אישיות
ג'ייסון גרינבלט

אנשי עסקים, רבנים ובכיר בבית הלבן התפללו בבית כנסת בבחריין

בין המתפללים בבית הכנסת במנאמה, היו גם ג'ייסון גרינבלט, הרב מארק שנייר וכתב ה״ניו יורק טיימס״ דייוויד האלבפרינגר ● שגרירת בחריין לארה"ב לשעבר: "לראשונה בחיי ראיתי מניין בבית הכנסת שלי" ● בית הכנסת במנאמה נבנה בשנות ה-30 וכיום כמעט שאינו פעיל ● בית הכנסת בדובאי מרכז את עיקר הפעילות לקהילה היהודית של האמירויות

15 גברים יהודים, כולל חמישה רבנים ובכיר בבית הלבן, ערכו תפילת בוקר היום (ד') בבית הכנסת במנאמה. התפילה נערכה בצל הסדנה הכלכלית שמתקיימת השבוע בעיר והחלה אתמול, כחלק מעסקת המאה של הנשיא טראמפ. כל הגברים התעטפו בטלית ותפילין ובסוף הטקס החלו לשיר "עם ישראל חי".

מתפללים בבית כנסת במנאמה, 26 ליוני 2019 (צילום: רפאל אהרן)
מתפללים בבית כנסת במנאמה, 26 ליוני 2019 (צילום: רפאל אהרן)

מי שהוביל את הטקס הוא רבי מארווין הייר ממרכז שמעון ויזנטל, ולאחר מכן אחד המתפללים נתן דבר תורה. בבית הכנסת הזה אין תפילות כדבר שבשגרה כך שזה היה אירוע חריג.

בין המתפללים היה גם ג'ייסון גרינבלט, יועצו המיוחד של הנשיא טראמפ למזרח התיכון, הרב מארק שנייר, החוקר דייוויד מאקובסקי, שליח ה״ניו יורק טיימס״ בישראל דייוויד האלבפרינגר, וקומץ אנשי עסקים ישראלים שהגיעו לוועידה.

מתפלל בבית הכנסת במנאמה, 26 ליוני 2019 (צילום: רפאל אהרן)
מתפלל בבית הכנסת במנאמה, 26 ליוני 2019 (צילום: רפאל אהרן)

"זה הסוד של העם היהודי, מתי שלא תיכנס לבית כנסת, בכל מקום בעולם, אתה תרגיש בבית", אמר רבי אברהם קופר ממרכז שמעון ויזנטל. בית הכנסת במנאמה נבנה בשנות ה-30 ונבזז ב-1947 בצל ההחלטה על תכנית החלוקה של פלשתין ליהודים וערבים.

הודה נונו, האישה היהודייה שהיתה שגרירת בחריין לארה"ב וארגנה את פתיחת בית הכנסת ביום רביעי, אמרה כי התפילה היתה אירוע מרגש עבורה. "התרגשתי, זה רגע היסטורי ולראשונה בחיי ראיתי מניין בבית הכנסת", היא אמרה.

בית הכנסת במנאמה, 26 ליוני 2019 (צילום: רפאל אהרן)
בית הכנסת במנאמה, 26 ליוני 2019 (צילום: רפאל אהרן)

בית הכנסת הזה שופץ ב-1997 והקהילה שסביבו מונה כ-34 מתפללים. בשיאו, לפני 1947, היו במנאמה 1,500 יהודים, רובם ממוצא עיראקי. כאמור אין שם תפילות בשגרה כיום. בדובאי השכנה החל לפעול בית כנסת לפני כעשור ושימש את הקהילה היהודית של האמירויות.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 216 מילים
דונלד טראמפ ומחמוד עבאס, 2017 (צילום: (AP Photo/Evan Vucci)
(AP Photo/Evan Vucci

הדבר הגדול הבא

אחרי שהפלסטינים דחו את התכנית הכלכלית של הבית הלבן, השאלה המעניינת היא מה יהיה הצעד הבא של אמריקה ● יש סיכוי שטראמפ ינסה להוביל להחלפת אבו-מאזן בהנהגה יותר קואופרטיבית ● אבל האפשרות המדאיגה באמת היא שהאמריקאים יתייאשו - וייתנו אור ירוק לסיפוח ההתנחלויות ● פרשנות

ג'ארד קושנר אומר דברים ומתכוון אליהם. בחודש שעבר הוא הסתייג בפומבי מהשימוש במונח "שתי מדינות" לתיאור הפתרון הרצוי לסכסוך עם הפלסטינים.

"אם אתה אומר 'שתי מדינות' לישראלים זה אומר משהו אחד, ואם אתה אומר 'שתי מדינות' לפלסטינים זה אומר משהו אחר", הסביר בראיון איתו. "אז אמרנו 'בואו לא נגיד את זה'. בואו נעבוד על הפרטים של המשמעות מאחורי המונח".

ואכן, התכנית הכלכלית בת 40 העמודים שחשף הבית הלבן בשבת לקראת "הסדנה הכלכלית" שתיערך השבוע בבחריין, מלאה בהצעות למימוש הפוטנציאל של הפלסטינים. היא מגיעה עם מסמך נלווה בן 96 עמודים של "תכניות ופרויקטים", המפרט את 50 מיליארד הדולר שיוקצו לרפורמה הכלכלית האזורית עד הדולר האחרון – החל מתכניות הכשרה ועד תיקוני כבישים. אך המסמך לא מציין פתרון של שתי מדינות. הוא לא מדבר על מדינה פלסטינית.

אתם יכולים לעבוד איתנו, אומר ממשל טראמפ לפלסטינים, או שאתם יכולים למנוע מהעם שלכם את ההזדמנות הייחודית הזו

נתון זה לא הפתיע את הנהגת הרשות, שהחליטה בדצמבר 2017 (כאשר דונלד טראמפ הכיר בירושלים כבירת ישראל) כי הממשל בארה"ב כל כך נוטה נגד הפלסטינים, וכה אוהד את ישראל, עד שהצעד הראוי היחיד הוא להחרים אותו.

טראמפ כבר גרם לזעם ברמאללה, כאשר מינה שגריר פרו-מתנחלי בישראל, ובכך שהפך להיות הנשיא האמריקאי המכהן הראשון שביקר בכותל המערבי.

מאז המשיך לעורר את זעם הרשות, עם סגירת הנציגות הפלסטינית בוושינגטון וקיצוץ הסיוע האמריקאי, בעיקר לסוכנות הפליטים הפלסטינית של האו"ם.

זמן קצר אחרי שארצות הברית ובחריין הודיעו על הסדנה שנערכת השבוע, הרשות הפלסטינית הצהירה כי לא תשתתף והפצירה בבנות בריתה לנהוג כמוה.

בדומה, זמן קצר לאחר פרסום התכנית הכלכלית בשבת, הפלסטינים דחו אותה, וביטלו אותה כניסיון לקנות אותם בתמורה לוויתור על שאיפותיהם הלאומיות.

בפני עצמה – התכנית מצוינת

אם מסתכלים עליה בפני עצמה, תכנית "שלום לשגשוג", עשויה להועיל מאוד לפלסטינים. היא מגדירה מסגרת עבודה לשיפור מהפכני בחייהם, לרבות השקעה ב"מסדרון מקשר" בין הגדה המערבית ועזה שיעבור לרוחבה של ישראל.

היא גם מראה אמפתיה לשאיפות הלאומיות של הפלסטינים. למעשה, התכנית מורה על הכרה באומה פלסטינית. פרק 2 של המסמך המרכזי נקרא: "העצמה של העם הפלסטיני: המשאב הגדול ביותר של כל אומה היא העם שלה".

ועל אף שהמסמך לא מעודד מדינה פלסטינית, הוא גם לא שולל אותה. למעשה, כותבי המסמך הבהירו כי פתרון פוליטי מקובל על שני הצדדים של העימות הישראלי-פלסטיני הוא תנאי מוקדם לחזון זה של מהפכה כלכלית.

התכנית הכלכלית החדשה גם מראה אמפתיה לשאיפות הלאומיות של הפלסטינים. למעשה, התכנית מורה על הכרה באומה פלסטינית

עם זאת, כמובן שהתכנית לא נולדה בתנאי מעבדה. היא מתפרסמת בחודש ה-29 לכהונת טראמפ, בזמן שראש הממשלה נתניהו לא יכול להתלהב יותר מהיחסים שלו עם הממשל האמריקאי, ובזמן שהפלסטינים לא יכולים להיות פחות שמחים.

ולכן, הגיוני יותר לקרוא לה תכנית "זה מה שאתם מוותרים עליו" לפלסטינים.

אתם יכולים לעבוד איתנו, אומר ממשל טראמפ (הפסקה הפותחת של התכנית מתארת אותה כ"הזדמנות היסטורית של העם הפלסטיני לעתיד טוב יותר לילדים שלו"), או שאתם יכולים למנוע מהעם שלכם את ההזדמנות הייחודית הזו.

למסר הזה, יו"ר הרשות עבאס, כבר הגיב באופן צפוי ומהדהד ב"לך לעזאזל". לכן, השאלה המעניינת באמת היא מה יהיה הצעד הבא של ממשל טראמפ.

שני תרחישים קיצוניים

כשהוא חמוש בחזון לעתיד טוב יותר לפלסטין, ובסיוע חלק מבנות הברית העשירות שלו באזור, ייתכן שממשל טראמפ ישאף לעקוף את הרשות הפלסטינית הסרבנית – ולטפח שם הנהגה חלופית. בשלב זה, המסלול הזה נראה לא סביר. פלסטינים מהימנים שמוכנים ומסוגלים להתנגד לרשות הם מצרך נדיר.

האם הממשל הכין מראש אסטרטגיית גיבוי לאפשרות שעבאס לא ישתף פעולה? ניתן להניח כי התשובה לכך היא כן, אך קשה לדמיין איך מסלול שכזה ייראה.

לחלופין, אולי נראה את טראמפ נוזף בפלסטינים, מרים ידיים בדרמטיות כמוותר על הכל, ומאפשר לנתניהו לספח הדרגתית את ההתנחלויות – מהלך שכנראה יתקבל באהדה אצל השגריר דייוויד פרידמן והשליח למזרח התיכון ג'ייסון גרינבלט.

אם התרחיש האחרון יתממש, הוא עשוי לסלול את הדרך לאסון של מדינה אחת, שבה ישראל והפלסטינים נמצאים במקביל גם בעימות וגם בקשר שלא ניתן להתירו, והאופי היהודי-דמוקרטי המהותי של ישראל יעמוד תחת סכנה.

המאמר פורסם לראשונה ב-The Times of Israel

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 608 מילים
סטודנטיות פלסטיניות אוכלות גלידה בעזה, 2011 (צילום: Abed Rahim Khatib / Flash 90)
Abed Rahim Khatib / Flash 90

כל עוד הגלידה תעמוד במחסום, הפלסטינים לא ייהנו מהבוננזה

בבסיס תכנית המאה של טראמפ עומד רעיון פשוט: הפלסטינים יקבלו תמריצים כלכליים, יצרו מפעלים ומקומות עבודה, ובתמורה יפסיקו לחלום על חופש וריבונות, יחדלו מהמאבק והתוצאה תהיה שלום כלכלי בין המדינות ● אבל כשישראל שולטת בשוק הפלסטיני, אי אפשר להפריד בין הכלכלי, הצבאי והמדיני

ג'ייסון גרינלבלט וג'ראד קושנר, שליחיו של הנשיא האמריקאי, דונלד טראמפ, מרבים לדבר על ההטבות הכלכליות המופלגות שבהן יזכו הפלסטינים אם רק יואילו לאמץ לליבם את יוזמת השלום של הנשיא, אותה הצליח למתג כ"עסקת המאה". שניהם בורחים כמו מאש משימוש מהביטוי "שתי מדינות לשני עמים", וזאת בנימוק שהביטוי הזה "אומר דברים שונים לאנשים שונים", כפי שציין קושנר.
לנין נהג לומר שקומוניזם הוא מכלול של סוציאליזם וחיבור לחשמל של כל המדינה. מבקריו היו מתבדחים שאם בעת הקומוניזם היו מנתקים את החשמל, החושך שהיה נופל על המדינה – הוא סוציאליזם.

אז מה נותר מיוזמת השלום של טראמפ אם מורידים ממנה את כל העניין של מדינה פלסטינית עצמאית? רק אותו "שלום כלכלי" עליו מרבה לדבר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במהלך שנים רבות.

לכאורה מדובר ברעיון פשוט. ניתן לפלסטינים תמריצים כלכליים על מנת שיפתחו את הכלכלה, יצרו מפעלים ויצרו מקומות עבודה, ובתמורה הם יחדלו מהמאבק הצבאי והמדיני ויפסיקו לחלום על חופש וריבונות. הפריחה הכלכלית תביא בתורה לאזור כולו גם היציבות וגם השקט.

"השלום הכלכלי" נראה אטרקטיבי לישראלים רבים, בהם גם לא מעט אנשי שמאל שהתייאשו מהקיפאון המדיני, ונאחזים ברעיון המפתה הזה, אחרי שהגיעו למסקנה שלא ניתן לעשות כלום.

הבעיה היא שבחיים האמיתיים לא ניתן לנתק בין הכלכלי, הצבאי והמדיני. נכון להיום הרשות הפלסטינית שאינה מקבלת את הסיוע הכספי מארה"ב, מעכבת את השכר של עובדי ציבור, והמשפחות משתדלות לחסוך ולהוציא פחות כסף.

רוצים לייצא לחו״ל

הבעלים של "סראיה אל-ואדיה", מפעל בעזה המייצר וופלים וממתקים עתרו השבוע יחד עם ארגון "גישה" לבג"ץ, בבקשה לאפשר להם לפתח את המפעל שלהם, ולייצא סחורה לגדה המערבית ולחו"ל. הסגר והמצור אינם מאפשרים כיום לייצא מזון מעובד מעזה, וזאת בנימוקים ביטחוניים.

המדינה, מצדה, לא הצליחה להגן על ההחלטה שלה למנוע מהמפעל את האפשרות לייצא את הסחורה וסיפקה לכך הסבר מרתק: ישראל אינה מתנגדת עקרונית לייצוא כזה, אך היא טרם הצליחה להקים את מנגנוני הפיקוח הדרושים.

כן, כן. במדינת ישראל ששכללה למקסימום את האמצעים הטכנולוגיים והאנושיים שמאפשרים לגלות האם לאמה של תיירת יהודייה מארה"ב יש חברים ב"בצלם", אין את העזרים הטכנולוגיים שיאפשרו לה לבדוק את הסחורה מעזה. לכאורה, כדי לייצר "שלום כלכלי", ישראל הייתה אמורה לצאת מגדרה ולאפשר ל"סראיה אל-ואדיה" לייצא את סחורתה ולהתרחב לשווקים בחו״ל. אבל המציאות אחרת, והמפעל מייצר כיום בהיקף של כ-30% מיכולת התפוקה שלו.

המתנות ארוכות במעברי הגבול

גם הבעלים של מפעל הגלידה "אל-ארז" בשכם היה שמח ליהנות מהפירות הכלכליים של השלום. אבל גלידה היא סחורה עדינה ולא עמידה, וההמתנות הארוכות במעברי הגבול לא מועילות לה. את הגלידות המעולות שלו, שלא נופלות בטעמן מהמקבילות הישראליות, הוא משווק כיום בגדה ובירדן, וגם קצת בדובאי. אבל "אל-ארז" היו רוצים לשווק את הגלידה גם למגזר הערבי בישראל, שכל כך קרוב אליו, אך מתקשים לעבור את המכשול הבירוקרטי.

אילו המפעל היה יכול לייצא לישראל או לחלופין להגביר את הייצוא לחו"ל, היו נוספים עוד כמה עשרות מקומות עבודה בגדה המערבית. אך במצב שבו ישראל שולטת ביד רמה בשוק הפלסטיני ואינה מאפשרת ליצרנים הפלסטינים להתרחב לשווקים בחו"ל או לשווק את הסחורה בארץ, זה לא יקרה.

מפעל גלידות בעזה, 2012 (צילום: Abed Rahim Khatib / Flash 90)
מפעל גלידות בעזה, 2012 (צילום: Abed Rahim Khatib / Flash 90)

לא פעם המצב בגדה מתעתע, משום שהוא יותר טוב מאשר בעזה. בפועל, גם הכלכלה שם תלויה יותר בסיוע הכלכלי שהרשות מקבלת, מאשר בהצלחת התעשייה המקומית. המפעל הוותיק חווה בימים אלה קשיים כלכליים רבים.
בשני המקרים הללו, ברור שהאלמנט הביטחוני והמדיני הוא זה משפיע ומכריע, לא השיקול הכלכלי.

מוזר אם זה היה הפוך. הסכסוך הלאומי, המדיני והביטחוני לא יכול להיפתר על ידי אמצעים כלכליים בלבד.

רעיון "השלום הכלכלי" דומה יותר לפלסטר שבא לכסות על פצע עמוק מאשר מרקחת פלא שמרפאה אותו. כל עוד הגלידה תעמוד במחסום והקרמבו לא יגיע ליעד בגדה בגלל "העדר של מנגנוני פיקוח" לא ייהנו הפלסטינים מהבוננזה הכלכלית שמבטיחים להם כיום שליחיו של דונלנד טראמפ.

אך גם אם יוסרו החסמים על ייצוא סחורות ויותר פלסטינים יועסקו בישראל, הרי שכל מפגע בודד, כל אירוע ביטחוני, יחזיר את המצב לקדמותו – סגר, עוצר, ואולי עוד סבב לחימה. אין מוצא.

הגלידה לא תימס וההשקעות יזרמו רק כאשר יטופלו גם הסוגיות המדיניות והביטחוניות, לא לפני. פתרונות הקסם אין כאן. דרוש משא ומתן מפרך והרבה עבודה יסודית שייצרו את הנוסחה הדרושה לשינוי, שהשלום הכלכלי הוא רק אחד ממרכיביה.

קסניה סבטלובה הינה מומחית לענייני מזה"ת ופובליציסטית. היא שימשה כח"כ בכנסת ה-20 והייתה חברה בוועדת חו"ב

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 642 מילים

הבית הלבן יקיים ועידת השקעות במזרח התיכון בחודש הבא

במסגרת החלק הראשון של "עסקת המאה", ארה"ב רוצה להפגיש שרי אוצר מהאיזור עם מנהלים מהמגזר הפרטי ● הועידה תתקיים ב-25 ליוני בבחריין, תתמקד בהשקעות ולא תעסוק בסוגיות מדיניות

ג'ארד קושנר, חתנו ויועצו של הנשיא טראמפ (צילום: AP Photo / Michael Sohn)
AP Photo / Michael Sohn
ג'ארד קושנר, חתנו ויועצו של הנשיא טראמפ

הבית הלבן הודיע היום על החלק הראשון של עסקת המאה לשלום במזרח התיכון. לפי דיווח שפורסם לראשונה ב-CNN, ההצעה של האמריקאים כוללת עידוד השקעות הון בגדה המערבית, עזה ובאיזור כולו.

התיכנון הוא לקיים מעין סדנת עידוד השקעות שתתקיים במאנאמה שבבחריין ב-25 ו-26 ליוני. בסדנה ישתתפו שרי אוצר ומנהיגים מעולם העסקים העולמי, כולל משה כחלון, שר האוצר הישראלי. מי שמובילים את "עסקת המאה" הם ג'ארד קושנר, יועץ בכיר לבית הלבן וחתנו של טראמפ, וכן ג'ייסון גרינבלט, שליח מיוחד למזרח התיכון. השניים עמלו על ניסוח העסקה שהחלק הפוליטי שלה אמור להיחשף בהמשך השנה.

לפי התכנית, השלב העסקי-כלכלי אמור לטפל בארבעה מרכיבים עיקריים: תשתיות, תעשייה, העצמה והשקעה בהון אנושי ורפורמות בממשל שיהפכו כולם את האיזור לאטרקטיבי יותר להשקעות. הערכות הן, שקושנר ביסס את המודל של העסקה על תוכניות שנוסו בעבר בפולין, יפן, סינגפור ודרום קוריאה.

הסדנה הכלכלית אמורה לנסות לחמוק מהסוגיות הפוליטיות היותר מכשילות, ולעקוף דיון בשאלות כמו האם הפלסטינים יקבלו מדינה, מעמדה של מזרח ירושלים, מדיניות הביטחון של ישראל ופיצוי או זכות שיבה לפליטי 48. לפי המקור של CNN, הסדנה תהווה הזדמנות לירדנים, הישראלים, הלבנונים, המצרים והפלסטינים להיווכח שלמנהיגים העסקיים אכפת מהסכסוך והם רוצים להשקיע באיזור. הסיבה שקושנר קורא למפגש "סדנה", היא ברצונו לקבל פידבק לרעיונות שיעלו בה, לרבות מהפלסטינים.

עוד 197 מילים ו-1 תגובות
F180514YS54 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
Yonatan Sindel/Flash90
שנה להעברת השגרירות האמריקאית לבירה

טראמפ העביר, נתניהו הפציר, אבל העולם לא ממהר לפתוח עוד שגרירויות בירושלים

גואטמלה, המדינה היחידה שהלכה בעקבות האמריקאים והעבירה את השגרירות שלה לירושלים, צפויה לחזור בה עם התחלפות הנשיא שם ● האוסטרלים אכזבו את נתניהו ● הרומנים מתקוטטים בינם לבין עצמם ● וכעת כל העיניים נשואות אל הונגריה

ביום העצמאות הקודם הבטיח ראש הממשלה בנימין נתניהו "טיפול מועדף" לעשר המדינות הראשונות שיעבירו את השגרירויות שלהן לירושלים. "יש עיקרון פשוט, אתם מכירים אותו: הראשון שמגיע, הוא הראשון לקבל את השירות", אמר בקבלת פנים לשגרירים הזרים שהתקיימה באפריל אשתקד בירושלים.

באותה תקופה היו אלה ארצות הברית וגואטמלה שהתכוונו לפתוח שגרירויות בירושלים בתוך שבועות ספורים. נציגי הממשל הישראלים, מצדם, קיוו שהמהלך הזה ייצור מומנטום לפתיחת נציגויות דיפלומטיות בעיר הקודש.

"אני נרגש להגיד שלפחות שש מדינות דנות כעת באופן רציני בהעברת השגרירות שלהן לירושלים", הודיע נתניהו באותו יום. ברוח האופטימית הזו, האיץ שר השיכון דאז, יואב גלנט, בעיריית ירושלים להכשיר בעיר אזור עבור המשלחות הזרות שיתמקמו בירושלים, וזאת בדומה לשדרת השגרירויות בוושינגטון הבירה.

הקונסוליה האמריקאית בירושלים (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
הקונסוליה האמריקאית בירושלים (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

קומץ מדינות אכן השתעשעו ברעיון, וכמה אף פתחו "משרדים" או "נציגויות" בדרג נמוך בעיר. עם זאת, הפלישה ההמונית של שגרירויות לבירה לא התממשה.

גם עתה, בחגיגות השנה לפתיחת שגרירות ארצות הברית בירושלים, ארצות הברית וגואטמלה הן עדיין המדינות היחידות שהעבירו את השגרירות שלהן לעיר. החשש הוא כי זו האחרונה עלולה להחזיר את השגרירות שלה לתל אביב, כפי שכמה מהמועמדים מובילים בבחירות הקרובות בגואטמלה התחייבו.

קומץ מדינות אכן השתעשעו ברעיון, וכמה אף פתחו "משרדים" או "נציגויות" בדרג נמוך בעיר. עם זאת, הפלישה ההמונית של שגרירויות לבירה לא התממשה.

האיחוד האירופי המעיט בערכה של המגמה בקרב המדינות החברות באיחוד, לפתוח משרדי סחר בירושלים, מבלי שהם נחשבים שגרירות. כמו כן מתנגד האיחוד בתוקף לכל הכרה בעיר כבירת ישראל ולהקמת שגרירויות בתחומה.

אבל העובדות האלה לא מפריעות לוושינגטון ולירושלים לחגוג את ההחלטה ההיסטורית של הנשיא דונלד טראמפ ולציין אותה כאבן דרך בממדים תנ"כיים.

דוד פרידמן בשגרירות ארה"ב בירושלים (צילום: Matty Stern, US embassy Jerusalem)
השגריר דיוויד פרידמן בשגרירות ארה"ב בירושלים (צילום: Matty Stern, US embassy Jerusalem)

"בניגוד לתחזיות השליליות, שגרירות ירושלים הייתה הצלחה יוצאת דופן, קידמה דו-קיום של שלום, שיתוף פעולה ויחסים תרבותיים בין ישראלים, פלסטינים ואמריקאים", כתב שגריר ארה"ב בישראל, דיוויד פרידמן, ב"ישראל היום".

"יותר מהכל, שגרירות ארה"ב בירושלים מייצגת את האמת, הבסיס לכל מדיניות מוצלחת. העברת השגרירות ממקמת את ארה"ב בצד הנכון של ההיסטוריה".

פלסטינים רבים יחלקו על הטענה שהעברת השגרירות קידמה "דו קיום של שלום", כפי שסבור פרידמן. אך אין להכחיש שהתחזיות הקודרות שטענו כי העברת השגרירות תצית את המזרח התיכון כולו, לא התממשו.

לפי פרידמן, ששמו חרוט על לוח האבן בבניין השגרירות, "יותר מ-100 דיפלומטים אמריקאים מגיעים לעבודה בכל יום בירושלים, ועובדים יד ביד עם ישראלים ופלסטינים".

עשרה חודשים לאחר שהנשיא טראמפ הפך את הקונסוליה לשגרירות, הוא מיזג את הקונסוליה ברחוב אגרון – ששימשה את הפלסטינים – אל תוך השגרירות, וקרא לה "החטיבה לנושאים פלסטינים".

בנאום שנשא פרידמן בחודש מרץ האחרון, הוא אמר כי עתה כוללת השגרירות "עשרה גופים דיפלומטיים עם קשרים הדדיים". מטעם השגרירות נמסר כי ארצות הברית החלה לאחרונה "בתהליך לבחירת מקום קבע לשגרירות בירושלים".

נשיא גואטמלה, ג'ימי מוראלס, מדבר בטקס הפתיחה הרשמי של שגרירות גואטמלה בירושלים ב -16 במאי 2018 (צילום: Marc Israel Sellem/Pool)
נשיא גואטמלה, ג'ימי מוראלס, מדבר בטקס הפתיחה הרשמי של השגרירות בירושלים (צילום: Marc Israel Sellem/Pool)

האם גואטמלה תשנה כיוון?

שגרירות גואטמלה ממוקמת בבניין משרדים בפארק הטכנולוגי מלחה. אך אם תשאלו חלק מהמועמדים המובילים בבחירות הקרובות לנשיאות במדינה, היא עשויה לעבור בקרוב לתל אביב.

נשיא המדינה, ג'ימי מוראלס – בן ברית קרוב של ישראל וחבר קרוב של משפחת נתניהו – לא יוכל להתמודד לתפקיד מחדש, בעקבות מגבלות על משך כהונתו. רבים מיורשיו הפוטנציאליים התחייבו לבטל את ההחלטה על המעבר לירושלים.

"אין הבטחה לכך שהנשיא הבא ישמור על השגרירות בירושלים", אומרת לאה סויבל, מייסדת ומנכ"לית Fuenta Latina, ארגון ללא מטרת רווח, המטפח את הקשרים של ישראל עם העולם דובר הספרדית.

״ההחלטה הראשונית של מוראלס להעביר את השגרירות לירושלים לא התקבלה בתמיכה רחבה בגואטמלה. בין השאר, איימו מדינות ערביות להחרים את ההל המיוצא מגואטמלה, בשווי של מיליוני דולרים״

"צריך לזכור שההחלטה הראשונית של מוראלס להעביר את השגרירות לירושלים לא התקבלה בתמיכה רחבה בגואטמלה. בין השאר, איימו מדינות ערביות להחרים את ההל המיוצא מגואטמלה, בשווי של מיליוני דולרים".

"עם זאת, האיומים היו ריקים והייצוא ממשיך", אומרת סויבל. "כתוצאה מכך, השגרירות הפכה לנושא לדיון פוליטי, וזו הסיבה לכך שחלק מהמועמדים שילבו אותו בפלטפורמת המדיניות המוצהרת שלהם לקראת הבחירות הקרובות".

זורי ריוס, בתו של הרודן הצבאי לשעבר של המדינה, ומועמדת לנשיאות גווטמאלה (צילום: courtesy)
זורי ריוס, בתו של הרודן הצבאי לשעבר של המדינה, ומועמדת לנשיאות גואטמלה (צילום: courtesy)

המועמדת היחידה שתומכת בהשארת השגרירות, ושיש לה סיכוי לזכות בבחירות, היא זורי ריוס, בתו של הרודן הצבאי לשעבר של המדינה, אפראין ריוס מונט, שהחזיק בקשרים קרובים עם ישראל.

ריוס, המדורגת במקום השני בסקרים, הצהירה כי היא מכירה בירושלים כבירת ישראל. היא הבטיחה לשמור על מיקומה של השגרירות בעיר ולתמוך בישראל בעימותים מול הפלסטינים והאיראנים.

אשתו של הנשיא היוצא, פטריסיה מארוקין דה מוראלס, אירחה בדצמבר את אשתו של ראש הממשלה, שרה נתניהו, ל"ביקור היסטורי" במדינתה. השבוע היא צפויה לבקר בישראל כדי להשתתף באירועים המציינים שנה להעברת השגרירות.

מי שעוד ביקר כאן השבוע הוא הנשיא לשעבר של פרגוואי, הורסיו מנואל קרטס, שבשנה שעברה העביר את שגרירות ארצו לירושלים. מחליפו, מריו אבדו בניטס, הפך במהירות את ההחלטה, סגר את השגרירות שנפתחה בחופזה במלחה, והחזירה לתל אביב. מהלך שעשוי להוות נורת אזהרה בהקשר של גוואטמלה.

גם הונדורס שקלה בגלוי אפשרות להעביר את השגרירות שלה לירושלים, אך התנתה זאת בכך שישראל תפתח נציגות בבירתה, טגוסיגאלפה.

ב-24 במרץ הודיע נשיא הונדורס, חואן אורלנדו ארננדס, כי מדינתו "תפתח באופן מידי נציגות דיפלומטית רשמית בירושלים, ותעביר את השגרירות שלה לבירת ישראל, ירושלים". העברת השגרירות, כאמור, תהיה "השלב השני".

בהצהרה שפורסמה באותו יום, הבהיר שר החוץ של המדינה כי "משרד סחר" ייפתח בירושלים ברגע שישראל תפתח "משרד לשיתוף פעולה" בטגוסיגאלפה.

ואולם עד כה, ישראל לא פתחה שם נציגות רשמית. לדברי דיפלומטים ישראלים גם אין כרגע כוונה לפתוח משרד כזה בטגוסיגאלפה, וזאת עקב מגבלות פיננסיות.

שנה אחרי שטראמפ פתח שגרירות בירושלים ועודד את בני בריתו לעשות כמוהו, "משרדים" ו"נציגויות" העוסקות בנושאי סחר, ביטחון או תרבות, מסתמנים כפתרון הנוח עבור בנות הברית של ארה"ב וישראל

שנה אחרי שטראמפ פתח שגרירות בירושלים ועודד את בני בריתו לעשות כמוהו, "משרדים" ו"נציגויות" העוסקות בנושאי סחר, ביטחון או תרבות, מסתמנים כפתרון הנוח עבור בנות הברית של ארה"ב וישראל. פתיחת המשרדים מסמנת אותן כמדינות שמעוניינות לעשות מחווה למדינה היהודית, מבלי ללכת עד הסוף.

ראש ממשלת אוסטרליה, סקוט מוריסון, אמר באוקטובר 2018 כי הוא "פתוח" בנוגע להעברת שגרירות המדינה לירושלים. אבל כמה שבועות לאחר מכן יכזב את הנציגים הישראלים, כשהכיר באופן רשמי במערב ירושלים כבירת ישראל, ולמעשה התעלם מכך שישראל רואה בכל ירושלים את עיר הבירה שלה.

בנוסף, מוריסון גם התחייב להעביר את השגרירות שלו לעיר רק כאשר הדבר יהיה "פרקטי, עם תמיכה ולאחר קביעת סטטוס סופי".

במרץ 2019, קנברה פתחה בשקט "משרד סחר וביטחון" בירושלים, אך נציגים מטעם המדינה הדגישו כי אין למשרד מעמד דיפלומטי כלשהו.

מי אומר את המילה האחרונה?

דבר דומה התרחש גם מול ברזיל. במהלך הבחירות במדינה בשנה שעברה, המועמד ז'איר בולסונארו התחייב להעביר את השגרירות לירושלים. לאחר ניצחונו, הוא התרחק מההכרזה, ובביקורו בישראל בחודש מארס הכריז על הקמת "משרד לקידום סחר, השקעה, טכנולוגיה וחדשנות בירושלים".

"אני מקווה שמדובר בצעד ראשון לקראת פתיחת שגרירות ברזילאית בירושלים, בזמן הנכון", אמר אז נתניהו. ג'ייסון גרינבלט, שמשמש כשליח של טראמפ למזרח התיכון, צייץ את ברכותיו, והפציר "בכל האומות" לשקול פתיחת שגרירות בעיר.

AP_19091543053151 (צילום: Menahem Kahana/Pool Photo via AP)
AP_19091543053151 (צילום: Menahem Kahana/Pool Photo via AP)

ואכן, חלק מידידותיה של ישראל במרכז אירופה ביטאו רצון דומה להעברת השגרירות לירושלים. ואולם, מסיבות שונות, עצרו כולן את המהלך לפני ביצועו .

ראשת ממשלת רומניה, ויוריקה דנצ'ילה, למשל, הצהירה במארס 2019 כי המדינה שלה תעביר את השגרירות לירושלים. הבעיה היא שברומניה הנשיא, ולא ראש הממשלה, הוא בעל המילה האחרונה בנושאי מדיניות חוץ.

כך קרה שקלאוס יוהאניס, הנשיא, הבהיר מידית כי לא התקבלה כל החלטה בעניין, וציין כי דעותיו האישיות בנושא ידועות (ספוילר: הוא לא בעד המעבר).

נשיא צ'כיה, מילוש זמאן, הודיע באפריל 2018 על תחילת תהליך תלת-שלבי להעברת הנציגות הדיפלומטית של המדינה לירושלים, אף שלא הוא זה שמקבל את ההחלטות במדינה. הצעד הראשון היה מינוי קונסול של כבוד בירושלים, וכחצי שנה לאחר מכן, גם נפתח "הבית הצ'כי" בירושלים, מתחם משרדים, שנציגים בפראג התעקשו כי אין לו כל מעמד דיפלומטי.

"אני מכבד באופן מלא את המדיניות האחידה של האיחוד האירופי, הרואה בירושלים את הבירה העתידית של מדינת ישראל ושל מדינת פלסטין העתידית", אמר שר החוץ של צ'כיה. ואכן, נראה כי הרצון של בריסל להנהיג מדיניות חוץ אחידה, מנעה מכמה מדינות חברות לקבל החלטה על העברת השגרירות.

מזכר פנימי של האיחוד ממרץ ציין כי אם עיתונאים יתעניינו בהתחייבות של ראש ממשלת רומניה להעברת השגרירות , על הנציגים להשיב כי האיחוד האירופי והמדינות החברות בו "ימשיכו לכבד את הקונצנזוס הבינלאומי באשר לעיר".

המזכר ציטט את החלטת האו"ם 487 מ-1980, הקוראת למדינות "שיש להן פעילות דיפלומטית בירושלים להוציא את הנציגויות מהעיר הקדושה".

נראה כי לפחות מדינה אחת החברה באיחוד פועלת הפוך: במרץ האחרון פתחה הונגריה משרד סחר בירושלים, שנחשב לשלוחה של השגרירות הנמצאת בתל אביב. נציגים מהונגריה אף מדגישים כי למשרד יש "מעמד דיפלומטי".

"זהו רגע מרגש מאוד עבורנו, כי מדובר בנציגות הדיפלומטית הראשונה מאירופה שנפתחת בירושלים", אמר נתניהו בטקס פתיחת הנציגות.

המזכר הפנימי של האיחוד האירופי מפחית בערכו של הצעד מכיוון בודפשט, ומורה לנציגים להשיב לעיתונאים שיתעניינו בכך כי האיחוד והמדינות החברות בו ממשיכים "לכבד את הקונצנזוס הבינ"ל באשר לירושלים", כמוגדר בהחלטה 487. עוד צוין במזכר כי "הונגריה לא פותחת שגרירות אלא משרד סחר".

ההחלטה של טראמפ לפתוח את השגרירות האמריקאית בירושלים טלטלה את מה שהיה עד כה עקרון מנחה של הקהילה הבינלאומית, אך שנה לאחר מכן, ברור שהתקוות לכך שאומות העולם יפעלו כמותה, עדיין לא נשאו פרי.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,359 מילים

מעברי ארז וכרם שלום ייפתחו הבוקר

שבוע אחרי הפסקת האש, ייכנסו לרצועה דלקים, סחורות ו-30 מיליון דולר מקטאר ● בשלב הבא עשויה להתקיים עסקת חילופי שבויים ● דריכות במערכת הביטחון על רקע המתיחות בין ארה"ב לאיראן

מעבר ארז. משם נכנס השליח הקטארי שלשום, לא ברור האם הביא איתו את הכסף המזומן (צילום: אדי ישראל / פלאש 90)
אדי ישראל / פלאש 90
מעבר ארז

יותר משבוע אחרי ההסלמה בעזה, מעברי כרם שלום וארז ייפתחו הבוקר. בימים הקרובים צפויים להיכנס דלקים וסחורות לעזה, יוגדל מרחב הדיג, וכן 30 מיליון דולר מתוך מענק של 480 מיליון דולר שהובטחו לעזה מקטאר.

ביום רביעי הקרוב יתקיימו ברצועה הפגנות לציון יום הנכבה, ויהוו מבחן ראשון לקיום הרגיעה בין ישראל לרצועה. בשבוע הבא יגיעו לרצועה שליח האו"ם ושליח מקטאר, כדי לנסות לקדם את השלבים הבאים שאחרי הפסקת האש, בהם אפשרות לעסקת חילופי שבויים ובניית נמל מעזה.

יו"ר הרשות הפלשתינית אבו-מאזן, דוחה את הניסיון למה שהוא מכנה "שלום כלכלי עם ישראל" והפיכת הבעיה הפלשתינית לבעיה כלכלית והומניטרית. לדבריו, לא יקבל את עסקת השלום של טראמפ אם זו תתבסס על היבטים כלכליים בלבד בלי שבצידם יהיה תהליך פוליטי. השליח האמריקאי למזרח התיכון, ג'ייסון גרינבלט, אמר כי "עסקת המאה" שיזם הנשיא טראמפ, לשלום בין ישראל לפלשתינים, צפויה להתפרסם אחרי חגי הרמדאן ושבועות, בתנאי שעד אז תורכב ממשלה ישראלית.

במערכת הביטחון עוקבים בדריכות אחרי הזירה הדרומית והצפונית, על רקע המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן במפרץ הפרסי. איראן רוצה להתחיל להעשיר אורניום לאחר שארה"ב נסוגה מהסכם הגרעין. זאת, מאחר שאיראן היא המממנת של הג'יהאד האיסלאמי בעזה וכן של חיזבאללה בלבנון. לאיראן יש גם נוכחות צבאית בסוריה, שאותה תקפה ישראל במהלך השנה האחרונה.

ארה"ב הניעה למפרץ הפרסי את נושאת המטוסים לינקולן, לצד סוללת טילי פטריוט. עם זאת, האלוף במילואים עמוס ידלין העריך הבוקר בראיון לכאן ב', כי עימות צבאי בין ארה"ב לאיראן עדיין רחוק: "נושאת מטוסים אחת, מפציץ B52 וסוללת פטריוט לא מספיקים לכך. האמריקאים רוצים לשדר לאיראנים, 'גילינו מה אתם רוצים לעשות ויש לכך מחיר'." ארה"ב החריפה לאחרונה את הסנקציות על יצוא נפט ומתכות מאיראן, וזאת על רקע הנסיגה האמריקאית מהסכם הגרעין עם איראן.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 268 מילים
סגירה