אישיות
יואב גלנט

נתניהו: ליגה אחרת - גם במכות מתחת לחגורה

חמישה ימים לבחירות, ראש הממשלה משחרר את הרסן ועובר למתקפות מסוכנות, חסרות תקדים, על יריביו משמאל ומימין ● למען מנדט נוסף, כל האמצעים כשרים: הפצת שקרים והמצאת סיפורים על גנץ ואשכנזי, סרטונים מגכחים, וסיפור גבורה שמבוסס על מסד שקרי לכאורה ● לכחול-לבן אין מענה הולם - ובמקום להילחם בנתניהו, הם פוגעים בשותפיהם הטבעיים ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
עוד 782 מילים ו-3 תגובות

ברשימת העבודה-גשר-מרצ מתוסכלים מההשתלטות של נתניהו על השיח, וגורם שם אף חוזה כי הליכוד ינצח בבחירות ● אבל הריצה של נתניהו לזרועות טראמפ עשויה לעלות לו במחיר כבד מבחינתו: החזרת תהליך השלום לשיח הציבורי, תוך התחייבות לוויתורים שירגיזו את הבייס שלו ● בשבועות הקרובים הוא ינסה לשלוף עוד ועוד שפנים מהשרוול כדי לטשטש את העובדה הזאת ● פרשנות

עוד 707 מילים

בנימין נתניהו מציג: שתי פדיחות בחמש דקות

נתניהו התגאה אתמול ב"הישג האדיר" של "התיישרות" מחירי הנדל"ן - אבל אז פורסמה העלייה במחירי הדירות ● אך כאן לא נגמרת המבוכה ● בדיקת זמן ישראל מגלה: ממשלות נתניהו מעולם לא הציבו יעדים מוסכמים לייצוב שוק הנדל"ן ● הגישה הייתה: נבנה כמה שנבנה, נמכור כמה שנמכור, ונקווה לטוב

בפתח ישיבת הממשלה שהתקיימה בתחילת השבוע (א׳), הציג ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שקף שדרכו הוכיח, לכאורה, את ההישג הגדול של ממשלתו.

"מה שקרה כאן זהו הישג אדיר לממשלה שלנו, לך השר (משה כחלון, ע״ה), לצוות שעבד איתך", אמר נתניהו. "התיישרות. הייתה עלייה תלולה מאוד של מחירי הדיור, ולפני כשלוש שנים התיישרות, שגם אם התקשורת מנסה, היא לא תוכל להתעלם מזה. זה הישג אדיר של הממשלה ושלך, ואני מברך אותך".

אלא שבדיקה שערכתי בישיבות הממשלה וקבינט הדיור, לאורך כל חיי ממשלות נתניהו בעשור האחרון, מגלה נתון מדהים: ממשלת נתניהו לדורותיה מעולם לא קבעה יעד מדיד להורדה או לייצוב מחירי הדיור, שהשגתו תיחשב כהישג.

ולמה זה מדהים? כי כל מי שהיה מעורב בבניית תכנית עסקית אי פעם, יודע שאחד הדברים הראשונים שנקבעים הוא היעד, מטרת התכנית. ברור מאליו שלא מתחילים ליישם את התכנית לפני שיודעים מה היעד שרוצים להגיע אליו בסוף.

דווקא באחת התכניות העסקיות הגדולות במשק – הורדת מחירי הדיור בממשלות נתניהו – מעולם לא נקבעה מטרה מדידה להורדה או לייצוב מחירי הדיור

אבל מסתבר שדווקא באחת התכניות העסקיות הגדולות ביותר במשק – הורדת מחירי הדיור בממשלות נתניהו – מעולם לא נקבע יעד מדיד להורדה או לייצוב מחירי הדיור. אמנם בתכניות היו יעדי הגדלת היצע הדירות, אך אלה שימשו רק אמצעי בדרך להשגת היעד, הלא ברור, של שינוי מחירי הדירות.

משרד האוצר אף הודה בעובדה זו, וכששאלתי ב-2016 את ממונה על התקציבים באוצר דאז, איל לוי, מה היעד של תכנית האוצר, תשובתו הייתה:

"אין לנו יעד מספרי… זה יהיה לא רציני ולא אחראי לתת יעד כזה… אבל אנחנו רוצים להוריד את מחירי הדיור. אם אתה שואל האם יש יעד מספרי לכמה תהיה הירידה, אז אמרתי קודם -לא!".

הגישה הייתה בואו נבנה כמה שנבנה, נמכור כמה שנמכור ונקווה לטוב.

משה כחלון ויואב גלנט (צילום: Miriam Alster/FLASh90)
משה כחלון ויואב גלנט (צילום: Miriam Alster/FLASh90)

גם תשובתו של כחלון עצמו לשאלה מה יעד הורדת המחירים בתכנית הדיור, הייתה תלויה ביום שתפסתם אותו. כך למשל, בדצמבר 2014 הודיע כחלון שלא יקרה כלום אם מחירי הדיור ייפלו ב-25%. במרץ 2016 כבר אמר כי ירידה חדה תגרום למשבר, וציין כי המטרה היא הורדת מחירי הנדל"ן, אבל רק עד 5%.

חודש אחר כך, אפריל 2016 ירד כחלון גם מזה, וטען שאם המחירים לא יירדו זה לא יהיה אסון גדול. בינואר 2017 כבר התכחש כחלון לכל ההבטחות שנתן, ואמר במועצת המנהלים של ענף הבנייה: "לא הבטחתי להוריד את מחירי הדיור".

לא פלא לפיכך, שגם הצוות שנאבק יחד איתו במחירי הדירות הגבוהים, העביר לציבור מסרים מבולבלים.

כך למשל, אילו הייתם שואלים את ראש מטה הדיור לשעבר, אביגדור יצחקי, מה היעד, הייתם מבינים ממנו שהמטרה היא להוריד את מחירי הדיור ב-15% עד סוף 2017.

עמיתו של יצחקי, לעומת זאת, שר השיכון לשעבר, יואב גלנט, היה אומר כי הורדת מחירי הדירות כלל אינה חלק מהיעדים של התכנית.

ואילו מקורבו של כחלון בכולנו, שר הכלכלה, אלי כהן, טען בכלל שמטרת התכנית היא להוריד את המחירים בפחות מ-5% בשנה.

אביגדור יצחקי (צילום: Miriam Alster/FLASh90)
אביגדור יצחקי (צילום: Miriam Alster/FLASh90)

למעשה, אלה העומדים בראש המערכת, מנתניהו ועד כחלון, כלל אינם יודעים מהו היעד שייחשב להישג. גישה כזו בשוק הפרטי הייתה גורמת לדירקטוריון לפטר את השניים כבר אחרי חודש. אבל, כאמור, היא לא הפריעה לנתניהו להציג הישג שהמציא זמן קצר לפני, ולהתגאות בו.

בתזמון הכי אירוני שאפשר להעלות על הדעת, שעות ספורות לאחר ההודעה של נתניהו הוציאה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הודעה לתקשורת, ובה נכתב כי מחירי הדירות עלו בחודשים האחרונים בשיעור של 0.6%, ובכך השלימו עלייה של 2.6%, לעומת התקופה המקבילה ב-2018.

עוד 516 מילים

המזגזגים חמישית מחברי הכנסת ה-22 לא תמיד היו באותה מפלגה

האם המפלגות בפוליטיקה הישראלית המסוכסכת הן מחנות אידיאולוגיים מוצקים, או מקומות עבודה שבהם ח"כים באים והולכים בהתאם לתנאים ולאינטרסים שלהם? ● עשרות ח"כים, ביניהם בנט ושקד, פרץ ולוי-אבקסיס, כחלון, גלנט, דיכטר, שטייניץ, הנגבי, יעלון, ניסנקורן, גרמן, האוזר, סתיו שפיר, עודד פורר ואחמד טיבי, ענו לשאלה הזאת היטב כשנעו בקלילות ממפלגה למפלגה

עוד 1,792 מילים

שידור חי מול השירותים של התחנה המרכזית, הסתה נוספת נגד הציבור הערבי, הפרת חוקי הבחירות והתקנות של פייסבוק, ושורת בכירים שלא מתביישים להדהד את המסרים הגזעניים שלו ● כך נראו הרגעים הדרמטיים של מערכת הבחירות בעמוד הפייסבוק של נתניהו

עוד 864 מילים

פורום קהלת הצליח לקדם את חוק הלאום, וזה רק עשה לו תיאבון

המושכים בחוטים עם תקציב שנתי של 30 מיליון שקל, קשרים מצוינים עם פוליטיקאים ומשפטנים ואמביציה לשנות את ישראל מהיסוד, חברי "פורום קהלת" כבר הצליחו לקדם בכנסת את העברת חוק הלאום ● עכשיו הם מסמנים את המטרות הבאות: החלשת בג"ץ, היועץ המשפטי ומבקר המדינה; פגיעה במעמד הרופאים והאחיות; הגבלת זכות השביתה; והקמת בתי ספר נפרדים לילדי פליטים - שיכשירו אותם לעזיבת ישראל ● וזו רק הההתחלה

עוד 2,337 מילים ו-1 תגובות

מצוקת הדיור בעלי הבתים מתעשרים והשוכרים מתרוששים

השתוללות מחירי הנדל"ן הפכה את בעלי הדירות למיליונרים - והחריפה את מצב השוכרים ● הארגונים החברתיים מציעים שני פתרונות להקטנת הפערים: מעורבות ממשלתית חזקה בשוק הנדל"ן, ומיסוי על ירושות ● חלק מהפוליטיקאים מקדמים את הבנייה הציבורית, אבל אין דבר שיותר מפחיד אותם מלהטיל מס חדש על בוחריהם העשירים ● פרשנות

עוד 1,449 מילים ו-2 תגובות

"המצלמות הפכו לנשק הסודי שלנו בבחירות"

תחקיר כמה רחוק היו מוכנים ללכת אנשי הליכוד, בפיקוחו של בנימין נתניהו ובניצוחו של יואב גלנט, כדי "להילחם בתופעת הזיופים במגזר הערבי" באפריל ולהוריד את אחוזי ההצבעה שם ● וכמה רחוק הם ילכו בספטמבר, אם יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לא יעצור אותם

עוד 2,968 מילים

מדינה שלמה משותקת

בדיקת זמן ישראל: אילו רפורמות תקועות, איזה מחיר ישלמו האזרחים, ומי הפוליטיקאים שיושבים על הגדר - ולא עושים כלום

עוד 1,569 מילים

גואטמלה, המדינה היחידה שהלכה בעקבות האמריקאים והעבירה את השגרירות שלה לירושלים, צפויה לחזור בה עם התחלפות הנשיא שם ● האוסטרלים אכזבו את נתניהו ● הרומנים מתקוטטים בינם לבין עצמם ● וכעת כל העיניים נשואות אל הונגריה

ביום העצמאות הקודם הבטיח ראש הממשלה בנימין נתניהו "טיפול מועדף" לעשר המדינות הראשונות שיעבירו את השגרירויות שלהן לירושלים. "יש עיקרון פשוט, אתם מכירים אותו: הראשון שמגיע, הוא הראשון לקבל את השירות", אמר בקבלת פנים לשגרירים הזרים שהתקיימה באפריל אשתקד בירושלים.

באותה תקופה היו אלה ארצות הברית וגואטמלה שהתכוונו לפתוח שגרירויות בירושלים בתוך שבועות ספורים. נציגי הממשל הישראלים, מצדם, קיוו שהמהלך הזה ייצור מומנטום לפתיחת נציגויות דיפלומטיות בעיר הקודש.

"אני נרגש להגיד שלפחות שש מדינות דנות כעת באופן רציני בהעברת השגרירות שלהן לירושלים", הודיע נתניהו באותו יום. ברוח האופטימית הזו, האיץ שר השיכון דאז, יואב גלנט, בעיריית ירושלים להכשיר בעיר אזור עבור המשלחות הזרות שיתמקמו בירושלים, וזאת בדומה לשדרת השגרירויות בוושינגטון הבירה.

הקונסוליה האמריקאית בירושלים (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
הקונסוליה האמריקאית בירושלים (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

קומץ מדינות אכן השתעשעו ברעיון, וכמה אף פתחו "משרדים" או "נציגויות" בדרג נמוך בעיר. עם זאת, הפלישה ההמונית של שגרירויות לבירה לא התממשה.

גם עתה, בחגיגות השנה לפתיחת שגרירות ארצות הברית בירושלים, ארצות הברית וגואטמלה הן עדיין המדינות היחידות שהעבירו את השגרירות שלהן לעיר. החשש הוא כי זו האחרונה עלולה להחזיר את השגרירות שלה לתל אביב, כפי שכמה מהמועמדים מובילים בבחירות הקרובות בגואטמלה התחייבו.

קומץ מדינות אכן השתעשעו ברעיון, וכמה אף פתחו "משרדים" או "נציגויות" בדרג נמוך בעיר. עם זאת, הפלישה ההמונית של שגרירויות לבירה לא התממשה.

האיחוד האירופי המעיט בערכה של המגמה בקרב המדינות החברות באיחוד, לפתוח משרדי סחר בירושלים, מבלי שהם נחשבים שגרירות. כמו כן מתנגד האיחוד בתוקף לכל הכרה בעיר כבירת ישראל ולהקמת שגרירויות בתחומה.

אבל העובדות האלה לא מפריעות לוושינגטון ולירושלים לחגוג את ההחלטה ההיסטורית של הנשיא דונלד טראמפ ולציין אותה כאבן דרך בממדים תנ"כיים.

דוד פרידמן בשגרירות ארה"ב בירושלים (צילום: Matty Stern, US embassy Jerusalem)
השגריר דיוויד פרידמן בשגרירות ארה"ב בירושלים (צילום: Matty Stern, US embassy Jerusalem)

"בניגוד לתחזיות השליליות, שגרירות ירושלים הייתה הצלחה יוצאת דופן, קידמה דו-קיום של שלום, שיתוף פעולה ויחסים תרבותיים בין ישראלים, פלסטינים ואמריקאים", כתב שגריר ארה"ב בישראל, דיוויד פרידמן, ב"ישראל היום".

"יותר מהכל, שגרירות ארה"ב בירושלים מייצגת את האמת, הבסיס לכל מדיניות מוצלחת. העברת השגרירות ממקמת את ארה"ב בצד הנכון של ההיסטוריה".

פלסטינים רבים יחלקו על הטענה שהעברת השגרירות קידמה "דו קיום של שלום", כפי שסבור פרידמן. אך אין להכחיש שהתחזיות הקודרות שטענו כי העברת השגרירות תצית את המזרח התיכון כולו, לא התממשו.

לפי פרידמן, ששמו חרוט על לוח האבן בבניין השגרירות, "יותר מ-100 דיפלומטים אמריקאים מגיעים לעבודה בכל יום בירושלים, ועובדים יד ביד עם ישראלים ופלסטינים".

עשרה חודשים לאחר שהנשיא טראמפ הפך את הקונסוליה לשגרירות, הוא מיזג את הקונסוליה ברחוב אגרון – ששימשה את הפלסטינים – אל תוך השגרירות, וקרא לה "החטיבה לנושאים פלסטינים".

בנאום שנשא פרידמן בחודש מרץ האחרון, הוא אמר כי עתה כוללת השגרירות "עשרה גופים דיפלומטיים עם קשרים הדדיים". מטעם השגרירות נמסר כי ארצות הברית החלה לאחרונה "בתהליך לבחירת מקום קבע לשגרירות בירושלים".

נשיא גואטמלה, ג'ימי מוראלס, מדבר בטקס הפתיחה הרשמי של שגרירות גואטמלה בירושלים ב -16 במאי 2018 (צילום: Marc Israel Sellem/Pool)
נשיא גואטמלה, ג'ימי מוראלס, מדבר בטקס הפתיחה הרשמי של השגרירות בירושלים (צילום: Marc Israel Sellem/Pool)

האם גואטמלה תשנה כיוון?

שגרירות גואטמלה ממוקמת בבניין משרדים בפארק הטכנולוגי מלחה. אך אם תשאלו חלק מהמועמדים המובילים בבחירות הקרובות לנשיאות במדינה, היא עשויה לעבור בקרוב לתל אביב.

נשיא המדינה, ג'ימי מוראלס – בן ברית קרוב של ישראל וחבר קרוב של משפחת נתניהו – לא יוכל להתמודד לתפקיד מחדש, בעקבות מגבלות על משך כהונתו. רבים מיורשיו הפוטנציאליים התחייבו לבטל את ההחלטה על המעבר לירושלים.

"אין הבטחה לכך שהנשיא הבא ישמור על השגרירות בירושלים", אומרת לאה סויבל, מייסדת ומנכ"לית Fuenta Latina, ארגון ללא מטרת רווח, המטפח את הקשרים של ישראל עם העולם דובר הספרדית.

״ההחלטה הראשונית של מוראלס להעביר את השגרירות לירושלים לא התקבלה בתמיכה רחבה בגואטמלה. בין השאר, איימו מדינות ערביות להחרים את ההל המיוצא מגואטמלה, בשווי של מיליוני דולרים״

"צריך לזכור שההחלטה הראשונית של מוראלס להעביר את השגרירות לירושלים לא התקבלה בתמיכה רחבה בגואטמלה. בין השאר, איימו מדינות ערביות להחרים את ההל המיוצא מגואטמלה, בשווי של מיליוני דולרים".

"עם זאת, האיומים היו ריקים והייצוא ממשיך", אומרת סויבל. "כתוצאה מכך, השגרירות הפכה לנושא לדיון פוליטי, וזו הסיבה לכך שחלק מהמועמדים שילבו אותו בפלטפורמת המדיניות המוצהרת שלהם לקראת הבחירות הקרובות".

זורי ריוס, בתו של הרודן הצבאי לשעבר של המדינה, ומועמדת לנשיאות גווטמאלה (צילום: courtesy)
זורי ריוס, בתו של הרודן הצבאי לשעבר של המדינה, ומועמדת לנשיאות גואטמלה (צילום: courtesy)

המועמדת היחידה שתומכת בהשארת השגרירות, ושיש לה סיכוי לזכות בבחירות, היא זורי ריוס, בתו של הרודן הצבאי לשעבר של המדינה, אפראין ריוס מונט, שהחזיק בקשרים קרובים עם ישראל.

ריוס, המדורגת במקום השני בסקרים, הצהירה כי היא מכירה בירושלים כבירת ישראל. היא הבטיחה לשמור על מיקומה של השגרירות בעיר ולתמוך בישראל בעימותים מול הפלסטינים והאיראנים.

אשתו של הנשיא היוצא, פטריסיה מארוקין דה מוראלס, אירחה בדצמבר את אשתו של ראש הממשלה, שרה נתניהו, ל"ביקור היסטורי" במדינתה. השבוע היא צפויה לבקר בישראל כדי להשתתף באירועים המציינים שנה להעברת השגרירות.

מי שעוד ביקר כאן השבוע הוא הנשיא לשעבר של פרגוואי, הורסיו מנואל קרטס, שבשנה שעברה העביר את שגרירות ארצו לירושלים. מחליפו, מריו אבדו בניטס, הפך במהירות את ההחלטה, סגר את השגרירות שנפתחה בחופזה במלחה, והחזירה לתל אביב. מהלך שעשוי להוות נורת אזהרה בהקשר של גוואטמלה.

גם הונדורס שקלה בגלוי אפשרות להעביר את השגרירות שלה לירושלים, אך התנתה זאת בכך שישראל תפתח נציגות בבירתה, טגוסיגאלפה.

ב-24 במרץ הודיע נשיא הונדורס, חואן אורלנדו ארננדס, כי מדינתו "תפתח באופן מידי נציגות דיפלומטית רשמית בירושלים, ותעביר את השגרירות שלה לבירת ישראל, ירושלים". העברת השגרירות, כאמור, תהיה "השלב השני".

בהצהרה שפורסמה באותו יום, הבהיר שר החוץ של המדינה כי "משרד סחר" ייפתח בירושלים ברגע שישראל תפתח "משרד לשיתוף פעולה" בטגוסיגאלפה.

ואולם עד כה, ישראל לא פתחה שם נציגות רשמית. לדברי דיפלומטים ישראלים גם אין כרגע כוונה לפתוח משרד כזה בטגוסיגאלפה, וזאת עקב מגבלות פיננסיות.

שנה אחרי שטראמפ פתח שגרירות בירושלים ועודד את בני בריתו לעשות כמוהו, "משרדים" ו"נציגויות" העוסקות בנושאי סחר, ביטחון או תרבות, מסתמנים כפתרון הנוח עבור בנות הברית של ארה"ב וישראל

שנה אחרי שטראמפ פתח שגרירות בירושלים ועודד את בני בריתו לעשות כמוהו, "משרדים" ו"נציגויות" העוסקות בנושאי סחר, ביטחון או תרבות, מסתמנים כפתרון הנוח עבור בנות הברית של ארה"ב וישראל. פתיחת המשרדים מסמנת אותן כמדינות שמעוניינות לעשות מחווה למדינה היהודית, מבלי ללכת עד הסוף.

ראש ממשלת אוסטרליה, סקוט מוריסון, אמר באוקטובר 2018 כי הוא "פתוח" בנוגע להעברת שגרירות המדינה לירושלים. אבל כמה שבועות לאחר מכן יכזב את הנציגים הישראלים, כשהכיר באופן רשמי במערב ירושלים כבירת ישראל, ולמעשה התעלם מכך שישראל רואה בכל ירושלים את עיר הבירה שלה.

בנוסף, מוריסון גם התחייב להעביר את השגרירות שלו לעיר רק כאשר הדבר יהיה "פרקטי, עם תמיכה ולאחר קביעת סטטוס סופי".

במרץ 2019, קנברה פתחה בשקט "משרד סחר וביטחון" בירושלים, אך נציגים מטעם המדינה הדגישו כי אין למשרד מעמד דיפלומטי כלשהו.

מי אומר את המילה האחרונה?

דבר דומה התרחש גם מול ברזיל. במהלך הבחירות במדינה בשנה שעברה, המועמד ז'איר בולסונארו התחייב להעביר את השגרירות לירושלים. לאחר ניצחונו, הוא התרחק מההכרזה, ובביקורו בישראל בחודש מארס הכריז על הקמת "משרד לקידום סחר, השקעה, טכנולוגיה וחדשנות בירושלים".

"אני מקווה שמדובר בצעד ראשון לקראת פתיחת שגרירות ברזילאית בירושלים, בזמן הנכון", אמר אז נתניהו. ג'ייסון גרינבלט, שמשמש כשליח של טראמפ למזרח התיכון, צייץ את ברכותיו, והפציר "בכל האומות" לשקול פתיחת שגרירות בעיר.

AP_19091543053151 (צילום: Menahem Kahana/Pool Photo via AP)
AP_19091543053151 (צילום: Menahem Kahana/Pool Photo via AP)

ואכן, חלק מידידותיה של ישראל במרכז אירופה ביטאו רצון דומה להעברת השגרירות לירושלים. ואולם, מסיבות שונות, עצרו כולן את המהלך לפני ביצועו .

ראשת ממשלת רומניה, ויוריקה דנצ'ילה, למשל, הצהירה במארס 2019 כי המדינה שלה תעביר את השגרירות לירושלים. הבעיה היא שברומניה הנשיא, ולא ראש הממשלה, הוא בעל המילה האחרונה בנושאי מדיניות חוץ.

כך קרה שקלאוס יוהאניס, הנשיא, הבהיר מידית כי לא התקבלה כל החלטה בעניין, וציין כי דעותיו האישיות בנושא ידועות (ספוילר: הוא לא בעד המעבר).

נשיא צ'כיה, מילוש זמאן, הודיע באפריל 2018 על תחילת תהליך תלת-שלבי להעברת הנציגות הדיפלומטית של המדינה לירושלים, אף שלא הוא זה שמקבל את ההחלטות במדינה. הצעד הראשון היה מינוי קונסול של כבוד בירושלים, וכחצי שנה לאחר מכן, גם נפתח "הבית הצ'כי" בירושלים, מתחם משרדים, שנציגים בפראג התעקשו כי אין לו כל מעמד דיפלומטי.

"אני מכבד באופן מלא את המדיניות האחידה של האיחוד האירופי, הרואה בירושלים את הבירה העתידית של מדינת ישראל ושל מדינת פלסטין העתידית", אמר שר החוץ של צ'כיה. ואכן, נראה כי הרצון של בריסל להנהיג מדיניות חוץ אחידה, מנעה מכמה מדינות חברות לקבל החלטה על העברת השגרירות.

מזכר פנימי של האיחוד ממרץ ציין כי אם עיתונאים יתעניינו בהתחייבות של ראש ממשלת רומניה להעברת השגרירות , על הנציגים להשיב כי האיחוד האירופי והמדינות החברות בו "ימשיכו לכבד את הקונצנזוס הבינלאומי באשר לעיר".

המזכר ציטט את החלטת האו"ם 487 מ-1980, הקוראת למדינות "שיש להן פעילות דיפלומטית בירושלים להוציא את הנציגויות מהעיר הקדושה".

נראה כי לפחות מדינה אחת החברה באיחוד פועלת הפוך: במרץ האחרון פתחה הונגריה משרד סחר בירושלים, שנחשב לשלוחה של השגרירות הנמצאת בתל אביב. נציגים מהונגריה אף מדגישים כי למשרד יש "מעמד דיפלומטי".

"זהו רגע מרגש מאוד עבורנו, כי מדובר בנציגות הדיפלומטית הראשונה מאירופה שנפתחת בירושלים", אמר נתניהו בטקס פתיחת הנציגות.

המזכר הפנימי של האיחוד האירופי מפחית בערכו של הצעד מכיוון בודפשט, ומורה לנציגים להשיב לעיתונאים שיתעניינו בכך כי האיחוד והמדינות החברות בו ממשיכים "לכבד את הקונצנזוס הבינ"ל באשר לירושלים", כמוגדר בהחלטה 487. עוד צוין במזכר כי "הונגריה לא פותחת שגרירות אלא משרד סחר".

ההחלטה של טראמפ לפתוח את השגרירות האמריקאית בירושלים טלטלה את מה שהיה עד כה עקרון מנחה של הקהילה הבינלאומית, אך שנה לאחר מכן, ברור שהתקוות לכך שאומות העולם יפעלו כמותה, עדיין לא נשאו פרי.

עוד 1,359 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה