אישיות
סתיו שפיר

הוויתור של העבודה-מרצ על סתיו שפיר והתנועה הירוקה עלול לעלות להם במצביעים רבים ● עם מספר ח"כים שמתהדרים באג'נדה ירוקה, כחול-לבן מתחרה על קולותיהם של שוחרי הסביבה ● פרשנות

סתיו שפיר עשתה את הדבר הנכון. בעת הזאת אין מקום לריצה עצמאית של תנועה ירוקה לכנסת. לפי כל הסקרים, הציבור עדיין לא בשל להצבעה למפלגה שהדגל הסביבתי מונף בראש התורן שלה, ועכשיו זה לא הזמן לניסיונות.

שפיר אמרה כל הזמן שהגדלת הגוש צריכה לעמוד לפני כל שיקול אחר, וברגע האמת קיימה. יהיו שיאמרו שהבינה שאם תרוץ לבד היא תתבזה, אבל בפוליטיקה הישראלית כבר נעשו מהלכים מופרכים מזה בשם האגו ותאוות הנקם.

שפיר, אני מנחש, עוד תחזור – בפוליטיקה בארץ מעמדו של מי שעולה ליציע נוטה להתחזק – אבל השאלה המערכתית היא לאן הולכת הסביבה בפוליטיקה.

שפיר עומדת בראש התנועה הירוקה. בעשור ומשהו האחרונים התנועה הירוקה התמודדה כמעט בכל מערכות הבחירות: ב-2008 היא רצה לבד וגרפה 27 אלף קולות, ומאז חברה לישויות פוליטיות שונות במרכז-שמאל.

פעם לתנועה של ציפי לבני; משם יחד עם לבני הפכה לחלק מהמחנה הציוני; אחר כך, בראשות שפיר, הייתה חלק מהמחנה הדמוקרטי/מרצ; עכשיו, לראשונה מזה שנים, התנועה הירוקה נשארת בלי מסגרת מפלגתית. המשמעות, להערכתי: עשרות אלפי מצביעים עם השקפת עולם סביבתית מוצקה מחפשים בית.

שפיר מעצבנת הרבה אנשים, אבל גם פופולרית בקרב רבים. בפריימריז בעבודה היא הגיעה למקום השני לפני איציק שמולי. השילוב שלה עם יעל כהן פארן, ח"כית חרוצה וירוקה בלתי נלאית, התקבל באהדה בקרב שוחרי הסביבה.

ב-2 במרץ בלילה, בהעבודה-גשר-מרצ עלולים לגלות שהפסידו חלק מהרבבות האלה. את העיסוק בקטנוניות של מרצ ופרץ אשאיר לפרשנים הפוליטיים. אבל גם ברמה הפוליטית הקרה, ייתכן שטעו בכך שלא שריינו מקום לשפיר ולתנועתה.

שפיר מעצבנת הרבה אנשים, אבל גם פופולרית בקרב רבים אחרים. בפריימריז בעבודה היא הגיעה למקום השני לפני איציק שמולי. השילוב שלה עם יעל כהן פארן, ח"כית חרוצה וירוקה בלתי נלאית, התקבל באהדה בקרב שוחרי הסביבה.

מדובר באלקטורט שרובו מגדיר את עצמו כמרכז-שמאל, וההבדלים בין כחול-לבן למרצ-עבודה בתחום המדיני או החברתי פחות מעניינים אותו מסוגיות כמו משבר האקלים, משבר התחבורה וזיהום אוויר.

אם באיחוד מפלגות השמאל היה נמצא מקום לתנועה הירוקה, רוב הקהל הזה היה שמח לתת לו את הפתק; עכשיו יש סיכוי לא מבוטל שהם ינדדו לכחול-לבן.

מיקי חיימוביץ', בעבודה קשה ומסירות אותנטית לתחום, הצליחה למתג עצמה בתוך זמן קצר בתור הדמות הפוליטית-סביבתית הבולטת בעידן שאחרי דב חנין; גם ח"כ יעל גרמן עוסקת באופן אינטנסיבי בשרפות פסולת בשטחים הפתוחים; פרופ' אלון טל, מראשי התנועה הירוקה בעבר ודמות סביבתית בולטת, משתייך גם הוא לכחול-לבן; והח"כ הצעיר רם שפע כבר לכד תשומת לב כשנסע במשך חודש בתחבורה ציבורית והתחייב להקדיש חלק גדול מעבודתו למחדל הזה.

כשמחברים את כל זה לעובדה שלכחול-לבן יש סיכוי להיות מפלגת שלטון, מקבלים פיתוי אמיתי שמצביעים ירוקים רבים יתקשו לעמוד בו. באיחוד השמאל אולי חסכו מקום על שפיר, אבל עלולים לגלות שכנגדו איבדו אפילו שניים.

מעבר לתחשיבים הנקודתיים של הבחירות הקרובות, ברור שבתנועה הסביבתית – בדיוק כמו בציונות הדתית וכמו בשמאל – יצטרכו לעבוד קשה כדי להמציא את עצמם מחדש בטווח הפוליטי הרחוק יותר.

מעבר לתחשיבים הנקודתיים של הבחירות הקרובות, ברור שבתנועה הסביבתית – בדיוק כמו בציונות הדתית וכמו בשמאל – יצטרכו לעבוד קשה כדי להמציא את עצמם מחדש בטווח הפוליטי הרחוק יותר

לכאורה, סביבה היא העתיד: תשאלו את גרטה ת'ונברג ומיליוני הצעירים שיוצאים לרחובות בעקבותיה. השאלה אם ואיך זה יכול לבוא לביטוי גם בארץ.

האם לתנועה שמציבה סביבה לפני הכל יש גם אג'נדה מדינית מוצהרת? אם כן (ובהנחה שמדובר באג'נדה שממוקמת בשמאל), זה אומר שמוותרים מראש על כל שוחרי הסביבה בימין ובמגזר הדתי ומנציחים את המשבר הסביבתי כ"בעיה של סמולנים"; אם לא מצהירים על סדר יום מדיני, המשמעות היא מפלגת בת יענה שמתעלמת מהסוגיה הבוערת של הכיבוש והסכסוך הישראלי פלסטיני.

עד היום, איש לא הצליח לרבע את המעגל הזה; בכלל לא בטוח שזה ישתנה בשנים הקרובות.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
מצד אחד שמירת הסביבה היא לא. עיניין של ימין שמאל. למשל רחבעם זאבי היה בלובי הסביבתי בכנסת. מצד שני מי שמבין שיש לנו איזה עשור להציל את הכדור משואה אקלימית שתצמצם משמעותית את הכמות של המ... המשך קריאה

מצד אחד שמירת הסביבה היא לא. עיניין של ימין שמאל. למשל רחבעם זאבי היה בלובי הסביבתי בכנסת. מצד שני מי שמבין שיש לנו איזה עשור להציל את הכדור משואה אקלימית שתצמצם משמעותית את הכמות של המין האנושי בעולם פחות משנה לא איזה דגל מונף אל איזו גבעה. ולכן עדיף לו לעשות יותר ויתורים בנושא יהודה ושומרון כדיי להתרכז בנושאים חשובים יותר. גם גישה הומניסטית שדואגת לאדם באשר הוא צוביל בהכרך לדאגה מנושאים אקולוגים יותר מעשר נושאים לאומיים.
מכוון שפתרון בעיות אקולוגיות עולמיות דורש שיתוף פעולה בינלאומי אנחנו שוב נוטים לרצון מוגבר להסכם שלום.
ובסופו של דבר מפלגות הימין בבחירות האחרונות לא הראו שום סימן למודעות סביבתית.

עוד 556 מילים ו-2 תגובות

פרשנות סמוטריץ' מתקשה למצוא מנוח לכף רגלו

למרות שהצליח להדיח ולרשת את מקומו של אורי אריאל בראשות האיחוד הלאומי, ועל אף המחמאות שהוא זוכה להן במשרד התחבורה, בצלאל סמוטריץ' עלול למצוא את עצמו מחוץ לכנסת הבאה ● בימין החדש חוששים שהוא יבריח את קולות המצביעים הליברליים בימין ● בבית היהודי בחרו ללכת עם איתמר בן-גביר ● אתמול בערב נפגש סמוטריץ' עם הרב רפי פרץ, אבל מלבד חיבוקים לא יצא משם איחוד

עוד 603 מילים

דעה סתיו, אל תרוצי לבד

סתיו שפיר צודקת: הסירוב של מפלגות השמאל לרוץ יחד הוא התאבדות פוליטית ● ובכל זאת, אין שום הצדקה לריצת סולו שלה בראש התנועה הירוקה ● נכון לעכשיו, אין מקום למפלגת נישה סביבתית בישראל

נתחיל מהסוף: בבחירות הקרובות, ועד להודעה חדשה, אין הצדקה לריצה עצמאית של רשימה ירוקה לכנסת.

אם סתיו שפיר משתמשת באופציית ההתמודדות בראשות התנועה הירוקה כמנוף להפעלת לחץ על מרצ, זה לגיטימי לגמרי, חלק מכללי המשחק הפוליטיים.

אבל אם בסופו של דבר האיום ייצא לפועל – ובמסגרת הטירלול הפוליטי הכללי של העידן הזה כבר התממשו תסריטים מופרכים יותר – הנזק יהיה אדיר.

במקרה כזה, התסריט הסביר ביותר הוא שהתנועה הירוקה תקבל עשרות אלפי קולות אבל לא תעבור את אחוז החסימה, ותגרור אל מתחת אליו גם את מרצ ואולי גם את העבודה.

לעומת LOSE-LOSE-LOSE מפואר כזה, המחדל של הימין הקיצוני בבחירות 2019 א' – אבדן של 300 אלף קולות – ייראה כמו תקלה קטנה.

גרטה טונברג (צילום: AP Photo/Paul White)
גרטה טונברג (צילום: AP Photo/Paul White)

תאורטית, ובטווח הארוך, לחזון התנועה הירוקה הישראלית – בדומה לתנועות משמעותיות בחלק ממדינות המערב – יש פוטנציאל מעניין. כאשר הדור של גרטה תונברג יקבל זכות הצבעה, אולי הפוטנציאל הזה גם יתורגם למנדטים.

בינתיים, דפוסי ההצבעה בפוליטיקה הישראלית נחתכים לפי שבטים ולפי מושגי ימין-שמאל מסורתיים. ובמפה הזו, למרבה הצער, אין סיכוי שתנועה ירוקה בראשות סתיו שפיר תצליח לקבל אפילו קול אחד של ליכודניק מאוכזב, או של מתנחל עם מודעות סביבתית מפותחת.

גם מעבר לסיטואציה הפוליטית הנקודתית, יש שורה של שאלות עקרוניות, שאלות של הגדרה עצמית והשקפת עולם, שהתנועה הירוקה צריכה להתמודד איתן: האם מדובר בעצם בתנועת שמאל עם דגש ירוק חזק? ואם כן, מה הערך המוסף שלה על פני מרצ? הרי לניצן הורוביץ, תמר זנדברג ומוסי רז יש קילומטראז' מרשים של פעילות ומודעות בנושאי סביבה.

דפוסי ההצבעה בארץ נחתכים לפי שבטים ולפי מושגי ימין-שמאל מסורתיים. אין סיכוי שתנועה ירוקה בראשות סתיו שפיר תצליח לקבל אפילו קול אחד של ליכודניק מאוכזב, או של מתנחל עם מודעות סביבתית מפותחת

ואם זו לא תנועת שמאל, אלא תנועה ירוקה בלבד שמנסה לקרוץ גם לאנשי ימין עם זיקה לסביבה – האם המשמעות היא שאין לה עמדה בנושאי הסכסוך, ביטחון ומדיניות?

האם בכלל יש מקום בישראל – כל עוד המזרח התיכון החדש לא הפציע ושלום אזורי לא פרץ – לתנועה פוליטית שאין לה שום זיהוי או סדר יום מדיני-בטחוני?

המחנה הדמוקרטי (צילום: Hadas Parush/Flash90)
המחנה הדמוקרטי (צילום: Hadas Parush/Flash90)

אבל עם כל הכבוד לשאלות העקרוניות, כרגע מונחת על השולחן סוגיה הרבה יותר בוערת: איך מנצחים בבחירות.

בהקשר הזה, סתיו שפיר צדקה עד כה כמעט בכל מה שאמרה: הסרבנות של עמיר פרץ לריצה משותפת של גוש שמאל גדול עלולה להכניס אותו להיסטוריה כמי שחתום על מבצע ההישרדות האדיר של הנאשם בנימין נתניהו.

הסרבנות של מרצ להמשיך את השת"פ עם שפיר עלולה להשאיר גם את מרצ וגם את שפיר – שכבר הוכיחה שהיא אטרקטיבית לקהלים לא מבוטלים (מקום שני בפריימריז של העבודה, לפני איציק שמולי הפופולרי) – מתחת לאחוז החסימה.

אם העבודה, המחנה הדמוקרטי ומרצ לא ייצאו במהלך גדול ומשותף לוויתור על האגו והאינטרסים הצרים, הן עלולות להיות חתומות על מבצע ההתאבדות המרשים בתולדות הפוליטיקה הישראלית.

את כל זה שפיר אומרת כבר כמה שבועות – והכל נכון; אבל אם כל הגוש מתעקש להתאבד, זה לא אומר שהיא צריכה להיות זו שנותנת את הדחיפה הקטנה האחרונה אל התהום. וזה בדיוק מה שריצה נפרדת עם התנועה הירוקה עלולה לעשות.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
המפלגה האחרונה שניתן לקרוא לה "מפלגת נישה", היא המפלגה הירוקה. זו המפלגה היחידה שמסתכלת באופן הוליסטי על כלל הבעיות שמעסיקות את כל דרי המדינה, היום ובעתיד. היא היחידה שמתעמקת בשורשי הבע... המשך קריאה

המפלגה האחרונה שניתן לקרוא לה "מפלגת נישה", היא המפלגה הירוקה. זו המפלגה היחידה שמסתכלת באופן הוליסטי על כלל הבעיות שמעסיקות את כל דרי המדינה, היום ובעתיד. היא היחידה שמתעמקת בשורשי הבעיות ובפתרון הראוי להן ולא בפתרון ביניים שיראה טוב לקראת הבחירות הבאות.
מרצ הפכה למפלגת נישה שמתעסקת בעיקר בנושא אחד, כדברי מוסי רז: "הקו שלנו של סיום הכיבוש ושותפות יהודית-ערבית". נושאים אחרים שהתהדרה בהם בעבר, כמו סביבה, נעלמו לחלוטין.
העבודה מציגה עצמה כמפלגה חברתית ומתחמקת מנושאים אחרים שעלולים לפגוע בציפיה שלה למשוך מצביעי ימין.
רק הירוקה, אינה מתחמקת ומחפשת פתרון שורשי לבעיה. במקום לחפש פתרון מדיני או צבאי למלחמות ולריב מה עושים עם פליטים או מהגרי עבודה, שם מבינים אלה מגיעים ממקום של מחסור במזון ובמים, שאותם ניתן לפתור רק בעזרת ניצול משאבים מחושב. בירוקה מבינים שאם לא נעצור את משבר האקלים, נראה כאן מלחמות וגלי פליטים גרועים בהרבה. רק הירוקה מקדמת את הגרין ניו דיל, התכנית הכלכלית המודרנית שנותנת מענה לחוסר צדק חברתי.
הירוקה גם מובילה את המאבק בשחיתות ובקשרי הון-שלטון, מאבק שהוא חלק מרכזי באג'נדה הירוקה. זהו היום הנושא המרכזי בבחירות, אז איך ניתן לטעון שהירוקה לא רלוונטית?
אם מרצ והעבודה יתעקשו לרוץ לבד, הירוקה תאלץ גם היא לרוץ לבד, ואז היא תגרוף 4-6 מנדטים (https://www.zman.co.il/68945/)

ומשם תמשיך ותהפוך לכח מרכזי בפוליטיקה, בדומה למפלגות ירוקות ברחבי העולם. מרצ והעבודה יעלמו ואיתם קולות רבים.
לכן, במקום להאבק על הקולות בכנסת ולהסתכן באבדן קולות, עקב אחוז החסימה, צריך לצאת קודם לפרימריז פתוחים בגוש, שיקבעו את השיבוץ ברשימה ואז לצאת יחד לבחירות בכנסת.

דבר אחד לא יקרה, למרות חלומותיהם כמה אנשים במרצ ובעבודה. הירוקה לא תעלם מהשטח. היא תרוץ, בשאיפה לריצה משותפת, אבל אם לא ישאירו לה ברירה, היא תרוץ בעצמה ותוכיח את כוחה.
התיפיה במרצ שהירוקה לא תרוץ כלל, היא מקוממת ואנטי דמוקרטית. הם כך הם חושבים, שיתנו קודם דוגמה ויפרשו בעצמם. הירוקה הביאה יותר קולות ממרצ למחנ"ד ועוד הרבה היו נוספים, אם מרצ לא היתה מעלימה את הירוקה בקמפיין. מאות אלפי בוחרים רותים ייצוג ירוק בכנסת ולמרצ הקטנה אין שום זכות לדרוש לקחת מהם את הייצוג. בטח, כאשר היא מתעקשת לרוץ לבדה, עם קהל מצביעים דועך של שני מנדטים.

עוד 465 מילים ו-1 תגובות

פרשנות זנדברג רוצה להחזיר את מרצ מ"רק לא ביבי" ל"די לכיבוש"

היא אמנם הפסידה בהתמודדות מול ניצן הורוביץ לפני חצי שנה, אבל תמר זדנברג היא האישה החזקה היום במרצ ● וזנדברג בעיקר לא רוצה לראות את סתיו שפיר משובצת ברשימה לפניה ● לזמן ישראל היא אומרת: "הלכנו לכיוון מרכז המפה עם החיבור הזה. עכשיו צריך לחזור לדגלים המקוריים: כיבוש, שלום, סיפוח התנחלויות, סכנת הריבונות"

פלונטר כזה לא היה הרבה זמן בשמאל. ועידת מרצ החליטה אמנם שלא יהיו פריימריז, וכי הרשימה תצולם בסדר הבא – ניצן הורביץ, תמר זנדברג, אילן גילאון, עיסאווי פריג' – אבל כאן רק מתחילות הבעיות. איפה המחנה הדמוקרטי בסיפור הזה? היכן ישובצו סתיו שפיר ויאיר גולן?  מי מוכן לקחת על עצמו פיצול של המחנה הזה, שהתאחד רק לפני חמישה חודשים?

דמות המפתח היא תמר זנדברג, האישה החזקה היום במרצ. זנדברג הפסידה להורוביץ בהתמודדות על יו״ר התנועה לפני חצי שנה, אבל בפועל היא עדיין יושבת הראש מבחינת השטח.

זנדברג, יחד עם פריג' ומוסי רז, החליטו שהרביעייה הפותחת תכלול רק את אנשי מרצ. פירוש הדבר שסתיו שפיר (מקום 2 במחנה הדמוקרטי) ויאיר גולן (מקום 3) יידחקו לאחור. יו"ר המפלגה הורוביץ יודע כי פירוש הדבר הוא פירוק המחנה הדמוקרטי. זנדברג איימה על הורוביץ שאם הוא לא ייענה, היא תתמודד מולו על ראשות מרצ.

"זנדברג הצמידה לו אקדח לרקה", אומר בכיר במרצ. "היא לא מדברת על פירוק, אלא על 'סידור מחדש', אבל זה בעצם אותו דבר, ובינתיים אין פתרון".

זנדברג טוענת כי מרצ צריכה ללכת על קמפיין שמאל, בניגוד לבחירות בספטמבר, אז האיחוד עם אהוד ברק כפה כיוונים אחרים. "בבחירות הלכנו על 'רק לא ביבי', הדתה ושחיתות. לא היה הבדל בינינו ובין כחול-לבן", היא אומרת לזמן ישראל.

"הלכנו לכיוון מרכז המפה עם החיבור הזה. עכשיו צריך לחזור לדגלים המקוריים: כיבוש, שלום, סיפוח התנחלויות, סכנת הריבונות. יש הרבה מרחב פנוי בשמאל, כי מפלגת העבודה היא חברתית, לא מדינית".

"בבחירות הלכנו על 'רק לא ביבי', הדתה ושחיתות. לא היה הבדל בינינו ובין כחול-לבן. הלכנו לכיוון מרכז המפה עם החיבור הזה. עכשיו צריך לחזור לדגלים המקוריים: כיבוש, שלום, סיפוח התנחלויות, סכנת הריבונות"

זנדברג בעיקר לא רוצה לראות את סתיו שפיר משובצת ברשימה לפניה. על זה היא תפיל את הכול. שפיר היא הדמות הטראגית בשמאל ברגע זה. כוכבת המחאה החברתית, מי שהוציאה לרחובות, יחד עם דפני ליף ואיציק שמולי, מאות אלפי אנשים בקיץ 2011, נותרה חסרת בית. רק עם אוהל.

שפיר עזבה את מפלגת העבודה, עמדה בראש התנועה הירוקה, וקיבלה את המקום השני במחנה הדמוקרטי. מאז היא נשרפה. בטלפון הנייד של יו"ר המפלגה עמיר פרץ – שפיר חסומה. במרצ טוענים ששפיר המסוכסכת מונעת חיבור עם העבודה, למרות שאורלי לוי-אבוקסיס היא זו שמטילה וטו על מרצ.

הטענה נגד שפיר היא שלא סיפקה את המנדטים. המחנה הדמוקרטי העלה את מרצ מארבעה מנדטים בבחירות אפריל לחמישה מנדטים בבחירות ספטמבר, אבל במרצ טוענים שאין כאן שום הישג, יחסית למחיר ששילמה מרצ לשפיר וליאיר גולן, נציגו של אהוד ברק, מי שיזם את האיחוד ועכשיו יצא לגמרי מהתמונה. אומרים שם גם שהמפלגה נסוגה במגזר הערבי, מה שלא היה שווה את האיחוד. עיסאווי פריג', כידוע, נשאר מחוץ לכנסת.

שפיר עזבה את העבודה, עמדה בראש התנועה הירוקה, וקיבלה את המקום השני במחנה הדמוקרטי. מאז היא נשרפה. בטלפון הנייד של יו"ר המפלגה עמיר פרץ – שפיר חסומה

שפיר בטוחה שנעשה לה עוול גדול. היא טוענת שהיא זו שהצילה את השמאל, שהיא הייתה הדבק שחיבר את מפלגתו של ברק עם מרצ. אם היא לא הייתה עושה את החיבור, שתי המפלגות היו רצות בנפרד ואף אחת לא הייתה עוברת את אחוז החסימה.

שפיר מציעה עכשיו פריימריז פתוחים בשמאל, אבל אף אחד לא שומע. היא פוקדת אנשים לתנועה הירוקה ורומזת שתרוץ לבד. גם זה לא נראה טוב. ההערכה היא שמרצ תציע לה את המקום החמישי ברשימה, במקרה הטוב, ולא תהיה לה ברירה אלא להסכים.

ומה עם יאיר גולן? בניגוד לשפיר, במרצ אוהבים את גולן. לא תשמעו עליו מילה רעה בצמרת, למרות שהוא בא מבחוץ. במרצ שמחים לראות במחיצתם סוף סוף אלוף במיל, מי שהיה מועמד רציני לתפקיד הרמטכ"ל, איש שמאל בדעותיו, טיפוס צנוע שמדבר את השפה של המפלגה ומתאים לה.

האם התכונות הללו יהפכו את גולן למועמד במקום ריאלי? במרצ לא מוכנים להתחייב. "אנחנו רוצים אותו. הוא יהיה חצי ריאלי, גבולי", כפי שהגדיר אחד הבכירים. עכשיו רק נשאר יהיה לראות אם מרצ עצמה תהיה ריאלית במרץ הקרוב.

עוד 602 מילים

מרצ מחשבת מסלול מחדש, וסתיו שפיר עלולה למצוא עצמה בחוץ

מרצ בוחנת מחדש את שיבוצם של שפיר וסגן הרמטכ״ל לשעבר יאיר גולן ברשימה לכנסת, אחרי שמייסד המחנה הדמוקרטי אהוד ברק הודיע כי לא יתמודד שוב ● "עשינו הסכם עם ראש ממשלה. עכשיו נשארנו עם שני ח"כים צעירים" ● "אלו לוויתנים שכבר הפכו לדינוזאורים שמתאבדים על החוף", מגיבים בסביבת שפיר ● משחקי הכס - גרסת השמאל ● פרשנות

עוד 1,024 מילים

על הנייר, מצבם הכלכלי של הישראלים השתפר פלאים בעשור האחרון ● אבל כל מי שחי פה מרגיש על כיסו את יוקר המחיה המאמיר ● אירה טולצ'ין אימרגליק מסכמת עשור שנפתח במחאה חברתית מבטיחה, ונגמר ב-3 מערכות בחירות יקרות על חשבון הציבור ● סוגרים עשור: כתבה חמישית בסדרה

עוד 1,639 מילים

חלק מפעילי וארגוני הסביבה הישראלים ייאלצו להיעדר מוועידת האקלים במדריד ● הסיבה: המשרד להגנת הסביבה סירב לבקשת הארגונים לצרף את אנשיהם למשלחת הישראלית הרשמית ● פעילים סביבתיים: "הסירוב נובע ממניע פוליטי ופוגע באינטרס ישראלי מובהק"

עוד 685 מילים

המזגזגים חמישית מחברי הכנסת ה-22 לא תמיד היו באותה מפלגה

האם המפלגות בפוליטיקה הישראלית המסוכסכת הן מחנות אידיאולוגיים מוצקים, או מקומות עבודה שבהם ח"כים באים והולכים בהתאם לתנאים ולאינטרסים שלהם? ● עשרות ח"כים, ביניהם בנט ושקד, פרץ ולוי-אבקסיס, כחלון, גלנט, דיכטר, שטייניץ, הנגבי, יעלון, ניסנקורן, גרמן, האוזר, סתיו שפיר, עודד פורר ואחמד טיבי, ענו לשאלה הזאת היטב כשנעו בקלילות ממפלגה למפלגה

עוד 1,792 מילים

האם התקווה הגדולה ביותר של גנץ ונתניהו היא להפסיד בבחירות? ● יו"ר המפלגה הגדולה ביותר, שיקבל ראשון את המנדט מהנשיא, צפוי להתקשות בהרכבת קואליציה ולהזדקק לחסדי היריב שיתברג במקום השני ● בתרחיש כזה, דווקא המפסיד בבחירות עשוי לכהן ראשון בממשלת האחדות שתקום ● ובבחירה בין גנץ כראש ממשלה, לבין מועמד אחר מהליכוד - נתניהו יבחר בגנץ ● פרשנות

עוד 1,585 מילים

הימין צריך להוריק מקנאה

צמרת המחנה הדמוקרטי השיקה אתמול תכנית ירוקה שאפתנית ● אפשר ואפילו רצוי להתדיין על הפרטים, אבל עצם העובדה שנותנים שם דגש על נושאים סביבתיים היא בשורה חשובה ● והימין? שם רק טורחים להזכיר לנו מדי פעם כמה בבלפור אוהבים בעלי חיים ● פרשנות

עוד 672 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה