אישיות
שלמה גזית

מ-2003 הוכפל שיעור המתאבדים בעיראק, אך ההערכה היא שהמספרים גבוהים יותר, אולם קרובי הקורבנות פועלים להציג את המוות כ"טבעי" בשל דעות קדומות בנושא ● כחלק מההיערכות לנשיאות ביידן, סעודיה וטורקיה החלו להתקרב זו לזו ● אף לא אישה אחת נבחרה לפרלמנט בכווית ● ומה ניתן ללמוד כיום מהפרדיגמה ששלטה לפני פרוץ האינתיפאדה? ● קסניה סבטלונה מסכמת שבוע במזרח התיכון

1

סוף למשבר בין ריאד לדוחא? במפרץ ממתינים לביידן

הביקור המפתיע של ג'ארד קושנר, יועצו הבכיר של הנשיא טראמפ, במפרץ בתחילת החודש היה אמור להניב תשואות נאות והישג דיפלומטי מרשים – השלמה בין המפרציות היריבות, סעודיה וקטר.

מזה שלוש שנים מובילה סעודיה את החרם המדיני והכלכלי על קטר השכנה, מדינה קטנה עם אמביציות גדולות. בריאד רואים בקשרים בין דוחא לאנקרה וטהרן סכנה ברורה ומיידית, ומאשימים את הקטרים בכך שהאימפריה התקשורתית שהם הקימו – אל-ג'זירה ועוד כלי תקשורת רבים, כתובים ואינטרנטיים – מפיצה נגדם רעל והסתה.

עד כה מאמצי ההסדרה שקידם טראמפ לא עלו יפה. גם סעודיה וגם קטר מארחות בסיסים צבאיים אמריקאים בשטחן, שתיהן נחשבות לבנות ברית חשובות של ארצות הברית. החזון של "נאט"ו ערבי" הלך והתרחק ככל שנמשך המצור הסעודי על קטר.

יועצו של הנשיא טראמפ, ג'ארד קושנר, בפגישה עם יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, בריאד, 1 בספטמבר 2020 (צילום: Saudi Press Agency via AP)
קושנר בפגישה עם יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן בריאד בספטמבר האחרון (צילום: Saudi Press Agency via AP)

בביקורו של קושנר התברר ששתי המדינות אמנם מאותתות שהיו מעוניינות לסיים את המשבר, ולעבור לסוג של מודוס ויוונדי חדש. כווית כרגיל הציעה את שירותי התיווך שלה, נאומים מעודדים מלאי רמזים מעניינים נישאו, אך בסופו של דבר הסולחה המיוחלת לא יצאה לדרך.

סביר להניח, שבמפרץ ממתינים לביידן, ולא מעוניינים למסור את הפרס היקר לידי האיש שבעוד חמישה שבועות יזכה בתואר "לשעבר".

במקביל – כשנתיים לאחר רצח ג'מאל ח'אשוקג'י בקונסוליה הסעודית באיסטנבול – מתחילים הסעודים גם לשבור את הקרח העבה ביחסיה עם טורקיה, בת-בריתה הקרובה של קטר. ההתקרבות הזאת מתרחשת על רקע של חרם לא-רשמי של התוצרת הטורקית בממלכה, וכרגע מדובר בעיקר בצעדים סמליים, כגון הבעת תנחומים לאחר רעידת האדמה באיזמיר בסוף אוקטובר השנה או שיחת טלפון ידידותית בין מנהיגים, אך באנקרה ובריאד יודעים היטב שלג'סטות הללו יש משמעות עמוקה יותר.

אנשים נושאים את תמונתו של ג'מאל ח'אשוקג'י ליד הקונסוליה הסעודית באיסטנבול לציון שנתיים למותו, 2 באוקטובר 2020 (צילום: Emrah Gurel, AP)
אנשים נושאים את תמונתו של ג'מאל ח'אשוקג'י ליד הקונסוליה הסעודית באיסטנבול לציון שנתיים למותו באוקטובר האחרון (צילום: Emrah Gurel, AP)

מה הסיבה להתקרבות בין המדינות? ככל הנראה, גם כאן מדובר בהכנות לקראת אדמיניסטרציה אמריקאית חדשה.

האם טורקיה וסעודיה ינסו לתאם עמדות – בהמשך לתיאום עמדות בין סעודיה לישראל – כדי לעמוד יחדיו נגד הלחצים האפשריים מצדו של הנשיא ביידן? ייתכן מאוד שאכן מדובר בהתקרבות טקטית משמעותית, גם אם שני הצדדים יודעים שחילוקי הדעות העקרוניים ימנעו מהם לפתח יחסים יציבים וקרובים לאורח זמן.

2

זכויות אדם לחוד ומכירות נשק לחוד

התקשורת הצרפתית מדווחת על כך שכ-60,000 אסירים פוליטיים מצרים נכנסו לבתי הכלא מאז פרץ בינואר 2011 האביב הערבי, וכי גבולות חופש הביטוי במדינה ממשיכים להצטמצם. אך למרות ההפגנות והמחאות של פעילי זכויות אדם בפריז, הנשיא עמנואל מקרון הכריז כי נושא זכויות האדם במצרים לא ישפיע על נכונותו להמשיך למכור נשק מתקדם לצבא המצרי.

מפגינים מוחים מול שגרירות מצרים בפריז, 8 בדצמבר 2020 (צילום: Michel Euler, AP)
מפגינים מוחים מול שגרירות מצרים בפריז, השבוע (צילום: Michel Euler, AP)

הנשיא הצרפתי הסביר שהוא מאמין ב"דיאלוג קונסטרוקטיבי" ולא בלחץ מסוג זה. בעבר אמר שאם צרפת לא תמכור נשק למצרים, אזי קהיר תהיה חופשיה לפנות למדינות אחרות כגון רוסיה וסין.

גם איטליה, שעדיין דורשת צדק לג'וליו רג'ני, אזרח איטלקי שנרצח באכזריות במצרים בידי אנשי כוחות הביטחון המצרים ב-2017, אינה מעוניינת לתת לסיפור הזוועה הזה להשפיע על הכלכלה ועל הסחר בנשק. איטליה, כמו מדינות העולם האחרות, ספגה השנה מכה כלכלית כבדה, והיא זקוקה לכל דולר. וזה בערך כל מה שצריך לדעת על מצבן של זכויות האדם בעולם בשלהי שנת 2020.

3

הפרלמנט הכוויתי נטול נשים

הבחירות לפרלמנט הכוויתי שנערכו לפני כשבוע הותירה את הפוליטיקאיות במדינה פעורות פה. למרות ההשתתפות הרחבה של נשים בבחירות, אף מועמדת לא זכתה במספיק קולות על מנת להיבחר לפרלמנט.

רק בשנת 2005 הותר לנשים במדינה המפרצית הקטנה הזאת לבחור ולהיבחר לבית המחוקקים, ומאז בסך הכול שש נשים שימשו כחברות פרלמנט. בשנת 2016 רק אישה אחת עברה את אחוז החסימה.

אזרחית מצביעה בבחירות הפרלמנטריות בכווית, 5 בדצמבר 2020 (צילום: Jaber Abdulkhaleg, AP)
אזרחית מצביעה בבחירות הפרלמנטריות בכווית בשבוע שעבר (צילום: Jaber Abdulkhaleg, AP)

פעילות פמיניסטיות, שקיוו להגדיל את מספרן של הנשים בפרלמנט, מתחילות לדבר על נחיצותו של ייצוג מינימלי של נשים. גם הנסיכה אינתיסאר א-סבאח הצטרפה לקריאה הזאת ואמרה שבמצב הנוכחי, כאשר הרוב במדינה אינו מאמין בכך שאישה יכולה להיות פוליטיקאית, יש צורך במכסות, כיוון שגם המפלגות הפוליטיות לא עושות די כדי לכלול נשים בשורותיהן

4

ההתאבדויות בקרב צעירי עיראק בעלייה

יותר משנה עברה מאז שבעיראק החלה לפעול תנועת מחאה של צעירים, שדרשו לשים סוף לשחיתות ולפעול למען תעסוקת מובטלים, אך המצב במדינה ממשיך להיות קשה ואף החריף, בין היתר בגלל משבר הקורונה. האבטלה נמצאת בעלייה מתמדת, וצעירים עיראקים מיואשים מדווחים על מחשבות אובדניות.

על פי דוח חדש של האו"ם, במהלך שמונת החודשים הראשונים של השנה כמעט 300 אזרחים עיראקים, רובם תושבי הערים הגדולות בגדאד ובצרה שמו קץ לחייהם. ב-2019 התאבדו במדינה 519 בני אדם.

כוחות הביטחון מנסים לפזר מפגינים במהלך הפגנות אנטי-ממשלתיות מתמשכות בבגדד, יולי 2020 (צילום: AP Photo/Hadi Mizban)
מפגינים מוחים נגד הממשלה בבגדד ביולי האחרון (צילום: AP Photo/Hadi Mizban)

הסטטיסטיקה הממשלתית מצביעה על כך שמאז 2003 אחוז ההתאבדויות גדל פי שניים, וההנחה היא שבעצם מדובר במספרים הרבה יותר גבוהים, אך במקרים רבים המשפחות מסרבות לשתף פעולה עם השלטונות ומנסות להסוות את ההתאבדות בתור מוות מסיבות טבעיות על מנת לא ליצור "שם רע" משפחה. כמו במדינות אחרות במזרח התיכון, התמודדות נפשית ומחלות נפש הן עדיין בגדר טאבו.

5

33 שנה לפרוץ האינתיפאדה הראשונה

ב-8 בדצמבר 1987 נהג המשאית הישראלי הרצל בוקובזה פגע ברכב פלסטיני, שבו ישבו שמונה פועלים שחזרו לרצועת עזה לאחר עבודה בישראל. כתוצאה מהפגיעה נהרגו ארבעה מנוסעי הרכב. בוקובזה נמלט על נפשו מחשש לפגיעה בו על ידי ההמון.

שמועות החלו לזרום בקרב הפועלים הפלסטינים שעבדו בישראל ובקרב הפעילים של תנועת פת"ח שפעלו בשטחים – התאונה לא הייתה מקרה, אלא רצח מכוון של הפלסטינים.

כוח צה"ל בשכם, 12 בדצמבר 1987 (צילום: Max Nash, AP)
כוח צה"ל בשכם, 12 בדצמבר 1987 (צילום: Max Nash, AP)

לאירוע המצער קדמו מספר התנגשויות בין צה"ל לפלסטינים, דקירות ופעולות טרור אחרות שהתרחשו בחודשי הקיץ והסתיו. השטח בעבע, אך בישראל לא זיהו את הסימנים להתפרצות ההתקוממות הפלסטינית, עליה השתלט במהרה ארגון אש"ף.

צה"ל לא ידע איך להתמודד עם מרי אזרחי והממשלה לא ידעה כיצד לשים קץ לאלימות שהרעידה את המדינה. מאוחר יותר האלוף במיל' שלמה גזית יכתוב בספרו "בצמתים מכריעים" כי "האינתיפאדה הראשונה שמה קץ ל-20 שנות אשליה של שקט יחסי".

כיום נראה שישראל שוב חזרה ל"אשליית השקט היחסי" – הגדה המערבית שקטה וגם חמאס בעזה שותק לעת עתה. כשיש שקט, ישראל שוב שוכחת מהפלסטינים במקום לנצל את הרגיעה הזאת לדיפלומטיה ומשא ומתן.

עוד 853 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 23 ביוני 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

עם רוח גבית מבג"ץ, ועדת האתיקה הופכת למהותית בכנסת הנוכחית

פסיקת בג"ץ אתמול הדוחה את עתירת הח"כ לשעבר יוסף ג'בארין נגד החלטת ועדת האתיקה של הכנסת מחזקת את מעמד הוועדה דווקא אל מול הפריבילגיות הניתנות לח"כים ● דווקא אחרי חילופי שלטון, כשחברי הקואליציה עוברים לספסלי האופוזיציה, ובמיוחד על רקע התנהגות ח"כים במליאה בזמן האחרון, ועדת האתיקה עשויה להפוך לאחת הזירות המשמעותיות בכנסת הנוכחית ● פרשנות

עוד 867 מילים

הממשלה הזאת היא לא "אמריקה"

אולי מאז שנות השישים דבקה בישראלים אהבה לאמריקה. החלוציות העברית המקומית הוחלפה בתשוקה למוזיקה, לסרטים ולמותגים שבאים עם ניחוח של חו"ל. ככל שזה יותר אמריקאי, ככה זה נעים לנו יותר בעין.

כשאני מסתובב בתל אביב ועוקב אחרי הפרויקטים החדשים הנבנים בה, אני רואה את הניסיון העז להישמע ולהיראות בינלאומי, כלומר אמריקאי: מגדל ברחוב תוצרת הארץ (שם עברי להחריד) הופך ל-TOHA; המתחם החדש של עזריאלי, צפונית למגדלי הקניון המפורסמים, נקרא עזריאלי טאון, וצמוד אליו המידטאון. לא "מרכז" ולא "מתחם" בשפה עברית מקומית. זה כבר צברי מדי.

כשאני מסתובב בתל אביב ועוקב אחרי הפרויקטים החדשים הנבנים בה, אני רואה את הניסיון העז להישמע ולהיראות בינלאומי, כלומר אמריקאי: מגדל ברחוב תוצרת הארץ (שם עברי להחריד) הופך ל-TOHA

לא ניתן להאשים את אנשי השיווק שבסך הכל עושים את עבודתם. הם מבינים כמה מתוק הוא הצליל האמריקאי באוזניהם של הקונים הישראלים הפוטנציאליים. בוודאי שזה מוכר יותר טוב משמות מיושנים כמו "מגדל שלום", ובכלל המילה "שלום" היא אובריוזד בשמות הרחובות והתחנות והצמתים.

כשאני מסתכל על הרכב הממשלה החדשה שהתברכה בה ישראל, אני לא יכול שלא לחשוב על כמה היא רחוקה מדימוי האמריקה הזה שאנחנו כ"כ אוהבים. הרי כבר היה לנו ראש ממשלה ברמה בינלאומית, עם אנגלית אמריקאית מחודדת וחוש הומור אמריקאי. אדם שהיה לו לוק אמריקאי והוא יכול להיטמע יפה בין הפרצופים של המנהיגים הגדולים של ארה"ב. אתם רואים את גדעון סער משתלב בוושינגטון?

כמי שזכה להקליד ולתמלל ישיבות של משרד החינוך ומשרד הבריאות, אני מדמיין לעצמי שכך בדיוק נראים הפרצופים של היושבים שם. ככה, כמו ראשי המפלגות המרכיבות את גוש השינוי. יש שם כמה דמויות דומיננטיות שיודעות לזרוק חצי בדיחה ולגרום לשאר היושבים לצחוק. אבל בעיקר נפוצה שם הדמות הפקידותית האפורה, אפורה פלוס. מביאים נציגים מגוונים, מ"המגזר", מארגונים פמיניסטיים או מכל מיני עמותות, עורכי דין ודוברים למיניהם, יושבים ומדברים הרבה.

זה מרגיש כמו וועדה שמישהו הרכיב מהר, סידר פינת קפה עם קפה נמס עלית וחלב תנובה, קנה כמה קרואסונים מהמאפייה שממוקמת מול תחנת המוניות שמתחת למשרד, הדליק מזגן רועש, שיפריע אחר כך למתמלל ההקלטה, והושיב את כולם כדי לעבוד.

כמי שזכה להקליד ולתמלל ישיבות של משרד החינוך ומשרד הבריאות, אני מדמיין לעצמי שהפרצופים שם נראים כמו ראשי המפלגות המרכיבות את גוש השינוי. בעיקר נפוצה שם הדמות הפקידותית האפורה

לא ידונו כאן על מלחמת העולם המערבי הליברלי מול האיסלאם הקיצוני שבקצה האחר של העולם. לא על בני האור מול אבות החושך. לא יתעסקו בפרזנטציות מרהיבות לביקור הבא בכנס האו"ם ולא ינסו לקבל החלטות הרות גורל על גורלו של המפעל הציוני בראי ההיסטוריה בת אלפי השנים.

סה"כ ינסו לפתור בעיות בנייה, תחבורה, מיסוי, תקציב ורגולציה. מהמשרד האפור הזה יטפלו בסוגיות לא סקסיות בכלל, שנוגעות לחברה הישראלית, והמסמכים שיהיו כתובים בעברית בפונט דיויד משעמם, יעברו משרדים וידיים ואולי ישנו כאן משהו לטובה.

עלי עדי הוא פעיל פוליטי וחברתי מרקע מוסלמי, מזוהה עם הימין הקפיטליסטי בישראל. בעל תואר בקולנוע וכלכלה באוניברסיטת תל אביב. שימש כעוזר עריכה ומפיק פוסט בהפקה "לבנון - גבולות הדם". טוויטר: @AliAdiOK

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 425 מילים

דיווח: ישראל פועלת להקדמת משלוחי חיסון מפייזר

שיקלי צפוי להצביע ביחד עם הקואליציה ● שבוע לפתיחת בתי הספר של החופש הגדול: קושי בגיוס מורים ● ראש שירותי בריאות הציבור: נציג לבנט את כל האופציות – כולל הגבלות התקהלות ● מנכ"ל הביטוח הלאומי: לא צריך לשלם על חל"ת לצעירים שמסוגלים לעבוד, גם בשכר נמוך ● ממונה הקורונה: יכול להיות שנחייב עטיית מסכות במקומות סגורים כבר מחר

עוד 10 עדכונים

למקרה שפיספסת

במעון בבלפור תישאר עובדת אחזקה אחת

פרסום ראשון עובדי מעון רה"מ שפוטרו נמצאים בתקופת הודעה מוקדמת וממשיכים לקבל שכר, אולם נציבות המדינה הודיעה להם כי הם משוחררים לביתם באופן מיידי ● עובדת אחת טרם פוטרה ותישאר במעון לפחות עד שמשפחת נתניהו תעזוב: "לא יתנו לביבי ושרה לעשות את הכול בעצמם" ● אלא שבפועל, במשרד רה"מ ובנציבות לא יודעים לומר אם העובדים המפוטרים אכן עזבו את המעון - ואין על כך פיקוח

עוד 889 מילים

אין הפתעות ולא היו הפתעות - עד שהגיע "מלאך החבלה"

מה שקרוי, ובצדק, "היחסים המיוחדים" בין ישראל לארה"ב, נשען על מסורת של עשרות שנות דיאלוגים מדיניים רגישים בכל הדרגים. עם התפתחות היחסים, נוצרו גם הסכמים כתובים ומחייבים בין המדינות, וגם קוד התנהגות בלתי פורמלי אך משמעותי ביותר.

קוד ההתנהגות הזה, כולל החל מראשית שנות ה-80, את המושג ”No surprises”, קרי התחיבות הדדית בלתי כתובה אך מחייבת, המוסכמת בדרג הגבוה ביותר – נשיא ארה"ב מול ראש ממשלת ישראל – לאי-נקיטת צעדים מסוג כלשהו שיביכו את הצד השני.

קוד ההתנהגות כולל, מראשית שנות ה-80, את המושג ”No surprises”. התחיבות הדדית בלתי כתובה, המוסכמת בדרג הגבוה ביותר – נשיא ארה"ב מול רה"מ ישראל – לאי-נקיטת צעדים שיביכו את הצד השני

דוגמאות לצעדים מביכים כאלה יכולות להיות הקמת התנחלות במהלך ביקורו של מזכיר מדינה אמריקאי בישראל מזה, או תוכנית שלום אמריקאית מזה.

לאורך ההסטוריה הקפידו כמעט כל ראשי ממשלות ישראל לקיים את ההתחייבות הזו, מתוך הכרה באי-סימטריה הבסיסית שבין ישראל לארה"ב, אי-סימטריה שיש המבכרים להדחיק. כל מי שמצוי במרקם העשיר והעמוק של היחסים יודע, כי כושר ההיזק האמריקאי לישראל עולה אלפי מונים על יכולתה של ישראל לפגוע באינטרסים אמריקאיים. היתגרות בארה"ב עלולה לעלות לישראל ביוקר רב, וכבר היו דברים מעולם.

ארה"ב כבר הענישה את ישראל בחומרה על פעולות שפגעו באינטרסים שלה, כדוגמת מכירת מטוסי הביון "פלקון" לסין (1999). ישראל טענה אז לתום לב, טענה שהאמריקאים לא קיבלו, וישראל משלמת מחיר על שגיאתה זו עד היום. כך גם פרשת המרגל פולארד, שנזקיה מורגשים גם הם עד ימינו.

אבל אף ראש ממשלה לפני נתניהו לא העז לפעול במודע, בגלוי ובהתרסה כנגד אינטרסים אמריקאיים חיוניים. ראש הממשלה המנוח יצחק שמיר גילה כשרון נבואי כשהדביק לנתניהו כבר שנות ה-90 את הכינוי "מלאך חבלה". את נזקי החבלות שביצע ביחסי ישראל-ארה"ב בימי ממשל אובמה, כשניסה בכל דרך לטרפד את המשא ומתן על הסכם הגרעין בין איראן לארה"ב והמעצמות, תשלם ישראל לאורך עשרות שנים. החבלות של נתניהו כללו גם את "אם כל ההפתעות", תיאום הנאום בקונגרס מאחורי גבו של הממשל, וכמובן גם היתממות מעושה בדיעבד, בטענה ש"הספיקר של הקונגרס הזמין אותי לנאום".

אבל אף רה"מ לפני נתניהו לא העז לפעול במודע, בגלוי ובהתרסה כנגד אינטרסים אמריקאיים חיוניים. את נזקי החבלות שביצע ביחסי ישראל-ארה"ב בימי ממשל אובמה תשלם ישראל לאורך עשרות שנים

יוצאי ממשל אובמה משולבים היום בתפקידי מפתח בכל זרועות הממשל, וכולם כולם זוכרים היטב את ההפתעה הזו, כמו גם את ההטפה המחוצפת שביצע נתניהו לעיני המצלמות בחדר הסגלגל, בהפתעה וללא תיאום, כש"הסביר" לאובמה את מה שהוא לא מבין בנושא האיראני. אובמה גמל לנתניהו, בין היתר, בהפתעה משלו בשלהי כהונתו (דצמבר 2016), כשהורה לשגרירתו באו"ם להימנע בהחלטת מועצת הבטחון 2334, שהגדירה את ההתנחלויות כהפרה בוטה של החוק הבינלאומי וככאלה שאין להן שום נפקות חוקית.

מדיניות חוץ מושתתת על אינטרסים, אבל ביחסי ישראל-ארה"ב – כך התגאו תמיד שתי המדינות – יש גם מימד ערכי. חיפוש קצר בגוגל יראה שכל הצהרה משותפת בדרג גבוה כוללת תמיד את המשפט "Joint interests and shared values" (אינטרסים משותפים וערכים משותפים).

בעבר הלא רחוק, אחרי תום המלחמה הקרה, היתה ארה"ב המעצמה היחידה בעולם. כיום מעמדה מצוי בנסיגה מול המעצמה הסינית העולה, והעתיד מזמן זירה בין-מעצמתית המכונה G-2, כלומר עולם דו-מעצמתי סינו-אמריקאי.

ממשל ביידן הציב את סין במוקד מדיניות החוץ והבטחון שלו, ורואה בה את ה- "Peer competitor" (מתחרה שווה-ערך) היחידה על פני כדור הארץ. הממשל ניסח ומממש אסטרטגיית התמודדות רב-מימדית עם סין, הכוללת היבטים מדיניים-אסטרטגיים, צבאיים, כלכליים, טכנולוגיים ואידאולוגיים.

חשוב להתעכב על המימד האידאולוגי, המשליך ישירות על ישראל. כמו בשירו של דיויד ברוזה על "ממשלה של גנרלים מחלקת את הנוף לשלהם ולשלנו, ולא רואים את הסוף", כך ארה"ב, בפשטנות אך בתקיפות, מחלקת את העולם לשלהם ולשלנו, ודורשת מבעלות בריתה לבחור צד. החלוקה האמריקאית היא בין מדינות דמוקרטיות-ליברליות, המחויבות לסדר עולמי בהובלת ארה"ב והמערב, לבין מדינות סמכותניות, לא דמוקרטיות ולא ליברליות, המשייכות עצמן למעגל ההשפעה הסיני.

ארה"ב מחלקת את העולם לשלהם ולשלנו, ודורשת מבעלות בריתה לבחור צד, בין מדינות דמוקרטיות-ליברליות, המחויבות לסדר עולמי בהובלת ארה"ב והמערב, לבין מדינות סמכותניות, לא דמוקרטיות ולא ליברליות

בתקופתו של נתניהו, שידכה עצמה ישראל בהדרגה לצד הסמכותני והלא נכון של ההסטוריה. קיים קשר ישיר והדוק בין מדיניות הפנים הסמכותנית וההרסנית שבה נקט נתניהו, לבין מדיניות החוץ שחתרה להידוק יחסים עם כמה מן הגרועים והאנטי-דמוקרטים שבמשטרים, ואף התגאתה בכך.

בעידן טראמפ שינתה ארה"ב עצמה את מדיניותה באופן קיצוני, ויתרה הלכה למעשה על התואר מנהיגת העולם החופשי, ויצרה כאוס במערכת הבינלאומית, שתאם את מדיניותו של נתניהו. אבל ארה"ב השליכה את טראמפ מתחת לגלגלי האוטובוס של ההסטוריה, וסובבה בחדות את ההגה בחזרה לערכים ולאינטרסים המסורתיים של הדמוקרטיה החזקה בעולם.

עכשיו, כשגם ישראל השכילה להשאיר את נתניהו על הספסלים האחוריים של הכנסת, חשוב ביותר ליישר קו עם בת-הברית האסטרטגית והדמוקרטית החשובה ביותר של ישראל. יישור הקו הזה חייב לכלול חזרה לקוד ההתנהגות המוסכם של "אין הפתעות", וחשוב לא פחות, גם לשותפות הערכים בין שתי הדמוקרטיות, האחת גדולה ומבוססת, והשנייה קטנה, צעירה ושברירית.

ערן עציון הוא יזם מדיני ופוליטי, דיפלומט בכיר לשעבר, כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכראש התכנון המדיני במשרד החוץ. המוטו שלו הוא: Speak Truth to Power. מאמין שהמפתח לעתיד ישראל, והעולם החופשי, הוא מהפיכה בשיטה הדמוקרטית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 749 מילים
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

בניגוד להבטחות, רא"מ ביקשה הקלות - ואז ניסתה להסתיר אותן

החברה ביקשה בשנה האחרונה מספר הקלות משמעותיות מהמשרד להגנת הסביבה ומוועדת התכנון בנוגע לדרישות שהוצבו בפניה לקיום תסקיר סביבה ● רא"מ מתעקשת כי לא ביקשה כל הקלה ומכנה את הטענות "עלילות שווא" ● מסמכים שהגיעו לידי זמן ישראל מוכיחים אחרת ● פרסום ראשון

עוד 996 מילים

מערכת הבריאות לא מספיק מודעת לצורכי להט"בים ואף מסכנת את חייהם

פרסום ראשון לסביות שלא הופנו לבדיקות פאפ לאבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם ● הומואים שלא מקבלים טיפול הולם ● טרנסג'נדרים שהותקפו מינית במוסדות רפואיים ● סקר בקרב הקהילה הגאה חושף את הטיפול הרפואי הלקוי שמקבלים להט"בים, את הבורות בקרב הרופאים - ועד כמה המצב בפריפריה גרוע משמעותית ● פרויקט להנגשת רפואת להט"ב במערכת הבריאות מנסה כעת לשנות את המצב

עוד 1,382 מילים

מנכ"ל משרד הבריאות: לא הייתי ממהר לקבוע שזה גל רביעי

בנט: חסנו את הילדים, מבקש לא לטוס לחו"ל ● זמיר מונה לקונסול הכללי של ישראל בניו יורק; עו"ד אייסמן לתפקיד פרקליט המדינה ● 40 שנה לתקיפה בעיראק: תיעוד נדיר של אילן רמון ● מח"ש תבדוק אם היו שיקולים זרים במינוי המפכ"ל ● ליברמן החליט: תשלום החל"ת יסתיים בסוף החודש ● באופן חריג, גנץ חתם על צו מעצר מנהלי נגד תושב לוד החשוד בירי ביהודי

עוד 51 עדכונים

לפיד: "אביתר יפונה. הוא לא חוקי. זה בכלל לא שאלה של ימין ושמאל"

עד היום שמר שר החוץ על שתיקה בנושא המאחז הלא-חוקי, שהוקם ליד צומת תפוח לפני כחודש וחצי ● אתמול הבהיר לזמן ישראל בנחרצות כי המאחז יפונה ● בינתיים, היישוב צמח לממדים שרק מסבכים את המצב, עם עשרות מבנים ו-50 משפחות שכבר גרות במקום ● פינוי בכוח עלול ליצור משבר, ראשון מסוגו, ביחסי בנט ולפיד ● שניהם ירצו להימנע מזה ● בציונות הדתית בונים על זה ● פרשנות

עוד 578 מילים ו-1 תגובות

הוסטל של אלו"ט להורי דיירים: קחו אותם הביתה

הבקשה החריגה של ההוסטל לבוגרים עם אוטיזם נובעת ממחסור חמור במתנדבים, ועובדים שלא ממהרים לחזור מהחל"ת ● ההוסטל מפר לכאורה את ההסכם עם בני המשפחה, שכן הוא אמור לפעול כל השנה ● הורה לבן 32: "ביקשו שאקח אותו הביתה במשך השבוע וזה לא אפשרי. זו שערורייה" ● אלו"ט בתגובה: "תמיד קשה לגייס אנשי צוות ועכשיו אפילו יותר. פועלים לפתור את המצוקה בבית הספציפי"

עוד 585 מילים

הנוסעים עדיין לא נוהרים לרכבות כמו פעם

בימי השיא של טרום הקורונה, כ-270 אלף נוסעים מילאו את הרכבות בימי ראשון ● בשבוע שעבר, אחרי התאוששות עקבית במספר הנוסעים, התפוסה הגיעה ל-177 אלף ● לאן נעלמו כ-100 אלף? ● אפשרות מדאיגה במיוחד: בשנת הקורונה הם קנו אוטו ויושבים עכשיו בפקקים ● להחזיר אותם לרכבות הוא האתגר הגדול של מרב מיכאלי

עוד 791 מילים

האטרקציה התיירותית הלוהטת במפרץ הפרסי סובלת בימים אלה מהתפרצות קורונה קשה ● זה קורה דווקא אחרי שיותר מ-70% מאוכלוסיית איחוד האמירויות חוסנה מפני הנגיף ● גם בבריטניה ובאיי סיישל המחוסנות אירעו התפרצויות ● אבל מספר החולים הקשים והמתים נותר נמוך, והמומחים אינם מודאגים. בינתיים

עוד 1,166 מילים

34 תפקידים בכירים במינויים אישיים ממתינים לאיוש בלשכת ראש הממשלה ● אבל הכיסאות והפאנלים כבר הוחלפו, ואתמול נפגשה הממשלה החדשה לישיבת עבודה ראשונה ● שבוע אחרי השבעתה, ממשלת בנט-לפיד החלה לעבוד, ובעלי התפקידים בלשכות מסתגלים למציאות חדשה - כולל מצוקת חנייה

עוד 891 מילים ו-1 תגובות

דיווח: המפכ"ל לשעבר אלשיך ייעץ למובילי המחאה נגד נתניהו

משרד הבריאות ממליץ לבני נוער בגילאים 15-12 להתחסן נגד קורונה ● הורוביץ: קנסות גבוהים יוטלו על מי שיטוסו למדינות אסורות ● נתניהו: מדיניות האין הפתעות, שעליה סיכם לפיד עם מקבילו האמריקאי, מונעת מישראל לתקוף באיראן ומסכנת את הביטחון ● לפיד: "ההרס והנזק שמצאנו במשרדי הממשלה - בלתי נתפסים" ● דיווחים: הליכוד החליט להתנגד לחוק איחוד משפחות

עוד 53 עדכונים

אז מה למדנו מהעשור החולף? ● שהגירעון התקציבי יוצא בערך כפול מהתחזית ● שפיקוח הכנסת על פעילות הממשלה נחלש ● ושבפועל, התקציב הפך לפלסטלינה בידי הממשלה ● אם ממשלת בנט-לפיד מבקשת באמת לחולל שינוי בעקרונות השלטוניים בישראל, עליה לבחור, כאקט אסטרטגי, להעביר את תקציב המדינה כל שנה ● פרשנות

עוד 1,154 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה