אישיות
נתנאל משה שגיא

יום כדור הארץ "אם נאבד את הדבורים, נאבד גם את היערות"

נתנאל משה שגיא גילה שהדבורים חסרות העוקץ בסכנת הכחדה, אז הוא החליט לעבור למקסיקו ולנהל מקלט להצלתן ● בראיון לזמן ישראל הוא מסביר כיצד הן הפכו לחברות הכי טובות שלו, איך קרה שהחליט להקדיש להן את חייו - ולמה הוא לא נוגע בדבש שלהן ● "כשרואים כמה קשה הן עובדות כדי לייצר אותו, זה פשוט מרגיש כמו גניבה"

עוד 758 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 26 בספטמבר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

בנט המריא לאו"ם, אבל המטרה היא יהדות אמריקה

תזמון הנאום של ראש הממשלה לא מבטיח התעניינות רבה בישראל, אך ממילא בנט מתכנן לתת נאום ענייני, בלי "עזרים, בריסטולים, ציורים וכיוצא באלו" ● החלק החשוב של הנסיעה לניו יורק יתקיים דווקא אחרי הארוע באו"ם, כשבנט ייפגש עם ראשי הארגונים הגדולים של יהדות ארה"ב, בניסיון לתקן את מערכת היחסים בין ישראל לקהילה היהודית החשובה והשנייה בגודלה בעולם ● פרשנות

עוד 497 מילים

אסור שצוותי החינוך ישמשו בתפקיד "שוטרי הקורונה"

מנהל.ת בית ספר וגני ילדים לא יכולים לממש את תפקידם כמחנכים בזמן בו הם נדרשים למנוע כניסת תלמידים שאין בידיהם תוצאות בדיקת אנטיגן שלילית. החוק אוסר זאת!

כולכם מכירים את רמת האלימות המופעלת כלפי א.נשי חינוך בישראל. מפחיד לדמיין סצנה בה מנהל.ת גן מנסה למנוע את כניסתו של ילד בן 4 או 5 בזמן שהוריו מתעלמים, מתעקשים ועושים כרצונם. סוף מעשה, הילד נשאר בגן/בית הספר. ההורים התבהמו הפכו שולחן וניצחו, המחנך.ת (כרגיל) נשאר לבד, מושפל ולאף אחד לא  אכפת.

כולכם מכירים את רמת האלימות המופעלת כלפי א.נשי חינוך בישראל. מפחיד לדמיין סצנה בה מנהל.ת גן מנסה למנוע את כניסתו של ילד בן 4 או 5 בזמן שהוריו מתעלמים, מתעקשים ועושים כרצונם

עד כה משרד החינוך לא מינה "נאמני קורונה" כפי שהבטיח, לא דאג לפריסה מסודרת של גורמי פיקוח ואכיפה, לא שינה את התקנות והשאיר בפועל את האחריות כולה על מנהלי/ות מוסדות החינוך שמוצאים עצמם לבדם בסיטואציה בלתי אפשרית.

ישנם הורים שלא יבדקו את ילדיהם בבדיקת אנטיגן לפני החזרה לגני הילדים ובתי הספר בתום חופשת חגי תשרי זו עובדה אחת. עובדה שניה היא שלאף  אחד.ת במערכת החינוך אין סמכות או זכות למנוע את כניסתם של אותם ילדים לגני הילדים ולבית הספר! 

אסור שא.נשי חינוך ישמשו "סלקטורים" בכניסה למוסדות החינוך! 

אף אחד לא יטען שאני מכחיש קסדות – אולם, אני מכיר במגבלות הכוח. אין ביכולתי מעבר למעשה החינוכי (שיח, הסברה וכולי – שזה המון בעיניי) לעשות דבר ביחס לרכיבתם של תלמידי ללא קסדות. אין לי סמכות חוקית ולפעמים אין לי תמיכה והסכמה הורית לטפל בסכנה. כאן, בשונה מבקורונה לכולי עלמא מדובר בדיני נפשות של ממש – יחד עם זאת, אין לי ולמערכת כולה יכולת אמיתית (כרגע) להתמודד עם התופעה. 

ההחלטה האם להציג תוצאות בדיקת אנטיגן  (בטח בגן ובכיתות היסוד) היא החלטה/בחירת הורית ואינה קשורה בהתנהגות/מעשיו של הילד.ה. דמיינו מצב בו ילד בן 4/5 (או תלמידי בחטיבת היסוד) "מושאר" בידיהם של הגננות/מורות לאחר ויכוח קולני בכניסה למוסד בין הוריו למנהל.ת הגן/בית ספר. סצנה נוראית שכזו תהפוך לתפאורת היום יום בבית הספר של הילדים שלנו.

דמיינו מצב בו ילד בן 4/5 "מושאר" בידיהם של הגננות/מורות לאחר ויכוח קולני בכניסה למוסד בין הוריו למנהל.ת הגן/בית ספר. סצנה נוראית שכזו תהפוך לתפאורת היום יום בבית הספר של הילדים שלנו

מציאות שכזו תגרום לילדים שלנו לחוות את א.נשי החינוך כמי ש"רבים" עם ההורים שלהם בפרהסיה של הכניסה למוסד החינוכי למול הורים ותלמידים נוספים. עבור ילד זו סיטואציה בלתי נסבלת. ויכוח גולש מהר מאוד לטונים צורמים ואלימים (קללות וצעקות) בתרבות השיח הנהוגה במחוזותינו בטח למול א.נשי חינוך (ובכלל).

מעבר לנושא המהותי, ברמה הפרקטית, כיצד בית ספר בו לומדים 600 תלמידי א'-ד' יבצע את בדיקת האישורים בזמן כניסת התלמידים למוסד? 

נדרשים כוח אדם, תכנון והיערכות בכדי למנוע תור ארוך ועצבני ברחובות הסמוכים לבתי הספר ולגנים.  בפועל,  מי יבצע מיד אחרי שמחת תורה את משימת הסלקציה בכניסה למוסדות החינוך? 

בעצם ההורים יכולים לחתום על אישור לקבלת תוצאה שלילית בבדיקת אנטיגן ב"פורטל ההורים" של משרד החינוך באופן מקוון.

רק יש בעיה אחת קטנה – אף אחד לא יודע איך להעביר את המידע המפורטל לאותו משגיח בכניסה לבית הספר או לגן.  ושוב נזכר, לאותו משגיח אין זכות/סמכות לעיין ברישומים סודיים הנוגעים במצבם הרפואי/בריאותי של הילדים שלנו.

מה שאותי מעציב בסיפור הזה, בסוף מדובר בשקר – אין באמת בשטח כלים לביצוע המהלך כפי שמסופר לכולנו בתקשורת. וכמו שהורים חתמו בסבב הקודם של הקורונה על מסמך המאשר שבדקו בבוקרו של אותו היום שלילדים שלהם אין חום, כך נמשיך את השקר לחתימה אוטומטית ב"פורטל הורים". כולם יודעים שזה בכאילו ואף אחד באמת לא בודק.

כמו שהורים חתמו בסבב הקודם על מסמך המאשר שבדקו שלילדים שלהם אין חום, כך נמשיך את השקר לחתימה אוטומטית ב"פורטל הורים". כולם יודעים שזה בכאילו ואף אחד באמת לא בודק

בתי הספר חייבים לשמש מרחב מוגן ובטוח עבור כלל התלמידים. על אחת כמה וכמה כאשר העולם סביב מצוי בתוהו וחרדה סביב המגפה, על בית הספר לשמש עוגן של יציבות עבור התלמידים והוריהם.

התוכנית הנוכחית לשיבה מחופשת תשרי – תעמיד מנהלי.ות בתי הספר והגנים בסיטואציה בלתי אפשרית שתפגע ביכולתם לממש את תפקידם האמיתי כמחנכים!

נשוי ואב לחמישה. איש חינוך – מורה להיסטוריה ואזרחות. מנהל קמפוס ברשת החינוך אנקורי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 628 מילים

גולן: לא צריך לקחת ברצינות את האולטימטום של אבו-מאזן

מנכ"ל משרד הבריאות נחמן אש על התנגדות רה"מ לצמצום ההתקהלויות: "מקבל את זה שיש שיקולים אחרים״ ● ניצב ג׳אמל חכרוש: בעד שהשב"כ יתערב בעבירות האמל"ח בלבד ולא יותר מזה - לא רוצה משטר צבאי ברחוב הערבי ● ח״כ בליאק: שלילת דמי אבטלה מלא מחוסנים לא על הפרק - רק דחייה שלהם

עדות: בכנסת לא הקפידו עד כה על תו ירוק. נחמן אש אמר מוקדם יותר – "הכנסת מוגדרת כמקום חיוני ולכן נמנענו לחייב. יכול להיות שמבחינת נראות זה יהיה נכון".

שלמה קרעי חושש מזה שבנט יהפוך לאריק שרון כדי למצוא חן בעיני השמאל.

יאיר גולן על התקריות בשטחים ברשת ב׳: כמובן שקשה לחזות איך הדברים יתפתחו, לא נראה לי שאנחנו לפני התדרדות רבתי. הסוגייה האסטרטגית המדינית היא זו של על הפרק. אין מה לשמוח להופעה המגומגמת של אבו מאזן. אני לא לוקח את האולטימטום שלו ברצינות.

גולן אמר כי יש להיפרד מהפלסטינים ובמצב כיום אנחנו כורים לעצמנו את הבור בו הלאומיות הישראלית תיקבר.

ולדימיר בליאק מתקן:

רשת ב׳: מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' נחמן אש התייחס להתנגדות רה"מ לצמצום ההתקהלויות ואמר ברשת ב׳ כי "אני מקבל את זה שיש שיקולים חרים. מקווה שהחיסונים יגברו על התחלואה – אנחנו חייבים שיהיו הרבה יותר מחוסנים כדי לראות ירידה משמעותית. המאמץ לחסן את הלא מחוסנים הוא הכי חשוב" .

על החרגת הכנסת מכללי התו הירוק אמר אש: "כדוגמה זה לא טוב. גם ח"כ לא מחוסן חייב לבוא ולהצביע, ואני קורא להם להשתמש בבדיקות המהירות". על כך שאין חובה להציג תו ירוק בכניסה: "הכנסת מוגדרת כמקום חיוני ולכן נמנענו לחייב. יכול להיות שמבחינת נראות זה יהיה נכון".

אש התראיין גם בגל״צ ואמר: "עומד מאחורי הד"ר שרון אלרעי-פרייס, היא רופאה מצויינת שמייצגת את הצד המקצועי. אנשים לא מקבלים את הצד המקצועי וחושבים שצריך לנהוג אחרת, אבל אנחנו רוצים שיילקחו בחשבון העומסים בבתי החולים".

עוד 6 עדכונים

למקרה שפיספסת

אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַשִּׁירִים

מי שיגיע עד הסוף ירצה לבכות מרוב תוחלת

אחד השירים האהובים של אלתרמן כמעט נעלם כליל, אחרי שלא הופיע בספרי השירה שראו אור כשהמשורר עוד היה חי ● רק באמצע שנות השמונים יצא השיר באוסף שירי המשורר וכך התגלגל לידיו של יוני רכטר, כשעבד על אלבום עם יוסי בנאי ● "רציתי לחן מאוד פשוט, ועבר לי בראש תאודוראקיס", מספר רכטר, "הרגשתי שאני שט על מין מנגינה שפורצת ממני והיא נורא פשוטה. וככה השיר נולד"

עוד 959 מילים

מיוחד הפרידה מבן האלמוות היא בשורה ליוון החדשה

שום דבר לא היה מובן מאליו ברגע הזה: פמיניסטית לוחמת זכויות אדם שהייתה לנשיאת הרפובליקה מקריאה הספד בקול שבור מעט, בכנסייה הגדולה של אתונה, בהלווייה שאורגנה על ידי המפלגה הקומוניסטית ● ובחוץ, מאות אלפים עומדים בדממה ומוחים דמעה ● במותו, כמו בחייו, מיקיס תאודוראקיס ממשיך להטביע חותם עמוק על מולדתו ● אבירמה גולן מביאה את סיפורו המופלא של היוצר, האידאליסט, הפטריוט, "הפרח שנבט בזיכרוננו הבוגר"

עוד 5,290 מילים ו-5 תגובות

חג סוכות והשאיפה לחופש ממלכים, אלים ומעמידי פנים

בחג סוכות אמור היה עם ישראל לשוב לכנען, חצי שנה לאחר היציאה ממצרים. בשל חטא העגל נענש העם והם התעכבו במדבר עוד 40 שנים. האם הם בנו סוכות ולא השתמשו באוהלים שיותר מותאמים לחיים במדבר?

ייתכן שגם מנהג בניית הסוכות מקורו בחג כנעני, בדומה למנהגי ראש השנה ופורים שהושפעו מחגיהם של הבבלים והפרסים. עם ישראל הושפע משכניו במנהגי החגים וגם באמונה. ממש לא עם לבדד ישכון.

ייתכן שגם מנהג בניית הסוכות מקורו בחג כנעני, בדומה למנהגי ראש השנה ופורים שהושפעו מחגי הבבלים והפרסים. עם ישראל הושפע משכניו במנהגי החגים וגם באמונה. ממש לא עם לבדד ישכון

ישראל קנוהל מדבר על דמותו של משה כמנהיג רב-תרבותי. קנוהל טוען שפרעה אחנתון הוא אבי המהפכה המונותאיסטית, האמונה באל היחיד, עוד לפני משה, אבל פרעה אחנתון לא הצליח להשריש את האמונה באל האחד כפי שעשה אחריו משה.

על פי ישראל קנוהל, משה הוא המנהיג שנקרא במקורות המצריים אוסרסיפ-אירסו, שמוצאו על פי  המקורות המצריים היה בכנען. אוסרסיפ-אירסו ניסה לתפוס את השלטון במצרים אחרי מות המלכה תאוסרת, אלמנתו של פרעה סתי.

קנוהל משער שהמלכה תאוסרת ששלטה במצרים כשלוש שנים בלבד היא בת-פרעה המוזכרת בתורה. אוסרסיפ-אירסו-משה גורש על ידי פרעה סת-נ-חת' בשנת 1186 לפנה"ס, שאותה קנוהל רואה כשנת יציאת מצרים, כשתפס את השלטון במצרים וקטע את שושלת השליטים הפרעונים ה-19, שהאחרונה שבהם היתה המלכה תאוסרת ואולי לזמן קצר אחריה גם אוסרסיפ-אירסו.

סיפור יציאת מצרים על פי קנוהל שונה מאוד מהמסופר בתורה ובהגדה ועל פיו משה ונאמניו הלווים היו למעשה פליטי חרב שגורשו ממצרים על ידי השליט החדש פרעה סת-נ-חת' לפני שהנחילו את תורת משה מהר סיני לעם ישראל. קנוהל כותב שהשם "אל" היה שמו של ראש פנתיאון האלים הכנעני ופירוש השם "ישראל" הוא "ישלוט אל ראש הפנתיאון הכנעני". באופן די מוזר מדינת ישראל קרויה על שם ראש פנתיאון האלים הכנעני אל.

קנוהל כותב שהשם "אל" היה שמו של ראש פנתיאון האלים הכנעני ופירוש השם "ישראל" הוא "ישלוט אל ראש הפנתיאון הכנעני". באופן די מוזר מדינת ישראל קרויה על שם ראש פנתיאון האלים הכנעני אל

אל המדבר המדייני Yahweh

על פי האיסלאם, אוסרסיפ-אירסו-משה, הוא גם הנביא מוסא, הוביל את העם למלחמה נגד המלך פרעה, שנתפס על ידם כמלך רע שלא האמין באל היחיד הגדול והקנאי. המאבק של משה, הנביא מוסא, במלך פרעה היה לא רק תיאולוגי אלא היה גם בעל סממנים של מאבק חברתי עממי. התורה מספרת על כך שמשה הרג מצרי שהתעמר בעבדים וברח למדבר שם פגש בנביא יתרו. זה מעיד אולי על מאבק עממי בשלטון המלוכני וגם על מקור האל Yahweh. הנביא מוסא, משה, הקדים את המהפכה הצרפתית והקומוניסטית באלפי שנים כשנאבק בשלטון מלך עריץ בן אלים כמנהיג פשוטי העם, מעמד העובדים\עבדים.

אוסרסיפ-אירסו-משה-מוסא נכשל בניסיונו לתפוס את השלטון במצרים וגורש על ידי פרעה סת-נ-חת'. הכשלון של משה במצרים במאבקו בפרעה הוא כנראה הגרעין ההיסטורי לסיפור יציאת מצרים, למתן תורתו לעם ישראל בהר סיני וליצירת המסורות המונותאיסטיות הגדולות, היהדות, הנצרות והאסלאם.

ומה המקור לאמונה הקנאית של משה באל היחיד הגדול והנורא, אל המדבר, ששמו בתורה נכתב יהוה אבל שמו נהגה כנראה יה-ווה (Yahweh)? על פי התורה, האל Yahweh נחלץ לעזרתו של משה במאבקו במלך פרעה ואח"כ סייע לו להימלט מצבא פרעה וטיבע בים את מרכבותיו.

גם בתורה לא נאמר שהמלך פרעה נהרג בקרב ומתוארת ההימלטות של משה מפני פרעה למדבר. על פי התורה, האמונה באל המדבר המדייני הגדול והנורא, Yahweh, הובאה למצרים על ידי משה במהלך מאבקו בפרעה ואחר כך לעם ישראל.

מה מקור האמונה הקנאית של משה באל היחיד הגדול והנורא, אל המדבר, ששמו בתורה נכתב יהוה אבל נהגה כנראה יה-ווה (Yahweh)? על פי התורה, האל Yahweh נחלץ לעזרת משה במאבקו בפרעה

האם המאבק של משה במלך-אל פרעה נבע גם מקנאות דתית, המתנגדת לפולחן אישיות של מלכים, שראו עצמם במצרים הקדומה ולאחר מכן גם באימפריה הרומית כאלים המתחרים במעמד של האל האחד?

ההתנגדות לפולחן אישיות של מלכים–קיסרים-אלים היה מוטיב מרכזי של היהדות, שהביא כאלף שנים מאוחר יותר להתנגשות התרבותית בין היהודים לרומאים. היהודים לא קיבלו את מעמד האלים שלקחו לעצמם הקיסרים הרומיים, וההתנגשות ותוצאותיה ההרסניות ליהודה היתה כנראה בלתי נמנעת.

המאבק התיאולוגי הזה שנראה מרחוק כפילוסופי ואקדמי, משקף כנראה מאבק תרבויות ומעמדות שהיה חריף עד מוות. ברומא העתיקה המעמדות החברתיים היו מושרשים. למשל עבדים, ועוד יותר גרוע, שבויי מלחמה, היו בעלי מעמד חברתי כל כך נמוך שהושלכו למאכל לחיות טרף או לחרבם של גלדיאטורים רצחניים. מותם בקולוסיאום של רומא של מאות אלפי עבדים ושבויי מלחמה מול קהל מריע לגיבורים הרומיים מתועד על ידי ההיסטוריונים והיה חלק מהמשחקים ומפולחן הקיסרים-אלים הרומיים.

מחנה ההשמדה לשבויי מלחמה ועבדים בבירת האימפריה הרומית קשה לעיכול גם כיום, כשמבקרים בקולוסיאום ורואים ושומעים הסברים מפורטים והמחשה בסרטים של טבח האדם שהתקיים שם במשך מאות שנים בפסטיבלים שערכו הקיסרים הרומיים.

השאיפה לחופש ממלכים, אלים ומעמידי פנים

אז אל מי אנחנו מתפללים? לראש פנתיאון האלים הכנעני אל או ל-Yahweh, אל המדבר המדייני? בשני המקרים אלה אלים זרים, ואולי טוב שננעלו כל שערי שמיים מיום שנחרב בית המקדש, כפי שאמרה אמא שלום בתלמוד הבבלי ועכשיו אנחנו חופשיים מאלים קנאים?

אז אל מי אנחנו מתפללים? לראש פנתיאון האלים הכנעני אל, או ל-Yahweh, אל המדבר המדייני? בשני המקרים אלים זרים. ואולי טוב שננעלו שערי שמיים מיום שנחרב בית המקדש, כדברי אמא שלום בתלמוד הבבלי

מאבק העם במלך פרעה ושיחרורם על ידי אוסרסיפ-אירסו-משה-הנביא מוסא, הוא ליבו של סיפור יציאת מצרים, ששמר את התקוה בשנות הגלות הארוכה לשוב ולחיות כעם חופשי בציון. בחג הסוכות היה אמור העם לשוב לארץ ישראל, הגשמה קדומה וראשונה של שיבת ציון.

סיפור יציאת מצרים והמאבק לחופש של העבדים השפיע גם בזמן מרד בר-כוכבא בכובשים הרומאים. על פי המסורת ההחלטה לצאת למרד התקבלה בערב סדר פסח על ידי רבי עקיבא.

מאבקו של משה ועם ישראל לחופש נתן השראה גם למאבק השחורים בארה"ב נגד הדיכוי והאפליה שמהם סבלו במשך מאות שנים. קיים איזה חוט מקשר בין השאיפה לחופש ושחרור מהשעבוד למלך פרעה במצרים, שנמשך במאבקי חופש אחרים.

חלק מהמאבקים לחופש הושפעו גם מקנאות דתית, שמקורה אולי באמונה באל  Yahweh שגילה אוסרסיפ-אירסו-משה-הנביא מוסא במדיין.

עקרון החופש והשיוויון החברתי משחרר משלטון מלכים ודיקטטורים אחרים מצד אחד ומשלטון האלים ומאמיניהם הקנאים מצד שני. כדאי להשאיר מאחור את אלה וגם את אלה, כי במהלך ההיסטוריה היה שלטונם עקוב מדם.

עקרון החופש והשיוויון החברתי משחרר משלטון מלכים ודיקטטורים אחרים מצד אחד, ומשלטון האלים ומאמיניהם הקנאים מצד שני. כדאי להשאיר מאחור את אלה וגם את אלה, כי במהלך ההיסטוריה היה שלטונם עקוב מדם

בכלל לא בטוח שכדאי לצפות לבואו של משיח קנאי שיחזיר אותנו אלפי שנים לאחור, למדינת הלכה כמו שעשו חכמי הדת באיראן. כדאי ללמוד מניסיונם המר של עמים אחרים ועדיף להשתחרר גם משליטתם של מעמידי פנים, שחושבים שכל שערי שמיים ננעלו משנחרב בית המקדש ולכן לקחו את השליטה לידיהם כדי להיות עם חופשי בארצנו.

ד"ר רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,026 מילים ו-1 תגובות
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

221 חולים מונשמים - המספר הגבוה ביותר בגל הנוכחי

בנט לפני המראתו לניו יורק: "זו הזדמנות לספר את הסיפור שלנו" ● ראש הממשלה ייפגש בשולי עצרת האו"ם עם מזכ"ל הארגון אנטוניו גוטרש ועם שרים מאיחוד האמירויות ומבחריין ● לפיד נפגש בחודש שעבר בעמאן עם מלך ירדן עבדאללה ● מספר חולי הקורונה במצב קשה ירד ל-694

עוד 23 עדכונים

איראן הפכה רשמית לחברה בארגון שנגחאי ● המפלגה האסלאמיסטית במרוקו התרסקה בבחירות האחרונות ● אסד מגביר את המתקפה נגד הטייקונים במדינה ● הפרלמנט הכוויתי מתכוון להסדיר את מעמדם של חסרי האזרחות ● ולפני 41 שנה פרצה אחת המלחמות הארוכות והעקובות מדם ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת

עוד 1,231 מילים ו-1 תגובות
אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַשִּׁירִים

עלה ושוט והסתכל עד מה יפה היא התבל

מולי שפירא הפיק את ערב שירי משוררים השלישי של גל"צ ב-1980, והקדיש את כולו לשירי תל אביב ● משה וילנסקי, שהיה המתחרה של שפירא בקול ישראל, בדיוק אושפז באיכילוב ● שפירא הציע לו הצעה שאי אפשר לסרב לה: "אם תעמוד על הרגליים, אני מבטיח לארגן לך ערב שלא היה כמותו" ● התוצאה: "דצמבר", אחד השירים האהובים של נתן אלתרמן, בביצוע בלתי נשכח של דפנה ארמוני ומזי כהן

עוד 1,180 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

החול יזכיר

הרע: חומר שחור נפלט לחופי ישראל ביומיים האחרונים. הפעם כנראה מדובר בפחם ולא בזפת - אבל זו עוד תזכורת כמה הים שלנו רגיש לזיהומים ● הטוב: ארגון הבריאות העולמי עדכן את התקנים לזיהום אוויר, ומזכיר שגם בלי קשר למשבר האקלים - צמצום פליטות יציל מליונים מתחלואה ומוות ● והטיפ: חנות חדשה שמוכיחה כי הדרך ל-zero waste קצרה משחשבנו

עוד 563 מילים

בציבור הפלסטיני גוברת הביקורת כלפי יו"ר הרשות בטענה לשיתוף פעולה עם ישראל ● המצוד אחר האסירים הנמלטים מכלא גלבוע אולי כבר הסתיים, אבל שאלת הירושה של עבאס צפה מחדש ● בין לבין גובר הניכור שבין הרחוב הפלסטיני להנהגה ● פרשנות

עוד 714 מילים

אבו מאזן באו"ם: "לישראל יש שנה לסגת לשטחי 67"

בישראל מגיבים לדברי אבו מאזן: לפי צבי האוזר, נתניהו אשם ש"שיתף פעולה עם הרש"פ", בליכוד טוענים ש"הממשלה נותנת לו לגיטימציה" ● הפגנה בשייח' גראח, מפגינים נעצרו בשל הנפת דגלי פלסטין ● מנצור עבאס צוטט כאומר: "הממשלה על פרשת דרכים. היא לא מקיימת הבטחות, לא לחינם חשבתי שעדיף ללכת עם ממשלת ימין" ● יפעת שאשא ביטון: "לפרסם את ההסכם עם פייזר"

עוד 32 עדכונים

ישראל ניתקה את הקשר בין עסקת שבויים לשיקום עזה

ביום הכיפורים האחרון חמאס עצר מספר פעילי ג'יהאד אסלאמי במטרה לשמור על השקט ● על פי פרסומים בכלי תקשורת ערביים – ישראל נסוגה מהדרישה לכרוך את שיקום עזה בעסקת שבויים ● אך עד שלחמאס לא יהיה מה להפסיד – אי אפשר יהיה באמת להגיע להבנות ארוכות טווח ● פרשנות

עוד 750 מילים
אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַשִּׁירִים

העצבות כמו כוס היא ובה יין מר מענבי הנשמה

"אני לא קורא לזה להיט" אומר מיקי גבריאלוב, שהלחין את השיר לבקשת אריק אינשטיין, "אלא שיר שיש בו אמירה חזקה מאוד, שמדברת לרבים" ● השיר העצוב של חלפי, שנכתב לראשונה ב-1935, הפך מיידית לאחד השירים האהובים והמושמעים ● הוא גם בין הראשונים בארץ להשתמש בסאמפלר ● גבריאלוב ויוני רכטר מספרים על העבודה עם אינשטיין ואיך התמודדו עם הרגש העז של השיר

עטיפת האלבום "אוהב להיות בבית" של אריק אינשטיין ומיקי גבריאלוב, 1986
עוד 1,769 מילים

הפארסה האמריקאית רחוקה מלהסתיים

בזמן שהמשטר החדש באיראן מנסה למשוך זמן כדי להגיע להישגים נוספים – צרפת מעמידה את יחסיה עם הבית הלבן במבחן ● הצי האמריקאי הקים כוח מיוחד במפרץ הפרסי – אך הוא לא מסוגל להתמודד עם האיום הגרעיני באיראן ● ההשתלטות הפרוגרסיבית בקונגרס מחייבת את בנט לבחון מחדש את היחסים עם יהדות ארה"ב ● פרשנות

עוד 1,057 מילים ו-1 תגובות

שר המשפטים החל לקדם השבוע הצעת חוק המבקשת להרחיב את סמכויות החיפוש המשטרתי על מנת "לסייע במאבק בפשיעה בחברה הערבית" ● מסגור החוק כאילו הוא מיועד כלפי מגזר אחד הופך אותו לבעייתי ומזיק ● ובאותה מידה הוא גם הופך אותו לכללי ומסוכן ● דווקא סער, שמקדם במקביל חקיקה לחיזוק את זכויותיהם של חשודים, עלול לסלול את הדרך לפגיעה מהותית בזכויות האזרח ● פרשנות

עוד 1,085 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה