לא מדובר עוד רק בצדק חברתי או בזכויות מיעוטים – שילוב האוכלוסייה הערבית בתעסוקה הוא אינטרס לאומי מהמעלה הראשונה. מדינה שבה יסודות הדמוקרטיה נמצאים במבחן, מדינה המתמודדת עם אתגרים כלכליים, חברתיים ופוליטיים מורכבים – לא יכולה להרשות לעצמה להותיר מחוץ למעגל הכלכלי חמישית מהאוכלוסייה.
בתהליכים שעוברת המדינה, האוכלוסייה הערבית די שקופה ונדחקת אל השוליים. לזה יש ביטוי כלכלי משמעותי – אובדן של מיליארדי שקלים לכלכלה של המדינה.
חוסאם אבו בכר הוא מנכ"ל ארגון אלפנאר לפיתוח כלכלי חברתי וקידום תעסוקה, פעיל ויזם חברתי. מילא תפקידים בכירים במגזר הציבורי, במערכת החינוך ובחברה האזרחית. עמית בארגון צעד - תקשורת בונה אמון.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
תחזקנה ידיו. זה פיתרון למשתמטים – גיוס על פימחוק. אם ירצו פתרון ללומדי תורה בטוחני שיגיעו אליו. אבל כל זמן שכוללים משתמטים שאינם לומדים תחת כותרת לומדי התורה, זו אינה תורה, ואין הם לומדים ויש לגייס את כולם. כשירדו מן הבדייה הזו שכל כולה סחיטה בזויה של כסף כוח והשפעה יהיה פתרון מצויין ללומדים. רק ללומדים. יום טוב.
בימים אלה, כשלשונו של בנימין נתניהו מתייבשת כבר מרוב ליקוקים שליקק לנשיא דונלד טראמפ, ומחוות החנופה שלו ושל רעייתו עדיין מהדהדים לתפארה בבלוגוספירה שלו, הולכת וגוברת הביקורת בארה"ב על הנשיא, אופן פעולתו ועל מדיניות ה"ביביבי" שלו (Big Beautiful Bill), זו התוכנית הכלכלית החדשה, שתוסיף בעשור הקרוב 2,5 טריליון (כן, כן, טריליון, לא מיליארד) דולרים לגרעון הלאומי בארה"ב, בניגוד מוחלט להבטחות הבחירות שלו.
בעוד שבישראל רבים נמסו מהנאה כשנתניהו הציג בפני הנשיא את המכתב שכתב ובו המלצה שלו לתת לטראמפ את פרס נובל לשלום, ואחרים סלחו לשרה ("הגברת הראשונה") נתניהו על כך שהנחיתה צ'פחה על גבו של הנשיא, ג'סטה הנתפשת בעיני כל חניך התרבות האמריקאית לא פחות מברברית, בתקשורת של מעצמה זו, ובקרב המעמד הקורא בעולם כולו, גוברת ומתחזקת הביקורת על טראמפ 2.0.
פרופ' יורם פרי הוא סוציולוג פוליטי, היה בעבר יועץ פוליטי של יצחק רבין, וכיום פרופסור אמריטוס מאוניברסיטת UMD בארה"ב. בין פרסומיו הרבים היה גם הספר רצח רבין ומלחמת התרבות בישראל.
אם זה הולך כמו שטאזי ועושה קולות של שטאזי
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כתבה פרופ' רחל אליאור
השקר הוא דרך המלך של הימין הפאשיסטי מאז ומעולם (אין כיבוש, אין עם פלסטיני) וסילוף העובדות, שקרים והאשמות שווא המוטחות באנשים שלא עשו כל עוול, היא דרכם לשלטון. אעתיק כאן משפט שכתב הבוקר המתרגם והעורך הוותיק, חיים פסח:
"20 שנה משל מוסוליני באיטליה. הגעתו לשלטון הייתה רצופה בהתקפות מילוליות בתחילה על "האויבים מבפנים" ועל "האיטלקים שונאי איטליה". מרבית האיטלקים בשלב זה היו שווי נפש. אולי לא אהבו, אבל לא נראה להם שכדאי להתאמץ. אבל בשלב הבא עברו הפשיסטים של מוסוליני לטפל ב"אויבי העם השמאלניים" בדרך נמרצת יותר. פתאום נעלמו אנשים, הוכו למוות או סתם נשלחו למחנות הסגר.
רק כאשר נרצח חבר הפרלמנט הסוציאליסטי ג'קומו מטיאוטי בידי כנופיות הביריונים הפשיסטים – ומוסוליני, במסורת המנהיגים הצבועים הביע "זעזוע עמוק" החלו ההמונים (התומכים במוסוליני עד אז) – להבין מה בדיוק קורה . אבל אז כבר היה מאוחר מידי".
הפצת השקרים על היחס השונה של המשטרה למפגינים וכינויים בשמות "מוגלה", "בוגדים", אנרכיסטים, ו"פורעי חוק", כשכל מה שהם עושים היא הפגנה חוקית נגד ניסיון הפיכה משטרית, היא בדיוק הדרך הפשיסטית.
הצעת החוק של בן גביר בענין מעצרים מנהליים ללא משפט לכל אזרח שיחשד בידי השלטון, היא בדיוק דרך המלך להאשמות שווא, לשקרים ולדיקטטורה פשיסטית.
ארגון פשע וטרור. כשהראש מסריח, הגוף חולה – ביבי מחנך את תומכיו להשתמש בשקר ועיוות המציאות ככלי מרכזי בקיבוע שלטונו. מי שמשתמש בכלים שכאלה, סופו שימות בכלא כג'וק מעוך, אשר ימלמל לעצמו: "העיקר חייתי בזמן הזה בבית מלון, לא צריך לשלם, כביסה עליהם, אוכל עליהם, לא תשלומי אחזקת בית – כלום. הייתי בבית מלון, זה לא בית סוהר, לא לא, זה בית מלון. ולא, אני לא חי במציאות מדומינת, וזה שאני חושב ככה זה לא בגלל שזה תשלום על בחירה בשקר ורמייה כבסיס להישרדות". ומת על הריצפה, בתא שבכלא, לבד
מה לא ברור? כל מי שדוחף לצמצום כוחה של הרשות השופטת, מתכוון בסופו של תהליך לכונן כאן משינת הלכה.
מי שרוצה לראות כיצד תיראה המדינה בעתיד שיתבונן על טבריה.
בשנות ה 60 וה- 70 היתה טבריה כמו אילת של היום. בתי מלון בתפוסה מלאה, חוף שוקק, צעירים מבלים וקשישים נופשים. עד שבאה הדת והשתלטה על העיר.
והיום, רחובות מטונפים, אשפה מתגלגלת, דוכני סידקית ואוכל מרופטים בטיילת, אין בילויים, אין מועדונים. מי ירצה לבוא לעיר שבסוף השבוע הכל סגור?