אישיות
דני עטר

קק"ל בוחנת מחדש את חסויות הענק לתקשורת

מעקב זמן ישראל הנהלת קרן קיימת התכנסה לדיון בנוהלי מתן החסויות של הארגון ● בין היתר מדובר בתשלומים של מיליוני שקלים לכנסים של כלי תקשורת, שנחשפו כאן בשבוע שעבר ● בצל הפרסום נערך ראיון עם דני עטר בידיעות אחרונות, שבו לא נשאל על המחדלים בארגון ● קק"ל בתגובה: מפיקים לקחים, לא התקבלה עדיין החלטה

עוד 562 מילים

קק"ל תשקיע 1.2 מיליון שקל בכנס ידיעות אחרונות

החגיגה נמשכת יו"ר קרן קיימת, דני עטר, יתארח בוועידת ידיעות אחרונות כחלק מעסקת חסות ענקית ● בכיר בקק"ל: "ראש הממשלה עומד לדין על עסקות הקשורות בציפייה לסיקור אוהד. היה ראוי שבארגון שלנו יקלטו שיכולה להיות בעייתיות בעסקאות מסוג זה" ● קק"ל בתגובה: "החסות נועדה לחשוף בפני משתתפי הוועידה את תכנית הדגל שלנו"

עוד 698 מילים

השופטת חקרה את היו"ר שהעסיק אותה - וניקתה אותו מכל חשד

תחקיר השופטת נחמה מוניץ מונתה ע"י קק"ל לבדוק תלונה על הטרדה מינית נגד יו"ר הארגון, דני עטר ● בתום בדיקתה, מוניץ ניקתה את עטר מכל חשד, מבלי לדווח למתלוננת על כך שעטר הוא שהמליץ לקק"ל לשכור את שירותיה בעבר ● מוניץ, שמונתה באחרונה ליו"ר ועדת ההיתרים במשרד מבקר המדינה, אומרת בתגובה: "לא הייתה לי היכרות מוקדמת עם עטר, ולא היה חשש לניגוד עניינים"

עוד 1,868 מילים

"מוניץ פשוט קברה את החקירה כולה"

בלעדי חשיפת זמן ישראל: יו"ר ועדת ההיתרים במשרד מבקר המדינה, השופטת נחמה מוניץ, מונתה ל"בודקת מיוחדת" של אירוע אלים, במהלכו בכיר בקק"ל תקף עובדת ● מוניץ גנזה את הממצאים הקשים ● בכיר בקק״ל: "לא ניתן היה לחלץ ממנה תשובה לאף שאלה" ● מוניץ בתגובה: "אני לא מדברת. לא איתכם - ולא עם אף אחד אחר"

עוד 1,372 מילים ו-4 תגובות

1.17 מיליון שקל ל"ידיעות אחרונות", 2.5 מיליון שקל ל"קופיקו", 7 מיליון שקל לאפליקציה לסימון שבילים ומאות אלפי שקלים ליחצ"נים - אחת מהן הייתה חברת אספת קק"ל והשני מואשם בפלילים ● כך בזבזו דני עטר ומנהלי קק"ל עשרות מיליוני שקלים על יחסי ציבור, חסויות, פרסומות ומסיבות

דני עטר, יו"ר קרן קיימת לישראל מאז סוף 2015, מייחס חשיבות רבה ליחסי ציבור. בטלוויזיה, ברדיו וברשת משובצים פרסומות וזמרירים שמפארים את הישגיה ומעשיה של קק"ל, ומכנים אותה, בין היתר, "קרן של אהבה" ו"קרן במרומים".

להצפה הזאת יש ביטוי כספי מובהק: הסכמים לפרסום ולקידום תוכן שיווקי במיליוני שקלים, שנחתמו בשנים האחרונות עם כלי תקשורת מובילים.

תקציב מערך ההסברה של קק"ל, הכולל את אגפי הדוברות וקשרי הציבור, זינק בקרוב ל-50% בין השנים 2017-2018. השיא נרשם בשנה שעברה, שבה תוקצבו מערכי ההסברה והדוברות של הקרן בסכום דמיוני של 43.4 מיליון שקל.

מעטים הם הגופים במגזר הציבורי שהוצאותיהם על הסברה ודוברות מדגדגים את המספרים האלה, אף שהיקף פעילותם הכספית גדול בהרבה מאלה של קק"ל.

תקציב דוברות והסברה של קק״ל

43.4 מיליון שקל

תקציב כולל של קק״ל ב-2018: 1.1 מיליארד שקל

תקציב דוברות והסברה של משרד התרבות

18.1 מיליון שקל

תקציב כולל ב-2018: 1.1 מיליארד שקל

תקציב דוברות והסברה של הביטוח הלאומי

15 מיליון שקל

תקציב כללי של הביטוח הלאומי ב-2018: 86 מיליארד שקל

כך, למשל, התקציב השנתי של מרכז ההסברה במשרד התרבות, האחראי על הטקסים הממלכתיים בארץ, עומד על 18.1 מיליון שקל; תקציב הדוברות וההסברה של הביטוח הלאומי, החברה הגדולה בישראל, עם תקציב כולל של 86 מיליארד שקל, עמד על 18 מיליון שקל ב-2018 וירד ל-15 מיליון השנה. רוב התקציב הזה, אגב, מיועד להסברה עבור ציבור הנזקקים לשירותי הביטוח הלאומי.

בכירים בקק"ל אמרו השבוע כי לפחות חלק מהוצאות היח"צ בתקופת עטר אינן מוצדקות. "התווכחתי איתו פעמים רבות על הצורך 'להשכיב' מיליונים על פרסום ויח"צ. למשל, מודעות ענק המבשרות על 'עידן השקיפות' בקק"ל, כשבפועל הנושא הזה שנוי במחלוקת, פרסומים יקרים בתקשורת הכתובה והאלקטרונית, והוספת סעיפים תקציביים להסברה, עם שמות יצירתיים", אמר אחד מהם.

לשאלה מה יכול להסביר את ההשקעה העצומה בפרסום, השיבו בכירים בארגון בעבר ובהווה: ניסיון לצמצם את הביקורת על קק"ל מצד כלי תקשורת מובילים.

כרזה של קק"ל (צילום: לע"מ)
כרזה של קק"ל (צילום: לע"מ)

המגמה הזאת החלה עוד לפני הקדנציה של עטר, שהחליף בתפקידו את אפי שטנצלר. בשנת 2014 פורסם דוח חמור מטעם מבקר המוסדות הציוניים הלאומיים, שקק"ל כפופה לו, לפיו תקציב הדוברות של הקרן זינק פי ארבעה בשלוש שנים: מ-6 מיליון שקל ל-22 מיליון שקל בשנה.

לפי הדוח, התקציב החדש והמנופח כלל רכיב של כ-5 מיליון שקל לטובת "תוכן שיווקי", או בשם הפחות מכובס, קניית פרסום סמוי המתחזה לכתבות עיתונאיות.

בין 2013 ל-2014, למשל, הוציאה הקרן 200% יותר על סעיף של "סיורי כתבים", שם קוד בברנז'ה העיתונאית להזמנת עיתונאים לסיורי פינוק, כדי שיכתבו דברים טובים על הגוף שהזמין אותם. המבקר המליץ אז על רוויזיה כמעט בכל תחום, כולל דרכי התקשרות, תקצוב וגיבוש תכנית עבודה.

נדמה היה שבקק"ל הפנימו את המסר, וב-2016 הצטמק תקציב רכיב הדוברות ל-7.8 מיליון שקל. בסה"כ עמד תקציב התקשורת, קשרי הציבור ו"אגף קשרי קהילה" על כ-29 מיליון שקל. גם ב-2017 נשמר היחס הזה: 8.8 מיליון שקל לדוברות – ובסך הכל 28.8 מיליון שקל לתקשורת וקשרי ציבור.

אבל בשנה שלאחר מכן התקציב חזר להתנפח. בשנת 2018 נוספו לתקציב הדוברות, כמה סעיפים שלא היו קיימים בו קודם לכן: "הקמת אתר אינטרנט" (1.5 מיליון שקל); "פרסום ניו מדיה" (1.2 מיליון שקל), "פרויקט בתי קק"ל" (כ-1.5 מיליון שקל, כולל "תוכן שיווקי בטלוויזיה"); ואפליקציית קק"ל (חצי מיליון שקל), "קמפיין קיץ, יום ניקיון וחגי תשרי" (כ-2 מיליון שקל) ועוד. כמו כן זינק "תקציב המיתוג" של קק"ל פי-שישה בתוך שנה, מחצי מיליון שקל ל-3 מיליון שקל.

בתקציב 2019 כבר יזנק רכיב הדוברות פי-שלושה, ל-23.5 מיליון שקל. ההוצאה הכוללת של קק"ל על תקשורת וקשרי ציבור ב-2018 היתה 43.4 מיליון שקל. בתקציב 2019 היא עומדת על 38 מיליון שקל.

תחקיר "זמן ישראל" חושף איך בזבזו עטר ואנשיו את כל המיליונים הללו – במקום על יעדי קק"ל המקוריים כמו ייעור, פיתוח הקרקע או פעולות חינוכיות.

לאה פדידה (צילום: פלאש 90)
לאה פדידה (צילום: פלאש 90)

1.17 מיליון שקל ל-ynet

ב-2018 צץ בתקציב של קק"ל סעיף חדש בשם "חסויות – התקשרויות מיוחדות", שתוקצב בכ-1.5 מיליון שקל. איך סעיף כזה נולד בחברה לתועלת הציבור?

ובכן, תקציבי "ההתקשרויות המיוחדות" בקק"ל, נקבעים ב"ועדה להתקשרויות מיוחדות" שפוצלה מוועדת המכרזים הרגילה בקק"ל, כדי לעקוף את נוהלי המכרז הרגילים (ועדה שמכונה במסדרונות הארגון "הוועדה לשחיתויות מיוחדות"). בעבר הוטמעו תקציבי ההתקשרויות המיוחדות בסעיפים אחרים בתקציב. הם נולדו ב- 2015, במסגרת שינוי הנוהלים. אחד הדיונים הסוערים בוועדה, היה על הקצאת 1.17 מיליון שקל לוועידת ynet.

בספטמבר 2016 עודכנה הוועדה כי קק"ל מנהלת מו"מ עם "ידיעות אחרונות" ו-ynet, על שיתוף פעולה בוועידה העוסקת בחינוך בלתי-פורמלי.

בתמורה, נמסר כי תקבל קק"ל פרסום באירוע, לרבות "נאום של דני עטר". עם זאת מהדיון עלה כי אין בנמצא סעיף תקציבי שיכסה את שיתוף הפעולה הזה.

בפברואר 2017 שוב התכנסה הוועדה, ואז התברר שבקק"ל כבר התחייבו לפרויקט. בנסיבות אלה נוצר צורך להכשיר את המהלך בדיעבד. מאחר שהנתיב של "שיתוף פעולה" כשל, הוחלט לכנות את התשלום ל-ynet בשם הקוד: "חסות".

סמנכ"ל הכספים, יובל ייני, נבהל מהסידור ואמר: "חסות של 1.17 מיליון שקל היא חסרת תקדים, ולא ניתן להגן עליה. מה אומרים? 'לא יודעים להגן על זה באמצעות שת"פ, בוא נשים את זה בשיתוף של חסות'. אנחנו עובדים לא נכון".

"חסות של 1.17 מיליון שקל היא חסרת תקדים, ולא ניתן להגן עליה. מה אומרים? 'לא יודעים להגן על זה באמצעות שת"פ, בוא נשים את זה בשיתוף של חסות'. אנחנו עובדים לא נכון"

מנהלת אגף ההתקשרויות, דורית חבני, ניסתה להגן על ההחלטה שכבר התקבלה, ובתשובה לטענה שחלק מדמי החסות בכלל מופנים למימון לינה ומזון, ניסתה להסביר שמדובר בשיטה מקובלת להטמעת החסות בתוך סעיפים שלכאורה אינם קשורים. "זה חלק מהחסות, תמיד זה ככה. כל העלויות של הכנס. נותנים כסף לחסות, בשביל שישימו לוגו ויגידו קק"ל נתנה חסות".

אבל ייני התעקש: "אי אפשר לאשר סכום כזה בחסות, אנחנו מאשרים עד 50 אלף שקל", הזכיר לנוכחים, והזהיר אותם: "מבקר הפנים עכשיו יבוא".

בשלב הזה נכנסה לתמונה לאה פדידה.

פדידה, לשעבר סגנית ראש מועצת יקנעם וחברת כנסת מטעם העבודה, הנחשבת מקורבת לדני עטר. ב-2016 היא מונתה ללא מכרז לממלאת מקום מנהלת קשרי ציבור בקק"ל. אחר כך היא יצאה לחל"ת, נכנסה לכנסת, והתפקיד לא אויש בהעדרה. כעבור שנה בכנסת פרשה פדידה והוחזרה לתפקיד, שוב ללא מכרז.

"אי אפשר לתת סכום אחר", הבהירה פדידה במענה להצעה של מאי ויצלבסקי, עו"ד מהלשכה המשפטית. "זו ההתחייבות… תארי לך שאני כבר חתמתי על מיליון שקל, אנחנו חתמנו, אנחנו חשופים לתביעה… אנחנו חישקנו את עצמנו".

היא גם הציעה להכשיר את המהלך על ידי התקשרות ופטור ממכרז. כשנשאלה מה תהיה עילת הפטור השיבה: "גורם ייחודי, תקשורתי, שעושה כנסים".

אבל אפילו לחברים בוועדה ההצעה הזאת נראתה מופרזת: "הנקודה כאן שצריך למצוא איזו קונסטלציה לאשר, כי התחילו לפעול…", הבהירה ויסלבצקי.

ייני לא הרפה וביקש: "תדברו שוב בסקייפ בערב, חייבים למצוא פתרון".

וכך, למרות ההסתייגויות המשמעותיות, ה"התקשרות המיוחדת" אושרה.

בכיר בקק"ל, שהיה מעורב בדיונים, אמר: "הייתה חלופת מסמכים שדיברה על פרויקט משותף. היא התבשלה, עד שראו שלא יכולים לעמוד בה מבחינת נהלים, כי ynet הוא גוף למטרת רווח. אחרי שראשי הוועדה גילו שלא עמדו בתנאים לגבי מיזם משותף, הם מיהרו להתכנס שבועיים לפני האירוע, ברגע האחרון, והעבירו את זה כחסות. זו התנהלות מבישה המעידה על ניסיונות קנייה של התקשורת".

בתכניית האירוע דווח כי יו"ר קק"ל ידבר על "חינוך בלתי-פורמלי בונה קהילה". לא מצאנו בתוכנייה אזכורים משמעותיים נוספים לקק"ל. כזכור, קק״ל השקיעה יותר ממיליון שקל

וכך, ועידת "ידיעות אחרונות" ו-ynet נערכה ב-7 במרץ 2017. בתכניית האירוע דווח כי יו"ר קק"ל, דני עטר, ידבר על "חינוך בלתי-פורמלי בונה קהילה". לא מצאנו בתוכנייה אזכורים משמעותיים נוספים לקק"ל. כזכור, קק״ל השקיעה בוועידה יותר ממיליון שקל.

"מדובר בטענות ממוחזרות ומופרכות, שכבר הוכחו כשקריות מלפני מספר שנים", נמסר מקק"ל. "ההשתתפות בוועידה עמדה בכל הקריטריונים המתאימים לבקשת חסות מסוג זה. הבקשה נבדקה ע"י הגורמים המקצועיים ונמצאה מתאימה.

עוד נמסר בתגובה, כי "השגות שהיו לחבר וועדה כזה או אחר במהלך הדיונים מעידות על כך שבוועדה מתקיימים דיונים אמיתיים ומעמיקים בנוגע לבקשות ושכל חבר ועדה אומר בה את דעתו ופועל לפיה. החלטת הועדה נתקבלה מתוך שיקול דעת של החברים לאחר ששמעו את כל הדברים".

הסופרת תמר-בורשנטיין לזר עם בובה בדמותו של קופיקו, 2008 (צילום: משה שי פלאש 90)
הסופרת תמר-בורשנטיין לזר עם בובה בדמותו של קופיקו, 2008 (צילום: משה שי פלאש 90)

2.5 מיליון שקל למסיבה עם "קופיקו"

אחד האירועים היקרים שערכה קק"ל ב-2017 נועד לציין את חגיגות 115 השנה להקמת הארגון – פרויקט ששאב לתוכו שורה ארוכה של אירועים ברחבי הארץ. זאת, על אף שבכירים בארגון תמהו על הוצאת מיליונים ביום הולדת לא עגול.

בדצמבר 2016, ועדת המכרזים התבקשה לאשר הוצאת 2.5 מיליון שקל לטובת "אירועי טו-בשבט" במסגרת חגיגות ה-115, בהשתתפות דמות הילדים "קופיקו".

"אני דורש להקפיא את ההחלטה", אמר מנכ"ל קק"ל דאז, מאיר שפיגלר, כבר בתחילת הדיון, ומחה על כך שההצעה הונחתה עליו ללא נימוק וללא חלופות.

"זה לוקה בחסר", הוסיף. "אני לא רוצה להשתמש במילים בוטות יותר. זה לא התקשרות של שקל, וזו לא התקשרות נקודתית. שהוועדה תביא פרוטוקול מפורט, שכולל התייחסות לחלופות שיכולות לתת מענה לצרכים של קק"ל".

גורמים אחרים בארגון הביעו בפנינו תמיהה מדוע דווקא קופיקו ומה פשר ההוצאה המופרזת. "מה הקשר בין קופים ליערות קק"ל", תמה אחד מהם.

"שמחתי לראות שקק"ל כל כך משופעת בכסף, ויש לה עודפים להוציא על שטויות שאין בהן שום מסר – לא חינוכי, לא ערכי, עם דמות משנות השבעים", הוסיף.

"שמחתי לראות שקק"ל כל כך משופעת בכסף, ויש לה עודפים להוציא על שטויות שאין בהן שום מסר – לא חינוכי, לא ערכי, עם דמות משנות השבעים"

אבל מהדיון ההוא עלה שלמרות הביקורת, ההתקשרות הזו מול קבוצת "קופיקו" נשארה האופציה היחידה על השולחן, וכי כבר מתנהל מו"מ מול ראשיה. שפיגלר לא הרפה ודרש לעצור את הדיונים מול החברה, ולבחון את הסוגיה מחדש. חלק מהנוכחים אכן תמכו בעמדתו, ובהצבעה שקיימה הוועדה אושר לעכב את הביצוע.

בינואר 2017, חודש לאחר הדיון, פרש שפיגלר ומונה למנכ"ל הביטוח הלאומי. אלה היו כנראה חדשות מצוינות לקופיקו – שכן הדרך לאישור הפרויקט נסללה.

בפברואר 2017, שלושה חודשים לאחר ההחלטה על עיכוב הפרויקט התכנסה הוועדה שוב, ואישרה את ההתקשרות עם "קופיקו", בהיקף של 2.5 מיליון שקל.

בכיר בארגון אמר לנו: "הם המתינו ששפיגלר יעוף, ואישרו את הפרויקט מחדש".

פעילות של קק"ל ביום העצמאות, 2009 (צילום: Roni Schutzer/Flash90)
פעילות של קק"ל ביום העצמאות, 2009 (צילום: Roni Schutzer/Flash90)

7 מיליון שקל לאפליקציה לסימון שבילי אופניים

במאי 2014 הקרן השיקה מחדש את האתר והאפליקציה "E ירוק", המסמנים שבילי טיול ורכיבת אופניים, וכוללים מידע והמלצות על טיולים.

אף שמספר המשתמשים בשירות נאמד בכמה עשרות אלפים, הוא עלה לקק"ל המון כסף. על הפיתוח וההפעלה של המיזם הופקדה חברת "דאטא פרו proximity", שזכתה במכרז מוגבל בזמן בשווי 5 מיליון שקלים.

ב-2016, לקראת סיום ההתקשרות עם "דאטא פרו proximity", הצהירה ועדת המכרזים על כוונתה לצאת למכרז חדש שיאגד את כל שירותי האינטרנט ואת כל האתרים של קק"ל מול חברה אחת. מטרת המהלך הייתה להוזיל עלויות.

בארגון בירכו על המהלך, אך הפקת המכרז החדש התעכבה מאוד, והוא פורסם רק באמצע 2018. בינתיים, לאורך מרבית 2017 ועד אמצע 2018, זכתה "דאטא פרו" ל"הארכות זמניות" של ההתקשרות עמה בשווי יותר מ-1.5 מיליון שקל.

לפני שמונה חודשים, באוקטובר 2018, בדיקת הצעות המחיר שהוגשו במכרז לאיגוד כל שירותי האינטרנט של קק״ל, הביאו לפסילת ההצעות בכללותן, וזאת בגלל "פערים שהתגלו בפתיחת המעטפות". בתגובה החליטו חברי הוועדה לבטל את המכרז כולו, ובמקום זאת להמשיך ולאשר הארכות נוספות ל"דאטא פרו".

חלק מהאישורים האלה ניתנו לכאורה בדיעבד, עבור המחצית השנייה של 2018 ועד מרץ 2019. הפעם הגיע שווי כל הארכות הזמניות לקרוב ל-600 אלף שקל.

בסך הכל ניתנו בוועדת המכרזים לפרויקט זה הארכות אוטומטיות, ללא מכרז, במשך שנתיים, בסכום כולל של 2 מיליון שקל.

הנימוקים שניתנו בוועדה להארכות הנמשכות הללו: "המכרז ארוך".

דני עטר (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
דני עטר (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

600 אלף שקל ליועץ תקשורת המואשם בפלילים

ביוני 2016, אישרה ועדת המכרזים של קק"ל "התקשרות זמנית" עם משרדו של רונן משה, "טוגד'ר", למשך ארבעה חודשים, בעלות של יותר מ-102 אלף שקל.

זהו, אגב, אותו רונן משה המואשם במסגרת "פרשת ישראל ביתנו" במתן שוחד והלבנת הון, ומשפטו מתנהל בימים אלה. ומה עם מכרז? אין.

בשירות הציבורי מקובל ש"פטור ממכרז" ניתן במשורה, להתקשרויות בשווי עד 50 אלף שקל. לרוב, ניתן הפטור על התקשרות עם ספק, כדי לייעל את המערכת ולהימנע מהליך מורכב עבור כל רכש של מהדקים או עפרונות. פטור ניתן גם כאשר מדובר בספק למוצר ייחודי, שאין אחר מלבדו שיכול לספק את השירות .

מכרזי קק"ל כוללים "פטורים" ממכרז עד לסכום של 400 אלף שקל, סכום הגבוה פי 8 מהמקובל בשאר החברות הציבוריות. למרות זאת, קשה לראות כיצד התקשרויות עם יועצי תקשורת נכנסות להגדרת "ספק בודד שאין גורם אחר מלבדו", שהרי רוב משרדי היח"צ מספקים שירותים דומים.

ב-2017 התכנסה ועדת המכרזים 4 פעמים ברציפות, והאריכה שוב ושוב את ההתקשרות עם טוגד'ר ללא מכרז. הארכת הפטור הזניקה את הסכום הכולל המאושר ב-100% בהשוואה לסכום המקורי – 204 אלף שקל.

בנימוק להארכות בפרוטוקול, צויין בפשטות: "הליך המכרז טרם הסתיים".

במרץ 2017, פחות מחודש לאחר ההארכה הרביעית, זכה רונן משה בהתקשרות נוספת, הפעם במכרז, למתן שירותי ייעוץ תקשורתי לקק"ל. הוא כבר מונה ל"יועץ אסטרטגי תקשורתי לניהול משברים", תמורת סכום חודשי קבוע של 28 אלף שקל למשך שנה. בסך הכל הגיעה העלות של שירותיו לכ-400 אלף שקל אחרי מס, לשנה.

בכיר בארגון אמר לנו בעניין זה: "שיטת הפטורים ממכרז בקק"ל הפכה מזמן לשחיתות ממוסדת. הנהלת קק"ל עושה כל מאמץ כדי לשאוב אליה את אנשי יחסי הציבור המקושרים ביותר במשק, בין אם יש לכך הצדקה ובין אם לא".

איתן כבל (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
איתן כבל (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

204 אלף שקל ליח"צנית – שהיא גם חברת אספת קק"ל

בסוף 2016, יצאה ועדת המכרזים של קק"ל במכרז לשכירת שירותיה של חברת יחסי ציבור נוספת – הפעם עבור "חיזוק הקשר עם התקשורת המקומית", וגם עבור "הנגשה של אייטמים" ב-2017.

במכרז זכתה יחצ"נית לא מאוד מוכרת בשם רביד דוד-אזולאי בסכום של כ-100 אלף שקל לשנה, עם אופציית הארכה לשנה נוספת (שאכן מומשה ב-2018).

יש רק בעיה אחת: רביד-אזולאי הייתה אז חברת האספה הכללית של קק"ל, וככזו אסור היה לה לספק שירותים חיצוניים לקק"ל, על פי כללי המוסדות הציוניים.

כמו כן הייתה חברת ועידת מפלגת העבודה באותה עת, ואף עבדה ב-2015 במטה הבחירות של המפלגה, אשר בראשו עמד ח"כ איתן כבל – שפעל, אגב, בעבר למינויו של עטר ליו"ר קק"ל.

ואם ניתן היה לחשוב שחברי הוועדה לא ידעו במי מדובר, הרי שב- 2018 התקבלה תלונה אצל מבקר הפנים של קק"ל, עם העתק למשרד המשפטים, על העסקת חברי ועידת מפלגת העבודה והמוסדות הציוניים במקביל להעסקתם בקק"ל.

אחת מהמועסקות האלה הייתה חברת האספה רביד-אזולאי.

אחרי קבלת התלונה המשטרה פתחה בחקירה והנהלת קק"ל הודיעה כי חברי ועידת המפלגה – ובהם גם רביד-אזולאי – התפטרו מהארגון.

במקום להפיק לקחים, בקק"ל ראו בהתפטרותה מהאספה הזדמנות להכשרת העסקתה כיחצנית: ההתקשרות איתה עלתה לאישור הדירקטוריון – וזאת אחרי שהתמורה עבור שירותיה כבר שולמה. בקיץ 2018 התבקשו חברי הדירקטוריון לאשר את ההתקשרות איתה ב"אישור מיוחד", ובדיעבד.

המינוי נדון גם בוועדת הביקורת של הארגון, והשאלה שעמדה על הפרק היא האם להכשיר את המינוי בדיעבד, או להפסיק את ההתקשרות איתה באופן מיידי.

אילנה אבידוב-מור, רואת החשבון של הוועדה, קבעה בעניין: "משנעשה מעשה בלתי ראוי יש להפסיקו". לעומתה, חברי הוועדה האחרים, בהם יו"ר הוועדה השופט אורי שטרוזמן, הורו על הסרת הנושא מסדר היום, וגם על אישור ההתקשרות – בדיעבד ולמפרע. וכך, רביד-אזולאי ממשיכה לשמש כיועצת תקשורת גם ב-2019, אחרי שזכתה שוב במכרז, עם שתי אופציות הארכה נוספות.

בסך הכל שילמה עד כה קק"ל לרביד-אזולאי מעל 200,000 שקל. 100 אלף שקל נוספים תקבל רביד-אזולאי בחודשים הקרובים, ועוד 200,000 שקל ישולמו לה אם תאושרנה שתי אופציות ההארכה של התקשרותה עם קק"ל. בסך הכל, אזולאי עשויה לקבל מקק"ל חצי מיליון שקל במשך חמש שנים.

בקק"ל טוענים בתגובתם, כי: "אזולאי התפטרה מחברותה באסיפה כבר לפני כשנה, מיד כשעלה שיש סתירה בין היותה נותנת שירותים מקצועיים לקק"ל לבין חברותה באסיפה, והמשך העסקתה לאחר מכן נבחנה ע"י ועדת הביקורת החיצונית, שקבעה כי אין הצדקה להפרת ההסכם עמה באותה עת.

"ההתקשרות עם אזולאי בוצעה בתום לב, שכן לא היה ידוע לגורמי המקצוע על חברותה באסיפה הכללית של קק"ל, והיא נבחרה בהתאם לכישוריה המקצועיים ולאחר שבוצע הליך של סבב הצעות, שבמסגרתו נבחרה ההצעה הטובה ביותר".

קק"ל קובעת כי חברותה של אזולאי-רביד באסיפה "לא הייתה ידועה" לחברי ועדת המכרזים, אך רביד-אזולאי טוענת ההפך בתגובתה: "יצוין כי במהלך המכרז, הובא לידיעה נושא חברותי באסיפה הכללית דאז בשקיפות מלאה".

עוד מוסרת רביד-אזולאי בתגובה: "עבודתי המצטיינת בשנתיים האחרונות מגובה במאות פרסומים תקשורתיים פרי עבודתי על תרומתה של קק"ל לאיכות חיינו כחברה וכמדינה, עבודה הזוכה לשבחים של יתר נותני שירותי היח"צ בקק"ל".

תגובת קק"ל: "התנהלנו בצורה ראויה ומסודרת"

בניסיון לאפשר לקק"ל לנמק כמה החלטות מעוררות תהיות העולות מהפרוטוקולים של ועדת המכרזים, פנינו לסמנכ"ל הכספים של קק"ל, יובל ייני, ולחבר ועדת המכרזים וראש מנהל פיתוח הקרקע, אלכס חפץ, בבקשה לנסות ולהסביר כיצד אושרו סכומים כאלה למטרות יחצנות וקשרי ציבור. גם ייני וגם חפץ סירבו בתוקף להשיב לשאלות והפנו אותנו לדוברות.

בתגובתה הרשמית סירבה קק"ל להגיב באופן פרטני על מרבית השאלות שלנו. לא קיבלנו מענה לשאלות ספציפיות על ההגדלה העצומה בתקציב הדוברות, סוגיית הפטור ממכרזים, הארכת המכרזים, האישורים בדיעבד, העלויות של אתר האינטרנט ועוד. במקום זאת הועברה אלינו מטעם קק"ל התגובה הבאה.

"השאלות שהועברו אלינו הינן ערבוב של נתונים מעוותים, חוסר הבנה של החומר המקצועי שאליו מתייחסות השאלות וניסיון שקוף של גורמים אינטרסנטיים להשתמש בשאילתה עיתונאית כביכול, כדי לפגוע בתדמית קק"ל.

"תקציב מערך ההסברה כולל את תקציבי אגף הדוברות והפרסום, אגף קשרי ציבור ותקציב החסויות, והוא כולל בתוכו, בין השאר, את פעילות הדוברות והיח"צ, הניו-מדיה והדיגיטל, הפרסום והתוכן השיווקי, ועידות וכנסים, את תקציב החסויות הניתן לפעילויות ציבוריות ואת תקציב אגף קשרי ציבור העוסק בהפקות אירועים, בפעילויות בשטח; ובעוד מגוון נושאים רחב לתועלת הציבור.

כרזה של קק"ל (צילום: לע"מ)
כרזה של קק"ל (צילום: לע"מ)

"כל בחינה אמיתית של תקציב זה בהתאם לפירוט הפעילויות שהוא כולל יראה בבירור כי הוא מנוצל בצורה הטובה ביותר ליישם את המטרות שלשמן הוקצה, שכאמור משרתות את הציבור, וכי הוא אף קטן ביחס לתקציבים המוקצים לפעילויות דומות בארגונים אחרים או במשרדי הממשלה. גם הגידול בתקציב ביחס לשנים אחרות נובע מהיקף פעילות קק"ל, שגדל משמעותית, ומהרצון להביא פעילות מבורכת זו לידיעת הציבור ומשינויים ארגוניים שנעשו בקק"ל".

בעניינה של לאה פדידה ענו בקק"ל: ״פדידה עובדת בקק״ל למעלה מ-29 שנה, עשרות שנים לפני תחילת כהונתו של דני עטר כיו״ר, ועל-כן הטענה בעניינה מעוררת גיחוך. לאה מונתה לכל תפקידיה בהתאם לכישוריה ועל פי נהלי קק"ל. כך גם בכל הנוגע לתפקידה הנוכחי כממלאת מקום מנהלת אגף קשרי ציבור. בכל מקרה, מכרז לתפקיד מנהל קבוע לאגף קשרי ציבור אמור להתפרסם בחודשים הקרובים, עם סיום תהליך בניית המבנה הארגוני החדש של קק״ל.

"אשר לשאר השאלות, כל הפעולות נעשו בהתאם לנהלי קק"ל, בצורה ראויה ומסודרת, במסגרת ועדת המכרזים והוועדות האחרות שמלוות ומפוקחות על ידי הלשכה המשפטית, חטיבת הכספים והגורמים המקצועיים הנוספים הנדרשים במידת הצורך. כל הפרטים הללו ואחרים, לרבות החלטות הועדות והתקציבים המדוברים מעלה, מופיעים בצורה שקופה באתר האינטרנט של קק"ל".

עוד 2,715 מילים

2.4 מיליון שקלים הושקעו ללא מכרז, פיקוד העורף לא היה בתמונה, וחלוקת המיגוניות המובטחות לתושבי הצפון התעכבה בשנה ● כך עשתה קק"ל את כל הטעויות האפשרויות ביוזמה למיגון רמת הגולן

במאי 2018 הודיע נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, על פרישה אמריקאית מהסכם הגרעין עם איראן. האירוע הבינלאומי הזה הכניס את ישראל לכוננות מחודשת, גרם לפתיחה זמנית של המקלטים הציבוריים ברמת הגולן, ולדעת פרשנים ביטחוניים יכול היה להביא לפעולת נקם של כוחות פרו-איראניים בסוריה.

גם יו"ר קק"ל, דני עטר, לא נשאר אדיש להסלמה המסתמנת באזור:

הוא החליט לעשות מעשה ציוני הולם ולרכוש עשרות מיגוניות לטובת התושבים ברמת הגולן ובעיר קצרין.

דונלד טראמפ מבטל את הסכם הגרעין עם איראן, מאי 2018 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)
דונלד טראמפ מבטל את הסכם הגרעין עם איראן, מאי 2018 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)

המיגונית, מעין חדר ביטחון קטן וזול יותר מהממ"ד הממוצע, יכולה לתת מענה מיידי להתקפות של רקטות ופצמ"רים. המיגוניות הוכיחו את עצמן בעיקר כמרחבים מוגנים בשטחים ציבוריים, כגון גני משחקים ותחנות אוטובוס, או בשטחים חקלאיים, וב-2014 סופקו כ-160 מהן ליישובי עוטף עזה.

ומי ישלם את החשבון? כדי לממן את היוזמה, פנתה קק״ל ללב היהודי החם ויצאה במבצע התרמה באירופה ואמריקה הצפונית.

1. המיגונית הראשונה הגיעה, אבל מה עם השאר?

על פניו, יוזמת הבזק של עטר למיגון הגולן יצאה לפועל ללא שהות: כבר למחרת ההכרזה של טראמפ הודיעה קק"ל לתקשורת על הכוונה לרכוש 70 מיגוניות, ובהודעה רשמית מסרה כי המיגוניות יגיעו כבר "מחר".

ההודעה הזאת לוותה בסרטון שפורסם באתרי החדשות שבו נראית המיגונית הראשונה, כשהיא מורדת אחר כבוד מהמשאית ומונחת על אדמת הקודש במרום גולן. בקק"ל הבטיחו אז שמיגוניות נוספות יבואו אחריה "באופן מיידי".

עטר גם לא פספס את ההזדמנות להזכיר את תרומתו לחיזוק הצפון בעתות חירום. "מחויבות קק"ל לפריפריה בכלל, ולאזורים כמו רמת הגולן בפרט, אינה מתבטאת רק בתרומה היומיומית לפיתוח האזורים הללו, אלא גם במצבי חירום או כוננות שבהם נדרשת היערכות מיוחדת שקק״ל יכולה לסייע בהם״, הטעים.

מסע יחסי הציבור הזריז של קק״ל הניב את התוצאות הרצויות, ובתוך שבועות ספורים הצליחה החטיבה לגיוס משאבים, שהיא זרוע ההתרמה של קק"ל בחו"ל, לגייס התחייבויות כספיות למימון מיגון הצפון בהיקף של אלפי דולרים.

תורמים מצרפת התחייבו לרכוש שבע מיגוניות, תורמים משוויץ התחייבו לרכוש שש, ותורמים מאיטליה ומנורווגיה העבירו אלפי דולרים לטובת המטרה הנעלה.

2. כיצד אושר פרויקט בשווי 2.4 מיליון ללא מכרז?

אבל במקביל לבקשת התרומות היה צורך להחליט לאן הכסף יעבור, מי החברה שתיהנה ממנו, ומהם הקריטריונים לפיהם יפעל הפרויקט.

החלטות מסוג זה מתקבלות בוועדת המכרזים העליונה של קק"ל, והיא אכן התכנסה ואישרה את התכנית ב-8 במאי 2018, בדיוק ביום של הצהרת טראמפ – ועוד לפני שהגיעו התרומות לארגון.

הוועדה לא הסתפקה באישור הפרויקט, והחליטה בנוסף כי בנסיבות שנוצרו אין בכלל צורך לצאת במכרז לרכישה מיידית של 67 מיגוניות שעלותן מוערכת ב-30 אלף שקל כל אחת, ועוד 3 מיגוניות שעלותן הכוללת מגיעה לכ-400 אלף שקל.

קק"ל אמנם מוגדרת "חברה לתועלת הציבור", ולכן אינה כפופה לחוק חובת המכרזים הציבוריים, אבל הפטור הפנימי ממכרז בקק"ל מוגבל ל-400 אלף שקל.

עבור המיגוניות, ועדת המכרזים פטרה ממכרז עסקה לרכישת 70 מיגוניות שהיקפה 2.4 מיליון שקל – סכום הגבוה פי-שישה מהפטור המותר בקק"ל.

היועצים המשפטיים, מצדם, נימקו את בקשת הפטור ממכרז בפני הוועדה, בטענה שמדובר בצעד חירום, בעל חשיבות ביטחונית ראשונה במעלה.

ועדת המכרזים פטרה ממכרז עסקה לרכישת 70 מיגוניות שהיקפה 2.4 מיליון שקל – סכום הגבוה פי-שישה מהפטור המותר בקק"ל

בהחלטה שקיבלה הוועדה נכתב: "בעקבות הכרזתו של טראמפ, נמסרו הודעות איום מצד האיראנים. כל זה יצר מצב של כוננות בצה"ל ופיקוד העורף הורה על היערכות מיוחדת באזורים אלו, ועל פתיחת מקלטים. לאור הבעת הדאגה העמוקה מצד הרשויות הללו בדבר המחסור במיגוניות, החליטה קק"ל לסייע לרשויות לצורך רכישה והצבת מיגוניות תוך פיקוח ובקרה צמודים של קק"ל".

בנוסף, אושר הפטור ממכרז דווקא מול מזמיני השירות, כלומר המועצה האזורית גולן והמועצה המקומית קצרין, ולא מול ספקי השירותים, כפי שנהוג. משפטנים שפנינו אליהם הגדירו את המהלך הזה "מוזר וחריג", ותהו על סמך איזה כלל פוטרת רשות ציבורית אחת את הרשות הציבורית השנייה ממכרז.

3. מצב החירום נגמר – אבל המכרז לא הוחזר

בחודשים שחלפו מאז פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין והודעות האיום מצד האיראנים, שככו רוחות המלחמה והמצב בגבול הצפון אינו מוגדר יותר כ"חירום".

דני עטר (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
דני עטר (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

עם זאת, השינוי לא הביא לעדכון החלטת קק"ל לפטור ממכרז עסקה בהיקף כה גדול. "ברור שאם מצב החירום נעלם ועוד לא בוצעה הזמנה או נוצרה התקשרות מחייבת, אין להמשיך את ההליך בפטור במכרז", אמר לנו גורם משפטי.

החברה שהייתה אמורה לעמוד בהליך מכרזי מול קק"ל או מול הרשויות היא חברת "אקרשטיין", שייצרה את המיגוניות. אלא שמכרז אין, בשוק יצרני המיגוניות לא מכירים מכרז שכזה, וגם ב"יפעת מכרזים" מאשרים כי לא נמצא מכרז לייצור מיגוניות מהשנתיים האחרונות.

4. המיגוניות הגיעו רק אחרי פניית זמן ישראל

ומה עם תושבי הצפון שאמורים היו ליהנות מתרומת העם היהודי ולקבל את המיגוניות מקק"ל לפני חודשים רבים? הם המתינו עד 30 באפריל כדי לקבל את המיגוניות, כמעט שנה אחרי ה"איום המיידי".

"אנחנו לא מכירים את יוזמת המיגוניות של קק"ל, ולא נועצו בנו. אנחנו לא במעגל", נמסר לנו בתגובה רשמית מטעם פיקוד העורף

רק במאי האחרון, שנה תמימה אחרי הפטור החפוז ממכרז, הסתיימה פריסתן של המיגוניות באזור הצפון, בין השאר, בעקבות פנייה של זמן ישראל לגורמים האחראיים בקק"ל.

מיגונית מוצבת בעוטף עזה, 2014 (צילום: אדי ישראל פלאש 90)
מיגונית מוצבת בעוטף עזה, 2014 (צילום: אדי ישראל פלאש 90)

מדוע זה לקח כל כך הרבה זמן, ומי אחראי לאופן שבו בוצעה התכנית?

גורמים בקק"ל מציינים כי התכנית למיגון הצפון נעצרה למשך כל כך הרבה חודשים עקב התנגדות פיקוד העורף לפעולות החד-צדדיות שקק"ל ביצעה, ללא כל התחשבות בגופי הביטחון."אנחנו לא מכירים את היוזמה הזאת ולא נועצו בנו. אנחנו לא במעגל", נמסר לנו בתגובה רשמית מטעם פיקוד העורף.

כאשר הצגנו לחברת "אקרשטיין" שאלות נוספות הנוגעות למכרז, אנשי אקרשטיין הפנו אותנו למועצה אזורית גולן לקבלת מידע. גם האדם הממונה על הנושא בקק"ל, ירון אוחיון, הפנה אותנו למועצה האזורית גולן לקבלת פרטים נוספים.

אבל מהמועצה האזורית גולן החזירו אותנו לברר את הנושא מול קק"ל, ולבסוף הצלחנו לקבל מקק"ל תגובה רשמית, לפיה "מדובר בחלקי מידע שגויים ולא נכונים. בעקבות ההסלמה בגבול הצפון במאי 2018, נרתמה קק"ל לסייע ברכישת מיגוניות. ההתקשרות נעשתה מול מועצה אזורית גולן ומועצה מקומית קצרין לפי כל הנהלים, והן קיבלו האחראיות לניהול וביצוע".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
לכולם:על פניו שווה חקירה משטרתית. ללא קשר לכתוב לעיל , תחום הבנייה היינו הרווחי ביותר לגוזרי קופונים. מהאי היווני (היסטוריה ישראלית) דרך רעידת האדמה בתורכיה, (הבנייה שם הייתה בתקן של סר... המשך קריאה

לכולם:על פניו שווה חקירה משטרתית. ללא קשר לכתוב לעיל , תחום הבנייה היינו הרווחי ביותר לגוזרי קופונים. מהאי היווני (היסטוריה ישראלית) דרך רעידת האדמה בתורכיה, (הבנייה שם הייתה בתקן של סרטי אסונות) ועד הכור היפני בפוקושימה (פורסם בזמנו שהיקוזה) השתתפה בבנייתו. עמירם

עוד 872 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה