אישיות
דוד בן גוריון

חשיפה בחזרה למו"מ הקואליציוני הראשון

בין מרץ 1949 לספטמבר 1951 הקים דוד בן גוריון 3 ממשלות שונות ● "תיק הרכבת הממשלות" הראשון, שאותר לאחרונה בקטלוג ארכיון המדינה, מעניק הצצה מרתקת לתביעות הסקטוריאליות של הסיעות בראשית ימי המדינה

עוד 1,570 מילים

המילה ״דמוקרטיה״ הושמטה מהנוסח הסופי של מגילת העצמאות ולא מופיעה בה ● למעשה, רק ב-1985 הוגדרה ישראל לראשונה בספר החוקים כ״מדינה יהודית ודמוקרטית״ ● זה לא מובן מאליו שישראל היא דמוקרטיה ● וזה לא מובן מאליו שתישאר דמוקרטית ● זו הבחירה שאנחנו צריכים לעשות היום בקלפי

מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות.

מגילת העצמאות, ה' באייר תש"ח

בהעדר חוקה רשמית, נהוג להתייחס אל מגילת העצמאות כאל התשתית הערכית שעל בסיסה הוקמה ומתקיימת מדינת ישראל. אלא שבמגילת העצמאות, המילה דמוקרטיה לא מופיעה ולו פעם אחת.

העיתונאי והחוקר דוב אלבוים מצא ש״דמוקרטיה״ דווקא נכללה בטיוטות הראשונות של המגילה – על הנוסח עמלו מספר רב מראשי היישוב, במשך שלושה שבועות – אבל משה שרת היה מי שהשמיט אותה, כשהגיע תורו לערוך את הנוסח.

מאידך, העיתונאי יונתן שם אור מאמין כי היה זה דוד בן-גוריון שהחליט להשמיט את ההבטחה למדינה דמוקרטית, מתוך זהירות שמא המלחמה הקרבה מול צבאות ערב תשאיר את היישוב היהודי בארץ ישראל במיעוט בקרב רוב ערבי מכריע. מי רוצה להבטיח דמוקרטיה במצב כזה.

כך או אחרת, זו עובדה: מגילת העצמאות היא טקסט פרוגרסיבי, ליברלי, ובעיני חלקים בעם, ההבטחה לקיים ״שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין״ אף נתפשת כשמאלנית במושגים של ימינו. אבל היא לא מבטיחה לנו דמוקרטיה.

למעשה, הפעם הראשונה שמדינת ישראל הגדירה עצמה רשמית בספר החוקים כ״דמוקרטית״ הייתה ב-1985, בתיקון לחוק יסוד: הכנסת – וזאת אחרי שמאיר כהנא ממפלגת כך הצליח לעבור את אחוז החסימה ונבחר לכנסת ה-11. כחלק ממצע המפלגה, כהנא ביקש לבטל את אופיה הדמוקרטי של ישראל ולקבוע למדינה משטר המבוסס על ההלכה היהודית.

בעקבות זאת, ברוב של 62 קולות, עבר במליאת הכנסת תיקון לחוק יסוד: הכנסת הקובע כי רשימה הקוראת ל״שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית״ לא תוכל לרוץ בבחירות לכנסת – וכך הוכנסה, לראשונה, הדמוקרטיה לספר החוקים.

אותו חוק יסוד: הכנסת קובע, אגב, כי "הכנסת תיבחר בבחירות כלליות, ארציות, ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות, לפי חוק הבחירות לכנסת; אין לשנות סעיף זה, אלא ברוב של חברי הכנסת״. ברוב. לא יותר. 61 חברי כנסת יכולים לבטל את הסעיף הזה. 61 חברי כנסת יכולים להחליט כי בישראל לא יהיו יותר בחירות. רוב של 61 חברי כנסת יכול לקבוע שישראל איננה דמוקרטיה.

חוק יסוד: הכנסת קובע כי "הכנסת תיבחר בבחירות כלליות, ארציות, ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות…אין לשנות סעיף זה, אלא ברוב של חברי הכנסת״. ברוב. לא יותר. 61 חברי כנסת יכולים לבטל את הסעיף הזה

כל בחירות בישראל מרגישות חשובות, קריטיות ממש. עבור מדינה צעירה שעדיין לא בטוחה בחוסנה, שרואה בכל שינוי בסטטוס קוו איום ממשי על קיומה, שנמצאת בקונפליקט תמידי מבית ובגבולות, תחושת החרום הזו בכל מערכת בחירות היא מובנת, אולי אפילו מוצדקת. ועדיין: ישראל התגברה על משברים מנהיגותיים ופוליטיים בלתי רגילים, ולא דין הבחירות ב-1973 כדין הבחירות ב-2003, ואי אפשר להשוות בין מצבה של ישראל ב-1969 לזה של 2019.

ישראל יכולה לשרוד קדנציה של ממשלה קיפאונית, של ראש ממשלה תחת חקירות, של שר אוצר כושל, של נשיא אנס. היא כבר שרדה את כל אלה.

ישראל, כמו שאנחנו מכירים אותה, לא תשרוד דבר אחד: ממשלה שתחליט שישראל איננה דמוקרטיה.

זה לא יקרה ביום אחד – ולמעשה, זה מתרחש בהדרגה מזה מספר שנים. כרסום ביסודות שיטת הממשל הדמוקרטי, שאמורה להבטיח הפרדת רשויות, מערכת פעילה של איזונים ובלמים, ושומרי סף חזקים אשר יגנו על שלטון החוק מפני תאוות הכוח הבלתי נמנעת שמגיעה עם מנעמי השלטון.

אז, כן, גם הפעם – ואולי יותר מתמיד – הבחירות בישראל הן קריטיות. הן אולי ההזדמנות האחרונה של כל 5.8 מיליון בעלי זכות בחירה לקבוע האם ישראל היא מדינה דמוקרטית או שהיא ממשיכה להתקדם לעבר אוטוקרטיה, ואולי בהמשך אף לתאוקרטיה.

מייסדי המדינה לא הבטיחו לנו דמוקרטיה, אבל הורינו ובני דורנו וילדינו הפכו אותה לכזו. המדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון, התגאינו לומר.

זה לא מובן מאליו. זו לא גזירת גורל. הבחירה להיות מדינה דמוקרטית היא בחירה יומיומית, של העם, של הרוב והמיעוט. של כל מי שרוצה לראות את המולדת חסונה, קיומיות, בעלת תוחלת.

דמוקרטיה היא בחירה.

היום ניתנה לנו הזכות לבחור בה שוב. אז אל תפקירו אותה: לכו להצביע.

עוד 631 מילים

פרשנות מה יותיר אחריו נתניהו? מנהיג מפלג למדינה מפולגת

"מה אתה אומר, אדוני ראש הממשלה?", אייל קיציס לחץ על נתניהו המצחקק ב-2013, "איך אתה חושב שאנשים יזכרו אותך?" ● שבירת שיא הכהונה של בן-גוריון היא הזדמנות נהדרת להשיב על השאלה הזו

ביום העצמאות 2013, זמן קצר לאחר שהבטיח את כהונתו השלישית כראש ממשלה, הגיע בנימין נתניהו להופעת אורח מפתיעה ב"ארץ נהדרת", במה שהיה בדיעבד הריאיון האחרון שלו למשך יותר משנה. בקטע משעשע בן 18 דקות, ראש הממשלה התחרה בדמות שלו בתכנית, בגילומו של מריאנו אידלמן.

לאחר שפתח עם הלצות על החולשות הנתפסות של ראש הממשלה, המגיש אייל קיציס פנה בחדות לאחת השאלות הכי כבדות משקל שפוליטיקאי יכול להישאל: הוא שאל את נתניהו על המקום שלו בדפי ההיסטוריה של מדינת ישראל.

"בוא נדבר על בן גוריון, האדם שבקרוב תעקוף אותו בתור ראש הממשלה בעל הכהונה הארוכה ביותר. אתה יודע, הוא נזכר בתור האדם שייסד את המדינה, בגין בתור האדם שעשה שלום עם מצרים", אמר קיציס בזמן שנתניהו נשען קדימה בכיסאו. "איך אתה חושב שאנשים יזכרו את ראשות הממשלה שלך?"

לפני שנתניהו הצליח לספק תשובה, אידלמן, בדמותו, התערב עם תשובה משלו.

"למה אתה מתכוון, איך יזכרו אותי? חבר'ה, השטוחים הופיעו בזמן שאני הייתי ראש ממשלה", הוא עקץ, בהתייחסות לבייגלה שהושק במהלך כהונתו של נתניהו.

"למה אתה מתכוון, איך יזכרו אותי? חבר'ה, השטוחים הופיעו בזמן שאני הייתי ראש ממשלה", עקץ מריאנו אידלמן, בהתייחסות לבייגלה שהושק במהלך כהונתו של נתניהו

"מה אתה אומר, אדוני ראש הממשלה?" קיציס לחץ על נתניהו המצחקק. "איך אתה חושב שאנשים יזכרו את ראשות הממשלה שלך?"

"בתור המגן על הביטחון של ישראל", נתניהו אמר בהחלטיות לאחר פאוזה דרמטית ומתוכננת.

מגן או איום?

כבנו של היסטוריון, נתניהו נוהג להתייחס לעצמו ולתפקידו במונחים היסטוריים.

הוא שוזר בנאומיו התייחסויות להיסטוריה היהודית, סיפורים על גבורה יהודית ואזהרות על האויבים המרושעים האורבים מסביב לכל פינה. המטרה המרכזית של מתקפותיו, איראן, משווה לרוב לאויבים תנ"כיים ואפילו לנאצים.

אך 6 שנים לאחר ההופעה ב"ארץ נהדרת", ולאחר שנכנס לספרי כמי שעקף את דוד בן גוריון כראש הממשלה עם הכהונה הארוכה ביותר, השאלה על מורשתו נותרה מפוצלת כמו שתי התשובות שניתנו על ידי שני הנתניהו-ים בתכנית.

עבור חלק הוא לא רק המגן של ישראל אלא המושיע והגואל, והאדם היחיד שיכול ככל הנראה למלא את התפקיד. עבור אחרים, ה"שטוחים" עשויים להיות הדבר הטוב ביותר שהם יכולים לציין באשר ל-4,876 הימים המצטברים שלו בתפקיד.

ועל רקע מה שהיה נראה כמו ניצחון בבחירות באפריל, שהפך לכישלון לאחר שלא הצליח ליצור קואליציה ובחר לעבור לבחירות חדשות במקום זאת, במקביל לאיום אפשרי של האשמות בשחיתות בשלושה סעיפים פליליים נגדו, חלק טוענים כי נתניהו מסכן מורשת חיובית בהידבקות לעמדת הכוח בכל מחיר.

אפילו כאשר הכהונה שלו הופכת להיות ארוכה יותר משל "אבי האומה", התהום בין שני הצדדים של הוויכוח רק הולכת ונפערת. לאחר כל השנים האלו, יש פחות קונצנזוס באשר לשאלה האם נתניהו טוב למדינה, כמעט בכל תחום בו הריאל-פוליטיקה הישראלית וההיבטים הגיאופוליטיים הבינלאומיים.

הוא ביצע דמוניזציה פופוליסטית של יריביו הפוליטיים ושל ערביי ישראל, בזבז הזדמנויות להגיע להסכם שלום עם הפלסטינים, ושם את השאיפות האישיות שלו מעל טובת ישראל

תומכי נתניהו את מה שהם רואים כניהול היעיל שלו של מדינה קטנה ולמודת קרבות באזור עוין, שורה של פריצות דרך דיפלומטיות והכלכלה הצומחת.

מבקריו הרבים אומרים שהוא ביצע דמוניזציה פופוליסטית של יריביו הפוליטיים ושל ערביי ישראל, בזבז הזדמנויות להגיע להסכם שלום עם הפלסטינים, ושם לעתים קרובות מידי את השאיפות האישיות שלו מעל טובתה של ישראל, ושכעת הוא עומד בפני כתיבה מחדש של חוקי הדמוקרטיה כדי לחלץ עצמו מתביעה.

נתניהו עצמו התלונן לעתים קרובות על התדמית הציבורית המפוצלת שלו, והאשים את מזימות של "כוחות השמאל" בהובלת חוסר שביעות הרצון המדוברת.

"אני אגיד לכם מה אני רואה בתקשורת", אמר נתניהו בהרמת כוסית מסורתית לכבוד חג הפסח בבית ראש הממשלה לפני שנתיים. "היא לא משקפת את מה שהציבור מרגיש. זו תעשייה של ייאוש. איפה שהם רואים אבטלה, אני רואה תעסוקה מלאה. איפה שהם רואים כלכלה בחורבות, אני רואה כלכלה משגשגת. איפה שהם רואים פקקים, אני רואה מחלפים, רכבות וגשרים. איפה שהם רואים מדינה מתפוררת הקרובה לקריסה, אני רואה את ישראל בתור כוח גלובלי עולה".

זה אולי הגורל הבלתי נמנע של כל המנהיגים המשרתים זמן רב: ככל שהם צוברים כוח לאחר שנים בפסגה, אי שביעות רצון גוברת בקרב קהלים גדולים מהציבור מונעת מהם את השגת הסטטוס האגדי שאין חולקים עליו.

באופן אירוני, הריאיון ב"ארץ נהדרת" שודר כשנתניהו היה בדרך לבריטניה להשתתף בהלוויית ראש ממשלת בריטניה לשעבר, מרגרט תאצ'ר.

בתור ראש הממשלה ששירתה הכי הרבה זמן בבריטניה במאה ה-20, תאצ'ר הצהירה לאחר הניצחון השלישי שלה בבחירות ב-1987 כי היא קיוותה "להמשיך עוד ועוד" כמנהיגת בריטניה. אבל היא איבדה את ההנהגה למפלגה השמרנית בסוף 1990, ולכן לא הצליחה להגיע לכהונה רביעית בתור ראש ממשלה.

אך תחת נתניהו, הן צבירת הכוח והן החלוקה של הסנטימנט בנוגע להנהגה שלו, מרגישים חדים במיוחד, ואינטנסיביים בימינו לעומת תקופות קודמות – אפילו בהינתן הניצחון הראשון של לנתניהו בבחירות, ב-1996, מספר חודשים לאחר מותו של ראש הממשלה יצחק רבין מידיו של מתנקש יהודי.

בנימין ושרה נתניהו בטקס ההלוויה של מרגרט תאצ'ר, 2013 (צילום: AP Photo/Christopher Furlong, Pool)
בנימין ושרה נתניהו בטקס ההלוויה של מרגרט תאצ'ר, 2013 (צילום: AP Photo/Christopher Furlong, Pool)

מרכז הסמכות

שלא כמו 1996, משרד ראש הממשלה מתמודד כעת עם בעיות משמעותיות של דיפלומטיה ומדיניות ביטחון, לרבות שיחות שלום עם הפלסטינים, הגרעין האיראני ומערכות היחסים עם ארצות הברית, בריטניה, צרפת וגרמניה.

נתניהו גם פועל בפתיחות, פחות או יותר, בתור המתכנן הכלכלי המוביל של ישראל, כאשר הוא נוקט בתפקיד מכריע, לדוגמה, במינוי נגיד בנק ישראל החדשה וקביעת יעדים מאקרו-כלכליים.

תחתיו נכללות גם שאלות מרכזיות של מדיניות פנים, כמו הרחבת חינוך חובה לגיל שלוש, תכניות יישוב מחדש של יישובי בדואים, ופיתוח כלכלי של אוכלוסיית הערבים, אשר היו תחת סמכותו התכנונית של ראש הממשלה.

מבחינה פוליטית, אולי בעקבות הפחד של יצירת גורם מאתגר פוטנציאלי במפלגה שלו, נתניהו מנע את צמיחתו של יורש ברור כלשהו, על ידי רוטציה בתפקיד ממלא מקום ראש הממשלה והימנעות מבחירת מועדף כלשהו, אפילו בין בני בריתו.

מאז שנכנס לתפקיד ב-2009, הוא מעולם לא מינה סגן קבוע שייקח את תפקידו באופן אוטומטי כאשר הוא באופן מפתיע לא יוכל לתפקד, או שיודח מתפקידו.

מאז שנכנס לתפקיד ב-2009, בנימין נתניהו מעולם לא מינה סגן קבוע שייקח את תפקידו באופן אוטומטי כאשר הוא במפתיע לא יוכל לתפקד, או שיודח מתפקידו

במקביל, נתניהו נתפס על ידי חלק מהעם כמי שמשגשג על בסיס הטינה שהוא מעורר באמצעות שיסוי ציבורים אחד בשני. לפני הבחירות הוא קורא "גוועאלד" – אוי לישראל אם מישהו אחר ינהיג אותה שאינו אני.

חילוקי דעות משולות לבגידה- או שאתה איתו או נגדו. המבקרים והיריבים שלו ממותגים בתור "שמאלנים" – אפילו תושב ההתנחלות הניצי אביגדור ליברמן.

כתוצאה מכך, לאחר 13 שנים בכיסא, נתניהו הוא שליט נדיב בסדר גודל תנ"כי המגן על עם ישראל, או שליט רודני ומרושע הקורע את ישראל מבפנים. ואולי כך נתניהו ייזכר בסופו של דבר: בתור מנהיג מפלג של ישראל המפולגת.

עוד 983 מילים ו-1 תגובות

פרשנות נתניהו חזק בכלכלה? הנתונים אומרים אחרת

ראש הממשלה בנימין נתניהו אוהב לספר כיצד הפך את ישראל ל"סיפור של הצלחה כלכלית אדירה" ● בדיקת הנתונים של העשור האחרון חושפת מציאות אחרת, שאותה חשים כל הישראלים על בשרם

עוד 2,166 מילים ו-2 תגובות

לפרופ׳ עמיחי כהן אין אשליות: ההתקפות על התערבות בג״ץ יימשכו למרות שתמך בכל המהפכות שהוביל הימין מאז שעלה לשלטון ב-1977 ● ״הימין כבר לא מפחד לאבד את השלטון. וכשגוף לא מפחד יותר לאבד את השלטון, אין לו יותר סיבה לכבד מוסדות לא נבחרים״ ● להערכתו, בג״ץ לא יסטה מהקו הזה גם במהפכה הבאה: סיפוח יהודה ושומרון

לפרופ' עמיחי כהן יש תובנה מפתיעה על בית המשפט העליון, הפוכה כמעט לחלוטין מהתפיסה המקובלת. בעוד שהימין הפוליטי סימן את בג"ץ כמעוז שמאלני, שלא לומר מעוז שמאל קיצוני ועוין, כהן טוען ששופטי העליון מגבים כבר עשרות שנים את המהלכים הגדולים והמשמעותיים ביותר של הימין הישראלי.

"בעומק ובמהות, בית המשפט העליון תמך וביצע לגיטימציה עקרונית לכל המהפכות שאיתן הימין עלה לשלטון מאז 1977", הוא אומר.

"הימין ניסה אז לקדם שלוש מהפכות: מהפכה כלכלית, מהפכה התיישבותית ביהודה ושומרון, ומהפכה שלישית – עד כמה שזה נשמע לנו היום מנותק – היא הליברליזם. המערך לא היה ליברלי בשנות ה-70, הוא היה אז בולשביקי.

"שלוש המהפכות האלה נתמכו באופן עקרוני על ידי בית המשפט העליון. ודאי שהתערבו במקומות מסוימים, אולי קידמו את הליברליזם טיפה מעבר – הימין שחרר הרבה כוחות, והייתה מחלוקת פנימית – אם כי אני לא חושב שבית המשפט הלך מעבר למה שהתכוונו דן מרידור ומיקי איתן (ממייצגי הקו הליברלי בליכוד, נ"י)״.

אתה יכול לפרט קצת על שלוש המהפכות האלה?

"מבחינה כלכלית, העליון תמך במהפכה של ההפרטה, למעט הקצה שבקצה, כשהגיעו להפרטת בתי סוהר. בכל מה שפחות מזה – בית המשפט לא התערב.

"בהתיישבות, כנ"ל. בית המשפט ביצע למעשה הליך של לגיטימציה לכל ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון, למעט שוב, הקצה של הקצה – מעין 'מס' שנדרשו המתנחלים לשלם – לא להתיישב על קרקעות פרטיות.

"בכל ההיסטוריה של ההתיישבות הישראלית ביו"ש, כולל סבסטיה, כמה אנשים היו צריכים לזוז מביתם בגלל בית המשפט? אולי 150 משפחות. גג. על זה מדובר. כהן אינו מזכיר כמובן את ההתנתקות, שהיתה מעשה פוליטי מובהק.

את המהפכה הליברלית מתאר כהן כך: "מפלגות הפועלים ששלטו בישראל עד לשנת 1977 לא היו ליברליות במהותן, במובן של כבוד לאדם היחיד. ביסוד תפיסתו של בן גוריון עמדה חשיבותה של המדינה, הקולקטיב. גם המרכיב של חרות וגם המרכיב של הליברלים, הם כוחות ליברליים באידאולוגיה של מפלגת הליכוד, במובן של זכויות הפרט אל מול המדינה. כך מימי זאב ז'בוטינסקי, וכך בוודאי גם בגין.

"לכן, חוקי היסוד אינם טעות או השמטה של שלטון הליכוד. הם חלק מתפיסת עולם מלאה ושלמה, שבאה לידי ביטוי, למשל, גם באישור שורה של אמנות בינלאומיות בתחום זכויות האדם דווקא תחת שלטון הליכוד. התפיסה הזו אינה מנותקת כמובן מהתפיסה הכלכלית של הליכוד, שמנהיגיו האמינו בכלכלה חופשית.

"בסוף, העליון הלך עם הימין בכל מהפכותיו המרכזיות", הוא מסכם, "ואני חושב שגם במהפכה הנוכחית שמתבצעת, שהיא סיפוח יהודה ושומרון – שקורה כבר בפועל. יהיו מגבלות מסוימות בכל מיני נקודות, אבל בסך הכל ביהמ"ש פועל בתוך המסגרת".

מנחם בגין (צילום: MOSHE MILNER, לע״מ)
מנחם בגין (צילום: משה מילנר, לע״מ)

"הימין הישראלי מחובר לפופוליזם, לא לשמרנות"

כהן הוא חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה בקריה האקדמית אונו, בה גם כיהן כדיקן בית הספר למשפטים. טענתו על הגיבוי שנותן העליון לימין הפוליטי אינה היחידה הסותרת הלוך מחשבה נפוץ. במאמר שפרסם לפני שנה הוא קבע נחרצות: "ממשלת ישראל היא המוסד הנבחר החזק ביותר בעולם הדמוקרטי".

"משילות נמצאת על הספקטרום שבין הרצון לממשלה יעילה, לבין ממשלה עם יותר מדי כוח", הוא מסביר. ״אם היעילות מופעלת למטרות טובות, המשילות היא דבר מבורך – אבל כוח הוא כלי משחית.

"אין אדם בהיסטוריה שנתנו לו כוח ללא הגבלה ושלא עשה בו שימוש לרעה, בכוונה או שלא בכוונה. לכן, כשאתה חושב על משילות, אתה צריך תמיד לחשוש, לחשוב מה הסיכונים לאזרח. וזה עוד לפני שמדברים על המיעוטים.

״אין אדם בהיסטוריה שנתנו לו הרבה כוח ביד ושלא עשה בו שימוש לרעה, בכוונה או שלא בכוונה. לכן, כשחושבים על משילות, צריך תמיד לחשוש, לחשוב מה הסיכונים לאזרח״

"בנוסף, המדינה הקפיטליסטית, הליברלית, המודרנית, היא מדינה שבנויה על חופש ועל ממשלה עם פחות כוח, לא יותר כוח.

"אבל הימין אצלנו אומר: אני רוצה ממשלה עם הרבה יותר כוח. יש כאן סתירה מובנית, וזה ההבדל המרכזי בין 'השמרנות הישראלית', במרכאות כפולות, לבין השמרנות האמריקאית שהימין הישראלי מנסה להידמות לה.

"את 'כנס השמרנות' שהיה כאן, למשל, ניסו לתאר כמייצג אידאולוגיה אוניברסלית, אבל זה לא נכון. האידאולוגיה האוניברסלית של השמרנות האמריקאית, שמחוברת להרבה שמרנויות, היא לא לאומית".

כנס השמרנות שעליו מדבר כהן התקיים בשבוע שעבר בבנייני האומה בירושלים. יזמה אותו התנועה לשמרנות ישראלית, הטוענת כי האליטה לא מייצגת מספיק את הרוב השמרני בקרב הציבור. לכן, על פי התנועה, יש לטפח שיח שמרני מקומי, המשלב בין השמרנות האוניברסלית למאפיינים המקומיים – יהדות, ציונות וישראליות.

את כהן זה לא ממש משכנע: ״האידאולוגיה שהימין כאן באמת מחובר אליה היא הפופוליזם, שיש בה מרכיב לאומיות חזק. באידאולוגיה הזאת, המדינה ודאי צריכה להתערב בנושאים תרבותיים וחברתיים, גם אם לא בנושאים כלכליים. אולי זה הפתרון לסתירה".

סתירה בין משילות לשמרנות

הדברים האלה ואחרים מפתיעים מעט כשהם באים מאדם החובש כיפה גדולה.

כהן מבהיר שזו אינה כיפה של "מרכז הרב", החממה של תנועת ההתנחלויות, ושהוא למד בישיבת הר עציון שבאלון שבות, אצל יהודה עמיטל, מייסד תנועת מימד. השיוך הזה, יחד עם התמחותו המקצועית, מסייעים ליישב את הדיסונאנס.

שיקוף נוסף לגישתו היא היוזמה שהוצגה בשבוע שעבר לעיגון השוויון בחוק הלאום, שבה חבר למנהיגים מהעדה הדרוזית ואישים נוספים, בהם השופט בדימוס אליקים רובינשטיין ופרופ' שחר ליפשיץ, גם הם מהציונות הדתית.

"נתניהו תופס כל שר כמתחרה עתידי, אבל בגין ושמיר הבינו את החשיבות של כוחות רבים בתנועה ופיתחו אותם. הייתה להם תפיסה של פיזור כוח, בניית אלטרנטיבות"

החריגה מהקו הרשמי של התנועה מעידה בעיקר על כהן ועמיתיו, שהרי קרוב לוודאי שחברי הכנסת של הציונות הדתית, כמו גם שאר מנהיגי הימין, מודעים היטב לסתירה שבין המשילות לשמרנות האוניברסלית.

הם גם ודאי מודעים היטב לחולשתה של טענת "בג"ץ גנב את הדמוקרטיה", שהרי הכנסת מעבירה כ-150 חוקים בשנה, מליאת הממשלה מעבירה כ-900 החלטות, ומשרדי הממשלה שתחת השרים וראש הממשלה מקבלים אלפי החלטות נוספות.

כדי לטעון ברצינות שבג"ץ לקח לעצמו את השלטון, נדרשת התערבות במאות החלטות בשנה, זה ממש לא המצב בפועל. מאיפה, אם כן, נובעת הביקורת?

"מכיוון שהימין בשלטון הרבה שנים, ברור שבכל פעם שבית המשפט יוצא נגד הממשלה זה נגדו", מנסה כהן להשיב. "ברוב המקרים, בתי משפט כמוסדות עצמאיים לא נבחרים, זוכים לכבוד מפוליטיקאים בגלל החשש מאבדן השלטון.

"הם אומרים 'בסדר, אולי בית המשפט יגן גם עלי כשאהיה במיעוט׳. לכן מכבדים את המערכת המשפטית מלמעלה עד למטה, כולל היועץ המשפטי לממשלה, לכן מכבדים תקשורת חופשית, לכן מכבדים אקדמיה.

"ההבדל הוא שהימין כבר לא מפחד מאיבוד השלטון. וכשגוף לא מפחד יותר, אין לו יותר סיבה לכבד מוסדות לא נבחרים והם מאבדים את הלגיטימציה הפוליטית.

"אני חושב שהימין חי כיום בהרגשה – גם השמאל אגב – שזה עניין קבוע כבר".

אולי לכן ההגנה החזקה על נתניהו, מחשש שאם הוא יילך יאבד גם השלטון.

"אני לא בטוח שבצלאל סמוטריץ' או יריב לוין תופסים את זה כתלוי בפרסונה מסוימת. אני חושב שהם מנתחים דמוגרפית, שבטית, את החברה הישראלית, והגיעו למסקנה שזה הזמן שלהם. הם כבר לא צריכים את המנגנון הזה, הוא לא משרת שום אינטרס פוליטי בטווח הנראה לעין. לכן, זה לא משנה אם אהרן ברק גנב או לא גנב את הדמוקרטיה. מספיק שהוא מגביל במשהו את היכולת שלהם".

קובי אריאלי אמר בשבוע שעבר בגל"צ, שהוא רוצה לגור במדינה שבה אם הכנסת מחליטה להכחיד אותו, היא מכחידה אותו. הוא כמובן לא התכוון לעצמו, כחלק מקבוצת הרוב השולט.

"אין בעולם הדמוקרטי דבר כזה, שבו מוסד נבחר מקבל לבד החלטות קיצוניות כאלה. זה לא קיים. בשיטה שאימצנו, לא העם מחליט אלא הנציגים שבחר, והמעורבות האפקטיבית של העם נעשית פעם בכמה שנים. המעורבות הזו די פרימיטיבית, בהצבעה למקבץ רעיונות שאתה לא באמת מבדיל ביניהם.

"בנוסף לזה ישנה גם שיטת הבחירות המפלגתית, שבה אין לי קשר ישיר עם הנבחר שלי, כמו בהרבה מדינות אחרות שבהן בחירות אזוריות, ואני לא מסוגל באמת להשפיע עליו. בשיטה הזאת, הטיעון 'אני הרוב' הוא טיעון מאוד מפוקפק.

"תחשוב בצורה רציונלית מה קרה כאן בעצם. הלכו פעם בארבע שנים אזרחים והצביעו על רעיונות לא ברורים, לקואליציות שהם לא ידעו מהן, בלי שום אפשרות להשפיע על המדיניות שלהן אחרי זה. זה שהכנסת תגיד 'אני רוב העם ואני יכולה להשמיד', זה טיעון שאפשר לתקוף מהרבה מאוד כיוונים".

דוד בן גוריון (צילום: פריץ כהן, לע״מ)
דוד בן גוריון (צילום: פריץ כהן, לע״מ)

הכל התחיל אצל בן גוריון

אחת המסקנות המרכזיות של כהן, היא שהשיח על בית המשפט העליון הוא הסחת דעת מהשיח הנכון, על כוחן המפורז של הממשלה והכנסת.

"זה לא במקרה הכוח הזה", הוא אומר. "בן גוריון רצה שלטון חזק של קבוצה פוליטית מאוד מצומצמת, שמסוגלת להחזיק ביד את כל המדינה בלי התנגדויות.

"למנחם בגין יש מאמרים שבהם הוא מסביר בצורה מפורשת, שהבסיס לבעייתיות בדמוקרטיה הוא שהיחידות הפוליטיות חזקות מדי. זאת לא הייתה תיאוריה. הוא כתב קונקרטית על מפא"י, שמשתלטת פה על החיים של כולם.

"לו היינו בראשית ימי המדינה והיינו חושבים אחרת על איך לבנות מדינה, היינו אומרים אולי שבית משפט זה בעייתי, אבל שצריך לעשות הפרדת רשויות אחרת. בוא נפזר קצת את הכוחות, ניתן קצת לרשויות המקומיות, נבנה נשיא עם כוח. ככה הכוח לא מרוכז אצל אדם אחד. הרי בן גוריון בכוונה לא נתן לנשיא כוח.

"מה זה בעצם רעיון הממלכתיות, שבן גוריון טבע? הוא אומר שצריך לסגור את הפלמ"ח כי הם מייצגים אלטרנטיבה של פיזור הכוח, ואני לא מוכן. הכוח צריך להיות מרוכז בידי המדינה, והמדינה זה הוא, אין אחר".

אז ההשוואה בין בן גוריון לנתניהו הולכת מעבר לשאלת אורך הכהונה.

"בהחלט. בן גוריון לא באמת חשב שהמדינה זה הוא, אבל הוא כן תפס את הצורך לרכז. בהפוגה הראשונה במלחמת העצמאות ניסתה הממשלה להקים איזו ועדה, שתבחן את ניהול המלחמה. מין קבינט. בן גוריון אמר, אם אתם רוצים אותי בראש המדינה, אני עובד בלי קבינטים ודברים כאלה. אם לא, אני מתפטר. והממשלה נבהלה אז עזבו את זה. הוא ניצח במלחמה בלי ביקורת, בלי קבינט, בלי כלום.

"את הכור בדימונה הוא בנה בלי תקצוב מהכנסת, הייתה לו קופה קטנה מתורמים שלא עברה דרך שום מוסד. בן גוריון היה דמות לא דמוקרטית במובן המקובל.

"לזכותו, ייאמר שהוא עיצב את המערכת כך, שברגע שהציבור החליט בבחירות להפוך את השלטון, המערכת התהפכה. הוא לא יצר מערכת שמקבעת את השלטון גם כשהעם מחליף את דעתו, שזה הסיכון הגדול".

עמיחי כהן (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
עמיחי כהן (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

מעניין שמנחם בגין, שסבל מהמצב הזה, לא ביצע רפורמה משטרית כשנבחר.

"זה נכון, אבל בגין כיבד מאוד מוסדות שלא הסכימו לדעתו, ובמובן זה הוא היה דמוקרט. היום מדברים על זה ככישלון, איך קרה שהימין בשלטון מאז בגין ולא ביצעו מהפכות באקדמיה, בבית המשפט. זה נתפס כאילו בגין לא היה מספיק חזק. מי שאומר את זה לא מעלה בדעתו שזה היה עיקרון, לא טעות.

"זה היה נכון גם פנים ליכודית. נתניהו תופס כל שר כמתחרה עתידי, אבל בגין ושמיר הבינו את החשיבות של כוחות רבים בתנועה ופיתחו אותם. הייתה להם תפיסה של פיזור כוח, בניית אלטרנטיבות, והרבה כוחות צמחו בליכוד תחתם.

"עם זאת, בגין כן עשה דברים מסוימים. הדוגמה הכי מובהקת היא חוק המעצרים המנהליים מ-1979, שהיה ברור שמתייחס לפלסטינים. שר המשפטים, שמואל תמיר, ובגין אמרו שלא יכול להיות שבמדינת ישראל אנשים ייעצרו בלי פיקוח משפטי.

"בסוף, חוקי היסוד 'הבעייתיים' הם יצירה ליכודית, וקרו תחת שלטון הליכוד. מי שקידם אותם היה דן מרידור (שר המשפטים בין השנים 1988 ל-1992, נ"י).

"עצם המחשבה על זכויות אדם כחלק מהותי מהמשטר הישראלי קודמה על ידי אנשים בליכוד. השמאל תמך, אבל מי שהיה בשלטון היה הליכוד".

ובכל זאת, בגין לא ביצע שינויים משטריים שיבזרו את הכוח.

"פוליטיקאי שנלחם הרבה שנים להגיע לכוח, לא יפגע כל כך מהר בכוח הזה".

כתבת על החריגות של ישראל בהיעדר מגבלות מבניות. היא חריגה גם בהחזקת כיבוש, באי הפרדת דת ומדינה, באי עיגון השוויון בחוקה ובחוק הלאום החדש.

"צריך להבדיל בין מבנה השלטון שעליו דיברתי, לבין מה שאתה מדבר עליו, שהוא התוצאות שמתאפשרות במבנה השלטוני הקיים, שסובל כל מיני תופעות שמדינות דמוקרטיות אחרות כנראה לא היו סובלות.

"למשל, יחסי הדת והמדינה בישראל, שיוצרים חוסר שוויון מובהק, או חוק יסוד: הלאום. יש עוד מדינות בעולם שמוגדרות כמדינות לאום, אבל אין אף מדינה דמוקרטית כזאת שאין בה הכרה בשוויון מלא, כולל הכרה בזכויות קולקטיביות.

"זו תוצאה של הכוח הרב של הכנסת, שמאפשר לרוב מסוים – לא עצום – להעלות טענות שבסופן אין שוויון. כדי לעשות דבר כזה במבנה משטרי מבוזר יותר, היה נדרש הרבה יותר מאשר רוב של 62 מול 55, כמו בהצבעה על חוק הלאום".

עוד 1,803 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 12 בנובמבר 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו

למקרה שפיספסת

כרוניקה של חיסול ידוע מראש

פעיל הג'יהאד האסלאמי שחוסל ברצועה פעל בחסות איראנית, תוך שהוא מתגרה במצרים - וגם בחמאס ● אף אחד ברצועת עזה לא יצטער על לכתו, אבל חמאס לא יוכל להרשות לעצמו שלא להגיב ● פרשנות

החיסול בעזה – המסר לטהרן. אם תרצו, זו השורה התחתונה של פעולת צה"ל לפנות בוקר, במהלכה חוסל בהא אבו אל עטא, בכיר הג’יהאד האיסלמי בעזה.

בישראל התאפקו הרבה מאד זמן בעינינו של עטה, שניהל מדיניות סמי-עצמאית בשנים האחרונות, כשהוא קשוב בעיקר למפעילים באיראן.

ישראל ניסתה בימים האחרונים להימנע עד כמה שאפשר מהחיסול הממוקד, והעבירה שורה של מסרים – בעיקר דרך המצרים – כדי לנסות ולהרגיע את הסורר מהג׳יהאד האיסלמי. ככל הנראה, המסרים הללו נתקלו בחומת סירוב ובמאמצים מתקדמים להוציא שורה של פיגועים בהוראת טהרן.

לא בכדי הדרג המדיני הדגיש בשבועות האחרונים כי איראן נחושה להגיב על שורת התקיפות והחיסולים שהיא מייחסת לישראל.

השיטה האיראנית לא הפתיעה: שוב שימוש בגורם שלישי מבלי שהאש תלחך את גלימתם של שלטון האייטולות. בתגובה דרך הג’יהאד האיסלמי, האירנים התכוונו להשיג שתי מטרות: גם נקמה בישראל וגם מבוכה לשלטונות במצרים שמנסים כל העת להרגיע את המתח ברצועה.

בישראל היו דרוכים וקשובים היטב למאמצים האיראניים. הדיווחים האחרונים על ניסיון חיסול של בכיר בג’יהאד האסלאמי בלב דמשק, בהחלט מסתדרים עם הגיון הפעולה הישראלי, אף שישראל הרשמית שותקת בעניין האירוע בסוריה.

המסר כאן הוא כפול: ישראל מזהה את המאמץ האיראני לפעול דרך שליח, וידה הארוכה יודעת להגיע למיטתו של הבכיר בעזה וגם לביתו של מי שחוסה בדמשק.

הכדור נמצא עכשיו בצד השני, בעזה. אלא ששם האינטרסים מתחת לפני השטח מנוגדים. כלפי חוץ, חמאס לא יכול שלא להגיב באופן פומבי הצהרתי על החיסול.

בפועל, חמאס אינו רוצה בהסלמה עם ישראל, ובטח לא מעוניין במבוכה מול המצרים שמחזיקים אותו בגרונו, עם הפתיחה והסגירה של מעבר רפיח.

מעבר לכך, עטא הביך בשבועות האחרונים לא מעט פעמים את חמאס, עם ירי רקטות לעבר ישראל. אז, חמאס הכיל את התגובה הישראלית שהופנתה לנכסים שלו מתוך הבנה שזהו אירוע חולף. נכון לרגע זה חמאס עדיין לא הצטרף לירי הנרחב לעבר גוש דן, אבל אף אחד לא יתפלא אם הארגון ייגרר להגיב.

כאן המקום להדגיש את חשיבותה של מצרים. מנוף הלחץ ומנגנון הסיום של כל סבב לחימה מול רצועת עזה עבר בקהיר. אין ספק שבעניין הזה האינטרס המצרי והישראלי זהים. גם שירותי הביטחון המצריים לא שבעו נחת מפעילותו של עטה, כך שגם במקרה הזה, אף אחד לא בקהיר לא ממש יצטער.

אחרי שאבק הקרבות הנוכחי ישקע תישאל השאלה האם ישראל שיקמה את יכולת ההרתעה שלה מול החמאס והג’יהאד האסלמי?

ללא ספק, ההצהרה הישראלית כי היא לא חוזרת למדיניות החיסולים אמורה להרגיע במשהו את האווירה. אבל זהו פיקדון קצר מועד שמפקידה ישראל בידי חמאס. אם התגובה של הריבון בעזה תהיה חסרת תקדים, לא מן הנמנע שישראל תעלה את רף התגובה.

עוד 391 מילים
גיא זהר גיא זהר

עשרות רקטות נורו מעזה למרכז ולדרום הארץ; הלימודים מושבתים מתל אביב דרומה

פיקוד העורף: מקומות עבודה שאינם חיוניים, מגוש דן ודרומה, ואין בהם מרחב מוגן מונחים שלא לפתוח את שעריהם ● לפנות בוקר חיסל צה"ל בעזה את בכיר הג'יהאד האיסלאמי בהא אבו אל-עטא ● ישראל במסר לעזה: שקט ייענה בשקט ● בסוריה בוצע ניסיון חיסול של סגן מפקד הג'יהאד האיסלאמי ● בצל המתיחות הביטחונית יחל היום בנט את כהונתו כשר הביטחון

11:20 עריכה

הצהרת ראש הממשלה נתניהו והרמטכ"ל כוכבי נדחתה לשעה 12:00 בעקבות התארכות ישיבת הקבינט.

11:17 עריכה

משרד הבריאות הפלסטיני מוסר שאדם נהרג ואחדים נפצעו במתקפה של כלי טיס ישראלי בצפון רצועת עזה.

11:05 עריכה

צה"ל עדכן שכלי טיס שלו תקף שני פעילים של מערך ירי תלול המסלול של הג'יהאד האיסלאמי בצפון רצועת עזה. לפי הודעת הצבא, זוהתה פגיעה במקום. בצה"ל הבהירו שהתקיפה נועדה "לטובת הסרת איום מיידי".

10:46 עריכה

יושב ראש כחול לבן בני גנץ עודכן לפני חיסולו של בהא אבו אל-עטא בעזה על הפעולה המתוכננת.

10:42 עריכה

ממגן דוד אדום נמסר ש-15 בני אדם נחבלו בדרכם למרחב המוגן; מצבם – קל. 13 בני אדם נוספים לקו בחרדה.

10:39 עריכה

חבר הכנסת עמר בר לב מהעבודה-גשר כתב בחשבון הטוויטר שלו כי "המרצח הא אבו אל-עטא הוא בן מוות. בשנה וחצי האחרונות היו מספר רב של הזדמנויות לחסל אותו כמו גם בכירים נוספים בג'יהאד ובחמאס אך הקבינט נמנע מלעשות זאת. מדוע שינה נתניהו את עמדתו דווקא עכשיו שבעה ימים לפני תום המנדט של ח"כ גנץ להרכיב ממשלה? והתשובה לצערי ברורה".

10:27 עריכה

תיעוד: רקטה פוגעת בכביש, סמוך למכוניות נוסעות, בצומת שתולים

10:23 עריכה

אחרי האזעקות שהושמעו הבוקר בדרום ובגוש דן – אזעקה הופעלה בעיר מודיעין.

10:16 עריכה

בשל המצב הביטחוני, הפגישה, שהייתה אמורה להיערך היום בין יושב ראש כחול לבן בני גנץ ליושב ראש ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, נדחתה למחר.

09:44 עריכה

פיקוד העורף מעדכן את הנחיותיו: בגוש דן ובשפלה ניתן לצאת למקומות עבודה, אם ישנו מרחב ממוגן במקום.

09:32 עריכה

צה"ל מעדכן שעד השעה 9:10 זוהו כ-50 שיגורים מרצועת עזה לישראל. כ-20 שיגורים יורטו על ידי מערכת כיפת ברזל.

09:28 עריכה

בחולון איבדה ילדה בת שמונה את הכרתה בזמן שאזעקה הושמעה בעיר. צוות של מגן דוד אדום ביצע בה החייאה, והיא הועברה להמשך טיפול בבית החולים וולפסון, לאחר שליבה שב לפעום. מצבה קשה.

09:11 עריכה

בעזה נערכת בשעה זו הלווייתו של בכיר הג'יהאד האיסלאמי בהא אבו אל עטא, שישראל חיסלה היום.

09:04 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו והרמטכ"ל אביב כוכבי ימסרו הודעה לתקשורת הבוקר בשעה 10:30. קודם לכן תיערך בקריה בתל אביב ישיבה של הקבינט המדיני-ביטחוני.

08:37 עריכה

במערכת הפוליטית מוסיפים להגיב להסלמה הביטחונית.

גבי אשכנזי מכחול לבן בירך את צה"ל ומערכת הביטחון. חברו לסיעה, יועז הנדל, כתב בחשבון הטוויטר שלו: "במישור הפוליטי יש רק מענה אחד: אחדות".

לעומתם יושב ראש הרשימה המשותפת, איימן עודה, כתב על נתניהו: "אדם ציני שהפסיד שתי בחירות ברצף ישאיר רק אדמה חרוכה בניסיון נואש להישאר בתפקידו. במשך עשור קם כל בוקר במטרה להעמיק את הכיבוש ולהרחיק את הסיכוי לשלום – וכך עשה גם היום".

08:21 עריכה

לפי דיווחים פלסטיניים, צה"ל תוקף בצפון רצועת עזה.

08:05 עריכה

בסוריה נהרגו שני אנשים ליד שגרירות לבנון בדמשק. לפי הדיווחים, יעד התקיפה היה אכרם עג'ורי, סגנו של מנהיג הג'יהאד האיסלאמי.

07:58 עריכה

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין פרסם הודעה על רקע חיסול אבו אל-עטא:

תחזקנה ידי כוחות הביטחון כולם, העמלים למען הצלחת הפעולה הבוקר כבר תקופה ארוכה. אני יודע כי לנגד עיניהם, ולעיני ממשלת ישראל שאישרה את הפעולה, בטחון ישראל ורק הוא בלבד. זהו לא זמן התנגחויות פוליטיות ואלה אינן מוסיפות כבוד לכל העוסק בהן – זאת השעה לחדול מהתבטאויות שכאלה מיד.

אזרחי ישראל, אנא, היו קשובים להנחיות מצילות החיים של פיקוד העורף והשמרו לנפשותיכם מאוד.

07:52 עריכה

פיקוד העורף מעדכן את ההנחיות לציבור:

באזורים עוטף עזה, מערב לכיש, מערב הנגב, לכיש, מרכז הנגב, דרום השפלה, השפלה: לא תתקיימנה פעילויות חינוכיות ואין לצאת לעבודה שאינה חיונית, מותרת התקהלות עד 100 איש בשטח סגור בלבד.

באזורים דן וירקון: לא תתקיימנה פעילויות חינוכיות ואין לצאת לעבודה שאינה חיונית, מותרת התקהלות עד 300 איש בשטח סגור בלבד.

07:36 עריכה

צה"ל במסר לעזה: "אנחנו לא חוזרים למדינות הסיכולים, זהו אירוע נקודתי. צה"ל לא מעוניין בהסלמה, אבל אנחנו ערוכים להמשיך ולפעול נגד כל מי שינסה לפגוע בביטחון ישראל".

07:34 עריכה

הנחיות פיקוד העורף בקצרה:

הנחיות פיקוד העורף (צילום: צה"ל)
הנחיות פיקוד העורף (צילום: צה"ל)
07:32 עריכה

פיקוד העורף פרסם הנחיה לציבור, לפיה לא יתקיימו היום לימודים מהדרום ועד גוש דן. גם מקומות העבודה מושבתים.

07:20 עריכה

הקבינט המדיני-ביטחוני יתכנס הבוקר בשעה 9:00 בקריה שבתל אביב. חברי ועדת השרים לענייני ביטחון הונחו שלא להתראיין בתקשורת.

07:09 עריכה

במערכת הפוליטית מברכים על חיסולו של בכיר הג'יהאד האיסלאמי בהא אבו אל-עטא.

 

עוד 24 עדכונים

תגובות אחרונות

מדינה קטנה מוקפת שושו

פייסבוק העלה לי בזיכרונות פוסט שכתבתי ממש היום לפני שנה, ב-12.11.18. אפשר לעשות לו העתק-הדבק ולעדכן תאריך, ואפשר לשיר אותו בכל שנה בסתיו. זה כמו חצב, המצב. לא צריך להיות נביא, לקסם הזה צריך רק פוליטיקאים יהירים או נואשים. כתבתי פוסט כזה בשלל הזדמנויות דומות ששר ההיסטוריה ושליחיו הטיפשים סידרו לנו.

פייסבוק העלה לי בזיכרונות פוסט שכתבתי ממש היום לפני שנה, ב-12.11.18. אפשר לעשות לו העתק-הדבק ולעדכן תאריך, ואפשר לשיר אותו בכל שנה בסתיו. זה כמו חצב, המצב

וזה הפוסט מלפני שנה:

"כמו בהגדרה המפורסמת לטיפשות, אנחנו חוזרים על אותה פעולה ומצפים לתוצאה אחרת, בתקשורת כבר עובר מצעד 'לשעברים' שמסבירים שמבצע כזה היה ויהיה כי צריך. אפילו המצביא יאיר לפיד מתרברב שיכולנו לכבוש את עזה (בלי עיפרון?).

חצי יובל של 'פעולות חשאיות בעומק האויב', שבסופן אין חדש ועדיין אנחנו מסתערים על אותה מצודה שלא תקרוס לעולם. היא עשויה מאנשים שאין להם מה להפסיד, שמולידים עוד אנשים שאין להם מה להפסיד, וככה עד קץ הזמן. אולי שמעתם על אוזו ומוזו מכפר קקרוזו שאפילו הנכד שלי למד מהם שאין מוצא. בסוף נדבר.

צה"ל של היום הוא לא צה"ל שחשבנו. צבא מתקדם ו-9 צוללות ונשק הייטק במיליארדים, אבל אזרחים בדרום מסתתרים כמו לפני שבוע ולפני חודש ולפני שנה ועשור ויובל.

האויב אינו צבא אלא אזרחים שהתרגלנו לזלזל בהם והם מזנבים בנו, חלשים מאיתנו אבל נחושים ונואשים יותר. אז עוד 'בכיר' בן 20 חוסל ותחתיו יקום עוד 'בכיר' בן 20, וגם להם, התאמינו? יש אמא. ואצלנו עוד משפחה קרועה וחיילים הלומים

האויב אינו צבא אלא אזרחים שהתרגלנו לזלזל בהם והם מזנבים בנו, חלשים מאיתנו אבל נחושים ונואשים יותר. אז עוד 'בכיר' בן 20 חוסל ותחתיו יקום עוד 'בכיר' בן 20 ועוד אחד, וגם להם, התאמינו? יש אמא. ואצלנו עוד חייל הרוג ועוד משפחה קרועה וחיילים הלומים.
ואין שקט. ולא יהיה. שקט. צוללות."

כמו תלמיד גרוע עם מורה טיפש ממנו, אנחנו משלמים את מחיר הדילים הפוליטיים שנחרשים על גבנו השחוח. העיתוי תמיד יהיה חשוד אך מוכחש.

המדינה שוב במקלטים, עכשיו זמן ה'סבב'. השדרנים מברברים בארשת חשיבות, הכותרות רצות, יירוטים עפים לנו מעל לראש, עדים עוברים בסך ('ואז שמעתי בום'), חצי מדינה משותקת, וכרגיל, ממלאים את המסך מצביאים לשעבר, בהווה ובעתיד, זו מסורת ישראלית. כמו קידוש. ארסנל הקלישאות הלוחמני נשלף: פצצה מתקתקת, בן-מוות, ללמד לקח, להשטיח, לאבד ולהשמיד.

המדינה שוב במקלטים, עכשיו זמן ה'סבב'. השדרנים מברברים בארשת חשיבות, הכותרות רצות, יירוטים עפים לנו מעל לראש, עדים עוברים בסך ('ואז שמעתי בום'), חצי מדינה משותקת, וכרגיל, ממלאים את המסך מצביאים

ואיזה מזל שיש לנו מלא צוללות? כולן בדרך לעזה, אולי נשאיל עוד צוללת מהמצרים. נתניהו היה פיקח, הוא שם אצלם כמה, שלא יחסר. לא סתם הוא מר שלום וביטחון.

עכשיו הוא בארון. מחפש את היוניקלו. איזה באסה, ממש חם היום, מה זה הקיץ הזה באמצע החורף? מה נסגר עם אלוהים, הוא בצד של הג'יהאד? איך אפשר לשדר שליטה במצב כשאתה מזיע במעיל וגנץ על הגדר? את מי תפחיד ככה חוץ מאשר את ליברמן שהמושכות נפלו לו מהיד באמצע משחקי הרעב?

שקט, בוח.. כלומר יורים. לא מותחים ביקורת כשהתותחים רועמים, ולא לוקחים מפתח של חביתוש בלי רשות של רגע ודודלי. אולי אחרי ה'סבב', כשנחזור לשגרה, אנחנו מדינה קטנה מוקפת שושו.

עכשיו הוא בארון. מחפש את היוניקלו. איזה באסה, ממש חם היום, מה זה הקיץ הזה באמצע החורף? מה נסגר עם אלוהים, הוא בצד של הג'יהאד? איך אפשר לשדר שליטה במצב כשאתה מזיע במעיל וגנץ על הגדר?

יד לפה, האויב מאזין לגנץ. איזה מזל שלנתניהו אין טלפון. הוא תמיד צעד אחד לפני כולם, בשביל טלפון יש לו עוזרים, מלבישים, מתרפסים ומתרופפות…פים, ועם עמה, הוא עצמו מפציץ במצגת עם ציור של פצצה או ארונות עם קלסרים ריקים כתפאורה לנאומים לאומה. כזה מתוחכם הוא.

עוד מעט תהיה מסיבת עיתונאים. עכשיו הוא מצייר את השלט עם הפצצה. יצא נורא יפה. זה היה רעיון של יאיר. הגננת לימדה אותו.

איזה מלחמה יפה, נכון? כלומר סבב.
שקט, אל תענו. עכשיו יורים.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 598 מילים

נאום התפוזים של יאיר נתניהו בשבוע שעבר, איפשר לאביו ראש הממשלה להתפאר בהישגי היצוא בתקופתו ● אלא שכמו במקרים אחרים בעבר, נתניהו לא מקפיד על הצגת נתונים מלאים ומדויקים ● במציאות, ביצועיו הכלכליים רחוקים מלהיות מרשימים, וישראל עדיין משתרכת הרחק מאחורי מדינות ה-OECD ● פרשנות

עוד 1,178 מילים
עודכן לפני 16 דקות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

פרשנות פסק דין שמעוני מזכה את ראש העיר אבל מרשיע את ראש הממשלה

פסק הדין העוסק בראש עיריית אשקלון לשעבר איתמר שמעוני ובמקורביו, כולל פרק המפרט שישה מבחנים לזיהוי סיקור תקשורתי המהווה טובת הנאה אסורה ושוחד ● בעוד ששמעוני לא עמד כמעט באף אחד מהמבחנים, בנימין נתניהו עומד בכולם

עוד 872 מילים

אוקראינה חידת זלנסקי

עבור יהודי אוקראינה, נשיא יהודי הוא מקור לגאווה, וגם לפחד ● חצי שנה אחרי הניצחון המפתיע בבחירות, וולדימיר זלנסקי נהנה מאחוזי תמיכה מרשימים וגם מכיסי התנגדות משמעותיים ● בקהילה היהודית חוששים כי כל כישלון שלו יתורגם לפגיעה ביהודים ● ודווקא מהסקנדל עם טראמפ אף אחד לא מתרגש שם

עוד 896 מילים

ירושלים מציגה: הרכבל הפוליטי הראשון

אישור פרויקט הרכבל לכותל, בתקציב של 220 מיליון שקל, נובע בעיקר ממוטיבציות פוליטיות ● בירושלים של מעלה ירחפו תיירים לכותל, ובירושלים של מטה ימשיכו התושבים להזדחל בתחבורה של עולם שלישי

עוד 619 מילים

תחקיר זמן ישראל מותו של ים המוות קרוב מתמיד

לדעיכת הסכם השלום עם ירדן יש כבר קרבן ודאי אחד: ים המלח ● פרויקט תעלת הימים המגלומני - להזרמת מים לים בשיתוף פעולה בינלאומי - מעלה אבק במגירה ● בינתיים נמשכת כריית המינרליים בידי כ"יל, למרות המחאה הירוקה ● והמומחים מעריכים שבקרוב יהיה כאן כל כך יבש וחם, שהתכניות ל"הרטבת" ושיקום ים המלח ייזנחו לטובת הגדלת כמות מי השתייה

עוד 3,244 מילים

דרעי וליצמן לגנץ: נהיה ערבים לקיום הסכם הרוטציה

חפץ במכתב לאוחנה: תתנצל ותפצה או שאתבע אותך ● נתניהו תוקף את גנץ: ממשלה בתמיכת הערבים - סטירת לחי ● ליברמן לגנץ ונתניהו: אם יש ביניכם מחלוקת - תטילו מטבע ● ביהמ"ש הרשיע את ראש העיר אשקלון לשעבר בקבלת שוחד, אך זיכה אותו מחמת הספק מהחשד שקיבל שוחד דרך סיקור אוהד - מה שאולי מהווה תקדים לפרשות נתניהו ● גנץ וליברמן ייפגשו מחר בשעה 16:00

עוד 43 עדכונים

תורת המשחקים הפוליטיים

חודש בדיוק לפני יציאה אפשרית לבחירות נוספות, קשה להעריך כיצד יסתיים הפלונטר חסר התקדים בפוליטיקה הישראלית ● שלושת השחקנים הראשיים שיכולים לפרוץ את המבוי הסתום - נתניהו, גנץ וליברמן - מחזיקים באינטרסים שונים, לרוב מנוגדים ● בניסיון לעשות סדר, ערכנו לכל אחד מהם מאזן רווח והפסד בכל אחד מהתרחישים

עוד 1,531 מילים

האולטימטום של ליברמן לא חוקי - ואף אחד לא שם לב

ליברמן דורש שכחול-לבן תקבל את מתווה הנשיא, לפיו נתניהו יכהן ראשון ברוטציה על ראשות הממשלה ● אלא שעל פי חוק יסוד הממשלה, כל עוד גנץ מחזיק במנדט, זה פשוט לא אפשרי

יו״ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן שלח אמש אולטימטום לבנימין נתניהו ולבני גנץ, ובו דרישה כי יו״ר הליכוד יוותר על הליכה עם בלוק ה-55 של מפלגות הימין-חרדים, ואילו יו״ר כחול-לבן יקבל את מתווה נשיא המדינה, לפיו נתניהו יכהן ראשון כראש ממשלה במסגרת הסכם רוטציה – אך יסכים לצאת לנבצרות אם וכאשר יוגש נגדו כתב אישום.

"אני מצפה ומבקש משניהם לקבל החלטות נכונות״, אמר ליברמן בראיון לדנה ויס בחדשות 12. ״כל אחד שלא יידע לקבל את ההחלטה הנכונה – אנחנו נתמוך בצד השני".

אלא שהתוכנית של ליברמן – לפיה כל צד יעשה ויתור עקרוני אחד לטובת הקמת ממשלת אחדות – איננה כה פשוטה כפי שהוא מצייר אותה, ובעיקר: היא עומדת בפני מכשול משפטי שעלול לשנות את פני הדברים.

לפי חוק יסוד: הממשלה, סעיף 13 ג׳, ״חבר הכנסת שהרכיב ממשלה יעמוד בראשה״. אי לכך, מאחר שגנץ מחזיק כעת את המנדט להרכבת הממשלה, הוא חייב להיות ראש הממשלה של כל ממשלה שתקום כשהמנדט בידו – כך לפי מספר מומחים משפטיים עמם שוחחנו.

״היה מקרה ב-1961 שבו לוי אשכול הקים ממשלה ובן-גוריון עמד בראשה. אבל החוק שונה מאז וכיום זה פשוט לא אפשרי״, מסביר ד״ר אסף שפירא, מומחה למשפט חוקתי וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה. ״כתוב במפורש – מי שמקים את הממשלה חייב לעמוד בראשה. ואם גנץ מקים את הממשלה, הוא זה שצריך לעמוד בראשה״.

בית הנשיא אישר בתגובה כי לפי החוק הנוכחי, מי שקיבל את המנדט להרכבת הממשלה הוא זה שצריך להיות ראש הממשלה.

״אף אחד לא שם לב למגבלה הזו״, אומר שפירא.

״היה מקרה ב-1961 שבו לוי אשכול הקים ממשלה ובן-גוריון עמד בראשה. אבל החוק שונה מאז וכיום זה פשוט לא אפשרי. כתוב במפורש – מי שמקים את הממשלה חייב לעמוד בראשה. ואם גנץ מקים את הממשלה, הוא זה שצריך לעמוד בראשה״

ואכן, דוברי הליכוד וכחול-לבן אמרו לזמן ישראל בתחילה כי אין שום בעיה שגנץ יקים קואליציה אך נתניהו יהיה ראש הממשלה הראשון. רק אחרי שהוצג בפניהם לשון חוק היסוד וחוות הדעת המשפטית, הסכימו דוברי שתי המפלגות כי תחת החוק הקיים, גנץ יהיה אוטומטית ראש הממשלה הראשון אם תוקם ממשלה כזו.

אי לכך, בכדי שגנץ יסכים לאולטימטום של ליברמן לאפשר לנתניהו להיות ראש ממשלה ראשון, על יו״ר כחול-לבן להחזיר את המנדט לנשיא ולנצל את תקופת ה-21 יום שבה כל חבר כנסת המקבל תמיכה של 61 ח״כים יכול להרכיב ממשלה – ובמצב כזה, חברי כחול-לבן יצטרכו לחתום על הסכמתם לתמוך בנתניהו לראשות הממשלה.

״האפשרות הזו רלוונטית רק לתקופת ה-21 יום״, מאשר שפירא. ״אבל מתווה הנשיא כבר כלל המלצה לשנות את החוק (בנושא סמכויות ממלא מקום ראש הממשלה, ר״ו) – אזל אולי הם יכולים באותה הזדמנות לשנות גם את הסעיף הזה״.

עוד 405 מילים

המזל״ט שאריאל העביר לרוסים עדיין מושבת

שלוש שנים אחרי ששר החקלאות היוצא נתן מזל"ט מתקדם לראש ממשלת רוסיה, באופן ספונטני ובניגוד לנהלים, הרחפן עדיין מושבת ● משרד החקלאות עמד בהבטחתו ורכש מזל"ט חדש למכון וולקני ● אבל העובדים מסרבים להעביר לרוסיה את מערכת ההפעלה שלו

עוד 528 מילים ו-2 תגובות

בדיקת זמן ישראל סודות ושקרים על רצח נשים

בעקבות המחאה הציבורית על רצח נשים, הופצו בתקשורת נתונים המצביעים על שיעור הרציחות הנמוך בתוך המשפחה בישראל ● אבל עם הנתון האמיתי אף אחד לא רוצה להתמודד: בישראל חיות כ-200 אלף נשים מוכות, שאינן זוכות למענה הולם מצד הרשויות ● התכנית הממשלתית נגד אלימות לא מיושמת בגלל השיתוק הפוליטי ● חלק גדול מהתלונות למשטרה אינן מטופלות ● והסטיגמות לפיהן אלימות במשפחה מאפיינת רק את החברה הערבית פשוט אינן נכונות

עוד 1,489 מילים

הוא נלחם בשמאלנים ("אני נותן להם להתקיים, לא שם אותם במחנות הסגר"), נאבק במערכת המשפט הצבאית ("השופטים שם לא מקצועיים"), מארגן הפגנות נגד היועמ״ש ("אנחנו צריכים להעביר למנדלבליט את המסר") ולגמרי מעריץ את נתניהו ("אני אוהב את דרך החיים שלו") ● אבל רן כרמי בוזגלו, אחד האקטיביסטים הבולטים כיום במחנה הימין, מתעקש: "אני לא פרובוקטור"

עוד 3,020 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה