אישיות
עמיחי כהן
עמיחי כהן (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
הדס פרוש, פלאש 90

"בסוף, בית המשפט העליון הלך עם הימין בכל המהפכות המרכזיות שלו״

לפרופ׳ עמיחי כהן אין אשליות: ההתקפות על התערבות בג״ץ יימשכו למרות שתמך בכל המהפכות שהוביל הימין מאז שעלה לשלטון ב-1977 ● ״הימין כבר לא מפחד לאבד את השלטון. וכשגוף לא מפחד יותר לאבד את השלטון, אין לו יותר סיבה לכבד מוסדות לא נבחרים״ ● להערכתו, בג״ץ לא יסטה מהקו הזה גם במהפכה הבאה: סיפוח יהודה ושומרון

לפרופ' עמיחי כהן יש תובנה מפתיעה על בית המשפט העליון, הפוכה כמעט לחלוטין מהתפיסה המקובלת. בעוד שהימין הפוליטי סימן את בג"ץ כמעוז שמאלני, שלא לומר מעוז שמאל קיצוני ועוין, כהן טוען ששופטי העליון מגבים כבר עשרות שנים את המהלכים הגדולים והמשמעותיים ביותר של הימין הישראלי.

"בעומק ובמהות, בית המשפט העליון תמך וביצע לגיטימציה עקרונית לכל המהפכות שאיתן הימין עלה לשלטון מאז 1977", הוא אומר.

"הימין ניסה אז לקדם שלוש מהפכות: מהפכה כלכלית, מהפכה התיישבותית ביהודה ושומרון, ומהפכה שלישית – עד כמה שזה נשמע לנו היום מנותק – היא הליברליזם. המערך לא היה ליברלי בשנות ה-70, הוא היה אז בולשביקי.

"שלוש המהפכות האלה נתמכו באופן עקרוני על ידי בית המשפט העליון. ודאי שהתערבו במקומות מסוימים, אולי קידמו את הליברליזם טיפה מעבר – הימין שחרר הרבה כוחות, והייתה מחלוקת פנימית – אם כי אני לא חושב שבית המשפט הלך מעבר למה שהתכוונו דן מרידור ומיקי איתן (ממייצגי הקו הליברלי בליכוד, נ"י)״.

אתה יכול לפרט קצת על שלוש המהפכות האלה?

"מבחינה כלכלית, העליון תמך במהפכה של ההפרטה, למעט הקצה שבקצה, כשהגיעו להפרטת בתי סוהר. בכל מה שפחות מזה – בית המשפט לא התערב.

"בהתיישבות, כנ"ל. בית המשפט ביצע למעשה הליך של לגיטימציה לכל ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון, למעט שוב, הקצה של הקצה – מעין 'מס' שנדרשו המתנחלים לשלם – לא להתיישב על קרקעות פרטיות.

"בכל ההיסטוריה של ההתיישבות הישראלית ביו"ש, כולל סבסטיה, כמה אנשים היו צריכים לזוז מביתם בגלל בית המשפט? אולי 150 משפחות. גג. על זה מדובר. כהן אינו מזכיר כמובן את ההתנתקות, שהיתה מעשה פוליטי מובהק.

את המהפכה הליברלית מתאר כהן כך: "מפלגות הפועלים ששלטו בישראל עד לשנת 1977 לא היו ליברליות במהותן, במובן של כבוד לאדם היחיד. ביסוד תפיסתו של בן גוריון עמדה חשיבותה של המדינה, הקולקטיב. גם המרכיב של חרות וגם המרכיב של הליברלים, הם כוחות ליברליים באידאולוגיה של מפלגת הליכוד, במובן של זכויות הפרט אל מול המדינה. כך מימי זאב ז'בוטינסקי, וכך בוודאי גם בגין.

"לכן, חוקי היסוד אינם טעות או השמטה של שלטון הליכוד. הם חלק מתפיסת עולם מלאה ושלמה, שבאה לידי ביטוי, למשל, גם באישור שורה של אמנות בינלאומיות בתחום זכויות האדם דווקא תחת שלטון הליכוד. התפיסה הזו אינה מנותקת כמובן מהתפיסה הכלכלית של הליכוד, שמנהיגיו האמינו בכלכלה חופשית.

"בסוף, העליון הלך עם הימין בכל מהפכותיו המרכזיות", הוא מסכם, "ואני חושב שגם במהפכה הנוכחית שמתבצעת, שהיא סיפוח יהודה ושומרון – שקורה כבר בפועל. יהיו מגבלות מסוימות בכל מיני נקודות, אבל בסך הכל ביהמ"ש פועל בתוך המסגרת".

מנחם בגין (צילום: MOSHE MILNER, לע״מ)
מנחם בגין (צילום: משה מילנר, לע״מ)

"הימין הישראלי מחובר לפופוליזם, לא לשמרנות"

כהן הוא חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה בקריה האקדמית אונו, בה גם כיהן כדיקן בית הספר למשפטים. טענתו על הגיבוי שנותן העליון לימין הפוליטי אינה היחידה הסותרת הלוך מחשבה נפוץ. במאמר שפרסם לפני שנה הוא קבע נחרצות: "ממשלת ישראל היא המוסד הנבחר החזק ביותר בעולם הדמוקרטי".

"משילות נמצאת על הספקטרום שבין הרצון לממשלה יעילה, לבין ממשלה עם יותר מדי כוח", הוא מסביר. ״אם היעילות מופעלת למטרות טובות, המשילות היא דבר מבורך – אבל כוח הוא כלי משחית.

"אין אדם בהיסטוריה שנתנו לו כוח ללא הגבלה ושלא עשה בו שימוש לרעה, בכוונה או שלא בכוונה. לכן, כשאתה חושב על משילות, אתה צריך תמיד לחשוש, לחשוב מה הסיכונים לאזרח. וזה עוד לפני שמדברים על המיעוטים.

״אין אדם בהיסטוריה שנתנו לו הרבה כוח ביד ושלא עשה בו שימוש לרעה, בכוונה או שלא בכוונה. לכן, כשחושבים על משילות, צריך תמיד לחשוש, לחשוב מה הסיכונים לאזרח״

"בנוסף, המדינה הקפיטליסטית, הליברלית, המודרנית, היא מדינה שבנויה על חופש ועל ממשלה עם פחות כוח, לא יותר כוח.

"אבל הימין אצלנו אומר: אני רוצה ממשלה עם הרבה יותר כוח. יש כאן סתירה מובנית, וזה ההבדל המרכזי בין 'השמרנות הישראלית', במרכאות כפולות, לבין השמרנות האמריקאית שהימין הישראלי מנסה להידמות לה.

"את 'כנס השמרנות' שהיה כאן, למשל, ניסו לתאר כמייצג אידאולוגיה אוניברסלית, אבל זה לא נכון. האידאולוגיה האוניברסלית של השמרנות האמריקאית, שמחוברת להרבה שמרנויות, היא לא לאומית".

כנס השמרנות שעליו מדבר כהן התקיים בשבוע שעבר בבנייני האומה בירושלים. יזמה אותו התנועה לשמרנות ישראלית, הטוענת כי האליטה לא מייצגת מספיק את הרוב השמרני בקרב הציבור. לכן, על פי התנועה, יש לטפח שיח שמרני מקומי, המשלב בין השמרנות האוניברסלית למאפיינים המקומיים – יהדות, ציונות וישראליות.

את כהן זה לא ממש משכנע: ״האידאולוגיה שהימין כאן באמת מחובר אליה היא הפופוליזם, שיש בה מרכיב לאומיות חזק. באידאולוגיה הזאת, המדינה ודאי צריכה להתערב בנושאים תרבותיים וחברתיים, גם אם לא בנושאים כלכליים. אולי זה הפתרון לסתירה".

סתירה בין משילות לשמרנות

הדברים האלה ואחרים מפתיעים מעט כשהם באים מאדם החובש כיפה גדולה.

כהן מבהיר שזו אינה כיפה של "מרכז הרב", החממה של תנועת ההתנחלויות, ושהוא למד בישיבת הר עציון שבאלון שבות, אצל יהודה עמיטל, מייסד תנועת מימד. השיוך הזה, יחד עם התמחותו המקצועית, מסייעים ליישב את הדיסונאנס.

שיקוף נוסף לגישתו היא היוזמה שהוצגה בשבוע שעבר לעיגון השוויון בחוק הלאום, שבה חבר למנהיגים מהעדה הדרוזית ואישים נוספים, בהם השופט בדימוס אליקים רובינשטיין ופרופ' שחר ליפשיץ, גם הם מהציונות הדתית.

"נתניהו תופס כל שר כמתחרה עתידי, אבל בגין ושמיר הבינו את החשיבות של כוחות רבים בתנועה ופיתחו אותם. הייתה להם תפיסה של פיזור כוח, בניית אלטרנטיבות"

החריגה מהקו הרשמי של התנועה מעידה בעיקר על כהן ועמיתיו, שהרי קרוב לוודאי שחברי הכנסת של הציונות הדתית, כמו גם שאר מנהיגי הימין, מודעים היטב לסתירה שבין המשילות לשמרנות האוניברסלית.

הם גם ודאי מודעים היטב לחולשתה של טענת "בג"ץ גנב את הדמוקרטיה", שהרי הכנסת מעבירה כ-150 חוקים בשנה, מליאת הממשלה מעבירה כ-900 החלטות, ומשרדי הממשלה שתחת השרים וראש הממשלה מקבלים אלפי החלטות נוספות.

כדי לטעון ברצינות שבג"ץ לקח לעצמו את השלטון, נדרשת התערבות במאות החלטות בשנה, זה ממש לא המצב בפועל. מאיפה, אם כן, נובעת הביקורת?

"מכיוון שהימין בשלטון הרבה שנים, ברור שבכל פעם שבית המשפט יוצא נגד הממשלה זה נגדו", מנסה כהן להשיב. "ברוב המקרים, בתי משפט כמוסדות עצמאיים לא נבחרים, זוכים לכבוד מפוליטיקאים בגלל החשש מאבדן השלטון.

"הם אומרים 'בסדר, אולי בית המשפט יגן גם עלי כשאהיה במיעוט׳. לכן מכבדים את המערכת המשפטית מלמעלה עד למטה, כולל היועץ המשפטי לממשלה, לכן מכבדים תקשורת חופשית, לכן מכבדים אקדמיה.

"ההבדל הוא שהימין כבר לא מפחד מאיבוד השלטון. וכשגוף לא מפחד יותר, אין לו יותר סיבה לכבד מוסדות לא נבחרים והם מאבדים את הלגיטימציה הפוליטית.

"אני חושב שהימין חי כיום בהרגשה – גם השמאל אגב – שזה עניין קבוע כבר".

אולי לכן ההגנה החזקה על נתניהו, מחשש שאם הוא יילך יאבד גם השלטון.

"אני לא בטוח שבצלאל סמוטריץ' או יריב לוין תופסים את זה כתלוי בפרסונה מסוימת. אני חושב שהם מנתחים דמוגרפית, שבטית, את החברה הישראלית, והגיעו למסקנה שזה הזמן שלהם. הם כבר לא צריכים את המנגנון הזה, הוא לא משרת שום אינטרס פוליטי בטווח הנראה לעין. לכן, זה לא משנה אם אהרן ברק גנב או לא גנב את הדמוקרטיה. מספיק שהוא מגביל במשהו את היכולת שלהם".

קובי אריאלי אמר בשבוע שעבר בגל"צ, שהוא רוצה לגור במדינה שבה אם הכנסת מחליטה להכחיד אותו, היא מכחידה אותו. הוא כמובן לא התכוון לעצמו, כחלק מקבוצת הרוב השולט.

"אין בעולם הדמוקרטי דבר כזה, שבו מוסד נבחר מקבל לבד החלטות קיצוניות כאלה. זה לא קיים. בשיטה שאימצנו, לא העם מחליט אלא הנציגים שבחר, והמעורבות האפקטיבית של העם נעשית פעם בכמה שנים. המעורבות הזו די פרימיטיבית, בהצבעה למקבץ רעיונות שאתה לא באמת מבדיל ביניהם.

"בנוסף לזה ישנה גם שיטת הבחירות המפלגתית, שבה אין לי קשר ישיר עם הנבחר שלי, כמו בהרבה מדינות אחרות שבהן בחירות אזוריות, ואני לא מסוגל באמת להשפיע עליו. בשיטה הזאת, הטיעון 'אני הרוב' הוא טיעון מאוד מפוקפק.

"תחשוב בצורה רציונלית מה קרה כאן בעצם. הלכו פעם בארבע שנים אזרחים והצביעו על רעיונות לא ברורים, לקואליציות שהם לא ידעו מהן, בלי שום אפשרות להשפיע על המדיניות שלהן אחרי זה. זה שהכנסת תגיד 'אני רוב העם ואני יכולה להשמיד', זה טיעון שאפשר לתקוף מהרבה מאוד כיוונים".

דוד בן גוריון (צילום: פריץ כהן, לע״מ)
דוד בן גוריון (צילום: פריץ כהן, לע״מ)

הכל התחיל אצל בן גוריון

אחת המסקנות המרכזיות של כהן, היא שהשיח על בית המשפט העליון הוא הסחת דעת מהשיח הנכון, על כוחן המפורז של הממשלה והכנסת.

"זה לא במקרה הכוח הזה", הוא אומר. "בן גוריון רצה שלטון חזק של קבוצה פוליטית מאוד מצומצמת, שמסוגלת להחזיק ביד את כל המדינה בלי התנגדויות.

"למנחם בגין יש מאמרים שבהם הוא מסביר בצורה מפורשת, שהבסיס לבעייתיות בדמוקרטיה הוא שהיחידות הפוליטיות חזקות מדי. זאת לא הייתה תיאוריה. הוא כתב קונקרטית על מפא"י, שמשתלטת פה על החיים של כולם.

"לו היינו בראשית ימי המדינה והיינו חושבים אחרת על איך לבנות מדינה, היינו אומרים אולי שבית משפט זה בעייתי, אבל שצריך לעשות הפרדת רשויות אחרת. בוא נפזר קצת את הכוחות, ניתן קצת לרשויות המקומיות, נבנה נשיא עם כוח. ככה הכוח לא מרוכז אצל אדם אחד. הרי בן גוריון בכוונה לא נתן לנשיא כוח.

"מה זה בעצם רעיון הממלכתיות, שבן גוריון טבע? הוא אומר שצריך לסגור את הפלמ"ח כי הם מייצגים אלטרנטיבה של פיזור הכוח, ואני לא מוכן. הכוח צריך להיות מרוכז בידי המדינה, והמדינה זה הוא, אין אחר".

אז ההשוואה בין בן גוריון לנתניהו הולכת מעבר לשאלת אורך הכהונה.

"בהחלט. בן גוריון לא באמת חשב שהמדינה זה הוא, אבל הוא כן תפס את הצורך לרכז. בהפוגה הראשונה במלחמת העצמאות ניסתה הממשלה להקים איזו ועדה, שתבחן את ניהול המלחמה. מין קבינט. בן גוריון אמר, אם אתם רוצים אותי בראש המדינה, אני עובד בלי קבינטים ודברים כאלה. אם לא, אני מתפטר. והממשלה נבהלה אז עזבו את זה. הוא ניצח במלחמה בלי ביקורת, בלי קבינט, בלי כלום.

"את הכור בדימונה הוא בנה בלי תקצוב מהכנסת, הייתה לו קופה קטנה מתורמים שלא עברה דרך שום מוסד. בן גוריון היה דמות לא דמוקרטית במובן המקובל.

"לזכותו, ייאמר שהוא עיצב את המערכת כך, שברגע שהציבור החליט בבחירות להפוך את השלטון, המערכת התהפכה. הוא לא יצר מערכת שמקבעת את השלטון גם כשהעם מחליף את דעתו, שזה הסיכון הגדול".

עמיחי כהן (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
עמיחי כהן (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

מעניין שמנחם בגין, שסבל מהמצב הזה, לא ביצע רפורמה משטרית כשנבחר.

"זה נכון, אבל בגין כיבד מאוד מוסדות שלא הסכימו לדעתו, ובמובן זה הוא היה דמוקרט. היום מדברים על זה ככישלון, איך קרה שהימין בשלטון מאז בגין ולא ביצעו מהפכות באקדמיה, בבית המשפט. זה נתפס כאילו בגין לא היה מספיק חזק. מי שאומר את זה לא מעלה בדעתו שזה היה עיקרון, לא טעות.

"זה היה נכון גם פנים ליכודית. נתניהו תופס כל שר כמתחרה עתידי, אבל בגין ושמיר הבינו את החשיבות של כוחות רבים בתנועה ופיתחו אותם. הייתה להם תפיסה של פיזור כוח, בניית אלטרנטיבות, והרבה כוחות צמחו בליכוד תחתם.

"עם זאת, בגין כן עשה דברים מסוימים. הדוגמה הכי מובהקת היא חוק המעצרים המנהליים מ-1979, שהיה ברור שמתייחס לפלסטינים. שר המשפטים, שמואל תמיר, ובגין אמרו שלא יכול להיות שבמדינת ישראל אנשים ייעצרו בלי פיקוח משפטי.

"בסוף, חוקי היסוד 'הבעייתיים' הם יצירה ליכודית, וקרו תחת שלטון הליכוד. מי שקידם אותם היה דן מרידור (שר המשפטים בין השנים 1988 ל-1992, נ"י).

"עצם המחשבה על זכויות אדם כחלק מהותי מהמשטר הישראלי קודמה על ידי אנשים בליכוד. השמאל תמך, אבל מי שהיה בשלטון היה הליכוד".

ובכל זאת, בגין לא ביצע שינויים משטריים שיבזרו את הכוח.

"פוליטיקאי שנלחם הרבה שנים להגיע לכוח, לא יפגע כל כך מהר בכוח הזה".

כתבת על החריגות של ישראל בהיעדר מגבלות מבניות. היא חריגה גם בהחזקת כיבוש, באי הפרדת דת ומדינה, באי עיגון השוויון בחוקה ובחוק הלאום החדש.

"צריך להבדיל בין מבנה השלטון שעליו דיברתי, לבין מה שאתה מדבר עליו, שהוא התוצאות שמתאפשרות במבנה השלטוני הקיים, שסובל כל מיני תופעות שמדינות דמוקרטיות אחרות כנראה לא היו סובלות.

"למשל, יחסי הדת והמדינה בישראל, שיוצרים חוסר שוויון מובהק, או חוק יסוד: הלאום. יש עוד מדינות בעולם שמוגדרות כמדינות לאום, אבל אין אף מדינה דמוקרטית כזאת שאין בה הכרה בשוויון מלא, כולל הכרה בזכויות קולקטיביות.

"זו תוצאה של הכוח הרב של הכנסת, שמאפשר לרוב מסוים – לא עצום – להעלות טענות שבסופן אין שוויון. כדי לעשות דבר כזה במבנה משטרי מבוזר יותר, היה נדרש הרבה יותר מאשר רוב של 62 מול 55, כמו בהצבעה על חוק הלאום".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,803 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 20 באוגוסט 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו
כך טיפלה יו"ר ועדת ההיתרים החדשה, השופטת נחמה מוניץ, בפרשת אלימות קשה

"מוניץ פשוט קברה את החקירה כולה"

בלעדי חשיפת זמן ישראל: יו"ר ועדת ההיתרים במשרד מבקר המדינה, השופטת נחמה מוניץ, מונתה ל"בודקת מיוחדת" של אירוע אלים, במהלכו בכיר בקק"ל תקף עובדת ● מוניץ גנזה את הממצאים הקשים ● בכיר בקק״ל: "לא ניתן היה לחלץ ממנה תשובה לאף שאלה" ● מוניץ בתגובה: "אני לא מדברת. לא איתכם - ולא עם אף אחד אחר"

השופטת בדימוס נחמה מוניץ עם שרת התרבות מירי רגב, בעת מינויה של מוניץ לעמוד בראש הוועדה לקביעת חלוקת כרטיסים לטקסים ממלכתיים, ב-1 במאי 2019
השופטת בדימוס נחמה מוניץ עם שרת התרבות מירי רגב, בעת מינויה של מוניץ לעמוד בראש הוועדה לקביעת חלוקת כרטיסים לטקסים ממלכתיים, ב-1 במאי 2019
עוד 1,372 מילים ו-3 תגובות
מערכת המשפט לצדם, אבל ערביי ישראל עדיין מתקשים לקנות בית בישראל

"השלטון מלבה את שנאת האדם והגזענות"

ביהמ"ש העליון דחה היום את ערעורה של חברת בנייה שסירבה למכור בית לבני זוג ערבים, וחויבה לפצותם ● אבל בני הזוג ועורך דינם אומרים כי מדובר בניצחון קטן מאוד - וכי מדובר בתופעה נפוצה שערבים רבים עומדים מולה חסרי אונים

חאלד סלמאן (צילום: אזהאר שלבי)
אזהאר שלבי
חאלד סלמאן
עוד 776 מילים
גיא זהר גיא זהר

543 מילים שקופות

 (צילום: iStock-fundamental rights)
iStock-fundamental rights

"עייפה, המנקות בקומות למעלה לא הגיעו. ניקיתי שלוש קומות ועכשיו כאן. אז כן, עייפה. אבל לא נורא. עוד מעט הולכת הביתה. אני מטפלת בבת שלי. היה לה גידול בראש. הוציאו לה אותו לפני שנתיים.

בהתחלה התלוננה על כאבי ראש חזקים. סחרחורות. היתה לה גם ירידה בשמיעה. היא לא שמעה טוב באוזן ימין. חשבו שזה דלקת. הרופאים נתנו לה אנטיביוטיקה. לא עזר. גם כל מיני טיפות. הם חשבו שזה יעבור. אבל כאבי הראש רק החמירו.

היא בדיוק התחילה ללמוד משפטים במכללה. אבל הכאבים היו כל כך חזקים שהיא לא יכלה להמשיך שם. ביקשנו MRI. אבל קיבלנו תור לעוד ארבעה חודשים. לא מצאנו תור יותר קרוב. בסוף למזלנו מישהו ביטל והזמינו אותנו.

בשמונה בבוקר, כשפתחו את הדלת, רצתי למיטה שלה. אבל היא לא היתה. מה זה, איפה היא? היא הרגישה לא טוב בלילה והורידו אותה לניתוח. פתחו לה את כל החלק העליון של המצח. ככה. לכל הרוחב

עשינו לה MRI. למחרת אני מקבלת טלפון מהרופא להגיע בדחיפות לבית חולים. נסענו לתל השומר. הרופאים אמרו שיש גידול בראש ושצריך להוציא. תוך כמה ימים היא נכנסה לניתוח. שעות היא היתה בניתוח. מנהל המחלקה ועוד ארבעה מנתחים, גם כאלה שלא עובדים בבית החולים.

הם פתחו לה ככה, מהפוני, מאחורי האוזן ועד הצוואר. את כל צד ימין ניסרו ופתחו. הרבה שעות היה הניתוח. ממש ארוך. לקראת הערב היא התעוררה. דיברתי איתה. היא היתה בסדר גמור. קצת כאב לה, אבל לא נורא.

הלכתי הביתה. אבל הרגשתי לחץ. לא יכולתי להירדם. הסתובבתי במיטה מצד לצד והרגשתי שמשהו לא בסדר. קמתי מהמיטה והלכתי ככה הלוך וחזור בבית. היתה לי הרגשה רעה. ממש רעה.

בבוקר הגעתי לבית חולים. בשש בבוקר. טיפול נמרץ היה סגור למבקרים. אמרו לי לחכות שייפתח. שעתיים חיכיתי בחוץ ואני מרגישה שמשהו לא טוב קרה.

בשמונה בבוקר כשפתחו את הדלת רצתי למיטה שלה. אבל היא לא היתה. מה זה, איפה היא? היא הרגישה לא טוב בלילה והורידו אותה לניתוח. פתחו לה את כל החלק העליון של המצח. ככה. לכל הרוחב. היה לה לחץ של הנוזלים במוח. הם היו חייבים לנקז את הנוזלים החוצה.

באמצע הלילה לקחו אותה לניתוח וגם עשו לה נזק. הם פגעו בעצב וחצי פנים משותקות. היא לא יכולה לעצום את העין. זה לא עובד. היא גם מקיאה הרבה בגלל קושי בבליעה. היא גם לא שומעת כלום באוזן.

הרופא אמר שהגידול היה דבוק לעצב והיה מאד קשה להסיר רק אותו בלי לפגוע. אז ככה היא, עם חצי פנים משותקות. תראה את התמונה. אתה רואה שעין ימין קצת יותר קטנה מעין שמאל. ככה זה. השפתיים גם ככה קצת למטה. למזלנו לא כל כך נורא.

יש כאלה שאומרים שתוך שבע שנים העצב אולי יחזור לעבוד. אף אחד לא יודע. בינתיים אני קונה לה כל הזמן טיפות. 120 שקל בכל שבוע רק על הטיפות. בלילה היא סוגרת את העין ככה עם היד

זה החבר שלה. כבר שנתיים שהיא הולכת לפיזיותרפיה. יש כאלה שאומרים שתוך שבע שנים העצב אולי יחזור לעבוד. אף אחד לא יודע. בינתיים אני קונה לה כל הזמן טיפות. מאה עשרים שקל בכל שבוע רק על הטיפות. בלילה היא סוגרת את העין ככה עם היד. לפעמים אני רואה שהיא ישנה עם עין פתוחה אז אני סוגרת אותה.

היא חזקה. היא למדה להסתדר על זה. אפילו חזרה השנה ללימודי משפטים. מה שהיא הפסיקה אז, עכשיו היא רוצה להשלים. אנחנו במעקב. עדיין רואים את נקודות קטנות של הגידול שלא הצליחו להוציא בניתוח. עושים MRI כל כמה חודשים כדי לראות שהנקודות האלה לא גדלות.

בינתיים זה אותו הדבר. אני מקווה שיהיה בסדר, מה אני אגיד לך. זה לא תלוי בנו. יש לה בעיה בשיווי משקל. לפעמים היא כמעט נופלת. אנחנו הולכות בקניון והיא אומרת לי 'אמא תחזיקי אותי שלא אפול'. היא לא אוהבת שמסתכלים עליה כשהיא ככה נעמדת ולא יכולה להמשיך ללכת כי היא מרגישה שהיא תיפול. אני עושה כל מה שאני יכולה בשבילה. יש לי ברירה?"

*  *  *

בסה"כ שאלתי "מה שלומך?" והקשבתי.

דודו ישורון, יליד שנות השישים. נשוי ואב לשלוש בנות. עובד בתחום מערכות מידע וגר בחולון. כאוהד מושבע של "פורמולה 1" משלם גם לאתר "Autosport". כחלק מהרצון לשפר את ערכי בדיקות הדם, הצטרף לקבוצת ריצה ולהפתעתו מתמיד, כולל ריצת שבת מוקדם בבוקר. חצי מרתון כבר מאחוריו, ולא, הוא לא מתכנן על מרתון מלא. דמוקרטיה איננה מובנת מאליה בעיניו, ו"תהליכים" מטרידים אותו. גם העתיד. בינתיים כותב גם ביקורות על סרטים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 600 מילים
ראשי כחול-לבן בליל הבחירות ב-9 באפריל 2019 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
הדס פרוש/פלאש90

פרשנות כחול-לבן היא לא מפלגת שמאל

הסכם העודפים בין ישראל ביתנו לכחול-לבן מכעיס את מצביעי השמאל, שקיוו להסכם בין כחול-לבן למחנה הדמוקרטי ● אלא שכחול-לבן איננה (ומעולם לא הייתה) מפלגת שמאל ● היא אפילו לא יותר מרכז מהליכוד

עוד 801 מילים

למקרה שפיספסת

כחול לבן וישראל ביתנו חתמו על הסכם עודפים

נתניהו בשיחה סגורה: "איני שולל צירוף של העבודה או כחול לבן לממשלה בראשותי" ● גורם ברשימה המשותפת: לא נחתום הסכם עודפים עם אף מפלגה ● חרף התיעוד, חבר הכנסת דוד ביטן מכחיש ששרה נתניהו השליכה לארץ את פיסת הלחם שהוגשה לה ● נתן אשל: איני קשור להדלפת ההצעה, לכאורה, של שקד לנתניהו

יאיר לפיד ואביגדור ליברמן ב-2016 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מרים אלסטר/פלאש90
יאיר לפיד ואביגדור ליברמן ב-2016
עוד 25 עדכונים
באיגוד הטייסים מגיבים לפרסומים על התפרצותה של שרה נתניהו

"אף נוסע במטוס לא אמור לקבל ברכה מיוחדת"

מועצת האיגוד: "אתה יודע כמה דברים כאלה קורים בטיסות? יש מיליון מקרים כאלה" ● "אחד לא מרוצה מזה ואחד לא מרוצה מזה, ואחד יש לו טענות כאלה" ● "אם כל פעם שנוסע יתנהג בטיסה ככה או אחרת נעשה מזה עניין - לא נצא מזה"

בנימין ושרה נתניהו לפני ההמראה לאוקראינה (צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ)
עמוס בן גרשום/לע"מ
בנימין ושרה נתניהו לפני ההמראה לאוקראינה

אשת ראש הממשלה שרה נתניהו זעמה על טייס אל על בטענה כי לא בירך אותה בפנייתו לנוסעים, וניסתה להיכנס לקוקפיט בזמן טיסת בני הזוג לביקור רשמי באוקראינה – כך על פי הדיווחים.

באיגוד הטייסים, המייצג את הטייסים בכל חברות התעופה, לא מתרגשים האירוע: התנהגות תוקפנית של נוסעים ישראלים בטיסות היא תופעה נפוצה.

חבר מועצת האיגוד, גדעון מנדלסון, אמר היום לזמן ישראל: "אנחנו לא מתערבים באירוע הזה כי זה אירוע שגרתי בטיסה של אל על. יש נאום קבוע שבו אנחנו מברכים את הנוסעים והטייס נאם את הנאום הזה, כך שככל הידוע הטייס פעל כשורה. אף נוסע לא אמור לקבל ברכה מיוחדת".

אבל הייתה כאן לכאורה נוסעת שחשבה שמגיעה לה ברכה מיוחדת וכעסה כשלא קיבלה אותה.

"אנחנו מתערבים כשחברות תעופה מתנכלות לעובדים, אבל למיטב ידיעתנו אל על לא התנכלה לעובד שלה. אל על מגבה את הטייס. אם היא לא הייתה מגבה אותו, בוודאי שהיינו מתערבים. הטייס לא פנה ולא התלונן, וטייסים יודעים להתלונן על התנכלויות".

"מבחינתנו לא היה כאן שום סיפור. אתה יודע כמה דברים כאלה קורים בטיסות? יש מיליון מקרים כאלה. אחד לא מרוצה מזה ואחד לא מרוצה מזה ואחד יש לו טענות כאלה וטענות כאלה".

וזה נפוץ שזה מגיע לצעקות ולאנשים שמנסים להיכנס לקוקפיט?

"בוודאי. קורה כל הזמן. פעם זה צעקות ופעם זה התנהגויות כאלה ואחרות. אם אנחנו נעשה עניין מכל אירוע כזה אנחנו לא נצא מזה. התרגלנו כבר, זאת התנהגות רגילה ובטיסה הזאת של אל על לא קרה שום דבר יוצא דופן".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 226 מילים

רותם סלע נגד חולי הנפש

רותם סלע צילום יוטיוב
רותם סלע, צילום מסך

רותם סלע נגד חולי נפש. לכאורה פרסומת למגזין. לכאורה. רותם סלע שומעת קולות. רגע, גם אני שמעתי קולות. אני מאובחן כחולה בסכיזופרניה פרנואידית. (מחלה רדיפתית, מחשבות שווא, קולות).

זו מחלה כואבת. כולם רודפים אחריך ואין לך מפלט. הקולות משפילים אותך, מעליבים אותך, אתה רוצה למות. והבושה הורגת. לכאורה זו פרסומת עם דוגמנית שעושה מחולי נפש דחקות. והכל סבבה.

לכאורה פרסומת למגזין. רותם סלע שומעת קולות. רגע, גם אני שמעתי קולות. אני מאובחן כחולה בסכיזופרניה פרנואידית

טוב, רותם סלע, אני לא יודע מה עובר לך בראש כשאת מאשרת כזה תסריט. נניח שאבא שלך או אח שלך חולה בסכיזופרניה. זה לא מצחיק. גם לא מעורר גיחוך. זה נורא. ואיום. המחלה שלי הייתה גיהנום. לא פחות. סבל נוראי מתמשך.

הפרסומת של טורנדו, יצרנית המזגנים פוגעת בפגועי נפש רבים השייכים לאוכלוסיית הנכים הגדולה בישראל והיא עושה זאת באמצעות הדוגמנית המובילה בישראל.

התלונות כבר פורסמו ב-ynet ובתוכנית הרדיו של נתן זהבי, וקמה צעקה גדולה ברשתות החברתיות. זה לא מזיז להם. הם שמחים שזה מעורר כזה אנטגוניזם, הרי זה מה שהופך פרסומת לטובה, שתהיה שלילית ושידברו עליה. הקולות מגיעים לאוזניים ערלות.

להזכירם, בבחירות האחרונות עשה עלינו סיבוב ראש הממשלה נתניהו עם סירטון המדמה את בני גנץ לפגוע נפש. כאילו מדובר בקללה. עבודה של שנים להורדת הסטיגמה שיש למתמודדים עם מחלות נפשיות נמחקה באחת. הארץ שגעשה ליום אחד. הסיסמא של ״אנוש״ היא: ״בריאות הנפש זה הסיפור של כולנו״. כנראה שלא.

זה לא מזיז להם. הם שמחים שזה מעורר כזה אנטגוניזם, הרי זה מה שהופך פרסומת לטובה, שתהיה שלילית ושידברו עליה. הקולות מגיעים לאוזניים ערלות

זה לא נגמר רק ברותם סלע, משרד הפרסום וחברת המזגנים. נעשו פניות אישיות אל גורמים רבים בערוץ 12 וערוץ 13 שלא נענו כלל. אני אישית פניתי אל כל אותם גורמים המשפיעים בערוצי התקשורת ולא זכיתי למידה של רחמים, אמפתיה, אוזן קשבת. ולא, לא פניתי לאנשי השיווק של הערוצים. פניתי אל העורכים, התחקירנים והמפיקים.

צריך להיות תמים כדי לעשות זאת אבל עשיתי. רק כדי להיות בטוח שאולי יש צדיק בסדום. לצערי לא מצאתי כזה. זה ברור שהערוצים המסחריים לא יוותרו על מפרסם כמו טורנדו בשלהי הקיץ הישראלי. אבל בדרך כולם דורכים על פגועי הנפש. זה מאוד נוח. גם ככה אף אחד לא מדבר עליהם.

אני מאשים את רותם סלע, טורנדו, ערוץ 12 וערוץ 13 בהפקרות. אבל יותר מכך אני מאשים את משרד הבריאות בהפקרתם של החולים המתמודדים עם מחלות נפש.

היום זה אני, מחר זה אתה. אתה לא ידע מתי זה יתפרץ.

אפי אליסי, בן 53, בזוגיות עם יריב מזה 26 שנים, מגדל את רואי בן ה-20 ואת יאן בת ה-13. מייסד ועורך אחראי של מגזין אופנה Fashion Israel, מרצה על בריאות הנפש מטעם ״אנוש״, ״נגישות ישראל״ ובאופן פרטי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 377 מילים

תגובות אחרונות

עודכן לפני 20 דקות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

מר ביטחון עצמי

האם בנימין נתניהו הוא באמת "מר ביטחון"? מספר ההרוגים, הפצועים ושיגורי הטילים ירד קלות בשנות שלטונו ● אבל מומחים לענייני ביטחון לא חוסכים ממנו ביקורת, גם מימין וגם משמאל ● פרשנות

בנימין נתניהו (צילום: Kobi Gideon / GPO)
Kobi Gideon / GPO

האם בנימין נתניהו הוא באמת "מר ביטחון"? מספר ההרוגים, הפצועים ושיגורי הטילים ירד קלות בשנות שלטונו ● אבל מומחים לענייני ביטחון לא חוסכים ממנו ביקורת, גם מימין וגם משמאל ● פרשנות

עוד 1,702 מילים
איילת שקד (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
יונתן סינדל/פלאש90

פרשנות איילת שקד, ללא מסכות

איילת שקד הכחישה את הדיווחים לפיהם ניסתה לרקום עם נתניהו דיל חסינות (שלו) תמורת משילות (שלה) ● אלא שהסיפור דווקא תואם את האמביציה של שקד - ואת קלות הדעת שהיא מפגינה ביחס לשחיתות שלטונית ● או כמו שהיא עצמה אמרה: צריך "לתת לבן אדם להיות ראש ממשלה, ולא להציק לו בעבירות שהן לא מאוד משמעותיות"

עוד 743 מילים ו-1 תגובות

פרשת חלה

האוקראינים לא מכירים את שרה נתניהו כמו שאנחנו מכירים ● הם לא מבינים את הנסיבות, ויש נסיבות ● בירנית גורן ניתחה את תקרית החלה של שרה נתניהו, פריים אחרי פריים, פירור אחרי פירור ● פרשנות

בנימין ושרה נתניהו מגיעים לקייב

האוקראינים לא מכירים את שרה נתניהו כמו שאנחנו מכירים ● הם לא מבינים את הנסיבות, ויש נסיבות ● בירנית גורן ניתחה את תקרית החלה של שרה נתניהו, פריים אחרי פריים, פירור אחרי פירור ● פרשנות

עוד 650 מילים ו-4 תגובות

ים של סכנות

תא"ל במיל' שאול חורב, לשעבר יו"ר הוועדה לאנרגיה אטומית, מזהיר מאיום איראני ימי: "גם אנחנו חשופים שם לפגיעה, הם יכולים להציב עלינו איום ישיר" ● חורב מטיל ספק בכוחם של נתניהו וטראמפ ("מדינה שרוצה פצצה תשיג אותה"), ומותח ביקורת על כ"ץ, שהתגאה כי ישראל "הורגת איראנים" ● ראיון

אש ועשן מיתמרים ממכלית שהותקפה במפרץ עומאן, ליד מצר הורמוז, 13 ביוני 2019 (צילום: ISNA/AFP)
ISNA/AFP

תא"ל במיל' שאול חורב, לשעבר יו"ר הוועדה לאנרגיה אטומית, מזהיר מאיום איראני ימי: "גם אנחנו חשופים שם לפגיעה, הם יכולים להציב עלינו איום ישיר" ● חורב מטיל ספק בכוחם של נתניהו וטראמפ ("מדינה שרוצה פצצה תשיג אותה"), ומותח ביקורת על כ"ץ, שהתגאה כי ישראל "הורגת איראנים" ● ראיון

עוד 2,000 מילים
חשש מגל אלימות כלפי להט"בים ברשות הפלסטינית

הרשות הפלסטינית מקצינה את המאבק בלהט"ב

המשטרה הפלסטינית איימה לעצור חברים בארגון גאה וקראה לציבור לדווח עליהם ● ראש הנציבות לזכויות אדם בגדה: "רבים הבינו את ההצהרה הזאת כקריאה לשפיכות דמים, וללקיחת החוק לידיים במעשי רצח מאורגנים"

קטע מגדר ההפרדה ברמאללה, שבו נצבעו שישה לוחות בטון בצבעי הקשת על ידי האמן הפלסטיני חאלד ג'ראר, יוני 2015 (צילום: חאלד ג'ראר, באמצעות AP)
חאלד ג'ראר, באמצעות AP
קטע מגדר ההפרדה ברמאללה, שבו נצבעו שישה לוחות בטון בצבעי הקשת על ידי האמן הפלסטיני חאלד ג'ראר, יוני 2015

הרשות הפלסטינית הודיעה כי היא אוסרת על ארגון פלסטיני למען זכויות להט"בים לארגן פעילויות כלשהן בגדה המערבית, ואיימה לעצור את חבריו בטענה שפעילותם מנוגדת ל"ערכי החברה הפלסטינית".

בשבת האחרונה שחרר דובר המשטרה הפלסטינית, לואיי ארזייקאת, הצהרה שלפיה פעילותו של ארגון אל-קאוס "פוגעת ומפרה את העקרונות והערכים הגבוהים ביותר של החברה הפלסטינית".

ארזייקאת גם האשים כי "גורמים חשודים" מנסים "לזרוע סכסוך ולערער את השלום הביתי בחברה הפלסטינית", וטען שהמשטרה תרדוף את פעילי אל-קאוס ותמסור אותם לרשויות במקרה שתלכוד אותם.

הוא גם קרא לאזרחים הפלסטינים לדווח על כל פעילות של אל-קאוס, והבטיח שהמודיעים יישארו אנונימיים.

אל-קאוס הוא ארגון לא ממשלתי שהוקם ב-2001 במטרה לתמוך בערבים ישראלים ופלסטינים הומוסקסואלים, לסביות, בי-סקסואלים וטרנסג'נדרים.

על פי אתר האינטרנט של הארגון, הוא מחזיק משרדים במזרח ירושלים ובחיפה. כוחות הביטחון הפלסטיניים אינם מורשים להיכנס לאזורים הללו, על פי ההסכמים בין ישראל לאש"ף.

הכל התחיל בפוסט

הצהרת המשטרה באה בעקבות פוסט שפרסם אל-קאוס בעמוד הפייסבוק שלו, ולפיו ב-4 באוגוסט הוא ארגן מפגש בשכם, בצפון הגדה המערבית, כדי לדון בפלורליזם המגדרי בעיר.

הארגון גם הודיע שהוא מתכנן לקיים "מחנה קווירי" ב-30 וב-31 באוגוסט, במיקום שיפורסם במועד מאוחר יותר.

על פי הפרסום, המחנה "יספק מקום מפגש לצעירים הומוסקסואלים, לסביות, בי-סקסואלים וטרנסג'נדרים מפלסטין, שבו הם יוכלו להתוודע למושגים הבסיסיים של פלורליזם מגדרי ולחקור את הצדדים השונים של המיניות שלנו".

לדברי הארגון, הוא "מהווה חזית של שינוי חברתי ותרבותי נמרץ בחברה הפלסטינית, בונה קהילות להט"ביות ומקדם רעיונות חדשים על תפקיד השונות המגדרית והמינית בפעילות פוליטית, במוסדות אזרחיים, בתקשורת ובחיי היומיום".

למרות שהרשות הפלסטינית אינה אוסרת בחוק על פעילות הומוסקסואלית, קהילת הלהט"בים הפלסטינית חיה בעיקרה במחתרת בשל דיכוי משפחתי, דתי וממשלתי, כך אמר לנו מקור המקורב לנושא, שהסכים לדבר בעילום שם.

אתמול בערב גינה אל-קאוס את הצהרת המשטרה כ"אומללה מאוד", ודחק ברשויות להתוודע אל עבודתו.

ארזייקאת גם האשים כי "גורמים חשודים" מנסים "לזרוע סכסוך ולערער את השלום הביתי בחברה הפלסטינית", וטען שהמשטרה תרדוף את פעילי אל-קאוס ותמסור אותם לרשויות במקרה שתלכוד אותם

הארגון ציין כי המשטרה שחררה את הצהרתה שעות ספורות לאחר "מתקפה חסרת תקדים של עשרות אנשים על דפי המדיה החברתית של אל-קאוס, לרבות איומים באלימות".

אתמול הצלחנו לאתר רק כמה פוסטים מאיימים בדפי המדיה החברתית של אל-קאוס. אבל לית' א-טמיזי, לשעבר עיתונאי ברשת החדשות אל-קודס, כתב בעמוד הפייסבוק שלו שהוא ספר 643 תגובות שנכתבו ביום ראשון בערב, בפרק זמן של שלוש שעות, על ידי פלסטינים נגד הקהילה הלהט"בית.

חנין מאיקי, מנכ"לית אל-קואס, אמרה לאתר החדשות אולטרא-פלסטין שלמרות הצהרת המשטרה, הארגון "ימשיך בפעילותו בחלקים שונים של פלסטין, כשהוא מביא בחשבון את האווירה הטעונה עקב ההשתלחויות במדיה וההסתה המשטרתית, כדי שלא נעמיד אף אחד מהפעילים או מהחברים שלנו בסכנה".

גינוי חריף

אחמד חרב, ראש הנציבות העצמאית לזכויות אדם, גינה בחריפות את דברי המשטרה וטען שהיא למעשה קוראת לאזרחים לקחת את החוק לידיים.

"הצהרת המשטרה הפלסטינית לגבי האיסור על מפגשים של 'גייז' ופעילים של אל-קאוס, האיום לרדוף אותם והקריאה לאזרחים לדווח בחשאי על 'חשודים' היא חמורה מאוד", כתב חרב בעמוד הפייסבוק שלו.

"היא מגיעה לרמה של קריאה ל'אלימות קהילתית והסתה לפשע'. רבים הבינו את ההצהרה הזאת כקריאה לשפיכות דמים וללקיחת החוק לידיים במעשי רצח מאורגנים. לא כך מטפלים בעניינים. לא כך מגנה המשטרה על אזרחיה", הוסיף.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 482 מילים
זאב אלקין (צילום: Hadas Parush/Flash90)
Hadas Parush/Flash90
הפקרות בחופים ובים המלח:

מי מפריע לפוליטיקאים למשול?

השרים מקטרים על היעדר משילות ועל שומרי הסף שמפריעים להם לעבוד? שני מקרים בשבוע האחרון מוכיחים שבמקרים רבים זה דווקא הפוך ● השר להגנת הסביבה מפיק תשדירים נגד פלסטיק במקום לחוקק, ורשות המים תפקח על מפעלי ים המלח רק כי בית המשפט הכריח אותה

שרים ומקבלי החלטות נוספים במדינת ישראל נוהגים בשנים האחרונות לתרץ מחדלים בעזרת מילת הקסם: משילות.

לטענתם הם מאוד רוצים למשול, אבל שורת גורמים עוינים מונעת מהם לממש את מדיניותם: שומרי הסף, בתי המשפט, הפקידים, ולעתים ארגוני החברה האזרחית, שבתחום איכות הסביבה מוכרים גם בשם הכללי והמאיים "הירוקים".

אז הנה שתי דוגמאות שמגחיכות את הטענה הזו, ומוכיחות שלפעמים המציאות דווקא הפוכה: מתחננים בפני הממשלה שתמשול – אבל היא פשוט מסרבת.

בימים אלה אפשר לשמוע את התשדיר של המשרד להגנת הסביבה, עם גבי עמרני בתפקיד המציל ששומר על הים מפני ערימות הפלסטיק החד פעמי שעם ישראל מביא לחוף. התשדיר משעשע, אולי אפילו אפקטיבי. בסיומו קורא המשרד להגנת הסביבה לציבור, ממש מפציר בו, 'לא מביאים חד פעמי לים'. בקשה בהחלט ראויה.

אבל רגע, למה המשרד להגנת הסביבה צריך לפנות ללב שלנו אם הוא יכול פשוט לחוקק? למה השר להגנת הסביבה, זאב אלקין, בוחר להתחנן בפני הישראלים לא לזהם את החופים והים בפלסטיק, במקום למשול ולאסור עליהם לעשות את זה?

באיחוד האירופי תיכנס לתוקף בשנים הקרובות שורת חוקים אגרסיביים לאיסור השימוש בפלסטיק חד פעמי, וגם עיריות בישראל כמו אילת והרצליה, מעבירות חוקי עזר שיאסרו להכניס פלסטיק לחופים. אז מה מונע מהשר להגנת הסביבה לעשות משהו בנושא חוץ מתשדיר? בתי המשפט? מבקר המדינה? אולי הירוקים?

מדובר באותו שר שמסרב להחיל את חוק הפיקדון על הבקבוקים המשפחתיים, ובינתיים גם לא מרחיב את חוק השקיות מעבר לרשתות המזון.

לכאורה, יש לכל זה תירוץ מצוין – שנת בחירות, קיפאון, ידה ידה ידה. רק שהקמפיין נגד הפלסטיק בחופים התחיל כבר בקיץ שעבר, חודשים רבים לפני שנקבע שהולכים לבחירות, ובכל זאת דבר לא נעשה בנושא.

במקום למשול, אלקין מעדיף להפיק תשדירים ולבקש מאיתנו לקחת אחריות.

פלסטיק ואשפה על חוף הים (צילום: AP Photo/Thanassis Stavrakis)
פלסטיק ואשפה על חוף הים ביוון (צילום: AP Photo/Thanassis Stavrakis)

אלקין לא לבד

והוא לא לבד: השבוע קיבל בית המשפט המחוזי בחיפה את עתירת "אדם טבע ודין" נגד רשות המים. מדובר בפסק דין משמעותי מאוד, בכל הנוגע למפגש הרגיש שבין סביבה, ממשלה ותעשייה-הון.

אם לתמצת דיון מורכב, אדם טבע ודין דורשת כבר שנים שהמדינה, כלומר רשות המים, תפקח ותגביל את כמויות המים שבהן משתמשים מפעלי ים המלח לצורך הפקת אשלג מהים ההולך ונעלם.

המפעלים בים המלח, כידוע, מזרימים מים דרך תעלה מחלקו הצפוני של ים המלח לחלקו הדרומי, שם ממוקמות בריכות האידוי.

חלקה היחסי של כי"ל בירידת המפלס של הים שנוי במחלוקת – הגרסאות נעות בין 10% ל-30% – אבל בכל מקרה מדובר בפעילות בעלת השלכות מרחיקות לכת: ירידת המפלס מאיצה את היווצרות הבולענים, פוגעת בתשתיות, בתיירות ובפרנסה של היישובים השוכנים בסמוך לחופי ים המלח.

מפעלי ים המלח (צילום: Lior Mizrahi/Flash90)
מפעלי ים המלח (צילום: Lior Mizrahi/Flash90)

לאור זאת, באדם טבע ודין טוענים שעל פי חוק המים, השימוש במשאב הטבע הזה צריך להיות מוגדר ברישיון מסודר עם מכסות ברורות ומפוקחות.

אב בית הדין המחוזי בחיפה, השופט רון סוקול, קיבל כאמור את עמדת העמותה. הוא קבע כי במשך שנים רשות המים לא התעניינה בנעשה בים המלח והקציב לה 6 חודשים לקבוע את תנאי הרישיון, שבמסגרתו כי"ל תשתמש במי הים.

אז הנה סיכום האבסורד: ה"ירוקים" מפצירים בזרוע של הממשלה (רשות המים כפופה לשר יובל שטייניץ) למשול ולנהל משאב טבע נדיר, הממשלה מגמגמת ומושכת זמן, עד שבא בית המשפט ומורה לה לעשות זאת.

כדאי לזכור את זה בפעם הבאה שתשמעו שר מקטר על כל הנודניקים שמפריעים לו למשול ולממש את מדיניותו.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 484 מילים

"בלי החלה לא הייתם יודעים על הביקור שלנו באוקראינה"

בליכוד "חגגו" על פרשת החפרפרת במטה של כחול לבן, אבל הרשת התעניינה יותר בעלילות שרה נתניהו באוקראינה ● "הארץ" האשים את איילת שקד שהציעה לנתניהו להתערב לטובתו בפרשיותיו תמורת שיבוץ בליכוד● האופוזיציה ביקשה מבג"צ לפסול את "עוצמה יהודית" ● אורלי לוי הבטיחה להצטרף לממשלה שתאמץ את תוכניתה הכלכלית ● עודה הירהר בקול על גוש חוסם עם גנץ ● נתניהו הבטיח לעזור לתושבי עזה להגר, אבל לא ברור לאן

sarah1
עוד 30 עדכונים
איור (צילום: istockphoto)
istockphoto

מצוקת הדיור בעלי הבתים מתעשרים והשוכרים מתרוששים

השתוללות מחירי הנדל"ן הפכה את בעלי הדירות למיליונרים - והחריפה את מצב השוכרים ● הארגונים החברתיים מציעים שני פתרונות להקטנת הפערים: מעורבות ממשלתית חזקה בשוק הנדל"ן, ומיסוי על ירושות ● חלק מהפוליטיקאים מקדמים את הבנייה הציבורית, אבל אין דבר שיותר מפחיד אותם מלהטיל מס חדש על בוחריהם העשירים ● פרשנות

עוד 1,449 מילים ו-2 תגובות
יאיר לפיד ואביגדור ליברמן ב-2016 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מרים אלסטר/פלאש90
המהלך שאמור היה לזעזע את כל מערכת הבחירות

בלעדי יש עתיד תכננו לפרוש מכחול-לבן ולחבור אל ליברמן

ימים ספורים לפני סגירת הרשימות, בחודש שעבר, רקמו בכירים ביש עתיד מהלך פוליטי דרמטי: פרישה מכחול-לבן וחבירה אל אביגדור ליברמן וישראל ביתנו, תחת דגל הרשימה החילונית ● מוביל המהלך היה הלל קוברינסקי, האיש המקורב ביותר ליאיר לפיד ● לפיד עצמו הוא שבלם את המהלך, והוא אומר היום לזמן ישראל: "בחיים לא הייתי שובר הסכם, בטח לא עם גנץ"

פרסום ראשון: בכירים ביש עתיד רקמו מהלך דרמטי בחודש שעבר, לפרוש מרשימת כחול-לבן ולרוץ במשותף עם אביגדור ליברמן וישראל ביתנו תחת הדגל של הרשימה החילונית.

לפי הסקרים שהזמינו הבכירים ביש עתיד, רשימה משותפת של יש עתיד וישראל ביתנו היתה עשויה לזכות בקלפי ב-26-27 מנדטים – יותר מאשר כל מפלגה לחוד. ליברמן, טוענים אותם מקורות, היה בסוד העניין ולא דחה את הרעיון על הסף.

המהלך, שנרקם ימים ספורים לפני תאריך הגשת הרשימות לוועדת הבחירות המרכזית, ב-31 ביולי, אמור היה לזעזע את כל מערכת הבחירות ויכול היה לשנות את מפת המפלגות בישראל.

אלא שהתוכנית טורפדה על ידי יאיר לפיד עצמו, שאמר לחבריו במפלגה: "אני חתמתי על הסכם עם בני גנץ ועם בוגי יעלון ואני לא יכול להפר אותו. זה גם ייראה מאד רע בעיני הציבור".

יאיר לפיד: "אני חתמתי על הסכם עם בני גנץ ועם בוגי יעלון ואני לא יכול להפר אותו. זה גם ייראה מאד רע בעיני הציבור"

מקורות המקורבים לראשי יש עתיד סיפרו לזמן ישראל כי את המהלך כולו בישל הלל קוברינסקי, האיש המקורב ביותר ליאיר לפיד.

הלל קוברינסקי (צילום: Drivenets)
הלל קוברינסקי (צילום: Drivenets)

קוברינסקי, תא"ל במילואים ויזם הייטק, הוא האיש שהביא את לפיד לפוליטיקה בתחילת 2012 והוא זה שעומד מאחורי ההישג הגדול של יש עתיד בבחירות 2013, אז זכתה מפלגתו של לפיד ב-19 מנדטים. קוברינסקי שימש במשך השנים ראש המטה של יש עתיד ויועצו של לפיד כאשר כיהן כשר האוצר, והוא עדיין המוציא והמביא ביש עתיד.

המהלך של קוברינסקי נולד וצבר תאוצה על רקע הקרע בין השותפים בתוך כחול-לבן, אשר לפי  המקורבים הינו עמוק ורציני הרבה יותר ממה שנראה בעין ובשטח. החשדות בין הגורמים השונים עצומים, למרות חיבוקי האחווה על הבמות, ההצהרות בגבול עם עזה והארוחות המשותפות בכל פעם בבית אחר. גם פרשיות ח"כ עומר ינקלביץ, ההדלפות והחפרפרות השונות לא מוסיפות לאמון בין הצדדים.

לפי המקורבים, לפיד ואנשיו יודעים שאין להם סיכוי להקים ממשלה אחרי הבחירות עם הקואליציה במרכז ובשמאל, שנשענת על המפלגות הערביות. הם גם מניחים שבני גנץ יפצל את כחול-לבן וירוץ עם נתניהו אחרי הבחירות. המהלך נועד לטרוף את הקלפים ולהפוך את הפירמידה.

"גנץ לא הולך לשום אופוזיציה", אומר מקור ביש עתיד. "זה ברור לכולם. הוד בצר (ראש המטה של בני גנץ, ש"י) מדבר כמעט בגלוי על האפשרות הזו. אתה שומע איך גנץ מתבטא כלפי נתניהו. אין לו שום חשבונות קודמים אתו. להיפך, נתניהו מינה אותו לתפקיד הרמטכ"ל ונתן לו את השנה הרביעית, והוא יהיה אצלו שר הביטחון".

"התנאי של גנץ יהיה שהוא לא יתמוך בשום חוקי חסינות. זה יהיה מבחינתו מרחיק לכת. חוץ מזה לא תהיה לו שום בעיה", מסכם מקור נוסף בשיחה עם זמן ישראל.

בינתיים, אנשיהם של גנץ ומשה (בוגי) יעלון בכחול-לבן ממשיכים לטעון כי לפיד הורס להם את כל הסיכויים, בגלל ההתעקשות שלו על הסכם הרוטציה לראשות הממשלה, שחתם עם גנץ.

לפני שבועיים דיווחנו כאן על הבכירים שטוענים כי "לפיד עומד בינינו ובין הניצחון בבחירות". אתמול טענו גורמים בכחול-לבן שאיתם שוחחנו כי לפי הסקרים שיש בידיהם, כחול-לבן תקבל עוד שישה מנדטים אם לפיד יוותר על הרוטציה, וכי הלחצים על לפיד ממשיכים ויימשכו עד יום הבחירות עצמו.

יאיר לפיד מסר בתגובה לזמן ישראל: "היו אלף איש שדיברו והעלו אלף רעיונות, יש בלי סוף שמועות, אבל אני בחיים לא הייתי שובר מילה או הסכם, בטח לא עם בני גנץ שאני מאמין לו וחבר שלו".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 499 מילים

עכשיו זה רשמי: המתנחלים מקבלים הכי הרבה כסף

הפריבילגים החדשים דוח מרכז אדווה: ההשקעה הממשלתית לנפש בהתנחלויות מגיעה ל-8,548 שקל לתושב, בתקציבי חינוך, רווחה, תרבות ובריאות ● ב-15 הערים העשירות בישראל הסבסוד נמוך יותר ומסתכם ב-8,291 שקל ● בתחתית הרשימה נמצאים היישובים הערביים, ההתנחלויות החרדיות ועיירות הפיתוח ● הנתונים נאספו במשך 20 שנה

ההתנחלות יקיר בשומרון (צילום: פלאש 90)
פלאש 90
ההתנחלות יקיר בשומרון

מי שגר בהתנחלויות בשני העשורים שהסתיימו ב-2017, נהנה מהסבסוד הממשלתי הגבוה ביותר לתקציבי חינוך, רווחה, תרבות ובריאות. הכוונה להתנחלויות האידאולוגיות, שמזוהות עם הימין ושאינן חרדיות. כך עולה מדוח מרכז אדוה, שבדק את נתוני האי שוויון בהשקעה הממשלתית ברחבי המדינה.

האוכלוסייה בהתנחלויות אלה הכפילה את עצמה בשני העשורים שנבדקו, אך הן שמרו על המקום הראשון בהשקעה הממשלתית לנפש – 8,548 שקל לכל תושב.

את המקום השני בדירוג ההשקעה הממשלתית תופסות הערים העשירות בישראל, המכונות גם "פורום ה-15", שכל תושב בהן מקבל 8,291 שקל. הכוונה לערים עצמאיות שלא מקבלות מענקי איזון ופיתוח, וחברות בהן בין היתר, ת"א, חיפה, באר שבע, אשדוד, חדרה, חולון, רעננה, כפר סבא ועוד. שיעור הגידול באוכלוסייה של ערים אלה גדל בשני העשורים שנבדקו ב-31%.

"על פני 20 השנים האחרונות אמנם חלו תזוזות במימון הממשלתי של הרשויות , אולם לכל אורך התקופה התקציבים הגבוהים ביותר הופנו להתנחלויות הלא-חרדיות"

אחר כך מדורגות עיירות הפיתוח, עם 7,496 שקל, ובמרחק רב מאחור ממוקמים היישובים הערבים, שמקבלים תקציב של 5,888 שקל לנפש בלבד.

למרות הדירוג הנמוך של הרשויות הערביות, הייתה תקופה אחת שבה הן נהנו מהשקעה נדיבה יחסית. בין 1997 ל-2007, יושמה תכנית חומש לקידום חינוך ערבי, כך שבסך הכל ההשקעה ברשויות שם עלתה ב-45% בעשורים שנבדקו.

ההתנחלויות החרדיות מדורגות בתחתית הרשימה, וההשקעה בהן אף ירדה בחישוב לנפש, אלא שייתכן כי השינוי נובע מהצמיחה המואצת במספר התושבים שם: מ-21 אלף תושבים ב-1997 ל-128 אלף תושבים ב-2017.

הכוונה להתנחלויות עמנואל, בית"ר עלית ומודיעין עלית, שממוקמות קרוב יחסית לקו הירוק ולא צפויות להוות מכשול בפני הסדר מדיני, אם וכאשר יתהווה כזה.

הדוח שמציג את המימון הממשלתי לרשויות מקומיות, מבחין, כאמור, בין ארבע קבוצות יישובים, ובין היתר מנתח את ההשתתפות הממשלתית למימון שירותי חינוך ורווחה, וכן את מענקי האיזון לרשויות עם הכנסות נמוכות במיוחד.

"ב-20 השנים האחרונות חלו תזוזות במימון הממשלתי של הרשויות המקומיות, אולם לכל אורך התקופה התקציבים הגבוהים ביותר הופנו להתנחלויות הלא-חרדיות״, אומר ד"ר שלמה סבירסקי, המנהל האקדמי של אדוה.

מבט על ההתנחלות עפרה (צילום: Lior Mizrahi/Flash90)
מבט על ההתנחלות עפרה (צילום: Lior Mizrahi/Flash90)

"גובה ההשתתפות הממשלתית ברשויות גוזר בסופו של דבר את איכות השירותים הניתנים לתושבים. התקציבים העודפים המופנים להתנחלויות הלא-חרדיות משקפים העדפה ממשלתית ברורה והשפעת לובי חזק של חברי כנסת".

הממשלה הגדילה את השקעתה בעיירות הפיתוח רק ב-31%, וזהו שיעור הצמיחה הנמוך ביותר בארץ. עיירות אלה נשענות באופן מסורתי על תעשיות מעוטות טכנולוגיה

עוד מציין הדוח, כי ההתנחלויות הלא חרדיות מקבלות יותר תקציבים מאשר חלק מהיישובים המבוססים ב"פורום ה-15". בסך הכל צמחה ההשתתפות הממשלתית ביישובי הארץ בכ-160% לכ-21 מיליארד שקל בסוף התקופה שנבדקה.

עם זאת, בעיירות הפיתוח גדלה השקעת הממשלה רק ב-31% במהלך העשורים שנבדקו, וזהו שיעור הצמיחה הנמוך ביותר בהשוואה לשאר חלקי הארץ.

עיירות אלה ממוקמות בדרך כלל רחוק מהמרכז ונשענות על תעשיות מעוטות טכנולוגיה. עיירות הפיתוח קלטו עד היום כ-850 אלף עולים מברה"מ לשעבר, הן מדורגות באשכולות חברתיים נמוכים וסובלות מיציבות פיננסית נמוכה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 425 מילים
סגירה