אישיות
שרי אריסון

בלעדי בעקבות הקיצוצים בשיכון ובינוי: הבנייה הירוקה עשויה להיפגע

החברה, שהניעה את תחום הבנייה הירוקה בישראל, פיטרה בימים האחרונים את אנשי הקיימות במטה ● גורמים בענף חוששים: "החברה שהוכיחה שאפשר לבנות ירוק גם בפריפריה" תצמצם את פעילותה בתחום ● משיכון ובינוי נמסר: נמשיך להיות מחויבים לקיימות

אילוסטרציה (צילום: istockphoto)
istockphoto
אילוסטרציה

בחודשים האחרונים היה קשה להחמיץ את קמפיין הבנייה הירוקה של "שיכון ובינוי". בסרטונים, שמוקרנים בתדירות גבוהה בטלוויזיה, מודי בר-און מסביר ש"לבנות שכונה רגילה כל אחד יכול, אבל בנייה ירוקה – זה שיכון ובינוי".

רק שעל רקע אירועי הימים האחרונים המסר הזה נראה לפתע מאולץ: צוות הקיימות במטה החברה, שכלל שני עובדים ויועץ, פוטר בבת אחת.

גורמים בענף חוששים שמדובר בשינוי כיוון חד, שבמסגרתו שיכון ובינוי תחדל להוביל את תחום הבנייה הירוקה בישראל.

שיכון ובינוי עוברת שנה של טלטלות: שרי אריסון מכרה את החברה ולפני כ-3 חודשים מונה מנכ"ל חדש – אייל לפידות. "מאז חילופי ההנהגה אני שומע מהעובדים שם, שמדברים איתם כל הזמן על שורת הרווח", אומר גורם בתחום הסביבה שמשתף פעולה עם שיכון ובינוי בכמה פרויקטים.

"זה לגיטימי שמנהל חדש שניהל בהצלחה חברת ביטוח רוצה לשחזר את מה שעבד עבורו, אבל יש דברים שב-2019 פשוט אי אפשר לסגת מהם".

החשש האותנטי בקרב רבים בתחום נובע מהעובדה ש"שיכון ובינוי הייתה הקטר שהניע את כל תחום הבנייה הירוקה בישראל", כדברי אחד מהם.

מאז 2016 החברה בונה אך ורק בניינים שעומדים בתקן הבנייה הירוקה 5281, וכבר סיימה לבנות אלפי יחידות דיור כאלה.

"יכול להיות שהם ימשיכו לבנות בניינים ירוקים, אבל המטה היה אמור להביא את הדבר הבא, לפתח, לחשוב קדימה. היו להם תכניות שאפתניות לעלות לרמות גבוהות יותר, לא ברור אם יהיה עכשיו מי שיעשה את זה"

אבל לפי גורם בענף בכך לא מסתכמת תרומתה של שיכון ובינוי: "קמה חברה מהגדולות והחזקות במשק, לא חברת נישה, ומודיעה שהיא הולכת על בנייה ירוקה בכל הכוח. זה מיד סוחף את כל השוק.

"שיכון ובינוי הוכיחה שבנייה ירוקה יכולה להיות רווחית, לא חייבת להיות יקרה, שאפשר לבנות ירוק גם בחדרה ואשקלון ולא רק במרכז. הם עשו כל הזמן בדיקות וחיפשו חומרים ושיטות חדשות. כשאנשי המקצוע של שיכון ובינוי מגיעים לכנסים ומציגים מחקרים וממצאים זה משפיע על כל הענף".

שיטות הבנייה שרווחו בישראל במשך עשרות שנים גבו מהציבור מחיר כבד באיכות החיים וביוקר המחיה: הקירות הדקים מחדירים קור בחורף וחום בקיץ, ומחייבים שימוש אינטנסיבי בתנורים ומזגנים, מה שגורם לחשבון החשמל לתפוח.

תקן הבנייה הירוקה 5281 מתבסס על שיפור בבידוד ובניצול המים והאנרגיה. במחקר שפרסם לאחרונה המשרד להגנת הסביבה נמצא שדיירים בדירות ירוקות חסכו כ-20% מצריכת החשמל – כ-1,000 שקל בשנה – לעומת דיירים בדירות מקבילות שלא נבנו לפי התקן הירוק.

את רוב הדירות בנתה שיכון ובינוי לפי הסטנדרט הבסיסי של בנייה ירוקה – כוכב אחד – אבל לצד זה הקימה מבני ציבור, למשל מעונות הסטודנטים החדשים באוניברסיטת תל אביב – על פי תקן LEED האמריקאי, המחמיר הרבה יותר.

פרויקט "חלומות פארק גנים" בפתח תקווה, שנבנה אף הוא על ידי שיכון ובינוי, הוא הראשון בארץ שקיבל שלושה כוכבי בנייה ירוקה.

לצד החששות הנשמעים ש"תחום הקיימות בשיכון ובינוי פשוט יימחק", יש כאלה שמקווים שבסך הכל מדובר בשינוי מבני פנימי: לכל אחת מהחברות הבנות יש מנהל קיימות משלה, שלכאורה אמור להמשיך לקדם כרגיל את העסקים הירוקים.

"יכול להיות שהם ימשיכו לבנות בניינים ירוקים, אבל המטה היה אמור להביא את הדבר הבא, לפתח, לחשוב קדימה. היו להם תכניות שאפתניות לעלות לרמות גבוהות יותר, לא ברור אם יהיה עכשיו מי שיעשה את זה".

השבוע, אגב, התפטר גם תמיר דגן, מנכ"ל שיכון ובינוי נדל"ן, אחרי 11 שנים בתפקיד. דגן, שמזוהה עם קידום הבנייה הירוקה, אמר בשעתו בכנס "כלכליסט": "לפני כמה שנים כשדיברנו על בנייה ירוקה הסתכלו עלינו עקום, והיום מדובר במשהו שהוא כמעט תקן מחייב ויותר ויותר תכניות בנייה מכניסות את הדרישות כבר בהתחלה. זה מוצר טוב יותר, נעים יותר לחיות וקל לתחזוק".

בשיכון ובינוי מבקשים להרגיע ואומרים שמדובר בסך הכל בשינוי מבני פנימי, שיעביר את הפוקוס מהמטה לחברות הבנות, ושהחברה תמשיך כרגיל בתנופת הבנייה הירוקה. מדוברות החברה נמסר "שיכון ובינוי מחויבת לקיימות ותמשיך להיות חברה מובילה בתחום. השינוי המוצג בידיעה מבטא שינויים במיקוד ניהול תחום הקיימות ממטה הקבוצה לחברות הבנות".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 582 מילים

אריסון ובכירי שיכון ובינוי בדרך לכתב אישום בגין שוחד באפריקה

רשות ני"ע והמשטרה הודיעו היום שהתגבשה תשתית ראייתית להעמדה לדין ● לפי החשד, החברה העבירה שוחד מאורגן למדינות בקניה ומדינות נוספות באפריקה ● התיק יועבר לפרקליטות מיסוי וכלכלה בימים הקרובים

שרי אריסון יוצאת מחקירה בלהב 433 בלוד באוגוסט 2018 (צילום: פלאש 90)
פלאש 90
שרי אריסון יוצאת מחקירה בלהב 433 בלוד באוגוסט 2018

משטרת ישראל ורשות ני"ע הודיעו היום כי התגבשה תשתית ראייתית לכאורה להעמדה לדין של בכירים בחברת שיכון ובינוי בגין שוחד של עשרות מיליוני שקלים באפריקה. בין החשודים גם בעלת השליטה לשעבר שרי אריסון, המנכ"ל משה לחמני, היו"ר לשעבר רוית ברניב והמנכ"ל הקודם עופר קוטלר. התיק יועבר בימים הקרובים להכרעת פרקליטות מיסוי וכלכלה.

הפרשה עוסקת בחשד להעברת תשלומי שוחד לעובדי ציבור במדינות אפריקה בכלל ובקניה בפרט, על ידי עובדי שיכון ובינוי והחברות הבנות שלה, בהן AG SBI. החשדות קשורים לתקופה של בין השנים 2008 – 2016 במהלכן החברה העבירה תשלומי שוחד באופן מאורגן לעובדי ציבור ברחבי היבשת. השוחד הועבר לכאורה, כדי לזכות במכרזים ולהעלים עין מאי עמידה בתנאי המכרזים.

בתוך כך, היום מתקיימת אסיפה כללית בשיכון ובינוי להצבעה על תגמול למנכ"ל הנכנס, אייל לפידות, המנכ"ל היוצא משה לחמני והיו"ר תמיר כהן.

החקירה החלה בפברואר אשתקד, אז עוכבו לחקירה בכירי החברה, בהן גם בעלת השליטה אז, שרי אריסון והדירקטורית מטעמה אפרת פלד. באוגוסט אריסון מכרה את השליטה לנתי סיידוף. החקירה נוהלה במשותף על ידי להב 433 (יאח"ה) בשיתוף עם רשות ני"ע ובליווי פרקליטות מיסוי וכלכלה. את האישור לחקירה נתן פרקליט המדינה.

במהלך החקירה נחקרו כ-50 חשודים ונגבו עדויות של כ-34 עדים. בנוסף, נערכו חיקורי דין וחיפושים ומעצרים בניירובי.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 193 מילים
אייל לפידות (צילום: פאביאן קולדורף / יח״צ)
פאביאן קולדורף / יח״צ
שכר הבכירים יוצא מפרופורציה

מנכ"ל שיכון ובינוי רוצה עשרות מיליונים

מנהלי ההשקעות של הציבור יחליטו היום אם לאשר לאייל לפידות לקבל אופציות בשווי 65 מיליון שקל ושכר שנתי של כמה מיליונים ● איפה יש עוד חברות שמוכנות לשלם את המיליונים האלה ומי מוכן להסתפק ב-2.5 מיליון שקל?

אייל לפידות עשוי לזכות היום (ראשון) בחבילת השכר החלומית ביותר במשק. חברת שיכון ובינוי, הודיעה על מינויו למנכ"ל באפריל והיום ב-15:00 תתקיים אסיפת בעלי מניות כדי להצביע על אישור התגמול, שכולל אופציות למניות בשווי של עשרות מיליוני שקלים לו וליו"ר החברה.

מי שיצטרכו לאשר את התגמול, הם בעלי המניות מהציבור, בהם גם מנהלי קרנות פנסיה, קופות גמל וכיוצא בזה, המושקעות בחברה. חברת הביטוח הראל כבר הודיעה שתתנגד לחבילת השכר, וככל הנראה צפויה התנגדות גם של מיטב-דש. כעת נותר לראות כיצד יצביעו מנהלי הקרנות של הפניקס, מנורה, אקסלנס, בית ההשקעות מור ואחרים.

פירוט התגמול של לפידות זכה לביקורת חריגה בתקשורת הכלכלית, אם כי הרגולטורים ומנהלי ההשקעות לא יצאו נגד המהלך באופן גלוי.

לפידות יזכה למשכורת חודשית של 245 אלף שקל בעלות כוללת של 4 מיליון שקל; מענק חתימה של 2 מיליון שקל, שחצי ממנו מותנה בכך שלפידות יעבוד בחברה שנה אחת לפחות. במלים אחרות, הוא יקבל מיליון שקל גם בלי להשלים יום עבודה אחד.

לפידות יקבל מענק חתימה של 2 מיליון שקל, שחצי ממנו מותנה בכך שיעבוד בחברה שנה אחת לפחות. במלים אחרות, הוא יקבל מיליון שקל גם בלי להשלים יום עבודה אחד

כמו כן, לפידות יקבל מענק שנתי של עד 4 מיליון שקל בתנאי שהרווח השנתי יהיה 100 מיליון שקל (שיכון ובינוי צפוייה להרוויח השנה בקלות הרבה יותר מכך).

בנוסף על כל אלה, לפידות מבקש לקבל חבילת אופציות שמנה בשווי כולל שמוערך ב-65 מיליון שקל.

האופציות מחולקות ל-5 מנות, שכל אחת מהן מבשילה בתום שנת כהונה בתפקיד. כדי לתרגם אותן למזומנים, לפידות יצטרך לחכות 5 שנים והוא בעצם זוכה כאן ל-5% מהחברה – שיעור חריג לחברה בסדר הגודל הזה.

מי שמדוללים הם שאר בעלי המניות, שכוללים את בעל השליטה, נתי סיידוף, והציבור הרחב, שכאמור מושקע בשיכון ובינוי באמצעות קרנות הפנסיה, קופות הגמל וכיו"ב.

מבעלי שיכון ובינוי, נתי סיידוף (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
מבעלי שיכון ובינוי, נתי סיידוף (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

היו"ר תופס טרמפ על המנכ"ל המיועד

לצד לפידות, האסיפה תצביע גם על אישור שכרו של המנכ"ל היוצא, משה לחמני, שעוזב את שיכון ובינוי אחרי 7 שנים. לחמני אמור לקבל שכר כמיליון שקל עבור חמשת החודשים של השנה הנוכחית, שהם הרבה פחות ממה שיקבל הטאלנט החדש.

אבל לחמני לא יוצא בידיים ריקות, ועלות שכר הפרישה שלו מגיעה לכ-12 מיליון שקל. לא ברור מדוע החברה מבקשת לאשר לו תכנית אופציות חדשה, שכן הוא עוזב, כך שהאופציות שיקבל תלויות בביצועים של המנכ"ל החדש.

לבסוף, האסיפה תצביע על אישור שכרו של היו"ר תמיר כהן, ונראה שהוא המרוויח הגדול מכל הסיפור: כהן נמצא בתפקיד מאז אוגוסט אשתקד וזוכה כאן לשכר ומענק שנתיים של קצת יותר מ-4 מיליון שקל.

בנוסף, היו"ר רוצה לקבל אופציות בשווי של כ-37 מיליון שקל. אלא שמחיר המימוש של חלק מהאופציות האלה, 6.15 שקלים, נקבע כבר בינואר, לקראת אסיפה שלא התקיימה לבסוף. אז נודע על מינויו הצפוי של לפידות, ומניית שיכון ובינוי זינקה בכמעט 40% למחיר הנוכחי של כ-9 שקלים למניה.

חבילת האופציות הנוספת לכהן, זו שאושרה באפריל, היא כבר במחיר מימוש גבוה יותר של 7.5 שקלים ומשקפת את העובדה שהמניה קפצה, ולכן ההטבה כאילו מצטמצמת מעט. התהיה שעולה כאן היא מדוע השאירו לכהן את מחיר המימוש הנמוך יותר לחבילה הראשונה, במקום להתאים אותו לזינוק במניה.

במלים אחרות, כהן הרוויח מהמוניטין של המנכ"ל החדש כמה מיליוני שקלים בלי לעשות כלום. בכל מקרה, היו"ר הולך להתעשר מאוד ומקבל כאן כמעט 3% מחברת התשתיות הענקית, תוך דילול של שאר בעלי המניות, שכוללים כאמור את הציבור הרחב.

לאריסון נמאס וסיידוף הרוויח מאות מיליונים

מי שמאוד רוצה להביא את העילוי הניהולי לחברה הוא בעל השליטה נתי סיידוף. אפשר לומר שהוא כבר מסודר, אחרי שקנה כמעט חצי מהחברה משרי אריסון בזול מאוד: המניות נקנו ב-1.1 מיליארד שקל ושוות היום כ-1.6. במלים אחרות, סיידוף הרוויח על הנייר כ-600 מיליון שקל בתוך שנה, וחלק מהקפיצה מיוחס להודעה על מינויו של לפידות.

שרי אריסון (צילום: אורי לנץ/פלאש90)
שרי אריסון (צילום: אורי לנץ/פלאש90)

מעבר לכך, סיידוף קיבל את השליטה בהנחה על מחיר השוק בעת העסקה. זאת, בניגוד למצב עניינים רגיל, שבו מי שקונה את השליטה נדרש לשלם פרמייה על שווי השוק של המניות.

הסיבה לכך שסיידוף זכה להנחה, היא שאריסון היתה להוטה מאוד למכור אחרי שמצאה את עצמה בחדר החקירות, כחלק מפרשת השחיתות בשיכון ובינוי וחקירות השוחד של עסקי החברה באפריקה, לכאורה. לאריסון נמאס ולכן היא היתה להוטה למכור בזול. גם בבנק הפועלים היא לא רוותה נחת וויתרה על השליטה. זה עניינה הפרטי וסיידוף כאמור הרוויח בגדול, אחרי שגם קיבל ממנה הלוואה לרכישה.

כעת, לאחר שהרוויח מאות מיליונים על הנייר, אין לבעל הבית החדש בעיה לפתות את המנכ"ל המצליח במשק בשכר מופרז. יתרה מכך, סיידוף רגיל לסטנדרטים אמריקאים של תשלום שכר עתק למנהלים.

ממשל אובמה הכניס פרוצדורה שלפיה לבעלי המניות יש אפשרות להביע say on pay, אבל זו המלצה בלבד, והיא נתפסת כמשהו הצהרתי וחסר משמעות

השכר הממוצע למנהלי חברות גדולות בארה"ב הוא 11 מיליון דולר, ושם לא צריך אישור מבעלי המניות. ממשל אובמה הכניס פרוצדורה שלפיה לבעלי המניות יש אפשרות להביע say on pay, אבל זו המלצה בלבד, והיא נתפסת כמשהו הצהרתי וחסר משמעות.

די ברור למה לפידות רוצה את התפקיד: מאז נכנס לתפקידו בהפניקס במאי 2009, מניית החברה קפצה כמעט פי 5. אלא שבהפניקס לפידות כפוף לחוק שכר הבכירים, והוא רוצה הרבה יותר: שכרו מוגבל שם ל-3.5 מיליון שקל "בלבד".

מי מוכן לקום מהמיטה ב-2.5 מיליון שקל לשנה?

מי שלא אמורים להתרגל לתשלום המופרז הם בעלי המניות מהציבור בישראל. רק לפני שלוש שנים נכנסה לתוקף הגבלת שכר הבכירים בבנקים וחברות ביטוח ל-3.5 מיליון שקל לכל היותר. ח"כ שלי יחימוביץ' יזמה את החוק והוא זכה לתמיכתם של יאיר לפיד ושר האוצר משה כחלון. ההגבלה נעצרה בגופים הפיננסים ולא זלגה לשאר החברות הציבוריות.

משכך, החקיקה לא סינדלה חברות כמו טבע, שזקוקה לשירותיו של המנכ"ל הזר קאר שולץ, הרגיל לסטנדרטים של שוק הפארמה העולמי. נוכח מצבה של טבע אפשר לתהות אם היה שווה לשכור את שירותיו, אך זה דיון אחר.

ניר גלעד, יו"ר מגדל (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)
ניר גלעד, יו"ר מגדל (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

אחד המתנגדים הקולניים לחוק, (חוץ מכמה עשרות מנהלים שרוצים לזכות בפיס הזה), הוא הפרשן הכלכלי של עיתון הארץ, נחמיה שטרסלר. במאמר שכתב לאחרונה, כינה את הפוליטיקאים שתמכו בחוק "פופוליסטים", לא פחות.

שטרסלר גם מנה את רשימת המנהלים בדרגי הביניים שפרשו מהבנקים וחברות הביטוח וייחס את הפרישות להגבלת השכר. יש מידה מסויימת של צדק בדבריו, שכן ברור שמנהל בבנק יבחר לעזוב אם יש אפשרות לקבל שכר גבוה פי כמה בחברות אחרות בשוק ההון, שבהן האחריות וכאב הראש קטנים בהרבה. אלא שכלל לא בטוח שיש חברות שעומדות בתור לשלם למנהלים האלה בדרגי הביניים שכר של 2.5 מיליון שקל ומעלה כמנכ"לים של חברות אחרות. אפילו לא קרוב לכך.

בהקשר זה מוזכר גם מנכ"ל הפועלים אריק פינטו שבחר לעזוב את הבנק השנה בתום שלוש שנות כהונה. הוא נמצא בסוף הקריירה וככל הנראה לא מעוניין להמשיך לנהל מערכת גדולה. לכן ברור שיעדיף לשבת בדירקטוריונים ולהרוויח מאות אלפי שקלים בשנה, רק בלי האחריות וכאבי הראש של תפקיד המנכ"ל. כך עשתה מנכ"לית לאומי לשעבר גליה מאור, שכיהנה כדירקטורית בטבע, שבה מקבלים כ-15 אלף דולר לישיבה, פעם בחודש.

לבסוף, אם מביאים דוגמאות, כדאי להיזכר שיש גם מקרים הפוכים: כך למשל ניר גלעד, שהשתכר בעבר סכומי עתק כיו"ר החברה לישראל שבשליטת עידן עופר. לא צריך לדאוג לו, ובכל זאת, גלעד נכנס השנה לתפקיד יו"ר מגדל, למרות הגבלת השכר. ברוך השם, במגדל לא חסרות צרות, והחברה החליפה בשנים האחרונות מנכ"לים ויו"רים בקצב מסחרר. למרות זאת, גלעד מוכן לקום בבוקר מהמיטה גם בשביל 2.5 מיליון שקל לשנה.

בשורה התחתונה, המשקיעים המוסדיים יצטרכו לעשות את החשבון שלהם מחר, וצריך לקוות שהצבעתם לא תהיה נגועה באינטרסים זרים. די ברור שחבילת השכר שעומדת על הפרק חריגה לפי כל קנה מידה. אם תאושר, היא עשוייה לקומם את מצדדי הגבלת השכר, וייתכן שתחולתה תורחב מהגופים הפיננסים לכלל החברות הציבוריות.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,153 מילים
כל הזמן // שבת, 17 באוגוסט 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו
גיא זהר גיא זהר
צבר מצוי נגוע בכנימה (צילום: באדיבות פרופ' צביקה מנדל ממינהל המחקר החקלאי מרכז וולקני))
באדיבות פרופ' צביקה מנדל ממינהל המחקר החקלאי מרכז וולקני)

הבננות לא לבד כנימה קטלנית מאיימת להשמיד את הסברסים

דרמה בגבול הצפון: חוקרים ממכון וולקני ייבאו שני מינים של טורפי חרקים שניזונים מהכנימה המזיקה ● אלפי מושיות מקסיקניות כבר שוחררו בגליל, ולאחרונה הצטרפו אליהן נחילי זבובים מקסיקניים ● "אנחנו בעיצומו של התהליך, אז זה קצת כאוטי, אבל יש סיבה לתקווה" ● ובלבנון, שם גם נפגעים שיחי הצבר, מאשימים את ישראל

עוד 886 מילים

שיר אהבה מצולם לאופקים - המותשת, החולית והמאובקת

  •  (צילום: נעמה כספי)
    נעמה כספי
  • אופקים3
  • אופקים1 (צילום: נעמה כספי)
    נעמה כספי
  •  (צילום: נעמה כספי)
    נעמה כספי
  • אופקים2 (צילום: נעמה כספי)
    נעמה כספי
  •  (צילום: נעמה כספי)
    נעמה כספי
  •  (צילום: נעמה כספי)
    נעמה כספי
  •  (צילום: נעמה כספי)
    נעמה כספי
  •  (צילום: נעמה כספי)
    נעמה כספי

מדי כמה ימים אני נוסעת לאופקים, העיר הגדולה לעשות בה קניות. "סידורים" מה שנקרא. אופקים היא העיר הכי קרובה למושב שלי אי שם במועצה אזורית אשכול – עוטף עזה.

והאמת, אני רק מחפשת תירוצים לנסוע אליה. יש בה משהו באופקים, איזשהו קסם שאני לא יכולה להסביר. קסם שמושך אותי אליה נפשית.

אני יכולה להרחיק עוד טיפה ולהגיע לבאר שבע (או נתיבות) שבה יש הרבה יותר, והכל. באר שבע גדלה וקיבלה נפח רציני בכל תחום – חברתי, תרבותי וקולינרי- גדלה בלי עין הרע לתפארת מדינת הנגב. באמת. וזה כל כך משמח שעיר הבירה הדרומית ממלאה כמעט את כל הפונקציות עבור אזרחית סקרנית, צמאה לתרבות (ואוכל טוב) כמותי. למעט ים. אין בה ים. אבל יש בה ים אפשרויות אחרות.

אני יכולה להרחיק עוד טיפה ולהגיע לבאר שבע (או נתיבות) שבה יש הרבה יותר. אבל בואו נדבר על אופקים, העיירה עם המראה המותש, החולי והמאובק, והניחוח ששייך רק לה

אבל לא בשביל באר שבע הגעתי עד הלום, בואו נדבר על העניין שלשמו התכנסתי חגיגית – אופקים – העיירה בעלת המראה המותש, החולי והמאובק – והניחוח ששייך רק לה.

נכון, לא ניתן להתחמק מזה – התחושה היא אמיתית, תחושה שהזמן עצר בה מלכת. וכל פעם כשאני מוצאת את עצמי כותבת או מספרת על אופקים, במין דוק של עצבות, מיד החברים שלי קופצים ואומרים לי "אוי די, באמת, אופקים מתפתחת למופת, עם תנופת בניה אדירה, יש בה ראש עיר בולדוזר שמתכנן מלא פרויקטים, היא עברה מהפך אדיר, תפסיקי לקונן".

אבל אני, נשמה רומנטית, מקוננת לא מעט, לבי נכמר על העיירה-ספק-עיר הזאת. עיר או עיירה. אני תוהה. מה היא אופקים. היא מסקרנת אותי כל כך. אני יכולה למצוא את עצמי שוהה בה שעות.

רוב מי שמגיע אליה, עושה קניות בסופר, קצת בנק, קופ"ח, פיצוחים, ומיד ממהר חזרה למועצה שלנו. אני נשארת, שוהה עוד קצת. צופה. מחפשת אחר המשהו הזה לחקור, לצפות באנשים, בהתנהלות שלהם. לבדוק אם הם מאושרים. נראה שכן. לנסות להבין את הלך הרוח בה. אולי אמצא אוצר, איזו חנות שטרם גיליתי שיתאפשר לי לקנות בה, ללכת בה לאיבוד, להתרגש.

לבי נכמר על העיירה-ספק-עיר הזאת. עיר או עיירה. אני תוהה. מה היא אופקים. היא מסקרנת אותי כל כך. אני יכולה למצוא את עצמי שוהה בה שעות

לא תמצאו שם ארומה, לא סטימצקי. לא גן סיפור. המון מכולות קטנות. חנויות דחוקות וצפופות ובתוכן נערמים כלי בית, כלי ניקוי, כלי פלסטיק, סירים, מטאטאים, דליים. גומחות קטנות שיש בהן הכל. חנויות פיצוחים ותבלינים, קוקוס בתפזורת, שומשום, קטניות. אגוזים. פפריקה וכמון. והשירות הכי לבבי בעולם. הכי ביתי. הכי נגיש. בלתי אמצעי.

חרדים לצד אתיופים לצד רוסים. דתיים, לצד חילונים, עיר מתוקה, שטופת שמש, לוהטת, מוזנחת מאוד במרכזה. מטופחת יותר ברחובות העוטפים אותה. מרכז ביג אחד מינימליסטי, שאין בו חנות ספרים אחת.

ולמה שוב חנות ספרים? כי חנות ספרים מסמלת עבורי חופש. אפשרויות לצאת למסע חובק עולם גם כשפיזית אין את היכולת. העמקת ידע. ואופציה למתנה שהכי תשמח אותי. אם וכאשר. איך זה שאין באופקים חנות ספרים, בית קפה צוהל, מעוצב ומגניב לשבת בו להתפנק.

חרדים לצד אתיופים לצד רוסים. דתיים, לצד חילונים. עיר מתוקה, שטופת שמש, לוהטת, מוזנחת מאוד במרכזה. מטופחת יותר ברחובות העוטפים. מרכז ביג אחד מינימליסטי, שאין בו חנות ספרים אחת

אני יודעת את התשובה. אבל לא אשיב עליה בקול רם. נכון, יש קצת מסעדות בשרים על האש, יש פלאפל. את המקסיקני, יש את האטליז של מוטי. ושני סופרים גדולים. יש מלא מכולות. וחנויות לכלי בית. ונעליים. שתי חנויות לפיתוח תמונות. חנות לווילונות. ופוקס אחד. וסופרפארם. וחדש! נפתח ללין. ויש גם קולנוע במרכז הצעירים.

והכי הכי יש את גוזלן, גומחה פיצית שיש בה "הכל לילד" כמו שכתוב בשלט – חומרים למלאכת יד. ציוד משרדי, משחקים, צבעים ומכחולים. מין ארטא-קרביץ, אבל הרבה יותר, הרבה הרבה יותר. חוטים. ומדבקות. וניירות. ועפרונות. שם מצאתי ממלכה משלי.

אחר כך קונים במאפיה הצמודה, קצת לחמניות, בורקסים ורוגלך. אחר כך כפכפים, כי אלה שהלכתי איתם בדיוק נקרעו ואני יחפה, עם מצלמה באמצע אופקים. חנות פרחים אחת. כמה מספרות, שלושה בנקים. גורילה אחת. וטיפה גרפיטי. ואני אוהבת אותה, את אופקים. נקשרתי אליה. גם לתושבים. הם לא יודעים.

נעמה כספי היא אמא, גרה בעוטף עזה, צלמת ומהגגת הגיגים, בעיקר על מה שמפריע. ובין לבין גם על הנאות, אבל מזעריות. כשהבינה שהמצלמה היא כלי טיפולי להרגעת הנפש הסוערת - החלה לשאת אותה כמו תיק גב שסוחבים בו את המסמכים החשובים, כמו תעודת הזהות שלה. היא נפש חופשיה, טוטאלית, שבודקת קצוות, וחייבת לצאת מהפריים כדי להיות שלמה עם התוצאה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 627 מילים

למקרה שפיספסת

הדו-קרב היומי: אמירה אומללה של ברק, תגובה חריפה של עודה

אהוד ברק, בעקבות המעצרים אתמול: "פתח תקווה זה לא אום אל חיראן" ● איימן עודה לאהוד ברק: "הסר את מועמדותך" ● ברק: "אתה מסכסך בין יהודים לערבים" ● יאיר לפיד כתב מגילה על אירוע ההפרדה בעפולה ● דונלד טראמפ, על פרשת רשידה טליב: "סבתא שלה הרוויחה, היא לא תצטרך לראות אותה"

ברק ועודה (צילום: פלאש 90)
פלאש 90
ברק ועודה
14:20 עריכה

ח"כ מטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת), בתגובה לציוץ השנוי במחלוקת של אהוד ברק:

"למרות ניסיונותיו הנואשים של ברק לכסות או לטשטש את תפיסת עולמו הגזענית והמתנשאת כלפי האוכלוסייה הערבית הוא נכשל מחדש ואומר את האמת שלו. ברק היה ונשאר גזען כלפי האוכלוסייה הערבית, מאמין עד עומק לבו בנחיתות מעמדה ומגלה שאכן יש פריווילגיות ליהודים. אותו ברק שמודאג מהפרת חופש הביטוי, נתן הוראה לרצוח 13 בחורים ערבים באירועי אוקטובר 2000" .

13:51 עריכה

ליאיר לפיד היה ה-מ-ו-ן מה להגיד על האירוע בעפולה – והוא אמר הכל בפוסט ארוך מדי בפייסבוק (הנה, פה למטה).

אמ.לק: "העובדה שגם החרדים בעפולה וגם המפגינים נגד חוק המרכולים במתחם ״ביג״ באשדוד השתמשו בעצם באותו טיעון – חופש הבחירה – שמה אותנו על מסלול התנגשות.

"הנפש מתקוממת בכל כוחה נגד הרעיון שתגרום לילד שלך לסכן את חייו.  ובכל זאת אנחנו עושים את זה. למה? מפני שמישהו צריך לוודא שמחבל לא יתפוצץ באמצע ההופעה בעפולה. מי שלא מוכן להיות חלק מהסיכון הזה, שלא ידבר אתנו על שיוויון.

"החרדים והחרד״לים לא באמת יכולים להתקרבן. הם השלטון. הכוח אצלם. דווקא אנחנו, החילונים, מקבלים מהם כל הזמן תכתיבים לגבי נישואין וגירושין, תחבורה בשבת, גיור וכשרות.

"עם כל הכאב והזעם שעלו באירוע בעפולה, יש גם מקום לשביב אופטימיות: אם החרדים משתמשים בטיעונים דמוקרטיים בעוד החילונים תובעים את זכותם על היהדות, התקדמנו קצת".

נפרדים או נשארים?—אני הולך לנסות משהו שייכשל: לדבר על סיפור ההפרדה המגדרית בעפולה לא כדי לנצח בויכוח, אלא כדי לבדוק אם…

פורסם על ידי ‏Yair Lapid – יאיר לפיד‏ ב- יום שבת, 17 באוגוסט 2019

13:07 עריכה

עמיר פרץ, בכנס פעילים בחיפה: "החמאס מנהל את נתניהו. ביבי משלה את עצמו שתושבי הדרום לא מבינים שהם בתחתית סולם העדיפויות".

12:56 עריכה

אהוד ברק מסביר את אמירתו הבעייתית וטוען שאיימן עודה "מנצל אי הבנה לחרחור ריב בין יהודים לערבים".

12:46 עריכה

תחת הכותרת "צו 8 אזרחי": איתי אלמוג-בר (המחנה הדמוקרטי) ממשיך לחמם את האווירה לקראת ההפגנה הצפויה הערב בפתח תקווה נגד אלימות המשטרה בהפגנה אמש.

12:42 עריכה

שבתרבות ביסוד המעלה: אלי אבידר (ישראל ביתנו) במסר תקיף לגבי תפקודו של ראש המל"ל הישראלי, מאיר בן שבת: "הוא פקיד בקמפיין הליכוד". עוד אמר אבידר: "ברוח ממשלת הלכה עוד יעשו חדר ממשלה בהפרדה מגדרית עבור רגב, גמליאל וחוטובלי".

שבתרבות בעכו: ח"כ רם בן-ברק (כחול לבן) התייחס להסלמה הביטחונית ואמר: "מדיניות ראש הממשלה בעזה קלוקלת, אין לשתף פעולה עם שלטון החמאס. את הסבב הבא אסור לסיים עד להרס מוחלט של הכוח הצבאי של חמאס. בד בבד יש לשפר את רמת חיי התושבים בעזה.

10:19 עריכה

במהלך הלילה צייץ אהוד ברק (המחנה הדמוקרטי), בעקבות המעצרים בהפגנה בפתח תקווה: "גלעד ארדן, פתח תקווה זה לא אום חיראן. לאזרחים מותר להפגין".

כעת, איימן אודה (הרשימה המשותפת) משיב לו: "אהוד ברק, צריך להשאיר אותך בעבר".

09:55 עריכה

תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי) על המעצרים הלילה בהפגנה בפתח תקווה: "תפקיד המשטרה והיועץ המשפטי הוא גם להגן על זכויות דמוקרטיות בסיסיות ולא להתגייס לדכא המחאה ולהגן על השחיתות מפני האזרחים".

09:39 עריכה

יו"ר בית הנבחרים של ארצות הברית, ננסי פלוסי, אמרה כי היחסים בין ארצות הברית לישראל יכולים לעמוד ב"חולשה של הנשיא דונלד טראמפ ושל ראש הממשלה בנימין נתניהו". כלשונה. פלוסי, שהתייחסה לכך שישראל מנעה מחברות קונגרס להיכנס לישראל, הוסיפה: "הקשר עם ישראל עמוק וארוך שנים, איננו יכולים לתת למה שקורה לעמוד בדרכה של מערכת היחסים הזאת".

ננסי פלוסי (צילום: קובי גדעון, פלאש 90)
ננסי פלוסי (צילום: קובי גדעון, פלאש 90)
09:30 עריכה

איתי אלמוג-בר (המחנה הדמוקרטי) קורא לאזרחי ישראל להגיע הערב להפגנה בפתח תקווה:

ומוסי רז (מרצ, לשעבר), מצטרף לקריאה:

09:11 עריכה

חודש לבחירות: בחדשות 13 הכינו תקציר של אירועי הפרקים הקודמים – כל מה שקרה במערכת הבחירות הנוכחית מאז פיזור הכנסת ועד היום. וקרה הרבה.

09:06 עריכה

דן מרגלית תוהה: האם ישראל ביקשה מטראמפ להתנגד להכנסת חברות הקונגרס לארץ?

09:01 עריכה

אורן נהרי טוען בוואלה! ניוז: טראמפ הפך את חברות הקונגרס לגיבורות. בקונגרס הבא עשויות טאליב ועומאר להגיע לוועדות חשובות – הנוגעות גם לנושאי חוץ.

נהרי טוען שגם אם בישראל הספור יישכח בקרוב, הרי ש"בארצות הברית הסיפור אחר. שם ישראל נקלעה בלא תבונה, למאבק הפוליטי. וישראל שוב מצטיירת כזו שמתייצבת לצד הרפובליקנים – ואפילו לא כל המפלגה הרפובליקנית אלא טראמפ – ונגד המפלגה הדמוקרטית, עד וכולל ההכרזה שנשיאות אובמה הייתה עוינת לישראל. ישראל ויתרה במודע על התמיכה הדו-מפלגתית שהיתה אבן יסוד ביחסים בין ישראל לארצות הברית. ישראל בהובלת נתניהו מטילה את כל יהבה על טראמפ. וזה עובד, בינתיים". 

נהרי מצין את "שנאתו" של הנשיא טראמפ ל"חבורה" הכוללת ארבע חברות קונגרס בהנהגת אלכסנדרה אוקסיו-קורטז, כשהאחרות הן פרסלי, טאליב ועומאר – כולן בנות מיעוטים מהפלג השמאלי ביותר במפלגה. "טאליב ועומאר היו לגיבורות היום במפלגה הדמוקרטית", הוא ממשיך וכותב, "אלה המעוררות את זעמו של הנשיא השנוא על הדמוקרטים, וגיבורות מתנגדי מדינת ישראל, שמספרם גדל במפלגה הדמוקרטית. הקרע בין ישראל לדמוקרטים התרחב עוד יותר בטיפול המגושם של ישראל בפרשת הביקור.

08:04 עריכה

זהבה גלאון, יו"ר מרצ לשעבר, תוקפת את השר לביטחון פנים, גלעד ארדן בנוגע להתנהלות המשטרה בהפגנות בכיכר גורן בפתח תקווה נגד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט: "ארדן אפשר לשוטרים לעכב ולעצור 18 אזרחים בצורה פסולה ובלתי חוקית".

07:02 עריכה

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על התנהלות ישראל בעניין דרישתה של חברת הקונגרס רשידה טליב לבקר את סבתה באזור יהודה ושומרון: "ישראל פעלה כראוי. ישראל נהגה באופן נחמד ומכבד כלפי טליב, כשאישרה לה לבקר את סבתה".

עוד צייץ טראמפ: "ישראל אישרה לטאליב לבקר את סבתה, והיא דחתה את האישור. איזו תרמית. מי שהרוויחה מכך היא סבתה, שלא תצטרך לראות אותה".

אתמול, כזכור, הודיעה טאליב שהחליטה לא להגיע לביקור בגדה המערבית בשל המגבלות שהטילה עליה ישראל. זאת, לאחר שמוקדם יותר שר הפנים אריה דרעי אישר את בקשתה ההומניטרית לבקר את סבתה בת ה-90 – בתנאי שלא תעסוק בפוליטיקה. "החלטתי שלבקר את סבתי בתנאים המגבילים האלה, עומד בניגוד אל כל מה שאני מאמינה בו – להילחם בגזענות, בדיכוי ובחוסר הצדק", כתבה טליב בחשבון הטוויטר שלה.

"להשתיק אותי ולהתייחס אלי כמו פושעת זה לא מה שסבתי רוצה בשבילי", המשיכה טליב, "זה היה הורג חלק ממני. כשניצחתי, נתתי לעם הפלסטיני תקווה שמישהו סוף סוף יגיד את האמת על התנאים הלא אנושיים שלהם. אני לא יכולה לאפשר למדינת ישראל לקחת את האור הזה, להשפיל אותי ולהשתמש באהבתי לסבתא שלי כדי להיכנע למדיניות מדכאת וגזענית".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 15 עדכונים

סיפור לשבת אהבה היא לא כל הסיפור

הדי וחניה בן-עמר לפי כמה (וכמה) שנים
הדי וחניה בן-עמר לפי כמה (וכמה) שנים

בט"ו באב השנה החלטתי לצום.

חשבתי לעצמי שדי לי כבר בכל הציניות הזו, עייפתי ממנה, ואני רוצה להרגיש כמו כל אזרח נורמלי במדינה. אני רוצה להרגיש שייך.

אז לא אכלתי כלום כל היום.

בערב, בישיבת ההנהלה סביב השולחן העגול, הֵעירה לי החברה שישבה לימיני שיש לי ריח מוזר מהפה. קיבוצניקים מהדור הישן לא מבדילים עדיין בין דוגריות לחוסר נימוס.

"זה בגלל ט"ו באב," אמרתי לה באסרטיביות על גבול התוקפנות הסמויה. "החלטתי לצום השנה. החלטתי שהשנה אני רוצה להיות חלק מעם ישראל."

"ט"ו באב זה חג האהבה," היא אמרה. "אתה בטוח שאתה צם בחג הנכון?"

ראיתי שכולם מביטים בי בדממה. ידעתי שכהרגלם הם מחפשים את המנהל החיצוני לתפוס אותו בקלקלתו, אבל לא איש כמוני ייפול ללא קרב.

"ברור שזה חג האהבה," אמרתי בנימה שבה מדברים אל קשה הבנה. "אני צם כדי להיות חתיך בשביל אשתי. לא מגיע לה שאעשה את המאמץ הקטן הזה עבורה?"

"ברור שזה חג האהבה," אמרתי בנימה שבה מדברים אל קשה הבנה. "אני צם כדי להיות חתיך בשביל אשתי. לא מגיע לה שאעשה את המאמץ הקטן הזה עבורה?"

בעשר בלילה הישיבה נגמרה, ואני מצאתי את עצמי בכביש 6, תוהה איפה אפשר למצוא בשעה כזו פרחים רעננים. עצרתי בחנות הנוחוּת שבכביש ונכנסתי פנימה. על המתקן של ווילי-דוג הסתובבה בעגמומיות נקניקייה אחרונה שנראתה כמו שהייתה זא-זא גאבור נראית אילולא עברה מתיחה.

או עשרים מתיחות.

זכרתי את מה שאמרה לי פעם חניה כשהגעתי הביתה עם אריזה חגיגית של בושם שקניתי במיטב כספי בסופרפארם. היא פתחה את האריזה והביטה בבקבוק.

"לא חשוב," היא אמרה. "העיקר הכוונה. אני מאוד מעריכה את זה. העיקר שחשבת עלי. יש פתק החלפה?"

בשעה הזו של הלילה ואחרי אינספור ישיבות, נקניקייה באריזה בשקית נראתה לי הוכחת כוונות סבירה.

"תארזי לי את הנקניקייה הזו," אמרתי לבחורה שבדלפק.

אחרי יום ללא אוכל לנקניקייה היה ריח משכר ללא גבול.

"אביא לחניה את אהבתי," חשבתי. "זה שווה יותר מהכול."

ולפני שידעתי מה קרה כבר הוצאתי את הנקניקייה מתוך האריזה וערמתי עליה כרוב חמוץ בגבעה קטנה, ועליו זרזפתי שובל אדום של קטשופ ושובל צהוב של חרדל, וזמן קצר מאוחר יותר הייתה הנקניקייה כלא-הייתה, ועל פנַי הייתה הבעה של זאב שזה עתה חיסל את כיפה אדומה. וגם את הסבתא שלה.

ובכל זאת ידעתי שחניה לא תיפגע.

היא לא תיפגע כי בכל יום שישי אני נוסע למשתלה שבמושב ושם מוציאים לי פרחים רעננים וטריים מהמקרר, ואני מביא אותם לחניה אשתי בחבילה גדולה. כל יום שישי, גם אם אני צריך להקיף את חצי עמק חפר כי הגעתי מהכיוון השני.

המוכרת ואני כבר מכרים ותיקים. כתבתי פעם סיפור קצר על מישהו שקנה כל יום שישי פרחים לאשתו ובסוף התגרש ממנה והתחתן עם מוכרת הפרחים, אבל לנו זה כבר לא יקרה, כנראה, אף שהיו שנים שבהן פרחים היו הדבר האחרון שעליו חניה ואני חשבנו בהקשר לזוגיות. אלו היו שנים שבהם סרטי הפולחן אצלנו בבית היו "מלחמת רוז ברוז", "הכבוד של פריצי" וקטעים מסוימים מ"מר וגברת סמית", בעיקר עם הירי ההדדי באקדחים שלופים בבית המשפחה.

אח, הנוסטלגיה לזמנים אחרים.

* * *

חניה ואני סוגרים בקרוב 38 שנות זוגיות. השנתיים הראשונות היו סקס פראי, סוער וחסר גבולות, ובשאר השנים היינו נשואים.

בשנות הנישואים שלנו היו גם כמה ימים ללא ריבים וללא ויכוחים. מאחר שלא סימַנו אותם בלוח השנה אני מתקשה לזכור אותם – הם היו כל כך נדירים.

בכל השנים הללו ידענו שאנחנו אוהבים, האחד את השנייה או האחת את השני, אבל זה בערך כמו לדעת שיש ביקום אינטליגנציות זרות – יום אחד אתה משתוקק גם לפגוש אותן או לפחות לקבל הוכחות לקיומן.

עברנו חמישה מטפלים זוגיים במהלך השנים ושני מטפלים משפחתיים. בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל-אביב יש שלט מוזהב שהשמות שלנו חרוטים עליו.

עברנו חמישה מטפלים זוגיים במהלך השנים ושני מטפלים משפחתיים. בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל-אביב יש שלט מוזהב שהשמות שלנו חרוטים עליו

ארבעה מהמטפלים הזוגיים שלנו התגרשו עם הזמן, אבל אני לא בטוח שזה בהשפעת הטיפול הזוגי שעברנו אצלם. החמישית הייתה קוסמת, אבל על כך מאוחר יותר.

הבית שלנו היה מלא אהבה – אם הצלחת לשמוע אותה בין הוויכוחים. הילדים בבית ידעו שמותר לדבר על הכול, אז בארוחת ליל שישי שבה ישבנו כולנו סביב השולחן, אילי אמר פעם: "אולי תתגרשו כבר ולא תצטרכו לריב כל הזמן?"

"אבל אנחנו אוהבים," אמרנו שנינו בו-זמנית, ולארה כהרגלה הפטירה מתחת לאף: "כן, כן, בטח."

* * *

כשקרתה התאונה של נינה היא יצרה בינינו שסע שנראה כלא ניתן לאיחוי.

אם ראיתם סרטים הוליוודיים שבהם אסון מכה משפחה וגורם לה לאחד כוחות ולהתמודד כגוף אחד מול הקשיים הנערמים, תזכרו שהוליווד בנויה על דמיון. היינו שלוש שנים בבית לוינשטיין, ולמול עינינו ראינו משפחות נהרסות, מתפרקות, נפרדות.

אחת אחרי השנייה.

זה קורה כי במצבים קיצוניים כל כך אוסף כל אחד את כל הכוחות שהוא יכול לאסוף כדי לשרוד נפשית. להחזיק מעמד. כל אחד מתמודד בדרך שלו, ולא פעם הדרך של האחד מאיימת על האחר. לא פעם לאחר אין בכלל מקום – לא נשארים עבורו כוחות.

חניה בחרה מהיום הראשון לתאונה בראייה מפוכחת וקשה. אני בחרתי באופטימיות גדולה. כל אחד ראה בגישתו של האחר אִיום. בזמן קצר יחסית הגענו לישון בחדרים נפרדים.

אני זוכר את היום שישבנו לשיחה ואמרנו: "ככה אין טעם להמשיך. עדיף שניפרד."

ואחר כך אמרנו: "אולי ננסה עוד פעם אחת. ניתן צ'אנס אחרון לעוד טיפול זוגי אחד," אבל איש מאיתנו לא האמין באמת.

ובדרך מקרית לגמרי הגענו אל רות בן-אשר.

אמרתי לפני כמה שורות שהמטפלת החמישית שלנו הייתה קוסמת, אבל האמת היא שהיא סתם הייתה מקצועית מהמעלה הראשונה, עם אינטואיציות טובות, עם קריאת שפת גוף מקצועית לעילא ועם תחושה של האנרגיות שכל אחד מאיתנו הקרין בעת שישבנו מולה.

היא הייתה הרוח המזרחית שהעיפה את החול וחשפה לפנינו את כל המוקשים שדרכנו עליהם כל הזמן והתרסקנו עליהם שוב ושוב.

התחלנו לעקוף אותם, וכך התחלנו להתקרב חזרה.

שנה מתחילת הטיפול נסענו יחד לארגנטינה. נסיעה משותפת לחו"ל היא מוקש ממדרגה ראשונה, אבל אנחנו חזרנו מארגנטינה בהחלטה לרהט מחדש את חדר השינה המשותף ולחזור לישון יחד, ואפילו באותה מיטה – קורבן גדול למי שהתרגל לשכב באלכסון כל הזמן, קורבן שנמוג כשאתה שומע את בת הזוג שלך נושמת או נוחרת לידך ואתה מחייך לעצמך מתוך שינה.

חזרנו בהחלטה לחזור לישון יחד, ואפילו באותה מיטה – קורבן גדול למי שהתרגל לשכב באלכסון כל הזמן, קורבן שנמוג כשאתה שומע את בת הזוג שלך נושמת או נוחרת לידך ואתה מחייך לעצמך מתוך שינה

הדי וחניה בן-עמר, 2017
הדי וחניה בן-עמר, 2017

מאז אנחנו כמו בני שש-עשרה מאוהבים או כמו בתקופת חיזור. כשאני חושב איפה אנחנו נמצאים היום ואיפה עלולים היינו להיות, אני שמח שהתעקשנו כל השנים הללו ושהתעקשנו על הצ'אנס ההוא, האחרון.

אני רואה לא מעט זוגות שנפרדים, ולפעמים זה הדבר הנכון לעשותו.

אבל לפעמים אני רואה כמה כאב מלווה את הפרידה, וחושב: "אולי אם היו נותנים לזה צ'אנס, רק עוד צ'אנס אחד…"

אבל אני מניח שזה כמו בלוטו – אולי תזכה בכרטיס הבא, אבל אולי עוד שבוע נשרף סתם.

והשאלה היא, אם לצטט את הארי ("המזוהם") קלהאן, דמות טיפולית ידועה: "האם אתם מרגישים בני מזל היום?"

אני כן. מאחל גם לכם. מכל הלב.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,047 מילים
עודכן לפני 11 דקות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות
אילוסטרציה (צילום: istockphoto)
istockphoto

בריאות מי שמנמן של סבתא

פרופ' מארי רודולף (68) הצליחה להפחית את השמנת היתר בקרב ילדים בבריטניה ● אחרי שעלתה לישראל, היא חולמת לעשות כאן את אותו הדבר, בדגש על עזרה לאוכלוסיות מוחלשות ● בין לבין היא מטפלת בנכדים התאומים שלה, ואין שום סיכוי שהיא תיתן להם שוקולד ● ראיון

עוד 1,417 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
גֵּירוּשׁ

דווקא אלו שבדרך כלל מתרעמים - ובצדק - נגד השימוש המניפולטיבי המקומם של נתניהו והימין בחרדות השואה, עשו בדיוק את אותו הדבר השבוע במסגרת המאבק בגירושם של העובדת הזרה ובנה ● כאילו אי אפשר יותר להתווכח בישראל על משהו, בלי להגיע תוך דקות לבירקנאו

עוד 1,072 מילים

בעקבות כתב האישום: השר חיים כץ הגיש את התפטרותו

כץ במכתב ההתפטרות: "הניסיון להטיל דופי בניקיון כפי הוא חסר יסוד ונועד לכישלון" ● על אף האישור שניתן לה, חברת הקונגרס טאליב הודיעה כי "ביקור בישראל תחת התנאים שהוצבו נוגד את ערכיי", דרעי: "פרובקציה. שנאתה לישראל גוברת על אהבתה לסבתה"

חיים כץ (צילום: פלאש 90)
פלאש 90
חיים כץ
עוד 18 עדכונים

חודש לבחירות כיצד הפך נתניהו את עצמו לאימפריה

בזמן שגנץ מותקף על עילגותו ועל האנמיות שבה מתנהל קמפיין כחול-לבן, ראש הממשלה ממשיך להתעלם מרעשי הרקע ולבנות את עצמו כדמות גדולה מהחיים ● אבל בכיר בליכוד מדווח על דאגה אמיתית במפלגת השלטון: "המצב כרגע מבחינתנו לא טוב" ● פרשנות

בנימין נתניהו (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מרים אלסטר/פלאש90
בנימין נתניהו

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 954 מילים
מימין: בנימין נתניהו, בני גנץ ואהוד ברק, ארכיון (צילום: Yossi Zeliger/FLASH90)
Yossi Zeliger/FLASH90
ההסבר המפתיע לשוויון ההיסטורי בין הימין לשמאל:

הישראלים "נולדים ימניים" - אבל מתים שמאלנים

הדמוגרף סרג'יו דה לה-פרגולה מסביר את היציבות ביחסי הכוחות של הגושים הגדולים בבחירות בישראל מאז שנות ה-70: "הישראלים ש'נולדים ימניים' מתקדמים, מתבססים ונעשים שמאלנים יותר - וזה מתקזז עם הילודה הגבוהה בציבור הימני ועם העלייה הימנית" ● ראיון

עוד 1,196 מילים ו-1 תגובות

"אם בית החולים הדסה היה חברה בורסאית, בחיים לא הייתי משקיעה בו"

מעקב זמן ישראל חברת דירקטוריון לשעבר בנשות הדסה: "אם זמן ישראל היה מצטט אותי בתחקיר על ביה"ח, ייתכן שהיה מגיע למסקנות הרבה יותר נחרצות" ● "אולי פעמוני האזהרה יתחילו לצלצל סוף סוף"

זאב רוטשטיין (צילום: by Hadas Parush/Flash90)
by Hadas Parush/Flash90
זאב רוטשטיין
עוד 946 מילים

מתים מבדידות

1 מכל 5 מתאבדים בישראל הוא קשיש ● ההערכות הן שהמספרים האמיתיים גבוהים בהרבה, מאחר שרבים מהמקרים מוגדרים כתאונות או כ"מוות טבעי" ● "רוב המתאבדים הם גברים, כי היכולת שלהם ליצור קשרים ולבקש עזרה נמוכה יותר" ● למרות שהממשלה כבר אימצה תוכנית, הטיפול בתופעה לוקה בחסר

התאבדויות של קשישים (צילום: iStock)
iStock

1 מכל 5 מתאבדים בישראל הוא קשיש ● ההערכות הן שהמספרים האמיתיים גבוהים בהרבה, מאחר שרבים מהמקרים מוגדרים כתאונות או כ"מוות טבעי" ● "רוב המתאבדים הם גברים, כי היכולת שלהם ליצור קשרים ולבקש עזרה נמוכה יותר" ● למרות שהממשלה כבר אימצה תוכנית, הטיפול בתופעה לוקה בחסר

עוד 1,233 מילים

כניסתן למדינה של שתי חברות הקונגרס האמריקאי לישראל תאסר

סקר חדשות 13 וקמיל פוקס: הליכוד וכחול לבן היו מקבלות 31 מנדטים כל אחת. מפלגת ימינה 12 מנדטים, ישראל ביתנו 11, הרשימה המשותפת 9 מנדטים, המחנה הדמוקרטי 8 מנדטים, ויהדות התורה 7 מנדטים ● דרעי החליט לאסור את כניסתן של חברות הקונגרס האנטי-ישראליות לארץ: "מדובר במי שמנצלות את הבמה המרכזית ביותר לתמיכה בארגוני bds הקוראים לחרם נגד ישראל" ● במפה השמאלית זועמים על ההחלטה

טראמפ ונתניהו (צילום: צילום: יעל רוטמן)
צילום: יעל רוטמן
טראמפ ונתניהו
עוד 34 עדכונים
  • בני עייש (צילום: אמיר בן-דוד)
    אמיר בן-דוד
  • בני עי"ש (צילום: אמיר בן-דוד)
    אמיר בן-דוד
  • בני עייש (צילום: אמיר בן-דוד)
    אמיר בן-דוד
  • אחד משני ההוסטלים לקשישים בבני עי"ש (צילום: אמיר בן-דוד)
    אמיר בן-דוד
  • בני עי"ש (צילום: אמיר בן-דוד)
    אמיר בן-דוד
מי עשוי לשלם את מחיר הנאמנות לנתניהו של ראש מועצת בני עי״ש?

מסע בחירות "הקשישים רוצים תקציבים? שלא יצביעו ליברמן"

בני עי"ש הוא היישוב עם האחוז הגבוה של דוברי רוסית בישראל, ועם תמיכה מאסיבית בליברמן ● אריה גארלה, ראש המועצה מטעם הליכוד, משוכנע שאם הוא לא ישנה את הצבעתם, ירושלים תפנה לו עורף ● "הכל עובד על נאמנות", הוא אומר, "ככה זה" ● מסע בחירות 2019

עוד 2,182 מילים
חמאה (צילום: istockphoto.)
istockphoto.

בדיקת זמן ישראל מי הזיז את החמאה שלי

החמאה הישראלית הפכה למצרך נדיר בסופרים וברשתות השיווק ● כאשר ניסינו לברר למה זה קרה, הגורמים בענף מילאו את פיהם מים (הרי חמאה אין) ● בינתיים, הממשלה התירה לייבא חמאה ללא מכס, אבל המחירים בשמיים ● בכיר במשרד החקלאות: "העלאת מחיר מסוימת עדיפה על מחסור" ● הצרכנים זועמים - ורק הטבעונים מרוצים

עוד 1,697 מילים
סגירה