משה כחלון הוא לא גיבור של מעשים. הוא גיבור של דיבורים. נדמה לי שדייוויד הורוויץ תולה בו תקוות גדולות מדי במאמרו המצוין שהתפרסם בזמן ישראל. הקריאה לכחלון שיקום ויהיה האיש שייצא היום נגד נתניהו ויציל את הדמוקרטיה הישראלית מהרס מוחלט היא נכונה, והלוואי שתתקיים, אבל לא בטוח שהיא מתיישבת עם המציאות הפוליטית שבה כחלון נתון, ועם השאיפות הערכיות האמיתיות שלו.

כחלון השמיע התבטאויות חד משמעיות במהלך 2018 נגד האפשרות שנתניהו יכהן כראש ממשלה תחת תהליך משפטי. הוא אפילו איים להפיל את הממשלה אם נתניהו יתעקש להישאר במקומו תחת כתב אישום, כפי שמציין הורוויץ. אבל כחלון קיווה גם שהוא לא יצטרך להתמודד בפועל עם המציאות שמולה התריע.

במהלך 2018 כחלון הלך והסתייג מהתפקיד החשוב שלקח על עצמו. אולי הבין כי העמדות שלו אינן אהודות במיוחד על מצביעי הימין, שהם מאגר הקולות העיקרי שלו

במהלך 2018 כחלון הלך והסתייג מהתפקיד החשוב שלקח על עצמו. אולי הבין כי העמדות שלו אינן אהודות במיוחד על מצביעי הימין, שהם מאגר הקולות העיקרי שלו. בישיבות הסיעה של כולנו הוא הניח שלא יהיה כתב אישום נגד נתניהו, ו"הדברים לא יעלו להצבעה".

בנימין נתניהו ומשה כחלון במליאת הכנסת, ב-20 במאי 2019 (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

כאשר דובר בקדנציה הקודמת על החוק הצרפתי ועל חוק ההמלצות, כחלון הודיע שייתן חופש הצבעה, לא יותר. חברת הכנסת רחל עזריה שאמרה לכחלון כי אינה מסוגלת לתמוך בחוקים המתבשלים הללו, מצאה את עצמה מחוץ לרשימה.

הבחירות ב-9 באפריל הנחיתו מהלומה כבדה על כחלון. אם לכחלון היה פעם כוח פוליטי, והממשלה הייתה תלויה בעשרת המנדטים שקיבל בבחירות 2015, עכשיו הוא כבר ירד מנכסיו, ונתניהו יכול להקים קואליציה גם בלעדיו.

מי שמאבד 60% מכוחו בבחירות משלם על כך מחיר גם במו"מ הקואליציוני. כחלון נאבק היום עם נתניהו על תפקיד בממשלה הבאה גם לחברו, השר אלי כהן. זה מה שמעניין אותו

מי שמאבד 60 אחוזים מכוחו בבחירות משלם על כך מחיר גם במו"מ הקואליציוני. כחלון נאבק היום עם נתניהו על תפקיד בממשלה הבאה גם לחברו, השר אלי כהן. זה מה שמעניין אותו. ברור לו גם שנתניהו ינצל את חולשתו כדי לקרוע את הנתחים שהוסיף לעצמו כשר אוצר חזק – מנהל התכנון והדיור, למשל.

עם הכוח המוגבל שלו, כחלון לא יכול להניף את הדגלים המשפטיים, שגם ככה הוא הוריד במשך הזמן לחצי התורן.

ועוד דבר: כחלון הכחיש אמנם בשיחה אתי שהוא רוצה לחזור אי פעם לליכוד ("קיבלתי ארבעה מנדטים. סו ווט? בפעם הבאה אקבל 12 מנדטים", כך אמר). ובכל זאת, המו"מ בין הצדדים על מיזוג אפשרי התנהל, עד שעלה על שרטון. הסיבה: הבכירים בליכוד הפנו כתף קרה והנושא ירד לפי שעה מן הפרק.

כחלון יודע שאם יתקוף את נתניהו על חוק החסינות הפרסונלי ובעיקר על פסקת ההתגברות, הוא לא ישוב לליכוד לעולם. לכן הוא חוזר בו ומתקרנף. ח"כ רועי פולקמן מ"כולנו", שלא יאמר דבר לתקשורת שלא על דעתו של כחלון, הודיע היום כי "צריך לשקול מחדש את עמדת כולנו". הוא לא דיבר סתם. הוא שומע את הדברים האלה בבית.

ואגב, לרועי פולקמן אין בעיה לשנות את דעותיו הערכיות בתוקף הנסיבות. פולקמן הגיש עם חברי כנסת אחרים במהלך הקדנציה הצעת חוק שתומכת בזכויות אימוץ ללהט"בים, ובקריאה הטרומית בכנסת של החוק שלו עצמו, הוא הצביע נגד. משמעת קואליציונית, אתם יודעים.