אישיות
ג'ארד קושנר

השקת "מרכז פרידמן" בנוכחות בוגרי ממשלי טראמפ ונתניהו, עשויה להיתפס כהקמת "שגרירות הצללים" של המפלגה הרפובליקאית ● קמלה האריס אומנם עוררה סערה אחרי שהבליגה לסטודנטית שהאשימה את ישראל ברצח עם, אך ניסיונה כפרקליטה עשוי לסייע לישראל ● השר פריג' אחרי הפגישה עם שר המשפטים הסודאני: בקרוב יחתמו הסכמים ● פרשנות

עוד 1,170 מילים ו-1 תגובות

ראיון "אני לעולם לא אהיה שוב כזה רלוונטי"

דיוויד פרידמן, עדיין בארץ אבל כבר לא שגריר ארה"ב, מסכם קדנציה שהתאפיינה בתמיכה חסרת תקדים אך שנויה במחלוקת בישראל ● בראיון נרחב הוא טוען שארבע השנים היו הצלחה חד-משמעית הודות לצוות "חסר הניסיון" שיצר תקדים ופרץ דרך חדשה ● הוא שופך אור על דרך קבלת ההחלטות, חושף ויכוחים פנימיים ומדבר בהערצה על הנשיא היוצא: "יש לו מורשת מדהימה"

עוד 4,519 מילים

טרולים רוסים מזינים את האנטישמיות אונליין

ביום רגיל, ניתן למצוא כ-3,000-2,000 ציוצים ופוסטים נגד המיליארד היהודי ג'ורג' סורוס ● אולם בימים שקדמו לירי בבית הכנסת בפיטסבורג, זינק מספר האיזכורים ל-14 אלף ● דו"ח חדש של מכון מחקר בארה"ב בחן כ-250 מיליון פרסומים ברשתות חברתיות ומראה כיצד הפכה האנטישמיות למאפיין של מאמצי דיסאינפורמציה רוסיים במטרה לזרוע פילוג בארצות הברית

עוד 995 מילים ו-1 תגובות

הסכסוך הישראלי-פלסטיני צפוי למצוא את דרכו אל הבמה הבינלאומית, אף על פי שהנשיא הנבחר מעדיף לדחוק את הנושא הצדה כדי להתמקד בחידוש הסכם הגרעין עם איראן ● פרשנות

עוד 1,730 מילים

הרב של ג'ארד ואיוונקה מצפה למערכת יחסים חמה עם ביידן

ג'ו ביידן מזג לו דרינק, ואת ג'ארד קושנר הוא העלה לתורה ● הוא נפגש עם מלך בחריין כבר ב-2008 והיה משושביני "הסכמי אברהם" ● הרב לוי שם-טוב, נציג חב"ד בוושינגטון, שוחה בביצה הפוליטית בארה"ב כבר 30 שנה ● והוא אינו מופתע מהמזימות שרוקח ממשל טראמפ בדרכו החוצה אבל מצהיר כי הוא אופטימי בעניין העברת השלטון ● ראיון

עוד 1,617 מילים

מ-2003 הוכפל שיעור המתאבדים בעיראק, אך ההערכה היא שהמספרים גבוהים יותר, אולם קרובי הקורבנות פועלים להציג את המוות כ"טבעי" בשל דעות קדומות בנושא ● כחלק מההיערכות לנשיאות ביידן, סעודיה וטורקיה החלו להתקרב זו לזו ● אף לא אישה אחת נבחרה לפרלמנט בכווית ● ומה ניתן ללמוד כיום מהפרדיגמה ששלטה לפני פרוץ האינתיפאדה? ● קסניה סבטלונה מסכמת שבוע במזרח התיכון

1

סוף למשבר בין ריאד לדוחא? במפרץ ממתינים לביידן

הביקור המפתיע של ג'ארד קושנר, יועצו הבכיר של הנשיא טראמפ, במפרץ בתחילת החודש היה אמור להניב תשואות נאות והישג דיפלומטי מרשים – השלמה בין המפרציות היריבות, סעודיה וקטר.

מזה שלוש שנים מובילה סעודיה את החרם המדיני והכלכלי על קטר השכנה, מדינה קטנה עם אמביציות גדולות. בריאד רואים בקשרים בין דוחא לאנקרה וטהרן סכנה ברורה ומיידית, ומאשימים את הקטרים בכך שהאימפריה התקשורתית שהם הקימו – אל-ג'זירה ועוד כלי תקשורת רבים, כתובים ואינטרנטיים – מפיצה נגדם רעל והסתה.

עד כה מאמצי ההסדרה שקידם טראמפ לא עלו יפה. גם סעודיה וגם קטר מארחות בסיסים צבאיים אמריקאים בשטחן, שתיהן נחשבות לבנות ברית חשובות של ארצות הברית. החזון של "נאט"ו ערבי" הלך והתרחק ככל שנמשך המצור הסעודי על קטר.

יועצו של הנשיא טראמפ, ג'ארד קושנר, בפגישה עם יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, בריאד, 1 בספטמבר 2020 (צילום: Saudi Press Agency via AP)
קושנר בפגישה עם יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן בריאד בספטמבר האחרון (צילום: Saudi Press Agency via AP)

בביקורו של קושנר התברר ששתי המדינות אמנם מאותתות שהיו מעוניינות לסיים את המשבר, ולעבור לסוג של מודוס ויוונדי חדש. כווית כרגיל הציעה את שירותי התיווך שלה, נאומים מעודדים מלאי רמזים מעניינים נישאו, אך בסופו של דבר הסולחה המיוחלת לא יצאה לדרך.

סביר להניח, שבמפרץ ממתינים לביידן, ולא מעוניינים למסור את הפרס היקר לידי האיש שבעוד חמישה שבועות יזכה בתואר "לשעבר".

במקביל – כשנתיים לאחר רצח ג'מאל ח'אשוקג'י בקונסוליה הסעודית באיסטנבול – מתחילים הסעודים גם לשבור את הקרח העבה ביחסיה עם טורקיה, בת-בריתה הקרובה של קטר. ההתקרבות הזאת מתרחשת על רקע של חרם לא-רשמי של התוצרת הטורקית בממלכה, וכרגע מדובר בעיקר בצעדים סמליים, כגון הבעת תנחומים לאחר רעידת האדמה באיזמיר בסוף אוקטובר השנה או שיחת טלפון ידידותית בין מנהיגים, אך באנקרה ובריאד יודעים היטב שלג'סטות הללו יש משמעות עמוקה יותר.

אנשים נושאים את תמונתו של ג'מאל ח'אשוקג'י ליד הקונסוליה הסעודית באיסטנבול לציון שנתיים למותו, 2 באוקטובר 2020 (צילום: Emrah Gurel, AP)
אנשים נושאים את תמונתו של ג'מאל ח'אשוקג'י ליד הקונסוליה הסעודית באיסטנבול לציון שנתיים למותו באוקטובר האחרון (צילום: Emrah Gurel, AP)

מה הסיבה להתקרבות בין המדינות? ככל הנראה, גם כאן מדובר בהכנות לקראת אדמיניסטרציה אמריקאית חדשה.

האם טורקיה וסעודיה ינסו לתאם עמדות – בהמשך לתיאום עמדות בין סעודיה לישראל – כדי לעמוד יחדיו נגד הלחצים האפשריים מצדו של הנשיא ביידן? ייתכן מאוד שאכן מדובר בהתקרבות טקטית משמעותית, גם אם שני הצדדים יודעים שחילוקי הדעות העקרוניים ימנעו מהם לפתח יחסים יציבים וקרובים לאורח זמן.

2

זכויות אדם לחוד ומכירות נשק לחוד

התקשורת הצרפתית מדווחת על כך שכ-60,000 אסירים פוליטיים מצרים נכנסו לבתי הכלא מאז פרץ בינואר 2011 האביב הערבי, וכי גבולות חופש הביטוי במדינה ממשיכים להצטמצם. אך למרות ההפגנות והמחאות של פעילי זכויות אדם בפריז, הנשיא עמנואל מקרון הכריז כי נושא זכויות האדם במצרים לא ישפיע על נכונותו להמשיך למכור נשק מתקדם לצבא המצרי.

מפגינים מוחים מול שגרירות מצרים בפריז, 8 בדצמבר 2020 (צילום: Michel Euler, AP)
מפגינים מוחים מול שגרירות מצרים בפריז, השבוע (צילום: Michel Euler, AP)

הנשיא הצרפתי הסביר שהוא מאמין ב"דיאלוג קונסטרוקטיבי" ולא בלחץ מסוג זה. בעבר אמר שאם צרפת לא תמכור נשק למצרים, אזי קהיר תהיה חופשיה לפנות למדינות אחרות כגון רוסיה וסין.

גם איטליה, שעדיין דורשת צדק לג'וליו רג'ני, אזרח איטלקי שנרצח באכזריות במצרים בידי אנשי כוחות הביטחון המצרים ב-2017, אינה מעוניינת לתת לסיפור הזוועה הזה להשפיע על הכלכלה ועל הסחר בנשק. איטליה, כמו מדינות העולם האחרות, ספגה השנה מכה כלכלית כבדה, והיא זקוקה לכל דולר. וזה בערך כל מה שצריך לדעת על מצבן של זכויות האדם בעולם בשלהי שנת 2020.

3

הפרלמנט הכוויתי נטול נשים

הבחירות לפרלמנט הכוויתי שנערכו לפני כשבוע הותירה את הפוליטיקאיות במדינה פעורות פה. למרות ההשתתפות הרחבה של נשים בבחירות, אף מועמדת לא זכתה במספיק קולות על מנת להיבחר לפרלמנט.

רק בשנת 2005 הותר לנשים במדינה המפרצית הקטנה הזאת לבחור ולהיבחר לבית המחוקקים, ומאז בסך הכול שש נשים שימשו כחברות פרלמנט. בשנת 2016 רק אישה אחת עברה את אחוז החסימה.

אזרחית מצביעה בבחירות הפרלמנטריות בכווית, 5 בדצמבר 2020 (צילום: Jaber Abdulkhaleg, AP)
אזרחית מצביעה בבחירות הפרלמנטריות בכווית בשבוע שעבר (צילום: Jaber Abdulkhaleg, AP)

פעילות פמיניסטיות, שקיוו להגדיל את מספרן של הנשים בפרלמנט, מתחילות לדבר על נחיצותו של ייצוג מינימלי של נשים. גם הנסיכה אינתיסאר א-סבאח הצטרפה לקריאה הזאת ואמרה שבמצב הנוכחי, כאשר הרוב במדינה אינו מאמין בכך שאישה יכולה להיות פוליטיקאית, יש צורך במכסות, כיוון שגם המפלגות הפוליטיות לא עושות די כדי לכלול נשים בשורותיהן

4

ההתאבדויות בקרב צעירי עיראק בעלייה

יותר משנה עברה מאז שבעיראק החלה לפעול תנועת מחאה של צעירים, שדרשו לשים סוף לשחיתות ולפעול למען תעסוקת מובטלים, אך המצב במדינה ממשיך להיות קשה ואף החריף, בין היתר בגלל משבר הקורונה. האבטלה נמצאת בעלייה מתמדת, וצעירים עיראקים מיואשים מדווחים על מחשבות אובדניות.

על פי דוח חדש של האו"ם, במהלך שמונת החודשים הראשונים של השנה כמעט 300 אזרחים עיראקים, רובם תושבי הערים הגדולות בגדאד ובצרה שמו קץ לחייהם. ב-2019 התאבדו במדינה 519 בני אדם.

כוחות הביטחון מנסים לפזר מפגינים במהלך הפגנות אנטי-ממשלתיות מתמשכות בבגדד, יולי 2020 (צילום: AP Photo/Hadi Mizban)
מפגינים מוחים נגד הממשלה בבגדד ביולי האחרון (צילום: AP Photo/Hadi Mizban)

הסטטיסטיקה הממשלתית מצביעה על כך שמאז 2003 אחוז ההתאבדויות גדל פי שניים, וההנחה היא שבעצם מדובר במספרים הרבה יותר גבוהים, אך במקרים רבים המשפחות מסרבות לשתף פעולה עם השלטונות ומנסות להסוות את ההתאבדות בתור מוות מסיבות טבעיות על מנת לא ליצור "שם רע" משפחה. כמו במדינות אחרות במזרח התיכון, התמודדות נפשית ומחלות נפש הן עדיין בגדר טאבו.

5

33 שנה לפרוץ האינתיפאדה הראשונה

ב-8 בדצמבר 1987 נהג המשאית הישראלי הרצל בוקובזה פגע ברכב פלסטיני, שבו ישבו שמונה פועלים שחזרו לרצועת עזה לאחר עבודה בישראל. כתוצאה מהפגיעה נהרגו ארבעה מנוסעי הרכב. בוקובזה נמלט על נפשו מחשש לפגיעה בו על ידי ההמון.

שמועות החלו לזרום בקרב הפועלים הפלסטינים שעבדו בישראל ובקרב הפעילים של תנועת פת"ח שפעלו בשטחים – התאונה לא הייתה מקרה, אלא רצח מכוון של הפלסטינים.

כוח צה"ל בשכם, 12 בדצמבר 1987 (צילום: Max Nash, AP)
כוח צה"ל בשכם, 12 בדצמבר 1987 (צילום: Max Nash, AP)

לאירוע המצער קדמו מספר התנגשויות בין צה"ל לפלסטינים, דקירות ופעולות טרור אחרות שהתרחשו בחודשי הקיץ והסתיו. השטח בעבע, אך בישראל לא זיהו את הסימנים להתפרצות ההתקוממות הפלסטינית, עליה השתלט במהרה ארגון אש"ף.

צה"ל לא ידע איך להתמודד עם מרי אזרחי והממשלה לא ידעה כיצד לשים קץ לאלימות שהרעידה את המדינה. מאוחר יותר האלוף במיל' שלמה גזית יכתוב בספרו "בצמתים מכריעים" כי "האינתיפאדה הראשונה שמה קץ ל-20 שנות אשליה של שקט יחסי".

כיום נראה שישראל שוב חזרה ל"אשליית השקט היחסי" – הגדה המערבית שקטה וגם חמאס בעזה שותק לעת עתה. כשיש שקט, ישראל שוב שוכחת מהפלסטינים במקום לנצל את הרגיעה הזאת לדיפלומטיה ומשא ומתן.

עוד 853 מילים

"לשותף שלי היו חברים שחלו מאוד, אחד מהם מת ואחר היה מחובר למכונת הנשמה. לא הבנו מה קורה, כי יש לנו בתי חולים מהטובים בעולם, ורצינו לדעת מה קורה כאן שאנחנו לא מסוגלים להשתלט על זה, ואילו החלטות של הממשלה שלנו הובילו אותנו למצב הזה" ● הבמאית סוזן הילינגר יצאה למסע תיעודי בעקבות מחדלי הקורונה בארה"ב, ונאלצה לאלתר מענה לחוסר היכולת לפגוש את גיבורי סרטה ● ראיון

עוד 1,303 מילים

האמת המאכזבת מאחורי כניסת ענקית האנרגיה "שברון" לארץ

בסרטון שהפיץ ברשתות החברתיות, התבשם נתניהו מכניסת "שברון" האמריקאית לארץ באמצעות רכישת נובל אנרג'י, ששותפה במאגרי הגז תמר (25%) ולוויתן (40%) ● ראש הממשלה דיבר על "חברת האנרגיה השנייה בגודלה בעולם", ועל "מאות מיליארדים" שיוזרמו לרווחת אזרחי מדינת ישראל ● אבל הנתונים - ואפילו יובל שטייניץ ואבי שמחון - מספרים סיפור אחר ● פרשנות

עוד 1,451 מילים ו-1 תגובות

מיוחד הר הבית לא בידינו

הנשיא טראמפ מדבר על המוני תיירים מוסלמים שיבקרו בהר הבית בעקבות ההסכם עם האמירויות ● גם במשרד התיירות אופטימיים, ובונים על 2 מיליון עולי רגל בשנה ● אך המומחים לאתר פסימיים יותר, וחוששים ממתיחות בהר ● "נאום טראמפ מדאיג את הפלסטינים והירדנים, ומשחק לידי חכמי הדת ומבקרי ההסכם. זאת תהיה 'הוכחה' להשתלטות ישראלית על קודש הקודשים האסלאמי - בגיבוי אמריקאי"

עוד 3,367 מילים

יהודים חיים בבחריין זה 140 שנה ● ההסכם עם ישראל משנה את חייהם, אך לא מעורר בהם מחשבות על הגירה ● חברי הקהילה מספרים על רגעי השיא והשפל שלהם במדינה הערבית הזעירה, ומגלים: "אבותינו לא מצאו את עצמם בעיראק, ולכן החליטו לנסות את מזלם בבחריין"

עוד 749 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה