אישיות
אביה אלף

"מינוי מוניץ פוגע באמון הציבור בוועדת ההיתרים"

מעקב יו"ר התנועה לטוהר המידות, עו"ד אביה אלף: "ככל שהדברים המפורסמים בתחקירי זמן ישראל נכונים, יש בכך הוכחה נוספת לכך שמינוי חברי ועדת ההיתרים החדשה נעשה ללא בדיקה הולמת" ● התנועה עתרה לבג"ץ נגד מינויים של שלושה חברים נוספים בוועדה

עוד 392 מילים

עתירה לבג"צ "לחייב את נתניהו להשיב את הכספים שקיבל שלא כחוק"

התנועה לטוהר המידות עתרה לבג"צ נגד ראש הממשלה, ונגד היועץ המשפטי, שינמק מדוע לא יורה על פתיחת חקירה פלילית נגד ראש הממשלה, בחשד לעבירה של מרמה והפרת אמונים בשל אי החזרת הכספים ממיליקובסקי

התנועה לטוהר המידות עתרה הבוקר (ד') לבג"צ נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, בדרישה שישיב לאלתר כספים שקיבל שלא כחוק, ונגד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שינמק מדוע לא יורה על פתיחת חקירה פלילית נגד ראש הממשלה, בחשד לעבירה של מרמה והפרת אמונים בשל אי החזרת הכספים.

העותרים מבקשים משופטי בג"צ, שיוציאו צו המחייב את ראש הממשלה להסביר מדוע לא ישיב לבן דודו, נתן מיליקובסקי, או יפקיד באוצר המדינה את 300 אלף הדולרים שקיבל ממיליקובסקי ללא היתר כדין.

נתן מיליקובסקי (צילום: Drew Altizer Photography)
נתן מיליקובסקי (צילום: Drew Altizer Photography)

כמו כן מבקשת התנועה לטוהר המידות מבית המשפט, להורות ליועץ המשפטי לממשלה ולמבקר המדינה לפעול לאלתר להחזרת הכספים על ידי ראש הממשלה, ולשקול פתיחת חקירה פלילית נגדו, נוכח החשד לעבירות פליליות שנעברו בעצם קבלת הכספים מבלי לבקש אישור, ובהמשך החזקת הכספים בניגוד להנחיות ועדת ההיתרים.

התנועה טוענת בעתירה, כי החלטת ועדת ההיתרים המחייבת את ראש הממשלה להחזיר את 300 אלף הדולר היא החלטה סופית, וכי לא ניתן לקבל מצב בו ראש הממשלה מקבל כספים בניגוד לחוק, ואף ממשיך להחזיקם בניגוד להחלטת הוועדה. ועדת ההיתרים, קבעה, בין היתר כי:

"מימון הוצאות משפט אינו מסוג העניינים בהם מוצדק ליתן היתר אישי לחריגה מהכללים וכי, ככלל, לא מדובר בסוג העניינים 'שהוא מוצדק בנסיבות המקרה ותקין מבחינה ציבורית'. הדברים יפים גם לענייננו. כפי שנקבע בעבר, נדרשות נסיבות אישיות ייחודיות וכבדות משקל ביותר כדי לחרוג מכך. נסיבות כאלה כלל לא הוצגו בפני הוועדה. מימון הוצאות משפט הנובעות מחקירה פלילית הכוללת חשש למעשים פליליים בקשר עם בעלי הון שונים, לא ראוי שייעשה בידי בעלי הון".

אביה אלף, יו"ר התנועה לטוהר המידות, אמרה לזמן ישראל: "ראש ממשלה לא נמצא מעל החוק. אם הוחלט שעליו להחזיר כסף שקיבל שלא כחוק, הוא חייב לעשות את זה מיד. ואם הוא לא עושה את זה מיד – זו מרמה והפרת אמונים".

עוד 272 מילים ו-2 תגובות

פנייה למנדלבליט: "יש להאיץ - ולא לעכב - את ההחלטות בתיק 3000"

פרסום ראשון כך דורשת מהיועץ התנועה לטוהר המידות, בראשות עו"ד אביה אלף ● בסוף השבוע דווח ב"כאן" כי מנדלבליט החליט לדחות את ההכרעה בשאלה האם לפתוח בחקירת "פרשת המניות" של נתניהו

ביום שישי בערב דיווח מרדכי גילת ב"כאן 11", שהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, החליט לדחות את ההכרעה בשאלה האם לפתוח בחקירה נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, גם בפרשת המכונה "תיק המניות".

זאת, עד שתתקבל הכרעה סופית, האם להגיש נגד נתניהו כתבי אישום בשלוש הפרשות שבהן הוא כבר נחקר, המוכרות במספרי התיקים שלהם.

תיק המניות עוסק בקשרים הכלכליים של נתניהו עם בן דודו, איש העסקים האמריקאי נתן מיליקובסקי, ובקשר שבין מיליקובסקי ל"טיסנקרופ" הגרמנית.

על פי הדיווח של גילת, בידי היועמ"ש נמצאים "חומרים רגישים", שהעביר אליו מבקר המדינה, אך הוא אינו מעוניין כרגע לפתוח בחקירה מאחר ש"אינו מעוניין לפתוח חזית חדשה עם ראש הממשלה לפני הבחירות".

מהחומרים שנבחנו במשרד מבקר המדינה עלתה השאלה האם ראש הממשלה הפר את הכללים האוסרים על שרים לנהל תיק השקעות.

לטענת נתניהו, הוא קיבל אישור לחרוג מהכלל המחייב העברת התיק לנאמנות עיוורת. מבקר המדינה העביר את המסמכים ליועץ המשפטי לממשלה, מנדלבליט, לבחינה אם האישור היה בתוקף בעת שנתניהו מכר את המניות ב־2010.

אחרי הפרסומים על מעורבותו האישית של ראש הממשלה בעסקי בן דודו, פנתה התנועה לטוהר המידות למבקר המדינה, יוסף שפירא, בדרישה שיפתח בבדיקה של תהליכי קבלת ההחלטות במשרד ראש הממשלה ובמשרד הביטחון, בכל מה שנוגע לרכישת צוללות אסטרטגיות וספינות להגנה על מתקני הגז מ"טיסנקרופ".

אחרי חליפת מכתבים ענפה, הודיע משרד מבקר המדינה, כי הוא "שקל בחיוב" את בקשת התנועה לפתוח בבדיקה מקיפה בפרשה זו, אך הוא "מנוע מלהיכנס לביקורת בנושא". למה? כי זו ההנחיה שקיבל מהיועץ המשפטי לממשלה.

מהדיווח של גילת, אפשר להבין שאחרי שהמבקר משך את ידיו מבדיקת הטענות על קשרי נתניהו-מיליקובסקי בטענה שהנושא בבדיקת היועמ"ש, החליט מנדלבליט לדחות את בדיקת הטענות לפחות עד השימוע של נתניהו בתיקיו האחרים.

נתן מיליקובסקי (צילום: Drew Altizer Photography)
נתן מיליקובסקי (צילום: Drew Altizer Photography)

הבוקר (יום א'), פנתה התנועה לטוהר המידות אל היועץ המשפטי לממשלה, והזכירה לו כי "מאז סיום חקירת המשטרה בעניין פרשת כלי השיט והעברת מלוא חומר החקירה לבחינה בפרקליטות מיסוי וכלכלה, חלפה למעלה מחצי שנה.

"לגישתנו, נוכח החשיבות הציבורית האדירה של הפרשה האמורה והשלכותיה, נכון להאיץ ולא לעכב את הליך קבלת ההחלטות בשאלה האם להגיש כתב אישום נגד החשודים, לסגור את התיקים נגד המעורבים, או להורות למשטרה על ביצוע השלמות חקירה.

אנו תקוה כי הפרסום התקשורתי אינו משקף את עמדתך. אולם ככל שהפרסום בעניין זה הינו מדויק, ולטענתנו זכות הציבור לדעת זאת באופן רשמי (לרבות אם לא נפתחה כלל בדיקה בחודשים האחרונים) הרי שלהבנתנו לא נכון להחזיק את המקל משני קצותיו.

"מצד אחד לא להשלים את החקירה ומאידך גיסא למנוע ממבקר המדינה (בניגוד לעמדת המבקר) לפתוח בבדיקה מטעמו בפרשת כלי השיט ולעסוק בתהליכי ומנגנוני קבלת החלטות ברשויות השלטון".

אביחי מנדלבליט (צילום: פלאש)
אביחי מנדלבליט (צילום: פלאש)

עו"ד אביה אלף, יו"ר הוועד המנהל של התנועה לטוהר המידות, אמרה ל"זמן ישראל: "אנחנו מתכתבים עם לשכת היועץ המשפטי לממשלה כבר כמעט שנה על עניינים שונים שכולם נוגעים לפרשת 3000.

"יש שלושה תיקים שקשורים לראש הממשלה ונחקרו – ויש את תיק 3000, שבצעד שלא ראיתי כדוגמתו, החליטו בינתיים לא לחקור.

"אני מקווה מאוד שאנחנו לא חווים עכשיו דז'ה וו להתנהלות יועץ משפטי אחר, בפרשת חברות הקש של אביגדור ליברמן. כתב האישום שלא הוגש".

בעקבות הדברים פנינו למשרד המשפטים, ושאלנו האם היועמ"ש אכן החליט לדחות את ההחלטה לפתוח בחקירה בעניין קשריו של נתניהו עם מיליקובסקי, עד להכרעה בתיקים האחרים, והאם היועמ"ש אכן מנע ממבקר המדינה לפתוח בדיקה מטעמו אחרי שמבקר המדינה העביר ליועמ"ש "חומרים רגישים".

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "איננו מתייחסים לתכתובות עם מבקר המדינה. כפי שנמסר בעבר, החומרים והנתונים שהתפרסמו בעקבות בקשת רה"מ למימון הגנתו המשפטית בידי מר מיליקובסקי, נלמדים במשרדנו כעת. לא נוכל להתייחס לספקולציות למיניהן כפי שפורסמו בתקשורת. אין בכך לאשר או להכחיש דבר".

עוד 538 מילים

"תמיד הנשים עומדות למשפט, כאילו לבעלים שלהן אין אחריות"

אביה אלף, לשעבר מנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה: בפרליקטות שאפו לצמצם ככל הניתן את החומרה של ההאשמות נגד שרה נתניהו

בכירה לשעבר בפרקליטות המדינה מותחת ביקורת על הסכם הפשרה שנחתם עם שרה נתניהו בתיק המעונות, שכלל האשמות לפיהן אשת ראש הממשלה רכשה שירותי ארוחות למשכן הרשמי של ראש הממשלה באופן בלתי חוקי .

עורכת הדין אביה אלף טוענת כי בעוד ששרה נתניהו אינה ראש הממשלה אלא רק אשתו, היא עדיין דמות ציבורית וכי היא צריכה להישפט על פי הסטנדרט הגבוה ביותר, אך עסקת הטיעון עליה חתמה היום הייתה "רחמנית למדי".

אביה אלף
אביה אלף

אלף, שעמדה בראש המחלקה הכלכלית בפרקליטות בין 2004 ל-2012, הדגישה כי קיים "פער משמעותי" בין ההאשמה הראשונית נגד שרה נתניהו לבין כתב האישום המתוקן שהוגש לבית המשפט במסגרת עסקת הטיעון, כפי שבא לידי ביטוי בגזר הדין המלא של נתניהו.

כתב האישום מיולי 2018 האשים את שרה נתניהו ואת עזרא סיידוף, לשעבר סמנכ"ל משרד ראש הממשלה, בהונאה והפרת אמונים באשר להוצאה של 350 אלף ₪ על ארוחות בזמן שהועסק במעון ראש הממשלה שף במשרה מלאה.

נטען כי השניים ייצגו באופן שגוי את נוכחות השף בין ספטמבר 2010 למארס 2013, כדי לבקש באופן כספי מדינה לכיסוי עלויות הארוחות בלתי חוקי.

אך כתב האישום המעודכן שהוגש ביום שלישי שעבר האשים את נתניהו בהוצאה בהיקף של 175 שקל כספי מדינה, והוא לא כלל סעיפים של הונאה.

במקום זאת, כחלק מעסקת הטיעון אשת ראש הממשלה הודתה בסעיף פחות חמור של ניצול מכוון של טעות הזולת, תשלם קנס של 10 אלף שקלים ותחזיר לקופת המדינה 45 אלף שקלים.

לאן נעלמה השחיתות המוסרית?

אלף אומרת כי היעדר שחיתות מוסרית בכתב האישום מעורר אצלה תהיות, בהינתן כי סיווג כזה הוא נפוץ באשר לפשעים בהם הואשמה נתניהו.

היא סבורה כי בפרקליטות המדינה הכירו ב"סטיגמה" שהרשעת אשת ראש הממשלה תגרור, ולכן שאפו למזער את החומרה של ההאשמות ככל הניתן.

שרה נתניהו (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
שרה נתניהו (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)

אלף, שהייתה אחראית על חקירת השחיתות הכוללת את יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, לפני יותר מעשור, אומרת שחלק ממטרת התביעה הייתה להגיע להסדרים הכוללים הודאה בפשע – התקדמות משמעותית עבור התובעים בפרקליטות, בהתחשב בכך שעד עתה נתניהו סירבה להודות בכל מעשה לא ראוי.

"עם זאת, במהלך כל התיק, התביעה אמרה כי התנאי שלה לסגירת התיק יהיה החזר של כל הסכום", אמרה אלף, וציינה כי אשת ראש הממשלה תחזיר רק חלק קטן מהכספים שהמדינה האשימה אותה בתחילה על כך שלקחה בניגוד לחוק.

יתרה מכך, היא תהתה מדוע ראש הממשלה לא נקשר למעשים הבלתי חוקיים שהתרחשו. "בכל המקרים האלו, תמיד הנשים עומדות למשפט, כאילו לבעלים שלהן איך אחריות למה שמתרחש בבית", אמרה אלף.

פרקליטות המדינה פרסמה הצהרה המביעה שביעות רצון מהסדר הטיעון, בה נאמר כי "הפרקליטות עמדה על כך שעניינם של הגברת נתניהו ומר סיידוף יסתיים בהרשעה פלילית".

 

עוד 392 מילים

בלעדי עו״ד אלף: ״ממסמסים את תיקי נתניהו כמו שמסמסו את תיקי ליברמן״

מי שהיתה מבכירי הפרקליטים בתיקי ליברמן התראיינה השבוע לזמן ישראל וסיפרה על האופן שבו התנהל היועמ״ש דאז יהודה ויינשטיין בתיקי ליברמן ● אולם בניגוד לטענות יאיר נתניהו הבוקר, אלף מעולם לא אמרה כי מינוי ויינשטיין היה חלק מדיל פוליטי

עורכת דין אביה אלף, מי שעמדה בראש המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה בעת חקירות אביגדור ליברמן, חזרה השבוע, בראיון בלעדי לאמיר בן-דוד ב״זמן ישראל״, על טענותיה כי היועץ המשפטי לממשלה דאז יהודה ויינשטיין ״מסמס״ את התיקים של ליברמן בשעתו, אך מעולם לא קבעה כי ויינשטיין מונה לתפקיד היועמ״ש במסגרת ההסכמים הקואליציוניים בין בנימין נתניהו לליברמן.

בנו של ראש הממשלה יאיר נתניהו עורר סערה (נוספת) הבוקר בטוויטר, כשכתב כי מינויו של ויינשטיין ב-2009 היה במסגרת ההסכמים הקואליציוניים. במענה למו״ל הארץ עמוס שוקן, אמר נתניהו הבן: ״אני אגלה לך סקופ. זאת הייתה דרישה קואליציונית הכי חשובה שלו (של ליברמן; ב.ג.) ב-2009. לא הייתה לו (לנתניהו; ב.ג.) ברירה״.

מאוחר יותר, כשהציוץ עורר סערה והעלה חשד כי, לו הדברים נכונים, המדובר במעשה פלילי, הוציא הליכוד הודעה מטעמו של יאיר נתניהו: ״ב-2009 יאיר היה תלמיד תיכון שלא היה מעורב בכלל בעניינים פוליטיים. התגובה לעמוס שוקן מתבססת על דברים שנאמרו בשיח הציבורי בשנת 2015 סביב פרסום ספרה של עו״ד אביה אלף, ׳תיק ליברמן׳״.

אלף אכן מתחה ביקורת נוקבת נגד המערכת על האופן שבו טופלו – ולבסוף נסגרו – התיקים נגד ליברמן לפני עשור. אולם היא עצמה מעולם לא טענה או רמזה כי המינוי של ויינשטיין היה כתוצאה מדיל פוליטי.

סיפרה של אביה אלף, ״תיק ליברמן – כתב האישום שלא הוגש״
סיפרה של אביה אלף, ״תיק ליברמן – כתב האישום שלא הוגש״

בראיון לזמן ישראל שהתפרסם השבוע, סיפרה אלף: "אם מדברים על יועצים משפטיים לממשלה והתפקיד שלהם בהגנה על הדמוקרטיה, אני ממליצה להסתכל על כל ההחלטות הראשונות של כל יועץ משפטי חדש. הן תמיד מאוד בעייתיות. לוויישטיין, שבא אחרי רובינשטיין, היה את פרשת ליברמן. למזוז היה את האי היווני.

"תסתכל על ההחלטות הראשונות – יש שם תמיד לחצים. חשש ממה יגידו. צריך עמוד שדרה. כמעט כל ההחלטות הראשונות של יועץ משפטי חדש הן בעייתיות מאוד. או שהעבירו להם תפוח אדמה לוהט, שאף אחד לא רצה לטפל בו, או שהם מפחדים מהצל של עצמם כי הם רק נכנסו לתפקידם.

״אני עבדתי עם בן-יאיר, עם רובינשטיין, עם ויינשטיין, עם מזוז. ראיתי יועצים משפטיים מקרוב. ראיתי איך מושכים תיקים. ראיתי איך הזמן עובר ודברים שצריכים לקרות לא קורים. ואז אתה מתלבט 'אני אצעק שהמלך הוא עירום'? כמו שאמרתי על חקירות ליברמן, כשהייתי בפרקליטות, 'זו תהיה קבורת החמור של התיק הזה' ו(פרקליט המדינה דאז, משה) לדור קרא לי למשפט שדה, לברר למה אמרתי משפט כל כך חריף. אמרתי לו: כי אני רואה לאיפה זה הולך".

אלף, שהתמנתה לפני כחודש לעמוד בראש התנועה לטוהר המידות, הוסיפה: ״המערכת משתמשת בתהליכים שלה עצמה, כדי לפרק את התיק. האם אני חושבת שממסמסים את התיקים של נתניהו כמו שמסמסו את התיקים של ליברמן? וואלה, אני לא יודעת מה לומר. אתה שואל אם אני חוששת? כן, אני חוששת".

עוד 401 מילים

ראיון ״נתניהו לא באמת צריך את חוק החסינות. די ברור שזו עז״

עו״ד אביה אלף לא מתרגשת מפסקת ההתגברות וגם לא מהשינויים בחוק החסינות ● כמי שעבדה עם כמה יועצים משפטיים, והיתה מבכירי הפרקליטים בתיקי ליברמן, היא מצביעה על השיטה: ״ממסמסים את התיקים של נתניהו כמו שמסמסו את התיקים של ליברמן״

עוד 2,296 מילים
סגירה