חתימתו של דונלד טראמפ על הצו לחידוש "הלחץ המקסימלי נגד איראן" מהווה הזדמנות לדון ביעילותן של הסנקציות נגד משטר האייתוללות. לעיתים נראה שבקרב המומחים, לסנקציות כלכליות יש יחסי ציבור גרועים. איכשהו, נראה שהן אף פעם לא עובדות. האמנם?
נקודת המוצא לדיון, שעליה כמדומני אין מחלוקת של ממש, היא שההשפעה הכלכלית של הסנקציות על הכלכלה האיראנית, גם לאחר ממשל ביידן, עודנה מורגשת היטב. אינדיקציה סמלית לכך היא ערך הריאל האיראני שעומד נכון להיום על כ-845,000 לדולר בשוק החופשי, לעומת פחות מ-70,000 לדולר ערב פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין. הדיון האמתי מתרחש סביב שאלת האפקטיביות המדינית של הסנקציות.
דוקטורנט ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית. לשעבר חוקר במרכז למחקר מדיני שבמשרד החוץ ועובד במחלקה לתכנון אסטרטגי במשרד לביטחון הפנים.
אחת ההחלטות הראשונות של דונלד טראמפ כנשיא, בהתאם להבטחות הבחירות שלו, הייתה הטלת מכסים נרחבים על יבוא ממדינות שונות: 25% על יבוא מקנדה ומקסיקו ו-10% על יבוא מסין. הצעד הזה עורר סערה כלכלית ופוליטית, וכדי להבין את משמעותו והשלכותיו נצלול אל עולם המכסים וההשפעות שלהם.
רקע היסטורי: מה קרה כשניסו את זה בעבר?
הטלת מכסים ככלי להגנה על הכלכלה המקומית היא חלק ממדיניות רחבה יותר הנקראת פרוטקציוניזם (Protectionism) – גישה כלכלית שמטרתה לצמצם יבוא ולהגן על תעשיות מקומיות באמצעות מכסים, מכסות ורגולציות שונות.
רו"ח ערן גורודצקי הוא סמנכ"ל כספים במיקור חוץ בחברות קטנות ובינוניות ויועץ פיננסי.
"זה יקרה שוב. שום מקום לא בטוח עכשיו, לא רק בארי"
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם