אישיות
גדעון רהט

האם הליכודניקים יענישו את נתניהו על הקדמת הבחירות בכך שיישארו בבית ולא יגיעו לקלפי? ● פרופ' גדעון רהט, מומחה למדעי המדינה: "אחוזי ההצבעה במעוזי הליכוד הם האתגר הכי גדול של נתניהו בבחירות האלה"

שיעורי ההצבעה בבחירות הם גורם מרכזי ומכריע בתוצאות הבחירות, ולמרות זאת, השיח הפוליטי והתקשורתי אודותיהם דל. אמנם בשנים האחרונות דובר על שיעורי ההצבעה הנמוכים של האזרחים הערבים, אבל על שיעורי ההצבעה של היהודים מדברים רק מעט – אף שהשפעתם גדולה בהרבה.

דפוסי ההצבעה בארץ מקובעים ושבטיים. לרוב מספיק לדעת באיזה יישוב או שכונה אדם גר, לאיזה מעמד כלכלי הוא שייך, האם נולד בישראל ומהיכן הגיעה משפחתו, ומה השיוך הדתי שלו – כדי לנחש לאיזה גוש הוא מצביע. הרבה יותר קשה להשיב לשאלה אם אותו אדם בכלל הצביע בבחירות האחרונות ואם יצביע בבחירות הקרובות. לכן, השפעת שיעור ההצבעה על הבחירות כה מכרעת.

אביגדור ליברמן (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
אביגדור ליברמן (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

1. השמאלנים אדישים? להפך

אחד המיתוסים הנפוצים הוא שמצביעי השמאל והמרכז "אדישים", "פסיביים" ו"נשארים בבית", לעומת מצביעי הימין, שהם "נחושים" ו"מצביעים בהמוניהם". בפועל, המצב כמעט הפוך.

ביישובים מבוססים, שבהם רוב התושבים הצביעו ל"כחול-לבן" ו"יש עתיד", מפלגת העבודה ומרצ, שיעור ההצבעה היה גבוה בהרבה מאשר בערי הפריפריה, עיירות הפיתוח והשכונות שבהן המפלגה הגדולה ביותר היא הליכוד.

שיעורי ההצבעה הגבוהים ביותר אמנם קיימים במגזר הדתי-חרדי והדתי-לאומי, והנמוכים ביותר – במגזר הערבי. אבל בתווך נמצאים היהודים החילונים והמסורתיים, שמהווים קרוב לשני שלישים מהאוכלוסייה. ובקרב אלה, ככל שאנשים מצביעים למפלגות ימניות יותר שיעור ההצבעה שלהם נמוך יותר – ולהפך.

כך שאם כל בעלי זכות הבחירה היו מצביעים בבחירות האחונות, למשל, סביר להניח שמפלגות השמאל-מרכז היו קטנות יותר – ואילו הליכוד היה גדול יותר.

כך הם פני הדברים גם במפלגות ימין חילוניות אחרות, כמו "כולנו" ו"ישראל ביתנו" – גם הן היו גדולות יותר אם כל בעלי זכות ההצבעה היו מממשים אותה.

לליכוד ולימין החילוני יש, אפוא, מאגר גדול יותר של "מצביעים רדומים", כך שעלייה בשיעורי ההצבעה יכולה לעזור לנתניהו ולליכוד, וגם לליברמן – ולהכשיל את "כחול לבן" ומפלגת העבודה.

2. איך זה בא לידי ביטוי ברחבי הארץ?

בטבלה מתחת ניתן לראות כיצד ביישובים יהודיים שבהם "כחול-לבן" זכתה באפריל בקולות רבים יותר (רמת השרון, גבעתיים, מעגן מיכאל), נרשם שיעור הצבעה גבוה יותר משמעותית מאשר ביישובים שבהם נרשמה תמיכה גבוהה יותר בליכוד (קרית שמונה, דימונה).

שיעור הצבעה גבוה במיוחד נרשם ביישובים חרדיים ובהתנחלויות (כמו בני ברק, אלעד וקרני שומרון), ושיעור הצבעה נמוך במיוחד נרשם ביישובים ערביים (עראבה, חורפיש). ומה משותף כמעט לכל היישובים בטבלה? ירידה בשיעור ההצבעה לעומת בחירות 2015.

השינוי בשיעור ההצבעה ביישובים נבחרים:

יישוב המפלגה הגדולה ביותר בבחירות 2019 אחוז הצבעה בבחירות 2015 אחוז הצבעה בבחירות ב2019
רמת השרון כחול לבן (56%) 75% 73%
גבעתיים כחול לבן (51%) 73% 71.5%
מעגן מיכאל כחול לבן (52%) 71% 69%
ראשון לציון כחול לבן והליכוד (34% כל אחת) 71% 68%
אשדוד הליכוד (34%) 67% 65%
מגדל העמק הליכוד (34%) 65% 63%
קרית שמונה הליכוד (49%) 61% 60%
דימונה הליכוד (56%) 61% 60%
אלעד ש"ס (46%) 89% 85%
בני ברק יהדות התורה (62%) 80% 77%
קרני שומרון איחוד מפלגות הימין (31%) 77% 77%
נצרת חד"ש-תע"ל (54%) 61% 40%
עראבה חד"ש-תע"ל (70%) 72% 59%
חורפיש כחול-לבן (35%) 53% 53%

2. מה גורם לאנשים ללכת לקלפי?

פרופ' גדעון רהט מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטה העברית, עמית במכון הישראלי לדמוקרטיה, סבור שההבדל בין אחוזי ההצבעה בין מגזרים בישראל נובע דווקא מסיבות חברתיות אוניברסליות.

"אנשים עם השכלה והכנסה גבוהים יותר מעורבים יותר פוליטית, חברים יותר במפלגות ומשתתפים יותר בבחירות. ככה זה בהרבה מדינות בעולם, בכל המדינות שבדקתי לגביהן את הנושא", הוא אומר.

"ככל שאנשים משכילים ועשירים יותר, וקרובים יותר למרכז הכלכלי-תרבותי של המדינה, הם מרגישים יותר כ'בעלי מניות', חשים שהמדינה 'שלהם' ורוצים לתת לשיטה לגיטימציה", מוסיף רהט.

"ככל שאנשים משכילים ועשירים יותר, וקרובים יותר למרכז הכלכלי-תרבותי של המדינה, הם מרגישים יותר כ'בעלי מניות', חשים שהמדינה 'שלהם' ורוצים לתת לשיטה לגיטימציה"

"לכן, המצביעים הפוטנציאליים של השמאל-מרכז מצביעים יותר מהמצביעים הפוטנציאליים של הימין. אצל הדתיים והערבים זה עובד הפוך, אבל במיינסטרים של החברה הישראלית, אחוזי ההצבעה הם בעיקר אתגר של הימין".

"כדי לגרום לאנשים משכבות חלשות להצביע, צריך ליצור אווירת תחרות ואיום, תחושה שהמדינה נמצאת בסכנה ובהתמודדות קיומית, של 'אנחנו' ו'הם' ושכל קול יכול להציל אותנו מ'הם'. תחושה כזו נותנת לאנשים הרגשה שהם משפיעים.

רהט מתייחס לאמירה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בבחירות ב-2015 על כך ש"המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי", כאל ההצלחה גדולה.

"שיעורי ההצבעה קפצו ב-15%, במיוחד ביישובים שבהם נמצא האלקטורט של נתניהו, ואין ספק שלתרגיל של נתניהו היה חלק גדול בזה. הוא יצר אווירת מתח ואיום שהעלתה את אחוזי ההצבעה בשני הצדדים – גם אצל הערבים. ועדיין, הזינוק בשיעורי ההצבעה לליכוד והרשימה המשותפת הגדיל יותר את הליכוד".

יש טענה לפיה כדי להעלות את שיעורי ההצבעה של החלשים, על הפוליטיקאים לעסוק יותר בקשיי היום-יום: שכר, דיור, קצבאות, בריאות. אתה מסכים?

"אני חושש שזו משאלת לב. במערכת הבחירות ב-2006, עמיר פרץ, מנהיג פועלים מזרחי מהדרום, עשה קמפיין שכולו חברתי.

"מצד אחד, פרץ שבר את מפת הגושים והצליח יותר מכל מנהיג אחר במפלגת העבודה לקחת קולות ממעוזי הליכוד, קולות שחזרו לליכוד בבחירות הבאות.

"מצד שני, אחוזי ההצבעה באותה מערכת בחירות היו הנמוכים בתולדות המדינה, והירידה בהצבעה הייתה חדה במיוחד בפריפריה. כך שהאג'נדה החברתית יכולה להשפיע על מי שכבר מצביע, אבל לא להעלות את שיעורי ההצבעה".

בקרב מצביעי השמאל-מרכז, אחרי הרבה שנות שלטון ימין, יש שיח שמדבר על פסיביות וייאוש, שאומר "אנחנו כבר לא מרגישים שייכים". השיח הזה לא סותר את מה שאתה אומר על תחושת שייכות גדולה יותר אצל אותם מצביעים?

"הוא סותר, אבל זה שיח שלא מתבטא בנתונים ואני לא מכיר מחקר שמאושש אותו. ייתכן שזאת פשוט 'פריקת קיטור', ייתכן שיש ירידה בתחושת השייכות בשמאל-מרכז, אבל היא עדיין גבוהה יותר מאשר אצל מצביעי ימין, וייתכן שזה יבוא לידי ביטוי בירידה עתידית באחוזי ההצבעה בשמאל-מרכז".

3. מדוע שיעור ההצבעה בישראל יורד?

שיעורי ההצבעה בישראל ירדו במשך השנים בתלילות. משנות ה-50 עד שנות ה-90 עמדו שיעורי ההצבעה לכנסת באופן קבוע בין 77% ל-83% מבעלי זכות הבחירה. בבחירות לכנסת ה-16 בשנת 2003 צנח שיעור ההצבעה ל-68.9%, וב-2006 הצביעו רק 63.5%. מאז שיעורי ההצבעה עלו מעט וב-2015 הם הגיעו ל72.3%. בבחירות לכנסת ה-21 באפריל השנה שוב ירד שיעור ההצבעה ל-67.9%.

הירידה בשיעורי ההצבעה הייתה משותפת לכל מגזרי החברה הישראלית, אבל קצב הירידה ושיעורי ההצבעה שונים באופן חד ממגזר למגזר.

"הירידה בשיעורי ההצבעה היא תופעה שהתרחשה בהרבה מדינות וקשורה לאינדיבידואליזציה של החברה", אומר רהט, "היא לא קרתה במדינות שבהן תמיד היו אחוזי הצבעה נמוכים, כמו ארצות הברית, אבל קרתה ברוב המדינות המערביות שבהן היו בעבר אחוזי הצבעה גבוהים.

גידי רהט (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)
גידי רהט (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)

"פעם המפלגות היו חזקות יותר, והיה להן כושר מוביליזציה גבוה. אנשים רבים היו חברי מפלגה וכל חבר מפלגה גרר איתו אנשים לקלפי. מאחורי המפלגות עמדו גופים קהילתיים חזקים. באירופה בשנות ה-60, הכנסייה עמדה מאחורי הימין והאיגודים המקצועיים מאחורי השמאל.

"הגופים הללו נתנו לאנשים תחושת שייכות וקהילה שבה הם נפגשו ודחפו אלה את אלה להצביע. האיגוד המקצועי היה גם קבוצת כדורגל ובארץ גם קופת חולים ואפילו בנק. ההצבעה הייתה פועל יוצא. מאז הפכנו לאוסף אינדיבידואלים. אפילו בקיבוצים כבר אין חדר אוכל שבו נפגשים".

"בישראל קרו שני דברים ייחודיים: ראשית, התהליך הזה פסח על הדתיים. באירופה האיגודים המקצועיים והכנסיות התרוקנו – בארץ בתי הכנסת נשארו מלאים והדתיים עדיין פועלים כקהילה, וזה מתבטא באחוזי ההצבעה שלהם".

"שנית, התהליך בארץ התרחש מאוחר, בבחירות 2001 ו-2003, ואני חושב שזה קשור למהפך של 1977 שיצר כמעט שוויון קבוע בין הגושים, ותיקו יוצר את האווירה התחרותית שמביאה אנשים לקלפי. אריק שרון שבר את התיקו. מאז התוצאות נתפסות כצפויות מראש, והירידה באחוזי ההצבעה הגיעה גם אלינו".

הציבוריות הישראלית בשנות ה-80 וה-90 הייתה עסוקה בשאלת עתיד השטחים, וזה גם היה הנושא המרכזי במערכות הבחירות. מאז האינתיפאדה השנייה, הבעיה הזאת כמעט הודחקה מהשיח. זה קשור לירידה בהצבעה?

"כן, בעקיפין: עד האינתיפאדה הוויכוח על השטחים היה חלק מרכזי בתחרות בין הגושים, שמשכה אנשים לקלפי. האינתיפאדה יצרה קונצנזוס – בהתחלה בעד נסיגה ואחר כך לגישה שאין פרטנר. קונצנזוס מוריד מוטיבציה להצביע".

בנימין נתניהו, ערב הקדמת הבחירות (צילום: AP Photo/Sebastian Scheiner)
בנימין נתניהו, ערב הקדמת הבחירות (צילום: AP Photo/Sebastian Scheiner)

4. מה יקרה בבחירות הקרובות בספטמבר?

כאשר אני שואל פרופ' רהט איך, להערכתו, תשפיע הקדמת הבחירות הקרובות על אחוזי ההצבעה, הוא משיב כי "בחירות חוזרות, במדינה שבה גם ככה לרוב מקדימים אותן, עשויות ליצור תופעה שנקראת 'עייפות המצביעים' (voter's fatigue). בשווייץ, למשל, יש אחוזי הצבעה נמוכים, כי שם מצביעים כמה פעמים בשנה על חוקים במשאלי עם.

"בעולם יש יחס הפוך בין מספר מערכות הבחירות לשיעור הצבעה: ה'התעייפות' היא לא מהליכה פיזית לקלפי, אלא מתחושה שהקול שלך חסר משמעות ומיותר".

ה'התעייפות' הזאת תהיה לדעתך כללית וחוצת-מגזרים או שיש מגזרים ש'יתעייפו' יותר ויצביעו פחות – מה שישפיע על תוצאת הבחירות?

"ההשפעה לא תהיה אחידה. בשני הציבורים עם שיעורי ההצבעה הכי נמוכים – הערבים והעולים – יכולה להיות דווקא עלייה באחוזי ההצבעה, בגלל אווירה תחרותית יותר. אם הרשימות הערביות יתאחדו שוב, סביר שיותר ערבים יצביעו כמו שההליכה הנפרדת הפחיתה בצורה חדה את אחוזי ההצבעה שלהם.

"ההתעייפות תורגש במיוחד בפריפריה, במעוזים של הליכוד. העייפות הכללית עשויה להשתלב אצל מצביעי נתניהו בכעס על הקדמת הבחירות. זה לא אומר שהם יצביעו לגנץ"

"בציבור העולים, ליברמן הצליח ליצור תחושה של רלוונטיות ואתגר שתמריץ בוחרים לקלפי. לא ברור אם העולים יצביעו דווקא לליברמן עצמו או למפלגות אחרות, 'כחול לבן' למשל. די ברור שתהיה הסתערות על הקול הרוסי והליכה חזקה של הליכוד על הראש האישי של ליברמן, ואלה גורמים שממריצים הצבעה.

"הציבורים שבהם יש שיעורי הצבעה גבוהים – קודם כל הציבור הדתי ואחריו הציבור החילוני המבוסס – ימשיכו להצביע בגלל תחושת השייכות והתחושה שגנץ קיבל מועד ב' לניסיון להפיל את נתניהו".

"לכן אני חושב שההתעייפות תורגש במיוחד בפריפריה, במקומות שבהם מצביעים לליכוד. העייפות הכללית עשויה להשתלב אצל מצביעי נתניהו בכעס על הקדמת הבחירות. זה לא אומר שהם יצביעו לגנץ, וסביר יותר שהם יגיבו כפי שהגיבו במערכות בחירות קודמות ורק במספרים גבוהים יותר: 'לא נצביע לשמאל, אבל גם לא לביבי, אלא פשוט לא נצביע בכלל'. אחוזי ההצבעה במעוזי הליכוד במערכת הבחירות הזאת הם האתגר הכי גדול של נתניהו".

עוד 1,412 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 10 בדצמבר 2023
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־65 ללחימה ● 141 חטופים עדיין בעזה

צה"ל ושב"כ הרגו את מפקד גדוד שג'אעיה - שבוע אחרי שהתנקשו בקודמו בתפקיד

שר לשעבר בממשלת חמאס תקף בחקירת שב"כ את הנהגת הארגון: "משוגעים שהחזירו את הרצועה מאתיים שנים לאחור" ● מת מפצעיו נתנאל מנחם איתן, צוער בבית הספר לקצינים, שנפגע שלשום באורח קשה בקרב בצפון הרצועה ● נתניהו: "עשרות מחבלי חמאס נכנעים. ייקח עוד זמן, אך זו תחילת הסוף של הארגון. אני אומר למחבלי חמאס - אל תמותו בשביל סינוואר; היכנעו עכשיו"

עוד 45 עדכונים
אמיר בן-דוד

עד מתי אוקטובר 2023

כמעט מאה חיילים נפלו בקרבות ועשרות רבות נפצעו מאז החלה המערכה הקרקעית ברצועת עזה, לפני חודש וחצי. במקביל, לפי ההערכות, כ-18 אלף פלסטינים נהרגו ועשרות אלפים נפצעו – מרביתם אזרחים. כמה זמן זה יכול להימשך? תלוי את מי שואלים ● וגם: מחיר הלחימה ● החשש לחטופים ● עדכוני מלחמה ● מחיר האנטישמיות ● ועוד...

חיילי צה"ל בלחימה בעזה. 10 בדצמבר 2023 (צילום: דובר צה״ל)
דובר צה״ל

כל מושגי המלחמה בעזה - חלק שני

הידעתם שעד היום מצטטים קטעים מדברי ההספד של משה דיין על רועי רוטברג שנהרג עם עוד שלושה צעירים בהתקפת פידאיון על נחל עוז? שאלוף פיקוד הדרום ירון פינקלמן נכנס לתפקידו רק 4 חודשים לפני המלחמה? שהאירוע במסיבת הטבע ברעים היה הטבח הגדול ביותר בתולדות המדינה?
הא'-ב' של מונחי המלחמה בעזה, המשך.

ל'

ליבשטיין אופיר – ראש המועצה האזורית שער הנגב שנרצח בשבת השחורה. התגורר בכפר עזה.

גדעון אלון הוא עיתונאי. הוא עבד 35 שנים כעתונאי ב״הארץ״, מתוכן 17 שנים ככתב פרלמנטרי של הארץ, ולאחר מכן 14 שנים ב״ישראל היום״. הוא הגיש תכניות בערוץ הכנסת, הפיק סרט תיעודי על תפקוד ועדת חוץ ובטחון ופירסם שלושה ספרים. האחרון שבהם הוא: ״מתחככים״, ובו סיכום 40 שנות עבודתו העיתונאית. בסוף אפריל 2021 יצא לגימלאות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,525 מילים

מלחמת סוכות – עוד כתבות

אוניברסיטת קולומביה הפכה לסיוט עבור הסטודנטים היהודים

סטודנטים ישראלים ויהודים מאוניברסיטת קולומביה מספרים לזמן ישראל כי מאז 7 באוקטובר הם מרגישים הרבה פחות בטוחים ● משרד זכויות האזרח של משרד החינוך האמריקאי אף הודיע כי נפתחה חקירה נגד מספר מוסדות אקדמיים, בהם קולומביה, בגין הטרדות אנטישמיות ● "אני הולכת לשיעור ושומעת 'אינתיפאדה'. בשבילי זו טראומת ילדות"

עוד 1,460 מילים

מה קיסינג׳ר היה עושה היום?

בזמן מלחמת יום הכיפורים ב-1973 מזכיר המדינה האמריקאי הנרי קיסינג'ר עזר לסיים את הקרבות בין ישראל לבין מצרים וסוריה. הפסקת האש יצרה את הבסיס להסכם השלום ההיסטורי בין קהיר וירושלים, שהוביל ליצירת יציבות יחסית באזור תחת מטריית ההגמוניה האמריקאית.

הצלחתו של הדיפלומט האמריקאי המיתולוגי שיקפה אסטרטגיה של צעדים הדרגתיים, בניגוד לשאיפה למפץ מדיני שיפתור את כל הבעיות. המטרה המרכזית של ד"ר קיסינג'ר הייתה להסיר את מצרים ממחנה הקונפליקט הערבי עם ישראל, וכמו במקרה של צרפת לאחר המלחמות הנפוליאוניות – לשלב אותה בסדר אזורי חדש, ובו בזמן לבודד את מדינות ערב הרדיקליות שנתמכו על ידי ברית המועצות.

ד"ר לי-און הדר הוא עיתונאי, פרשן לעניינים גלובליים ומרצה ליחסים בינלאומיים בוושינגטון. לשעבר עמית מחקר במכון קאטו ופרופסור אורח באמריקן יוניברסיטי, הוא משמש כעת כעמית בכיר במכון למחקרי מדיניות חוץ ועורך תורם בנשיונל אינטרסט מגזין.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 631 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

ביקור בקן הצרעות של חמאס

סגן מפקד חטיבת כפיר, שנכנסה לעזה אחרי פעילות בגדה המערבית, לעולם לא ישכח את גופת בת ה־80 מבארי עם המספר על היד באותה שבת דמים: "הרגשת הכישלון לא עוזבת אותי" ● אמיר בר־שלום ליווה כוח של החטיבה באחת השכונות הכי מסוכנות בעזה, כשלאף אחד לא ברור עדיין מה יקרה ביום שאחרי ● "אתה בקושי רואה אויב אבל במקביל אתה יודע שהוא כאן מתחתינו"

עוד 1,497 מילים

הנאום שבני גנץ צריך היה לשאת

אזרחי ישראל,

"ישראל לפני הכל" זו לא רק סיסמה בקמפיין בחירות אלא עיקרון שהנחה אותי לאורך השירות הצבאי ומנחה אותי כל העת גם בחיים הציבוריים.

תומר פלג, עוסק בייעוץ תקשורת ויחסי ציבור. שירת בדובר צה"ל. בוגר ביה"ס לעיתונאות "כותרת" ובעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב. עבד 7 שנים ב"ידיעות תל אביב". שימש כדובר של ח"כ לשעבר איל בן ראובן (המחנה הציוני) ושל חברת הכנסת אמילי מואטי (עבודה).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 566 מילים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

ארה"ב הטילה סנקציות חדשות על החות'ים

משרד האוצר האמריקאי הטיל סנקציות על 13 אישים וגופים האחראים על העברת כספים ממכירה ומשלוח של סחורות איראניות למורדים החות'ים בתימן ● ארה"ב שוקלת להכריז מחדש על החות'ים כארגון טרור, אחרי שב־2021 הארגון הוצא מהרשימה בגלל הצורך בסיוע הומניטרי ● אולם, ספק אם הסנקציות החדשות יספיקו בלי עיצומים דומים באירופה ובריטניה ● פרשנות

עוד 908 מילים

המלחמה בחמאס מטלטלת את מפלגות השמאל באירופה

המלחמה בחמאס היא תפוח אדמה פוליטי לוהט שחורך את ידיהם של פרוגרסיבים בכל היבשת, ומעצים מחלוקות הנוגעות לנושאי הגירה ואסלאם ● המלחמה והדרישה להפסקת האש לא רק מפלגות את השמאל – אלא גם מחזקות את הימין, שמנצל את הגמגום הרפה של יריביו כדי להצטייר כמי שראוי לכהן בשלטון

עוד 1,068 מילים ו-1 תגובות
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

סמוטריץ' מסרב להפנים שלא רק מלחמות הורגות – גם סוכר

ההנחיה של סמוטריץ' להאריך את ביטול המס על המשקאות הממותקים היא שיא חדש של פגיעה באינטרס הציבורי ● הגשמים העזים שירדו השבוע הציפו את נחל צלמון בביוב, הזורם אל הכנרת ● אתר חדש מציג את כל החקלאים האורגנים שאפשר להזמין מהם משלוח הביתה ● בין סביבה לביורוקרטיה: השדרוג הדיגיטלי של רשות האוכלוסין והתחייה של בית הדפוס בבארי

עוד 931 מילים

מקרון פועל להרחקת חזבאללה מעבר לליטני, אך ספק אם זה יעזור

צרפת חוששת בין השאר לעתיד קידוחי הנפט שלה בלבנון ● המסע של פוטין בארצות המפרץ ● ארדואן מקלל את ישראל, אך סופג האשמות מהאופוזיציה בגלל המשך המסחר עמה ● הפעילות החות'ית נגד השיט הבינלאומי פוגעת במצרים ומחממת את הזירה בים האדום ● והשבוע לפני 40 שנה: האינתיפאדה הראשונה פורצת בעזה ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,290 מילים

עשה שלום עלינו

הארכיון של רוןזמן ישראל נובר בארכיון של העיתונאי הוותיק רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע: בחזרה להסכמי קמפ דיוויד ולטריו המצרי–ישראלי–אמריקאי שהוציא לנשיא קרטר עשן מהאוזניים – עד המחווה ששינתה הכול

עוד 2,396 מילים
היום ה־64 ללחימה ● 141 חטופים עדיין בעזה

דיווח: סינוואר נמלט מעזה לחאן יונס בשיירה הומניטרית

צה״ל הודיע על 5 חללים, אחד מהם אחיין של השר איזנקוט ● דיווח: נתניהו אמר לביידן בסוף השבוע כי הלחימה בחאן יונס תימשך כחודש ● פורסם תיעוד של פלסטינים נכנעים, הרמטכ"ל: סימן להתפרקות במערכת ● החות׳ים מאיימים למנוע מספינות בדרך לישראל לעבור בים האדום ● משפחתו של סהר ברוך שנחטף קיבלה הודעה כי נרצח בשבי ● חייל תועד הורס סחורה בחנות בג׳באליה

עוד 47 עדכונים

לכל איש יש שם

בדיוק כפי שהמדינה פירקה את מנגנוניה שלה בשם הישרדותו של אחד, כך נדמה שהמדינה שמה את כל יהבה על תהליך הרסני ובלתי אפשרי של פירוק מיידי של רעיון – יהא המחיר אשר יהא ● אלה שזכו להיוושע אחרי בגידת ראשי המדינה, נוכחים כעת כאובייקטים על לוח של מדינאי ערל לב ורשע, שמנצל את הפקרתם ככלי מיקוח בינלאומי למשיכת זמן הלחימה ● דעה

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
כל מאמר ביקורת, גם אם צודק וחד. חייב שתהיה בו סדרת צעדים ברורים ספציפיים שמציעים פתרון ראליסטי . יותר מדי מתארי בעיות. מעט מדי מנסחי פתרונות שאפשר ליישם עכשיו. איך מעיפים את הפשיזם... המשך קריאה

כל מאמר ביקורת, גם אם צודק וחד.
חייב שתהיה בו סדרת צעדים ברורים ספציפיים
שמציעים פתרון ראליסטי .
יותר מדי מתארי בעיות.
מעט מדי מנסחי פתרונות שאפשר ליישם עכשיו.
איך מעיפים את הפשיזם והביב?
איך מייצרים משטר גבולות שנותן ביטחון לאזרחים?
עם מי? תוך כמה זמן? האם יש לזה הנהגה ותמיכה?
האם זה מייצב את ישראל אזורית ופנימית?

עוד 788 מילים ו-1 תגובות
עקורים

"אני לא מרגישה עכשיו בטוחה בשום מקום. אני מרגישה כלואה. בלילות, אני ישנה עם ג'ינס וחולצה כדי שאם חלילה מישהו ייכנס, לפחות אהיה לבושה"

ליאורה האריס

תלמי יוסף. אם יחידנית לשתי בנות. פונתה למושב פארן

עוד 1,988 מילים

יריב לוין שוב ממסמס את הוועדה לבחירת שופטים - ובג"ץ מעלים עין

על רקע התנהלותו של לוין, לא ברור מדוע שופטי בג"ץ מיהרו להסיר מעל שולחנם את העתירות שדרשו להורות לו לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ● שלוש שנים וחצי מאז תחילת משפטו של נתניהו, אפשר לקבוע שהשופטים מאטים - אולי במכוון - את ההליך הפלילי נגד נתניהו ● והאמירה החמורה של השופט אלרון בפסק דין שניתן לאחרונה חושפת את תפיסתו החוקתית ומידת שליטתו בחומר ● פרשנות

עוד 1,117 מילים ו-4 תגובות

מרב מיכאלי שמה קץ לסבל, באיחור של שנה

מאז הבחירות לפני שנה, הפכה יו"ר מפלגת העבודה מטרה להאשמות שהטיחו בה מכל עבר, בכל מקום שאליו הגיעה ● הדברים הגיעו לידי כך שחבר ועידה אסף מספיק חתימות לטובת כינוס וועידת המפלגה כדי להצביע על הדחתה ● מיכאלי העדיפה למנוע את הביזיון ואתמול הודיעה על פרישה הדרגתית מהפוליטיקה ● כעת נותר לראות לאן מועדות פניה של המפלגה - ושל מחנה המרכז-שמאל בכלל ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 518 מילים ו-2 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה