לאחר ליל הסדר, שרה נתניהו העלתה לעמוד האינסטגרם שלה תמונה בה היא עומדת לצד בעלה, ראש הממשלה בנימין נתניהו, כששניהם אוחזים בתמונה לא גדולה עליה מוצגים פניהם של 133 החטופים בעזה.
את אותה תמונה העלה לעמוד הטוויטר ראש הממשלה נתניהו, מה שחשף את הפוטושופ חסר העכבות בו השתמשו בתמונה ש"כיכבה" בעמוד האינסטגרם של שרה. הצופה הממוצע ב"תצלום" שהעלתה "רעיית ראש הממשלה הגברת נתניהו", כפי שהיא רוצה שתקראו לה, עלול לחשוב ששרה נתניהו היא סטודנטית שנה א' באוניברסיטת רייכמן ולא אישה בעשור השביעי לחייה.
תומר פלג, עוסק בייעוץ תקשורת ויחסי ציבור. שירת בדובר צה"ל. בוגר ביה"ס לעיתונאות "כותרת" ובעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב. עבד 7 שנים ב"ידיעות תל אביב". שימש כדובר של ח"כ לשעבר איל בן ראובן (המחנה הציוני) ושל חברת הכנסת אמילי מואטי (עבודה).
פסח כאן, אבל במקום חגיגיות יש איזו כבדות שצועדת אתנו לכל אורך הדרך. החולצות הלבנות התחלפו בצהובות וכל מתנה שנקנתה מלווה בתחושת אשמה. פסח השנה אינו חג קל. אי אפשר לחגוג חירות כשאנחנו יודעים אילו זוועות עוברות אחיותינו בשבי.
כששרנו בליל הסדר "מה נשתנה?" הסתכלתי סביב השולחן על המשפחה שישבה איתי בחג. על אחותי שבן הזוג שלה היה במילואים ולא היה אתנו בסדר. והיא, עשתה לבדה כל מה שצריך, ועם חיוך. על הבן שלי שימי המלחמה גרמו לו לחרדות גדולות ועכשיו מצליח להרים את הראש לאט לאט. הסתכלתי גם על על בן-הזוג שלי, שבבוקר למחרת חזר למילואים ארוכים.
אילה דקל היא סופרת, מרצה ואשת רוח ישראלית, העומדת בראש הישיבה החילונית של בינ"ה. מחברת רב-המכר "רסיסי לילה" (שתיים). https://www.e-vrit.co.il/Product/31732/%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אין ולא ניתן להעלות על הדעת כי בג"צ יוצר דיונים חוקתיים, העוסקים באפשרות להתערבות שיפוטית בחקיקת יסוד, לא מאחר שהוא שוקל ברצינות לבטל חוקים אלה, אלא כדי להוביל לפסקי דין שמרניים וחד-משמעיים, שכותרתם תהיה שבית המשפט נמנע מלהתערב בחוקים אלה" – כפי שנטען כאן על ידי הכותב הנכבד (עו"ד יובל יועז).
שכן חוק יסוד הלאום מגלם בתוכו אפליה חמורה המגעת כדי גזענות סמויה. ומי שעקב אחרי ההערות שנשמעו לאורך הדיון יכול היה להיווכח כי שופטי בג"צ אותתו בין השיטין על קבלת הדוקטרינה של "שימוש לרעה בסמכות מכוננת". והעדיפו את הדוקטרינה הזו על פני דוקטרינת "תיקון חוקתי שאינו חוקתי", תוך הבעת מורת רוח מכך שהכנסת הכניסה לתוך חוק יסוד הלאום הסדרים שמתאימים לחקיקה ראשית ולא לכינון חוקתי. וממילא אני בטוח כי העתירה תתקבל ובג"צ יורה על מחיקת כל ההסדרים הבלתי ראויים (מבחינת התאמתם החוקתית) לחוק יסוד הלאום.
לא הבנתי איך הכותב שהגיש בעצמו עתירה נגד החוק הגזעני הזה אומר "ניתן לקבוע שחוק הלאום ניצל מסכנת הביטול" כאילו היה מראשוני לה-פמיליה ונוער הגבעות?
יש לומר, עושה רושם שבית המשפט עומד להיכשל, בין מפחדנות וחוסר מוסריות, ובין מגזענות מושרשת בו מאז ומעולם, והחוק המקולל ימשיך להוות נקודת שפל מוסרית, ערכית ומשפטית, של מדינת ישראל, מחוקקיה, ממשלותיה ושופטיה – לדראון עולם.