדות הכוח והיכולת להמשיך ולנווט את כל המפלגה כרצונו. הורוביץ הוא איש נוח, שאין לו כוחות מסודרים. לזנדברג עדיין יש, והיא מצמצמת את מרחב הפעולה של רזניק השאפתן.

התמיכה של גילאון-רזניק בהורוביץ נותנת לו מקדמה על פני זנדברג. אתמול (שלישי) הצטרפה למחנה חברת הכנסת מיכל רוזין, שתקפה בחריפות את זנדברג וטענה שהיא הובילה את מרצ אל סף הכחדה.

יש גם פעילים בקיבוץ הארצי שתומכים בהורוביץ, פלוס אנשים שטפחו טינה כלפי זנדברג בגלל פרשת נמרוד ברנע, שתיכף ניגע בה. לפי הערכות המומחים במרצ, הורוביץ מחזיק 40 אחוזי תמיכה בוועידה, קופה רצינית שאולי מסמנת מהפך.

לזנדברג יש בוועידה כוח מאורגן שתומך בה, שמונה קרוב ל-150 איש (בסביבות 15 אחוזים). גם חבר הכנסת עיסאוויי פריג' והמזכ"ל לשעבר מוסי רז, שחשבו לרוץ ביחד לראשות מרצ, תומכים עכשיו בזנדברג, ומעניקים לה עוד 12 אחוזים מהקולות. בסך הכל זנדברג מגרדת 30 אחוזים מהקולות על הפתיחה.

בכירי מרצ ערב בחירות 2015: תמר זנדברג, זהבה גלאון, ניצן הורוביץ ומיכל רוזין (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
בכירי מרצ ערב בחירות 2015: תמר זנדברג, זהבה גלאון, ניצן הורוביץ ומיכל רוזין (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

זנדברג הצליחה לפתח כלפיה טינה מאז שנבחרה לראשות מרצ לפני למעלה משנה. רבים זוכרים לה את החיבור עם היועץ האסטרטגי משה קלוגהפט, שניהל את מסע ההשמצה נגד הקרן החדשה. גם הכישלון בבחירות באפריל מהדהד אצל רבים, כמו במפלגת העבודה. זנדברג מצדה טוענת כי היו חסרים לה רק 1,500 קולות כדי לקבל את המנדט החמישי, בדיוק כמו זהבה גלאון בבחירות 2015.

גם סיפור נמרוד ברנע לא מוסיף לזנדברג. הפרשה, שבה סולק ברנע, חבר הנהלת מרצ, מתפקידיו השונים בגלל טענות על הטרדות מיניות שעומדות כעת בספק, מעיבה על כל המעורבים בקמפיין. זנדברג ספגה מכל הכיוונים, בעיקר התקשורתיים. מצד אחד, קרן נויבך חבטה בה על שלא סילקה את ברנע. מצד שני, רביב דרוקר הכה בה קשות בתכנית ״המקור״ בשבוע שעבר, בגלל שלא בדקה את הטענות של המתלוננות. מטבע הדברים, התחקיר האחרון יוצר את הרושם הטרי והחזק יותר, ועובד נגד זנדברג.

מצד אחד, קרן נויבך חבטה בה על שלא סילקה את ברנע. מצד שני, רביב דרוקר הכה בה קשות בתכנית ״המקור״ בשבוע שעבר, בגלל שלא בדקה את הטענות של המתלוננות

ניצן הורוביץ לא התבטא בפרשת ברנע עד לרגע זה, אבל יש פעילים במרצ שדעתם לא נוחה ממנו מסיבות אחרות. העיתונאי תומר אביטל פרסם לפני כמה ימים סיפור משונה על טיול בן חודשיים שעשה הורוביץ בדרום אמריקה כאשר כיהן עדיין כחבר בכנסת ה-19. ויש כאלה שטוענים כי הורוביץ נעלם במשך ארבע השנים האחרונות ורק עכשיו צץ כדי לרוץ לראשות המפלגה בלבד.

הבוחרים מתפלגים גם על בסיס תכניות האיחוד של מרצ והעבודה. הורוביץ תומך נלהב באיחוד כזה. זנדברג שומרת על אופציות אחרות, ושמעו אותה מדברת גם על איחוד עם חד"ש-תע"ל – וגם זה לא מוצא חן בעיני כולם, גם במרצ.

מצד שני, במפלגה שתמיד נדמה כי יש בה יותר מאבקים אישיים מחברי כנסת, מה כן מוצא חן שם בעיני כולם?

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 683 מילים. מחכים לתגובתך.
סגירה